עצים בעיר

גן ציבורי קריית ספר בתל אביב-יפו, במקום שבו עמד בעבר חניון.

עצים בעיר הם עצים הניטעים בעיר. הנטיעה של עצים בעיר יכולה להיות יוזמה של העירייה, של התושבים עצמם על קרקע פרטית או יוזמה של תושבים מקומיים כגון כחלק מגינה קהילתית. עצים בעיר הם חלק מהיבט רחב יותר של טבע עירוני ואקולוגיה עירונית.

יתרונות של עצים בעיר

לעצים בעיר יש מספר משמועתי של השפעות חיוביות על איכות הסביבה, הבריאות של התושבים, על איכות החיים של התושבים וכן שיפור של הכלכלה העירונית:

עצים, הצללה ושיפור האקלים המקומי

ערך מורחב – הצללה במרחב הציבורי

עצים בעיר, כמו גם טבע עירוני בכלל יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של אי חום עירוני ויצירת מיקרו אקלים. דבר זה יכול לסייע לכל התושבים בעיר במיוחד למי שחשופים למזג האוויר - הולכי רגל, רוכבי אופניים, ילדים שמשחקים בחוץ, אנשים בדרך לקניות וכו'. זהו דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. עצים משפרים את האקלים המקומי בכמה דרכים:

• הספקה של הצללה במרחב הציבורי - העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש וחלק גדול הקרינה העקיפה. בגלל הנפח של העץ, ייתכנו מקרים של עצים בחצרות פרטיות שמצלים על המדרכה הציבורית.
• בתהליך הנשימה של העץ מתאדים מים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו).
• הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle) - האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז במקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר.

במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במיפוי איי החום שסביב גן והשוואת טמפרטורה בקיץ ברחובות בוגרשוב, פרישמן, אבן גבירול ושדרות חן שבתל אביב, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה נמוכה בכ-3-5 מעלות צלזיוס..

השאלה כמה חם או קר לנו, תלויה לא רק בטמפרטורה של האוויר. עומס חום או עומס תרמי הוא מה הטמפורטרה שאדם חווה - שמושפעת מקצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. עומס החום לא תלוי רק בטמפרטורה של האוויר. הוא תלוי במשתנים נוספים - הבידוד של האדם (סוגי הלבוש לדוגמה), עוצמה של פעילות גופנית, עוצמת הרוח, הלחות והקרינה. עצים משפיעים על עומס החום דרך מספר אלמנטים - טמפרטורה, קרינה, וגם על רוח ולחות. הורדת הקרינה יכולה להיעשות הן באופן ישיר - על ידי עמידה בצל של עץ, והן בצורה עקיפה - כאשר נמצאים ליד עצים רבים נמנעת קרינה מצד אלמנטים לבנים שפולטים קרינה ואלמנטים שחורים שפולטים חום.

להשפעות האלה יש משמעות גדולה על עומס החום שאנשים חווים, ודרכו על השאלה כמה נוח לבני האדם במרחב - נוחות אקלימית. בגלל אי החום העירוני לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות צלזיוס, עומס החום (העומס התרמי) בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר ב-63%..

הצללה באמצעות עצים שונה מהצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את האפקט של אי חום עירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק, זכוכית או חומר אחר המשקף את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, דבר דומה מתרחש לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של אי החום העירוני. נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ובתנאים מסויימים הדבר יגרור חימום נוסף. לעומת זאת העץ קולט חלק משמעותי מאנרגיית השמש לתוכו בגלל תהליך הפוטוסינתזה ובכך הוא עדיף על סתם משטח צבוע. באנרגיה זו הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל בעלי החיים על כדור הארץ.

סיוע של עצים לתחבורה רכה ותחבורה בת קיימא

ערך מורחב – טבע עירוני ותחבורה בת קיימא

עצים ברחוב בפריז. פריז היא בעלת אחוז גבוה של הולכי רגל במדד של פיצול נסיעות עקב מגוון אלמנטים של הליכתיות - תכנון שמקל ומעודד הליכה.

עצים הופכים רחובות לנעימים יותר עבור תחבורה רכה - הפחתת עומס חום ועומס קרינה מקלה על ניידות של תחבורה רכה - הולכי רגל, אופניים, קורקינטים, אופניים חשמליים ועוד. הגנה זו משמעותית עבור מי שאין להם רכב עם מזגן. עצים נשירים יכולים לסייע לקירור הרחוב או הבית בזמן הקיץ, בעודם שומרים על כניסת אור וחום בתקופת החורף.

בנוסף לכך לעצים יש תפקיד חשוב בהצללה ושמירה על נוחות אקלימית בתחנות אוטובוס. הצל שמספקת תחנת אוטובוס הוא קטן באופן משמעותי לעומת צל של עץ בוגר. השטח הכולל של הצל מספק קירור לאיזור התחנה כולו ובכך מונע חימום של הנוסעים על ידי קרינה ושחרור חום ממשטחים בקרבת התחנה כמו מכוניות, כבישים ועוד. במדינות חמות כמו ישראל להיבטים אלה יש השלכות מהותיות על הנכונות של אנשים להשתמש בתחבורה בת קיימא - הליכה, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. כמובן שיש צורך בהיבטים רבים נוספים מלבד עצים להצלחה של תחבורה בת קיימא כמו עירוב שימושי קרקע, בנייה קומפקטית והימנעות מפרבור, בלוקים עירוניים קצרים ועוד היבטים של עירוניות מתחדשת ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא יכולות להקטין בעיות עירוניות רבות - הפחתת פקקי תנועה, בעיות חניה, זיהום אוויר, זיהום רעש ועוד. בנוסף הדבר מסייע להפחתת תלות בנפט והתחממות עולמית ולשפר את הכלכלה העירונית. מסיבות אלו מדינות וערים רבות בעולם מנסות לקדם תחבורה בת קיימא. במדינות אירופאית רבות וכן בסין ויפן יש התקדמות משמעותית כך שבערים רבות השימוש במכוניות הולך ויורד. לדבר זה משמעות עצומה על מספר רב של היבטים הן בעיר עצמה והן ברמה הלאומית במגוון היבטים של בריאות, כלכלה, תכנון עירוני ועוד - ראו השפעות חיצוניות של מכוניות.

יתרונות בריאותיים של עצים בעיר

טיהור אוויר בעיר

ערך מורחב – השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

עצים מטהרים את האוויר, על ידי ספיחה של זיהום אוויר ופליטה של חמצן. גם עצים מחוץ לעיר מבצעים פעולה דומה אבל עצים בתוך העיר מנקים את האוויר שנושמים תושבי העיר - איכות האוויר שקרובה יותר לתושבי העיר משפיעה בצורה חזקה הרבה יותר על בריאותם. היות ולזיהום אוויר יש השפעות קשות על הבריאות מדובר ביתרון משמעותי.

סיוע של עצים לתחבורה פעילה

עצים מסייעים לתחבורה פעילה - עצים מסייעים לביצוע של תחבורה פעילה על ידי הספקת צל, הפחתת עומס חום, וטיהור האוויר. תחבורה פעילה כזו כוללת הליכה ורכיבה באופניים כחלק מחיי היום-יום. בנוסף עצים מסייעים לתיירות אופניים ונסיעות התרגעות. לכל הפעילויות האלה יש השלכות בריאותיות משמעותיות. לפי ארגון הבריאות העולמי מחסור בפעילות גופנית הוא גורם הסיכון הבריאותי הרביעי בחשיבותו ביחס לאוכלוסיית העולם, וגורם למוות מוקדם של 3.2 מיליון בני אדם בשנה. מחסור בפעילות גופנית ואורח חיים יושבני הוא גורם חשוב לתחלואה ולעלויות גבוהות של טיפול רפואי. היבט זה הוא מהותי יותר במדינות מערביות ועשירות שבהן השפעות של מחלות מדבקות וזיהום תעשייתי הם גורמי תחלואה ומוות פחות מהותיים לעומת מדינות לא מערביות. פעילות גופנית סדירה מפחיתה באופן ניכר את הסיכון להתקפי לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה, אוסטאופורוזיס ומחלות אחרות. פעילות גופנית גם משפרת את הרווחה הנפשית, מקטינה מתח נפשי ודיכאון, מגדילה את פריון העבודה, משפרת תפקוד נפשי ומיני ומאיטה את תהליך ההזדקנות.[1]. תחבורה פעילה שכוללת רכיבה על אופניים או הליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית. לפי ארגון הבריאות העולמי, פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות. דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.

ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים בפעילות גופנית של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים נחשבת על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו. גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.הליכה רגלית ורכיבה באופניים כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה במחלות לב-ריאה, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את רעש ואת זיהום האוויר ובכך תשפר את איכות החיים בעיר.

השפעת עצים על תחבורה רכה ותחבורה בת קיימא

עצים מקלים על שימוש בתחבורה בת קיימא בעיר, ולכן הם מספקים יתרונות בריאותיים נוספים- לא רק תחבורה פעילה אלא הקטנה של השפעות בריאותיות של מכוניות עקב היבטים נוספים - הפחתת נזקים של זיהום אוויר מתחבורה, הפחתה של בעיית תאונות דרכים, הפחתה של בעיות הנגרמות עקב זיהום רעש כגון מתח נפשי, ובעיות בריאות הנגרמת עקב פקקי תנועה - בעיות של מתח נפשי וכן בעיות של כאבים בצוואר ובכתפיים.

סיוע של עצים להפחתת נזקי קרינה עודפת ונזקי עומס חום

עצים מספקים צל ובכך מפחיתים נזקים של קרינת שמש עודפת. עודף קרינת שמש עלול לגרום בעיות בריאות שונות עבור העור כמו סרטן עור וכן נזקים מצטברים לראייה. צל מעצים מפחית את עומס הקרינה הן למי שנמצא בקרבת העצים ומקבל צל ישיר מהעץ, והן על ידי הפחתת הקרינה החוזרת מעצמים לבנים כמו בניינים, סלעים, חול ועוד.

חשיבות נוספת של עצים היא עצים מספקים צל ובכך מפחיתים עומסי חום הפחתת הקרינה על ידי הצללה וכן היבטים של נשימת עצים מפחיתה עומס חום ובעיה של אי חום עירוני בזמן הקיץ וכן בימי שרב בסתיו ובאביב. עומסי חום עלולים לגרום בעיות כמו מכת חום (חום יתר לאנשים) והתייבשות - דבר שעלול לפגוע באנשים שמבצעים פעילות גופנית, באנשים חולים, בילדים ובמבוגרים. עומס חום שנגרם לגוף נגרם לא רק בשל עליה בטמפרטורה של האוויר, אלא גם עקב קרינה או מחסור ברוח. עצים גם מורידים את הטמפרטורה הממוצעת סביבם (שירותים של מיקרו אקלים) ובנוסף לכך שהייה לצד עצים - במיוחד עצים רבים - מורידה את עומס החום על הגוף של קרינה ישירה קרינה מוחזרת - כך שעומס החום של שני אנשים שנמצאים בצל באותה טמפרטורה ובאותה לחות יהיה שונה אם אחד מהם נמצא תחת עץ בודד והשני יושב בקרבת עצים רבים יותר.

השפעת עצים על הרווחה הנפשית והפחתת מתחים

ערכים מורחבים – מתח נפשי, אמבט יער

עצים משפרים את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - מלבד טיהור האוויר, עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.

מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית.

בשנים האחרונות גדל המחקר סביב נושא של אמבט יער - כיצד טיול נינוח בסביבת יערות חורשות ואולי גם עצים עשויים להקל על המערכת החיסונית ולשפר היבטים של רוגע נפשי.

השפעות של פארקים בעיר

מחקר משנת 2007 בדק את ההשפעה של ביקורים בפארק עירוני וביער עירוני בציריך שבשווייץ על הרגשה מדווחת של מתח נפשי, כאבי ראש והרגשת איזון כללית. רמות המתח ירדו ב-87% וכאבי הראש פחות ב-50%. התחושה החיובית השתפרה ככל שהביקור היה ארוך יותר וכלל גם פעילות גופנית (ריצה, אופניים משחק בכדור) - דבר שהשפע בצורה חזקה הרבה יותר לעומת מי שקיים פעילות נמוכה יותר כמו הליכה או התרגעות.

