לטובת הכלל (ספר)
| לטובת הכלל מאת הרמן דיילי ו ג'ון קוב |
לטובת הכלל: ניתוב מחדש של הכלכלה לכיוון קהילה, הסביבה, ועתיד בן קיימא (באנגלית: For the Common Good) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי והתאולוג והפילוסוף ג'ון קוב ג'וניור. הספר נחשב לאחת מאבני הדרך של הכלכלה האקולוגית ויצא לאור בשנת 1989.
הספר מחולק לארבע חטיבות: החטיבה הראשונה בוחנת באופן ביקורתי והיסטורי כמה מושגים מרכזיים בניתוח הנאו-קלאסי כמו שוק חופשי או משאבי טבע. החטיבה השנייה מספקת הצעות וקווים מנחים לניתוח חלופי לפי גישת המחברים. החטיבה השלישית של הספר מתייחסת לסוגיות מדיניות כלכליות בנות ימינו: מסחר, אוכלוסין, שימושי קרקע, חקלאות, תעשייה, עבודה, מיסוי, עבודה ובטחון לאומי.
הספר זכה בפרס גרוומייר (Grawemeyer Award) על רעיונות לשיפור מצב העולם. בישראל ניתן להשיג אותו בספריית ההשאלה של מרכז השל.
היחס לטבע
בפרק 5, דיילי קוב עוקבים אחר היחס של האדם לטבע, לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, וכיצד נוצר ניתוק גדל והולך בין האדם לטבע. בספרות הכלכלית, המונח המציין טבע הוא בדרך כלל "אדמה" ולכן התחום הכלכלי בתוך הכלכלה הנאו-קלאסית שעוסק בטבע נקרא בדרך כלל "כלכלת אדמה".
בקרב ציידים לקטים, בתרבויות שבטיות היחס לטבע היה של שייכות האדם למערכת טבעית חובקת כל גדולה ממנו.[1] כחלק מדתות אנימסטיות האדם היה חלק ממארג שלם של יצורים חיים, רוחות, סלעים, מקומות כוחות שארוגים יחד במכלול הוליסטי.
מאוחר יותר, בתרבות העברית-יהודית של תקופת התנ"ך יש יחס של שילוש בין ארץ (ארץ ישראל, ובמובן הכללי יותר הטבע), האל (אלוהים ביהדות), ועם (ישראל). אם העם מתנהג לפי הכללים שנותן לו האל הוא מקבל פרס - "גן עדן" בדמות אדמה טובה ומניבה. אין מדובר בגמול לאחר המוות, אלא גמול מיידי כמו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". בהתאם לכך יש מצוות רבות ביהדות שיש להן היגיון סביבתי - ראו לדוגמה את הערך שנת שמיטה וקיימות.
בהמשך, טוענים דיילי וקוב כי הקשר בין האדם לטבע הלך והתנתק בתרבות הנוצרית. הנוצרים הם בעלי אל אוניברסלי וללא עם וארץ ספציפית, ולכן היה קשה להכין מערכת תאולוגית כמו זו היהודית. הקשר בין האדם לטבע ניתק עוד יותר וגן-העדן עבר להיות בעולם הבא, ואין מצוות הקשורות בארץ או במקום. בהמשך הדרך, התאולוגיה הפרוטסטנטית מקדשת את החומרנות וטוענת כי הסימן לכך שהאל רואה בעין יפה את פועלם של אנשים מסויימים הוא הצלחה כלכלית שלהם.
לאחר מכן צומח הקפיטליזם שמתעלם מהטבע כמערכת עוטפת, טוען לבעלות האדם על הטבע, ומתייחס אליו כאל "אדמה" חסרת תפקוד או כאל חומר גלם או "משאבי טבע" פסיביים.
פרק 10 מציע חלופה לראייה זו - ובו ניתוח של המחברים על הקשרים בין הכלכלה לטבע. הפרק מתמקד בנושאים של אנרגיה ושל אנטרופיה בתוך מערכת ביוספרית.
שוק תחרותי
דיילי וקוב מציינים שורה של תנאים לשם שמירה על שוק תחרותי. השמירה על תנאים אלה לא יכולה להתבצע על ידי השוק בכוחות עצמו, אלא דורשת התערבות של מוסדות חברתיים אחרים, בעיקר הממשלה:
- תחרות הוגנת - התחרות החופשית יוצרת מנצחים ומפסידים וכך יש תהליך של מונופוליזציה. כמו במשחק מונופול, מי שהוא יותר גדול ויש לו יותר נכסים הוא בעל יתרונות לגודל ובנוסף לתאגידים בעולם האמיתי יש קשרי הון-שלטון ויכולת לובי פוליטי. יש צורך בהתערבות חוזרת כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף לתחרות.
- הון מוסרי או הון חברתי - שוק ללא אמון, שיתוף פעולה, חמלה ויושרה אישית - לא רק שיהיה מקום בלתי נעים לעשות בו עסקים אלא שהוא יהיה מאוד בלתי יעיל, ידרוש עלויות מופרזות על עורכי דין, אנשי אבטחה, ועוד אמצעי הגנה (או עלויות עסקה). לא החברה ולא כלכלת השוק יכולים לתפקד בצורה יעילה ללא בסיס מוסרי.
- רכוש ציבורי - הרבה השקעות ושירותים שחיוניים לטובת הציבור- כמו השקעות במחקר מדעי בסיסי, בטחון הציבור ומערכת המשפט, חינוך ציבורי, דרכים, והגנה על בטחון המדינה - לא מסופקים על ידי השוק בגלל שמרגע שהם יוצרו, הם חופשיים לשימושו של כל אדם.
- עלות מלאה בתמחיר. השוק מייצר חלוקה אופטימלית של משאבים רק כאשר המוכרים והקונים נושאים במחיר המלא של מוצרים שהם מכינים, קונים וצורכים, כאשר עלויות חיצוניות עוברות הפנמת עלויות.
- חלוקה הוגנת. יעילות השוק והלגיטימיות של המוסדות תלויים בהתערבות ממשלתית שמחזירה כל הזמן את השוויון שנשחק ידי כוחות השוק. במערכת שוק, קיימת נטייה חזקה, במיוחד במהלך תקופות של צמיחה כלכלית, לכך שבעלי ההון יגדילו את עושרם ואת הכנסותיהם בעוד שהשכר של עובדים עולה באופן איטי יותר או נסוג. אבל שוק שבו הכוח הכלכלי מפוזר בצורה מאוד לא שוויונית יקצה משאבים באופן לא הוגן ובלתי יעיל מבחינה חברתית.
- כלכלה בת קיימא - יציבות ברת קיימה של האקולוגיה. כשהכלכלה האנושית גדלה וממלאת את המרחב האקולוגי שלה, הגבלת היקפן של מערכות-המשנה הכלכליות כדי לשמור על שיווי משקל אופטימלי עם הטבע הופכת להיות הכרחית לצורך הישרדות המין האנושי. אסור שתהיה התחממות עולמית או דייג ייתר או שחיקת קרקעות. השוק החופשי עיוור לאינספור הגבלות כאלה. הממשלה חייבת להציב את הגבולות ולהבטיח שסימנים מתאימים ישלחו אל השוק. אפילו "פתרונות שוק" שהוצעו לבעיות סביבה, כמו רישיונות זיהום, תלויות בהתערבות ממשלתית שתציב את הגבולות, תוציא את הרישיונות, ותפקח על הציות להם.
ראו גם
פרקים לקריאה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו גם קיצור תולדות האנושות
| מוצר ציבורי |
| מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי |
| מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל |
| אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר |