כלכלת מצב יציב

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף כלכלה מחזורית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו, סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע.

כלכלת מצב יציב (באנגלית: Steady state economy) היא כלכלה שנמצאת בגודל קבוע ויציב. יש בה אוכלוסייה יציבה, צריכה כלכלית יציבה, שנשארים בתוך יכולת נשיאה של המערכת האקולוגית. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה לקיימות, וכלכלה בת קיימא והיא מהווה מושג מרכזי בכלכלה אקולוגית. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם צמיחה כלכלית ועם גידול אוכלוסין וכן עם רעיונות להשגת פיתוח בר קיימא על ידי דה-קפלינג. בכלכלת מצב יציב לא אמורים להיות מחסור ועודף.

כלכלה מצב יציב נמצאת במצב יציב או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב, אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטייה קלה ממצב זה. לכן כלכלה מעגלית היא כלכלה בעלת תכונה של חוסן.

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח בכלכלה נאו-קלאסית במשמעות אחרת על ידי רוברט סולו ו-Trevor Swan במודל צמיחה מאקרו-כלכלי בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ההון הפיזי, עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.

הגדרה

הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מגדיר כלכלת מצב יציב כ:

כלכלה שבה יש כמויות קבועות של אנשים וחפצים, שנשמרת ברמות רצויות ומספיקות כלשהן על ידי קצב מסויים של "תפוקה" או תחזוקה, כלומר על ידי הזרמים הנמוכים ביותר האפשריים של חומר ואנרגיה מהשלב הראשון של ייצור ועד השלב האחרון של צריכה."
-- הרמן דיילי כלכלת מצב יציב (ספר), 1991, 2nd edition. Island Press, Washington, DC. עמ' 17

כלכלת מצב יציב, שואפת לכן לייצוב אוכלוסין (שיעור הילודה שווה לשיעור התמותה) ולייצוב של הצריכה לנפש של חומרי גלם ושל אקסרגיה.

בנוסף לייצוב זה של גודל המאגרים והזרמים, כלכלת מצב יציב צריכה להישאר בתוך גבולות המערכת הטבעית, להסתמך על מקורות מתחדשים של חומרים ועל אנרגיה מתחדשת (מודל מעריסה לעריסה) ולהימנע מהגדלת הזיהום הסביבתי והפרעות אחרות למערכת האקולוגית. לדוגמה, רמה יציבה של צריכת משאב מתכלה היא לא מצב יציב שכן היא מכלה את בסיס הקיום של עצמה.

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב צריכה להיות כזו המיטיבה עם בריאות ואושר האנושות. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". ישנם סיבות טובות להאמין שצריכה ברמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך גבולות המערכת הטבעית. זאת כי רוב הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף ולא ממחסור: השמנה, אורח חיים יושבני, נזקי בריאות של עישון, השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה, השפעות בריאותיות של זיהום האוויר, השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי. מצד שני הבעיות של המדינות העניות נובעות בהרבה מהעודף במדינות העשירות כי הוא כרוך בפליטת גזי חממה מה שבאמצעות התחממות גלובלית מביא להתגברות הבצורות והמדבור וזה תורם מרכזי לעוני במדינות האלה. ראו מחסור ועודף.

למה צריכים כלכלת מצב יציב?

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחסור ועודף

כלכלת מצב יציב חשובה כי היא יכולה למנוע הכחדה אנושית - להפוך את החברה האנושית והביוספירה לכזו שיכולה להתקיים לאורך זמן. כמו כן היא יכולה לשפר את הרווחה החברתית של בני האדם ושל יצורים אחרים. השיטה הכלכלית הקיימת כיום גורמות להיווצרות מחסור ועודף מה שמצד אחד מסכן את הביוספרה עקב חצית גבולות אקולוגיים ומצד שני גורם לירידה באיכות החיים עקב השלכות שונות של מחסור ועודף כמו רעב או תת תזונה מצד אחד והשמנה, תשישות מצד אחד ואורח חיים יושבני מצד שני, וכן כלכלת התמכרות המסתמכת על סוגי התמכרות שונים.

סיבות סביבתיות: גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית

עטיפת הספר כלכלת מצב יציב מאת הרמן דיילי.

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות לצמיחה - הן לצמיחה כלכלית לנפש והן לגידול האוכלוסייה. במשך מספר עשורים, המדיניות מאקרו-כלכלית כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ההתוצר המקומי הגולמי - כלומר צמיחה כלכלית.[1]. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז המהפכה התעשייתית כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של הפעילות הכלכלית האנושית הנוכחית - השפעות סביבתיות - לדוגמה החרפה של שינויי אקלים, הרס נרחב של בתי גידול, הכחדת מינים, דלדול של משאבים מתכלים, פגיעה ביכולת התחדשות של משאבים מתחדשים, זיהום ושיבוש של מחזורים ביו-גאו-כימיים. השפעות אלה עלולות ליצור בעיות מקומיות וכלל-עולמיות כמו תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, מלחמות, פליטים סביבתיים ועוד בעיות חברתיות.

כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה. צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם גידול אוכלוסין, גידול בצריכה לנפש (ובייצור לנפש). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול בתוצר המקומי הגולמי הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של ציידים לקטים לחברות חקלאות בעקבות המהפכה החקלאית הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ולשינויי טכנולוגיה ניכרים. המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו דלק מחצבי על ידי מנועי חום (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בעירה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים באוכלוסייה האנושית ובצריכה - ואיתם עליה בטביעת רגל אקולוגית ובהשפעות סביבתיות רבות שמערערות את בסיס הקיום של מערכות אקולוגיות ומשבשות מחזורים ביוגאוכימיים רבים.

