התפלת מים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתקן ההתפלה בפלמחים

התפלת מים בישראל נוגעת להתפלת מים כחלק ממשק המים בישראל.

הצורך בהתפלת מים נובע ממספר תהליכים ארוכי טווח שמייצרים מחסור מים בישראל. ביניהם גידול אוכלוסיית ישראל וגידול בצריכת המים שמייצרים עליה בביקוש למי שתייה ומים ברמת איכות דומה, וכן בעיות גדלות של הספקת מים ביניהם בצורת, התחממות עולמית באזור המזרח התיכון שגורמת להגברת האידוי של המים, שאיבת מים מוגברת באגן חרמון, ובעיות של זיהום מים והמלחת מי תהום שפוגעים באקוויפרים. קיים חשש כי התחממות עולמית בישראל תורמת לתופעה של אידוי מוגבר וירידה בכמות הגשמים. יש גם חשש מפני השלכות בריאותיות וסביבתיות של התפלה בישראל וכי ההתפלה תגרום לבעיית חוסן או קיימות עקב הגברת התלות של המשק בדלק מחצבי מתכלה.


היסטוריה

מפעלי התפלה ראשונים ופיתוח הטכנולוגיות

עוד מימי ראשית המדינה הוטרדו מקבלי החלטות בנוגע למשק המים וחיפשו פתרונות שונים. מאזן המים של ישראל הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הממוצעת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה. ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, הכריז ש"הצורך במקורות מים נוספים הוא לא רק חיוני, אלא גורלי בשביל ישראל",[דרוש מקור] ועל כן חיפשה ישראל מראשיתה פתרונות לבעיית המים, כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם באילת מתקן להדגמת תהליך זרחין. התהליך, שהומצא על ידי אלכסנדר זרחין, היה מבוסס על הקפאת חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת ואקום, הפרדת הקרח הנוצר מהתִּמְלַחַת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל ונזנח. בתחילת שנות ה-70 הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב-שלבי. באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,[1] אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

בשנת 1973 התאימה חברת "מקורות" את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור ים המלח, הערבה הדרומית ואילת. בנוסף, הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית. בשנת 1997 הוקם באילת מתקן התפלה בשיטת האוסמוזה ההפוכה. כיום מספקים מתקני ההתפלה באילת את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק היסוד "בור" מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.

החלטה על הקמת מפעלי ההתפלה

על רקע גידול אוכלוסיית ישראל וגידול צריכת המים שלה, החלו בשנות ה-90 להתפתח משברי מים בישראל ומומחי מים הצהירו כי כדי לפתור את המשבר חייבים להתפיל עוד מים. בתחילה התנגד לכך משרד האוצר אך לבסוף נתאר.

החלטת הממשלה מיוני 2008 קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל ל-505 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) עד שנת 2013 ול-750 מלמ"ש עד לשנת 2020.[2]

בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת הים התיכון, החלה חברת מקורות בבניית המוביל הארצי החדש - מערכת שמחברת למערכת המים הארצית את חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך חוף הים התיכון.[3] עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד ש"ח.

היקף ההתפלה

נכון לשנת 2016, הותפלו בישראל מים מלוחים בהיקף של כ-542 מיליון מ"ק בשנה, כלומר מי ים מלוחים שהפכו אותם למים מתוקים. דבר זה היה מתוך 1,507 מיליון מ"ק של צריכת מים שפירים שהועברו לצריכה ביתית, לתעשייה וצרכים נוספים (866 מיליון מ"ק) וכן לחקלאות (485 מיליון מ"ק), השבת מים לטבע (24 מיליון מ"ק) והעברת מים לירדן ולרשות הפלסטינית (131 מיליון מ"ק). כך שהתפלה סיפקה 35% מסך המים השפירים, ו-62% מצריכת המים השפירים לצריכה ביתית, תעשייה וצרכים אחרים שאינם חקלאות. בנוסף משק המים הישראלי כולל גם 838 מיליון מ"ק הפקת מים מליחים שרובם (767 מיליון) מופנה לחקלאות. עם זאת מים אלה תלויים בעיקרם בטיהור מי קולחין שמקורם במים שפירים. כך שסך צריכת המים של ישראל יחד עם מחוייבות שלה לשכנותיה עומדת על 2,345 מיליון מ"ק. [4]. יש לציין כי צריכת המים הכוללת של ישראל גבוהה בהרבה - שכן מים רבים "מיובאים" ממדינות אחרות על ידי השקיית צמחים המשמשים מקורות מזון והשקעות אחרות של מים מתוקים להפקת חומרי גלם ותעשייה שמיובאים למדינה. דבר זה הוא טביעת הרגל המימית של ישראל והוא גבוה בערך פי 4 מהצריכה הישירה של מים, בעיקר עקב יבוא מזון רב למדינה.

הירידה בכמות המשקעים וההתאדות הגוברת בגלל החום גרמה להתייבשות הכנרת והנחלים מהם הגיעו רוב מי השתייה עד כה[1]. מה שאילץ להפסיק כמעט לחלוטין את השאיבה מהכינרת[2] ולהזרים לברזים בעיקר מים מותפלים[3]. לפי טענת עיתון "גלובס", על פי נתוני חברת "מקורות", נכון לשנת 2016, מפעלי ההתפלה מספקים יותר מ-600 מיליון קוב מים בשנה. 75% מהמים המסופקים לבתים - מקורם במי ים מותפלים.[4]

מפעלי התפלה גדולים הפועלים בישראל

מיקום היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) מחיר ריאלי (שקל לקוב) שנת הפעלה זכיין הערה
מתקן התפלה אשקלון 119 2.9 2005 (VID (IDE+Veolia עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.[5]
מתקן התפלה פלמחים 90 2.2 2007 Via Maris עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.[6] בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן.
מתקן התפלה חדרה 127 2.65 2010 H2ID ‏(IDE + שיכון ובינוי) באתר אורות רבין של חברת החשמל. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.[7]
מתקן התפלה שורק 150 2.01 2013 SDL ‏(IDE + Hutichison Water) התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי[8] ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.[9]
מתקן ההתפלה אשדוד 100 2.4 2015 מקורות צפויה לעבור לידיים פרטיות עקב כשלים טכניים ומימוניים[10]
מתקן התפלה גליל מערבי 50 ? ? בבדיקה סטטוטורית

מתקני התפלת מים מליחים:

  • "מתקן ההתפלה באילת" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
  • ברמת הנגב ישנם כמויות גדולות של מי תהום מליחים. חלקם מותפלים ומשמשים כמי שתייה.
  • מפעלים ביישובים קטנים כגון "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים במעגן מיכאל (12.5 מלמ"ש ב-2011).

כמות כלל המים המליחים המותפלים בישראל ב-2011 עומדת על 28.8 מלמ"ש.

בעד ונגד התפלה

את פתרון ההתפלה מקדמים מאוד בישראל. הסיבות האפשריות להתפלת מים הן ככל הנראה כי זהו פתרון טכנולוגי בלבד, כלומר לא מחייב שינוי אורח חיים (או נושאי טאבו כמו גידול אוכלוסיית ישראל), אינו מחייב שיתוף פעולה בין לאומי כמו בייבוא מים ונותן הרבה רווחים לבעלי מתקני ההתפלה.

לטענת התומכים בפתרון ההתפלה, כך אפשר לפתור את בעיית המים, להעלות את איכותם, ולחסוך כסף. מחיר המים המותפלים אומנם גבוהה יותר ממחיר המים הרגילים אבל נמוך יותר ממחיר התייבשות מקורות המים שיקרה אם לא יתפילו מים. קיימת גם ביקורת על התפלת מים. לטענת המבקרים, קיימות השפעות שליליות להתפלה: זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים, ותפיסת שטחים פתוחים[11]

ההשפעות השליליות העיקריות של התפלה בישראל הן:

  1. זיהום מי ים בתרכיז מומלח. ישנם פרויקטים של הקמת מתקני התפלה ללא התרכיז אבל בינתיים הם לא מומשו[12].
  2. עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם. נכון לשנת 2015, 4% מהחשמל המופק במדינה שימש להתפלת מים. ישנם מתקני התפלה, כמו זה באשקלון, שנבנתה בעבורם במיוחד תחנת כוח המספקת חשמל רק להם.[13]. ישנם הצעות להקים את המתקנים כך שיפעלו על אנרגיה מתחדשת, אבל בינתיים זה לא מומש בישראל. יש לציין שגם לאנרגיה מתחדשת יש מחיר סביבתי מסוים.
  3. פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים(יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. ההשפעה הזו מדאיגה בינתיים הכי הרבה את האוכלוסייה בישראל.
  4. תפיסת שטחים פתוחים. המתקנים כעת לא תופסים רצועה רחבה מ-20 מטר של חוף אבל תופסים לא מעט שטח בעומק היבשה.[14].

השלכות בריאותיות של התפלת מים

ההשפעות הבריאותיות של המחסור במינרלים במים המותפלים עלולות להיות משמעותיות עקב מחסור במגנזיום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים[15][16][17]. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[5] [6]ולא ייושם.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים עלולה להוביל למחסור ביוד בתזונה[18] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס[19] דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד[20]. עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת[21].

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. [22] התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה[23]. בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים. בעקבות הסקר, שנערך בהובלת פרופ' אהרון טרואן (חוקר), הדוקטורנט יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני מוסמך) מהאוניברסיטה העברית וד"ר ג'וני ארבל (רופא-אנדוקרינולוג) ממכבי שירותי בריאות, פרסם משרד הבריאות המלצות חדשות בנושא.[24] בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות[25].

בעיות קיימות וחוסן ביחס להתפלה

בטווח ארוך יותר ההתפלה מגבירה את התלות נוספת של המדינה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה - אם יתייקרו משאבים כמו נפט או גז טבעי המשמשים את משק החשמל בישראל או אם תהיה בעיה בהספקה שלהם פירוש הדבר שתיווצר גם בעיית מים בישראל - ומכאן מדובר בבעיה של חוסן או קיימות.

חלופות להתפלה

לא ברור איזו חלופה ניתן להציב היום (2018) להתפלה. ישנם אנשים רבים העוברים למים מינרליים אבל לשתיית המים האלה גם יש השלכות שליליות על הבריאות והסביבה[26].

בעבר הציב ארגון אדם טבע ודין מספר אפשרויות כגון מחזור מים, חסכון במים וניקוי בארות מים מזוהמות [7], אבל מאז ההתייבשות של האקוויפרים התקדמה משמעותית. בעבר נדונה האפשרות של ייבוא מים מטורקיה, אבל זה בעייתי בגלל האפשרות של יצירת תלות במדינה זרה לנוכח היחסים המתוחים בין ישראל והעולם המוסלמי[8][9]. בנוסף לא סביר שטורקיה תוכל לספק את כל הצריכה השנתית של המים בישראל, בין היתר כי היא גם במדינות ששינויי האקלים מייבשים אותן. האוכלוסייה האנושית במדינה צורכת יותר משני מיליארד מ"ק בשנה והטבע- היערות, האגמים הנחלים, זקוקים לעוד 8 מיליארד מ"ק בשנה.[27] אולי אפשר יהיה לייבא מים מאירופה, בה יש מדינות שבעקבות שינויי האקלים סובלים מעודף מים.

הקושי להצביע על חלופות בנות קיימא להתפלה מעלה את השיח בנושא גידול האוכלוסין בישראל וכי ייתכן כי ישראל עברה את יכולת הנשיאה של כמות האנשים שיכולה לחיות באופן בר קיימא במדינה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילא אהל, לא רק הצורך במים - יקבע הקמת מתקן ההמתקה, מעריב, 5 בדצמבר 1965.
  2. ^ החלטה מס. 3533 של הממשלה - סקירה בנושא משק המים בישראל ותוכנית חירום להתמודדות עם המשבר הקשה במים, באתר של משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2008
  3. ^ המוביל הארצי החדש באתר מקורות
  4. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  5. ^ Ashkelon Desalination Plant Project Page, באתר IDE Technologies
  6. ^ יואב כהן, מתקן התפלה נחנך בפלמחים, אתר גלי צה"ל און ליין, 5 בספטמבר 2007
  7. ^ מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים, באתר החשב הכללי
    זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול, 23 בדצמבר 2009, אתר ynet
    מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה, 16 במאי 2010, tashtiot.co.il
  8. ^ אבי בר-אלי, החלה אספקת המים ממתקן ההתפלה בשורק - הגדול בישראל, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2013.
  9. ^ אתר הרשות להתפלה
  10. ^ בר-אלי, אבי; רוכוורגר, מיכאל "הקריסה הגדולה בתולדות המדינה: הממשלה בדרך להסדר חוב של 1.2 מיליארד שקל". דה מרקר, 30 באפריל 2017.
  11. ^ ויקיפדיה התפלה
  12. ^ ויקיפדיה האנגלית Environmental
  13. ^ טל גולדרט סוף התפלה במחשבה תחילה 10.11.2015, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה
  14. ^ ויקיפדיה התפלה
  15. ^ Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel 08.12.2016, Journal of Water and Health
  16. ^ אסף בן נריה שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.
  17. ^ חיים רבלין מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב 05.04.2016, מאקו
  18. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem, Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL
  19. ^ עידן אפרתי צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס 14.09.2016, הארץ
  20. ^ Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis אוקטובר 2016, Cambridge Core
  21. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Shlomo Fytlovich, and Aron M. Troen. Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast 2014, Journal of Thyroid Research Volume 2014 (2014), Article ID 913672, 6 pages
  22. ^ Ovadia YS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, Nadler V, Hunziker S, Zimmermann MB, Troen AM. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school aged children and pregnant women. THYROID. 2017; 27(8): 1083-1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251
  23. ^ קרין לויט פרידריך מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים 28.03.2017, ואינט
  24. ^ משרד הבריאות יוד
  25. ^ משרד הבריאות תזונה בריאה בהריון
  26. ^ Nathaniel Berman Why You Should Never Drink Bottled Water Again 15.08.2016, Ecowatch
  27. ^ פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=התפלת_מים_בישראל&oldid=123862"