אופניים חשמליים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אופניים חשמליים בישראל עוסק באופניים חשמליים בישראל, כחלק מנושא של תחבורת אופניים בישראל.

חוקים ותקנות

עד שנת 2010, אופניים חשמליים היו בלתי חוקיים בישראל. משרד התחבורה אסר על ייבוא שלהם ולא הסדיר את השימוש בהם. דבר זה יצר מציאות של שוק אפור, ושל מכירות אופניים לא תקניים על ידי ייבוא חלקי אופניים והרכבתם בישראל. בפברואר 2010 נכנסו לתוקפן התקנות המאפשרות שימוש באופניים חשמליים, ואשר מתאימות לתקן האירופאי[1].

על פי התקנות מותר לרכוב על אופניים חשמליים בתנאי שהם בעלי הספק של עד 250 וואט. בשנת 2016 הועלה הגיל בו מותר לרכב מ-14 (ב-2010) ל-16 ומעלה. [2] [3] מנוע האופניים יופעל באמצעות חיישן דיווש ולא על ידי מצערת (בידית האופניים). התמיכה החשמלית אמורה להיפסק במהירות של מעל 25 קמ"ש, [4] וזאת במטרה להגן על הרוכב ולמנוע ערבוב בין אופניים חשמליים לקטנועים חשמליים (שלהם מהירות גבוהה יותר ודורשים יותר הגנה לרוכב ולסביבתו).

ארגון ישראל בשביל אופניים טען כי יש לייצר שתי קטגוריות - אחת של אופניים עם פידול ועם מגבלת 25 קמ"ש, קטגוריה זו תהיה ללא צורך ברישיון. והשנייה קטגוריה נפרדת שמאפשרת התניידות ללא פידול במהירות גבוהה יותר. הממשלה והכנסת לא קיבלו עמדה זו. בפועל רוכבים ויבואנים רבים לא צייתו לתקנות ואופניים רבים נמכרו או "שודרגו" כך שאין צורך לפדל או אפשר להשתמש במנוע במהירות גבוהה יותר. בשנת 2018 הכריז שר התחבורה ישראל כ"ץ כי יוטל קנס כבד על שדרוג אופניים.[5] נכון לשנת 2019 רוב האופניים החשמליים בישראל אינם חוקיים (בקטגוריה השנייה) ואין עדות לאכיפה בתחום.

בעקבות העליה בשימוש באופניים חשמליים, ועקב מיעוט תשתיות ומודעות, רוכבי אופניים חשמליים רבים החלו לרכוב במדרכות, דבר שפגע בהולכי רגל רבים. בעקבות מחאה ציבורית בנושא, באוגוסט 2017 נכנסו לתוקפן תקנות שמאפשרים לפקחים עירוניים לקנוס אופניים חשמליים על מדרכות, והחל מבצע אכיפה נגד רכיבה במדרכות. בעקבות דבר זה רוכבי אופניים חשמליים ורגילים רבים עברו לרכוב בכבישים. בעקבות דבר זה חלה עליה חדה בכמות ההרוגים מבין האופניים החשמליים.

ב-1 באוגוסט 2019 עיריית תל אביב-יפו החלה באכיפת כללי ההסדרה לפעילות האופניים והקורקינטים החשמליים ברחבי העיר. בין היתר החנייה במרכז העיר תותר רק במקומות ייעודיים, תינתן אפשרות דיווח על כלים שחוסמים את הדרך והאכיפה של רכיבה על המדרכה תתוגבר. [6]

שימוש באופניים חשמליים בישראל

בעקבות כניסת התקנות לתוקף חל זינוק במספר רוכבי האופניים החשמליים בישראל. לפי הערכה של מת"ל נכון לסוף שנת 2017 היו בישראל 246 אלף אופניים חשמליים. [1] על פי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, בתחילת 2017 היו בשימוש כ-225 אלף זוגות אופניים חשמליים. דבר זה מהווה עליה תלולה מ־148 אלף זוגות שהיו בשנת 2014. לפי הערכת המכון מדי שנה נרכשים כ-25,750 זוגות חדשים של אופניים, אשר נקנים במחיר ממוצע של 3,070 שקל. שוויה השוק השנתי הוא 79 מיליון ש"ח. לפי הסקר 27% מכלל הרוכבים היו נערים מתחת לגיל 16. [2]

נכון לשנת 2017, לכ-158 אלף משקי בית יהודיים בישראל לערך (כ-7.3% ממשקי הבית היהודיים) יש אופניים חשמליים. ל-24% מתוך משקי האב האלה יש 2 זוגות אופניים חשמליים. זאת, בהשוואה ל-12% בלבד ממשקי הבית שהיו להם 2 זוגות בשנת 2013. לפי פרופסור אבי דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה, המשתמשים באופניים חשמליים שייכים לשני קצוות בחברה - מצד אחד משפחות עשירות ומצד שני משפחות קשות יום, קשישים ויהודים ממוצע רוסי.

על פי הערכת משרד התחבורה, יש כמה עשרות אלפי זוגות אופניים חשמליים, כשחלק מהם מצוידים במנוע שהספקו עולה על המותר בחוק (250 וואט) ועל כן הם מהווים סכנה לרוכבים ולאנשים סביבם.[7]

בשנת 2010 נמכרו בישראל כ-1,200 אופניים חשמליים, בשנת 2011 נמכרו כ-6,000 זוגות. בפועל המספר גבוה יותר שכן זוגות אופניים רבים מגיעים באופן חצי-פיראטי ולא עומדים בתקנות, או שהם אופניים רגילים שעברו הסבה באמצעות קיט. [8] בשנת 2013, הודיעה חברת UMI, יבואנית שברולט בישראל כי בכוונתה למכור אופניים חשמליים של מותג A2B של התאגיד ההודי "הירו" שהוא אחד היצרנים הגדולים בעולם של רכבים דו-גלגליים.[9]

לפי הערכת משרד התחבורה נכון לשנת 2015 יש בכבישי ישראל כ-150 אלף זוגות אופניים חשמליים. [3]. בתוך 5 שנים גדל מספר הרוכבים בכלי ביותר מפי 100.

שנה יבוא גידול סה"כ לפני פחת פחת (אומדן) אומדן על הכביש
2010 1,239 1,239 0% 1,239
2011 5,276 326% 6,515 5% 6,453
2012 9,634 83% 16,149 10% 15,498
2013 32,851 241% 49,000 15% 46,578
2014 72,602 121% 121,602 20% 111,802
2015 63,673 -12% 185,275 25% 154,875

בשנת 2013 ייבאו מדינות אירופה 907 אלף זוגות אופניים חשמליים, שהם כ-1.22 זוגות מיובאים לאלף איש. בישראל שיעור כזה היה בשנת 2012, והגיע לשיעור של 9.08 בשנת 2014 וירד ל-7.96 בשנת 2015. [4]

גם עיריות החלו להשתמש באופניים חשמליים. בשנת 2013 עיריית אשדוד קנתה 5 זוגות של אופניים חשמליים עבור הפקחים שלה במטרה לעודד את התחבורה הירוקה בעיר.[10]

מעורבות אופניים חשמליים בתאונות דרכים

רוכבים רבים של אופניים חשמליים הם רוכבים חדשים ו/או צעירים. חלקם לא מכירים את חוקי התנועה וחלקם הם רוכבים חסרי ניסיון ברכיבה על אופניים ובבטיחות אופניים. הדבר גורם לכך שרוכבים רבים מסכנים את עצמם, את הולכי הרגל ורוכבי אופניים נוספים.

לפי מבקר המדינה, בהתבסס על נתוני נפגעים של מרכז הטראומה, בשנים 2018-2020 נפגעו בתאונות במעורבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים בישראל 3,089 בני אדם. מתוכם 2,846 נפגעים היו הרוכבים עצמם. מכאן יוצא ש-92% מתוך הנפגעים בתאונות כלים חשמליים הם הרוכבים עצמם. [5]

בעיה חמורה נוספת היא כמות נמוכה של תשתיות אופניים בישראל - לדוגמה כמות נמוכה מאוד של שבילי אופניים ברוב הערים, איכות נמוכה של שבילים ובניית עיקר השבילים בשולי הערים ולא במקומות הביקוש לרכיבה. בישראל גם אין כמעט אזורי מיתון תנועה (למעט בתל אביב). בישראל אין גם בכלל רחובות אופניים או צומת ידידותי לאופניים. בנוסף נהגים רבים נוהגים בצורה שמסכנת רוכבי אופניים - נוהגים מעל המהירות המותרת בדרכים עירוניות (50 קמ"ש) ולא נותנים זכות קדימה במעברי חצייה. היבטים אלה, יחד עם תכנון מוטה מכוניות והיעדר הליכתיות הם גם הגורמים לכך שהולכי רגל בישראל נפגעים בשיעורים גבוהים ביחס למדינות אירופאיות.

