משבר הדיור בישראל: סיבות, השפעות ופתרונות
בישראל קיים משבר דיור מה שאומר שמחירי הדירות גבוהים וממשיכים לעלות. הדבר מקשה על רכישת דירה מה שגורם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה. בדף זה אנו סוקרים את הסיבות ההשפעות והפתרונות למשבר.
סיבות למשבר הדיור
ערך מורחב – הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל
סביר שהסיבה העיקרית למשבר הדיור היא בנייה לא סביבתית ולא חברתית בנייה המיועדת לעשירון העליון - בנייה יקרה. ובאמת דירה בישוב חדש על שנבנה על חשבון השטחים פתוחים עולה פי 3-5 יותר מאשר דירה ביישוב קיים. דירה ריקה שרק צריך לשפץ ואפשר להזמין דיירים לקנות - עוד יותר זולה. בונים בנייה כזאת, כדי שהקבלנים, בעלי הקרקעות ירוויחו יותר וכתוצאה מכך הדירות יקרות. כמו במקרים רבים אחרים קשה לומר שהקבלנים באמת מרוויחים כי ככל שיש פחות שטחים ירוקים, הדירה עולה פחות, ככל שיש פחות ירק ויותר בטון איכות החיים נחשבת לירודה יותר ויש יותר סיכוי שאנשים יעברו לאזור אחר או אפילו יעזבו את הארץ. והם עצמם, הקבלנים נאלצים לחיות בארץ ירוקה פחות.
לדוגמה לפי המשרד להגנת הסביבה[1] ההשקעה, ליחידת דיור, בבניה מסוגים שונים בשקלים היא כזו:
| סוג ההשקעה | הרחבת ערים בבניית בתים רבי קומות | הרחבת ערים תוך בנית בתים עם מעט קומות | הרחבת ישובים כפריים | בניית ישובים כפריים חדשים |
|---|---|---|---|---|
| השקעת משרדי ממשלה ורשויות | 87,611 | 111,587 | 168,752 | 360,299 |
| השקעת חברות תשתיות | 6,409 | 10,534 | 10,534 | 135,832 |
| השקעת קבלנים לבנייה | 356,414 | 690,135 | 897,000 | 897,000 |
| סך הכל: | 450,434 | 812,256 | 1,076,286 | 1,393,131 |
התוצאה היא שדירה שנבנתה חשבון השטחים הפתוחים תהיה הרבה יותר יקרה.
בנייה לא סביבתית על השטחים התפוחים לוקחת הרבה יותר זמן בגלל התנגדות ירוקים ותושבים שרוצים לשמור על שטחי הטבע בוועדות התכנון[2]. כאשר נבנים פחות יחידות דיור והאוכלוסייה גדלה יש פחות היצע ויותר ביקוש ואז המחיר עולה.
השפעות משבר הדיור
פתרונות למשבר הדיור
כדי לפתור את משבר הדיור צריך לבנות בצורה הבאה:
עדיפות ראשונה: אכלוס דירות ריקות, בניה במקום חניות וכבישים תוך מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה סביבתית יותר כמו תחבורה ציבורית ואופניים, בנייה במקום אזורי תעשייה ובסיסי צה"ל נטושים בנייה במקום "קניוני רפאים", בנייה בקומת הקרקע. בניית דירות בגודל נורמלי - לא גדולות מידי.
עדיפות שנייה: הגבהת בתים קיימים - עדיף קודם כל להגביהה בתים בעלי פחות מ-5 קומות לגובה של 5 קומות, כי אלה עדיין לא מגדלים.
עדיפות שלישית: הגבהת בתים מעבר ל-5 קומות ובנייה על שטחים פתוחים(תוך העתקת צמחייה מקומית למקום אחר ולא כריתה). שטחים פתוחים - הכוונה גם לשטחים הירוקים שנמצאים בתוך הערים.
ובאמת אם לבנות לפי השיטות המוגדרות כאן כ "עדיפות ראשונה", בישראל יש עדיין אפשרות לבנות אפילו בנייה צמודת קרקע בלי לפגוע בשטחים הפתוחים ואפילו תוך הגדלתם. אם לעשות זאת תוך עירוב שימושי קרקע זה לא יגדיל את פליטות גזי החממה ושאר ההשפעות הסביבתיות מתחבורה. אם יבנו בתים במקום חניות הם כבר יהיו ליד הכביש ולא יצטרכו לסלול כביש חדש.
לפי תחשיב שנעשה על ידי טרנספורטיישן נט על בסיס נתונים סטטיסטיים ומחקרים, רכב פרטי בישראל צורך כ-110-130 מטר רבוע לכבישים וחניות[3]. בשנת 2017 בישראל היו 2,857,000 כלי רכב מנועיים פרטיים[4]. אם להכפיל 2,857,000 ב-120, מתקבלת תוצאה של 342,840,000 מטרים רבועים. מה ששווה ל-343 קילומטרים רבועים בערך, שהם כ-1.5% משטח מדינת ישראל.
120 מטר רבוע, הם בערך שטח של דירה ממוצעת כלומר אפשר יהיה לבנות קרוב ל-3 מיליון דירות במקום השטח הזה בבתים של קומה אחת. בבתים של 5 קומות - כ-15 מיליון דירות. בדירה אחת בישראל גרים בממוצע 3.5 בני אדם[5], לכן זה יספיק ל-52.5 מיליון בני אדם. כמובן שבפועל זה פחות כי בניינים צריכים מרווח מסוים ביניהם, ויש צורך בכמות מסוימת של דרכים אבל אפשר לצמצם משמעותית מאוד את השטח הדרוש לדרכים וחניות באמצעות מעבר לאופניים, הליכה, רכבת ועוד, ולהקים הרבה דירות במקומו.
הערות שוליים
- ^ צנובר עובד גובי, קבוצת תכנון בע"ם, שימושי קרקע פיתוח כפרי ועסקיהקמת ישובים חדשים בהשוואה להרחבת ישובים קיימים: בחינת היבטים כלכליים נובמבר 2009, המשרד להגנת הסביבה, אגף שטחים פתוחים, אגף כלכלה ותקינה
- ^ תני גולדשטיין מי צריך את הרפורמה בתכנון ובנייה? 12.02.2010, ויינט
- ^ TRANSPORTATIONET רכב כצרכן נדל”ן 02.05.2010
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת17.05.2018
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים נבחרים על דיור בעשירונים של משקי בית שנת 2015