בשנת 2017 פורסמו התוצאות של מחקר על אמבטיית יער - חלק מתכנית בריאות לאומית יפנית שהחלה בשנות ה-80. רחצת יער כוללת שהייה רגועה ליד עצים למשך זמן קצר במשך היום (ללא ביצוע של פעילות גופנית). החוקרים מצאו כי רחצות יער כאלה סייעו לרווחה הנפשית והגופנית, תרמו לתפקוד מערכת החיסון, הורידו הפרשה של הורמונים מעוררי עודף לחץ והורידו את לחץ הדם.

השפעות כלכליות של עצים בעיר

בשנת 2006 רצתה עיריית פיטסבורג לברר מה הערך הכלכלי של עצים בתחום העירוני. היא פנתה לארגון ללא מטרות רווח בשם Tree Pittsburgh, ארגון זה השתמש בתוכנית הדמייה בשם i-Tree שפותחה בשנת 2006 על ידי שירות היערנות של ארצות הברית יחד עם חברת Davey Tree. התוכנה החופשית מאפשרת לערים ולאנשים פרטיים לתאר את היתרונות של עצים במונחים כלכליים. עיריית פיטסבורג גילתה כי העצים במרחב הציבורי של העיר סיפקו שווי סביבתי ואסתטי בשווי 2.4 מיליון דולר בכל שנה (מחקר משנת 2011 שבדק את התרומה של כל העצים בעיר וכלל סקירת יותר מ-200 חלקות, מצא ערך של 10-13 מיליון דולר בשנה בהתבסס על יתרונות של אסתטיקה, שימושי אנרגיה ואיכות האוויר. התרומות הנלקחות בחשבון הן חסכון באנרגיה של בתים עקב צל, השפעה על האוויר והמים של העיר, ושיפור הערך של בתים בשכונה ). בהינתן שהעירייה השקיעה בשנים אלה 850 אלף דולר בנטיעה וטיפול בעצים, הגיעה הארגון למסקנה לפי ניתוח עלות-תועלת כי העיר מקבלת 3 דולר החזר על כל דולר של השקעה בנושא. דבר זה סייע לשכנע את העיר כי השקעה בעצים משתלמת. בשנת 2013 החליטה העיריה תכנית-אב מפורטת לשמירה ונטיעה של עצים למשך שני העשורים הקרובים.

• עצים מסייעים לכלכלה המקומית - מחקרים מצאו כי רחובות שיש בהם הם עצים הם נעימים יותר להולכי רגל ולכן צרכנים מוכנים לשלם יותר כסף לחנויות ברחובות שבהם יש עצים. לפי מחקר שבוצע בארצות הברית בשנת 2005, ברחובות בערים קטנות צרכנים מוכנים לשלם 9% יותר ובערים גדולות צרכנים מוכנים לשלם 12% יותר.
• עצים מסייעים לתיירות עירונית - רחובות ללא עצים הם רחובות מכוערים יותר, ובנוסף אלו רחובות שפחות נעים ללכת בהם ברגל. מסיבה זו כמות מספקת של עצים במרחב העירוני מעודדת תיירות פנים ותיירות חוץ, במיוחד במדינות חמות.

יתרונות נוספים של עצים בעיר

• עצים מסייעים בניהול המים בזמן גשם - על ידי החדרת המים לקרקע במקום שאלו ימשיכו לזרום על פני המדרכות ולגרום הן לשלוליות במדרכות ובכבישים והן לעומס על מערכת הניקוז העירונית. היבט זה מהווה חלק מקציר מי נגר בעיר. מים שאינם חודרים לקרקע מתאדים בחלקם הגדול או שהם הולכים ישירות למערכות הניקוז ומשם לים, דבר זה מחריף את מצוקת המים.
• עצים מספקים מקום מחייה לבעלי חיים אחרים - כמו ציפורים, מיני חרקים, זוחלים ויונקים קטנים. בכך הם יכולים לסייע לשמירה על אקולוגיה עירונית על טבע עירוני ולשמירה על מגוון מינים.

