טבע עירוני בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי.

טבע עירוני בישראל נוגע למצבו של הטבע העירוני בישראל. מצב הטבע העירוני בישראל הוא באופן כללי לא טוב, והוא מתדרדר במהירות. הסיבות העיקריות הן:

1. בנייה על השטחים הירוקים, למרות שאפשר לאכלס דירות ריקות, להגביהה בתים קיימים, לבנות במקום חניות, תוך מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית או אופניים, ועוד.

2. כיסוי חצרות הבתים באספלט ובטון, הרבה פעמים, שוב, למען חניות.

3. גינון אינטנסיבי - גיזום, כיסוח, ריסוס, כריתה, גריפת עלים.

הסיבות היסודיות הן גידול אוכלוסיית ישראל, פרבור בישראל ותכנון מוטה רכב פרטי שגורר בנייה רבה של כבישים וחניונים. סיבות נוספות קשורות להיבטים של תכנון עירוני בישראל שאינו מתחשב במיוחד בהיבטים של טבע עירוני, צל והיבטים נוספים לטובת תחבורה רכה והוא בעל "יד קלה על ההדק" בכל הנוגע לכריתת עצים. תהליכים נוספים שמשפיעים על הטבע העירוני בישראל נוגעים להשפעות של התחממות עולמית על ישראל ולבצורת בישראל אשר גורמים למפגעי חום, מחלות ומצוקת מים.

מצב הטבע העירוני בישראל

טבע עירוני של עצים וצמחייה

מצב הטבע העירוני בישראל הוא באופן כללי לא טוב ומדרדר במהירות. כל שנה כורתים בערים הגדולות בישראל 7,500 עצים, 85% מהבקשות לכריתה מאושרות והרשויות הממונות על השמירה לעיתים קרובות מתמקדות בשתילת עצים אחרים במקום[1], למרות שעץ ותיק הוא בעל יתרונות אקולוגיים גדולים יותר מעץ חדש: עץ גדול יכול לספוח יותר זיהום אוויר כי הוא תופס נפח גדול יותר, ובאשר לקליטת פחמן דו חמצני עץ גדול יכול לספוח בשנה אחד את אותה כמות שעץ בינוני סופח בכל ימי חייו[2].

כמות השטחים הירוקים לנפש ביישובים בישראל נמוכה בהרבה מתקן ארגון הבריאות העולמי נמוכה מהכמות במערב אירופה או באיסטנבול. כמובן שיש ערים עם פחות שטחים כמו טוקיו, בואנוס איירס. ניתן לראות את המצב בישראל לפי הטבלה הבאה:

מקום כמות שטחי טבע עירוני לתושב במטרים רבועים
המינימום לפי תקן ארגון הבריאות העולמי 9
המינימום לפי תקן מדינת ישראל מ-2008 10
וינה 120
שטוקהולם 87.5
סינגפור 66
אמסטרדם 45.5
לונדון 27
איסטנבול 6.4
הממוצע לערי ישראל 3
שכונה עשירה בישראל (צפון תל אביב) 13
שכונה ענייה בישראל (פלורנטין) 1
טוקיו 3
בואנוס איירס 1.9

[3][4]. זאת בשונה ממצב היערות מחוץ ליישובים שהמצב שלהם בישראל יותר טוב מהרבה מדינות אחרות כי ישראל היא בין המדינות הבודדות ששטח היערות שלה גדל בגלל נטיעת היערות.

זאת בשונה ממצב היערות מחוץ ליישובים שהמצב שלהם בישראל יותר טוב מהרבה מדינות אחרות כי ישראל היא בין המדינות הבודדות ששטח היערות שלה גדל בגלל נטיעת היערות.

השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. מקור: גרינפיס בלגיה.
טבע עירוני של חופים ונחלים

בעוד שרוב חופי ישראל לא נמצאים ליד העיר, יש מספר מקומות שבהם יש חופים בקרבת ערים - בערים רבות כמו נהריה, עכו, חיפה, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים, אשדוד ואשקלון, וכן טבריה ואילת. מאבקי ציבוריים הובילו לכך שאסור לגבות תשלום על הכניסה לחופים ובכך החופים העירוניים משמשים לצרכי נופש ותיירות. בחופים העירוניים יש בעיות של בנייה על החופים בישראל וכן הקמה של מרינות בישראל במסגרת המאבק על חופי ישראל. בהיבט זה היתה התקדמות גדולה במודעות הציבור לגבי הצורך לשמור על החופים ודבר זה בא לידי ביטוי גם ב"חוק החופים" האוסר בניה בקרבת המים. מאבקים נוספים נוגעים לזיהום חופי הים בישראל בשפכים, פלסטיק, זכוכית וסוגי מזהמים נוספים. בעקבות מודעות גדלה לשמירת טבע בישראל ובעקבות מאבקים של גופים כמו החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, פעולה ירוקה וצלול עלתה המועדות בציבור לנושא. מצד שני נמשך הלחץ לבנות על החופים או בקרבתם בעיקר בגלל גידול אוכלוסיית ישראל ופריון ילודה גבוה. תהליך שמאיים על החופים וחלק מהנחלים (בטווח ארוך) הוא עליית מפלס פני הים בישראל.

מצב הנחלים הזורמים דרך ערים בישראל לא טוב אבל במגמת שיפור מסויימת. בעשורים הראשונים להקמת המדינה החל תהליך מהיר של זיהום נחלים בישראל בהיקף נרחב מאד. עם השנים ובעקבות שיפור במצב הכלכלי (עקומת קוזנץ הסביבתית) חלה עליה במודעות לנושא, והחלו מאבקים חברתיים וסביבתיים נגד הזיהום, בהובלת גופים כמו החברה להגנת הטבע, צלול וכן פעילות בנושא של המשרד להגנת הסביבה. הפחתת הזיהום בנחלים ושיקום נחלים כללו גם מקטעי נחל שעברו בקרבת ערים דוגמת נחל הירקון בתל אביב ונחל הקישון בחיפה. במקומות אלה השיקום כלל גם טבע עירוני ואף טבע קצת טבע פראי (ללא גישת אדם). עם זאת נחלים עירוניים רבים הם עדיין בגדר תעלות בטון סגורות או פתוחות, ללא מערכת אקולוגית וללא גישה לציבור. כאשר דוגמה לזה היא נחל איילון הזורם דרך תל אביב דרך תעלת בטון כשהוא מוקף בכביש מהיר ומסילת ברזל ללא כל גישה לציבור או מערכת אקולוגית כלשהי. כמו כן שאיבת מים בגלל בצורת בישראל וגידול האוכלוסייה בה, יחד עם בעיות קיימות עדיין של זיהום מים בנחלים מונעים מהנחלים בערים להיות מקומות רחצה, אף כי דבר זה יכול להאריך בצורה משמעותית את שטח הרחצה הציבורי בישראל שהוא מצומצם מאד.

הסיבות לפגיעה בטבע העירוני בישראל

אי אפשר להסביר את המצב העגום של הטבע עירוני רק בצפיפות אוכלוסייה גבוהה כי ערים רבות באירופה צפופות יותר מהערים בישראל. בדונם ממוצע בתל אביב-יפו גרים 8 אנשים, בירושלים 6 אנשים ובמודיעין 1.4, זאת לעומת פריז שבה גרים 20 אנשים לדונם. בצפיפות של פריז, בתל אביב יהיה מקום לעוד מיליון תושבים, ובירושלים יוכלו לגור עוד 9.1 מיליון תושבים." [5].

מכאן שהסיבות הם התעלמות מחשיבות הטבע העירוני. הסיבות העיקריות הם הקצאת כמות קטנה של שטחים ירוקים בערים מההתחלה, בנייה על השטחים שהוקצו - בניינים, כבישים, חניות ועוד, הפיכת חצרות מסיבית משטחים ירוקים לבטון ואספלט וגינון אינטנסיבי -גיזום, כיסוח, גריפת עלים, ריסוס בחומרי הדברה. באופן כללי העיריות במיוחד לא אוהבות להשאיר טבע עירוני במצב טבעי - כזה שלא עולה כסף ומים לטפל בו. המחיר מגולגל על האזרח דרך הארנונה ועוד תשלומים.

התלות ברכב הפרטי ותכנון מוטה רכב פרטי גורמים הפיכת שטחים ירוקים לחניות וכבישים. קיים יחס יחס מזלזל מצד הקבלנים ומתכנני הערים המעדיפים לבנות על השטחים הירוקים שבתוך העיר מאשר לאכלס דירות ריקות לבנות במקום חניות, להגביה בניינים ולבנות במקום שטחי תעשייה, צה"ל וקניונים נטושים. הגינון אינטנסיבי הורס גם את מה שנשאר כ"שטח ירוק" והופך אותו ל"מדבר ירוק" - הכינוי של המדשאה באנגליה.

בישראל קיימת משיכה כללית, חזקה וקבועה של האוכלוסייה לטבע עירוני. כך לדוגמה, אם בודקים שתי דירות שהן דומות במרבית המאפיינים – שתי דירות שלושה חדרים בגודל דומה – האחת קרובה לפארק והשנייה רחוקה ממנו, ניתן לראות כי הדירה הקרובה(ברחוב יוסף אשרמן) מוצעת למכירה בסכום של 1,510,000 ש"ח, ואילו הדירה הרחוקה – שנמצאת במרחק של קילומטר וחצי מהפארק, ברחוב אני מאמין – מוצעת למכירה בסכום של 1,250,000 ש"ח. פארק מעלה ערך דירה הממוקמת סביבו בכ-9%. הפארק מייצר בקרה אקלימית המפחיתה טמפרטורה ומפחיתה עלויות חשמל בכ-100 שקל לשנה למשקי הבית שסביבו.[6].

תמונה של שכונת פלורנטין בתל אביב-יפו, הענייה יחסית, מלמעלה. רואים שיש מעט מאוד ירק. בשכונת פלורנטין יש מטר רבוע 1 של טבע עירוני לתושב. תקן ארגון הבריאות העולמי הוא 9 מטרים רבועים. התקן הישראלי הוא 10 מטרים רבועים. קרדיט: צולם על ידי הצלם מיכאל יעקובסון.

כמו במדינות אחרות גם בישראל, בגלל שהאנשים רוצים לחיות במקום ירוק לעתים קרובות כורתים חלקת יער ובונים במקומו יישוב חדש כדי שמסביבו יהיה יער. התוצאה היא כמובן הפוכה: יש פחות יער ופחות ירק לכולם, כולל לדיירי השכונה. לעומת זאת על ידי אמצעים כמו הפיכת חניות וכבישים מיותרים לשטחים ירוקים והפסקת הגינון האינטנסיבי אפשר להגדיל משמעותית את השטחים הירוקים ליד הבית. כדי להבין איך זה קורה קראו את הפסקאות על רמת גוראל והשטחים הבלתי מרוססים בתל אביב בהמשך.

עם זאת קיים ויכוח בנושא זה. האדריכל והמתכנן העירוני יודן רופא, טוען כי קיימת בעיה של עודף ב"שטחים ירוקים" בישראל - כולל גינות ליד מגדלים ועוד שטחים ריקים רבים שמצד אחד אינם באמת בהכרח שטח ירוק איכותי - שכן אנשים אינם משתמשים בהם והם עם תחזוקה אינטנסיבית ומצד שני הם גורמים מצב שבו שימוש בתחבורה פעילה הוא קשה וגם השימוש בתחבורה ציבורית לא יעיל. [1]

רמת גוראל: דוגמה לתכנון פרברי הורס טבע עירוני ומוטה רכב פרטי

דוגמה קיצונית לתופעה של פרבור ופגיעה ביערות היא מה שקורה בתכנית "רמת גוראל" בחיפה. התכנית מדברת על בניית שכונה על "גבעת העיזים" המקום האחרון עם גוש גדול ורציף של יער בחיפה. בנוסף השכונה הזאת יחד עם המשכה "רמת טוסקאנה" עלולה לחסום את המעבר מיערות חיפה, שהם כרגע מובלעות צרות עם חיבורים צרים אחת לשנייה בתוך העיר לפארק הכרמל-גוש יער גדול מחוץ לשטח העיר, מה שימנע מחיות הבר לעבור בחופשיות בהן דבר שיביא בסופו של דבר להעלמות היערות האלה כמערכת אקולוגית עצמאית אשר לא תלויה באדם.