היבטים כמו רכיבה נגד התנועה (בשביל אופניים), רכיבה נגד התנועה בכביש, רכיבה ללא תאורה, רכיבה על המדרכה ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה, הם כולם היבטים המסכנים את הולכי הרגל ואת הרוכבים עצמם. לדוגמה מחקר אחד מצא כי מעבר של אופניים במעברי חציה מסוכן פי 3 עד פי 11 (כתלות בכיוון הרכיבה), ביחס לחציה של צומת עירוני על נתיב הנסיעה של המכוניות. הסיבה היא שזוויות הראיה ומהירויות הנסיעה של רוכב אופניים שונים באופן מהותי מאלו של הולך רגל, כך שבמעבר חציה קשה לרוכב להבחין במכוניות וקשה לנהג להבחין ברוכב.

עם השנים והגידול במספר הרוכבים חלה גם עליה בתאונות במעורבות הרוכבים. במיוחד נרשמה עליה גבוהה מאוד ספטמבר 2017 שבה התגברה משמעותית אכיפה נגד רכיבת אופניים בכלל וחשמליים בפרט בנסיעה במדרכות. בשל ריבוי הנפגעים בקורקינטים ואופניים חשמליים, החלו בשנת 2019 עיתון גלובס ובית חולים איכילוב לסקר את הנושא על בסיס יומי. [11]

להלן טבלה של אנשים שנהרגו בתאונות במעורבות אופניים חשמליים לפי גיל ולפי שנה (נתוני שנת 2018 אינם שלמים). המשטרה ורשויות אחרות אינן מפרידים בין הולכי רגל, רוכבי אופניים או נוסעי מכונית שנפגעו בתאונות. עם זאת לפי נתונים של הרשות הלאומית בדרכים, רוב הנפגעים בתאונות אלה הם רוכבי האופניים החשמליים עצמם.

2015 2016 2017 2018 סה"כ סה"כ אחוזים
0-14 0 0 0 4 4 9%
15-16 0 4 0 4 8 18%
17-20 2 2 4 2 10 23%
21-23 0 0 2 2 4 9%
24-26 0 0 0 0 0 0%
27-29 0 0 0 2 2 5%
30-33 0 0 2 0 2 5%
34-43 0 2 0 2 4 9%
44-53 0 2 2 2 6 14%
54-63 0 0 0 0 0 0%
64-73 0 0 0 2 2 5%
74+ 0 0 0 0 0 0%
לא ידוע 0 2 0 0 2 5%
סה"כ 2 12 10 20 44 100%
מתחת לגיל 17 0 4 0 8 12 27%
מעל גיל 17 2 8 10 12 32 73%

עבירות תנועה ואכיפה

כאמור בשנת 2017 החל גל של אכיפה נגד עבירות באופניים חשמליים, להלן כמות הדוחות שניתנו על ידי המשטרה, לרוכבי אופניים חשמליים, בעבירות הנפוצות:

עברה 2015 2016 2017 2018 סה"כ
רכיבה על אופניים על המדרכה 0 1,224 5,785 553 7,562
רכיבה על אופניים חשמליים על מדרכה 1,019 5,985 7,004
איסור רכיבה באופניים במעבר חצייה 542 2,158 1,072 112 3,884
רכיבה באופניים חשמליים על מעבר חציה 838 2,036 2,874
רכיבה על אופניים חשמליים בטרם מלאו לרוכב/ת 16 שנים 1,011 1,146 2,157
רכיבה בכיוון ההפוך בכביש חד סטרי 110 354 481 282 1,227
רכיבה עם אוזניות 95 334 371 265 1,065
אי ציות לתמרור איסור כניסת אופניים 2 48 488 472 1,010
הרכבת אנשים על אופניים מעל גיל 8 27 498 409 51 985
מעבר באור אדום ברמזור 33 169 309 392 903

מחקר משנת 2018 של פרופ' וופא אליס וויקטוריה גיטלמן במימון משרד המדע, נערך על בני נוער שרוכבים באופניים חשמליים. המחקר מצא כי רובם אינם מודעים לחוקי התנועה ואינם מצייתים להם. 37% הצהירו כי אינם יודעים מה המהירות המותרת לרכיבה באופניים חשמליים. 30% אינם מודעים לחיוב לחבוש קסדות. 73% הצהירו כי הם רוכבים ללא קסדה. במחקרי תצפית התברר כי רק 8% חבשו קסדה. כמחצית מהרוכבים לא האטו לפני שנכנסו לצומת בכביש, כ-16% לא האטו לפני שחצו צומת במעבר חצייה. 67% מהנוער במחקר העדיפו לרכוב באופניים חשמליים על המדרכה ולא בכביש, בעיקר עקב חשש לתאונה. כ-62% מהרוכבים הנערים באופניים חשמליים הצהירו כי היו במצב של כמעט תאונה. המחקר בדק גם את התשתיות לרכיבה ומצא כי ב-92% מקטעי הרחוב במחקר לא נמצאו הסדרי רכיבה. באף צומת הסמוך למקטעי רחוב לא היה מעבר חציה לחציית אופניים. לדברי פרופ' אליאס, תקנת משרד התחבורה הגבלת גיל הרוכבים על מעל גיל 16 אינה ישימה ומעודדת יצירת עברייני תנועה. הפתרון לבעיה הבטיחותית ברכיבה על אופניים חשמליים צריך להיות פתרון כולל המחייב תכנית בטיחות בדרכים בדגש על רכיבה על אופניים בכלל ואופניים חשמליים בפרט, ומהלך להכשרת תשתיות עבור רוכבי האופניים. [12]

רוכבי אופניים טוענים כי חלק מתוך העבירות האלה נובעות עקב מיעוט תשתיות אופניים וחוקים מיושנים. הדוגמה הנפוצה ביותר היא רוכבים שמפחדים לרכוב בכביש ובהיעדר שביל אופניים רוכבים על המדרכה.[13] דבר שהוא נפוץ יותר בקרב רוכבים חסרי ניסיון או רוכבים שמרכיבים ילדים. רכיבה במעבר חצייה היא דבר נפוץ במיוחד במצב של רכיבה במדרכה או בשבילים שממוקמים על מדרכות ולא בכולם יש מעברי חצייה מותאמים לאופניים. רוב הרוכבים לא עוצרים ויורדים מהאופניים במעבר חצייה ודבר זה גם לא מקובל במדינות אחרות בעולם. דוגמה נוספת היא רכיבה בכיוון הפוך ברחוב חד סטרי, יש רוכבים הרוכבים כך כדי להימנע מרכיבה ברחובות ראשיים או כדי לקצר דרך ארוכה. בחלק ממדינות אירופה מסדירים דבר זה ברחובות רבים על ידי תמרור מיוחד המאפשר לרוכבים לרכוב נגד התנועה ומיתון תנועה ברחוב ל-30 קמ"ש או פחות. לעומת זאת בישראל אי הסדרה כזו גורם סיכון לרוכבים ומייצר נורמות עברייניות.

רוכבי אופניים טוענים גם כי גם רכיבה לפי כל החוקים והתקנות אינה מגינה על הרוכבים. לדוגמה בעוד שרכיבה מתחת לגיל 16 היא עדיין דבר נפוץ, רוב הנפגעים הם רוכבים בגיל 17 ומעלה וסביר שלחלקם הגדול כבר יש רישיון נהיגה ברכב. רוכבים מיומנים טוענים שגם עם רישיון, קסדות, ביטוח, ניסיון בנהיגה וציות לחוק - כל אלה אינם מעניקים הגנה לרוכב, שכן הסיכון העיקרי שלו הוא פגיעה ממכונית. נהגים רבים מאשימים את הרוכבים בתאונות עקב ריבוי העבירות של רוכבי אופניים חשמליים. יחד עם זאת נהגים רבים שמעידים על עצמם כנהגים זהירים שמצייתים לחוק נרתעים מלרכוב - וזאת מפחד של פגיעה במכוניות. גם הספרות העולמית בנושא בטיחות אופניים שמה את הדגש בהגנה על הרוכבים לא על קסדות אלא קודם כל על תשתיות אופניים שיאפשרו רכיבה בשבילי אופניים בכבישים ראשיים ורכיבה בכביש ברחובות אופניים או ברחובות בתוך אזור מיתון תנועה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשת שבילי אופניים, במטרופולין תל-אביב, 2030, מנהל תכנון תחבורתי,8.10.2018 מקור הנתונים -רשות המיסים
  2. ^ מחקר: 225 אלף זוגות אופניים חשמליים בכבישי ומדרכות ישראל], גלובס, 17.01.2017
  3. ^ מקור - רשות המיסים, יוני 2016, עיבודים ואומדן פחת - מת"ל - מנהלת תכנון תחבורתי לישראל
  4. ^ מקור - רשות המיסים, יוני 2016, עיבודים ואומדן פחת - מת"ל - מנהלת תכנון תחבורתי לישראל
  5. ^ הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני – ביקורת מעקב משרד מבקר המדינה, 04.07.2022
אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים