מציאות מדומה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מציאות מדומה היא אשליה הנוצרת באמצעים טכנולוגיים כגון טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד, משקפי מציאות מדומה. לאשליות האלה יש השפעות רבות: בריאותיות, סביבתיות, חברתיות. כמו בנושאים סביבתיים רבים אחרים קיים ויכוח מסביב לנזקי המציאות המדומה. יש הבדל ברמת הקונצנזוס המדעי לגבי נזקים שונים: יש נזקים שמסביבם אין הסכמה מדעית ויש כאלה שבהם היא ישנה. הוויכוח הגדול ביותר מתחולל סביב נזקי הקרינה הבלתי מייננת - אין הסכמה מדעית בנושא זה. לעומת זאת השפעות אחרות כמו הגדלת הסיכוי לתאונת דרכים עם הנהג שולח הודעות בטלפון מוכרות על ידי כולם. בנוסף לוויכוח המדעי הלגיטימי יש חשש להכחשת נזקי קרינה - נסיון של חברות שונות הקשורות לתעשיית המציאות המדומה לספק מידע מטעה בנושא[1]. יש לציין שכמו שניתן לראות מהכתוב מטה, אין אפשרות להתחמק באופן מלא מנזקי המציאות המדומה. כלומר, אם יש נסיונות הכחשה כאלה מי שממן אותם אומנם מעלה כמות הכסף שיש לו, אבל מוריד את רמת חייו.

ילד לובש משקפי מציאות מדומה.

התפתחות המציאות המדומה

לפני המציאות המדומה

היכולת לדמיין, ולחלום אופיינית לבעלי חיים ברמה אינטלקטואלית גבוהה וגם לבני האדם. יכולת זאת הייתה לבן האדם מאז נוצר. זה לא נחשב למציאות מדומה במובן בו משתמשים במושג זה התנועה הסביבתית והחברתית. כבר בתקופות עתיקות מאוד למד האדם לצייר ולפסל. גם זה לא נחשב למציאות מדומה.

יכולת יחודית כנראה לבני אדם מסוג "האדם הנבון" קיימת מזה כ-70 אלף שנה מאז המהפכה הלשונית והיא המצאה של מיתוסים או מציאות מדומיינת. לפי הגדרה שקיימת בספרו של יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, מיתוס הוא סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של בני אדם, ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה. בעוד שיצורים אחרים יכולים לחלום, לתקשר ואפילו לשקר, היכולת להמציא מושגים מופשטים היא אולי ייחודית לאדם, וכך גם השימוש במושגים מופשטים אלה כדי לגרום סדר חברתי בקרב קבוצות ענק. יצורים אחרים שמשתפים פעולה בקבוצות גדולות - כמו נמלים לדוגמה משתמשים לשם כך במנגנונים ביולוגים -גנטיים ולא ברעיונות שצריך ללמד אותם את הדורות הבאים.

לפסלים וציורים הייתה כנראה משמעות חשובה בהעברה, בקידוש ובשימור של מיתוסים. הם קיימים ככל הנראה רק מאז המהפכה הלשונית ובתרבויות עתיקות הם עוסקים בדרך כלל בהיבטים של דת ופולחן ו/או בהאדרת שליט אבסולוטי (כמו בבל, מצרים וכו').

אחר כך למד האדם לכתוב ולקרוא קודם על אבן וחמר ואחר כך בספרים. גם זה פיתח את הדמיון.

כל זה לא יכול להיחשב למציאות מדומה במובן שאנחנו מכירים אותה כי המטרה של כל זה היא להשפיע על חיי האדם בעולם האמיתי ולא לספק אשליות במקומו. כאשר האדם למד לחשוב ולהבין מושגים מופשטים הוא שם לב לכל מיני דברים שאליהם לא שמו לב בעלי החיים: שאם משתפים פעולה נהיה יותר טוב שלהרוג אחד את השני זה גרוע, שכאשר מכבדים את ההורים מרגישים יותר טוב שכאשר כורתים עץ הקרקע מסביב מתייבשת ועוד. האדם ינסה איך שהוא יכול להבין מה "הכוונה" בעולם ואיך לחיות יותר טוב ויצר כל מיני אידאולוגיות קודם בעל פה ואז בכתב. האנשים שכתבו את התנ"ך, את הספרים הבודהיסטיים או את כתבי הקודש במצרים העתיקה ניסו להבין כיצד פועל העולם האמיתי ולהסיק מכך מסקנות איך לחיות בו טוב יותר. לשם כך הם כמובן השתמשו בדמיון כמו שמשתמשים בו הם הוגי הדעות והמדענים היום לצורך יצירת התאוריות שלהם. עד כמה נכונות היו האידאולוגיות האלה, עד כמה הם הצליחו בניסיונות האלה - זה כבר סיפור אחר ועל כך יש הרבה חילוקי דעות.

נוסף על כך הציורים, הפסלים והספרים שימשו לאדם כדי להביע עצמו וכדי לתקשר עם בני אדם אחרים. אומנם היו יוצאי דופן רמזים לכך אפשר למצוא בסיפור על פיגמליון או בתופעת "תולעת ספרים" אבלבדרך כלל המטרות היו כנאמר לעיל.

הדבר היחיד שדמה בהשפעתו למציאות מדומה של ימינו בתקופה זו, הוא שימוש מופרז בסמים - בריחה מהמציאות לעולם של אשליות תוך גרימת נזק, התמכרות וכדומה.

הדמיון האנושי, הספרים, הפסלים, הציורים, המוזיקה ועוד סוגי אומנות, שימשו את האדם כדי לנסות להבין את העולם האמתי להביע את עצמם, ליצור קשר זה עם זה ולא כדי להתנתק מהמציאות. כנראה שזה מסביר את ההבדל בהשפעות בינם, לבין המציאות המדומה המודרנית.'

הופעת המציאות המדומה (אבל עדיין לא ההתמכרות) - המצלמה

המציאות המדומה הופיעה רק במאה ה-19 עם הופעת המצלמה. בשונה מהציור והפיסול פה מדובר על העתק מדויק של המציאות וללא מאמץ מצד הדמיון האנושי בשונה מציור ופיסול שדורש לזכור ולשחזר אחר כך, תוך הכנסת התרשמויות תחושות רגשיות וכדומה. שכאשר המצלמה הפכה לתופעה המונית, זה השפיע באופנים שונים על החברה הסביבה והבריאות, מצד לא היה צורך לזכור את הנוף שרואים והיה פחות רצון לטייל כדי לראות תופעת טבע, אתר טבע או להיפגש עם אנשים מפורסמים כאשר יש תמונה. השפעה אחרת הייתה הפוכה - אנשים שראו תמונות של מקומות אחרים בעולם פיתחו רצון גדול יותר לנסוע למקומות אלה. השפעה נוספת הייתה האצה של תהליכי גלובליזציה והתחלת ההבנה של העולם כמקום אחד - לדוגמה הסיפור "80 יום מסביב לעולם" של ז'ול וורן.

עם זאת ההשפעה הייתה קטנה ביחס למה שיש היום ובוודאי שאי אפשר לדבר כאן על התמכרות. היו לה גם השלכות סביבתיות מסוימות בגלל הצורך לייצר מצלמות ותמונות, אבל אז צלמו יחסית מעט וזה עלה הרבה כך שההשפעה הייתה קטנה.

