רעיון הקידמה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף קידמה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רעיון הקידמה (באנגלית: Idea of Progress), הוא סוג של רעיון, מיתוס, או אמונה לפיה קיים תהליך ארוך טווח בלתי רנדומלי, שבו החיים של כלל החברה הולכים ומשתפרים. במיוחד, הרעיון של הקידמה במאות השנים האחרונות הוא התאוריה לפי שכלולים טכנולוגיים, התקדמות המדע הקפיטליזם ושווקים חופשיים ושיפור הארגון החברתי יכול לגרום לשיפור ברווחה חברתית ובמצבם של בני האדם.

ההשקפה אודות קיומה של הקידמה, הכרחיותה, אופיה וחשיבותה, קיבלה דחיפה משמעותית בעידן הנאורות בעקבות כתיבתם של הפילוסופים מזרם הנאורות והליברליזם, אירועים כמו כתיבת האנציקלופדיה הראשונה, המהפכה האמריקאית והצרפתית, המהפכה התעשייתית וההמהפכה המדעית. כיום ההשקפה של הקידמה היא רעיון חברתי נפוץ, הן בחברה המערבית והן בעולם כולו והיא מקובלת בזרמים חברתיים שונים כמו קפיטליזם ליברלי, סוציאל-דמוקרטיה וכן חלקים של הסוציאליזם. הביקורת על קיומה של קידמה, מגבלות שלה וגורמים התורמים לקיומה התחזקו במהלך המאה ה-20 בעקבות שתי מלחמות העולם, ולאחר מכן על ידי הוגים מזרמים דתיים, זרמים שמרניים, אנרכיסטים והזרם הקיימות וכן על ידי מחקרים שונים של מדידת רווחה חברתית.

רעיון הקידמה נכלל יחד עם קבוצת ערכים מערביים - ליברלים כמו כבוד לזכויות אזרח, זכויות קניין, חופש הפרט, הפרדת הדת מהמדינה, דמוקרטיה נציגותית ושלטון החוק. קבוצת ערכים זו קודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו ג'ון לוק (אנגליה), וולטר (צרפת), דיוויד יום (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה) תומס פיין (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני לסדר החברתי המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינות אחרות.

רעיונות על שינוי היסטורי

רעיון הקידמה הוא אחד מתוך כמה רעיונות אודות ההיסטוריה הגדולה הנוגעת לשאלה כיצד משתנה מין האנושי כחלק מתהליך ארוך טווח. מלבד רעיון זה קיימים רעיונות אחרים:

