בדידות

בדידות (באנגלית: Loneliness) היא מצב נפשי וחברתי. היא כולל רגשות שליליים ומתח עקב תחושה של מחסור בקשרים חברתיים או מחסור בתקשורת משמעותית עם אנשים אחרים, הן בהווה והן כחשש כלפי העתיד. אנשים החווים בדידות עלולים להרגיש בה גם כאשר הם מוקפים באנשים אחרים. הסיבות לבדידות משתנים ויכולים לנבוע מסיבות חברתיות, נפשיות, רגשיות, ופיסיות.

מחקרים מראים כי בדידות היא דבר שנפוץ בחברות אנושיות שונות, כולל אנשים שנמצאים במצב חברתי של נישואין, יחסים, עם משפחות, חיילים וותיקים ואנשים עם קריירה מוצלחת. זהו נושא שנידון רבות בספרות האנושית מאז ימי קדם. בדידות מתוארת גם כ"כאב חברתי" - מכניזם פסיכולוגי שנועד לתת מוטיבציה לפרט לחפש קשרים חברתיים. בדידות מוגדרת לרוב במונחים של יחסים עם אנשים אחרים, לדוגמה "חוויה לא נעימה שמתרחשת כאשר רשת הקשרים החברתיים של אדם כלשהו היא לא מספקת באופן משמעותי כלשהו".

בדידות לעומת להיות לבד

יש הבדל בין להיות לבד, בדידות ובידוד. להיות לבד או בדד (Alone) הוא מצב אובייקטיבי שבו אדם נמצא בגפו מבחינה גאוגרפית ופיזית. אם הדבר מבוצע בכפייה אזי מדובר על בידוד. אדם שנמצא לבד לא בהכרח סובל, ויש אנשים הבוחרים להתבודד לתקופה קצרה או ארוכה כמו נזירים. אדם שנמצא לבד יכול לתכנן את עתידו, ליצור דברים, לכתוב, לבצע מדיטציה, לקרוא וכו'.

בדידות היא חוויה סובייקטיבית שבה אדם חש לבד, גם אם הוא מוקף באחרים. לפי תחושה זו, הוא אינו קרוב מבחינה רגשית לאף אדם. בדידות מלווה בסבל. אם היא נמשכת ועמוקה היא יכולה לגרום לטלטלה רגשית ואף להזיק לבריאות. [1]

אנשים רבים בחברה המדורנית הם בודדים שלא מבחירה, או כתוצאה מבידוד מכוון - הקשיים הנפוצים הם הוא בדידות בגלל קושי למצוא בן זוג אוהב, חברי משפחה מרוחקים וחברים קרובים. וזאת בעיקר בגלל נסיבות חברתיות.

מידה מסויימת של בדידות יכולה להתקיים בטווח הנורמלי ואפילו בתפקוד בריא במהלך החיים. בדידות נמצאה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. לעומת זאת בדידות קשורה למצבים שנחשבים פתולוגיים כמו דיכאון ומתח נפשי. [2]

תפוצה של בדידות

אחד המדדים המקובלים כיום ללבדיקת בדידות הוא שאלון בן 20 שאלות בשם "מדד הבדידות של UCLA" [3]

בשנת 2014, הצהירו 40% מתושבי ארצות הברית כי הם בודדים, פי שניים מאשר לפני 35 שנה. 16% מהאוסטרלים דיווחו על בדידות, והבודדים ביותר היו בני 30 ומטה. לשכת הסטטיסטיקה של ניו זילנד מצאה שבקרב צעירים בני 15-29, 40% דיווחו על תחושת בדידות בחודש האחרון. כ-60% מהצעירים בני 18-34 בבריטניה מרגישים בדידות, בשיעור גבוה יותר מבני 55 ומעלה.

לפי סקר ממאי 2018 שכלל 20,000 בגירים, על פי "מדד הבדידות של UCLA" כ-46% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית, דיווח על בדידות. 20% מדווחים שלעיתים נדירות או לעולם לא מרגישים קרבה לאנשים, וכ-18% מרגישים שאין אנשים שהם יכולים לדבר איתם. [4]

מחקר שפורסם ב-Psychosomatic Medicine ב-2002 מצא שבחצי הכדור המערבי, 40%-20% מהמבוגרים דיווחו על בדידות ברמות שונות בכל זמן נתון. עם זאת קיים טאבו חברתי נגד דיבור על בדידות כך שקשה לדעת מה התפוצה המדוייקת שלה. לפי פרופסור עמי רוקח, פסיכולוג המתמחה בטיפול ובמחקר בבדידות, מטופלים לא מבקשים לראות פסיכולוג בגלל דיווח על בדידות. לפי רוקח החברה המערבית סוגדת להצלחה וחלק מסגידה זו היא הצלחה חברתית, כך שאם אנחנו מצהירים כי אנחנו בודדים אנשים אחרים רואים אותנו כ"סחורה פגומה" [5] (ביטוי שהוא בעצמו חלק מתרבות הצריכה).

בדידות אינה רק עניין של הרגשה, יש גם עליה בשיעור משקי הבית שבהם גר אדם אחד בלבד. דבר זה נובע ממספר מגמות כמו הזדקנות האוכלוסיה, קושי גדל למצוא בן או בני זוג, עליה בשיעור הגירושין, דחיית גיל הנישואין, שיפור בהשכלה ועלייה בהכנסות (שמעודדים אנשים לגור לבד), מהגרים שבאים למדינות אחרות ללימודים או כמהגרי עבודה. עם המגמה של פחות ילדים אנשים רבים יותר גרים לבד בגלל שבן הזוג נפרד, נפטר ועוד. במדינות מערביות יש גם זוגות ללא ילדים שגרים בנפרד בגלל שיקולי עצמאות או נוחות הגעה לעבודה. [6] תהליכים של גלובליזציה והגברת הניידות של עבודות ומקומות מגורים גם גורמת לקשרים חברתיים פחות מחייבים ומצבים בהם גרים לבד. דבר זה גם מקשה על מציאת בני זוג ועל שמירה על קשר זוגי או משפחתי.

סימנים של בדידות

אנשים רבים מרגישים בדידות בצורה מודעת, אבל לעיתים מרגישים בדידות אפילו מבלי שהם אפילו מודעים לכך. [7] יש מספר סימנים שמעידים על בדידות:

• בדידות עשויה לפגוע בשינה. לפי מחקר שנערך בדקוטה עם 95 אנשים, תחושה חזקה יותר של בדידות מתואמת סטטיסטית עם מיקרו-הפרעות בשינה. מנגנון זה עשוי להיות לא רק סמן לבדידות אלא גם גורם לפגיעה בבריאות הנפשית והפיזית של האדם. [8] עם זאת, מחקר משנת 2018 מצע שהפרעות שינה יכולות גם לגרום להרגשת בדידות. [9]
• מקלחות חמות עשויים להרגיע בדידות - מחקר משנת 2012 של הרופא John Bargh בקרב 51 סטודנטים מצא כי ככל שאנשים חווים רגש חזק יותר של בדידות הם נוטים להשתמש יותר באמבטיות, להשתמש במים חמים יותר, להישאר זמן רב יותר באמבט ולהישאר יותר מתחת למים. הרעיון הוא שאנשים עשויים להשתמש בחום פיזי נעים כדי להקל מחסור בחום נפשי ובעיית בדידות. אנשים לא בהכרח מודעים לקשר בין תחושת בדידות לבין קיום של יותר מקלחות חמות. יש לציין כי אמבטיות חמות או משקה חם יכולים לשמש גם כאסטרטגיה זמנית להקלה על תסמינים של בדידות שאינה בשליטה שלנו. [10] [11]
• מתן יחס חם לחפצים במקום לבני אדם. לפי מחקר שפורסם ב-Journal of Consumer Research, יש אנשים שמפתחים יחס חם במיוחד לחפצים - כמו יחס חם למכונית, קניית עוד ועוד בגדים או נעליים, איסוף פריטים (בובות, ספרים, קלפים ועוד), נקיון הדירה ועוד, היא בגלל שהם בודדים. המושג נקרא "material possession love". הרעיון הוא שאנשים שסובלים ממחסור בקשרים חברתיים מתחילים להפנות את תשומת הלב שלהם לחפצים. מחקרים מראים כי נטייה כזו לעוד מוצרים לא משפרת את הבריאות הנפשית. ההמלצה היא לפתח קשרים עם אנשים, ואם כבר מוציאים כסף - להשקיע אותו בחוויות ולא במוצרים. [12]
• ניתן ל"הידבק" ברגש בדידות מחבר קרוב במחקר של John T. Cacioppo ואחרים, נמצא כי אנשים שיש להם אדם קרוב שחש בדידות הם בעלי סיכון גבוה ב-52% להרגיש בדידות בעצמם. ההיגיון בכך הוא שמי שמרגיש בודד מתייחס פחות טוב לאנשים סביבו, ואלו עלולים בתורם להתנהג בצורה לא נחמדה לאנשים אחרים. הנקודה היא להיות מודע לסיכון לפיו בדידות עלולה להפוך לתופעה שמתפשטת בחברה או במשפחה. [13] [14] דוגמה ספרותית למצב זה היא בספר "סוד הגן הנעלם" שבו ילדה שיוצאת מבדידותה מפחיתה בדידות ובעיות בריאות של ילד אחר.
• בילוי זמן רב ברשתות חברתיות - לפי John T. Cacioppo, בילוי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או ווצאפ או בפורומים של משחקים עשוי לתת תחושה של הקלה בבדידות, אבל פעמים רבות הדבר עלול להחמיר את הבדידות [15]
• בדידות גורמת למתח נפשי - אנשים בודדים מתרגזים בקלות בגלל סיבות שונות כמו פקקי תנועה, מזג אוויר גרוע, מלצרים ועוד, לפי John T. Cacioppo, תחושת בדידות גורמת להשקעת זמן רב מידי בהרהורים, דבר שעלול לגרור יותר מתח נפשי. [16]
• עליה במשקל - בדידות והשמנה הולכים יד ביד, אנשים עלולים לנסות לפצות על תחושה של בדידות על ידי אכילה של יותר מזון, במיוחד מזון מנחם[17] כמו כן השמנה עלולה לגרור סטיגמה חברתית שלילית שעלולה להקשות על יצירת קשרים.
• בריאות לקויה - תחושת בדידות עלולה להחליש את המערכת החיסונית ומערכות לתיקון הגוף - ולכן יש קישור בין תחושת בדידות לבין תחלואה יותר גבוהה במחלות מדבקות. [18]
• דיכאון - בדידות עלולה להוביל לדיכאון. יש דרכים להקטין את הבדידות על ידי טלפונים לחברים, הכנת תוכניות לארוחות ערב וכו'. [19]

גורמים לבדידות

תהליך של התפוררות קהילות

הסקר שבוצע בארה"ב בשנת 2018 מחזק את החשיבות של קיום קהילות. אנשים שמרגישים פחות בדידות הם אלו שיש להם אינטראקציות חברתיות אישיות, חוזרות ובעלות משמשות, יש להם בריאות נפשית ופיזית טובה ויש להם איזון בפעילויות בחיי היומיום, יש להם עבודה והם ביחסים טובים עם עובדים אחרים. הסקר מצא כי אנשים שיש להם קשר אישי ומשמעותי הם בעלי ציון בדידות טוב בהרבה ומדווחים על בריאות טובה יותר לעומת מי שאין לו הרבה קשרים אם אנשים פנים-אל פנים. [20]

לפי הסקר, אנשים בארצות הברית שגרים אם אנשים אחרים הם בעלי סיכוי נמוך יותר להרגיש בודדים לעומת מי שגר לבד (ציון בדידות של 43 לעומת 46). עם זאת אפוטרופוסים או הורים בודדים עם ילדים מרגישים בודדים עוד יותר ממי שחיים לבד (ציון בדידות של 48.2)[21]

בחברות מוטות תרבות צריכה, הסביבות של מוצרי-שוק, ושל עבודה מקבלות יותר ויותר זמן ותשומת לב, על חשבון קשרים חברתיים, חברים, משפחה וקהילה.

בחברות של ציידים לקטים משך מיליוני שנים אנשים חיו בחבורות קטנות, או שבטים של כמה עשרות אנשים מוקפים בבני משפחה או קרובים בהם היו תלויים לחיים ולמוות. לאחר המהפכה החקלאית רוב האנשים חיו בכפרים, או חיו בשכונות בערים קטנות, מוקפים בבני משפחה ובבני הקהילה. לעיתים קרובות אנשים היו תלויים בשכנים לסיוע בגידול ילדים, בביטוח הדדי ליבולים, בהגנה על הכפר מפני שודדים ועוד. קהילות דתיות סיפקו טקסים משותפים ומאחדים. כמו כן רוב האנשים חיו קרוב למשפחה שלהם (בקשר דם או נישואין), בבית משותף של חמולה או לפחות בקרבת הורים. רוב האנשים נולדו ומתו באותו בית או לפחות באותו יישוב והכירו במשך עשרות שנים את רוב האנשים שפגשו. דבר זה אופייני לבני אדם במשך אלפי השנים האחרונות לפחות.

הדבר החל להשתנות עם המהפכה התעשייתית - אנשים רבים עזבו את הכפרים ועברו לערים בתהליך של עיור. מעברים תכופים בין מקומות עבודה ותהליכי התמחות כלכלית פירושם שאנשים עברו עבודות שונות ועם התפתחות התיעוש גם הרוויחו יותר. פרושה דבר היה התפרקות מבנה המשפחה החמולתי, כך שיותר ויותר צעירים ואף זוגות צעירים חיו הרחק מהוריהם. תהליך זה התגבר במהלך המאה ה-19 וה-20. הדבר הגביר את הנפוצות של משפחה גרעינית - של אמא-אבא וילדים.

עם הזמן החלו תהליכים נוספים של משפחות עוד יותר קטנות - שיעור גירושין עולה, הורים (בדרך כלל אבות) שנסעו למקום עבודה מרוחק ושלחו כסף למשפחה, מהגרי עבודה, ועוד. השיפור במעמד האשה ותהליכים נוספים הובילו למשפחות עם פחות ילדים - תהליך של מעבר דמוגרפי. שיפור מעמד האשה גרם גם לכך שנשים יכלו לוותר על נישואין או להתגרש מבעל שלא אהבו. לאנשים קשה יותר להכיר חברים טובים בגיל מבוגר יותר. ככל שתהליך ההזדקנות גדל, יש יותר אנשים שילדיהם עזבו לעיר או למדינה אחרת ובן הזוג שלהם נפטר.

תהליך נוסף שהלך והתגבר הוא עליה בשיעור של ניידות אנשים בין מקומות לימודים, מקומות עבודה ומקומות מגורים. בעבר אנשים נולדו ומתו באותו בית, ויכלו לעבוד בכל החיים באותו מקום עבודה. עם הזמן ושכלול שוק העבודה אנשים עבורו בין מקומות עבודה ובין מקצועות ודבר זה גם בא לידי ביטוי בנסיעות לערים שונות או אף מדינות שונות. תהליך הגלובליזציה פירושו שאנשים טסים למדינות אחרות במסגרת עבודתם (ללקוחות או כנסים) או מקיימים קשרי עבודה עם אנשים בצד השני של כדור הארץ. הורים רבים במדינות כמו ארצות הברית רואים את ילדיהם רק לעיתים נדירות, לאחר שאלה עוזבים את הבית אל הקולג' בגיל 18.

איזון נכון בין פעילויות בחיים

לפי סקר בוגרים בארצות הברית, איזון נכון בין שינה, עבודה, פגישות עם חברים, משפחות ו"זמן לעצמי" מקושר לציונים נמוכים יותר של בדידות. עם זאת האיזון הוא חשוב ואנשים שמבצעים יותר מידי פעילות מסוג מסויים הם בעלי ציון גבוה יותר של בדידות. [22]

איזון בזמן שינה מי שדיווחו שהם ישנים בדיוק את כמות השינה הרצויה להם הם בעלי סיכוי נמוך יותר לבדידות. מחסור בשינה קשור לתחושת בדידות, ועוד יותר מכך עודף בשינה. אלו שישנים מספיק הם בעלי סיכוי גבוה יותר להרגיש שיש להם מישהו לפנות אליו .

איזון בזמן משפחה מי שמרגישים שהם מבלים פחות מידי זמן עם המשפחה ואלו שמרגישים שהם מבלים יותר מידי זמן עם המשפחה, הם בעלי מתאם גבוה יותר לבדידות לעומת מי שבילו את כמות הזמן הנכונה עם משפחה לדעתם.

איזון בפעילות גופנית - אנשים שאומרים שמבצעים בדיוק את כמות הפעילות הגופנית שהם נדרשים לה הם בעלי סיכוי נמוך במיוחד להרגיש בודדים. יותר מידי פעילות או פחות מידי פעילות קשורה לציון בדידות גבוה יותר. פעילות רבה מידי או פעילות במידה הנכונה מגדילה סיכוי לתשובות כמו להיות חלק מקבוצה של חברים והרגשת שותפות עם אחרים, או מציאת בני לוויה כשהם רוצים בכך.

איזון בעבודה - אנשים שמרגישים שהם עובדים בדיוק בכמות הנכונה מרגישים פחות בודדים ממי שעובד יותר מידי או פחות מידי. מי שמרגיש שהוא עובד פחות מידי קשור לדיווח חזק יותר של בדידות לעומת מי שעובד יותר מידי.

שימוש יתר ברשתות חברתיות

קיים ויכוח האם רשתות חברתיות מעודדות או מפחיתות בדידות, או אם מדובר בכלל בתסמין.

לפי סקר בקרב אוכלוסייה בוגרת בארצות הברית, משתמשים כבדים ברשתות חברתיות, הם בעלי מדד בדידות של 43.5 שהוא גבוה רק במעט באנשים בוגרים שלא משתמשים ברשתות חברתיות בכלל – 41.7. [23] לעומת זאת סקר משנת 2017 מצא כי אנשים שמבלים זמן רב ברשתות חברתיות הם בעלי סיכוי כפול להרגיש בדידות. [24] דוח של אגודת רופאי הילדים בארצות הברית קבע כי סביבות של רשתות חברתיות לא בריאות לילדים ומתייחס לנושא של "דיכאון פייסבוק" בקרבם. [25]

תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה ממכון אתוס, לטענתו תקשורת מלאה בין שני בני אדם היא כשהם עומדים זה מול זה, מביטים זה בזה, קוראים את שפת הגוף ואת הבעות הפנים, מפענחים את טון הדיבור. לפי ליאון חלק גדול מהתקשורת, כ-80%, הוא בהבעות הפנים. חלק גדול מתקשורת זו הולך לאיבוד כאשר אין תקשורת בצורה כזו. לפי ליאון, כאשר לא רואים את הפנים של האדם השני נמצאים ברמת תקשורת של 20%, אם מקבלים רק טקסט יש רמת תקשורת של 14%. לפי ליאון גם אם מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום, זה לא עובד. זה לא מספיק.[26]

ליאון מספר על מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[27]

דבר כזה עלול להוביל ללולאת משוב מחזקת - לאנשים יש תחושת בדידות ככל שיש יותר תקשורת טקסטואלית (בוואטסאפ ובפייסבוק ורשתות חברתיות דומות), איכות התקשורת מתדרדרת, ונשלחות יותר הודעות והשתתפות ביותר קבוצות כדי לנסות למלא את החלל שנוצר בהעדר תקשורת וקשרים מספיק איכותיים ומרגישים יותר ויותר לבד; [28]

בנוסף בחלק גדול מהקבוצות רואים רק תמונות נבחרות מהחיים של אנשים אחרים - כמו טיולים, בישולים, מסעדות וכו' - דבר זה עלול להחמיר את ההרגשה שכולם עושים חיים ורק אנחנו לא. הדבר עלול לגרור גם עליה בתרבות הצריכה ונסיון לפצות על פגיעה בקשרים חברתיים דרך אפיקים שלא עוזרים או לתרום לתחושה של דימוי-עצמי נמוך. [29]

גם לפי הרופא John T. Cacioppo, בילוי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או וואספ או בפורומים של משחקים עשוי לתת תחושה של הקלה בבדידות אבל פעמים רבות הדבר עלול להחמיר את הבדידות [30]

ד"ר רחלי ברקן, פסיכולוגית חברתית ומרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב טוענת כי שימושי טכנולוגיה יכולים לפעמים להקל על בדידות - לדוגמה שיחת וידאו עם קרובי משפחה רחוקים או שימוש בקבוצות חברתיות כדי למצוא ידידים [31]

השפעות של בדידות

מחלות גוף ונפש

השפעה אפשרית משמעותית של הבדידות, היא הדיכאון. לדיכאון מספר רב של השפעות בריאותיות וחברתיות משלו - כמו הגברת הנטייה להתמכרויות - לדוגמה לאלכוהול. ובעיות נפשיות ובריאותיות רבות אחרות.

לפי מחקרים, בדידות היא לא רק מקדימה תסמינים של דיכאון, אלא יכול גם להיות קשורה לבעיות בריאות אפילו אם שומרים שתסמיני דיכאון לא יעלו. בדידות עלולה להגביר פגיעה בלב ובכלי דם, תפקוד גרוע יותר של מערכת החיסון, שיעור גבוה יותר של התמכרות לחומרים ממכרים (לא בטוחים לגבי הקשר לאלכוהול), הפרעות שינה, חרדה, התאבדות, שימוש גבוה יותר במערכות בריאות, ופחות התנהגויות של ריפוי או טיפול עצמי. [32]

לפי מחקרים שנסקרים ספר של פרופ' עמי רוקח, (Together & Lonely, 2013) הבדידות קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. [33] לפי הרופא Dean Ornish, חולי לב שהם בודדים הם בסיכון גבוה יותר למות בדומה לגורמי סיכון אחרים כמו עישון, השמנת יתר או התקף לב קודם. [34]

מחקר מאוניברסיטת דיוק שנערך בקרב 1,400 בני אדם, שהיו להם בעיות בצנרת הדם של הלב, מצא כי חולים ללא חברים קרובים שלא היו נשואים, היו בסיכון גבוה פי 3 למות במהלך 5 השנים הבאות. מחקר דומה נערך בקנדה בקרב 224 נשים שאובחנו עם סרטן שד. שבע שנים לאחר הדיאגנוזה הראשונית, 72% מהנשים שהיו להן קשרים קרובים שרדו. לעומת 56% בקרב מי שלא היו להן קשרים דומים. נראה שמה שצריך הוא סוג קשר אינטימי, לא בהכרח קשר מיני. [35]

המנגנון לכך שבדידות גורמת לפגיעות בריאותיות לא לגמרי ברור. הספרות בנושא מתייחסת לתחושת בדידות כאל מצב דחק פסיכולוגי שעשוי להשפיע על הגוף. אחד ההסברים לכך הוא הפרשה מוגברת של ההורמון קורטיזול האופיינית למצבי דחק ממושכים. הפרעה זו עשויה לגרום להגברה או הפחתה של קצב הלב, להתכווצות כלי דם ולעלייה בלחץ הדם, ולירידה בפעילות מערכת החיסון. למשל, נמצא כי המערכת החיסונית של חולי איידס מושפעת לא רק מן המחלה, אלא מן התמיכה שהם מקבלים או לא מקבלים. בנוסף, נמצא שיכולתו של הגוף להתמודד עם סרטן פחותה יותר אצל החשים בדידות. [36]

ידועים מקרים רבים של ניסיונות התאבדות בקרב בני נוער שניתן לייחס אותם לתחושות הבדידות שהם חווים במהלך גיל ההתבגרות. השפעה נוספת של בדידות היא בקרב בני הגיל המבוגר אשר בחברה המודרנית עלולים להתנתק מקשרים חברתיים שונים, וגם דבר זה עלול לגרום להתאבדויות. בני נוער, קשישים ועולים הם חלק מהאוכלוסיות היעד של תכניות מניעת התאבדות.

תוצאות מחקר של U.S. Framingham Heart Study מ-2005 הראו שבגברים החשים בדידות, רמת ה-IL-6 (כימיקל בדם הקשור למחלות לב), גבוהה יותר מאשר אצל גברים שלא מתלוננים על בדידות.

קניות והתמכרויות

אנשים רבים מנסים להקל על הבדידות על ידי פניה למאלחשים שונים או הסחות דעת - כמו ספרים, סרטים, אלכוהול, הימורים, אוכל, משחקים, רשתות חברתיות, קניות, ספורט ועוד. בחלק מהמקרים דבר זה עלול להביא להתמכרויות כמו התמכרות לאלכוהול, התמכרות להימורים, התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות לעבודה, אכילת יתר, התמכרות לסוכר ועוד. דברים אלה עלולים לגרום לשני מנגנונים חשובים של הגברה נוספת של הבדידות. המנגנון הראשון הוא השפעה על האדם עצמו - השקעת תשומת לב רבה יותר בחפצים, או משחקים, או לחלופין התמכרות לדברים שונים עלולה לגרום לאדם לפגוש פחות אנשים או להשקיע פחות זמן ומאמץ בתחזוקה של קשרים חברתיים. הדבר גם עלול לגרום להזנחה עצמית או לפגיעה בבריאות הפיזית או הנפשית ודברים אלה עלולים לגרום לאנשים להתרחק מאותו אדם. מחלות נפשיות כמו דיכאון גורמות לאדם להתרחק מחברת אנשים.

מנגנון אחר הוא חיזוק נוסף של השוק, ובמיוחד של כלכלת התמכרות על חשבון משפחה, קהילה או מוצרים לא ממכרים. הכנסות גבוהות יותר לחברות של מוצרים ממכרים או לחברות שהמוצרים שלהם נובעים מבדידות או מעודדים בדידות (לדוגמה קניה של עוד ועוד בגדים שגורמת להכנסות גבוהות יותר לחברות ביגוד) מאפשרות לחברות אלה לפרסם יותר, להגביר צריכה על ידי שיווק רב יותר או על ידי מנגנונים אחרים כמו התיישנות מכוונת. דבר זה מגביר עוד יותר את הצריכה של מוצרים אלה על חשבון פעילויות אחרות או מוצרים אחרים. התוצאה היא החלשה נוספת של קשרים חברתיים.

הפחתת בדידות

פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים מנסים דרכי התערבות שונות כדי להקל על בדידות. אלה כוללות:

• שיפור כישורים חברתיים חלק מהחוקרים טוענים כי בדידות נובעת בעיקר ממחסור בכישורים בין-אישיים הדרושים כדי ליצור ולשמור על קשרים חברתיים. יש תוכניות לשיפור כישורים חברתיים כמו השתתפות בשיחה, שיחות בטלפון, לקבל ולתת מחמאות, להיות נינוחים גם בתקופות של שקט, לתקשר בצורה חיובית גם מבחינה לא -מילולית.
• שיפור התמיכה החברתית - אנשים רבים הם קורבנות של נסיבות של שינויים בחיים. חלק מהגישות מציעות סיוע מקצועי או ייעוץ לאנשים מבוגרים, לאנשים שעברו שכול, אנשים שעברו למקום חדש, לילדים במשפחות שהתגרשו ועוד.
• שיפור ההזדמנויות לקשרים חברתיים - בגישה זו מנסים לתת לאנשים יותר הזדמנויות לפגוש אנשים אחרים. בדרך כלל על ידי פעילות קבוצתית מאורגנת. במקביל יש מתכננים עירוניים שמתמקדים בנושא של הון חברתי ובהשפעה של צעדים כמו שיפור של הליכתיות כדי להגדיל את הסיכוי לפגוש שכנים, חברים וכו' במהלך היום יום. דרכים אחרות קשורות לשיפור התפקודים של קהילות.
• שינוי החשיבה של חוסר יכולת - גישה זו עשויה להיות מפתיעה אבל לפי מחקרים מהשנים האחרונות, בדידות כרונית עלולה לגרום לנו להיות רגישים יותר ואפילו לצפות יותר לגילויים של דחייה ועוינות. במצבים לא ברורים, אנשים בודדים מניחים את הרע ביורת. לדוגמה אם חבר לעבודה נדמה יותר מרוחק לאחרונה, סביר יותר שאדם בודד יניח כי הוא עשה משהו שפוגע באותו חבר לעבודה או שאותו חבר מפנה עליו כתף קרה במכוון.

פעילים חברתיים מצביעים על דרכים נוספות להפחית בדידות. דוגמה אחת היא ניסיון לשפר הון חברתי - כמות הקשרים החברתיים שיש לאנשים בתוך קהילות ואף בין קהילות. כלכלנים ופעילים מצביעים עם פרבור ותכנון מוטה מכוניות לכך שאנשים לא פוגשים אנשים אחרים כשהם מתניידים, ומציעים הגברת הליכה ברגל ושימוש בתחבורה ציבורית ואולי גם אופניים בתכנון של עירוניות מתחדשת, הליכתיות ותכנון מוטה תחבורה ציבורית כדי להגביר את מספר המפגשים החברתיים ברחוב.

מומחי תקשורת ומבקרים של קפיטליזם מצביעים על מנגנונים של תרבות הצריכה כגורמים שמעודדים בדידות - כמו התמכרות לעבודה, חשיפה לפרסומות ושיווק, צפיה מרובה בטלוויזיה או מסכים אחרים, רשתות חברתיות והיבטים נוספים של כלכלת התמכרות. בצד ביקורת זו לא תמיד יש פתרונות קלים. חלק מציעים פתרונות אישיים יותר כמו פשטות מרצון וחלק פתרונות חברתיים יותר כמו תרבות בת קיימא, דת או רוחניות חילונית.

פעילים חברתיים, בעיקר מהכיוון של שמרנות, אנרכיזם, סביבתנות וקיימות מדברים אל חשיבות הקהילה והמשפחה וכי יש להחליש את מוסד חברתי של שוק ומוצרים (תרבות הצריכה) ואת הפתרונות שתלויים בבירוקרטיה של מדינה ולהחליפם בשיפור של קהילות. דבר זה בא לידי ביטוי בניסיון לקדם מוסדות לחיזוק קהילות כמו מוסדות דת (בתי כנסת), גינות קהילתיות, קואופרטיבים אירועים קהילתיים ועוד.

ראו גם

• תרבות הצריכה
• דיכאון
• הון חברתי
• קהילה
• חמש דרכים לרווחה

קישורים חיצוניים

• בדידות בוויקיפדיה האנגלית
• איילת רוזן, מגפת הבדידות, מאקו, 12.08.2014
• עמי רוקח, כיצד בדידות פוגעת בבריאות, הארץ, 17.11.2014
• Loneliness: Human Nature and the Need for Social Connection ספר משנת 2009 על הבדידות.
• נטע אחיטוב, 20% מהמבוגרים בישראל לוקחים תרופות נגד דיכאון וחרדה. מה זה אומר עלינו?, מוסף הארץ, 22.11.2018