רמת גוראל מהווה תכנית עם תכנון מוטה רכב פרטי באופן קיצוני. חוץ מההשפעות הרגילות של בניית שכונה פרברית ומרוחקת (כמו לדוגמה, מרחק רב בין השכונות מה שמוביל ליותר מכוניות, מה שמוביל ליותר כבישים כי יש יותר פקקים מה שמוביל קיטוע ופגיעה בטבע העירוני) יש השפעות נוספות. השיפועים ברחובות המתוכננים בה הם כאלה שלא יאפשרו נסיעה על אופניים ויקשו על הליכה ברגל של מעבר ל-500 מטר לאדם רגיל ויותר מ-200-300 מטר לאדם עם מוגבלויות, אזרח ותיק או עגלה עם תינוק. בעצם בגלל השיפוע החד לא בנו על הגבעה הזאת עד עכשיו. ברור שכמעט כל תנועה בתוך השכונה תעשה באמצעות מכוניות.

בנוסף השכונה משמידה את הגוש הגדול האחרון של יערות חיפה ובטווח הרחוק- את יערות חיפה בכלל. מכאן שבעתיד תושבי מטרופולין חיפה (שמונה כ-909,000 איש) יצטרכו לנסוע לפיקניק לפארק הכרמל. במקרה הטוב, הם יעשו לשם אוטובוס מיוחד. במקרה הסביר יותר נסיעות כאלה יעשו במכוניות פרטיות. היום כמה מאות אלפים מתושבי המטרופולין יכולים להגיע ליער ברגל (מרחק של מאות או עשרות מטרים) והשאר באוטובוסים עירוניים רגילים, כי היער נימצא בין השכונות ולפעמים בתוכן.[7][8]

שמירה על הטבע העירוני ושיקום הטבע העירוני בישראל

בכפר סבא הפסיקו לרסס עשבי בר בקוטלי עשבים. התמונה נלקחה מדף הפייסבוק "יחד בבריאה".

בר בעיר-דוגמה לפרויקט של שיקום ושמירה על הטבע עירוני בישראל

טבע עירוני, בשכונה העשירה יחסית רמת אביב, בתל אביב. תושבי השכונה הצליחו לעבור לשכונה ירוקה יותר תוך העצמת הטבע עירוני. צילום: פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה.

דוגמה טובה בישראל למגורים עם טבע עירוני משמעותי בתוך העיר היא הביצוע של "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה" יחד עם עיריית תל אביב-יפו. בחלק מהשטחים הירוקים בתוך תל אביב (כמו פארקים וגנים ציבוריים) הריסוס הופסק, הכיסוח צומצם לפעם בשנה לאחר שהצמחייה התייבשה, והגיזום הוגבל לגיזום בטיחותי. כתוצאה מכך נוצרו בעיר נוצרו מספר שטחים טבעיים קטנים תוך צמצום הוצאות ניכר לעירייה[9]. סביר להניח כי התושבים ליד השטחים האלה פחות ירצו לעבור לשכונה אחרת בגלל מחסור בירק.

הסבר מפורט על המיזם שניקרא "בר בעיר" יחד עם מפת השטחים הטבעיים בתל אביב אתם יכולים למצוא כאן.

תנועה לכיוון גינון בר קיימא בכרמיאל

העיר כרמיאל מנסה לעבור לגינון בר-קיימא בשטחיה הציבוריים. "צמצמנו את שטחי הדשא מ-400 ל-100 דונם" (כלומר את השטחים בהם נוטעים רק עשב שמכסחים אותו קבוע לגובה של 3-5 סנטימטר), מספרת שוש עינב, מנהלת מחלקת גנים ונוף בעירייה, "את הפרחים העונתיים צמצמנו משמונה דונם לפחות משניים, שאותם השארנו רק בפסים בכמה מקומות מרכזיים. בנוסף, שתלנו ברחבי העיר יותר צמחייה ים-תיכונית, עצי פרי וצמחי תבלין. באופן כללי דאגנו ליותר הצללה במרחב הציבורי" (פרחים עונתיים שדורשים יותר השקייה דישון וכדומה, החליפו בצמחים טבעיים יותר). צמחי רוזמרין פורחים מושכים דבורים ומעודדים מגוון ביולוגי (צילום: אלכס הובר).

פרט לשינויים מרחיקי לכת אלה באשר לסוגי הצמחים שנשתלים, נקטו בעיריית כרמיאל גם צעדים שנוגעים לתחזוקה השוטפת. "בסתיו, בחורף ובאביב אנחנו אוספים את הגזם מכל רחבי העיר למספר מוקדים, שאליהם אנחנו מזמינים מרסקת", מספרת עינב. "בשלב מאוחר יותר, כל רסק הגזם חוזר לשטחי הגינון כחיפוי. זה גם חוסך שינוע של הגזם לאתרים מחוץ לעיר וגם את היטל ההטמנה. החיפוי שומר על בריאות ולחות הקרקע ומאפשר לנו להתחיל להשקות מאוחר יותר בעונה - אנחנו פותחים את ההשקיה בחודש מאי, כאשר יש עיריות שפותחות כבר במרץ".

בנוסף, בכרמיאל שותלים בצפיפות נמוכה יותר, כדי לאפשר לצמחים להגיע לגודל הטבעי שלהם. "אנחנו גם מרחיקים את השתילה מהשבילים והמדרכות", אומרת עינב, "כדי לחסוך עבודת גיזום מיותרת בשלב מאוחר יותר, ואנחנו גם מעבירים השתלמויות והדרכות לאדריכלים ולגננים שעובדים אתנו, בין היתר על גיזום מקצועי".

זה משתלם כלכלית,. "לפני השינוי", מגלה עינב, "תחזקנו כ-1,100 דונם של שטחי גינון בשלושה מיליון שקלים בשנה, ואילו היום אנחנו מתחזקים 2,000 דונם באותו תקציב (מתקציב מחלקת גנים ונוף, לא כולל משכורות במחלקה ועלות השקיה). זה יחס חסר תקדים לעיריות״. הנתונים עולים בקנה אחד עם התחשיבים במדריך לגינון בר קיימא של משרד החקלאות, שלפיהם עלות אחזקת שטח ירוק על פי גישת בר קיימא נמוכה בעשרות אחוזים מאחזקתו על פי הגישה המקובלת.

״שטחי הגינון", מוסיפה עינב, "כוללים אפילו שפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים, כמו למשל גינות בין בתי מגורים) שלקחנו על עצמנו. בכמה מהם אנחנו מסייעים לתושבים לגדל לעצמם ירקות וצמחי תועלת ליד הבית"[10].

טבע עירוני בכפר סבא

כרשות שבתחומה שטחים פתוחים, עיריית כפר סבא רואה עצמה אחראית על משאב הטבע בעיר. בכפר סבא למעלה מ- 20 אלף עצים המשתייכים ל-56 מינים שונים, 91 פארקים ציבוריים, מדשאות, גינות קהילתיות, שטחי טבע עירוני ושבילי הליכה. כל אלה נתפסים כנכסים חשובים לאיכות החיים ולאיכות הסביבה בעיר. הרשות דואגת לעלות את מודעות תושביה לחשיבות הטבע העירוני ולהגברת שימוש הציבור בטבע לתועלתו. כדי להגן על ערכי הטבע במרחב העירוני באופן מושכל, ערכה עיריית כפר סבא יחד עם החברה להגנת הטבע סקר מעמיק למיפוי שטחי טבע ומרחבים שעשויים להיות בעלי ערך בהיבט של טבע עירוני. הידע שנצבר תורם לשימור המינים, למשל על ידי השבת מיני צומח לעיר, איסוף זרעי צמחי בר והפצתם.

המסדרון האקולוגי

בשדות החקלאיים במזרח העיר עובד "המסדרון האקולוגי" הארצי- שטח המשמש מעבר עבור בעלי חיים וצמחים מדרום לצפון ובעל חשיבות רבה לשמירת הטבע ברמה הארצית. המסדרון בעיר חשוב במיוחד משום שזהו "צוואר בקבוק"- שטח צר וחיוני ובעצם השטח היחיד המקשר בין אגן ניקוז ירקון ואגן ניקוז הפולג. כפר סבא ממוקמת באזור "המרזבה" וסוגי הקרקע הייחודיים, בהם אדמת החמרה האדומה, יצרו מגוון בתי גידול ייחודיים כגון בריכות חורף, ביצות ומגוון צומח הייחודי לאדמות החמרה. בכדי לשמור על ייחודיות הטבע המקומי הוחלט על הקמת בריכת החורף בפארק, שימור ושיקום יער קפלן, הקמת אזורי "טבע עירוני" פורחים בעיר והחזרת פרחי בר לתחומו.