  • ההיסטוריה קיימת ללא שינוי - "מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש" - רעיון זה היה נפוץ למדי בתקופת התנ"ך ובימי הביניים שבהם ההתקדמות הטכנולוגית והשינויים החברתיים היו איטיים מאוד. גישה זו קיימת עד היום בקרב חלק מהגופים השמרניים שטוענים שבעצם אין שום שינוי - העולם נותר כפי שהוא היה. דבר זה מדגיש כי חלק מהאלמנטים בחיים שלנו נותרו כשהיו - לדוגמה קשיים בתקשורת בין הורים וילדים, "טבע האדם" או נצחיותו של האל, נקודת מבט זו מתעלמת משינויים רבים שכן התרחשו ומתרחשים בעולם - לדוגמה היכולת של נשים ללמוד ולצאת לעבוד, היכולת למנוע מוות של חלק גדול מהילדים, ושינויים רבים נוספים כמו גלובליזציה ותהליכים ארוכי טווח אחרים כמו גידול אוכלוסין, השפעת הטכנולוגיה על החיים שלנו ועוד.
  • ההיסטוריה קיימת כתהליך מחזורי - מעין נחש שבולע את הזנב שלו - נקודת מבט זו היתה מקובלת על ידי חלק מהיוונים. לדוגמה אריסטו שכתב על תחלופה מחזורית של שש צורות משטר שבה אוליגרכיה, דיקטטורה, דמוקרטיה ועוד מתחלפות ביניהן בצורה מחזורית. הד לרעיון הזה הוא רעיונות מודרניים אחרים כמו רעיון "תנועת המטוטלת" בפוליטיקה - לפיה פעם אנשים בוחרים במפלגה הדמוקרטית ואז יש התקדמות בתחום השוויון, הציבור מקבל חלק מזה אבל מואס בדבר זה בגלל האטת הצמיחה או הרגשת מחסור בחופש ולכן בוחר בבחירות הבאות (או אלה שלאחר מכן) במפלגה הרפובליקאית שמדגישה יותר ערכים של שוק חופשי ואי התערבות של הממשל (או מחזקת את מודל האב המחמיר).
  • ההיסטוריה כתהליך של התדרדרות איטית - הנפילה מגן עדן - רעיון שלישי שקיים בקרב גורמים דתיים ושמרנים הוא "הנפילה מגן העדן" - העולם פעם היה טוב, נשלט על ידי האל וכל האמת הייתה ידועה אז, מאז יש תהליך איטי של התדרדרות מוסרית, ואובדן ידע והעולם הופך להיות גרוע יותר. כל דור גרוע מקודמו. רעיון זה מוצג לדוגמה בספר ובסרט "שם הורד" - כדוגמה להתנגשות בין המדע לבין הדת - הנזירים יודעים מה נכון בעולם לפי לימוד של כתבים עתיקים כמו זה של אריסטו, ואילו הנזיר-הבלש-מדען מנסה לברר את האמת לפי שילוב של ראיות, לוגיקה ועקרון התער של אוקהם לפיו ההסבר הפשוט ביותר בהעדר מידע אחר הוא ההסבר הנכון. הרעיון לפיו בעבר היה טוב יותר, קוסם למבוגרים רבים שכן בעבר זה הם היו צעירים יותר. בחברות שמרניות שבהן המבוגרים הם בעלי כוח רב יותר הרעיון מקובל יותר. גם מודל התדרדרות האיטית מתאים למודל הפסיכולוגי של מודל האב המחמיר לפיו גברים (לבנים , סטרייטים, עשירים) הם המודל המוסרי ביותר - כך שזכויות לנשים לשחורים או להומואים, או הסתכלות סביבתית (ערעור ההיררכיה בין האדם לטבע) הם ביטוי בעצם לכך שהעולם הופך רע יותר - ואלו כביכול כוחות שמזיקים לחברה. הרעיון של התדרדרות איטית ורצון לחזור לעבר ננקט על ידי תנועות כמו הרומנטיקנים, שמרנים וחלק מאנשי הקיימות והסביבה. ביטוי לרעיון הזה קיים בסיסמאות הבחירות של מפלגת ש"ס (להחזיר עטרה ליושנה) וכן שמרנים בארצות הברית כמו רונלד רייגן ודונאלד טרמפ "להחזיר את אמריקה להיות גדולה שוב".
  • ההיסטוריה כתהליך אבולוציוני פשוט - רעיון זה מתלכד עם תהליך הקדמה ואומץ לאחר שחלק מעקרונות האבולוציה הובנו (לעיתים בצורה לא נכונה) על ידי הוגים בחברה המערבית. לפי הרעיון זה האבולוציה פועלת בצורה של "שיפור" ושל "שכלול" כך שמינים מתוחכמים ו"טובים" יותר מחליפים עם הזמן מינים ויצורים פשוטים יותר, חלשים יותר, פחות חכמים, פחות מתוחכמים. רעיון זה מובא לדוגמה באיורים המציגים קוף שהופך לאדם, ואדם שמתקדם מעידן האבן לעידן המחשב. לפי הרעיון הזה ישן יותר הוא בהכרח "פחות טוב" וגם "פשוט יותר" ו"פרימיטיבי" - לפיכך לדוגמה האדם הקדמון הוא בהכרח פחות מעודן (בכל הבחינות) מאדם בחברה בימי התנ"ך, וחברה זו פחות מתוחכמת לעומת אנשים בעידן המודרני. רעיון זה עדיין קיים בקרב אנשים רבים בזרמים מודרניים רבים. רעיון "האדם העליון" קודם בסוף המאה ה-19 ומובא בצורות שונות על לדוגמה בסיפור "החטא ועונשו". הרעיון הובא לשיא על ידי הנאצים ששאפו להיפטר מהאדם הישן ובמיוחד מ"גזעים" "נחותים" יותר ולקדם מין "מתקדם" יותר של אדם חזק יותר, גבוה יותר, בלונדיני ויפה יותר, חכם יותר, נועז יותר וכו'. הרעיון קיים גם כיום בקרב מי שרוצים לדוגמה להיפטר ממיני נכויות ומחלות שקיימים במין האנושי על ידי הנדסה גנטית או ברירה של לידות שתברור החוצה פגמים גנטיים שונים. רעיון אחר שקיים בזרם זה הוא רעיון הסייברוג לפיו האדם עצמו יצא החוצה מתוך האבולוציה הביולוגית וימשיך להתקיים בשילוב של טכנולוגיה וביולוגיה או בסביבה טכנולוגית לחלוטין - לדוגמה העברת מוחות של אנשים לתוך מחשבים עתידיים שונים. רעיון האבולוציה כתהליך ברירה איטי המתקדם למקום טוב יותר קיים גם בקרב חלק מתומכי הקפיטליזם לגבי מוסדות ברעיון של "הרס יצירתי" - לפי רעיון זה בשוק חופשי או בשוק תחרותי חברות פחות מוצלחות לא מצליחות לשרוד והן נהרסות לאט על ידי מתחרים חדשים וטכנולוגיות חדשות שגורמות להכחדת החברות הישנות והופעה של חברות מוצלחות יותר שמשיכות את התחרות עם מוצרים ושירותים מוצלחים יותר, עד שגם חברות אלה נהרסות על ידי המתחרים החדשים.
  • ההיסטוריה כשילוב בין תהליכים אבולוציוניים מורכבים לפי רעיון זה התהליך ההיסטורי מורכב מתהליכים אבולוציוניים רבים, המקיימים ביניהם קשרי גומלין והשפעות. רעיון זה שונה לעומת רעיון ההיסטוריה כתהליך אבולוציוני פשוט בשני היבטים לפחות - האחד הוא ההכרה בכך שתהליך אבולוציוני אין באמת כיוון והוא מתאים לרעיון של המתאים שורד ולא לרעיון של החזק שורד וגם אין בהכרח תהליך כלשהו של שכלול או שיפור לאורך זמן. לפעמים דווקא מין פשוט יותר או חברה "פשוטה" יותר יכולה לשרוד. לדוגמה קואלה עברה תהליך של הקטנת המוח שלה כדי לחסוך בזבוז של משאבים לא נחוצים כדי לשרוד על תזונה לא מזינה של עלי אקליפטוס. ההתיישבות הנורדית בגרינלנד שהייתה מתוחכמת יותר וידעה להפיק מוצרי ברזל וחקלאות לא הצליחה לשרוד בעוד הילידים האינוטים הצליחו לשרוד - אם זאת אין זה בהכרח יתרון תמידי לחברות פשוטות יותר - חברות ילידות ועתיקות של אינואטים שניסו להתיישב בגרינלנד נכחדו. חלק מרעיון זה מכיר בחשיבות של מגוון - לדוגמה מגוון גנטי בתוך אותו מין שקיים בין היתר על ידי מנגנון של רבייה מינית. הסיבה שיש אנשים בעלי תכונות שונות היא כי תכונות אלה הקנו יתרונות בסביבות האקולוגיות שבהן אנשים אלה חיו - לדוגמה עור שחור מקנה יתרון אבולוציוני בסביבה עם אור שמש רב שכן הוא מגן מפני סרטן העור ומפני כוויות שמש. לעומת זאת אור כזה הוא חסרון בקווי רוחב קרובים יותר לקוטב שכן הוא מקשה על ייצור של ויטמין די על ידי העור כתגובה לחשיפה לאור שמש, עור לבן הוא יתרון בסביבה דלת שמש. בנוסף רעיון זה מסתכל על תהליכים אבולוציוניים רבים - תהליכי אבולוציה גנטית של בני אדם, אבולוציה של יצורים אחרים (לדוגמה של חיות חקלאיות, טפילים, חיידקים), תהליכי אבולוציה של טכנולוגיה (לדוגמה התפתחות החקלאות, התפתחות הספינות, התפתחות של כלי תחבורה, התפתחות של תנורים להתכת מתכות, התפתחות של ערים, התפתחויות של כלי נשק וכו') ותהליך של התפתחות של רעיונות, מוסדות חברתיים והתפתחות התרבות (לדוגמה התפתחות רעיון הנישואין, דמוקרטיה, התפתחות של בתי המשפט, הפרדת רישיונות, התפתחות רעיונות דתיים, התפתחות רעיון השוק ועוד). וכן תהליכים שאינם בהכרח אבולוציוניים אלא מחזוריים או אחרים (לדוגמה טקטוניקת הלוחות, מחזורי עונות שנה, מחזורי כתמי השמש ועוד) - ההיסטוריה היא שילוב של תהליכי האבולוציה השונים של גנים, רעיונות (ממים) וטכנולוגיה יחד עם תהליכים לא אבולוציוניים. וכן יש חשיבות להשפעת התהליכים זה על זה - לדוגמה השפעת התפתחות הקשת הארוכה ואחריה הרובה (טכנולוגיה) על התפתחות הדמוקרטיה המערבית (שיטת ממשל ותרבות) - החשיבות של החזקת צבאות גדולים ויחסית לא מיומנים שהביסו צבאות קטנים של אליטה עשירה ומיומנת של לוחמים (אבירים).

היסטוריה

רעיון הקידמה נמצא בהתנגשות עם אמונות של רוב האנשים ברוב החברות ההיסטוריה. עד לתקופת ההשכלה אנשים האמינו כי או שהחיים בעתיד יהיו דומים לחיים בהווה, או שאנחנו בתהליך של התדרדרות איטית מתקופת "התור המוזהב" של גן-עדן לדוגמה.

חלק מרכזי באמונה זו היא אמונה בקידמה, באופן מדוייק יותר לקידמה כלכלית ובאופן יותר ספציפי לצמיחה כלכלית. כך, האמונה שצמיחה כלכלית היא דבר הכרחי ונחוץ לחברה מודרנית, משקף מחוייבות עוד יותר עמוקה לרעיון הקידמה. פטר ויקטור, מחבר הספר להסתדר ללא צמיחה טוען שכדי לעבור לחיים ללא צמיחה יש קודם כל להבין מאיפה באו רעיונות אלה ואיך הגיעו למסקנה שהמימדים השונים של קידמה יושגו על ידי צמיחה כלכלית.

לטענת sydney pollard, רעיון הקידמה הוא רק בן 350 שנה, והוא נובע בעיקר משני מקורות שהחלו במאות ה-16-17. המקור האחד הוא החשיבה המדעית שהחלה ללמוד מניסויים ומתיעוד מדוקדק של ממצאים ותצפיות, כך שלאט לאט נצבר עוד ועוד ידע. אלא שתהליך זה היה איטי מאוד ולא השפיע באופן ישיר על רוב האנשים.

המקור השני של רעיון הקידמה היה ההתקדמות החומרית ושינויים חיוביים בחיים של אנשים. אנשים החלו לשים לב לשינויים אלה ושמו לב גם שחייהם טובים במעט מחייהם של הוריהם, הם החלו לצפות שלילדיהם יהיו חיים טובים עוד יותר מאשר אלו שלהם. עם הניצחון של הפרלמנט על המלוכה באנגליה במאה ה-17, הפילוסופים קיבלו את המבנה החברתי כדבר רצוי, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בנושא הכלכלי מתוך רצון לגרום למערכת להמשיך לעבוד ואפילו לרוץ עוד יותר מהר. דבר זה בא לידי ביטוי בכלכלה הפוליטית בהנהגת אדם סמית.

עוד רעיון מרכזי בקידמה הוא שהיא אינה מוגבלת לקידמה מדעית וטכנולוגית, אלא גם להגדלת העושר (צמיחה כלכלית), לקידמה תרבותית ואזרחית, לקידמה במבנה החברתי, בספרות ובאומנות. אפילו בטבע האדם ובמבנה הביולוגי שלו. עד המאה ה-19 רעיון הקידמה לא היה מוגבל רק לפילוסופים ולמדענים אלא גם לאנשים אחרים, משכילים ושאינם משכילים. הרעיון שהחל בבריטניה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, התפשט לשאר העולם. היסטוריונים של אותה תקופה, במיוחד הזרם ההיסטורי הגרמני, תארו את החברות ההיסטוריות ככאלה שנמצאות על רצף אחד של התפתחות תרבותית וחברתית. רעיונות דומים הפכו לפופולריים על ידי ספרו של w.w. rostow משנת 1960 - "השלבים של הצמיחה הכלכלית". עד המאה ה-20, רעיון זה היה מקובל על הזרם המרכזי בתרבות ובתקשורת.

יישומים

אבולוציה וקידמה

אחד הרעיונות שהיו מקובלים בעבר הוא שהאבולוציה הביולוגית עוברת תהליך איטי של שכלול ומעבר לצורות חיים "גבוהות" יותר. כך תוארו עצים אבולוציוניים רבים, כמין תהליך שבו חיידקים הופכים לחרקים, שהופכים לעכברים, שהופכים לקופים ומשם הולכים לבני אדם.

על פי רעיון זה, כל "שלב" באבולוציה עדיף על קודמו במובן שעוברים לאורגניזם חכם יותר, משוכלל יותר, בעל מוח גדול יותר, יכולת שרידה גבוהה יותר או יכולת השפעה גבוהה יותר על הסביבה. בני אדם רבים הניחו באופן משתמע או מפורש שהאדם הוא השלב הגבוה ביותר באבולוציה (בזכות היותו חכם יותר, מורכב יותר, היחיד שיכול לייצר כלים שפה או מודעות כך נטען) ולכן הוא בעצם "נזר הבריאה" או "נזר האבולוציה". לכאורה כל האבולוציה הביולוגית התפתחה כדי לגרום ליצירת האדם שהוא השלב המתקדם ביותר שלה.

ההשקפה המודרנית על האבולוציה דוחה את רוב הטענות האלה. היבט אחד הוא שלאבולוציה עצמה אין כיוון מוגדר. מינים משוכללים נכחדו בעבר ואילו מינים "פשוטים" יותר שרדו. מדוזות, שהן בעל חיים פשוט למדי שרדו במשך מאות מיליוני שנים, למרות הכחדה של דינוזאורים, ציפורים ויונקים. במונחים של תפוצה, יכולת הסתגלות וסיכוי שרידה, נראה שלחיידקים יש סיכויים טובים יותר לשרוד מאשר בעלי חיים מורכבים יותר. צמחים רבים הם מורכבים יותר יחסית לבעלי חיים במובן שעליהם לדעת לרקוח יותר תוצרים כימיים בתאים שלהם כדי להתמודד עם שינויים בסביבתם, שבעלי חיים יכולים לברוח מהם. הסיכויים להיכחד קשורים יותר להתאמה לסביבה ועל פני זמן ארוך יותר את היכולת לשרוד הכחדה המונית. לאבולוציה עצמה אין עניין במינים משוכללים יותר או פחות.

ההיבט השני הוא הרעיון שהתפתח לקראת סוף המאה ה-20 בספר הגן האנוכי, לפיו המוקד עליו עובדת האבולוציה בעיקר הוא הגן ולא היצור שהגן מאפשר ליצור. גן יכול להיות "פגום" אבל לעיתים נדירות גנים פגומים הם בסיס ליצירת מוטציות שמצליחות לשרוד טוב יותר מאשר אבותיהם. למעשה זה אחד המקורות החשובים להתפתחות ולשינוי שיש בתהליך האבולוציה כולו. מסיבה זו קשה לדבר על גן "טוב" יותר מאשר גנים אחרים שבהם הוא מתחרה.

קידמה ואבולוציה בתוך המין האנושי

התאוריה הנאצית הלכה אף מעבר לרעיון של התפתחות האבולוציה כקידמה שהובילה להתפתחות האדם כמין "טוב יותר", וטענה שיש להמשיך ולטפח תהליך זה. לכך הנאצים ביקשה להמשיך את תהליך ה"שיפור" על ידי יצירת "אדם עליון" (והכחדת מיני אדם "נחותים"). הנאצים שאפו ליצור אדם גבוה יותר, חזק יותר, בריא יותר, חכם יותר, ובעל מראה "ארי" ו"יפה" יותר. [1]

הבעיה של הרעיון הנאצי היא לא רק במישור המוסרי שלו, אלא גם במישור המעשי יותר. בני אדם כהי-עור לדוגמה מותאמים יותר לסביבה שיש בה אור שמש רב, ולעומת זאת הם סובלים ממחסור בוויטמין D במקומות צפוניים יותר היכן שיש מעט שמש. האבולוציה אינה תהליך שבו "הטובים/ החכמים/ הגבוהים/ החזקים" שורדים אלא שרידתם של המתאימים. התאמה במובן התאמה למערכת אקולוגית שבה חי היצור החי.

כך לדוגמה אנשים חזקים יותר הם אנשים שיש להם יותר מסת- שריר ופירוש הדבר שהצריכה הקלורית שלהם גבוה יותר, והם פחות מותאמים לתנאי רעב. מוח גדול יותר פירושו צריכה גבוהה יותר של קלוריות ודבר זה הוא חסרון מול היתרון שמעניק מוח גדול יותר, הוא דורש ראש גדול יותר שמקשה על הלידה ועל התפתחות התינוק (בהיבטים כמו הליכה). באופן כללי התכונות בעולם הטבעי נקבעות על ידי טרייד-אוף בין תכונות שונות וחשיבותן כאשר לרוב חיזוק של תכונה אחת גוררת החלשות של תכונות אחרות שיכולות להיות מועילות בהקשרים סביבתיים שונים. היבט אחר הוא שמגוון תורם ליכולת השרידות ולחוסן של מין גנטי- זו אחת הסיבות המרכזיות לקיומה של רבייה מינית במקום רבייה פשוטה יותר רבייה אל-מינית.

המעבר לחקלאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - המהפכה החקלאית

הוגים מערביים רבים הניחו שחברות של ציידים לקטים חיו חיי אומללות, רעב ופחד וכי הם חיו חיים קצרים אלימים ועלובים. עוד הנחו שעם התפתחות האש, פיתוח הכלים והמעבר לחקלאות חל שיפור ניכר בחיי בני האדם, שכן היה להם יותר מזון, יכולת להתחמם מול המדורה, מגורים בבית נוח בלי לסבול ממזג האוויר, בטחון תזונתי יותר טוב ועוד. היה ברור מאליו שהמעבר לחקלאות היה בחירה מודעת שנבעה מקידמה טכנולוגית, בניסיון לשפר את חייהם.

מחקרים של אנתרופולוגים וארכאולוגים מעשרות השנים האחרונות שינו נקודת מבט זו לחלוטין. מסתבר שהמעבר לחקלאות לא היה מודע אלא תהליך ארוך טווח שלקח מאות ואלפי שנים. תהליך זה היה בלתי הפיך שכן כמות השטח הדרושה לקיים שבט לקטים ציידים גבוהה יותר מאשר שטח הנדרש לאותו מספר בני אדם בחקלאות. עוד הסתבר שבהיבטים רבים חייהם של החקלאים היו קשים יותר מאשר אלו של אבותיהם. הם עבדו יותר שעות במטלות שהגוף שלהם לא היה מותאם לו, המזון של רובם היה רע יותר ופחות טעים ומגוון. הביטחון התזונתי שלהם היה רע יותר בגלל שילוב של מלחמות ומחסור בחלופות, היו להם יותר מלחמות יותר אלימות, יותר מגיפות, והם חיו בממוצע פחות שנים יחסית לציידים הלקטים.

יישומים נוספים

יישום מרכזי של רעיון הקידמה הוא בתחומם של התפתחות טכנולוגית הולכת וגדלה, והאמונה שהיא גוררת להגדלת האושר והרווחה החברתית. רעיון נוסף ודומה הוא שצבירת יותר ידע, במיוחד על ידי המדע משפרים את הרווחה החברתית בתהליך איטי ומתמשך. שני הרעיונות האלה משולבים יחד בתהליך מרכזי של המהפכה המדעית. אמונה עזה בטכנולוגיה ככלי בלבדי לשיפורים נקראת אופטימיזם טכנולוגי.

תחום נוסף וקשור לכך הוא הרעיון והאמונה בצמיחה כלכלית עקב שילוב של מדע ושכלול טכנולוגי, יחד עם היבטים נוספים כמו שוק משוכלל, אשראי והגדלת כמות ההון כדי לייצר עוד מוצרים שיגדילו את כמות המוצרים לנפש וכך יגדילו את העושר, מגוון האפשרויות והרווחה החברתית.

תחום נוסף ליישום הוא ההתקדמות לעבר ערכים חברתיים נוספים, בעיקר ערכים ליברלים, כמו ביטול העבדות ויישום של זכויות אדם וזכויות אזרח, זכויות קניין, חופש הדיבור, דמוקרטיה נציגותית ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ להרחבה ראו דיון על הומניזם ונאציזם, בספרו של פרופ' יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות