עבודה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבודה היא עשיית מלאכה או פעילות כלשהי. קיימות הגדרות שונות למונח "עבודה" לפי ההקשר - עבודה בהקשר הפיזיקלי, עבודה במינוח יומיומי ועבודה במובן הכלכלית.

הגדרות

בפיזיקה, עבודה היא הפעלה של כוח לאורך זמן, באופן שגורם לתזוזה של אובייקט או לשינוי שלו.[1] כל עבודה מחייבת השקעה של אקסרגיה כלומר של אנרגיה חופשית. אנרגיה זו מתפזרת במערכת תרמודינמית בצורה של חום. למרות קיומו של חוק שימור חומר-אנרגיה, החוק השני של התרמודינמיקה פירושו שכל עבודה מחייבת השקעת אקסרגיה שאינה זמינה יותר. להגדרה זו יש חשיבות גדולה בניתוח הכלכלה ובנקודות מבט שונות על עבודה וייצור בכלל בין כלכלה אקולוגית לבין זרמים אחרים לחקר הכלכלה במיוחד כלכלה נאו-קלאסית.

במשמעות היום-יומית, המונח עבודה מציין כל פעולה אשר דורשת ריכוז ומאמץ גופני מסוים. משמעות העבודה עשויה לנוע מפעולות פשוטות ביתיות כגון נעיצת מסמר, בישול וניקיון, ועד פעולות ממושכות ורצופות כגון בנייה וחינוך.

יש המגדירים "עבודה" כהבאת תועלת על ידי בן אדם לעצמו למשפחתו ולבני אדם אחרים. עם כי סוגי עבודות שונים עלולים להיות מועילים לאדם אחד ומזיקים לאדם אחר. לדוגמה חיילים, פושעים או מוכרים שם מוצרי טבק מתפרנסים תוך גרימת נזק לאחרים. האידאל של ביצוע עבודה ללא נזק כלשהו לאחרים מכונה בבודהיזם פרנסה נאותה.

בתחום הכלכלה, העבודה היא אחד משלושת גורמי הייצור, יחד עם אדמה (או ליתר דיוק- טבע) והון. בהגדרתה הרחבה מציינת העבודה פעולה מסוימת המבוצעת כך שמבצע העבודה אינו זקוק לתוצאותיה הישירות, או שתוצאות אלו אינן המניע אשר הגדיר את פעולתו. לדוגמה, נגר אשר אינו זקוק לרהיטים שהוא מייצר, אך מייצרם בכל זאת, עובד בנגרות. על פי ההגדרה הרחבה, עבודה היא כל פעילות תכליתית, כלומר- שתכליתה מצויה בדבר מה אחר, אותו יש להשיג, שאינו קשור ישירות לתוצרי העבודה. עבודה כזו יכולה להיות בשכר או בהתנדבות. לדוגמה רואה חשבון שמסייע לעמותה לקידום חינוך, מבצע עבודה גם אם אינו מקבל שכר עבורה.

חקר הכלכלה מתייחס בדרך כלל רק להגדרה מצומצמת יותר של עבודה - עבודה בשכר. כלומר סוגי עבודות שמבוצעות על ידי בני אדם ואשר מקבלים עליהן שכר ממכירת שירותים ומוצרים חוקיים. בכך כלכלנים רבים מתעלמים מסוגי עבודה שקיימים במובן הפיזיקלי או במובנים אחרים ואשר תורמים או משפיעים על הכלכלה:

  • עבודה התנדבותית (במסגרת התא המשפחתי, במסגרת קהילתית או במסגרת ארגוני התנדבות) כמו גידול ילדים, ניקיון הבית, הכנת מזון, סיוע לחולים נכים או עניים ועוד; עבודה זו מבוצעת על ידי בני אדם אבל בדרך כלל לא בתשלום או בתשלום קטן מאוד יחסית לעבודה.
  • עבודה בכפייה - עבודה שמבוצעת על ידי חיילים מגוייסים, פושעים בבתי כלא, אסירים במחנות עבודה, עבדים או וואסלים. לעיתים נותנים לעובדים בכפייה שכר כלשהו על עבודתם, אבל חוסר היכולת של העובד בכפייה לבחור מקום עבודה אחר או להתמקח על השכר שלו, גורם לכך שברוב המקרים הוא מקבל שכר נמוך בהרבה לעומת התועלת שלו לאדם או לארגון שמעסיק אותו, לעומת המצב לו היה צריך לשכור עובדים דומים בתנאי שוק. לאורך תקופות רבות בהיסטוריה אין התייחסות לעובדים בכפייה כאל חלק מהחברה ומתייחסים עליהם כאל "לא בני אדם" מבחינה חוקית פוליטית ותרבותית ראו גם אי שוויון פוליטי.
  • עבודה לא חוקית - לדוגמה עובדים בארגוני פשע, גנבים, רוצחים שכירים, מבריחי סמים, הספקת מין בתשלום וכו'. עבודה זו מבוצעת על ידי בני אדם ובתשלום אבל היות ואין לגיטימיות של מכירת המוצרים, גם העבודה ב"יצור" המוצרים האלה לא נחשבת כחלק רשמי מהכלכלה.
  • עבודה שמבוצעת על ידי יצורים חיים בתוך המסגרת הכלכלית (בדרך כלל בחקלאות) - כמו בעלי חיים, צמחים, פטריות וחיידקים- לדוגמה עבודה של פילים, הטלת ביצים על ידי תרנגולות, תעבורה על ידי סוסים, גידול של עץ או של פרי במטעים, ייצור אנטיביוטיקה על ידי חיידקים ועוד. בדומה לאסירים, עבדים וכו' היות ויצורים אחרים אינם נחשבים חלק מהקהילה האנושית אין מתחשבים בעבודה שלהם. במקרה זה גם אין טעם ברוב המקרים בתשלום שכר (אם כי פרימטים מסוגלים לסחור בדמוי כסף בתמורה למוצרים או שירותי מין). היחס לעבודה כזו היא אותו יחס כמו עבודה שמבוצעת על ידי מכונות. ברוב סוגי העבודות המערבים בעלי חיים הם כלואים על ידי בני האדם ומחוייבים לבצע את עבודתם בדומה לעובדים בכפייה.
  • עבודה שמבוצעת על ידי מכונות, מחשבים ורובוטים - נחשבת בדרך כלל כגורם ייצור אחר - הון.
  • עבודה שמבוצעת על ידי כוחות טבע- שירותי המערכת האקולוגית שמבוצעים על ידי יצורים חיים, כוחות גאופיזיים או אינטראקציה ביניהם - לדוגמה תזוזת יבשות, ייצוב אקלים, תיחוח הקרקע, הסעת גשם לתוך היבשת, ייצור חמצן ועוד.

בחקר הכלכלה יש גם הנחה לפיה עבודה נגרמת בסופו של דבר על ידי ביקוש לסחורות ושירותים מצד צרכנים. מכיוון שכך נראה לרוב שכל עבודה משרתת את ההרווחה החברתית. ניתוח מורכב יותר מכיר בכשלי שוק ובסוגי פעילויות שמזיקים לחלק מהאנשים תוך כדי שהם מועילים לאחרים או שהם פוגעים ברווחת הצרכנים עצמם לדוגמה בשל השפעה חיצונית, אי סימטריה במידע או מוצר ממכר.

יש הבחנה בין עבודה לבין משרה - משרה היא קיום של הגדרת תפקיד מסויים בארגון המבטיחה שכר בתמורה לביצוע עבודה. בעברית יש הבחנה בין עמל לבין מלאכה. כאשר עמל הוא עבודה הכרוכה בסבל ואילו מלאכה יכולה להיות מהנה.

דיון

על פי תפיסת הצדק החברתי מי שעובד לפי יכולתו, כלומר מביא תועלת עד כמה שהוא יכול מגיע לו לקבל חלק מהתוצרים המופקים בחברה כמו אוכל, מים, מחסה, על פי צרכיו.

כך זה היה לפני שהתחילו הניצול השוד וכך הלאה. בחברות המבוססות על שוד ועבודת כפייה המונח עבודה התייחס פעמים רבות, אם כי לא תמיד, לעבודה שמישהו מכריח מישהו אחר לבצע כי הוא לא רוצה לעבוד-באמצעים שונים, מאיום בנשק ועד לאמצעים כלכליים.

במאה ה-20 המונח עבודה התייחס ברוב המקרים לפעילות בעבורה אדם מקבל כסף כל חודש מחברה המוכרת כחוק, או פעילות עסקית. פעילות כזאת אינה בהכרח הביאה תועלת ולפעמים אפילו על פי רוב המחקרים הביאה יותר נזק מתועלת (כמו ייצור שקיות פלסטיק חד פעמיות). לפי שיטה זאת בעצם מי שעובד הוא חלק מהמערכת הקפיטליסטית וככל שהוא חלק חשוב יותר למערכת הזו הוא מקבל יותר כסף.

בתחילת המאה ה-21 לאור התגברות המשבר הסביבתי החלו להיווצר יותר ויותר משרות סביבתיות התועלת שמביאה המשרה החלה לשחק במקרים רבים תפקיד חשוב יותר בחלוקת הכסף. דוגמה לכך היא תעשיית האופניים, המחזור, הכלים הרב פעמיים, החקלאות האורגנית ועוד.

נוצרו מאגרים מיוחדים בהם ניתן למצוא משרות סביבתיות. המאגר הגדול מסוג זה בישראל הוא אתר "הצווארון הירוק" או בשמו הנוסף "Greenjobs Israel". ניתן לבקר באתר המאגר.

קישורים חיצוניים