עליית מפלס פני הים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עליית מפלס פני הים בישראל מתארת את ההתהליך ארוך הטווח של עליית מפלס פני הים התיכון והים האדום בישראל.

אחת ההשלכות של התחממות עולמית ושינויי אקלים היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם בכ-20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר. ככל הנראה בישראל מפלס פני הים עולה בקצב גבוה יותר מאשר שאר העולם, ככל הנראה עקב חדירת מים חמים ומלוחים מים סוף לים התיכון.

עליית מפלס מי הים בישראל עלולה לגרור נסיגה בקו החוף ופגיעה בחופים ובמבנים בקרבת החוף. כמו כן עליה כזו פירושה המלחת אקוויפר החוף ולכן הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל והחרפת הבצורת בישראל. מומחים חוששים כי עליה עתידית של המפלס עלולה במקרי סערה וקיצון לגרור סכנת שיטפונות.

נתונים על עליית פני הים ותזוזת קו החוף בישראל

יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ההפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הים בכל העולם צפוי לעלות בממוצע עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065[1]. עם זאת ההשפעה על ישראל עשויה להיות שונה במקצת.

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה קיבלה תאוצה החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב-5.9 סנטימטר [2]. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. [3]

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. [4]. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.[5]

רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 במטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.[6]

השלכות

נסיגה בקו החוף ופגיעה בחופים ובמבנים בקרבת החוף

עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ולהמלחה אקוויפר החוף. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים.[6]

כבר כיום עליית המים בים גורמת לכך שקו החוף של ישראל נסוג, עם כי בנסיגה מתונה, והמשך עליית פני הים צפויה להגביר אותו. לדבר זה צפויות להיות השפעות חברתיות כמו הצורך להזיז מבנים שונים.[7]

בסך הכל, לפי דו"ח של דב ס. רוזן, עלייה של 10 סנטימטרים תוך 10 שנים 1992-2002 גרמה לתזוזת קו החוף 2-10 מטרים מזרחה. מה שאומר: עליית פני הים בסנטימטר אחד = תזוזת קו החוף ב-60 סנטימטר בממוצע. מדי עשור אובד שטח חוף בהיקף של 2-0.4 קילומטרים רבועים.[8]

לפי המשרד להגנת הסביבה בזמן הקרוב צפויה עלייה בגובה פני הים - עליה ממוצעת של 0.58 סנטימטר בשנה, כל 10 שנים מאבדים כ- 5 מטר חוף[9].

על פי איתמר פורת, מהחברה להגנת הטבע, עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים = תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה. יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר[10].

קו החוף זז מזרחה בכיסוי החוף במים עם זה חוף חולי ואם זה מצוק אז זה מתרחש בהתמוטטות המצוק החופי. זו בעיה מוכרת בישראל כאשר עליית מפלס פני הים היא אחד הגורמים העיקרים. הנזקים הכלכליים בשנים 2010 עד 2060 יכולים 250 מיליון ש"ח עם רצועת הסיכון במצוק תגדל ב-0.5 מטר בשנה ו-800 מיליון עם היא תגדל ב-1 מטר בשנה. קצב הגידול תלוי בין היתר בקצב עליית פני הים[11]. נכון ל-2009 המצוק התמוטט בקצב של חצי מטר בשנה. זה אף גרם להרג הראל ברלין, צעיר ישראלי[12].

נכון לשנת 2016, עיריית נתניה בלבד, השקיעה מליוני שקלים בחיזוק המצוק החופי, כל שנה, לאורך של יותר מ-15 שנים[13].

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל. חוף זבולון בהרצליה ברוחב של כ-20 מטר.[14]. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר[15].

בסך הכל לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים כבר לקחה חלק מחופי הים של ישראל, מה שאולי השפיע על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה-21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה, נכון לשנת 2018.

המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים

המלחת אקוויפר החוף פירושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פירוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל החוסן שיש לישראל ביחס לבצורת בישראל. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב המלחת מי תהום, שאיבת יתר וזיהום מי תהום. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף[16]

השפעה עקיפה של עליית פני הים על שיטפונות

לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן, בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו אפשר למנוע את השיטפונות באמצעים שונים כמו שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון[17]. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף שני הגורמים יחד, עלולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפועל, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"[18][19]. לכניסה למערכת לחצו כאן

מאבק בעליית פני הים בישראל

בשנת 2012 אשרה הממשלה הקמת חברה ממשלתית שתעסוק בעצירת התמוטטות המצוק החופי. לפעילות החברה הוקצו 500 מיליון ש"ח. חלק מהשיטות לייצוב המצוק החופי לפי התכניות, הן הקמת שוברי גלים שיפחיתו את עוצמת הגלים המכים במצוק. עם זאת יש לציין, ששוברי גלים מפריעים להגעת החול מדלתת הנילוס לחופי ישראל מה שמאיץ את הצפת החופים החוליים על ידי הים[20][21].[22][23].

בישראל בינתיים לא מתכוננים לעליית פני הים כמו שמתכוננים, נניח, באוסטרליה. אין גוף שמוציא המלצות לערים ומתכננים כיצד להיערך מה לבנות ומה לא. אומנם כאשר ערכו את התכניות להרחבת הנמלים בחיפה ואשדוד הכניסו את ההמלצות באופן וולונטרי[24].

רעיון נוסף הוא מאבק בשינויי האקלים. כמו כן, איסור הקמת מבנים על החוף היה כנראה מצמצם משמעותית את הנזק[25]. וגם מונע סיכון לבעלי הבניינים מהצפה במי הים או התמוטטות המצוק. למרות זאת בישראל עדיין לא הועבר התיקון לחוק החופים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ויינטמדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065",ynet 26.07.2015
  2. ^ דב צביאלי פני הים - לאן? המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
  3. ^ דב ס. רוזן, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003
  4. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  5. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  6. ^ 6.0 6.1 שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  7. ^ דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, חקר ימים ואגמים לישראל
  8. ^ צפריר רינת הארץ, וואלה קו החוף זז מזרחה בגלל עלייה במפלס הים התיכון הידען, 09.04.2004
  9. ^ המשרד להגנת הסביבה בריאות וסביבה – שינויי אקלים: היערכות בתחום הבריאות16.11.2017, אתר המשרד להגנת הסביבה
  10. ^ איתמר פורת, עליית מפלס פני הים התיכון, החברה להגנת הטבע
  11. ^ המשרד להגנת הסביבה, מכון ירושלים לחקר ישראל [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/Documents/matsok-hofi_20-04-2010_1.pdf התמוטטות המצוק בחופי ישראל הציבוריות והסביבתיות דרכים להתמודדות, והמשמעויות הכלכליות] אפריל 2010
  12. ^ נעם עמית [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-1bde4b5603d9121004.htm דוח: רבע מהמצוקים בישראל בסכנת קריסה חשיפה: מסמך ממשלתי שהגיע לידי חדשות 2 מגלה כי 45 קילומטרים, רבע מרצועת החוף של ישראל, נמצאים בסכנת התמוטטות. לאורך הקילומטרים הללו נמצאים עשרות רבות של בתים, שטחי מסחר ונופש שעלולים לקרוס בשנים הקרובות] 01.06.2009, מאקו
  13. ^ אופירה חסיד נתניה: המצוק החופי בסכנת התמוטטות 09.11.2016, נתניה Online
  14. ^ מצילים את חוף זבולון אז מהו רוחב החוף? 7.8.2012
  15. ^ עיריית ראשון לציוןחוף הים
  16. ^ Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1 Author Affiliations Coastal sea level rise with warming above 2 °C 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  17. ^ סרג'יו דב רוזן איך אומרים "הארווי" בעברית? 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")
  18. ^ בילי פרנקל עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה? ויינט 21.7.2013
  19. ^ סרג'יו דב רוזן איך אומרים "הארווי" בעברית? 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")
  20. ^ חן פונדק 500 מיליון שקל יושקעו במניעת התמוטטות של מצוקים ליד הים 31 ביולי 2012, כלכליסט
  21. ^ אופירה חסיד נתניה: המצוק החופי בסכנת התמוטטות 09.11.2016, נתניה Online
  22. ^ צפריר רינת צינור המוליך חומר מסוכן שהיה טמון בחול נחשף בחוף קרית חיים 19.02.2017
  23. ^ המשרד להגנת הסביבה מצוק החוף
  24. ^ מאיה פלח, זווית להתכונן לעליית פני הים (ולחסוך מיליארדים) 28.04.2017, זווית
  25. ^ דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, ורני עמיר, [http://magazine.isees.org.il/DownloadPage.aspx?ArticleId=394 השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון], מגזין אקולוגיה וסביבה, מאי 2014, עמוד 84