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האוכלוסייה החלו בספר "מסה על עיקרון האוכלוסייה" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי תומס מלתוס.[2] בספר הציג מלתוס את הסכנה שבפיצוץ אוכלוסין ואת הרעיון של אסון מלתוסיאני.

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר גבולות לצמיחה שנכתב על ידי דונאלה מדווז ועמיתיה על פי הזמנת מועדון רומא. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, עולם 3, ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסייה, מה יהיו ההשלכות סביבתיות והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על הכלכלה, כל זה במסגרת תהליכים המשלבים מערכות מורכבות ולולאות משוב. [3] האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע תגובת יתר ולאחר מכן להוביל להתמוטטות.

הכלכלן הרמן דיילי, שהיה תלמידו של ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן פרסם בשנות ה-70 את הספר כלכלת מצב יציב ולאחר מכן הקים יחד עם רוברט קוסטנזה את האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית.

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה טביעת רגל אקולוגית היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן בר קיימא. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.[4]פירוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר משאבים מתחדשים) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה אופטימית למדי, שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם לחוק המינימום של ליביג במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו טביעת רגל מימית שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללים את הערכת המילניום של המערכת האקולוגית וגבולות פלנטריים שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.

כל המחקרים האלה, המהווים מדדים לקיימות, מצביעים על כך שצמיחה כלכלית וגידול אוכלוסין הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של משאבים מתחדשים ושירותי טבע, והרס של הההון הטבעי, כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן. הסיבה שאנו לא רואים קריסה מיידית במצב של משיכת-יתר היא קיום של שיהוי בתגובה - אם אנחנו כורתים 220 עצים בשנה ביער שיכול להתחדש בקצב של 20 עצים בשנה, אנחנו במשיכת יתר של 200 עצים בשנה - יער בן 10,000 עצים יתרוקן כעבור 50 שנה. יקח לנו זמן להבין שקיימת בעיה. באותו אופן שבו זיהום לא גורם בדרך כלל למוות באופן מיידי של אנשים אלה לאחר זמן מה.

אחת הטענות שמצדיקות שאיפה לכלכלת מצב יציב היא שאחת מהבעיות הקשות ביותר של האנושות היא שינויי אקלים ואפילו לאנרגיות מתחדשות בהם מנסים להחליף את הדלקים הפוסיליים יש השפעות שליליות מסוימות על הסביבה - כך שקשה להגדיל את השימוש בהן עוד ועוד.

בכתבה שפורסמה באוקטובר 2018, ערך ג'רמי לנט סקירת מצב וציין שלפי המחקרים, אפילו עם דה-קפלינג (כלומר מעבר לטכנולוגיות שיאפשרו צמיחה ללא פגיעה במערכות האקולוגיות) אגרסיבי ביותר, עדיין עד שנת 2050 הייצור יהיה פי 2 ממה שכדור הארץ יכול לספוג. אחד מהמחקרים טוען, שגידול אינסופי בתמ"ג, הוא שיטה גרועה להגיע לאושר ורמת חיים גבוהה [5].

במאי 2019 פורסם דו"ח מצב הטבע העולמי, אשר אומר שהטבע במצב גרוע ושאם המצב הנוכחי יימשך יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות לא יושגו. כותבי הדוח בחנו מספר יעדי פיתוח בר קיימא ומצאו ש-80% מהמטרות ביעדים האלה לא יושגו עקב התדרדרות מצב הטבע, אם האדם ימשיך להרוס אותו בקצב הנוכחי. זה ממצא חשוב כי תומכי השיטה הקפיטליסטית והצמיחה הכלכלית טוענים שהקפיטליזם נחוץ כדי להשיג את היעדים האלה. והדוח הזה אומר את ההפך: כדי להשיג את היעדים יצטרכו לעבור למשהו אחר, כי חלק ניכר מהאמצעים עליהם ממליץ הדוח כדי לתקן את המצב, לא תואמים את השיטה הזאת: ירידה בצריכה, הבנת העובדה שאיכות חיים לא אומרת גדילה בלתי מוגבלת בכמות המוצרים ועוד. בדוח רומזים אפילו לכך שחלק מהיעדים נוגדים חלק אחר, (לדוגמה המשך העלייה בצריכה יכולה להביא להרעה במצב הטבע מה שיכול להביא לעוני) זה כתוב, בתמצית, בתקציר למקבלי החלטות בעמודים 2 - 9[6].

סיבות בריאותיות ונפשיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גורם סיכון בריאותי

רמת הצריכה בכלכלת מצב יציב תלויה בשאלה כמה משאבים יוותרו וכמה תהיה גדולה האוכלוסייה. אוכלוסיה גדולה יותר פירושה פחות משאבי טבע מתחדשים שיוותרו לכלל האוכלוסייה.

