מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד

עצרו את רצח הילדים (בהולנדית: Stop de Kindermoord; באנגלית: Stop the Child Murder) היה מאבק לצדק סביבתי בהולנד בשנות ה-70 של המאה ה-20. המאבק כיוון למען הקמת שבילי אופניים ותשתיות אופניים, עידוד תחבורת אופניים בהולנד ושיפור בטיחות הדרכים במדינה. עד היום המאבק נחשב אחד המאבקים המוצלחים בעולם בתחום של קידום תחבורת אופניים ותחבורה בת קיימא כמו גם כדוגמה למאבק חברתי-סביבתי מוצלח שהצליח לשנות את המציאות בהולנד והיווה השראה למאבקים דומים נוספים ברחבי העולם.

רקע

מסוף המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, אופניים היו צורת תחבורה פופולרית מאוד בהולנד, כמו גם במדינות אירופאיות רבות. המאפיינים של הולנד ושל בריטניה היו דומים למדי עד מלחמת העולם השנייה - לא רק בהקשרים של תחבורה אלא גם בהיבטים של חינוך, תרבות, אקלים, וגם המאפיינים הגאוגרפיים די דומים. ההבדל הגדול בין שתי המדינות בהקשר של שימוש באופניים, התפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה בהולנד צמיחה כלכלית מהירה ובמקביל שוקמו הערים שנפגעו בשנות המלחמה. כמות המכוניות בהולנד עלתה בקצב מהיר, וכמות רוכבי האופניים ירדה באופן חד. למעט רוטרדם, רוב הערים בהולנד לא נפגע בצורה קשה במלחמה ורובן היו ערים ותיקות וצפופות הולנד היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין גבוהה. בתנאים כאלה היה קשה למצוא מקום למכוניות והיו בה בעיות קשות של פקקי תנועה וחניה. הדבר גרר הריסת בלוקים שלמים של בתים בעיר כדי להרחיב כבישים, וגרר הרגשה לא נעימה בערים.

בשנת 1965 קמה באמסטרדם התנועה הרדיקלית-אנרכיסטית פרובו. אחת ההצעות הפופולריות של התנועה הייתה "תכנית האופניים הלבנים" - התכנית הציעה לסגור את מרכז העיר אמסטרדם לכל סוגי התחבורה הממונעת כולל אופנועים, כדי לשפר את התדירות של התחבורה הציבורית במעל 40% ולחסוך שני מיליון גילדן בשנה. הרעיון דגל במתן אפשרות כניסה למוניות, כסוג של תחבורה-חצי-ציבורית, אבל רק מוניות חשמליות שיסעו במהירות מקסימלית של 25 קמ"ש. הפרובוס הציעו את אחת התוכניות הראשונות לשיתוף אופניים - העירייה תקנה 20 אלף אופניים לבנים בשנה, שנועדו להיות רכוש ציבורי ועם שימוש חינם לכולם. העירייה דחתה תכנית זו והפרובוס ניסו ליישם תכנית כזו בעצמם עם כ-50 אופניים כדי להמחיש שהדבר אפשרי. תנועת פרובוס התפרקה כעבור שנתיים אבל רבים מהרעיונות שלה - בתחומי התחבורה, העירוניות ותחומים אחרים, קודמו בשנים מאוחרות יותר בעקבות שינויים בטכנולוגיה או בהתפתחות הרעיונות בציבור הכללי.

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון של ילדים באיזורי מגורים בעיר על ידי מרחבים משותפים, המכונים בהולנדית Woonerf. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות באמצעי ריסון תנועה כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור איזורים ידידותיים לבני אדם.

הקמת תנועת "עצרו את רצח הילדים"

בשנות ה-70 מספר הנפגעים מתאונות הדרכים בהולנד הגיעו לשיאים חדשים. בשנת 1971 מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע לשיא חסר תקדים של 3,300 איש, מתוכם 500 היו ילדים. אחד ההרוגים היה בנו של עיתונאי מכובד, Vic Langenhoff, שהיה כתב בכיר בעיתון הלאומי De Tijd. בתגובה כתב Langenhoff מספר מאמרים שהראשון בהם נשא את הכותרת "עצרו את רצח הילדים" (Stop de Kindermoord) הוא קרא להסעת ילדים לבית הספר באוטובוס כדי להקטין את הסכנה הנשקפת להם ממכוניות. זמן קצר לאחר מכן פנו אליו פעילים חברתיים מנוסים יותר והוסכם על כך שהמדיניות הטובה ביותר להפחית תמותה בתאונות היא הפחתת הסיכון במקור.

"עצרו את רצח הילדים" היה מסר רב-עוצמה, שזכה לתמיכה רחבה מצד כותבי טורי-דעה בעיתונות המרכזית ובקרב פעילים פוליטיים צעירים שפעלו בערים. באמסטרדם בראשית שנות ה-70, היו כבר באותה תקופה ארגונים להפחתת כמות המכוניות בעיר, לשיפור התחבורה הציבורית, מניעת הרס של אתרים היסטוריים (לשם הרחבת כבישים ותוספת מקומות חניה) והפחתה של זיהום. פעילים אלה התנגדו לשתי הגישות ששלטו אז בוויכוח הציבורי - מצד אחד אנשי שמאל כלכלי שדגלו בהתערבות מצד המדינה ומצד שני למדיניות הימין הכלכלי שדגל בלסה פר, לפי טענתם שני הזרמים היוו איום על איכות החיים בעיר.

אחת הפעילות המרכזיות שקרבה בין אנשי הזרם המרכזי והפעילים הרדיקלים הייתה Maartje van Putten. היא הגיעה ממשפחה עמידה ומכובדת, והייתה מעורבת גם בתנועה הפמיניסטית המתפתחת ותנועות לתחבורה פרוגרסיבית. [1] היא התראיינה לתקשורת והביעה תמיכה במסרים של Langenhoff. זמן קצר לאחר מכן, בגיל 23, היא מונתה לנשיאת ארגון "עצרו את רצח הילדים" - ארגון חדש שנועד להפחית את המספר הגבוה של ילדים שנהרגו בתאונות דרכים.

פעילי האופניים ההולנדים עשו דברים מדהימים, אבל הם גם פעלו בתנאים נוחים יחסית לפעילים במדינות אחרות. העלייה בשימוש במכוניות הייתה מהירה מאוד והדבר תורגם לעליה חדה גם במספר הנפגעים בתאונות, שיעור ההרוגים באוכלוסייה היא כמעט כפול לעומת שיעור ההרוגים בבריטניה באותה תקופה. בנוסף, שיעור רוכבי האופניים לפני מלחמת העולם השנייה היה גבוה מאוד, כך שלמרות שהייתה ירידה מאסיבית בשיעור הרוכבים, שיעור הרוכבים ביחס לפיצול נסיעות ברחבי הולנד לא ירד מעולם מתחת ל-20%, והאופניים עדיין היו חלק משמעותי מהתרבות. תנאים אלה סייעו להכין "סערה מושלמת" -נושא טעון מאוד שאפשר להפגין עליו ולזכות בתמיכה רחבה למען שינוי.

בשנת 1972 התקיים המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם- מאבק מקומי של ילדים בשכונת מצוקה בהולנד שדרשו רחובות בטוחים ונעימים יותר לשחק וללכת בהם. המאבק היה מורכב מקבוצות שונות -כולל ילדים, פעילי סביבה וגם קבוצות מהכנסייה. שיאו של המאבק היה קיום של עצרות ענק ורכיבות ברחבי הערים שהם סמל למאבקי אופניים ומאבקי צדק חברתי עד היום.

התרחבות המאבק והצלחתו

ארגון "עצרו את רצח הילדים" התרחב במהירות בתחילת שנת ה-70. התמיכה ברעיונות הארגון תוגברה באמצעות מצעדים שערבו הורים וילדים רבים. ההפגנות תוכננו בקפידה, כדי להשפיע בצורה מקסימלית על התקשורת כולל על הטלוויזיה שהייתה בראשית דרכה. לצד הארגון קם באותו זמן גם איגוד רוכבי האופניים ההולנדי (Dutch cyclists’ union) הדבר לווה בעניין תקשורתי רב בגלל תביעה של "הארגון המוטורי הארצי" בטענה כי הדבר מפר זכויות שלהם. ארגון רוכבי האופניים הפסיד בבית המשפט ונאלץ לשנות את שמו, אבל הן גם זכו בכ-30 אלף חברים בתוך זמן קצר.

בשנת 1976 בוצעו חילופי נשיאות בארגון, Maartje van Putten הוחלפה ב-Steven Schepel. לפי דבריו - "אחד הדברים החשובים היה שבאנו עם רעיונות ישומיים. לא רק השמענו רעש בזמן הנכון, אלא גם הדגמנו כי ניתן להפוך רחובות למקומות טובים יותר. ואף פעם לא אמרנו 'אל תנהגו במכונית'; לחמנו בהשלכות גרועות של יותר מידי תנועה ממונעת".

המסר של "להפריד אם צריך" - של אופניים ממכוניות בכבישים ראשיים, המשיך במהלך שנות ה-70. משבר הנפט של שנות ה-70 תרם למודעות לצורך בשינוי. עם זאת פעילות הארגון נמשכו גם בשנות ה-70 מאוחרות, כולל רכיבות המוניות (מסה קריטית) וצביעות מחאה של "שבילי אופניים" (סוג של עירוניות טקטית מחתרתית).

המאבקים הצליחו להשפיע על ממשלת הולנד לבנות מחדש שבילי אופניים מופרדים מהתנועה, ולהקדיש לכך כסף ממשלתי. דבר זה הוביל לעליה במספר הרוכבים והוריד את מספר ההרוגים בתאונות. עם הזמן הדבר גרר שינוי גמור של מדיניות התחבורה בהולנד - מהמשך תכנון מוטה מכוניות לתכנון בכיוון של תחבורה בת קיימא בדגש על תחבורה פעילה.

בסופו של דבר, בשנות ה-90, ארגון "עצרו את רצח הילדים" התמזג עם מספר קבוצות אחרות למען בטיחות בדרכים, אבל בשלב בזה העבודה שלהם הסתיימה ברובה הגדול- הם יצרו שינוי תרבותי שבמסגרתו הליכה ברגל ורכיבה באופניים זכו ליחס רציני לא פחות ממכוניות והקצאת המרחב הציבורי ברחובות ובכבישים היא בהתאם.

השילוב של לובי פוליטי מצד הורים ופעילי חברתיים מקצועיים שכנע את מקבלי ההחלטות בחוכמה של הפחתת הסיכון בכבישים והגדלת כמות הרכיבה. כיום תחבורת אופניים בהולנד נחשבת מתקדמת ופופולרית והיא מהווה השראה למדינות רבות הן בבאירופה והן בבעולם. כתוצאה מן המאבק ומהשינוי בהולנד היא חלוצה גם בהקשרים אחרים הנוגעים לתכנון עירוני ותחבורה - כולל תכנון ידידותי לילדים, תחבורה פעילה, חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים כמו גם נושאים נוספים בעירוניות מתחדשת ותחבורה בת קיימא.

ראו גם

• תחבורת אופניים בהולנד
• המאבק למען שכונה בטוחה לילדים באמסטרדם
• הספר Fighting Traffic
• ביטול כבישים מהירים
• אנדי סינגר
• פרובו (תנועה)
• צדק סביבתי
• אי שוויון בתחבורה
• חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים
• עירוניות מתחדשת

קישורים חיצוניים

• How the Dutch got their cycling infrastructure, בבלוג, cycling in the Netherlands
• Mike Cavenett, HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly, London Cyclist magazine, תיעוד שיחות עם פעילי המאבק, 2011.
• Ben Fried, The Origins of Holland’s “Stop Murdering Children” Street Safety Movement, Feb 20, 2013, Streets Blog USA
• Renate van der Zee, How Amsterdam became the bicycle capital of the world, The Guardian, 5 May 2015
• קמפיין "עצרו את רצח הילדים" באטלס הפעילות למען צדק סביבתי
• Why is cycling so popular in the Netherlands?, בי.בי.סי. 2013
• איך ההולנדים השיגו את שבילי האופניים שלהם סרטון קצר על ההיסטוריה של המעבר חזרה לתחבורת אופניים, BicycleDutch

הערות שוליים

אופניים
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים