בצורת בישראל

בצורת בישראל מתארת את המחסור בגשמים ומשבר מים במשק המים בישראל. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת. בנוסף למיעוט גשמים, קיים פער גדל בין הביקוש למים בישראל, לבין ההיצע הממוצע של מים.

בעבר המקראי היו תקופות בצורת בישראל שגררו פגיעה בחקלאות,רעב והגירה. בעשורים האחרונים יש יותר ויותר תקופות בצורת בישראל, ככל הנראה עקב התחממות עולמית בישראל וכן עקב הגדלת הביקוש ממשק המים המקומי עקב גידול אוכלוסין בישראל וגידול בצריכת המים. זיהום מים בישראל והמלחת מי תהום מקטינים את יכולת האגירה ופוגעים במאגרי מים קיימים.

היסטוריה

מאז שנת 1850, שנת תחילת המדידות בישראל, היו אירועים של 3 שנות בצורת רצופות אחת ל-50 שנה. הבצורת הרציפה הארוכה ביותר במאה ה-20 הייתה בצורת בת 6 שנים בשנים 1956-1962. במאה ה-21 שיא זה נשבר עם שמונה שנות בצורת בשנים 2004-2011.

לפי "אינדקס הבצורת" שפותח על ידי רשות המים יחד עם חברות מקורות, במאה ה-20 היו מספר שנות בצורת בישראל - הבצורת הארוכה בשנים 1931-1937, בצורת בשנת 1947, שנות בצורת בשנים 1951-1954, ובצורת בשנים 1959-1963.

החל משנות ה-2000 התרחשו שלושה אירועים של אירועי בצרות רצופים - אחד בשנים 1999-2000, אחד בשנים 2004-2011, ואחד שהחל בשנת 2013 ונמשך עד היום.

רצף של שנות בצורת החל בשנת 2013 ונמשך 5 שנים ברציפות עד לשנת 2018 לפחות. [1] בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. שנת 2016 הייתה שנה שכונה במיוחד - ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים. הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[2]

לבצורת בצפון הארץ יש חשיבות גדולה שכן אזור זה הוא האזור שבו רוב הגשם בישראל יורד. בגליל העליון ובצפון רמת הגולן יורדים כ- 800-900 מ"מ בשנה ממוצעת, במרכז הארץ כ- 500-600 מ"מ ובאזור אילת רק כ-25 מ"מ בשנה. "קו המדבר" בישראל מוגדר כאזור בו כמויות השקעים יורדות מתחת ל-250 מ"מ בממוצע רב שנתי (אזור רבית קמה שבצפון הנגב). שני שלישים מכמויות הגשמים יורדים רק על שליש משטחה של ישראל.

תהליכים המשפיעים על מצוקת המים בישראל

הביקוש למים בישראל נמצא במגמת עליה, עקב שני תהליכים. האחד הוא גידול אוכלוסיית ישראל והשני הוא גידול צריכת המים לנפש. בעוד שאת צריכת המים לנפש ניתן להוריד בצורה מהירה יחסית על ידי העלאת מחיר המים, מכסות וכו', גידול האוכלוסייה הוא דבר שיש לו התמדה דמוגרפית גם אם כל משפחה תחליט להוליד מהיום רק שני ילדים, האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך עוד מספר עשרות שנים.

היצע המים הטבעי בישראל נמצא במגמת ירידה וזאת עקב מספר תהליכים. התהליך העיקרי הוא התחממות עולמית שגוררת שינויי אקלים בישראל. שינויים אלה הם רבים והם כוללים את הגדלת הטמפרטורה הממוצעת, הגברה באירועים של גלי חום, עליה בלחות, עליה באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליה בשריפות יער ועליה במפלס מי הים. מבין היבטים אלה לפחות 4 היבטים פוגעים במשק המים- עליה בטמפרטורה גוררת ירידה בכמות המשקעים. בנוסף היא פוגעת במשק המים על ידי הגברת האידוי של מים מהקרקע ואובדן מים עקב דיות של צמחים. אלה הם התהליכים העיקריים, שני תהליכים נוספים הם יובש של הצמחייה ושריפות יער שעלולות לגרום לפגיעה בחלחול המים לקרקע, וכן עליית מפלס מי הים שגורמת להמלחת מי תהום של אקוויפר החוף.

תהליכים נוספים שפוגעים במשק המים הטבעי כוללים זיהום מים, זיהום קרקע, המלחת מים תהום עקב שאיבת יתר ופגיעה בחלחול עקב איטום הקרקע, והידוק הקרקע עקב בניה, תשתיות כבישים וכו'. היבטים אלה גורמים לכך שחלק ממי התהום מזדהמים או מומלחים לעיתים באופן בלתי הפיך. פירוש הפגיעה בבארות אלה היא גם אובדן המים וגם אובדן יכולת אגירה - פירוש הדבר שאם יש עודף מים עקב רצף שנים גשומות, קשה יותר לאגור את העודף הזה כדי לאזן שנים שחונות.

מודל של מאגר מים, שמתאר כיצד גידול בקצב קבוע (גידול מעריכי) יחד עם הספקה בגודל משתנה, גורמים לשחיקה של מאגר מים. שנים ברוכות ממלאות את המאגר, ושנים שחונות יותר גורמות לריקון שלו, אבל אי אפשר למלא את המאגר מעבר לקיבולת שלו כך ששנים ברוכות לא יכולות לפצות יותר מידי על שנים שחונות. הצריכה הגדלה גורמת לריקון מהיר של המאגר - מתרחש משבר מים כבר בשנה ה-14 במודל. אין מספיק מים במאגר המים כדי לספק את הביקוש. זאת על פי שגודלו של המאגר גדול בהרבה (פי 5) מאשר הצריכה הראשונית. ראו גם נתונים על התייבשות הכנרת באתר רשות המים ובערך התייבשות נהרות ואגמים

גידול האוכלוסייה בישראל משפיע במספר דרכים - ראשית הוא מגדיל את הביקוש למים. ראשית היקף הביקוש הגדל ביחס לכמות מאגרים קבועה פירושה ירידה בחוסן - כלומר אם בממוצע יש יכולת אגירה של 4 מיליארד קוב אבל כמות הביקוש הולכת ועולה, פירוש הדבר שגודל המאגרים קטן יותר ביחס לגודל הצריכה, ולכן קשה יותר לאזן שנים גרועות על ידי שנים טובות. השפעה שלישית של הגידול באוכלוסיה היא הגדלת השטח הבנוי, השטח שמכוסה על ידי תשתיות, ובעיות של זיהום וכן פגיעה בשטחי טבע ובכך יצירת הפרעה גדלה והולכת לחלחול המים.

תהליכים שמשפרים את משק המים הטבעי הם טיפול טוב יותר בפסולת ומודעות טובה יותר לבעיות של זיהום מים וזיהום קרקע דברים שיכולים לסייע להפחתת הפגיעה באקוויפר. כן טיהור מים ברמה טובה יותר מפחית זיהום מים שנוצר עקב זיהום נחלים בישראל. עם השנים יש ירידה בכמות השימוש במים שפירים מצד החקלאות ושימוש גובר במים מטוהרים. דבר זה עשוי כשלעצמו טוב יותר למשק המים, אך עלולה להיווצר בעיה של השקייה במי מלוחים שעלולים לפגוע במי התהום.

תהליך חשוב לשיפור היצע המים הוא התפלת מים בישראל. דבר זה מהווה גורם חשוב ליכולת לספק מים שפירים למשקי הבית ולתעשייה. עם זאת התפלת מים אינה נטולת בעיות - היא דורשת השקעת אנרגיה, גוררת זיהום והמלחת הים ועלולה לגורר בעיות בריאות שונות עקב צריכה נמוכה יותר של יסודות חיוניים כמו יוד.

ראו גם

• משק המים בישראל
• חקלאות בישראל
• יערות בישראל
• מדבריות האורן
• גידול אוכלוסין בישראל
• השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל
• שינויי אקלים והחקלאות בישראל
• זיהום מים בישראל, זיהום קרקע בישראל, פרבור בישראל
• התפלת מים בישראל
• משבר המים במזרח התיכון, משבר המים העולמי
• התייבשות נהרות ואגמים

מים
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל

קישורים חיצוניים

• שחר סמוכה, מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל, גלובס, 09.12.2017
• אורה קורן, כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית", דה מרקר, 17.01.2018
• דו"ח ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא משק המים דין וחשבון, כנסת ישראל, ‎2 ביוני ‎2002
• דרור רשף, מודל זרמים ומאגרים - משק מים - הדגמה של מודל פשוט מאוד של מודל זרמים ומאגרים על משק מים כמו משק המים בישראל, העמותה לכלכלה בת קיימא