מחסור ועודף
מחסור ועודף הם שתי תופעות שיכולות להיות קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר למערכת מורכבת יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות לעוני - לדוגמה מחסור במזון הוא רעב. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא להשמנה, עודף סוכר המביא לסוכרת, מחלות לב ובעיות נוספות, באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כזיהום. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק למערכת - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה (מערכות מפזרות).
גישות שונות כולל חלק מהיהדות, בודהיזם, רפואה מסורתית ומודרנית, אקולוגיה דוגלים בערך של איזון או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה הומאוסטאזיס או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. בכלכלה אקולוגית וכלכלת מצב יציב, אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע לקיימות. דוגמה נוספת קיימת בתחום של כלכלה בודהיסטית.
לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר בחקר הכלכלה ובפוליטיקה אשר דוגלות באידאל של "יותר זה יותר טוב" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו קפיטליזם ומודרניזם. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של כלכלה נאו-קלאסית. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום בהצמיחה הכלכלית - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על ליברלים, שמרנים, סוציאליסטים וסוציאל-דמוקרטים וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע אבטלה, עוני ואי-שקט חברתי, חיוני לצמיחה כלכלית (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם רווחה חברתית) וחיוני לשם קידמה כלכלית וטכנולוגית.
מנקודת מבט של כלכלה מוסדית וחקר הכלכלה בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "חברת השפע" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של מוצרים פרטיים, אבל יש מחסור במוצרים ציבוריים. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל תזונה בריאה דורשת שמירה והפצה של ידע אמין הדורש אמון ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה משבר המוצרים הציבוריים.
קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - העוני. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.
היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להיווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כאי-רציונליות. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה אידאולוגיות רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה.
הגדרות למחסור ועודף
הבנק העולמי הגדיר ב-2015 עוני כמצב בו אדם מקבל ביום הכנסה של 1.55 דולר או פחות(לפי ערך הדולר ב-2015)[1]. הגדרה זו נתקלת בביקורת היות ומדובר בערך שאינו מוחלט - שכן כוח הקניה של דולר תלוי בשאלות פוליטיות, בטכנולוגיה ועוד. כמו כן הגדרה זו של עוני היא עוני יחסי. קיימות גם הגדרות רפואיות למצב של תת תזונה - שיכול להיגרם עקב מחסור בקלוריות או עקב מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים. תחומים אחרים ברפואה מגדירים מצבים שגורמים לפגיעה בהומאוסטאזיס - לדוגמה חשיפה לקור או לחום במשך זמן רב מידי עלולים לגרום לכוויות קור, כוויות חום, היפותרמיה ועוד, חשיפה כזו היא בדרך כלל תלות של שילוב של האקלים החיצוני ושל היבטים כמו ביגוד, משאבי דיור, בידוד ולפעמים גם אנרגיה לחימום או למיזוג. מחסור באנרגיה הוא בדרך כלל מגבלה על תפקוד של כל מערכת פיזיקלית ובכלל זה מערכות מפזרות שנדרשות לזרם מינימלי של אנרגיה כדי לשרוד ולשגשג.
הארגונים הבין לאומיים כמו הבנק העולמי לא מגדירים מבחינה כמותית עודף בגלל שהכלכלנים הקפיטליסטיים, המרקסיסטיים לא תומכים בגישה שיכול להיווצר מצב של עודף מוצרים. עם זאת הגדרות של עודף קיימות בתחומים רבים כמו תחומי תזונה ורפואה. ניתן להגדיר עודף מזון כמצב בו אדם מתחיל לחלות בגלל השמנה, ארגון הבריאות העולמי מזהיר גם מפני צריכה עודפת של סוכר ושל מלח. עודף בכלים מפלסטיק ניתן להגדיר כאשר האנשים משתמשים בהם רק פעם אחת והם כל כך הרבה שזה מזהם את הים, עודף בבגדים כאשר יש כל כך הרבה שקונים אותם סתם בשביל ללכת לקניון ולא לובשים אחר כך וכדומה.
הגדרות פשוטות למצבים של מחסור ועודף ניתן לראות במודלים פשוטים של זרמים ומאגרים המתייחסים לזרימה של מים או נוזל אחר לתוך מיכל או אגם. אז ניתן להסתכל על מספר פרמטרים פשוטים:
- גודל מאגר
- קצב זרימה פנימה לתוך המאגר
- קצב זרימה החוצה מתוך המאגר
- טווח אופטימלי רצוי - מינימלי ומקסימלי רצוי - לדוגמה פחות מידי מים תגרור המלחה של האגם ויותר מידי מים תגרור הצפה של ישובים לידו.
- במקרים מסויימים ניתן להגדיל או להקטין את קצב הזרימה פנימה או החוצה מתוך המאגר - אבל לעיתים קרובות שינוי כזה דורש אנרגיה ומאמצים נוספים.
מקרים יותר מסובכים נוגעים לא לחומר הומוגני כמו מים, אלא לריכוזים של חומרים או תרכובות זה עם זה - כמו לדוגמה מלח בתוך המים. ואף דבר מסובך יותר - כמו חומר בתוך מערכת מפזרת, או כמויות של מערכות מפזרות זו עם זו. באופן כללי זיהום, הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך מערכת מורכבת (לרוב מערכת טבעית) שגורמת לה לחוסר יציבות, אי-סדר, או הפרעה לעמידות, הזיהום יכול לגרום לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל האדם. זיהום לא חייב להתקיים רק מחומרים רעילים או מזיקים לפי טיבם, אלא ייתכנו חומרים שלא נחשבים מזיקים במערכת אחת בריכוז מסויים, והם כן מזיקים במערכת אחרת או בריכוז אחד. לדוגמה מים הם משאב חיוני לכל צורות החיים בכדור הארץ. אבל קיימת גם הרעלת מים - שנוצרת כתוצאה משתיית כמות גדולה של מים בתוך זמן קצר.
סיבות להיווצרות מחסור ועודף והקשר ביניהם
ערך מורחב – היסטוריה סביבתית
יש לציין שגם המחסור וגם העודף אינם טובים לבריאות וגורמים לבעיות רבות. מצד שני במקרים רבים שני התופעות נוצרו בגלל דיכוי קבוצה אחת על ידי קבוצה שנייה. לכן מעניין להבין מה בעצם גרם להיווצרות התופעה, כלומר מה גרם לקבוצה המדכאת לדכא כדי ליצור מערכת בה יש עוני ועודף, למרות שהדבר גורם נזק גם למי שחי במחסור וגם למי שחי בעודף. התשובה לשאלה זו יכולה להיות מורכבת למדי, אבל ייתכן שלחלק מהסיבות יש רקע היסטורי .
כאשר האנשים היו ציידים-לקטים בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. במצב זה, בדיוק כמו אצל בעלי החיים, השאיפה לקחת כמה שיותר מוצדקת ברמה מסוימת. אם כי אפילו אז ייתכן שהרצון לאגור כמה שיותר מזון גרם להכחדת הממוטות אשר הקשה על השגת מזון, וגם אצל בעלי החיים הריגת יותר טרף מהנחוץ יכול להביא לתוצאות דומות. מעניין בהקשר זה שלבעל החיים הכי גדול - הלוויתן יש סורגים בפה כך שהוא יכול לאכול רק יצורים זעירים. בכל מקרה בחברת ציידים לקטים זה היה הרבה יותר מוצדק. בחברה כזאת היה גם קשה לארגן מלחמות בקנה מידה גדול כי הצייד הלקט צריך לצוד וללקט באופן קבוע, הזמן בין הציד והלקט מנוצל למנוחה בסיסית ואין לו כל כך זמן וכוח להילחם. הבעיה היא שממשלות רבות במאה ה-21 מתנהגות כאילו אנחנו עדיין בחברה של ציידים לקטים השוהים באיום תמידי של מחסור.
כאשר האדם עבר לחקלאות המשך באותה השיטה יצר עודף, מחסור ובעיות קשות. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים דרך שוד וביזה, כאשר החקלאות איפשרה ליצור מאגרי מזון גדולים וזמן פנוי המאפשר מלחמות גדולות. כמו כן בשביל זה הם היו צריכים להרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הכלים שהיו לאדם עכשיו אפשרו לו לעשות זאת. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה.
כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר הנשק ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית - כי לקבוצה השואפת לכמות רכוש מקסימלית תהיה אפשרות לתחזק יותר לוחמים מקצועיים (כאלה שמתמחים בלחימה ולכן לא יכולים להתעסק בגידול מזון לעצמם) וכן לקנות ולייצר נשק משוכלל יותר. לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. עד עכשיו הקבוצות שניסו להגן על עצמם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום.
בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, כמו פאודליזם, קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה:
- משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר היעדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים.
- משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות.
- בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים.
- משק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת.
לפני המהפכה התעשייתית, שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת[2]. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה[3][4]. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי בעלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן[5]. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות[6]. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.
אחרי המהפכה התעשייתית, שתי התופעות נותרו קשורות זו לזו. בתחילת המאה 21 האנושות מייצרת משמעותית יותר משהיא צורכת ושליש מהמזון נזרק. חלקים גדולים מהאנושות סובלים מהשמנה בגלל יותר מידי מזון ובאותו הזמן כמות הרעבים גדלה נכון לתחילת 2018 בגלל אי שוויון בחלוקת המזון וגם בגלל תופעות כמו התחממות עולמית. כדי לייצר את העודף פולטים לאוויר גזי חממה, שגורמים לשינויי אקלים אשר מהווים את אחת הסיבות לעוני. ביולי 2017, בכינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון[7] [8].
היווצרות אידאולוגיית הצריכה המקסימלית:
יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה-18. כאשר התהליך המתואר לעיל מתרחש 5,000 שנה לפחות זה יכול להביא למסקנה שיש איזה שהוא תהליך בלתי תלוי באדם, המסתכם בהגברת הצריכה ובעלייה בכמות הטכנולוגיה ולעודד תהליך זה במקום להתמקד ברמת חיים גבוהה במושגים כמו טוב ורע. זה יכול להביא למסקנה שיש להתייעץ רק עם אנשים משכילים, כלומר עם אלה שמעדיפים לשנן מידע ולפתח קישורים אינטלקטואליים הדרושים כדי ליצור עודף מקסימלי, למרות שהיום בכלל לא בטוח שדווקא קישורים אלה מעידים על חוכמה - שאפשר לפרש כיכולת להבין בצורה נכונה את המציאות ולהסיק מכך מסקנות שיובילו לרמת חיים כמה שיותר גבוהה.
עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.
בגלל זה בקפיטליזם יש לגורמים רבים סיבה לתמוך בהמשך של צמיחה כלכלית כולל בעלי עסקים (שרוצים "שקט תעשייתי" והגדלת המכירות), ממשלות (שקט חברתי, הגדלת ההשפעה הפוליטית) וכן אנשים מכלל שכבות החברה - לדוגמה בגלל חשש מאבטלה או בגלל אמונה בצורך בעוד צמיחה כלכלית כדי לשפר את המצב.
הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור והעודף. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.[9]
בעיה נוספת היא שבגלל סוג של מחסור הנקרא עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית המעבר דמוגרפי גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם לפיצוץ אוכלוסין מה שמגביר את העוני ואיתו את התחרות על משאבים.
המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל תהליך ארוך טווח שעל חלק מגורמיו לאנשים לא הייתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי לקיימות האנושות כולה (ראו מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר.
שיטות שונות ליצירת מחסור ועודף
- ערך מורחב – תרבות הצריכה
מקבץ של שיטות רבות ליצירת עודף ודרכו גם מחסור נקרא תרבות הצריכה.
אחת השיטות ליצירת עודף היא התיישנות מכוונת של מוצרים.
יש הטוענים כי פרסומות הם מהכלים המשמעותיים ביותר ליצירת עודף בכך שהם גורמות לאנשים לקנות דברים שהם לא באמת צריכים.
אחת השיטות לגרום לעודף ודרכו גם למחסור, הם מבצעים והנחות, כי הם גורמות לאנשים לקנות דברים שהם לא צריכים.
השפעות שונות של מחסור ועודף
השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות
גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: כך, לדוגמה עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים בפלסטיק וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים לזיהום אוויר, התחממות גלובלית ונוצרים עוד בעיות סביבתיות.
כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע כאשר מייצרים אותו באמצעות מיכון - (נפוץ יותר בתקופה התעשייתית).
חוסר אושר
השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים לדכאון והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני[10].
הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה[11].
אחת הטענות של תומכי השיטה הקפיטליסטית היא שלמרות ששיטה זו גורמת למשבר סביבתי לפחות היא העלתה את תוחלת החיים אפילו בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. אבל נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) בארצות הברית החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות[12]. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא דיכאון, או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ-200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להיגרם בגלל ההשפעה שיש למציאות מדומה על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה לקרינה, סכרת הקשורה לעודף מזון ואורח חיים יושבני, מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל זיהום אוויר, השמנה אורח חיים יושבני שינויי אקלים[13].
השפעות אידאולוגיות
כל מיני תופעות קשורות ליצירת מחסור ועודף, חלק אהודות יותר וחלק פחות. יש לציין, כי הרבה תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. ייתכן וזו אחת מהסיבות לכך שקשה לקבל את הרעיון של צריכה לפי הצורך. החשובים ביותר הם אלה:
- ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים - מה שנקרא צמיחה כלכלית, אופייני לשיטה הקפיטליסטית ומעודד את הרכוש הפרטי על חשבון מוצרים ציבוריים. יש לציין, שמדינות שניסו להיאבק בשיטה הקפיטליסטית ולהגיע לחברה אשר לא מבוססת על רכוש פרטי תוך שימור העקרון של ייצור כמות מקסימלית של מוצרים כמטרה, עד עתה נכשלו לחלוטין. לדוגמה, מדינות שניסו לעשות זאת לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי.
יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף נשק. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו שינויי אקלים ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב-1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.
כאשר מציבים כיעד לייצר את כמות המוצרים המיטבית, ללא מחסור ועודף, התוצאה היא הפוכה: עיקרון זה מעודד כלכלה מאורגנת, המעדיפה מוצרים ציבוריים על רכוש פרטי, כלכלה שיתופית ולא הולך ביחד עם כלכלה קפיטליסטית. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו התחממות גלובלית צריך להגיע לכלכלת מצב יציב זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף I=PAT. שיטות המעודדות הגבלת צריכה כמו ילידים, בגינות קהילתיות, בקהילות אקולוגיות בדרך כלל מתנהלות בכלכלה שיתופית ומעודדות מוצרים ציבוריים על חשבון הרכוש הפרטי.
- ייצור עודף, קשור במידה מסוימת לרעיון הקידמה. ובאמת אם אין צורך לייצר כמה שיותר, לא בהכרח צריך כמה שיותר טכנולוגיה. כמובן שטכנולוגיה יכולה לשמש לדברים אחרים כמו רפואה עם זאת גם פה יש שאומרים שיש לשים את הדגש על אורח חיים ברא ולא על תרופות ואורח חיים בריא קשור לאי - יצירת עודף.
- ללא עודף משמעותי במוצרים, סביר שלא יתקיים מסחר, לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות.
- ללא מסחר אין התמחות מקצועית מלאה. בעלי מלאכה שעסקו רק במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. בלי מסחר, סביר שלא יהיה גם כסף וקהילות שעוסקות בחקלאות, ציד, דיג, או לקט, סביר שירצו לגור בישובים קטנים כדי שיוכלו להגיע לשדה בקלות.
בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה. גם היום כאשר מנסים ליישם כלכלה כזאת כמו לדוגמה בחברות של ילידים, בגינות קהילתיות, בקהילות אקולוגיות מתקבל משהו דומה.
מכאן, שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. יצטרכו או לגור בקהילות חקלאיות או לשנות את שיטת חלוקת המשאבים וכך הלאה.
מקרים נפוצים של מחסור ועודף
מחסור ועודף במזון
כל היצורים בטבע צריכים למצוא ולעבד מזון הדבר נובע ישירות מחוקי תרמודינמיקה לפיהם ביצוע עבודה (כמו תנועה או מטבוליזם) הוא דבר שדורש השגת אנרגיה. ראו גם החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה. לכן מחסור במזון יכול לגרום לתוצאות קשות. עם זאת עודף במזון יכול לגרום לתוצאות קשות לא פחות.
בחברת ציידים לקטים מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי המהפכה החקלאית מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או רעב המוני לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.
מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק[15], יש כ-2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מהשמנה קשה, סך הכל כשליש מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש השפעות סביבתיות שליליות נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מגזי החממה באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו[16].
היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב[17].
ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה מערכת המזון שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם Global Syndemic. הם טוענים שהצמד הזה הוא גורם עיקרי לתחלואה בעולם.
יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר אורח חיים פעיל, הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב[18].
למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם לברוא יערות או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר אובדן קרקע ופליטת גזי חממה בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה.
רופאים מתייחסים מזה זמן רב לרעיון של הומאוסטאזיס - שמירה על איזון בפרמטרים רבים שחיוני לקיום הבריאות. בעשרות השנים האחרונות מזהירים גופי בריאות מפני סוגים שונים שם "מזון עודף" בהקשר של סוכר, מלח ושומן וכן השילוב שלהם במזון מעובד.
מחסור ועודף בבגדים
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה-21[19].
מחסור ועודף במוצרים ובבתים
לפי הסרט "מחלת השפע" יש גידול מתמיד בשטח של דירות ובתים בארצות הברית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית ממוצע היה בעל שטח של 1100 רגל רבוע, בשנות ה-70 השטח גדל ל-1400 רגל רבוע ובשנות ה-90 הוא גדל ל-2,000 רגל רבוע. לפי הסרט, בבתים חדשים רבים בפרברים יש מוסכים מקורים שיכולים לאחסן 3 מכוניות, בעלי שטח של 900 רגל רבוע, כמעט בגודל של בית שלם בשנות ה-50.
אחת הסיבות לדירות גדולות יותר הוא עליה בתופעה של קניית עוד ועוד מוצרים שונים - בגדים, נעליים, רהיטים, מוצרי חשמל, כלי מטבח, צעצועים, ספרים, מזון (קפוא, בקופסאות) ואביזרים שונים. הדבר מוביל לנטייה לאגרנות והחזקה של הדברים גם כאשר השימוש בהם יורד והולך - לדוגמה שימוש נמוך ברוב הבגדים - כך שהם תופסים מקום בארון אבל לא משתמשים בהם. השפעות הלוואי של אגירת עוד ועוד חפצים הן לפחות ב-3 מישורים. מצד אחד לפחות אצל חלק מהמשפחות הדבר מוביל לעומס חפצים - לחץ נפשי עומס ובעיות שונות עקב הצורך לסדר שוב ושוב בית עם יותר מידי חפצים שונים - במיוחד בבית עם כמה ילדים. בנוסף חלק מהאנשים מרגישים שאין להם מספיק מקום לאחסן את החפצים שלהם ולכן הם שוכרים מחסנים נוספים. השפעה חשובה נוספת של עומס החפצים הזה היא תוספת ענקית לזיהום ודלדול משאבים בזמן מחזור החיים של מוצרים - לדוגמה זיהום בזמן כריית חומרי גלם ויצירת המוצרים, זיהום בזמן שינוע המוצרים לצרכן (כולל אריזות פלסטיק) וזיהום ואשפה לאחר שהמוצר נזרק לפח. הנטייה לאגרנות חפצים ועודף חפצים מובילה לפעמים לכמות על חשבון איכות - כדי למלא את הבית יש צורך לקנות עוד, ולכן קונים מוצרים זולים יותר שמתקלקלים יותר מהר.
השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם. עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.
השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופות היא ייקור מחירי הדיור בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. [20] סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלוויזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כסמל סטטוס, חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת. ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של אי שוויון כלכלי בישראל ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר חניה.
תופעה נוספת, בעיקר בארצות הברית היא רצון ליצור "גינה" ביתית או ברוב המקרים - מדשאה. לרוב מרחבים שהתחזוקה שלהם לוקחת זמן רב ומשאבים, דורשת גינון אינטנסיבי אבל מעניקות מרחב לא איכותי (ללא שימוש רב) עבור הבית. דבר זה גוזל עוד שטח ומעצים היבטים של פרבור כמו הקושי לקדם הליכתיות עקב צפיפות עירונית נמוכה.
מול מגמות אלה קמו כמה מגמות נגד כמו "תנועת הבתים הקטנים" בארצות הברית (לאחר המשבר בשנת 2008, בניסיון להימנע מתשלומי משכנתא גבוהים) ומינימליזם שקורא לבתים עם פחות חפצים בעיקר כדי להמנע מעומס מוצרים.
מחסור ועודף באנרגיה
- ערך מורחב – אורח חיים יושבני
כמות האנרגיה בה משתמשת האנושות היום, היא עצומה וכך גם ההשפעות הסביבתיות של הצריכה הזו - לדוגמה, יותר משני שליש מגזי החממה באים מסקטור האנרגיה[21]. יש הרבה עדויות לכך שהיא משתמשת בהרבה יותר אנרגיה ממה שהיא צריכה. עודף באנרגיה קשור לכל אחד מהעודפים המוזכרים בדף זה. כמות האנשים הסובלים ממחסור באנרגיה יותר קטנה מכמות האנשים הסובלים מעודף, כאשר שני התופעות קשורות: פליטת גזי החממה קשורה למדבור ואז יש פחות אוכל ממנו מפיקים חלק ניכר מהאנרגיה אנשים באפריקה, יש גם פחות יערות המשמשים לחימום ותאורה. אנשים הסובלים ממחסור באנרגיה בגלל מחסור במיכון היום יש מעט מאוד.
אחת הצורות הנפוצות ביותר של השימוש באנרגיה על ידי האנושות היום, היא אנרגיה מכאנית המחליפה את פעילות הגוף האנושי וכמו כן אנרגיה המשמשת למכונות המחליפות את פעילות המוח האנושי. אפשר להגדיר מחסור באנרגיה כזו, כמצב בו האדם צריך לבצע יותר מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל אפיסת כוחות. אפשר להגדיר עודף באנרגיה כאשר בגלל עודף מיכון או ניצול עבודה של אנשים אחרים, האדם מבצע מעט מידי פעולות ולכן מרגיש רע בגלל ההשלכות של אורח חיים יושבני. בחברת ציידים-לקטים בעיית העודף באנרגיה לא הייתה קיימת, ובעיית המחסור הייתה בעיקר בגלל מחסור במיכון אפילו כדי לספק את הצרכים הבסיסיים. לעומת זאת עם התקדמות המהפכה החקלאית הסיבה המרכזית לעודף ומחסור באנרגיה היה ניצול וזה גרם למחסור באנרגיה אצל המנוצלים ולעודף אנרגיה אצל המנצלים.
דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה-16, לפי תיאורו של ברטולומאו דה לאס קאסאס (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך.
בתחילת המאה ה-21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה לאורח חיים יושבני מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות לעודף מיכון, כמו שינויי אקלים עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה". אורח חיים יושבני גורם לתמותה של 3.2 מיליון בני אדם בשנה ומקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים (ראו דף אורח חיים יושבני).
מחסור ועודף בתחבורה
מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו אופניים) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.
סוג אחד של עודף בתחבורה הוא עודף בכלי תחבורה בשטח נתון - כאשר מתחילים בעיות של פקקי תנועה - כך עודף בכלים שאמורים לספק תחבורה מהירה מייצר הגעה איטית. כיום עודף השימוש במכוניות והוא כזה שהוא בעצמו הפך לגורם מרכזי לצורך בתחבורה: בגלל השטח שתופסים הרכבים אי אפשר לבנות ערים צפופות ומתכננים קניונים ופרברים עם בניה עם צפיפות נמוכה ועם שטח רב המוקדש לחניה. דבר זה מקשה על הליכה ועל שימוש בתחבורה ציבורית ומכונה פרבור. הפרבור מגדיל עוד יותר את השימוש במכוניות - קניה של יותר מכוניות, שימוש רב יותר בכל מכונית ונסיעות למרחקים גדולים יותר. דוגמה הנראית היטב לעין היא החניונים הענקיים ליד הסופרמרקטים מחוץ לעיר: בתכנון מוטה מכוניות קשה לשמור את מרכזי הקניות אלה באמצע העיר כי לא היה מקום למכוניות ברחוב, אז הוציאו אתם אל מחוץ לעיר . דבר זה מקשה על תושבים להגיע אליהם בהליכה. בעיה נוספת אחרת של עודף בכלי תחבורה היא ייקור של חניה והשלכות של דבר זה על התחבורה ועל הדיור.
בנוסף כאשר יש הרבה מכוניות צריך לסלול כביש עוקף כדי שלא יהיה פקק וכאשר יש עומס תחבורתי כבד בעיר אנשים נוטים לבנות מחוץ לעיר כלומר על השטחים הפתוחים.
קשה להשיג נתונים על מספר המכוניות בעולם כי בדרך כלל יש נתונים על כל הרכבים הממונעים יחד. יש הערכה שמספר המכוניות ב-2015 היה כמיליארד[22] בשנת 2018 בארצות הברית היו 276 מיליון רכבים ממונעים מהם כ-120 מיליון מכוניות[23]. בשנת 2001 בוצעו בארצות הברית מספר מחקרים מטעם "Earth Policy Institute" אודות כמות הקרקע הישירה המוקדשת לשימוש במכוניות בארצות הברית. לפי מחקרים אלה, רכב בארצות הברית צורך בממוצע יותר מ-3 משבצות חנייה. פרסום משנת 2001 טוען כי כל מכונית בארצות הברית צורכת באופן ישיר שטחי קרקע בגודל של 700 מטרים רבועים, בהשוואה לשטח של 200 מטרים רבועים ביפן ובגרמניה. מחקר שנערך בשנת 2005, ומבוסס על מחקרים קודמים, טוען כי לכל מכונית פרטית בארצות הברית עמדו בממוצע 1,047 מטרים רבועים שטח כביש ועוד 140 מטרים רבועים לחנייה.[24]
על פי חישוב זהיר רכב פרטי אחד בישראל תופס לפחות שני שטחי חנייה (לדוגמה שטח חנייה ליד הבית וליד העבודה) לכן הוא דורש 50 מ"ר של שטחי חנייה. שטח זה לא כולל שטחי כבישים המגיעים בממוצע לכ-62 מ"ר למכונית, כך שכל מכונית צורכת לפחות 110 מ"ר.[1]
המשמעות לגבי תפישת שטח ישירה בכבישים וחניות: המכוניות בארצות הברית ב-2015 צרכו כ-150,000 קילומטר רבוע. בעולם, אם כל מכונית תופשת מקום כמו בארצות הברית המספר יהיה כ-1.2 מיליון קילומטרים רבועים, קרוב לאחוז מסך שטח היבשה. ואם כמו בישראל שזו מדינה צפופה יחסית ולכן אם שטח קטן יותר כ-110,000 קילומטר רבוע. במציאות זה כנראה איפה שהוא באמצע.
אפשר לצמצם בקלות מספר זה פי 11 בהקטנת מספר כלי הרכב או במעבר לכלי רכב הצורכים פחות חומרי גלם - ראה תמונה משמאל.
בעיית עודף אחרת של שימוש בכלי תחבורה מנועיים נוגעת לאורח חיים יושבני - כאשר שימוש מועט מדי בתחבורה פעילה גורר בעיות בריאות. בעיה זו עלולה להחריף עקב פקקי תנועה או נסיעות ארוכות ופרבור - שכן לאחר שעות נסיעה ארוכות יש תחושה של מתח ועייפות ולאו דווקא יש כוח לבצע פעילות גופנית.
השפעות בריאותיות נוספות של נסיעות במכונית כוללות חשיפה של הנהגים ואנשים בכלל לזיהום אוויר מתחבורה, זיהום רעש עודף של מתח נפשי עקב נהיגה ממושכת וכן בעיות של הגב והצוואר בנסיעות ארוכות. השפעות נוספות כוללות זיהום מים, קיטוע שטחי מחיה, דליפות נפט והשפעות גאופוליטיות של נפט.
בעיית "עודף תחבורה" אחרת נוגעת להפצה של מינים פולשים, העברת מחלות בקרב בעלי חיים וצמחים (דבר שעלול לפגוע בחקלאות), הפצה של מחלות בקרב בני אדם - מה שמחריף בעיות בריאות ועלול להיות גורם סיכון עולמי עקב הפצה מהירה אפשרית של מגיפה קטלנית [25].
גורם סיכון עולמי נוסף הם שינויי האקלים הנגרמים בחלקם מפליטת גזי חממה מתחבורה ממונעת.
בעיה נוספת של עודף תחבורה נוגעת לנוהג שהופך להיות נפוץ יותר ויותר של מעברי בתים בין שכונות, ערים וארצות - בצורה יותר ויותר תכופה ותזזיתית. עד סוף המאה ה-19 ואף בתוך המאה ה-20, רוב האנשים נולדו ומתו באותו כפר או עיר. כיום אנשים עוברים דירה בכל כמה שנים וחלקם גם משנים עיר או מדינה. דבר זה פוגע הן בקשרי משפחה והן בקשרי חברות ומסב סבל רב - לדוגמה להורים שילדיהם או אחים שלהם עברו למדינה אחרת. פתרון חלקי של דבר זה הוא בשמירה על קשר באמצעות מכתבים, טלפונים, טיסות ושיחות וידאו, אבל אלו הם פיצוים מוגבלים. בעיה אחרת שנוצרת מכך היא פגיעה בהון חברתי ובתפקודן של קהילות, וכן קושי שעלול להיווצר לצעירים למצוא בני זוג, שכן דבר זה נובע לעיתים קרובות מיצירת קשרי חברות צעירים אחרים שגדלים באיזור. [26]
מחסור ועודף במידע
- ערך מורחב – עומס מידע
מידע הוא ביטוי של אנרגיה והוא נדרש לרוב המערכות החיות. כמו השגה של אנרגיה , מערכות חיות משקיעות מאמץ בהשגה, עיבוד , שמירה ושחזור של מידע על ידי מערכות כמו עיניים, אוזניים, ריח, טעם, מישוש ועל ידי מערכות עצבים לעיבוד המידע. גם אצל בני אדם איסוף מידע ועיבוד שלו הם דברים חשובים. לחשיבות של עיבוד מידע על האנושות ניתן לקרוא על המהפכה הלשונית והשפעותיה הרבות. האדם השקיע הרבה מאמץ הן ביכולת פיתוח ושימור של שפות והן בתיעוד של מידע וידע על ידי המצאת הכתב, פיתוח שיטות כתיבה, המצאת הדפוס, שימור מידע באמצעות מדיום אלקטרומגנטי, ציור , פיסול, קולנוע , טלוויזיה, מחשבים ועוד. שיטות ארכוב שונות נועדו לסייע בשמירה מאורגנת של מידע כך שיהיה קל לשלוף אותו בעת הצורך.
מחסור במידע הוא תופעה נפוצה וצמחה תעשייה שלמה שנועדה להפחית את המחסור הזה - לדוגמה ספריות, דיסק קשיח, מחשבים ושירותי מחשוב, מצלמות וכו'. אחת התעשיות הגדלות כיום היא תעשיית המידע שמתמשת במידע בצורות שונות הן לצרכי בידור והן לצרכים עסקיים ושימושים אחרים. הנזק ממחסור במידע הוא לדוגמה כאשר אוכלים מזון רעיל בטעות (בקרב ציידים לקטים), או שמחסור במידע גורר תאונה או פגיעה באחרים או בעצמך (ומכאן ההגיון בשלטי בטיחות לדוגמה). נזק נוסף בחוסר במידע מודגם על ידי ארגוני צבא שמשקיעים מאמץ רב באיסוף מודיעין על האויב. חוסר מידע מכוון במטרה לצבור כוח פוליטי, תרבותי אוכלכלי הוא מקרה של צנזורה מטעם השלטונות או לחץ לצנזר ידיעות או להקשות על הפצתן על ידי תאגידים גדולים, גורמי דת, או אליטות אחרות.
עומס מידע או היצף מידע הוא מצב בו עודף של מידע בנושא מסויים, מפריעה להבין או לקבל החלטות בקשר לנושא זה (או להתרכז באופן כללי). באופן כללי המושג קשור לעומס היומיומי של מידע שאליו חשוף אדם בחברה המודרנית ובמסגרת תרבות הצריכה. דוגמה צבאית היא "הפצצה" של הצד השני במידע בעל חשיבות מועטה או שאינה נכונה, ועל ידי כך מניעת היכולת שלו לשים לב למה שמתרחש באמת. דוגמה אחרת היא שימוש רב במסכים ובטלפונים סלולריים כדי לתקשר עם אחרים ברשתות חברתיות , שעלולה לגרור פגיעה ביכולת הריכוז, פגיעה בקשרים חברתיים, בעבודה, בבריאות הנפשית ועוד. כמו במקרה הצבאי, ייתכנו מצבים שבהם הצפת מידע מבוצעת בצורה מכוונת, על ידי ממשלות או עסקים כדי לשמור על בלבול ואי-מעורבות - כך בנושא של נטיעת ספק לדוגמה.
מחסור ועודף במסכים
- ערך מורחב – מציאות מדומה
מחשבות ראשונות על טכנולוגיות כמו קולנוע, טלוויזיה, מחשבים, אינטרנט וטלפונים סלולריים הדגישו את הצדדים החיוביים בטכנולוגיות אלה. עם הזמן למדו כי ייתכנו גם השלכות שליליות, לדוגמה השימוש בקולנוע לצורכי תעמולה בשנות ה-30 של המאה ה-20. מאוחר יותר הייתה ביקורת גם על השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה כולל טענות כי הדבר גורם לסוג של התמכרות. עם הזמן התגלו היבטים שבהם צפייה בטלוויזיה פוגעת בבריאות - כולל אורח חיים יושבני, סיוע בהפצה של מזון מהיר (שיווק מזון לילדים ולבני נוער וכלכלת השמנה)והרגלי תזונה גרועה (אכילה מול הטלוויזיה) ושינה גרועה (טלוויזיה במיטה). דברים אלה הובילו רופאים וארגונים רפואה שונים להמליץ על הפחתת צפייה בטלוויזיה.
ניתן להגדיר צריכה עודפת של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: התמכרות למשחקי מחשב, השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי.
עודף בפלסטיק חד פעמי
המקרה הידוע והמדובר ביותר של עודף הוא שימוש מוגבר בסוגים רבים של פלסטיק ובייחוד פלסטיק חד פעמי לדוגמה לשימוש בכלים חד פעמיים או שקיות ניילון. הפלסטיק יכול לגרור בעיות אשפה משמעותיות ואם מדובר בפלסטיק שמתפרק- בעיות זיהום של מיקרו-פלסטיק.
מחסור עודף בתאורה מלאכותית
בעבר יישובים רבים סבלו ממחסור באור. כאשר האדם החל להשתמש בלפידים ואחר כך נרות זה עזר לפתור את הבעיה. לעומת זאת, בערים מדרניות קיים עודף תאורה משמעותי - תאורה חזקה מידי. זה גורם להפרעות שינה, למספר סוגים של סרטן, לפליטה מיותרת של זיהום אוויר וגזי חממה בגלל בזבוז חשמל, חוסר אפשרות לראות כוכבים, פגיעה בבעלי חיים וצמחים. ראו זיהום אור.
מחסור ועודף ברעש
- ערך מורחב – זיהום רעש
צלילים וקולות בעוצמה מסוימת תורמים הן לשרידה והן להנאה מהחיים. חרשות היא דוגמה למחסור בצלילים היא עלולה לגרור בידוד חברתי וכן לסכן את האדם.
כיום ברוב בערים המודרניות יש זיהום רעש - כמות עודפת של רעש שעלולה לגרור נזקים בריאותיים ונפשיים. עוד בתקופות קדומות הערים תוארו כ"ערים סואנות". המקור העיקרי לרעש כיום הוא רעש מתחבורה יבשתית - קולות המנועים והצמיגים של מכוניות, אופנועים, אוטובוסים, משאיות ועוד. מקורות רעש חשוב אחרים כוללים פקקי תנועה (וצפירות), רעש מטוסים, ועוד. עבור חלק מהאנשים - בעיקר בקרב פועלי תעשייה מקור מסוכן לרעש הוא חשיפה לרעש במקומות העבודה. יש בתים שבהם הטלוויזיה או משחקי מחשב פתוחים חלק גדול מהזמן כמעין "רעש רקע". מקורות אחרים לרעש כוללים מערכות הגברה, קריוקי, עבודות בנייה ותשתיות ועוד. בשנים האחרונות חנויות רבות וכן מסעדות משמיעות מוזיקה כדי לעודד אווירה "קצבית" , רמות גבוהות מידי של רעש במקום כזה עלולות ליצור רעש לשכנים וכן לגורם מתח - לרוב בצורה לא מודעת - ללקוחות עצמם. לזיהום רעש עלול להיות אפקט של משוב חוזר - שכן זיהום רקע של מכוניות לדוגמה עלול לגרום לאנשים לרצות לשמוע מוזיקה חזקה יותר. מנגנון חשוב נוסף של רעש הוא פגיעה בשמיעה עקב מערכות הגברה חזקות ובעקבות זה הגברה נוספת של הצליל - דבר נפוץ אצל אנשי מועדונים. בעיות של רעש מתחבורה משוייכות לרוב לתכנון מוטה מכוניות אבל גם עירוניות מתחדשת עלולה ליצור עודף רעש הנובע מהיבטים כמו עירוב שימושי קרקע ובנייה מרקמית.
ניתן למנוע חלק מעודפי הרעש על ידי תכנון עירוני נכון יותר לדוגמה הפחתת הרעש של תנועה מנועית על ידי מיתון תנועה ועל ידי הפחתת שימוש במכוניות על ידי תחבורה בת קיימא, דרך נוספת היא שימוש במכוניות חשמליות שבהן המנוע לא מרעיש. עצים בעיר גם כן יכולים לבלוע רעשים.
מחסור ועודף בתרופות
- ערכים מורחבים – רפואה מונעת, קידום בריאות, עמידות לאנטיביוטיקה
ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות[27]. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשיית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתעשיית התחבורה (ייצור כלי רכב, לא פליטות מהתחבורה בכלל שכוללות גם את הפליטות כאשר הרכב נוסע). בכך היא תורמת רבות לשינויי אקלים. כמו כן היא מייצרת עוד מפגעים סביבתיים כמו זיהום מים.[28][29].
מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל.
- ערך מורחב – כלכלת מצב יציב
היו וישנם הרבה נסיונות להגיע ליווי משקל במיוחד היום כאשר יש סיכוי שעקב עודף צריכה רמת החיים של האנושות נפגעת משמעותית ותפגע עוד יותר בעתיד. כלכלה אם רמת צריכה מיטבית וקבועה פחות או יותר נקראת כלכלת מצב יציב.
דוגמאות היסטוריות
במהלך 5,000 השנים האחרונות היו לא מעט ניסיונות להגיע ליציבות, שיווי משקל ולמנוע את המחסור והעודף. ניסיונות כאלה בדרך כלל היו קשורים לניסיונות לבנות כלכלה קהילתית שיתופית, כי כאשר אומרים שיש איזו שהיא רמת צריכה מיטבית אשר מעליה ומתחתיה רמת החיים נמוכה יותר זה מקל על כלכלה כזאת, לעומת זאת כאשר אומרים שהמטרה היא צריכה מקסימלית לנפש האם מעדיף לא לחלק את התוצר עם אנשים אחרים כך שזה מעודד את הרכוש הפרטי. ייתכן וזו אחת הסיבות לכך שהניסיונות לשלב כלכלה קהילתית עם שאיפה לצריכה מקסימלית לנפש, כמו המרקסיזם נכשלו. ניסיונות לשלב כלכלה קהילתית אם שאיפה לצריכה לפי הצורך החזיקו מעמד הרבה יותר זמן, אבל רק במידה שהם לא התעמתו צבאית עם מערכות המבוססות על שאיפה לצריכה מקסימלית ובעיקר לפני המהפכה התעשייתית כאשר מערכות שונות החלו לכפות מודל כזה על העולם בין היתר מסיבות אידאולוגיות. אנשים אשר סבלו ממחסור לפעמים ניסו לקחת כמה שיותר ובכך הצטרפו לאנשים שסבלו מעודף. אלה שסבלו מעודף לעיתים קרובות הצטרפו לארגונים המעודדים מינימליזם כמו מנזרים. אבל רבים ניסו ליצור מערכת בה לא יהיו מחסור ועודף.
דוגמאות לארגונים אשר שאפו לצריכה כזאת:
- נזירים מסוגים שונים. חלק שאפו לצרוך כמה שפחות אבל היו גם כאלה שניסו להגיע לצריכה המיטבית. דוגמאות לנזירים מפורסמים: פרנציסקנים, בנדיקטינים, כרמליטים אצל הנוצרים, דרווישים אצל המוסלמים, הנזירים הבודהיסטים, אצל היהודים ערכים כאלה באו לידי ביטוי שספרי התנ"ך כמו ישעיהו או ירמיהו אשר התנגדו לשאיפה גדולה מידי לכסף.
- כתות ותנועות דתיות שונות שונות כמו הפוריטנים, הקטארים, הולדנסים במערב אירופה, הדוכובורים, המולוקנים, ברוסיה.
- ברומא העתיקה ניתן להבחין ב-2 תקופות בהן החיים היו שונים מאוד: התקופה המוקדמת מ-753 ועד 340 לפני הספירה והתקופה המאוחרת מ-340 לפני הספירה ועד 476 לספירה. בתקופה הראשונה רומא לא היתה אימפריה אלה קהילה קטנה יחסית. התקופה התאפיינה בשוויון ודמוקרטיה ברמה גבוהה יחסית. בתקופה זו הפלבס השיג שוויון זכויות עם הפטריקיים, רומא ניהלה לרוב מלחמות מגן והכוהנים הפסציאלים מנעו מחלמות כיבוש. בתקופה זו לאחר מאבק ארוך בין הפטריקיים לפלבס נחקק חוק לציניוס - סקסטיוס בשנת 367 לפני הספירה אשר הגביל את מידת הצריכה: כמות הרכוש המקסימלית למשק בית נקבעה ל-500 יוגרים קרקע ו-500 ראשי בקר. בתקופה זו גם סנאטורים השתתפו בעבודות אדמה שונות ברומא לא היו כמויות משמעותיות של עניים ועבדים.
בתקופה השנייה רומא עברה לכיבושים גדולים ונהפכה לאימפריה מה ששינה את החיים בתוכה. יש לציין, שאלה שתמכו באורח החיים הישן לא התנגדו ואפילו תמכו בכיבושים כמו קאטו הזקן אשר נודע באימרתו "את כרטגו יש להחריב" וגרקכוס שהשתתף בכיבוש קרטגו. למרות שהשאיפה לצבירת רכוש מקסימלי אשר היוותה את הבסיס לכיבושים היוותה גם את הבסיס לשינוי הסדר ברומא. בתקופה זו נוצר עודף משמעותי עקב הכיבוש אשר גרם למחסור לא פחות משמעותי. קודם אצל העבדים ואחר כך אצל האזרחים ברומא. בעלי העבדים העשירים יכלו למכור את תוצרי המשק שלהם במחיר זול יותר המשק שלהם לא סבל בגלל העדר בעליו עקב המלחמות וממיסים. בסופו של דבר הם גרשואת העניים מחלקותיהם וצרפו אותה לאחוזות שלהם. זה גרם למתיחות גדולה ברומא בין עניים לעשירים למחלות עקב הצפיפות ברובעים העניים. כאשר גרקכוס ניסה ב-133 לפני הספירה לשקם את חוק ליציניוס - סקסטיוס הואבסופו של דבר נהרג והחוק בוטל בשנת 111 לפני הספירה. הצורך להקים צבה מקצועי כדי לכבוש יחד עם המתיחות גרמה למלחמות אזרחים מה הוביל להשמדת הדמוקרטיה ברומא ולכינון משטר דיקטטורי. בצרוף מקרים מעניין, כינון המשטר נעשה בדיוק בזמן הכיבושים הגדולים של יוליוס קיסר.
קשה לומר שהחיים ברומא היו מאושרים מאוד בתקופת האימפריה, והקיסרים. קאטו הבכור אמר פעם: "לעיר בה דג עולה יותר מאשר שור לחריש שום דבר כבר לא יעזור". טקיטס שכתב בסביבות שנת 100 לספירה את ההיסטוריה של רומא במאה הראשונה לספירה אמר שהוא מקנה בטיטוס ליביוס אשר כתב את ההיסטוריה של רומא בתקופה המוקדמת והגדיר את המצב בתקופתו "כאשר אנחנו כבר לא יכולים לשאת לא את החטאים שלנו וא את האמנצעים נגדם". פליניוס כתב על האחוזות הגדולות שהם הרסו את איטליה (Latifundia Perdiderem Italian) ויהרסו גם את המחוזות האחרים. ספרטקוס הכריח 300 שבויים רומאים להלחם אחד בשני כדי לנקום על מעשים דומים של הרומים כנגד הגלדאטורים, אבל בתקופת הקיסר נירונס 400 סנטורים ו-600 ממעמד הפרשים השני אחרי הסנאטורים נאלצו להלחם כגלדיאטורים כלומר משטר הקיסרים עבר בהרבה את רצון הנקם של ספרטקוס והעבדים. יש לא מעט סיפורים על החיים הלא כל כך מאושרים של העשירים ברומא בתקופת הקיסרים, טיבריוס, נירונס, קליגולה, דומיציאנס ועוד. קשה לתאר את חיי הקיסרים עצמם כמאושרים מאוד משום שבדרך כלל הרגו אותם מתמודדים אחרים לתפקיד.
לבסוף אם בדרך כלל אומרים שאת רומא נצחו "הברברים", מי שיקרא את ההיסטוריה של רומא היטב, סביר להניח יגיע למסקנה שהיא נצחה את עצמה. מלחמות האזרחים הרצינות התחילו בסביבות שנת 87 לפני הספירה. אחר כך היתה מלחמה גדולה בשנות 66 - 70 לספירה, ואז הפסקה למשך כ-150 שנה, אבל לאחר מכן במידה בה גברו החמדנות בחברה הרומאית הם נעשו לתכופות יותר ויותר. החל משנות ה-90 של המאה השנייה לספירה התכיפות התגברה ולאחר שנת 235 רומא בעצם התפרקה לכמה חתיכות, כאשר עם ה"ברברים" היו רוצים להחריב את רומא הם היו יכולים לעשות זאת כבר אז. בשנים 284 - 337 דיאוקלטנס וקונסטנטינס הצליחו לעצור זמנית את ההתפרקות אבל לאחר שנה זו שלטון מרכזי אחד ברומא נהיה כבר למקרה נדיר, וכבר בתחילת המאה החמישית לספירה תואר קיסר רומא הפך רק לתואר על נייר. הכוח הצבאי היחיד שנותר ל"קיסרים האלה היו השכירים הברבריים. כך זה נמשך עשרות שנים עד שבשנת 476 לאחד השכירים זה נמאס והוא במקום להכריז על עצמו קיסר הכריז על עצמו כקונונג (תואר גרמני עם משמעות דומה) איטליה.
פלוטרכוס מספר בביוגרפיה של נומה פומפיליוס שהיה השליט השני של רומא, כלומר שלט ממש בראשית דרכה (717 - 672 לפני הספירה) שנומא אשר היה שליט רודף שלום צדק ושיוויון ונהנה מתמיכה גורפת בחברה הרומאית ביקש לקבור לידו ארון נוסף בו ימצאו הספרים עם הנחיות שונות שלו. 400 שנה לאחר מכן כאשר רומא כבר התחילה בכיבושים, המים שטפו את הקרקע מעל הארון ופקיד רומאי הוציא את הספרים. לאחר שהוא קרא אותם הוא אמר לסנאט שהוא מחשיב למסוכן ומזיק לתת לרומאים לקרוא אותם והספרים נשרפו. קשה לומר מה אמיתי וה אגדי בסיפור זה, אבל כנראה שהכוונה היא שהחברה ברומא היתה שונה מאוד בשני תקופות אלה.
- בערך בזמן בו נשרפו הספרים של נומה פומפיליוס ברומא, המלך הבודהיסטי אשוקה בהודו לאחר כיבוש של שטח מסוים אמר שהוא קיבל יסורי מצפון ולא יכבוש עוד. יש לציין שהרבה כלכלנים והוגי דעות מהמערב האשימו את הבודהיזם והדתות האחרות בהודו שהם מדכאות את האנשים ובפרט מונעות שאיפה לעושר. עם זאת ההיסטוריון דיאודורס מסיציליה מתאר את הודו כמדינה בה אין עוני ורעב. עם זאת ייתכן ואין ניגוד בין 2 הדברים: בגלל שפחות שאו לכמות רכוש מקסימלית פחות ניצלו את העניים. באופן דומה מתאר את הודו הנזיר הבודהיסטי סואנ - צאנג במאה השביעית לספירה. מצב כזה גרם אולי לתמ"ג פחות גבוהה מרומא, אבל גרם להעדר עוני. עם זאת הוא גרם גם לעוצמה צבאית נמוכה. מה שהקל על כיבושה על ידי כובשים שונים. המצב השתנה עם הגעת הכובשים המוסלמים ואחר כך האירופאים ולאחר השחרור מהקולוניאחיסטים כאשר הממשלה ההודית השתדלה להגדיל את התמ"ג. בתקופה זאת השולטים בהודו עודדו שאיפה לרכוש מקסימלי ובאמת הגדילו את התמ"ג אבל הודו במאה ה-20 הפכה לדוגמה למדינה עם עוני מחפיר.
- קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. עם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים[30]. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר[31]. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.
יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19[32].
מכך אפשר להסיק מסקנות בנושא מחסור ועודף: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שייתכן והאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
בתקופה המודרנית
יש הרבה ארגונים אשר מנסים למגר את העוני, לדוגמה, ארגון האומות המאוחדות והבנק העולמי. הם מנסים לספק מזון לרעבים, בין היתר, על ידי ההפניה אליהם מזון שנזרק.
המאבק בעודף לרוב איננו נתמך אידאולוגית מגופים ממשלתיים ובין לאומיים, בגלל שהגישות הקפיטליסטית והמרקסיסטית לא רוצות להכיר בקיום הבעיה, אבל בפועל הוא קיים בכל שכבות האוכלוסייה שההכנסה שלהם גדולה יותר מהאפשרות הפיזית של הגוף לקלוט את המוצרים שההכנסה מאפשרת לרכוש.
- כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.[33]. אחת הסיבות לחוסר התמיכה מגופים ממשלתיים היא שיש בעיה בהגבלת צריכה כאשר קיים נשק בעולם, כי מדינה שתגביל אותה תוכל לקנות ולייצר פחות נשק ולכן תמצא במצב נחות מבחינה צבאית ביחס לאחרות. לכן סביר שצריך להפסיק את הסכסוכים ולהשמיד את הנשק כדי להגיע להגבלת צריכה.
- בנוסף גופים ממשלתיים ובין לאומיים מקדמים מאבק בעודף במקרים שונים, רק בלי לומר זאת במפורש. לדוגמה מחזור והתייעלות אנרגטית מקטינים את ייצור הדלקים להפקת אנרגיה. מעבר ממכוניות לאופניים מקטין את כמות הטכנולוגיה. עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שמוצרים עם פחות טכנולוגיה יכולים להיות עדיפים על מוצרים עם יותר, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין לצמצום שימוש בפלסטיק הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב(לקחת את המוצר)"[34].
- דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.[35].
- יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעיית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כנראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה[36].
- אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק בפלסטיק החד פעמי.
דוגמה מוצלחת למאבק במחסור ועודף וחיים בשיווי משקל היא הקהילות האקולוגיות.
לפרטים נוספים על פתרון הבעיה ראו כלכלת מצב יציב. כמו כן ראו כלכלה אקולוגית, כלכלת אושר, כלכלה בודהיסטית.
מחסור ועודף בתרבות
יש הרבה יצירות אומנות המתארות את הנושא. אחת המפורסמות היא הספר "יום שני מתחיל בשבת"[37] שכתבו האחים סטרוגצקי - סופרי מדע בדיוני סובייטים. הספר דומה ליצירות המתארות בית ספר לקוסמים רק שזה לא בית ספר, אלא אוניברסיטה, בברית המועצות של שנות ה-60 של המאה ה-20.
אחד האירועיים המרכזיים בספר הוא שאחד הפרופסורים מנסה ליצור 3 דגמים של בני אדם כדי להוכיח את התאוריה לפיה האושר והקישרונות הרוחניים הם רק לפי כמות הצריכה: דגם של אדם לא מסופק חומרית כלל, דגם של אדם שלא מסופק מצד הקיבה, ודגם של אדם מסופק חומרית לחלוטין. הדגם הראשון מת כמה דקות לאחר הלידה מה שהוכיח שאם האדם יסבול מרעב, צמא, חום, קור, וכדומה הוא ימות. הדגם השני אכל כל הזמן והפרופסור ניסה להוכיח שככל שמאכילים אותו כך גוברים קשרונותיו הרוחניים. אבל זה נגמר בהתפוצצות הדגם. הדגם השלישי היה אמור לפי הפרופסור להיות אדם מושלם: היו מתוכננים בו כל הצרכים החומריים הקיימים באדם ואת כולם הוא יכל להשביע באמצעות כוחות קסם. בפועל לידתו כמעט הביאה לקטסטרופה עולמית כי הדגם החל לצרוך את כל היקום והקטסטרופה נעצרה רק כי אחד הגיבורים החיוביים הצליח להשמיד את הדגם.הניסוי משמש כסוג של הדגמה למה יקרה עם האדם יתרכז בהגדלה מקסימלית של הצריכה באמצעות "קסם הטכנולוגיה".
טקסט אונליין יש רק ברוסית (עמודים 54-106)[38]. הספר לא תורגם לעיברית, טקסט באנגלית בתשלום אפשר למצוא בבקישורים בתחתית הדף בוויקיפדיה[39].
ראו גם
- שיווי משקל
- חוסן
- הומאוסטאזיס
- ספינת החלל כדור הארץ
- תרבות הצריכה
- תרבות הצריכה לילדים
- צמיחה כלכלית
- I=PAT
- קיימות
- השבתה מתוכננת
- היסטוריה סביבתית
- נשק
קישורים חיצוניים
- קבוצה גדולה בפייסבוק המרכזת את הקהילות האקולוגיות בישראל קהילות אקולוגיות
- רשת קהילות אקולוגיות בישראל
הערות שוליים
- ^ הבנק העולמי World Bank Forecasts Global Poverty to Fall Below 10% for First Time; Major Hurdles Remain in Goal to End Poverty by 2030 04.10.2015
- ^ ויקיפדיה History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe
- ^ ויקיפדיהEcovillage
- ^ ארי ליבסקאר פה ושם בארץ ישראל האחרת 04.10.2012, כלכליסט
- ^ Benjamin Franklin From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772 Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University
- ^ D. Haslam Obesity: a medical history 19.02.2007, Wiley Online Library
- ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
- ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
- ^ Alex Chapman, Van Pham Dang Tri Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam 09.01.2018, The Conversation
- ^ Wani Muthiah Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group 11 באוקטובר 2016, The Star Online
- ^ Juliette Jowit What is depression and why is it rising? 4 ביוני 2018
- ^ צופיה נוריה על משבר האקלים עוני ותחלואה 15 במאי, 2019 Social TV - הטלוויזיה החברתית
- ^ Joshua Cohen 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy ה-19 ביולי 2018, Forbes
- ^ D. Haslam Obesity: a medical history 19.02.2007, Wiley Online Library
- ^ Rebecca Smithers Almost half of the world's food thrown away, report finds 10 בינואר 2013, The Guardian
- ^ Olivia Rosane Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production 29 בנובמבר 2018, Ecowatch
- ^ Stephen Adams Obesity killing three times as many as malnutrition 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh
- ^ Olivia Rosane Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change29.01.2019, Ecowatch
- ^ Carolin Wahnbaeck A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities 13 ביוני 2013, גרינפיס
- ^ עידו אפרתי, בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%, nrg 8/12/2010
- ^ Brent Yarnal, Professor of Geography and Science, Technology, and Society, Department of Geography, College of Earth and Mineral Sciences, The Pennsylvania State University Introduction to the Energy Sector and Its Greenhouse Gas Emissions The Pennsylvania State University
- ^ Statista Number of passenger cars and commercial vehicles in use worldwide from 2006 to 2015 in (1,000 units)2019
- ^ Jon Hedges, President at Hedges & Company How many cars are there in the US?
- ^ לסטר בראון, Paving the Planet: Cars and Crops Competing for Land, 14 בפברואר 2001
- ^ תרחיש כזה מתואר לדוגמה באחד מסרטי "כוכב הקופים" שם טייס חולה במחלה קשה גורם להעברת המחלה במהירות ברחבי העולם
- ^ ראו ספרו של דן אריאלי, לא רציונלי ולא במקרה
- ^ ארגון הבריאות העולמיTen threats to global health in 2019שנת 2019
- ^ Lotfi Belkhir Big Pharma emits more greenhouse gases than the automotive industry 28 במאי 2019
- ^ Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players 20 במרץ 2019, Science Direct
- ^ ויקיפדיהHistory of agriculture - Europe
- ^ William Chester Jordan Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century
- ^ ויקיפדיה Tall men of the Middle Ages
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר החברתי 2009-2010
- ^ המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN
- ^ Richard Casson We don’t just need electric cars, we need fewer cars 25.01.2018, Greenpeace
- ^ Hannah Newman Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it 26 ביוני 2014, Quartz
- ^ ויקיפדיה Monday Begins on Saturday
- ^ treshh ucurhx xyrudmeh Понедельник начинается в субботу הספר נכתב ב-1965 הגרסה הזאת היא מההוצאה לאור ב-2009 של אסט
- ^ ויקיפדיה Monday Begins on Saturday
| קיימות | |
|
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
 |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
|
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים | |
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |