מרוץ נהנתנות
מרוץ נהנתנות (באנגלית: Hedonic treadmill) או סרט הליכה הדוניסטי המוכר גם כהסתגלות הדונית היא תאוריה לפיה לבני אדם (ובעלי חיים אחרים) יש נטייה לחזור לרמות יציבות יחסית של אושר למרות אירועים חיוביים או שליליים משמעותיים בחייהם. לפי תאוריה זו, כאשר מישהו מרוויח עוד כסף, זוכה בלוטו או עובר תאונה הוא מתאים את הציפיות שלו בהתאם והתשוקות והרצונות שלו עוברים התאמה למצב החדש. כתוצאה מכך הציפיות והתשוקות עולות או יורדות זו עם זו וההשפעה של האירועים על האושר היא קטנה מאוד או לא מורגשת.
בריקמן (Brickman) וקמפבל (Campbell) טבעו את המונח 'הסתגלות הדונית' במאמר משנת 1971 בשם "יחסיות הדונית ותכנון של חברה טובה" ("Hedonic Relativism and Planning the Good Society). במהלך סוף שנות ה-90 של המאה ה-20, המושג שונה על ידי Michael Eysenck, חוקר פסיכולוגיה בריטי, שהפך אותו ל"תאוריית המרוץ ההדוניסטי" שמשווה את המרוץ של אדם אחר אושר להליכון או מכונת דישה - שבה ממשיכים לעבוד רק כדי להישאר באותו מקום. לתופעה יש שמות שונים כגון מרוץ העכברים (על שם עכבר או אוגר שרץ בתוך גלגל ריצה ונשאר במקום).
תאוריית הנקודה הקבועה של האושר (או של הנאה) צברה עניין בשדות של פסיכולוגיה חיובית ושל כלכלה התנהגותית. לתאוריה יש השלכות בהקשרים של הבנת האושר הן ברמה האישית והן ברמה של רווחה חברתית וכן בהקשר של כלכלה בת קיימא.
מרוץ נהנתנות היא דוגמה לתופעה רחבה יותר של התרגלות והתאמה של הגוף למצבים חדשים (לדוגמה הסתגלות לאור, הגדלת הסיבולת לכאב) והיא גם דוגמה לעקרון רחב יותר הקרוי מרוץ המלכה האדומה - תופעה שקיימת בביולוגיה בהקשרים של אבולוציה שבהם יצורים חיים משקיעים עוד ועוד מאמץ אבל התוצאה הכוללת היא שכולם נשארים באותו מקום.
מבט כללי
נקודת אושר קבועה היא תאוריה שפותחה לאחרונה וזקוקה למחקר נוסף. נקודת האושר דומה לתרמוסטט (או מערכת בקרה בעלת לולאת משוב מחלישה, כך שאדם מסוים יכול לנוע סביב טווח מסוים של אושר. בני אדם נמצאים בדרך כלל ברמה מסוימת של אושר במשך חייהם, וזאת למרות אירועים שקורים להם או בסביבתם. עם זאת רמת האושר אינה מוחלטת לחלוטין ויש משתנים שמשפיעים עליה. כ-50% נקבע על ידי המטען הגנטי. 10% על ידי נסיבות חיצוניות ו-40% על ידי פעולות רצוניות. החלק האחרון, של פעילויות רצוניות הוא המוקד של פסיכולוגיה חיובית, במיוחד היות ולא כל הפעילויות הן אפקטיביות באותה מידה לשם הגעה להגעה לקצה הגבוה יותר של תחום האושר האישי.
הסבר מנקודת מבט אבולוציונית
פרופסור יובל נח הררי בספר קיצור תולדות האנושות מעיר כי דעיכה של תחושות וחוויות היא דבר הגיוני מבחינה אבולוציונית. הררי חוזר על תובנה מתוך הגן האנוכי לפיה את האבולוציה לא מעניינת אושרם של הפרטים. מבחינת הגנים הדבר החשוב הוא העברה של הגנים הלאה ולא האושר או הרווחה של היצורים החיים הנושאים גנים אלה. אם שימפנזות זכרים שהזדווגו היו נשארים עם אותה רמת אושר, לאחר הזיווג הם היו מתים מרעב כעבור מספר ימים, דבר זה לא רצוי מבחינת הגנים של השימפנזים ולכן יש דעיכה של גירויים חיוביים או שליליים.
באופן דומה מבחינת ההיגיון האבולוציוני, אם יצור חי כלשהו עבר אירוע של הצלחה או כישלון, יש הגיון לשמור על תמריץ כלשהו לשם אפשרות של חזרה על ההצלחה או הכישלון זה, ומעבר לזה יש להביא את היצור החי לרמה קודמת של אושר כדי לאפשר לו להגיב מחדש על גירויים נוספים ובכך להגדיל עוד יותר את סיכויי ההפצה של הגנים שלו.
הסתגלות הדונית כללית
הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי דן בספרו לא רציונלי אבל לא נורא בהיבטים של הסתגלות הדונית בהקשרים שונים: בעבודה שלנו, בקשרי אהבה וזוגיות, במצבנו הגופני, הדברים שאנו קונים, המקום שבו אנו גרים וכו'. לדוגמה כיצד אנו מתמודדים עם נכות, אובדן היכולת לעבוד במקצוע אהוב, זכייה בלוטו או פרידה מאהוב. גם פה מסתבר שהיכולת של בני אדם להתרגל למצבים חדשים גדולה בהרבה ממה שנראה לנו.
אריאלי מזכיר את המחקר שביצעו פיליפ בירקמן ואחרים שבדקו את מידת האושר הכוללת מהחיים בקרב 3 קבוצות - נכים שאינם מסוגלים ללכת, אנשים שזכו בלוטו ואנשים נורמליים שאינם נכים ואינם בני מזל במיוחד. אם היו שואלים את האנשים מיד לאחר האירוע מה מידת האושר שלהם, ניתן לצפות כי הזוכים בלוטו יהיו מאושרים הרבה יותר מאשר הנכים. אולם המחקר התרחש שנה לאחר האירועים. בתקופה זו, למרות שהזוכים בלוטו היו מאושרים יותר יחסית לאנשים נורמליים והנכים היו פחות מאושרים מהם, שתי הקבוצות היו קרובות מאוד ברמת האושר שלהם לרמת האושר של אנשים נורמליים. המסקנה של החוקרים היא שלמרות שלאירוע כמו פציעה קשה או זכייה בלוטו יכולה להיות השפעה עצומה על האושר בהתחלה, אפקט זה נשחק במשך הזמן. ההסבר הוא שאנו עוברים התאמה של הציפיות שלנו למצב החדש.
מחקרים רבים מהעשור האחרון חיזקו רעיון זה - אירועים שונים משנים את האושר שלנו אבל הוא חוזר לאט לאט ל"נקודת בסיס" קודמת. אנחנו לא מתרגלים לכל דבר בחיים אבל להרבה דברים אנחנו כן מתרגלים - בין אם אלה מוצרים חדשים כמו בית או מכונית חדשה, עבודה חדשה, בני זוג חדשים פציעות או אפילו מאסר. היבט זה של החיים שלנו הוא מועיל מאוד - הן כדי להשתקם מאירועים קשים ולהמשיך הלאה, והן כדי לספק מוטיבציה להמשך פעילות לאחר שקרה משהו חיובי. אבל הדבר הוא בעייתי בגלל שבאופן כללי אנחנו לא מצפים לעוצמה של ההסתגלות ההדוניסטית ומצפים יותר מידי מאירועים טובים ופוחדים יותר מידי מאירועים רעים.
הסתגלות הדונית בקניית מוצרים
דוגמה מרכזית למירוץ אושר הוא בהקשר של צריכת מוצרים. צרכנים מתרגלים למוצרים שהם כבר קנו, וקונים כתוצאה מכך עוד מוצרים. אנשים קונים מוצר מסוים תוך ציפייה לכך שהוא ישמח אותם, אלא שכעבור זמן מה הם מתרגלים אליו והוא לא גורם להם יותר אושר, והם מתפתים לקנות עוד מוצרים בניסיון להשיג עוד התרגשות ואושר.
אריאלי מציע מספר פתרונות כדי להקטין את האושר וכדי להקטין את הסבל בהקשר של ההליכון ההדוניסטי. צורה אחת היא לדחוס חוויות גרועות או משעממות כמו מילוי טפסים או התכוננות למבחן לפרק זמן אחד, ואילו חוויות חיוביות כמו קניית מוצרים או התענגות על אמבט חם כדאי לקטוע לכמה קטעים של הפסקה. ההיגיון הוא שבגלל ההתרגלות, מי שקוטע את החוויה מקבל חוויה בעוצמה גבוהה יותר - כך שמי שסובל רצוי שלא יפסיק את הסבל לזמן מה שכן כשהוא חוזר הוא יסבול מחדש בעוצמה מלאה, ודבר הפוך בחוויות נעימות. דוגמה להיבט זה מציע אריאלי למי שצריך לקנות ריהוט חדש לבית לקנות פריט פריט ולא את כל הפריטים ביחד, וכך למשוך את העונג למשך זמן ארוך יותר.
היבטים נוספים שיכולים לאפשר להתמודד עם הבעיה של התרגלות הדונית היא פשטות מרצון או השמת מגבלה כספית על סוגים שונים של קניות שנועדו לענג -לדוגמה לקנות רק יין זול. הנקודה היא שקניית מוצרים איכותיים תגרום מהר להתרגלות אל רמת העונג שהם מסבים ולאחר מכן תהיה אותה רמת הנאה כמו ממוצרים זולים יותר. המלצה אחרת היא להעדיף חוויות חד פעמיות (כמו טיול, או צלילה או מסאז') על פני קניית מוצרים שמספקים זרם קבוע של חוויה חיובית כמו ספות חדשות או מערכת סטריאו חדשה. אל החוויה החד פעמית לא מתרגלים ואילו אל הזרם המתמשך של חוויות נעימות מצד מוצרים שקנינו מתרגלים מהר. היבט נוסף שמוצע הוא לנסות להפתיע את עצמנו ולנסות דברים חדשים - בין אם זה בעבודה או בהקשרים של מערכת יחסים עם אדם אחר - דברים חיוביים חדשים יכולים גם להיכשל ולגרום סבל, אבל בממוצע הם יגרמו לעונג גדול יותר בגלל היבט ההפתעה שבהם.
הסתגלות הדונית בבודהיזם
הבודהיזם מבחין בהסתגלות הדונית על ידי מושג האחיזה שלו. בודהה מעיר כי כאשר אנו נחשפים לחוויות חיוביות אנחנו מנסים לדבוק בהן ובהרגשה שהן גורמות. כאשר אנחנו נחשפים לחוויה שלילית אנו חווים סבל ומנסים להפסיק את הסבל הזה. ההבחנה הבודהיסטית מבוסס על הטענה כי התשוקה להארכת החוויה החיובית והתשוקה לסיום החוויה השלילית גורמות שתיהן לסבל. אם נחווה את החוויות החיוביות בלי להשתוקק להאריך אותן ואם נחווה את החוויות השליליות בלי להשתוקק לקצר אותן הסבל יעלם. מצב זה נקרא בבודהיזם נירוונה.
הבודהיזם טוען שעל ידי סדרה של תרגולים ולימודים ניתן להשתחרר מתשוקה או בניסיון לאחוז ברגשות שהיו לנו.
ביקורת
Diener ואחרים (2006) טענו כי בעוד שהמרוץ ההדוני הוא בעל אמת מסוימת, יש צורך ב-5 שינויים הכרחיים בו:
- התאוריה המקורית של בירקמן מ-1978 טענה כי לאנשים יש תמיד נקודת בסיס טבעית שאליה אנשים נוטים לחזור תמיד. Diener ואחרים טוענים כי מה שמחקרים באמת מראים הוא שאנשים שמחים בדרך כלל רוב הזמן, מה שמרמז על כך כי נקודת הבסיס נוטה להיות יותר פוזיטיבית מנגטיבית.
- חשוב להכיר בכך כי יש שונות בנקודות האושר הבסיסיות בקרב אנשים שונים. רווחה במידה מסוימת עוברת בירושה.
- חשוב שלא להתייחס לאושר כקונספט יחידני. הוא מורכב ממספר רב של משתני רווחה. צורות שונות של רווחה, כולל קווי בסיס חיוביים ושליליים, משתנים במשך החיים, ייתכן שיש מספר נקודות בסיס ולא נקודה אחת יציבה במשך כל החיים.
- בירקמן טעה בכך שהניח כי שינויים במהלך החיים אינם יכולים לעולם להוביל לשינויים שהשפעתם מתמשכת. רמות ארוכות טווח של אושר השתנו אצל חלק מהאנשים במהלך השנים. Diener מציע כי נקודת הרווחה הקבועה ניתנת לשינוי תחת מספר תנאים.
- הגודל והכיוון של שינוי באושר ממהלך החיים יכולים להשתנות אצל אנשים שונים.
אחרים הצביעו על כך שהמדיטציה הידוע כ-Loving-Kindness Meditation יכולה לפתור את החסרונות של ריצה הדונית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מרוץ הדוני בוויקיפדיה האנגלית
- מרוץ הדוני ב-Psychwiki
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |