מימון טרור

מימון טרור (באנגלית: Terrorism financing) נוגע למימון או תמיכה פיננסית לארגוני טרור או לטרוריסט בודד. מימון הטרור יכול להיעשות על ידי מדינות או על ידי אוכלוסיה שתומכת בקיום הטרור. לעיתים פונים ארגוני טרור לשיטות פשיעה שונות - ביניהן הברחות, חטיפות, גביית פרוטקשן, סחר בנשים וסחר בסמים כדי לממן את פעילותם. לעיתים קרובות יש שימוש בארגוני קש שמתחזים לארגון חברתי לגיטימי אבל מעבירים חלק מהכסף שלהם לארגונים או לגורמי טרור.

חלק מהמדינות מחזיקות רשימות של ארגוני טרור וכן חוקים נגד הלבנת הון, שנועדו למנוע העברות כספים לארגוני טרור. בארצות הברית הועבר לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר "חוק הפטריוט" (Patriot Act) שמאפשר לממשלה בין יתר הכלים הנוספים לבצע פעולות נגד הלבנות כספים וניטור של מוסדות פיננסים. החוק יצר תרעומת ציבורית גדולה בגלל חשש להתערבות של "האח הגדול" בחיי האנשים. ארצות הברית גם שיתפה פעולה עם האומות המאוחדות ועם מדינות נוספות כדי לקדם את "תכנית המעקב למימון טרור" (Terrorist Finance Tracking Program). בשנת 1989 הקימו מדינות ה-G7 גוף בין -ממשלתי בשם Financial Action Task Force)- FATF) מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.

החוקים נגד מימון טרור (CFT) מנסים להגביל או להרתיע מפני מימון טרור והלבנות כספים. בתחילה המוקד של CFT היה מוקד בארגונים ללא-מטרת-רווח, עסקים למתן שירותים פיננסים ללא רישיון (כולל בנקאות לא רשמית במדינות מוסלמית - חוואלה) וקרימיניליזציה של המעשה עצמו. ה-FATF הכין תשע המלצות מיוחדות כדי למנוע מימון טרור. תשע המלצות אלה הפכו לסטנדרט העולמי למניעת מימון טרור והאפקטיביות שלהן מוערכת כמעט תמיד יחד עם צעדים למניעת הלבנות כספים.

הרשימה השחורה של FATF המכונה גם NCCT list שימש כדי לאלץ מדינות להתיישר לפי החוקים החדשים. דוח ה-FATF על מימון טרור משנת 2008 מעיר על החשיבות של קשרים בין מכשירים פיננסים לבין צעדים רחבים יותר למניעת טרור כדי ללחום במימון טרור.

ראו גם

• שלום כמוצר ציבורי
• מס בינלאומי על מלחמות

קישורים חיצוניים

• מימון טרור בוויקיפדיה באנגלית
• מידע על מימון טרור, משרד המשפטים
• חוואלה בוויקיפדיה בעברית