בריכת החורף בפארק העירוני

בפארק העירוני הוקמה בריכת חורף בנפח של 1,100 קוב, שמטרתה השהיית מי נגר ואיגומם לשם יצירת בית גידול לח לחי והצומח המקומיים. בריכת החורף משחזרת בית גידול טבעי שאפיין את אזור השרון וכמעט ונעלם מן האזור בעקבות הבנייה הצפופה. בבריכות חורף חי מגוון מינים ייחודי הכולל מינים רבים החיים אך ורק בבריכות החורף וכן מינים רבים המגיעים להנות מהבריכה בהם עופות, דו-חיים, זוחלים ויונקים.

רשת השבילים הירוקים בעיר

רשת שבילי הליכה מחברת בין שטחים ירוקים ופתוחים בעיר, מוסדות חינוך ומבני ציבור. בתכנון העיר הושם דגש על נושא החיבוריות והוחלט על יצירת שבילים הירוקים מחברים בין השטחים הירוקים, שכונות וחלקי העיר ומאפשרים מעבר ונגישות לאדם ולבעלי החיים. בכך שבילים ירוקים אלו מקבילים ומשלימים את המסדרון האקולוגי בשטחים הפתוחים בעיר ומאפשרים לבעלי חיים קטנים כגון קיפודים וצבים לנוע בעיר.

גינון בר-קיימא: עובדים עם הטבע

העיקרון המנחה את תפיסת ניהול הגינון העירוני והפיכתו לבר-קיימא, הוא סינרגיה של אדם, טבע, אדמה ומים. המטרה היא ליצור שטחים פתוחים בריאים ומזמינים לאדם ולסביבה:

  1. הפסקת השימוש בקוטלי עשבים כימיים - כפר סבא הינה העיר הראשונה בישראל בה הופסק השימוש בקוטלי עשבים כימיים. מהלך זה מקדם את ההגנה על המאזן הטבעי של הקרקעות, צמחיית הבר ובעלי החיים בעיר ושומר על בריאות התושבים – הנהנים ממרחב ציבורי נקי מכימיקלים ובטוח יותר.
  2. שימוש במינים מקומיים - עיריית כפר סבא פועלת לשימור מיני צומח הייחודיים לאזור השרון ובהם המינים המצויים בסכנת הכחדה. מחלקת גנים ונוף מתעדפת שתילת צומח מקומי על פני מינים אקזוטיים ומרחיקה מינים פולשים, דבר המעודד את אוכלוסיית המאביקים בעיר ומזמן את המגוון הביולוגי המקומי. ברוח זאת ניטעים עם עצי עיר בהם מגוון עצים ארצישראליים, הדרים ולאחרונה גם אלון התבור המחזיר מעט ממראה יער הפארק השרון ההיסטורי שאפיין את אזורנו.
  3. השקיה חסכונית – בעיר פועלת מערכת השקיה ובקרה חדשה שמביאה ל-20% חיסכון במים, ומפקח במשרה מלאה מועסק לצורך תפעולה. ראשי מערכת מופעלים בשליטה מרחוק בהתאם למזג האוויר ולסוג הצמחייה.
  4. חיפוי קרקע ברסק גזם מקומי – כחלק ממדיניות הטיפול בפסולת העירונית, הוקמה בכפר סבא תשתית עירונית לטיפול בגזם ולשימוש בו. חיפוי הקרקע בגזם תורם למניעת עשבייה ולחיסכון במים ומטייב את הקרקע.

טבע עירוני בתל אביב

מאבק מפורסם למען גינה קהילתית ופארק עירוני הוא המאבק למען גן קריית ספר בתל אביב. במקום היתה תחנת משטרה וחניון ליד הרחובות קריית ספר וסעדיה גאון. באזור 1991 חזרה מיכל ברז"ל כהו מניו-יורק כאמא צעירה עם ילדה בת שנה וחיפשה גינה אזורית. משלא מצאה היא החלה ליזום מאבק ציבורי מול הערייה בדרישה להקים במקום גן ציבורי. התושבים הפיצו עצומה מקומית, רתמו את וועדי התושבים המקומיים למאבק. גילה הרץ הביאה תוכניות שהיו במקום שנודע כ"חניון סעדיה גאון" והשתיים חשבו שהמקום מתאים להיות פארק עירוני. בשנת 1994 הן כינסו מסיבת עיתונאים בנושא וקיימו במקום שתילה לא חוקית. הרץ נכנסה לפוליטיקה וברזל כהן הקימה עמותה "וועדי לב תל אביב - ירוק במקום בטון".[2] בשנת 2000 הצהיר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על כוונתו להקים במתחם פארק לרווחת התושבים. עם זאת, לאחר פינוי השטח, השכיר המינהל את השטח לזכיין לצורך הקמת חניון זמני ולא קודמה תוכנית או צעדים בפועל. ביולי 2008 יזמו תושבי השכונה פעולת מחאה שבמסגרתה נטעו כ-60 עצים במתחם כדי לקבוע עובדות בשטח ולהפסיק את פעילות החניון. כעבור כחודש נעקרו העצים על ידי אלמונים, אך מאז האירוע קיימו התושבים באופן תדיר פעולות הפגנתיות שבועיות: שתילת עצים וטיפוחם, פעולות גינון, הופעות ופיקניקים קהילתיים. סיעת עיר לכולנו וכן החברה להגנת הטבע תמכו בהקמת גינה במקום. ב-22 באפריל 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב את תוכניתו של ועד השכונה להקמת פארק במתחם קריית ספר, בשטח ראשוני של 6.5 דונם, ובקצהו גן ילדים שכונתי. הצעת ועד השכונה גברה על הצעת העירייה להקמת מגדלי עסקים וחניון במתחם. [3] היה זה האישור הרשמי הראשון של העירייה להצעת תושבי השכונה, לאחר מאבק בן כ-18 שנה. במרץ 2012 הוחל בהקמת גן קריית ספר, בתכנונו של רם איזנברג, והוא נפתח לציבור במרץ 2013, ערב פסח תשע"ג.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע

הערות שוליים

  1. ^ יאנה פבזנר מה אכפת לאדם 05 בדצמבר 2018, מאקו
  2. ^ N. L. Stephenson, A. J. Das, R. Condit, S. E. Russo, P. J. Baker, N. G. Beckman, D. A. Coomes, E. R. Lines, W. K. Morris, N. Rüger, E. Álvarez, C. Blundo, S. Bunyavejchewin, G. Chuyong, S. J. Davies, Á. Duque, C. N. Ewango, O. Flores, J. F. Franklin, H. R. Grau, Z. Hao, M. E. Harmon, S. P. Hubbell, D. Kenfack, Y. Lin, J.-R. Makana, A. Malizia, L. R. Malizia, R. J. Pabst, N. Pongpattananurak, S.-H. Su, I-F. Sun, S. Tan, D. Thomas, P. J. van Mantgem, X. Wang, S. K. Wiser & M. A. Zavala Rate of tree carbon accumulation increases continuously with tree size 15 בינואר 2014
  3. ^ אילנה קוריאל הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב 23.11.2016, ויינט
  4. ^ Baharash Bagherian LIVEABLE CITIES: HOW MUCH GREEN SPACE DOES YOUR CITY HAVE? Baharash Architecture
  5. ^ לפי הנתונים שמביא דרור רשף בפרק "המחיר הגבוה של הרכב הפרטי" בחוברת ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל
  6. ^ מתן תמרי, טל בר-און, עדו וייס כמה כסף שווה נוף ירוק? 13.07.2017, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה
  7. ^ מכתב עמותת ירוק בלב לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה נגד תכנית חפ/2169א', עמותת ירוק בלב
  8. ^ מיכאל יעקובסון עז בכרמל: שכונה חדשה מאיימת על חלקת טבע נדירה בחיפה 10.03.2017 Xnet
  9. ^ עיריית תל אביב יפו שימור טבע בעיר
  10. ^ אלינה ארביטמן, זווית הגינון העירוני זקוק לחשיבה מחדש, כרמיאל כבר עושה זאת בהצלחה 07 בנובמבר 2016, Xnet
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=טבע_עירוני_בישראל&oldid=127776"