אנליזת החלטה רב קריטריונית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנליזת החלטה רב-קריטריונית (באנגלית: Multi-criteria decision analysis ובקיצור MCDA) שמכונה גם קבלת החלטת רבת קריטריונים (MCDM) היא תחום מחקרי שמנסה לתמוך במקבלי החלטות שצריכים לקבל הכרעות על פי מספר הערכות בתחומים שונים ובעלי קונפליקטים ביניהם. MCDA מנסה להאיר את המחלוקות האלה ולהגיע לפשרה בתהליך שקוף.

האגודה הבינלאומית לקבלת החלטות בריבוי אמות מידה [1], The International Society on Multi-criteria Decision Making היא גוף מקצועי של חוקרים ושל אנשים שעוסקים בתחום.

רקע

בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית ובתחומים רבים של קבלת החלטות עסקיות,חברתיות או פוליטיות שולטת כיום הגישה של אנליזת עלות תועלת. גישה זו מניחה שניתן לכמת את כלל השיקולים לערך מרכזי בודד, ערך כספי, ואז לתעדף החלטה שתיתן את התועלת הרבה ביותר במחיר הנמוך ביותר.

לשיטה זו יתרונות רבים, שכן היא מאפשרת לתעדף משימות שונות ולבחור בין אפשרויות שונות, באופן שהיה קשה לביצוע אלמלא כן. שיטה זו אפילו מוצעת על ידי ביורן לומבורג כשיטה טובה לתעדוף של בעיות סביבה ושל פתרונות להן. אלא שלשיטה זו גם חסרונות רבים שבאים לידי ביטוי בעיקר בהקשר של מערכות מורכבות - כלומר בסביבה של מידע וידע חסרים, התפתחות דינמית על פני זמן, השפעות הדדיות, נעילה טכנולוגית או מוסדית, ואפשרויות של יחסים לא לינאריים. בסביבה כזו, שינוי קטן במקום מסויים בזמן מסויים יכולה לגור שינוי גדול במקום אחר בזמן אחר (אפקט הפרפר), קשה יותר לנבא את התועלות העתידיות מפעילות מסויימת, או ההשלכות של פעילות זו על הרווחה.

כך לדוגמה ניתוח של ערך יחיד יכול להתאים יותר למצבים כמו תאוריית הצרכן, הנאו-קלאסי, או של סועד במסעדה שיושב ובוחר מנות מהתפריט. בהנחה שיש לו מידע מלא על איכות המוצרים, על טעמן של המנות ועד כמה הן יענגו אותו, ובהנחה שיש לו אי-הנאה מהוצאת כסף, הוא יכול לבצע אנליזה של עלות- תועלת - כמה הוא מוכן להוציא עבור הארוחה ואיזו מנה תיתן לו את מירב ההנאה תמורת כספו.

המצב מסתבך כאשר מכניסים שיקולים נוספים (כמו שיקולי מוסר או בריאות במקרה של הסועד), ועוד יותר כאשר מכניסים פנימה שיקולי אי וודאות. כך במערכת מורכבת - כמו בשאלה איך לשפץ את הבית או באיזה סדר יש לתקן את החללית הפגועה, שאלות שיש בהן גם חשיבות לאי-הופכיות בזמן - יכול להיות ששיפוץ הטלוויזיה בחללית הוא קל ויתן הרגשה נעימה מאוד- אבל אולי חשוב יותר לבדוק שהפנלים הסולאריים בחוץ עדיין עובדים כדי שאספקת החשמל לא תיגמר עוד חצי שעה, ואיתה היכולת לטהר את האוויר. כדי לבצע דבר זה אולי חייבים לתקן קודם את מנעל האוויר - וכו'.

במערכות מורכבות לכן, כמו מערכות אקולוגיות, מערכות תחבורה, קיימות, מערכות מחשוב מורכבות, בריאות נפשית ורוחנית, רווחה או חינוך, סביר שהניתוח של ערך יחיד (ניתוח עלות תועלת מקומי) אינו ניתוח מתאים, ויש צורך בכלים משוכללים יותר בכדי לקבל החלטות בצורה הגיונית או בצורה שמשפרת את הרווחה או את הקיימות בצורה מיטבית.

שיטות שונות

קיימות שיטות שונות לקבלת החלטות כאשר יש שתי אמות מידה או יותר. השאלה איזו שיטה עדיפה תלויה בשאלות כמו:

  • כמה משתתפים מקבלים את ההחלטה.
  • האם יש מעט או הרבה חלופות אפשריות,
  • האם יש מעט או הרבה אמות מידה בהן צריך להתחשב

שיטות של MCDA כוללות את השיטות הבאות:

קיימת תחרות בין 2 זרמי מחשבה - "האסכולה האירופאית" מעדיפה יותר את שיטת ELECTRE או PROMETHEE שהן שיטות Outranking. אסכולה זו עומדת בניגוד ל-"אסכולה האמריקאית" שמיוצג לדוגמה על ידי שיטת AHP. שתי השיטות מתחרות מול שיטות פופולריות בהרבה של תאוריית תועלת רבת תכונות MAUT.

לפי חלק מהחוקרים, שיטת Outranking מומלצת כאשר יש מספר קטן של אפשרויות בדידות לקבלת החלטה. כמות מקבלי ההחלטות וכמות אמות המידה יכול להיות גדול.

קישורים חיצוניים