הקולנוע

השלב הבא היה הקולנוע שהופיע בסוף המאה ה-19, והפך לתופעה המונית בשנות ה-20 של המאה ה-20. ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והבריאותיות של הקולנוע היו הרבה יותר משמעותיות מזו של המצלמה.

ההשפעות הישירות היו גדולות יותר בין היתר כי לסרט אחד צריך אלפים רבים של תמונות, ואותם צריך לייצר, צריך הרבה שטח לאולמות קולנוע. לאחר שהסרטים קיבלו קול היה צורך גם בחשמל. יש השערה שכניסת הקולנוע הייתה קשורה לכניסת המכונות ובפרט לכניסת הסרט הנע. באותה תקופה מנהיגים רבים שתמכו בשיטה הקפיטליסטית וגם מזרמים אחרים כמו מודרניזם התגאו בכך שהם משחררים את האדם מהעבודה באמצעות מכונות. כדי להתקין בורג כל הזמן לאותו המקום בסרט הנע אכן לא נדרשה פעילות פיזית ומוחית גדולה אבל דווקא זה גרם לפגיעה ברווחה וביכולות המוח. דבר זה זכה לביקורת מצד זרמים סוציאליסטים והומניסטים - לדוגמה בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. מכיוון שכך היה קשה לאדם אחרי זה, ללכת לבילוי הדורש פעילות פיזית או מוחית גדולה - אפילו למשחק כדורגל או לתאטרון. דבר זה יחד עם החידוש של הקולנוע ומחירים זולים יותר לבידור הובילו אנשים רבים לצפות בקולנוע. מצדו הקולנוע בגלל שהוא לא דרש פעילות פיזית או מוחית משמעותית תרם להחלשות הגוף והמוח. כמו כן הוא תרם לזה אצל השחקנים אשר לא היו צריכים ליצור קשר רגשי עם הקהל ובכלל לא היו צריכים לשחק כל יום, אלה יכלו להצטלם בסרט ולחכות חודשים עד הסרט הבא. מהסיבות האלה, תעשיית הקולנוע נקראת גם "בית חרושת לאשליות"[2].

חוקרים וסופרים רבים כתבו על כך, באותה התקופה. עם זאת גם במקרה של הקולנוע לא מדובר בהתמכרות, עדיין. האנשים הלכו לקולנוע בתכיפות של פעם בשבוע בערך, התמונה הייתה בשחור לבן, בהתחלה אפילו בלי קול, מאוד לא חדה.

השפעה בולטת של הקולנוע היא דרך השפעות שלו על החברה. אחת ההשפעות היא תרומת הקולנוע לתעמולה פוליטית. הקולנוע היה אמצעי תקשורת המונים האוניברסלי הראשון, מאחר שהיה באפשרותו להשפיע על הצופים הן כיחידים והן כחלק מקהל רב, מה שהפך אותו במהירות לכלי בידי ממשלות וארגונים לא-מדינתיים לצורך העברת מסרים אידאולוגיים הרצויים להם. לטענת ננסי סנואו בספרה, Information War: American Propaganda, Free Speech and Opinion Control Since 9-11: "התעמולה מתחילה במקום שבו החשיבה הביקורתית מסתיימת".

הקולנוע הוא אמצעי תקשורת ייחודי בכך שהוא משלב תמונות, תנועה, וצליל באופן מציאותי, תוך כדי שהוא יוצק משמעות לכל אלו, ככל שסיפור המתואר מתקדם. שלא כמו צורות אמנות רבות אחרות, סרט קולנוע מייצר תחושה של דחיפות. היכולת של הקולנוע ליצור אשליה של חיים ושל מציאות, המתפתחים לנגד עינו של הצופה, נקודות מבט לא ידוע על העולם, הם הסיבה לכך שסרטי קולנוע, במיוחד אלה שמציגים תרבויות לא ידועות או מקומות לא מוכרים, נתפסים כייצוגים מדויקים של החיים.

ברייך השלישי הקולנוע שימש כמדיום רב עוצמה לשליטה בהמונים. במאים כלני ריפנשטאהל ופייט הרלן קידמו את מערכת הדימויים של המפלגה הנאצית באופן רב עוצמה, בסרטיהם ששודרו להמונים, בשעה שסרטים זרים נאסרו לרוב. סרטה של ריפנשטאהל "ניצחון הרצון" שהנציח את ועידת המפלגה בנירנברג ב-1934 נחשב לאחד מסרטי התעמולה המשפיעים ביותר שנוצרו אי פעם ותרם להאדרתו של אדולף היטלר. סרטו של הארלן, "היהודי" זיס הפיץ ראיית עולם אנטישמית קיצונית. בשנת 1943 גבלס יצר את הסרט טיטניק על מנת לחזק את המורל הלאומי. גם בעלות הברית השתמשו בקולנוע כדי לסייע למלחמה - הן בסרטי עלילה שונים והן בסרטים אחרים כמו "Why we fight", שנועדה לשכנע את הציבור האמריקאי בחשיבות השתתפותה של ארצות הברית במאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה.

הטלוויזיה

השלב השלישי הייתה הטלוויזיה שהופיעה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הפכה לתופעה המונית רק בשנות ה-60 של המאה ה-20. בשונה מהקולנוע בטלוויזיה אפשר היה לצפות על בסיס יומי. ההשלכות הישירות הסביבתיות, הבריאותיות והסביבתיות של הטלוויזיה היו הרבה יותר גדולות מאלה של המצלמה והקולנוע, כי היה צריך לייצר, לשנע ולהטמין אחר כך כמות עצומה של טלוויזיות ולייצר הרבה חשמל כדי להפעיל אותן. כמו כן אם הליכה לקולנוע עדיין נחשבה לבילוי חברתי - לקולנוע ברוב המקרים הלכו עם מישהו או מישהי, הטלוויזיה גורמת לאדם להישאר בביתו.

חוקרים וסופרים רבים כתבו על התופעות האלה, יותר מאשר על הקולנוע. כמו בקולנוע, ההשפעות העקיפות של הטלוויזיה על החברה ועל הסביבה היו הרבה יותר גדולות מאשר ההשפעה הישירה - דרך השפעת הטלוויזיה על התרבות, הכלכלה, הפוליטיקה והחברה. לדוגמה תרבות הצריכה בארצות הברית ובהמשך בעולם כולו קיבלה חיזוק אדיר על ידי פרסומות בטלוויזיה, וכן על ידי פרסום סמוי ועל ידי הצגת אורח החיים בפרברים צמודי הקרקע ושפע של מכונות חדשות כדרך הנורמלית או הטובה ביותר לחיות.

עם זאת, אפילו במצב זה קשה היה לדבר על התמכרות למציאות מדומה, כי אז מספר התכניות היה קטן, הם לא שודרו כל היום: אי אפשר היה למלא את כל היום בצפיית טלוויזיה. כמו כן, המסכים לא היו בעבודה והתמונה הייתה עדיין במקרים רבים בשחור לבן ומטושטשת. לכן עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בערך עדיין אי אפשר לדבר על מציאות מדומה והתמכרות לה במימדים גלובליים.

הופעת המציאות המדומה וההתמכרות לה ברמה הגלובלית בסביבות אמצע שנות ה-70

רק באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, בערך, נוצרו התנאים למציאות מדומה והתמכרות לה במובן שאנו מכירים. התנאים היו:

  1. לחלק גדול מהאוכלוסייה הייתה טלוויזיה.
  2. התכניות שודרו במשך הרבה זמן במהלך היום.
  3. השידורים היו בצבע, עם קול, ובחדות שאפשרה להם להידמות למציאות.
  4. גם בעבודה, האנשים עכשיו לא עבדו פיזית ולא עבדו הרבה מוחית: הכל הועבר למכונות והאנשים ישבו לפני המסך הרבה פעמים גם בעבודה.

התגברות המציאות המדומה וההתמכרות לה בהמשך

בהמשך תרמו משמעותית להתגברות התופעה הופעת המחשב הפרטי, אשר תרמה ליצירת האינטראקטיביות במציאות המדומה, מכשירי הווידאו, הטלפונים הניידים. במידה פחותה לתופעה תרמו מכשירי הרדיו ומכשירי הרשמקול הניידים (טייפ) ומשקפי המציאות המדומה.

חלק מהסיבות הן הרצון לפרוק מתח נפשי ולהקל על שחיקה וכן הדיכאון ותחושת הבדידות בחברה המודרנית. יש לציין שזו גם אחת השלכות כך שזו לולאת משוב מחזקת.

השפעות המציאות המדומה

לציאות המדומה יש הרבה השפעות בריאותיות חברתיות וסביבתיות.

השפעות בריאותיות וחברתיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית, השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי, השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה

למציאות המדומה השפעות רבות ומרחיקות לכת על הבריאות והחברה.

דכאון וחרדות

ב 2018 המחקר הגדול ביותר מסוגו עד כה, שנערך בחצי מיליון צעירים אמריקאיים מצא שיש קשר בין צפייה במסכים לנטיות אובדניות ודכאון. מאלה שצפו במסכים שעה ביום 28% דיווחו על תסמינים אובדניים. מאלה שצפו 4 שעות-38%, מאלה שצפו 5-כמעט 50%.

"אני סובל מדיכאון, חרדות", מספר ד', בן 14 שמאושפז בבית החולים לבריאות הנפש גהה. "לפני שבאתי לפה היה לי מאוד קשה ללכת לבית הספר. הייתי בסביבות השנה ומשהו בבית. פשוט הייתי מנותק, בחדר שלי, עם דלת סגורה". אחרים שהו מול המסך 15, 16 שעות ביום, כלומר, כמעט כל הזמן בהם היו ערים. החל מ-2017 מקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות עלו בקצב אדיר, הסיבה: "הן נמצאות יותר ברשתות החברתיות". גם מבוגרקים מושפעים[3]

על סמך המחקר פרסם משרד הבריאות דוח עם מסקנות והמלצות ראשוניות. לפי נייר העמדה, קיימות הוכחות ראשוניות למתאם (קורלציה) בין משך החשיפה למדיה חברתית לעליה בתסמינים דיכאוניים ומחשבות אובדניות במתבגרים אמריקאים, כאשר בקרב נערות הסיכון גבוה יותר. מדובר בתוצאות מחקר אשר כלל מדגם גדול ומייצג של חצי מיליון בני נוער. עם זאת, המחקר מעיד על קשר סטטיסטי אך לא סיבתי.

בנוסף, במשרד הבריאות מזהירים כי קיים קשר הפוך בין משך החשיפה לרשתות החברתיות לפעילות חברתית וספורטיבית. כלומר, מי שחשוף יותר לרשתות, מעורב בפחות פעילות חברתית וספורטיבית. הרמה הקריטית - 4 שעות ביום.

לפי נייר העמדה של משרד הבריאות, יש לסמן את הקו האדום בחשיפה של 4 שעות ביום לרשתות החברתיות, שכן העלייה המשמעותית בתסמינים דיכאוניים מופיעים בשימוש העולה על 4 שעות ביום.

בתוך כך, ממליצים במשרד הבריאות להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם הגבלה של שימוש בסלולרי ובמדיה החברתית בארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים וטרם השינה.

עוד מומלץ, להימנע משימוש בסלולרי, מחשב או טלוויזיה חכמה בחדר השינה טרם ההרדמות[4][5].

קרינה ורגישות לקרינה

ישנם 2 סוגי קרינה: קרינה בתדר גבוה מספיק כדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה מייננת. לגביה קיים קונצנזוס מדעי: מה ההשפעות מה רמת ההשפעות וכך הלאה. קרינה בתדר נמוך מידי מכדי לשנות את מבנה האטומים נקראת קרינה בלתי מייננת. קיים ויכוח רב מסביב לנזקי הקרינה הבלתי מייננת: האם הם קיימים ומה עוצמתם. בנוסף לויכוח המדעי הלגיטימי יש חשש להכחשת נזקי קרינה - נסיון של חברות שונות הקשורות לתעשיית המציאות המדומה לספק מידע מטעה בנושא[6]. יש לציין שכמו שניתן לראות מהכתוב בדף זה, אין אפשרות להתחמק באופן מלא מנזקי המציאות המדומה. כלומר, אם יש נסיונות הכחשה כאלה מי שממן אותם אומנם מעלה כמות הכסף שיש לו, אבל מוריד את רמת חייו.

ארגון הבריאות העולמי מסווג קרינה בלתי מייננת מטלפונים סלולריים כמסרטן אפשרי לבני אדם[7].

ההכרזה היתה בעקבות מחקר גדול שערכה אינטרפון אשר גילה קשר בין שימוש בסלולר וסרטן ב-2010. ב-2018 הופיעו נתונים שלראשונה הוכיחו באופן ברור שקרינה מסלולר יכולה לגרום לסרטן בחולדות[8]

ב 2018 פורסם סיכום של 97 מחקרים ממנו עולה כי הקרינה מהטלפונים הסלולריים פוגעת משמעותית בבריאות בני האדם, בבעלי חיים ואפילו בצמחים[9].

דו"ח שחיברה המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת השיניים, הציג ביולי 2009 ממצאים לפיהם החל משנת 2000 חל זינוק של פי 3 במספר חולי סרטן בלוטות הרוק בכל שנה בישראל, ביחס לתקופות קודמות. להערכת החוקרים עלייה זאת התבצעה בעקבות העלייה בשימוש בטלפונים סלולריים בשנים האחרונות.‏‏[10][11]

כיום, יותר מ-10% מאוכלוסיית העולם סובלת מרגישות לקרינה, הנקראת גם "אלרגיה לחשמל"(כל מכשיר או מתקן חשמלי שפועל, פולט קרינה, אבל בעוצמות שונות) ו-"אי סבילות לקרינה אלקטרומגנטית". זוהי רגישות לחשיפה לקרינה אלקטרו - מגנטית המתפתחת עקב חשיפה ממושכת אליה. היא גורמת לתסמינים קשים ואחר כך לכל מיני מחלות כמו דמנציה ומחלת אלצהיימר. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה[12]. מתקיים מאבק סביב ההכרה ברגישות לקרינה. באיחוד האירופי, לדוגמה, הכירו ברגישות לקרינה כגורם לנכות, בארגון הבריאות העולמי עדיין לא.[13].

ב שנת 2017 כ-180 מדענים חתמו על עצומה להגביל את כניסת טכנולוגית ג'י 5 במכשירים שונים הקשורים למציאות מדומה ובמכשירים חשמליים נוספים. לטענתם הקרינה כבר גורמת לבעיות כמו ירידה בפוריות גברים, מחלת אלצהיימר, סרטן ועוד קשת רחבה של השפעות בריאותיות. בעצומה יש לינקים למחקרים שונים שמוכיחים זאת[14].