בעיות עם עצים בסביבה העירונית

עצים בעיר עלולים לגרום גם בעיות שונות :

• הפרעה לתוכניות פיתוח - קשה להזיז עצים בוגרים ואלו מהווים אתגר למתכננים שרוצים לשנות את חתך הרחוב, לבנות מבנים חדשים או לשפץ מבנים.
• שורשים הפוגעים בתשתיות עירוניות השורשים של עצים יכולים לגדול ולפגוע בתשתיות עירוניות שונות כמו צינורות מים וביוב, צינורות טלפוניה, חשמל או גז, וכן לפגיעה במדרכות או בכבישים. בסביבה עירונית תת הקרקע צפופה ברשתות שונות ועצים ושורשים יכולים לסבך את הטיפול והתחזוקה של רשתות אלה.
• סכנת נפילה של ענפים ועצים העץ עצמו עלול לחלות ולהיחלש או שענפים ממנו עלולים ליפול וכתוצאה מכך לקרוס על מבנים, חוטי חשמל, מכוניות או בני אדם. בעיה זו עלולה להחריף דווקא בגלל גיזום מוגזם של עצים.
• סכנה בזמן סופה - סופה עזה עלולה גם היא לגרום לכך שעצים וענפים יפלו על רכוש או בני אדם ויפגעו בהם. עצים עלולים להידלק מברק ולגרום שריפה.
• עצים מחייבים גיזום עונתי כדי למנוע פגיעה בכבלי חשמל, וכדי לאפשר כניסת אור לדירות.
• עצי פרי עלולים למשוך זבובים שעשויים להיות מטרד. כמו כן גם מיני בעלי חיים אחרים כמו עטלפי פירות או ציפורים עלולים להטריד חלק מתושבי העיר. דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כיסוי הפירות בשקיות נייר או קטיף של הפרי בזמן.
• בעיות לכלוך פירות מעצי פרי עלולים לנשור ובכך ליצור מפגע אסתטי על מדרכות העיר ו/או על מכוניות או מבנים. פתרון קהילתי לדבר זה יכולים להיות קטיף של פירות במסגרת גינה קהילתית. הבעיה הזו יכולה להחריף עקב מינים פולשים של חרקים שפוגעים בעצים וגורמים לנשירת פירות, לדוגמה צרעה שגורמת לנשירת פירות פיקוס.
• סכנת זיהום עצי פרי הנטועים בקרקע מזוהמת עלולים לגדל פרות מזוהמים ובכך לפגוע בבעלי חיים או בני אדם הניזונים מהם.

הפרעה של עצים לתוכניות פיתוח עירוניות מהווה סיבה ראשונה במעלה לכריתת עצים על ידי עיריות. בעיה זו היא חריפה יותר בתכנון מוטה רכב פרטי שבו העצים אינם תורמים הרבה לנהגים ולעומת זאת הם מפריעים להיבטים כמו כבישים מהירים בתוך העיר. ולהקמת "מתחמים". לעומת זאת בתכנון של תחבורה בת קיימא ותכנון ידידותי להולכי רגל כמו בנייה מרקמית ובניית גריד צפוף של רחובות העצים יכולים לתרום. תכופות כריתה של עצים הופכת להיות נושא למאבק בין יוזמות בינוי עירוני של העיריה לבין תושבים.

סכנות מצד עצים בזמן סופה וצורך בגיזום עלולים להוביל לבעיה של גיזום יתר של עצים.

עצים בעיר בישראל

ערך מורחב – טבע עירוני בישראל

בשנים האחרונות קיימת מודעות גוברת בציבור לנושא חשיבות העצים במרחב העירוני וכן לטבע עירוני והתקיימו מאבקים בנושאים כמו - הוספת עצים למרחב העירוני, נגד גיזום מוגזם של עצים, נגד כריתת עצים בערים ונגד כריתת יערות בקרבת ערים בישראל. העצים נכרתים כדי לפנות מקום לבנייה, לתשתיות כבישים וכו'.

בעקבות יוזמות של קידום נתונים חופשיים כיום ניתן למצוא אתרים של טבע עירוני בישראל ועצי מורשת באתר המפות הממשלתי.

גיזום מוגזם של עצים

גיזום העץ על ידי העירייה או גורמים אחרים נועד למטרות שונות. סיבה אחת היא כדי לעודד צמיחה נכונה של העץ. סיבה נוספת היא במטרה למנוע נפילה של ענפים. גיזום נעשה גם כפעולת מנע של ענפים שעלולים ליפול בזמן סופות וכן כדי למנוע מגע של עצים עם חוטי חשמל.

פעילים להגנה על עצים ואגרונומים טוענים כי קיימת בעיה של גיזום מוגזם של עצים במרחב העירוני. שמואל זילבר, הוא גוזם עצים מקצועי ומי שמשמש מדריך מומחה מטעם משרד החקלאות. זילבר שעבד בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב טוען כי במסגרת פרקטיקת הגיזום של העיירה גוזמים 50% עד 100% מנוף העץ. לטענתנו גיזום בריא הוא לכל היותר 25% מנוף העץ.

האגרונומית דידי שמש וכן זילבר טוענים כי גיזום מוגזם שנעשה כביכול לטובת הבטיחות עלול להוביל לתוצאה הפוכה - הגברת הסיכון של נפילת ענפים וריקבון בעצים. כאשר יש גיזום מוגזם, העץ נכנס למצוקה שכן העלים משמשים לפוטוסינתזה, ובלעדיהם לעץ אין מספיק אנרגיה. כדי להתמודד עם מצב זה העץ מפנה את כל המאמצים שלו להצמיח במהירות ענפים ארוכים על גבי רקמה פצועה, כדי שענפים אלה יספרו לו אנרגיה. לטענת שמש, ענפים אלה הם דקים יותר ושבירים יותר. לפי זילבר הענפים החדשים שצומחים מאיזורי הגיזום, מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה ולכן האחיזה שלהם בבסיסה חלשה ורופפת יותר יחסית לענפים המקוריים. בנוסף לפי זילבר, כאשר העץ מפנה את כל עתודות האנרגיה לצמיחה מהירה הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים שעלולים ליצור ריקבון באיזורי הגיזום. הענפים החלשים יחד עם הריקבון בבסיס האחיזה עלולים ליצור נטייה חזקה יותר לניתוק של הענפים בזמן סערה.

מאבקים נגד כריתת עצים בעיר

דוגמאות למאבקים בכריתת עצים במרחב העירוני בישראל :

• מאבק נגד כריתת עצי שקמה עתיקים בתל אביב בשנות ה-50. המאבק הצליח. עם בנייתם של היכל התרבות ותאטרון הבימה הועתקו העצים אל גן יעקב, בתכנונו של אדריכל הנוף אברהם קרוון.
• מאבק נגד כריתת עץ השקמה העתיק ברחוב מזא"ה.
• מאבק נגד כריתת עצים בכיכר דיזנגוף בתל אביב בינואר 2017 - המאבק נכשל [2]
• עצי וושינגטוניה ואשל שנכרתו באזור גן הכובשים בתל אביב,
• המאבק על עצי הפיקוס הוותיקים בשדרות ירושלים ביפו,
• פרויקט הבינוי שהביא לכריתת עצי הפיקוס הוותיקים בכיכר המדינה בתל אביב, והעתקם לשולי הכיכר [3]
• התוכנית להקמת שכונת מגורים ברכס לבן ליד ירושלים, שכוללת גם פגיעה ביער
• תכנית "הדסה הקטנה" שמתוכננת בשטח הפארק ליד גן המפלצת בקריית יובל בירושלים,
• כריתת חורשת אקליפטוסים בקריית אונו לצורך הרחבת הכביש המוביל לבקו"ם,
• מאבק נגד כריתת עצים ביער אוסישקין בכפר סבא

המחאה על כריתת עצים היא בשל סיבות מגוונות - רצון לשמור על הנוף העירוני, ערך נוסטלגי, אובדן הצל והחמרה של אי חום עירוני, הפרעה לתחבורה פעילה, ועוד.

ההגנה הניתנת לעצים קשורה להגדרתם כ"עצים בוגרים", בתיקון 89 לחוק התכנון והבנייה משנת 2008, נקבע שהגדרה של עץ בוגר קשורה לגודל. הוא חייב להיות בגובה מעל 1.30 מטרים ושקוטר הגזע הוא מעל 10 ס"מ. כל עץ שעונה על הגדרה של עץ בוגר הוא עץ בעקרון עץ מוגן. כדי לכרות עת כזה נדרש רישיון כריתה שאותו מנפיק פקיד היערות. הנחת המוצא היא שהעץ מוגן ושומר השער נגד כריתה שלו פקיד היערות. פקיד היערות יכול להיות גורם עירוני, או עובד של קרן קיימת לישראל, חלקם אגרונומים וחלקם לא.

פעילים להגנת עצים טוענים כי ידם של חלק מהפקידים "קלה על ההדק" וכי הם נותנים אישור בקלות רבה. יפעת הולצמן-גזית היא פרופסור למשפטים מהמכללה למנהל, והיא מומחית בתחום ההגנה על עצים. לפי הולצמן-גזית הבעיה הקשה היא שפקידי היערות לא מתפקדים תמיד כשומרים. יש להם נטייה להקל במתן רישיונות, וכי "נותנים לחתול לשמור על השמנת".

בשנת 2018 הוחלט במשרד החקלאות להקל על הקריטריונים לכריתת עצים. זאת במסגרת החלטה ממשלתית להפחית נטל של רגולציה. לפי הולצמן-גזית פקיד היערות הממשלתית טען שהוא לא מרגיש נוח עם הקריטריונים של סעיף 15 (שכללו "ייחוד העץ" ו"תרומה סביבתית", ג.נ.) ולכן הוא רוצה לקבוע קריטריונים אובייקטיביים. הוא קבע ארבעה קריטריונים: בריאות, מין העץ, היקף חופת העץ ומיקומו. אין שום התייחסות לערך נופי ואקולוגי וגם לא לערך תרבותי. הטענה הייתה שהעניינים האלה הם סובייקטיביים.

המחוקק קבע שכאשר נותנים רישיון כריתה לעץ בוגר צריך לקבוע ערך חליפי, שפירושו כיום הוא פיצוי כספי. הכסף הזה אמור לשמש לשתילת עצים חדשים. הקביעה של ערך חליפי, היא לפי העץ שהלך. עץ שיש לו ערך גבוה מחייב פיצוי יקר יותר. לפי הולצמן-גזית תפיסה זו בעייתי היות וערך העץ עצמו הוא סכום קטן יחסית, ונדרש סכום גדול יותר כדי לייצר תנאים לצמיחת עץ משמעותי. התפיסה צריכה להיות כמה יעלה לייצר בית גידול שאפשר לטעת בו עצים משמעותיים. בחלק מהמקרים עושים גומה באזור שהוא מלא בטון, זה לא מאפשר צמיחה של עץ משמעותי שכן ללא שורשים משמעותיים העץ לא יכול להתפתח.

לפי הולצמן-גזית צריך לשנות את החשיבה. צריך שיהיה 'היטל יער עירוני'. כל יזם שבונה בעיר ומעוניין לכרות עצים וקיבל את אישור פקיד היערות, יידרש לשלם עבור יצירת בתי הגידול שיאפשרו לעצים החדשים להתפתח. לדבריה יש היום בעולם טכניקות שמאפשרות נטיעה של עצים באזורים צפופים.

בישראל היו גם מאבקים למען נטיעת עצים והקמת גנים בעיר. מאבק מפורסם שנשא פרי הוא המאבק למען גן קריית ספר בתל אביב. במקום היתה תחנת משטרה וחניון ליד הרחובות קריית ספר וסעדיה גאון. באזור 1991 חזרה מיכל ברז"ל כהו מניו-יורק כאמא צעירה עם ילדה בת שנה וחיפשה גינה אזורית. משלא מצאה היא החלה ליזום מאבק ציבורי מול הערייה בדרישה להקים במקום גן ציבורי. התושבים הפיצו עצומה מקומית, רתמו את וועדי התושבים המקומיים למאבק. גילה הרץ הביאה תוכניות שהיו במקום שנודע כ"חניון סעדיה גאון" והשתיים חשבו שהמקום מתאים להיות פארק עירוני. בשנת 1994 הן כינסו מסיבת עיתונאים בנושא וקיימו במקום שתילה לא חוקית. הרץ נכנסה לפוליטיקה וברזל כהן הקימה עמותה "וועדי לב תל אביב - ירוק במקום בטון".[4] בשנת 2000 הצהיר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על כוונתו להקים במתחם פארק לרווחת התושבים. עם זאת, לאחר פינוי השטח, השכיר המינהל את השטח לזכיין לצורך הקמת חניון זמני ולא קודמה תוכנית או צעדים בפועל. ביולי 2008 יזמו תושבי השכונה פעולת מחאה שבמסגרתה נטעו כ-60 עצים במתחם כדי לקבוע עובדות בשטח ולהפסיק את פעילות החניון. כעבור כחודש נעקרו העצים על ידי אלמונים, אך מאז האירוע קיימו התושבים באופן תדיר פעולות הפגנתיות שבועיות: שתילת עצים וטיפוחם, פעולות גינון, הופעות ופיקניקים קהילתיים. סיעת עיר לכולנו וכן החברה להגנת הטבע תמכו בהקמת גינה במקום. ב-22 באפריל 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב את תוכניתו של ועד השכונה להקמת פארק במתחם קריית ספר, בשטח ראשוני של 6.5 דונם, ובקצהו גן ילדים שכונתי. הצעת ועד השכונה גברה על הצעת העירייה להקמת מגדלי עסקים וחניון במתחם. [5] היה זה האישור הרשמי הראשון של העירייה להצעת תושבי השכונה, לאחר מאבק בן כ-18 שנה. במרץ 2012 הוחל בהקמת גן קריית ספר, בתכנונו של רם איזנברג, והוא נפתח לציבור במרץ 2013, ערב פסח תשע"ג.

ראו גם

• טבע עירוני, טבע עירוני בישראל
• גינה קהילתית
• אקולוגיה עירונית
• אמבטיית יער
• אי חום עירוני
• הצללה במרחב הציבורי
• הליכתיות
• עירוניות מתחדשת

קישורים חיצוניים

• מדריך ארצי לצל עצים במרחב הבנוי, משרד החקלאות, מנהל התכנון. נובמבר 2020
• The Depressing Science of What Living in a City Does to Your Brain Princess Ojiaku, 2016
• קבוצת "הצילו את העצים" בפייסבוק. למניעת כריתת עצים בערים. – קבוצה ברשת החברתית פייסבוק
• שכבת עצי מורשת בישראל, באתר המפות הממשלתית gov.map, ניתן להדליק שכבות נוספות המכילות מידע על טבע עירוני.
• i-Tree כלי הערכה חופשיים לשימוש לניתוח סיכונים לעצים ותועלות של עצים בהקשרים שונים, על בסיס מחקרים מדעיים, שפותחו על ידי USDA Forest Service
• ליאור זינגר, המדריך למחבקי עצים – הגנה על עצים מפני כריתה, קח את הקיימות בידיים, 5 בפברואר 2014
• London is adding 40,000 trees to its skyline סרטון שגם מאזכר מחקרים לגבי יתרונות של עצים, World Economic Forum, 2018
• מפה של עצי פרי בתל אביב, באתר "הכל שקרים"
• כרמלה קופר, הצצה לשבעה פיינליסטים שעלו לגמר תחרות הצללה בתל אביב, אתר "מגדילים", 05.01.2018
• בר לביא, חפשו את הצל: למה אחרי כל ההשקעה כיכר דיזנגוף החדשה נטושה בשעות היום?, גלובס, 22.7.2019
• סקר עצים עתיקים ויחודיים בירושלים, החברה להגנת הטבע, מרץ 2013, באתר מפה ירוקה (ירושלים)
• צאלה קוטלר הדרי, כך הולכים הכורתים: בישראל נכרתים 230 אלף עצים בכל שנה, מאקו, 11 באוגוסט 2021
• אסף זגריזק, כבישים מורחבים והעצים משלמים את המחיר: "האצבע קלה על ההדק", וואינט, 20 באוגוסט 2021
• רוני דורי, אתגר כרת, מוסף כלכליסט, 5 באוגוסט 2021

הערות שוליים

הולכי רגל
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית