מגוון ביולוגי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגוון ביולוגי (באנגלית: Biodiversity) הוא מדד למגוון ולשונות של צורות חיים שונות בין ובתוך מינים שונים, במערכות אקולוגיות בביומים ובפלנטה כולה. מגוון ביולוגי נחשב לממד חשוב לבריאות של מערכות אקולוגיות ולעמידות שלהן – היכולת שלהן להתמודד בהצלחה עם שינויים. מגוון ביולוגי נקבע בחלקו על ידי אקלים ומיקום. בבתי גידול יבשתיים איזורים טרופיים הם בדרך כלל בעלי מגוון גנטי גבוה יותר, יחסית לאיזורי הקטבים.

שונית אלמוגים היא אחת המערכות האקולוגיות המגוונות ביותר שיש בכדור הארץ.

שינויים סביבתיים מהירים גורמים בדרך כלל להכחדה המונית. על פי הערכה אחת, פחות מ-1% מהמינים שחיו בכדור הארץ הצליחו לשרוד הכחדות אלה. מאז החלו החיים בכדור הארץ התרחשו 5 אירועים מאסיביים של הכחדה המונית ומספר גדול יותר של אירועים קטנים יותר. אירועים אלו הובילו לירידה משמעותית ומהירה במגוון הביולוגי. העידן הפאנרזואי (540 מיליוני השנים האחרונות) עומד בסימן עליה משמעותית במגוון הביולוגי, בעיקר בתקופת "הפיצוץ הקמבריוני" – תקופה שבה הופיעו לראשונה יצורים רב תאיים. 400 מיליוני השנים הבאות כללו אירועים חוזרים של הכחדה המונית. בתקופת Carboniferous התרחשה קריסה של יערות הגשם דבר שהוביל להכחדה עצומה של בעלי חיים וצמחים. אירוע ההכחדה בפרמין-טריאסיק לפני 251 מיליון שנה היה אירוע ההכחדה הגרוע ביותר, ולמינים בעלי חוליות נדרשו 30 מיליוני שנים כדי לשקם את המגוון הביולוגי שלהם. אירוע ההכחדה האחרון –אירוע ההכחדה הקרטקוס-פלאוגיני התרחש לפני 65 מיליוני שנים, ובתרבות הפופולרית הוא זוכה לתשומת לב רבה יותר בגלל שהוא הוביל להכחדת הדינוזאורים.

בתקופה מאז שבני אדם החלו להתפשט בכדור הארץ לפני כ-70,000 שנים (המהפכה הלשונית), התרחשו מספר אירועים גדולים של הכחדות מינים, וירידה במגוון הביולוגי ובמגוון הגנטי. הכחדה זו קרויה הכחדת הולוקן. ירידה זו במגוון הביולוגי מתרחשת בעיקר עקב השפעות סביבתיות של האדם, במיוחד הרס בתי מחיה של יצורים חיים והשחתת מערכות אקולוגיות. המגוון הביולוגי משפיע על הבריאות של בני האדם בצורה חיובית ושלילית. שמירה על מגוון ביולוגי הכרחית לשימור מערכות אקולוגיות מתפקדות ולהספקת שירותי המערכת האקולוגית לשם קיומו של המין האנושי.

ארגון האומות המאוחדות החליט כי העשור 2011-2020 הוא "עשור האומות המאוחדות למגוון ביולוגי". לפי החלטת האו"ם משנת 2001, בכל שנה מציינים ברחבי העולם את ה-22 במאי כיום הבינלאומי למגוון ביולוגי לעידוד ההבנה והמודעות לחשיבות השמירה על מגוון ביולוגי.

הגדרות

"מגוון ביולוגי" משמש בדרך כלל כתחליף למונחים וותיקים יותר אשר מוגדרים באופן מדוייק יותר, כמו מגוון מינים ועושר מינים. ביולוגים מגדירים את המונח מגוון ביולוגי כ"סך כל הגנים, המינים והמערכות האקולוגיות של איזור מסויים". יתרון של הגדרה זו היא שנראה שהיא מגדירה את רוב הנסיבות ומציגה מבט מאוחד על שלוש רמות מסורתיות שבהן זיהו חוקרים מגוון ביולוגי

ב-2003 הציע פרופסור Anthony Campbell רמה רביעית של מגוון - מגוון מולקולרי.

מספר המינים שקיימים כיום

לפי מחקר של Mora ועמיתיו, מספר המינים היבשתיים כיום מוערך ב-8.7 מיליון בעוד מספר המינים הימים הוא נמוך בהרבה ומוערך בכ-2.2. מיליון. החוקרים מציינים כי הערכות אלו מבוססות יותר עבור מינים איקריוטים (יצורים בעלי גרעין תאי) והן מציינות את הגבול התחתון עבור מינים פרוקריוטים (חיידקים וארכאות). [1] הערכות והנתונים שלהם לגבי מינים איקריוטים הם:

ממלכה סווגו - ביבשה הערכה ביבשה סווגו בים הערכה בים
בעלי חיים 953,434 7,770,000 171,082 2,150,000
צמחים 215,644 298,000 8,600 16,600
פטריות 43,271 611,000 1,097 5,320
Chromista 13,033 27,500 4,859 7,400
Protozea 8,118 36,400 8,118 36,400
סה"כ 1,233,500 8,740,000 193,756 2,210,000

מינים רבים של בעלי חיים הם פרוקי-רגליים כמו חרקים, עכבישים, נדלים ועוד. לפי הערכות החוקרים למרות 250 שנה של סיווג טקסונומי שמיין עד כה 1.2 מיליון מינים בבסיסי נתונים מרכזיים, כ-86% מהמינים הקיימים ביבשה וכ-91% מהמינים באוקיינוסים עדיין לא נתגלו ולא סווגו. [1]

היות וקצב ההכחדה גדל מאוד בעשורים האחרונים, מינים רבים עלולים להיכחד לפני שיזכו לתעוד.[2] רוב היצורים החיים שנחקרו בממלכת בעלי-החיים האם יונקים וציפורים, בעוד שדגים ופרוקי-רגליים הן תתי-הממלכות שנחקרו בצורה הפחותה ביותר. [3]

איומים למגוון הביולוגי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן

קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן אוסטרליה, ברזיל, סין ומקסיקו. קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אירוע הכחדה זה הוא אירוע ההכחדה בהולוקן - תהליך הכחדה המונית כתוצאה מהשפעות סביבתיות של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של כדור הארץ. הנושא נקרא גם הכחדה אנתרופוגנית - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם.

בשנת 2006 מינים רבים סווגו באופן רשמי כמינים נדירים או בסכנת הכחדה. יתרה מכך, מדענים העריכו כי מיליוני מינים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה ללא שסווגו כלל. כ-40% מתוך 40,177 המינים שעבורם בוצעה הערכה בשיטת "הרשימה האדומה" של ארגון השימור העולמי (IUCN) נמצאים ברשימת "בסכנת הכחדה" (threatened with extinction) סה"כ 16,119 מינים. [4]

הביולוג ג'ארד דיימונד מתאר את "ארבעת הרשעים" (Evil Quartet) שגורמים להכחדה ולאובדן מגוון ביולוגי - הרס בתי מחיה, הרג-יתר, הכנסת מינים פולשים, והכחדה מיד-שנייה. Edward O. Wilson מעדיף את ראשי התיבות HIPPO שמתארים - הרס בתי מחייה, מינים פולשים, זיהום, איכלוס יתר והרג יתר. שיטת המיון המוסמכת ביותר לאיומי הכחדה שבה משתמשים היא שיטת המיון של - IUCN לאיומים ישירים, שאומצה על ידי גופי שמירת טבע גדולים כמו World Wildlife Fund, רשות השימור של ארצות הברית, Conservation International ו- BirdLife International.

פגיעה במגוון הביולוגי כאיום קיומי לאנושות

שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. ההרס של המגוון הביולוגי הוא הנושא שבו יש את החציה הברורה ביותר של סף בטוח לאנושות, שכן קצב ההכחדה של מינים גבוה פי 10 ויותר מהקצב שנחשב לבטוח.

המחקר גבולות פלנטריים משנת 2009 מחשיב את הפגיעה במגוון הביולוגי כאחד מ-9 גבולות שעלולים להגביל את המשך הצמיחה הכלכלית ולהוות איום קיומי על האנושות. קצב הכחדה (מספר המינים ביחס למיליון מינים בשנה) הוא המדד המשמש לשם הערכת מידת הפגיעה במגוון הביולוגי. על פי החוקרים, התחום הבטוח של קצב ההכחדה עומד על כ-10 מינים למיליון בשנה, קצב ההכחדה הקיים עומד על יותר מ-100 מינים למיליון בשנה. לפיכך הכחדת מינים הוא התחום הברור ביותר של חציית סף מסוכן, כאשר נושאים נוספים שכבר עברו את הסף הם שיבוש של מחזור החנקן וריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.

במאי 2019 פורסם דו"ח מצב הטבע העולמי, אשר אומר שהטבע במצב גרוע בין היתר בגלל פגיעה במגוון המינים. לפי הדוח עם המגמה הנוכחית תימשך זה יסכן מערכות אקולוגיות להן זקוק האדם כדי להתקיים. כמו כן במקרה זה יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב הדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות[5].

חקלאות ומגוון ביולוגי

יש קשר דו-כיווני בין חקלאות לבין מגוון מינים בטבע. מחד, חקלאות תעשייתית בשילוב גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית גורמים לשינויים בשימושי קרקע שמובילים לאובדן בתי גידול ולקיטוע שטחי מחייה וכן לזיהום על ידי חומרי הדברה ודשנים שגוררים הכחדה ולפגיעה במגוון הביולוגי בטבע.

מצד שני פגיעה במגוון המינים גוררת פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית שרבים מהם חיוניים לשם המשך התפקוד של מערכות חקלאיות. לשם דוגמה קיום של יערות ממלא תפקיד חשוב בהסעת ענני גשם לתוך היבשה על ידי אידוי מים, סיוע לחלחול מי הגשמים לתוך הקרקע ואגירת מי גשמים בתוך שכבת מי התהום, וייצוב הקרקע - מניעת הצפות ומניעת סחף קרקע.

מגוון המינים בגידולי חקלאות

ניתן לחלק את מגוון מינים בחקלאות לשתי קטגוריות:

  • מגוון תוך-מיני (Intraspecific diversity) שכולל את המגוון הגנטי בתוך מין מסויים כגון סוגים שונים של תפוח אדמה (Solanum tuberosum) המורכב מזנים רבים שכולם בני מין אחד.
  • מגוון בין-מיני (Interspecific diversity) המספר והסוגים של סוגי מינים שונים של גידולים חקלאיים.

יש חשיבות גבוהה למגוון התוך-מיני של אבות ושל קרובי הבר של מיני התרבות, שהוא המקור למגוון הזנים של מיני התרבות, שנמצאים בתחום תוך המערכות החקלאיות. מגוון זנים זה מקנה עמידות ויציבות לביטחון התזונתי של בני האדם.

בחקלאות ירקות, חקלאים זעירים רבים וכן בפרמקלצ'ר מגדלים באותה חלקה סוגים שונים של מיני ירקות כמו תפוחי אדמה, גזרים, פלפלים וכו'. בעוד בחקלאות תעשייתית מקובל יותר לגדל מונוקולטורה כלומר גידול אחד בשטח אדמה גדול, וזאת כדי לחסוך בעלויות גידול. על פי הסרט עתיד המזון היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם. ו-97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.

הירידה במגוון המינים בחקלאות פירושו שאחוז גבוה יותר מהתזונה העולמית נסמך על פחות מינים - לדוגמה יותר ויותר הסתמכות על דגנים ובמיוחד על 3 היבולים העיקריים חיטה, אורז, תירס שבשנת 2003 היו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, וסיפקו 43% מכל הקלוריות של שוק המזון העולמי. לדבר זה ירידה בחוסן ובבטחון התזונתי של בני אדם שכן מחלות של יבולים אלה, לדוגמה UG99, עלולות לגרור רעב המוני.

ניתן לחלק את המגוון הביולוגי בחקלאות גם למגוון המתוכנן - מה שהחקלאי זרע, ולמגוון הקשור (מגוון מינים שמגיע עם המינים האלה - עשבים, חרקים, מכרסמים, ציפורים וכו') - Associated biodiversity.

השליטה במגוון הביולוגי הקשור הוא אחד האתגרים החקלאיים הגדולים ביותר. בחוות מונוקולטורה משתמשים בחומרי הדברה, כלים מכאניים והנדסה גנטית כדי להוריד למינימום את המגוון הגנטי ולגדל רק את הגידול החקלאי, תוך שימוש מחזור זרעים ו/או בדשן כדי למנוע אובדן חומרי מזון מהקרקע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Mora, Camilo; Tittensor, Derek P.; Adl, Sina; Simpson, Alastair G. B.; Worm, Boris; Mace, Georgina M. (23 August 2011). "How Many Species Are There on Earth and in the Ocean?". PLoS Biology. 9 (8)
  2. ^ McKie, Robin (2005-09-25). "Discovery of new species and extermination at high rate". The Guardian. London.
  3. ^ Bautista, L.M.; Pantoja, J.C. (2005). "What species should we study next?" (PDF). Bull. British Ecol. Soc. 36 (4): 27–28
  4. ^ Richard A. Lovett, "Endangered Species List Expands to 16,000". national geographic, May 2, 2006
  5. ^ Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services [https://www.ipbes.net/sites/default/files/downloads/spm_unedited_advance_for_posting_htn.pdf Report of the Plenary of the Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services on the work of its seventh session ] 29 במאי 2019
מוצר ציבורי
מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי
מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל
אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=מגוון_ביולוגי&oldid=126076"