ההיקף וההרכב של רמת צריכה אידאלית היא כזו המיטיבה עם הבריאות והאושר של בני אדם. היא איננה צריכה להיות מינימלית כלומר "לצרוך רק את מה שצריך כדי לא למות מרעב". אם האנושות תעבור לכלכלה מעגלית בזמן, רמה כזו תיטיב גם עם הסביבה ותישאר בתוך גבולות המערכת הטבעית. כיום חלק ניכר מ[[גורמי סיכון בריאותי|הבעיות הבריאותיות במדינות העשירות כיום נובעות דווקא מעודף מוצרים שונים, ומצריכת מוצרים מזיקים, ולא ממחסור. דוגמאות כוללות:

ועוד.

מלבד הקיימות האקולוגית אשר מדברת לרוב על שימור המערכות האקולוגיות והשירותים שהן נותנות לאדם, בזמן האחרון עלתה חשיבותה של קיימות בריאותית. יכולתו של המין האנושי להתקיים תלויה לא רק בשירותי המערכות האקולוגיות (יציבות המערכות הביולוגיות החיצוניות למין האנושי) אלה גם במצב בריאותי מספיק איכותי (יציבות מערכות ביולוגיות פנימיות). במאות השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה באופן ניכר, אבל בעשרות השנים האחרונות החלו להיווצר איומים של קריסה בריאותית. דוגמאות כוללות חשש מעמידות לאנטיביוטיקה, חשש מפני חומרים משבשים אנדוקריניים, ירידה בפוריות גברים, כמו גם עליה בבדידות ודיכאון, עליה בהשמנה, ובעיות התמכרות. כיום מרחק מעל 250 מטר כבר נחשב ללא נוח להליכה מה שמעולם לא קרה במהלך ההיסטוריה האנושית. התמותה מהשמנה היא פי 3 מהתמותה מרעב[7]. בנוסף לכך קיימת בעיה גוברת של נתק מהמציאות או (בורות מרצון) - בשנים האחרונות יש מונח "אפוקליפסת זומבים" (zombie apocalypse) כאפשרות של קריסת הציביליזציה האנושית עקב אובדן קשר למציאות והתמכרות למערכות מחשוב בפרט לסמארטפונים. המונח ידוע גם כ-smartphone zombie apocalypse, או smartphone apocalypse או zombie smartphone apocalypse [8][9][10].

"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאוריה של קייט ראוורטצ'. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.

עודף צריכה כגורם לאומללות

המטרה המקורית של כלכלה היא להגדיל רווחה חברתית. עוני (בניגוד לפשטות מרצון) עלול לגרום למצוקה נפשית קשה. אנשים רעבים או ללא מחסה או תרופות בסיסיות וכו' הם גורמים מרכזיים לאומללות.

אבל גם עודף צריכה, או צריכה של מוצרים בעלי השפעות לוואי מזיקות, גורם לפגיעה ברווחה חברתית. ההשפעות הבריאותיות והחברתיות שצוינו גורמות לעליה בלדכאון והוא צפוי להפוך לסיבה חשובה לנכות ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 במקביל לעלייה בתמ"ג. כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, בדידות, ניכור חברתי וכך הלאה ולא עוני[11].

הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה[12].

לפי המחקר של ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה כאשר מדברים על דור הסמארטפון:

"זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים" "יש ראיות מהותיות שמקשרות בין השימוש בסמארטפון ובין הירידה בהרגשת האושר שלהם", כמו כן יש פגיעה קשה בעצמאיות, ביכולת למצוא בן או בת זוג. יש ירידה במקרי הרצח, אבל לעומת זאת עלייה בהתאבדויות אשר הכמות שלהן לראשונה עברה את כמות מקרי הרצח[13].סמארטפונים עלולים לגרום גם לבעיות התפתחות שונות[14]

עודף צריכה כגורם לעוני

צמיחה כלכלית הובילה עד כה להגדלה ניכרת של הפעילות הכלכלית, דבר שהוביל לכך שיש יותר הון תעשייתי ומוצרים פרטיים - יש יותר קומביינאים, דשן כימי, ולכן יש גם הרבה יותר מזון בעולם. בינתיים כמות המזון כמו גם מוצרים רבים אחרים כמו ביגוד, בתים, מכוניות עלתה בקצב גבוה הרבה יותר מהר מאשר קצב גידול האוכלוסייה, כך שסה"כ יש יותר מוצרים ליותר אנשים. כמות המוצרים לנפש גדלה מאוד הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. שאלות הנוגעות לקיימות אקולוגית שואלות כמה זמן הגידול הזה יכול להחזיק מעמד ומה המחיר שלו. לדוגמה מה המחיר של המהפכה הירוקה והתלות שהיא יצרה בין מזון לבין משאבים מתכלים כמו נפט או כריית פוספט.

מצד שני עוני של השכבות העניות במדינות העשירות ושל רוב האוכלוסייה במדינות העניות נובע בחלקו מהעודף במדינות העשירות ושל האליטות במדינות עניות. סיבה מרכזית לכך היא תחרות על אותם משאבי טבע. לעיתים ניתן להגביר את ההפקה וכך יש יותר משאבים לכולם (לדוגמה כריית מתכות) אבל לפחות חלק מהמשאבים נתונים במחסור כך שהגדלת ההספקה למדינות העשירות עלולה על חשבון מחסור לרוב תושבי המדינות העניות לדוגמה בדילמות של ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו, משבר המים העולמי, מזון מול דלק, גידול מזון מותרות מול מזון בסיסי, כריתת יערות, דיג יתר ושימושי קרקע - ודברים אלה עלולים ליצור מצבים בהם אי שוויון כלכלי או אי שוויון פוליטי גוררים הגברה של העוני. דוגמאות נוספות נוגעות לתחרות על שטחים עירוניים בין עשירים לעניים. בעיות אלה לא תמיד מייצרות עוני באופן ישיר - אלא גם באופן עקיף - אם מדינות עשירות השאירו למדינות עניות כמות נמוכה של משאבים לחלוק עם מדינות אחרות, או עם תושבים אחרים של אותה מדינה התוצאה עלולה להיות מלחמה או מלחמת אזרחים ולא רק עוני - ומלחמה זו עלולה לגרום עוני ובעיות נוספות.

סיבה נוספת היא שהשפעות סביבתיות שנגרמות על ידי הצריכה העולמית, מגולגלות בדרך כלל קודם כל על האוכלוסיות העניות יותר. לדוגמה נדידת מפעלים מזהמים ומסחר בפסולת שמעביר זיהום למדינות עניות או לאיזורים עניים יותר במדינות עשירות. דוגמה נוספת היא העודף כרוך בפליטת גזי חממה מה שבאמצעות התחממות גלובלית מביא להתגברות הבצורות והמדבור וזה תורם מרכזי לעוני במדינות האלה. כך, לדוגמה לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי תת תזונה, בעיקר בגלל סיבות סביבתיות.[15].

כלכלה בת קיימא

כלכלת מצב יציב היא מצב מוגדר יותר יחסית לניסוחים עמומים יותר כמו כלכלה בת קיימא ופיתוח בר קיימא. כלכלת מצב יציב מקיימת את חוקי דיילי לקיימות:

  • עבור משאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב זה.
  • עבור משאבים מתחדשים כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
  • הגבול המקיים של קצב הפליטות של זיהום אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.

כלכלת מצב יציב מחייבת גם ייצוב אוכלוסין שכן המשך גידול אוכלוסין ללא גבול פירושו הפיזי הוא הגעה לגבולות - אם מדובר בגבולות ביולוגיים של יכולת הנשיאה של המערכות האקולוגיות ואם מדובר בגבולות פיזיקליים מרוחקים יותר.

האתגרים במעבר לכלכלת מצב יציב

כלכלת מצב יציב עומדת בניגוד לכמה מגמות, וכן לדרך בה עובדת המערכת החברתית-כלכלית הקיימת כיום - קפיטליזם עם דגש על צמיחה כלכלית ותרבות הצריכה. יש סבירות שכלכלת מצב יציב במידה מסוימת מנוגדת לרעיון הקידמה האומר שצריך תמיד לשכלל את הטכנולוגיה ולהגביר את הכמות שלה. חלק מתומכי הרעיון אומרים שטכנולוגיה תמיד מעלה את אורח החיים ושוללים את האפשרות שיכול להיות מצב שבו יש יותר מידי טכנולוגיה. חלק אחר אומרים שזה בכלל תהליך שאינו תלוי באדם ("את הקידמה אי אפשר לעצור") וגם אם היא תביא להכחדת האנושות לטובת רובוטים[16] [17][18] האנושות לא יכולה לעשות שום דבר בנידון. חלק מהסיבות העיקריות לשכלול הטכנולוגיה כיום הוא לייצר כמה שיותר, להעביר כמה שיותר פעילויות פיזיות ומוחיות למכונות, ולהגביר כמה שיותר את החשיפה למציאות מדומה.

  • צמיחה של עסקים. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש יתרונות לגודל, עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ולתאגידים רב לאומיים יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים.
  • תעסוקה - בכלכלה הקיימת היום, ישנם מחזורי עסקים כך ההפך של צמיחה כלכלית הוא מיתון כלכלי. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם גורמים אלו מורידים את היקף העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לעיתים קרובות בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום ואספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.
  • צריכה - כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פירושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש העסקים נוקטים בשיווק ופרסום ובאופן כללי יותר את תרבות הצריכה של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן אשראי על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי התיישנות מכוונת.
  • פנסיה - עם העליה בתוחלת החיים, ההיגיון של פנסיה עבר מתמיכה קהילתית ומשפחתית לתמיכה כספית - אם במסגרות של חיסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יצריך הגדלה של הסיוע באמצעים שאינם כספיים מצד הצעירים אל המבוגרים בכדי למנוע עוני מוגבר בקרב הזקנים.
  • בנקאות ברזרבה חלקית וכסף מבוסס חוב בנויים שניהם על הרעיון של קיום ריבית בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים ועל כן נדרשת הקטנת המינוף בצורה משמעותית.
  • צמיחה בעידוד וסיוע המדינה - ממשלות מודעות להיבטים שנסקרו, ופועלות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקיימות מדידה של התוצר המקומי הגולמי מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סיבסוד של מוצרי גלם (לדוגמה סיבסוד דלק), אם על סיבסוד גידול ילדים וחינוך (קצבאות ותמיכות שונות), ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. למעשה אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.
  • גידול אוכלוסין - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה) המדינה מעודדת גידול של האוכלוסייה על ידי מענקי ילודה, סיבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או על ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ו/או חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה.
  • הסתמכות על דלקים מחצביים - כיום מעל 80% ממשק האנרגיה העולמי מבוסס על דלקים מחצביים כמו פחם, גז טבעי ונפט וכן על אורניום לייצור אנרגיה גרעינית. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית המבוססת על מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום שוק המזון העולמי תלוי בחקלאות תעשייתית שגם היא תלויה במשאבים מתכלים - דרך התלות בדשן כימי שתלוי בכריית כמו פוספטים ואשלג והפקת אמוניה מגז טבעי, ודרך התלות בנפט לכריית המחצבים והפקת חומרי הדברה. מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.
  • מלחמות וסכסוכים. כלכלת מצב יציב דורשת שלום עולמי למימושה כי אחרת מדינה שתיישם אותה עלולה להימצא בנחיתות צבאית מול מדינה שלא תיישם אותה, כי הפחתה בתמ"ג יכולה לגרום לכך שתוכל לייצר פחות נשק ותוכל לייצר נשק פחות משוכלל.

דיון וביקורת על כלכלת מצב יציב

מתנגדים לכלכלת מצב יציב מציינים בדרך כלל לפחות אחד מהאתגרים של כלכלת מצב יציב האלה כמשימה בלתי אפשרית, דבר בלתי רצוי, או סתם דבר קשה ומיותר. לדוגמה הימין הכלכלי מציין תכופות כי מעבר לאנרגיה מתחדשת הוא יקר יותר מסובך יותר ובאופן כללי לא נחוץ - כאשר יבשילו מספיק תנאים בשוק יהיה מעבר ספונטני לסוג כזה של אנרגיה או שלא יהיה מעבר כזה ונמשיך להשתמש באנרגיה מתכלה. טיעון נגד חקלאות בת קיימא הוא שחקלאות כזו היא יקרה יותר או בזבזנית יותר וכו'.

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיבציה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל בהכחשה - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להיבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או השוק אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מחברות עבר שנכחדו בעקבות משבר סביבתי-חברתי).

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר לתהליכים ובמיוחד אין חשיבות לתהליכים בלתי הפיכים. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף לגורם מסרטן עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להיתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאריים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להיתרגם גם להתייקרות מזון, אבטלה ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר התמוטטות.

מבקרים של הגישה של גבולות לצמיחה ושל כלכלת מצב יציב מציגים בדרך כלל שני טיעונים עיקריים:

דיקפלינג פירושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דה-קפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (Resource intensity) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש בדלק מחצבי גדלו ב-80% מאז 1970.

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דה-קפילנג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה פרדוקס ג'בונס.

בספר שגשוג ללא צמיחה מבקר הכלכלן האקולוגי טים ג'קסון את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת I=PAT. זוהי משוואת זהות השפעה סביבתית או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T - כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של מוצרים בשווי דולר אחד - בממוצע. ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב, מתמקד בהורדת ההשפעה הסביבתית דרך הרכיב הטכנולוגי - לדוגמה מכוניות יעילות יותר, יותר תחבורה ציבורית וכדומה. מצד שני ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A ו-P. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P ו-A יוכלו להמשיך ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

האקולוג ג'ארד דיימונד מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס לגידול אוכלוסין. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של גידול אוכלוסין בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאוד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן למחזור ביוגאוכימיים תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי הביוספרה -שירותי המערכת האקולוגית. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופירוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של כלכלה בת קיימא ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים (חוסן) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.

ישנם 4 אידאולוגיות שנמצאות בסתירה מסוימת עם כלכלת מצב יציב:

1. קפיטליזם. מכיוון שהוא נוצר לשם צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת ובנוי למטרה הזו.

2. סוציאליזם במובן המרקסיסטי, או קרוב אליו. כי הוא גם דוגל בצמיחה כלכלית בלתי מוגבלת עם כי שיטת חלוקת המשאבים צריכה להיות אחרת מאשר בקפיטליזם בתאוריה. במציאות עד עכשיו כל הכלכלות שדגלו בגידול התוצר המקומי הגולמי כמטרה עיקרית בסופו של דבר נהפכו לקפיטליסטיות.

3. קידמה. יש הגדרות שונות אבל הרוב חושבים שמדובר בתהליך בלתי תלוי באדם, הכולל שכלל בלתי פוסק של הטכנולוגיה, וחייבים להשתתף בתהליך זה בלי לחשוב יעל מושגים כמו טוב ורע. כדי להגיע לכלכת מצב יציב - לא רק כלכלה שלא צומחת אלא גם כלכלה בה הצריכה היא ברמה הטובה ביותר לבריאות ולסביבה - פעמים רבות צריך לחזור לטכנולוגיה פשוטה יותר. כך לדוגמה האופניים נכנסו לשימוש המוני בשנות ה-90 של המאה ה-19 ומכוניות בשנות ה-20 של המאה ה-20 כך שמעבר ממכונית לאופניים מנוגד לעיקרון הקידמה אבל מהווה הטבה עם בוחנים אותו מבחינת מושגים כמו טוב ורע. זה חריף עוד יותר עם מקדמים הליכה - בני הולכים מאז שנוצרו, אומנם גם בשביל ללכת כמו שצריך חייבים טכנולוגיה - בגדים, נעליים, כובע, משקפי שמש, אבל היא פחות משוכללת ממכונית. אותו הדבר אפשר לומר על בנייה בלבני קש, חקלאות אורגנית ועוד.

4. השגת ביטחון באמצעות מלחמות ופוטנציאל צבאי. כדי לתחזק צבא גדול יותר עם טכנולוגיה משוכללת יותר צריך יותר כסף ובשביל זה צריך להגביר צריכה כדי שיהיה יותר כסף מאשר ליריב. אפשר להשיג ביטחון על ידי השמדת נשק בו זמנית בכל העולם אבל גישה זו בינתיים איננה השלטת.

יישום כלכלת מצב יציב בעולם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פשטות מרצון

מעבר לכלכלת מצב יציב דורשת הגבלת הצריכה לרמה המיטיבה עם הסביבה והבריאות. בשביל אלה שצורכים יותר מידי פירושה ירידה בצריכה ובשביל אלה הצורכים מעט מידי - עלייה בצריכה. רבים כותבים על המאבק במחסור, בעוני ומתגאים בכך - מטרה זו מהווה חלק מיעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות. לעומת זאת ירידה בצריכה או פשטות מרצון היא לא נושא פופולרי ולכן המונח כלכלת מצב יציב איננו מוזכר הרבה בתקשורת. עם זאת במידה בה הדבר נדרש מבחינה בריאותית, סביבתית, חברתית, אנשים, ארגונים וממשלות מגבילים צריכה עודפת. צמצום צריכה כזה בדרך כלל מעלה את רמת החיים של כלל האנושות כולל אלה שכמות הכסף שלהם מצטמצמת כתוצאה מכך. דוגמאות נפוצות להגבלה כזאת:

צעדים אישיים

  • תזונה בריאה. הדבר מצמצם את רווחי תעשיית המזון ומכיוון שזו חלק משמעותי מהכלכלה העולמית במידה מסוימת את הצמיחה של הכלכלה כולה. עם זאת היא מעלה משמעותית את רמת החיים של הנוקטים בה. כמות גדולה מאוד של אנשים היום עושים דיאטה[19], בארצות הברית 45 מיליון בשנה מצטרפים לעושי הדיאטה[20] יותר מ-50% מהנשים, יותר מ-90% מהמתבגרים[21]. סביר להניח שיש ביניהם, גם אלה שעובדים בחקלאות או בתעשיית המזון, שיש להם מניות בחברות האלה, ואפילו בעלי חברות או חוות. כאשר הם עושים דיאטה הם מעלים את רמת חייהם תוך צמצום הרווחים הכספיים שלהם. כמו כן דיאטה מצמצמת את הרווחים של תעשיית התרופות.
  • עידוד אורח חיים פעיל. הדבר מצמצם רווחים של חברות האנרגיה המספקות דלקים לחשמל, לכלי התחבורה, את הרווחים של תעשיית התרופות ואת הרווחים של הרבה מאוד חברות המייצרות מוצרים אשר מחליפים פעילות אנושית (מכונית, מכונת כביסה, מייבש שיער, שלט רחוק וכך הלאה). הרבה מאוד אנשים משתדלים לנהל אורח חיים פעיל והרבה ממשלות ארגונים ובתי ספר מקדמות אותו. למעשה כאשר בבית הספר עושים שיעור פעילות גופנית למרות שאפשר היה לעשות במקום שיעור מחשוב, הם מצמצמים בכך את הרווחים של חברת המחשבים, את הרווחים של החברה שמספקת חשמל למחשב ושל החברה שמספקת דלק לתחנת החשמל שמפעילה את הטלפון הנייד. סביר להניח שבין אלה המשתדלים לנהל אורח חיים פעיל, יש גם אנשים אשר מקבלים רווחים מאחת התעשיות המוזכרות לעיל, למעשה ייתכן שאפילו הרוב. עם זאת הם מעלים בזאת את רמת החיים שלהם/ן גם כי יהיו יותר בריאים וגם בדרכים נוספות. לדוגמה אחת מהדרכים הבולטות לעודד אותו היא עידוד תחבורה ציבורית ואופניים מה שמפחית גם זיהום אוויר, תאונות דרכים ופקקי תנועה וזה שוב מעלה את רמת חייהם גם של מי שמקבל את רווחיו מתעשיית הרכב.
  • צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי. מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר[22], סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה למרות שמוריד את רווחיהם.
  • תמיכה בחקלאות אורגנית.
  • צמצום חשיפה למציאות מדומה.
  • תעשייה בת קיימא, מעריסה לעריסה מחזור.
  • בנייה ירוקה.
  • התייעלות אנרגטית.

בנובמבר 2018 ביל גייטס אחד האנשים העשירים בעולם, הציג המצאה חדשה: שירותים אשר הופכים הפרשות בני אדם לדשן אורגני ללא צורך במים ודיבר על שירותים שלא יצרכו אנרגיה חשמלית. שרותים כאלה יורידו את הרווחים של חברות המים, הדשן הכימי, האנרגיה, אבל יעלו את רמת חייהם של בעליהם כי יפחיתו השפעות כמו שחיקת קרקע, זיהום מים ושינויי אקלים[23].

כל האמצעים המוזכרים לעיל מצמצמים ייצור וצריכה ועם זאת בגלל שתופעות כתו זיהום אוויר, שינוי אקלים, אורח חיים יושבני משפיעות על כולן, הן מעלים את רמת החיים של כולם כולל של אלה המקבלים פחות כסף בגללן. ראו גם משבר המוצרים הציבוריים וחברת השפע להסבר נוסף.

צעדים מערכתיים

בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים שנחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מהגבולות הפלנטריים. עד כה אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה, אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו סרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה, ועברה רק גבול אחד: פליטות הפחמן הדו חמצני. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה, אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות, ולראות כיצד הדבר משפיע על מעבר הגבולות הפלנטריים. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של הפערים החברתיים, מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.[24].

ב-2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה לפתרונות למשבר האקלים לתנועה להפחתת ייצור (Degrowth)[25].

ב-2019 פרסמה קבוצת מומחים בשם The Lancet Comission מסמך שטוען כי מערכת המזון העולמית שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם, כי המזון נזרק או משמש להרעת מצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות שבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אנשים בעלי השפעה משמעותית על המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון, כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר אורח חיים פעיל, הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב[26].

אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית הם שני צעדים כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות של שוק האנרגיה העולמי כמו זיהום ושינוי אקלים וגם אלו הם צעדים של קיימות מתוך ראיה שיום אחד הנפט והפחם יגמרו ואולי עוד הרבה קודם לכן הם יתייקרו עקב שיא תפוקת הנפט ומנגנונים דומים בדלקים אחרים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בתחומים כמו אנרגיה סולארית וגם באנרגיית רוח. התייעלות אנרגטית מצמצמת את הייצור של חברות האנרגיה. באנגליה לדוגמה צריכת החשמל ירדה ב-16% מ-2005 ועד 2019[27].

תעשייה בת קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תעשייה בת קיימא

תעשייה בת קיימא פירושה תעשייה שלא תלויה במשאבים מתכלים כמו נפט או פחם, ומצד שני לא יוצרת זיהום ובנוסף לא גוררת השפעות לוואי נוספות כמו תפיסה של שטחי קרקע נוספים או יצירת אשפה בכמות גדלה. שיטות בולטות הידועות לתעשייה בת קיימא כוללות כלכלה מעגלית ושיטת מעריסה לעריסה. שיטות פחות רדיקליות פועלות לצמצם את הנזק שנגרם מתעשייה על ידי אמצעי מדיניות כמו תקנים על פליטות של גזי חממה או פליטות של חומרים מזהמים. כמו כן קיימות שיטות שונות של מחזור ושימוש חוזר.

דוגמה לאתגר בתחום תעשייה מקיימת היא קידום צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי

  • צמצום שימוש בפלסטיק חד פעמי הוא צמצום צריכה מובהק. באירופה לבדה, יש כ-60,000 מפעלים לייצור חומרי פלסטיק, המעסיקים באופן ישיר כ-1.45 מיליון בני-אדם[28]. בנוסף לחברות הפלסטיק הדבר מצמצם צריכה ייצור וכמות כסף בחברות הנפט, הגז והפחם שממנו עושים את הפלסטיק (8% מהנפט הולך לפלסטיק), החברות שמשנעות את חומרי הגלם למפעלים, החברות שמשנעות את המוצרים לחנויות החברות שמשנעות את הפסולת (25% מנפח הפסולת הם שקיות ה"גופיה").

מכיון שהיום פלסטיק נמצא אפילו באוויר[29], סביר שצמצום השימוש מעלה את רמת חייהם גם של בעלי חברות הפלסטיק והנפט והגז ממנו הוא נעשה, את כל אנשים שמקבלים כסף מהפלסטיק, למרות שמוריד את רווחיהם.

צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי הגיע בזמן האחרון למימדים מרשימים, במיוחד אחרי שהתברר שדרך הפגיעה בפיטופלנקטון הפלסטיק יכול לגרום לאסון עולמי בקרוב. לפי נתוני ארגון האומות המאוחדות, נכון ל-2018, 127 מדינות מגבילות או אוסרות את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות, 27 מדינות הגבילו את השימוש בסוגים אחרים של פלסטיק חד פעמי ו-8 מדינות הגבילו או אסרו את המיקרופלסטיק[30].

בעשור השני של המאה ה-21 הושגו התקדמויות חשובות:

קבוצת חברות גדולות הכריזה על יצירת מודל ה"לולאה" - LOOP, שיאפשר רכישה באריזות ניתנות לשימוש חוזר וגם מסירה שלהם למרכזים בהם הם ינוקו ויעברו לשימוש כזה. למיזם הצטרפו Procter & Gamble, Nestlé, PepsiCo, Unilever, Mars Petcare, The Clorox Co., The Body Shop, Coca-Cola European Partners, Mondelēz Intl., Danone, Jacobs Douwe Egberts, Pladis, Lesieur, BIC, Beiersdorf, People Against Dirty, Nature’s Path, Thousand Fell, Greenhouse, Grilliance, Burlap & Barrel Single Origin Spices, Cozie and Preserve; retailer Carrefour; primary logistics and transportation company UPS and sustainable resource management company Suez ויש עוד מצטרפים[31][32].

האיחוד האירופי אסר על 70% מהפלסטיק החד פעמי[33].

הושג הסכם לפיו המדינות העשירות לא יזרימו את הפסולת הפלסטית למדינות עניות, מה שיחייב אותם לאסור, למחזר או להגביל אותו. עוד לפני כן סין אסרה על הכנסת פלסטיק ממדינות אחרות לתוכה[34].

הודו הודיעה שתאסור שקיות פלסטיק חד פעמיות ב-2022[35].. המשמעות היא עידוד שימוש חוזר במוצרים.

חקלאות בת קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חקלאות בת קיימא

חקלאות בת קיימא היא אתגר גדול - היא כרוכה בצמצום התלות במשאבים מתכלים כמו נפט גז וכימיקלים שונים על מנת לייצר דשן כימי, קוטלי עשבים וחרקים. היא כרוכה גם באתגרים נוספים כמו מניעת הרס של מערכות אקולוגיות בגלל פליטת חומרים מזהמים ושיבוש של מחזור הזרחן ומחזור החנקן.

בחלק מהמדינות יש ארגונים אשר עוסקים במניעת בזבוז מזון, לדוגמה לקט ישראל בישראל. בצרפת יש חוק המחייב סופרמרקטים להעביר לנזקקים, את כל המזון שלא נמכר לפני שהוא מתקלקל[36]. זה כמובן מצמצם את כמות המזון המיוצר ויחד איתו גם את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של הייצור, ובו זמנית מעביר מליוני ארוחות לנזקקים. שימוש יעיל במזון, מניעת בזבוז מזון, הם חלק מהעקרונות של חקלאות בת קיימא.

בנייה ירוקה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בנייה ירוקה

בנייה ירוקה מקדמת הפחתת בעיות סביבה עקב בנייה של בתי מגורם ומבני תעשייה ומסחר. כיום יש גם תחומים מערכתיים יותר כמו תכנון עירוני בר קיימא שמנסה ליישם את הקיימות לגבי ערים שלמות כולל תחום כמו תחבורה בת קיימא.

ספרים בנושא

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Victor, Peter. 2008. Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.
  2. ^ Malthus, An Essay On The Principle Of Population (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.
  3. ^ Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972): The Limits to Growth. New York: Universe Books.
  4. ^ World Footprint, Global Footprint Network
  5. ^ Jeremy Lent We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late 15.10 2018, Ecowatch
  6. ^ Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services [https://www.ipbes.net/sites/default/files/downloads/spm_unedited_advance_for_posting_htn.pdf Report of the Plenary of the Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services on the work of its seventh session ] 29 במאי 2019
  7. ^ Stephen Adams Obesity killing three times as many as malnutrition 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh
  8. ^ Aubrey Perry The real dangers of a society of phone zombies 2 בפברואר 2018, The Sydney Morning Herald
  9. ^ Aaron DykesMelissa Dykes People Are Merging with Their Smartphones 23 באפריל 2016, ALTERNATIVE NEWS & INDEPENDENT VIEWS
  10. ^ Ren Renolds Smartphone zombie kid apocalypse is coming! 9 במרץ 2018
  11. ^ Wani Muthiah Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group 11 באוקטובר 2016, The Star Online
  12. ^ Juliette Jowit What is depression and why is it rising? 4 ביוני 2018
  13. ^ רפאל קאהאן מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשית 4 באוגוסט 2018
  14. ^ יעל אודם מה עושה הסלולרי למוח שלנו? 03.01.2018 13, רשת
  15. ^ Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג
  16. ^ Dominic Basulto The strange link between global climate change and the rise of the robots 8 בספטמבר 2015, The Washington Post
  17. ^ Joel Lehman , Risto Miikkulainen Extinction Events Can Accelerate Evolution 12 באוגוסט 2015, Plos one
  18. ^ Chelsea Gohd Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg 17.06.2017
  19. ^ סוכנויות הידיעותסקר: באיזו מדינה עושים הכי הרבה דיאטה? 12 בינואר 2010, כלכליסט
  20. ^ Boston Medical Center WEIGHT MANAGEMENT
  21. ^ TAMMY DRAYFacts & Statistics About DietingLivestrong
  22. ^ Kevin LuoAre you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs4 ליוני 2018, World Economic Forum
  23. ^ Lorraine ChowBill Gates Unveils Toilet That Transforms Waste Into Fertilizer, Doesn't Require Water or Sewers 6 בנובמבר 2018, Ecowatch
  24. ^ Daniel O'Neill Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits? 08.02.2018, The Conversation
  25. ^ טאדז׳יו מולר לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק 11 ביולי 2018, העוקץ
  26. ^ Olivia Rosane Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change29.01.2019, Ecowatch
  27. ^ Adam Vaughan UK power stations' electricity output lowest since 1994 3 בינואר 2019, The Guardian
  28. ^ מקור הדף "פלסטיק", סעיף "מרכיבי הפלסטיק" בוויקיפדיה העברית
  29. ^ Kevin LuoAre you breathing plastic air at home? Here’s how microplastics are polluting our lungs4 ליוני 2018, World Economic Forum
  30. ^ ארגון האומות המאוחדות [https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27113/plastics_limits.pdf?sequence=1&isAllowed=y Legal Limits on Single-Use Plastics and Microplastics: A Global Review of National Laws and Regulations]
  31. ^ Lisa Pierce in Sustainable Packaging Loop and big brands boldly reinvent waste-free packaging23 לינואר 2019, Package Digest
  32. ^ LoopLoop -Launching 2019
  33. ^ Olivia Rosane EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash 29 במרץ 2019, Ecowatch
  34. ^ Olivia Rosane Historic Agreement on Plastic Pollution Reached by 180+ Countries Without the U.S 13 במאי 2019, Ecowatch
  35. ^ Olivia Rosane India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban 6 ביוני 2018, Ecowatch
  36. ^ Josh Hafner French supermarkets must now donate unsold food to charity 9 בפברואר 2019, USA today
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים


צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר- כלכלה התנהגותית - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי - אי שוויון כלכלי - כלכלת התמכרות - מוצר ציבורי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה, ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה - כלכלה מעגלית - יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות - כלכלת הדונאט

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

גידול אוכלוסייה בישראל: אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - פריון הילודה בישראל - והארץ מלאה - הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל - פקקי תנועה בישראל - משק המים בישראל - הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=כלכלת_מצב_יציב&oldid=125312"