קרינה ושאר השפעות המציאות המדומה משפיעים במיוחד על ילדים. קיימים כ-5,000 מחקרים הקושרים בין קרינה אלקטרו מגנטית והפרעות קשב וריכוז, מחלות מוח ועצבים, אוטיזם וסרטן דם. הפגיעה בילדים היא פי 2 מהפגיעה במבוגרים בגלל מבנה הגוף שלהם[15].

קרינת וואי פאיי גורמת לנזק כבד למוח, ירידה בפוריות גברים, פגיעה הורמונלית[16].

השפעה על תאונות דרכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טלפון בנהיגה

מחקרים הראו, כי שימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה, מגדיל את הסיכון לתאונת דרכים פי 4 לפחות, ומשלוח הודעות טקסט מגדיל את הסיכון פי 23. לפי מחקרים, השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הוא בעל השפעות דומות לאלה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ולפי חלק מהמחקרים ההשפעה אפילו גדולה יותר). עוד עולה מהמחקרים שהשפעת הטלפון הסלולרי על נהגים חדשים, היא גדולה יותר מאשר על נהגים מנוסים, ככל הנראה בגלל שעבור נהגים אלה הנהיגה היא לא הרגל אוטומטי. שימוש בטלפון יוצר הסחות דעת מהנהיגה שעלולות לגרום לזמן תגובה ארוך יותר, לפחות מודעות למצב הרכב בכביש וליכולת לקויה לשמור על נתיב הנסיעה בכביש. שיחה בטלפון שונה משיחה עם נוסע אחר במכונית משום שבשיחה כזו הנוסע בצד השני של הקו אינו מודע למצבים שדורשים תשומת לב מצד הנהג וקיום של שיחה רציפה במקום שיחה עם הפסקות בזמני נהיגה קשים יותר. [17]

הפרעות קשב וריכוז

שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרור הפרעות קשב וריכוז. אם אדם מנסה ללמוד משהו ולידו יש טלפון סלולרי, אחרי הסחה כמו שליחת הודעות בווטסאפ גם עם האדם לא עונה, לוקח 20 דקות לחזור לריכוז מלא, כלומר לחומר הלימוד. המוח האנושי לא מעוצב לריבוי משימות בבת אחת, והסלולרי מכוון דווקא לכיוון הזה. לכל הסחה כזאת יש מחיר. מחקר שנעשה באוניברסיטת לונדון טוען שאנשים העובדים במולטי-טסקינג(ריבוי משימות), מצב המוח שלהם הוא כמו אחרי לילה שלם ללא שינה, כלומר 10-15 נקודות פחות באיי-קיו[18].

חוקרים מארצות הברית ערכו ניסוי: הם נתנו שאלון לתלמיד כאשר לידו שכב סלולרי במצב "שקט", אחר כך עוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי בתיק, ועוד שאלון כאשר הסלולרי כבוי מחוץ לחדר. במצב השלישי הציונים היו הכי גבוהים. המסקנה היא שהסלולרי מזיק גם במצב שקט ואפילו כבוי.[18]

לפי דורון גרטל בעל מועדוני טניס מבחינה קואורדינטיבית הילדים שמשתמשים בסמארטפון הם נכים מבחינה קואורדינטיבית: הם אפילו לא מסוגלים לקפוץ וללעוס מסטיק בו זמנית[18].

במוח יש 2 מערכות חשיבה: אחת מהירה וחסכונית אשר לדוגמה מגיבה על גירויים רגילים, כמו להרים את הרגל אם יש בוץ על הדרך, והשנייה מעמיקה יותר המאפשרת חשיבה מעמיקה. [19] הסלולר לא נותן למוח להפעיל כמו שצריך את המערכת השנייה. [18] בשנות ה-50 יכולת הקשב של תלמידים הוערכה בכ-45 דקות. בשנות ה-70 הוא התקצר ל-15 דקות, היום הוא כ-8 שניות עד 3.5 דקות. [18] הטענה היא כי חוץ מבמקלחת האנשים היום כמעט ולא מאפשרים למוח שלהם לנוח ולחשוב בשקט. קיימת טענה כי כאשר הסלולרי מצלצל והאדם לא יכול להגיב כמו בזמן שיעור, מופרשים הורמוני דחק שגורמים למתח נפשי. [18]

המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.[18] כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי[18].

שימוש ב-"סמארטפונים" הוא אחד הגורמים לעלייה בשיעורי הדיכאון, הבידוד החברתי וההתאבדויות. ד"ר ג'ין מ. טוונגה, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, טוען שהאשם העיקרי לכך שהדור הנוכחי חלש יותר מבחינה פסיכולוגית הוא הסמארטפון. "זו לא תהיה הגזמה לתאר את הדור ככזה שנמצא על סיפו של משבר הבריאות הנפשית החמור ביותר מזה עשורים", כותב טוונגה.

מעניין שהוא טוען שזה גורם לבני הנוער גם לקיים פחות יחסי מין, ובכלל פחות לצאת לבלות בילויים שנחשבים עצמאיים: עם שתייה ועם לינה מחוץ לבית. זה מעניין כי בזמנו, בשנות ה-20 של המאה ה-20, ארגונים להגנת זכויות האישה וארגוני דת בארצות הברית האשימו את הקולנוע בדיוק בתופעה ההפוכה: לדעתם הקולנוע דווקא עודד תופעות כאלה. בסופו של דבר זה גרם לחברות הקולנוע למנות את ויליאם חייס ל"צאר הקולנוע" - הוא הציג כללים לפיהם היו צריכים לעשות את הסרטים כדי שלא יהיו בהם סצנות כאלה זו הייתה תחילת הגבלת התוכן בסרטים למבוגרים בלבד וכך הלאה. ייתכן שבשלב הראשון זה גורם לקשרים פחות רציניים, יותר שתייה ובשלב השני פשוט משתק את המוח כך שהאדם כבר לא יכול לפעול בעצמאות מספקת לבילויים כאלה.

הוא טוען גם שההתמכרות גורמת ליותר התאבדויות אבל לפחות מקרי רצח למרות ששוב, בעבר את הקולנוע ואת הטלוויזיה האשימו דווקא בתופעה הפוכה. ייתכן וגם במקרה זה אלה אותם ה"שלבים". [20]

בשנת 2019 יצא מחקר הטוען שתוך עשור אחד חלה עלייה של 169% בשיעור חולי האוטיזם בישראל. מוביל המחקר סבור שהשימוש במסכים מהווה את הסיבה העיקרית. לטענתו יש להעלות את המודעות לנושא. אחד מתוך 48 בנים חולה[21]. בזמן האחרון הוחמרו הקריטריונים לקביעת אוטיזם משמעותית אך למרות זאת התופעה נמשכת. החמרת הקריטריונים נותנת סיבה לשער שבמציאות התופעה גדולה יותר. לפי טענת החוקר יש תפקיד לגנטיקה "אך מאחר שזו לא משתנה בשנים בודדות, ההסבר נמצא בגורמים חיצוניים". לדבריו העלייה בתחלואה קיימת בעוד תחומים ברפואה ההתפתחותית כמו הפרעת קשב, תקשורת ושפה והגורמים הסביבתיים הבולטים לכך הם כניסת המסכים לחיי ההורים וילדיהם."

"בפגישותיו עם ההורים ד"ר דוידוביץ מפציר בהם להימנע ממסכים בכל זמן בו הם שוהים במחיצת הילד. "לכל תינוק, פעוט וילד מגיע שההורה שלו יהיה בקשב מוחלט איתו ולא יחלוק את הקשב שלו עם המכשיר הסלולרי. לטובת התפתחות הילד, קריטי לשמור על קשר עין רציף, ולא לפספס הזדמנויות לתקשורת כל זמן הערות של התינוק"[22].

השפעות על אורח חיים יושבני, אלימות, תרבות הצריכה ועל תוחלת החיים

מגוון המכשירים המאפשרים צריכת מדיה הולך וגדל. השינויים בטכנולוגיה מאפשרים לדחוס לתוך חוויית המשתמש גירויים במגוון ובקצב גדלים והולכים. נוסף על כך, גדלים מספר אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ואלה מושכים ילדים, נוער ומתבגרים אל המסכים. ברבות ממדינות המערב מסתמנת עלייה מתמדת בזמן המסך של ילדים ונוער, והיא עומדת על כשבע שעות ביום בממוצע. מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה, לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים. בצד המודעות הקיימת בציבור להשפעות האפשריות של קרינה מטלפונים ניידים, נראה שהשפעות בריאותיות אחרות אינן זוכות לחשיפה ציבורית. השפעות אלו כוללות פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת הלב וכלי הדם, השפעות נוירולוגיות, קשיי יציבה ותפקוד הראייה[23].

לצפייה בטלוויזיה יש מספר השלכות על הבריאות ועל החברה. ההשלכות כוללות היבטים בריאותיים כמו קיצור תוחלת החיים, פגיעה בפעילות הגופנית, השמנה, הקטנת כמות ואיכות הקשרים החברתיים, תרומה לקשיי קשר וריכוז, ולאלימות, ופחות מעורבות חברתית, וכן היבטים חברתיים כמו הגדלת כוחם של בעלי הון, תאגידים גדולים ומוסדות פיננסים גדולים להשפיע על סדר היום הציבורי ועל הסדר החברתי.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את צפיית הילדים בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום. מחקר שבדק את ההשפעה ארוכת הטווח של צפייה בטלוויזיה בגיל צעיר, מצא מתאם הפוך בין כמות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנתיים, להצלחה בחשבון, מקובלות חברתית בכיתה, פעילות גופנית ומשקל גוף נכון, בגיל 10[24]. בשנת 2015 איגוד רופאי הילדים בישראל המליץ כי יש להגביל ככל אפשר, ועדיף להימנע בכלל מצפייה במסכי טלוויזיה ומחשב עד גיל שנתיים.[25] בגיל הגן ממומלץ להגביל את הצריכה לשעה ביום ועד גיל שמונה לשעתיים ביום. המלצה נוספת היא לא להכניס מסכי טלוויזיה ומחשב לחדר הילדים ולא לאכול מול הטלוויזיה. [1][2]

לפי מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט, צפייה בטלוויזיה במשך שש שעות או יותר ביממה עלולה לקצר את תוחלת החיים בחמש שנים. גבר אוסטרלי ממוצע שצופה בטלוויזיה מקצר את חייו ב-1.8 שנים, ואשה תקצר את חייה ב-1.5 שנים, בהשוואה לאנשים שאינם צופים כלל בטלוויזיה.

ההסבר לכך הוא שצפייה ממושכת בטלוויזיה ידועה כתורמת למיעוט הפעילות הגופנית, להשמנה להרגלי תזונה, ולהרגלי שינה לא בריאים (ראו בהמשך) ושגורמים אלה ידועים כגורמי סיכון לתמותה מוקדמת, במיוחד מהתקפי לב ושבץ מוחי. המחקר שנערך על 11 אלף מבוגרים באוסטרליה, כלל שאלונים על זמן צפייה בטלוויזיה. ממצאי המחקר מובהקים ונלקחו גורמי סיכון נוספים כמו עישון וחוסר פעילות גופנית. מסקנת החוקרים היא שצפייה בטלוויזיה היא גורם תחלואה בר השוואה לזה של גורמי בריאות אחרים כמו משקל יתר ופעילות גופנית. [26] [3]

מחקר משנת 2012 של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי תוחלת החיים בלידה של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב-2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות את תוחלת החיים ב- 1.38 שנים על הגבלת הצפייה בטלוויזיה ללא יותר משעתיים ביום. [27] זאת על בסיס מחקרים שקישרו בין פעילות גופנית להפחתת תמותה ממחלות לא מדבקות כמו סוכרת מסוג 2, סרטן השד, סרטן המעי הגס ומחלות לב.

השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומשחקי מחשב מתרחשות דרך מספר אפיקים:

  • פרסום גלוי, וסמוי אשר משפיע על הרגלי חשיבה ומקנה לילדים, לנוער ולמבוגרים הרגלי בריאות במסגרת תרבות הצריכה. הדבר בולט במיוחד בהקשר של פרסום מוצרי מזון לילדים, שיווק של משקאות ממותקים וכדומה אך קיים גם בתחומים נוספים כגון עישון, מכוניות ועוד.
  • השפעות של תכנים - תכנים אלימים ו"רועשים" משפיעים הן דרך הרגלי חשיבה והן דרך השפעות פיזיולוגיות של התכנים כמו יצירת מתח נפשי (סטרס).
  • האפיק הפיזי - אורח חיים יושבני ומחסור בפעילות גופנית, הרגלי אכילה מול הטלוויזיה ואכילה בהיסח הדעת, פחות פעילות מחוץ לבית, השפעה על הרגלי שינה ועל הראייה.
  • אפיקים חברתיים - פחות פעילות משפחתית, פחות אינטראקציה בין הורים וילדים, פחות מפגשים חברתיים ופחות הזדמנות לפעילות גופנית עם חברים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, פרסום מוצרים מזיקים, עידוד צריכה עודפת.

בעוד שמעט מידי חשיפה לתכנים מיניים במדינות וחברות מסויימות מביאה לנזק, לדוגמה לכך שהנישואין לא נעשים לפי רצון אלה שמתחתנים, אלא נעשים לפי החלטת ההורים, חשיפת יתר גם גורמת לנזק. לפורנוגרפיה המופצת באינטרנט השפעות שליליות רבות על בריאות הנפש והגוף במיוחד אצל ילדים, הכוללות התנסות מינית בטרם עת, חיפוש פורקן מיני, אוננות כפייתית, עיסוק מיני בזולת, תפישה מעוותת של דימוי הגוף, פגיעות מיניות (רוב הפגיעות המיניות קורות בתוך המשפחה), הערות מיניות, הצצה באחרים, מעשים מגונים, אונס, השפעה שלילית על ההתפתחות המינית ועל חיי הזוגיות, עד כדי גירושין.

אחת ההשפעות הקשות ביותר היא ההתמכרות. התמכרות למין וירטואלי מוגדרת כאחד מסוגי ההתמכרויות הקשים ביותר. השפעתו דומה להשפעה של סמים היוצרים הזיות וחוסר שליטה. במוח נוצרת פעילות כימיקלית הכוללת שחרור חומרים מגבירי הנאה, כגון דופמין, ונוצרת פעילות הורמונלית מוגברת. ההתמכרות לפורנוגרפיה או לתכנים מיניים אחרים מתאפיינת בצורך מתמיד בחשיפה רבה או קיצונית יותר. עוצמת ההתמכרות עלולה להביא לחוסר שליטה, הרגשת תסכול, איבוד גבולות וביצוע מעשים קשים. במקרים כאלה יש צורך בגורמי מקצוע.

כיום קיימת תרבות שלמה המשתמשת בתכנים מיניים בוטים על מנת למשוך, למכור ולהעביר מסרים פורנוגרפיים, שאינן מוגדרים כפורנוגרפיה. אולם גם הן מזיקוים להתפתחותם הבריאה של צעירים. החשיפה הכמותית באינטרנט יוצרת השפעה מצטברת על הנפש[28].

אורח חיים יושבני מוחי

קיימת השערה, שבאותו האופן בו העדר פעילות גופנית עקב העברת העבודות הפיזיות למכונות מחלישה את השרירים ופוגעת בכושר הגופני, כך העדר פעילות מוחית עקב העברת העבודות הקשורות בפעילות כזאת למכונות יכולה לפגוע בתפקוד המוח ולצמצם את כושר העבודה שלו. זאת אומרת, ששימוש במחשבון יכול להחליש את היכולות החשבוניות של המוח, שימוש ב"וויז" את כושר הניווט, מחשב האומר בתוך אוטובוס מה התחנה הבאה - את הזיכרון, שימוש בקריוקי את השמיעה המוסיקלית הפנימית ואת הזיכרון, שימוש במצלמה את קושר זיכרון התמונות (שמאפשר לצייר להעלות על נייר את הנוף שהוא ראה פעם) וכדומה. חלק מההשפעות, הן כאמור רק בגדר של תאוריה אבל יש השפעות שכבר נמדדו בפועל, במחקרים שונים:

מחשבונים בבית הספר היסודי. החל משנת 2014, לפי החלטת הממשלה הבריטית, נאסר השימוש במחשבונים בכיתות בבתי הספר היסודיים, למרות התנגדות של חלק מהמדענים ומהעיתונאים. לטענת שרת החינוך של בריטניה במדינות בהם השימוש במחשבונים בכיתות בית הספר היסודי אסור - ההשגים גבוהים יותר. שנה לאחר מכן ההישגים של התלמידים במתמטיקה השתפרו פלאים והגיעו לשיא של כל הזמנים בבריטניה.[29][30].

בכיתה ג' בבית ספר אחד עשו ניסוי: אמרו לתלמידים מסוימים לפתור בעיות בחשבון בלי מחשבון ולאחרים עם מחשבון. אחרי זה אמרו ל-2 הקבוצות לפתור בעיות בלי מחשבון. אם התלמידים היו טובים בחשבון גם קודם לא היה הבדל. לאלה שלא היו טובים בחשבון קודם הקבוצה "בלי מחשבון" פתרה בשלב השני טוב יותר[31].

תוכנת הניווט "וייז" יש מחקרים המראים שכאשר אדם משתמש כל הזמן ב"וייז" זה פוגע ביכולתו לנווט[32][33]. יש אפשרות שמעבר לתחבורה אישית אוטומטית יכול להגביר אפקט זה.

פגיעה בפוריות והשפעות הורמונליות

חשיפה למציאות מדומה פוגעת בפוריות[34]. בעיה זו מהווה סיכון לקיימות האנושות. כמו כן היא גורמת להפרעות הורמונליות[35].

השפעות סביבתיות

לפי מחקר מ-2016 עד 2028 מכשירים "חכמים" כמו מחשבים, מחשבים ניידים (לפטופים), וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות גזי החממה בעולם. עד 2040 החלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. זה לא כולל טלוויזיות. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע[36].

לפי מחקר אחר, כבר ב-2018 התעשייה הדיגיטלית היתה אחראית ל-4% מפליטות גזי החממה. צריכת האנרגיה שלה עולה ב-9% בשנה. חלקה בפליטות גזי החממה בעולם יעלה ל-8% ב-2025. רק תעשיית הפורנוגרפיה היתה אחראית ל-82 מיליון טון גזי חממה בשנה, נכון ל-2018[37].

פליטת הפחמן הדו חמצני מסקטור פנאי ובילוי בבריטניה היא הגדולה ביותר מכל הסקטורים. בסקטור הזה נכללים גם טלוויזיה, בתי קולנוע ושאר מציאות מדומה[38]/

מסכים שטוחים דורשים שימוש בגז חממה nitrogen trifluoride (מקבוצת הגזים הפלואורינטיים) ובטלוויזיות המסכים האלה גדולים. ייצור הגז גדל ל-4,000 טון בשנה והוא פי 17,000 חזק יותר מפחמן דו חמצני[39] כך שזה יוצא 68 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני. סך הכל האנשות פולטת 42 מיליארד בשנה כך שזה יוצא יותר בערך 0.15%.

הפקת שעה 1 של תכנית טלוויזיה גורמת לפליטת 8.2 טון פחמן דו חמצני[40].

צפייה על ידי אדם אחד בטלוויזיה במשך שעה גורמת לפליטת 0.08 קילוגרם פחמן דו חמצני[41].

למציאות המדומה השפעות עקיפות נרחבות על החברה והסביבה כי אתם הרבה יותר קל להפיץ נתונים לא נכונים. הדבר יכול לשמש לתעמולה פוליטית, פרסום מוצרים מזיקים, עידוד צריכה עודפת.

השפעות ארוכות טווח

המציאות המדומה מתפקדת היום באופן דומה לסמים. כאשר המציאות איננה מספקת את האדם, אפשר לנסות לתקן אותה או אפשר לשקוע באשליות. כדי לשקוע באשליות נעימות קודם השתמשו בסמים והים במציאות מדומה. בדיוק כמו בסמים ההתמכרות לאשליות גורמת נזק למצבו הבריאותי והחברתי של האדם במציאות. כמו כן היא גורמת לנזק לחברה ולסביבה. ההשפעה השלילית של הסמים על החברה והסביבה היום היא גדולה אבל ההשפעה השלילית של המציאות המדומה עליהן גדולה הרבה יותר. המציאות המדומה גורמת לנזק רחב עמוק ומצטבר. ככל שהנזק גדול יותר כך יש יותר רצון להתנתק מהמציאות ולעבור למציאות מדומה.

ההתמכרות למציאות המדומה גורמת להערכה פחותה של המציאות. מה הצורך בעולם, באנשים אחרים, משפחה, חברים, אגמים או יערות, אם את כל זה יש על המסך?

ההתמכרות למציאות המדומה גורמת להקהיית חושים והחלשות כוללת של היכולת להגיב לגירויים מכל סוג: אהבה, שנאה, שמחה על ניצחון או כל סוג אחר. זאת גם בגלל אספקת גירוים מלאכותיים וגם בגלל השפעות הקרינה.

ההתמכרות למציאות המדומה פועלת כתופעה המזינה את עצמה: תהליך איטי של הרעה יגרור פחות התנגדות מאשר תהליך מהיר אבל אפילו אז זה יכול לעורר התנגדות אם המוח במצב טוב. לעומת זאת כאשר הוא נפגע מהשפעות ההתמכרות למציאות המדומה הוא יוכל להעריך את הנזק ולהתגונן במידה פחותה מה שיקל למציאות המדומה לעשות את הצעד הבא וחוזר חלילה.

בסך הכל, ההתמכרות למציאות המדומה היא חלק מרכזי בהפיכת האדם מחלק מהביוספרה כמו שהוא היה עד עכשיו, לחלק מהטכנוספירה, לרובוט.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

מאבק בהשפעות המציאות המדומה

בתכנית הבוקר פאולה וליאון החליטו לקדם קמפיין שמטרתו לנתק את האנשים מהמסכים בבית לפחות לשעתיים - "ניקוי מסכים"[42].

בישראל מקודם קמפיין "תנו לגדול על שקט" בו הורים קונים לילדיהם טלפונים ניידים ללא חיבור לאינטרנט (לא "סמארט"פונים) ומשתדלים לעשות זאת בקבוצות כדי להקל על האווירה בהם הילדים נמצאים בכיתה. אם להרבהי לדים בכיתה אין "סמארט"פון, אין גם לחץ חברתי לקנות אותו. עד עתה הצליחו ההורים לקדם את הקמפיין בלפחות 160 בתי ספר יסודיים[43]. מומחים רבים חושבים שיש לאסור וואי פאיי בבתי הספר ושהוא מסוכם כמו אסבסט ועישון. בחלק מבתי הספר הוא באמת נאסר ובחלק נאסרו ה"סמארט"פונים. בזמן האחרון בהרבה בתי ספר המסך החליף את הלוח. ילדים רבים כה התרגלו אליו שמסרבים ללכת לחופשה במלון אם אין בו ואאי פאיי. אבל המסך גורם להפרעות קשב וריכוז ולפי דעתם של מומחים רבים גם לסרטן מחלות לב ועוד. לסרטן לוקח כמה עשורים להתפתח ובעתיד החשיפה המסיבית לקרינה יכולה לגרום למגפת סרטן. הקרינה מכשירים "חכמים" שונים גבוהה פי מיליארד מהקרינה אליה נחשף האדם באופן טבעי. הקרינה מוואי פאיי נמוכה יותר מקרינה מסמארטפון אבל אנשים נחשפים אליה ליותר זמן[44].

בראש העין תושבים התאגדו והתחילו לפעול נגד אנטנה סלולרית המוצבת בעיר. הם טוענים שהם חולים בסרטן יותר בגללה, כאשר מי שגר יותר קרוב ו/או שום דבר לא מפריד בינו לאנטנה, חולה יותר. כתבה על כך פורסמה בויינט[45].

מאבק בדור 5 (5 ג'י)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערים חכמות

יש מאבק מסביב להכנסת טכנולוגית הג'י 5, טכנולוגיה המקודמת בין היתר כדי ליצור "ערים חכמות", תחבורה אישית אוטומטית ו"אינטרנט של חפצים". רבים טוענים שהדבר יעלה את החשיפה לקרינה. כמו כן יש סבירות גבוהה מאוד שזה יעלה את רמת אורח החיים היושבני. אורח חיים יושבני פיזי - כי אנשים אפילו ללא רישיון, כמו ילדים, יוכלו לנסוע במכוניות בלי ללכת אפילו עד התחנה ואורח יושבני מוחי - כלומר ניוון המוח בגלל שפעילויות כמו ניווט מכונית יעשו באופן אוטומטי. כל זה כנראה ישפיע גם על בעלי חברות הסלולר אשר מקדמות את הפרויקט. הדבר יכפיל פי כמה את מהירות הגלישה באינטרנט ובכך כנראה יחזק את השפעות השונות של המציאות המדומה[46]. הקרינה מאנטנה בודדת של ג'י 5 היא נמוכה יותר מאנטנה רגילה, הבעיה היא שיצטרכו הרבה יותר אנטנות, כך שסך הכל זה יכול לצאת יותר. למעשה רק אינטרנט של חפצים ידרוש 10 - 20 מיליארד חיבורים למכוניות אוטומטיות, מקררים, מצלמות, ועוד, מה שאומר כמות גדולה של אנטנות וקרוב יותר לבתים. לכל 10 - 12 בתים בשטחים עירוניים תהיה אנטנה אחת[47]. רופאה מומחית שרון גולדברג בשימוע בנושא בארצות הברית טענה שלקרינה אלחוטית שמקודמת באמצעות ג'י 5 יש השפעה קשה על בעלי חיים, צמחים, בני אדם, השפעות על המבנה הגנטי, על הלב, הגברת סכרת. היא טוענת שהדבר מוכח מספיק ואיננו דעה[48]. מספר רב של מדענים קראו להפסיק את הפריסה של טכנולוגיה זו בטענה שזהו פשע נגד האנושות והסביבה לפי החוק הבין לאומי[49]

ערים רבות אסרו על הפעלת טכנולוגיית ג'י 5 לא רק בגלל שהיא מסרטנת ופוגעת בעוד דרכים באנשים אלה גם בגלל שהיא פוגעת בעצים והציפורים. לא מדובר בהשערות אלא במקרים שניצפו בכמויות גדולות[50].

בתחילת שנת 2019 נוצר אתר והופצה עצומה להתנגדות לקרינה מג'י 5 בישראל[51].

מרטין פאל, דוקטור אמריטוס לביוכימיה באוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית הוא בין 235 המדענים הקוראים למנהיגי האיחוד האירופי לעצור את פריסת רשת דור חמש, תאר אותה כ "התאבדות המונית".

"ד"ר פאל הוסיף: "אני מאמין שנראה קריסה בתפקוד המוח אצל רבים בעוד חמש עד שבע שנים. תהיה לנו גם קריסה בפיריון ילדינו מוקדם יותר."

החששות אותן מזכיר הדוקטור בראיון: 1. גידול אדיר במספר האנטנות – כדי לקבל רשת פועלת יהיה צורך באנטנה סלולריות (מוקטנת אבל לא נמוכת קרינה) כל 100 מטרים כלומר: בכל פינת רחוב.

2. בנוסף לאנטנות גם שידור מלוויינים – חשיפה לקרינה גם באזורים לא עירוניים.

3. הפריסה של 5G נעשית בזירוז ואגרסיביות עוד טרם בוצעו בדיקות או מחקרים על ידי הממשלות וגופים בינלאומיים.

בכתבה מובא דיווח מוינה באוסטריה שם נפרסו כבר רשתות דור חמש, ומספר התלונות על מחלות קרינה עלו באופן משמעותי מאוד כגון: דימומים מהאף, כאבי ראש, כאבי עיניים, כאבים בחזה, בחילות, עייפות כרונית, הקאות, טינטונים, סחרחורות, תסמינים דומים לשפעת, וכאבי לב. חלקם דיווחו גם על לחץ על הראש, כאבי "דקירה" קצרים בחלקי הגוף. נכון למרץ 2019, יותר מ-63,000 איש חתמו על אחת מהעצומות לעצור את פריסת דור 5[52][53].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות:

מידע:

הערות שוליים

  1. ^ עמיר בורנשטיין "אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט" 07 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך
  2. ^ Your Dictionary dream-factory
  3. ^ יעל אודם "זמן מסך קשור לנטיות אובדניות"20 לנובמבר 2018, מאקו
  4. ^ משרד הבריאות חשיפה למסכים בקטינים - נייר עמדה
  5. ^ ערן סוקול עכשיו זה רשמי: משרד הבריאות נגד חשיפת בני נוער לרשתות חברתיות 25.12.2018, Bizportal
  6. ^ עמיר בורנשטיין "אינטרנט אלחוטי: לא בבית ספרנו?" - כתבה באתר "ווינט" 07 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך
  7. ^ ארגון הבריאות העולמי Electromagnetic fields and public health: mobile phones 8 באוקטובר, 2014
  8. ^ RF (Radio Frequency) Safe HomeCell Phone Radiation First Clear Evidence Cell Phone Radiation Can Cause Cancer 2018
  9. ^ Reynard Loki, Independent Media Institute Our Cellphone Addiction Is Turning Wireless Tech Into an Invisible Weapon That’s Destroying Wildlife 03 באוגוסט 2018, Ecowatch
  10. ^ ‏http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1100555.html?more=1‏ "מספר חולי סרטן בלוטות הרוק עלה פי 3 בחמש שנים", הארץ 16.7.2009
  11. ^ Zini A, Czerninski R, Vered Y, Livny A, Sgan-Cohen HD, Trends of oral and pharyngeal cancer in Israel, by gender, age, ethnic group, and country of origin: 1970-2006, Community Dent Oral Epidemiol. 2009 Dec;37(6):547-54. Epub 2009 Aug 20.
  12. ^ עמיר בורנשטיין רגישות (אי סבילות) לקרינה - EHSללא קרינה בשבילך
  13. ^ עמיר בורנשטיין הכרה ברגישות לקרינה בעולם ללא קרינה בשבילך
  14. ^ יותר מ-180 מדענים ודוקטורים Scientists warn of potential serious health effects of 5G13 לספטמבר 2017
  15. ^ Lloyd Burrell How Modern Technology Is Destroying Our Children’s Health And What To Do About It 23 בפברואר 2019, Electric Sense
  16. ^ Martin L.Pall Wi-Fi is an important threat to human health 22 בספטמבר 2017, Science Direct
  17. ^ הסחת דעת: מדוע השימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה מהווה בעיה? תנודה, היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, 2014
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 18.5 18.6 18.7 יעל אודם מה עושה הסלולרי למוח שלנו? 03.01.2018 13, רשת
  19. ^ ראו את הספר לחשוב מהר ולאט מאת דניאל כהנמן
  20. ^ רפאל קאהאן מנזקי הסמארטפון: בני דור ה-iGen הפכו לפגיעים יותר נפשיתראפאל קאהאן, 04 באוגוסט 2017, כלכליסט
  21. ^ עידו אפרתי אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב-170% בעשור 22 ביולי 2019, הארץ
  22. ^ החדשות עלייה מדאיגה במאובחנים באוטיזם 22 ביולי 2019, מאקו
  23. ^ דר' גדי ליסק השפעות זמן מסך על הבריאות - תקציר המאמר
  24. ^ Toddlers & TV: early exposure has negative and long-term impact, may 3, 2010, Université de Montréal
  25. ^ מניעת חשיפה למדיה בתינוקות מתחת לגיל שנתיים, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, נובמבר 2014
  26. ^ Veerman JL, Healy GN, Cobiac LJ, Vos T, Winkler EA, Owen N, Dunstan DW Television viewing time and reduced life expectancy: a life table analysis. British journal of sports medicine, 2012 Oct;46(13):927-30.
  27. ^ Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828
  28. ^ עמותת "נטיבי רשת" התמודדות מול הפורנוגרפיה
  29. ^ LAURA CLARK [http://www.dailymail.co.uk/news/article-2230265/Primary-schools-ban-calculators-children-dependent-them.html Primary schools to ban calculators because children have become too ‘dependent’ on them] 09 בנובמבר 2012, Mail Online
  30. ^ Javier Espinoza Calculator ban 'has improved children's numeracy skills', ministers claim 27.08.2015, The Telegrafh
  31. ^ Vanderbilt University Calculators Okay In Math Class, If Students Know The Facts First, Study Finds 20 באוגוסט 2008, ScienceDaily
  32. ^ Joan Raymond GPS addict? It maybe eroding your brain. 15.11.2010
  33. ^ UCL Satnavs 'switch off' parts of the brain 21.03.2017
  34. ^ Dr. David Friedman Low Testosterone – Could Your Cell Phone or Laptop Be to Blame?Changing life-for the health of it!
  35. ^ Yüksel M1, Nazıroğlu M2, Özkaya MO1 Long-term exposure to electromagnetic radiation from mobile phones and Wi-Fi devices decreases plasma prolactin, progesterone, and estrogen levels but increases uterine oxidative stress in pregnant rats and their offspring. מאי 2016, PubMed.gov
  36. ^ World Economic Forum WHY YOUR SMARTPHONE IS CONTRIBUTING TO CLIMATE CHANGE 18.12.2018, Eyewithness News,
  37. ^ Maxime Efoui-Hess for the think tank The Shift Project CLIMATE CRISIS:THE UNSUSTAINABLE USE OF ONLINE VIDEO
  38. ^ carbon trust The carbon emissions generated in all that we consume 2006
  39. ^ Ian Sample, Environment: Climate risk from flat-screen TVs3 ליולי 2008, The Guardian
  40. ^ Carbon Visuals THE CARBON FOOTPRINT OF ONE HOUR'S TV PRODUCTION 22 בדצמבר 2018
  41. ^ Jigna Chandaria, Jeff Hunter, and Adrian Williams [https://www.computer.org/csdl/proceedings/issst/2011/394/00/05936908.pdf The Carbon Footprint of Watching Television, comparing Digital Terrestrial Television with Video-on-Demand ]
  42. ^ פאולה וליאון ניקוי מסכים 30.12.2018, ערוץ 12
  43. ^ גלי לויטה ליבוביץהסוף לסמארטפונים? 160 בתי"ס כבר הצטרפו לפרויקט הטלפונים הבטוחים10.01.2019, Xnet
  44. ^ GEOFFREY LEAN FOR THE DAILY MAI As more countries ban iPads and mobile phones from the classroom, could wifi be giving our children cancer? 21 ביוני 2018, Mail Online
  45. ^ עמיר בורנשטיין תושבים בראש העין טוענים כי קרינה מאנטנות גורמת להם לחלות בסרטן26 בפברואר 2019, ללא קרינה בשבילך
  46. ^ John Matarese Controversy grows as mini 5G cell towers pop up everywhere 8 בפברואר 2019, ABC news 27 com
  47. ^ יותר מ-180 מדענים ודוקטורים Scientists warn of potential serious health effects of 5G13 לספטמבר 2017
  48. ^ Arjun Walia Veteran MD Sharon Goldberg Drops Bombshell At Michigan’s 5G Small Cell Tower Legislation Hearing 26 אוקטובר 2018, Collective Evolution
  49. ^ RT America 5G Wireless: A Dangerous ‘Experiment on Humanity’14 לינואר 2019, יוטיוב
  50. ^ Osho News Mill Valley, California, blocks 5G cell tower implementation 14 בנובמבר 2018
  51. ^ 5G המסרטן החדש מתנגדים יחד לפריסת רשת 5G ~ עבור העתיד של כולנו
  52. ^ שירה קורן מדען בכיר: "'דור 5'-התאבדות המונית" 27.05.2019, כל הזמן
  53. ^ CHRIS FORD 5G Is The ‘Stupidest Idea’ in the History of the World, Says Professor Emeritus From WSU 23 באפריל 2019, The Epoch Times
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=מציאות_מדומה&oldid=124352"