הון חברתי
הון חברתי (באנגלית: Social capital) הוא מושג בסוציולוגיה ובכלכלה אקולוגית המתאר את רמת הקישוריות בתוך ובין רשתות חברתיות. המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל אמון כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.
ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור הרווחה החברתית. כשם שמכונות (הון תעשייתי) או השכלה באוניברסיטה (הון אנושי או תרבותי) יכולים להעלות את הפריון (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.
רקע
המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20.
במחצית הראשונה של המאה ה-19, אלקסיס דה טוקוויל ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של שקיפות גרמו ליותר מעורבות מצד האנשים ודבר זה אפשר לדמוקרטיה לעבוד טוב יותר.
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית ג'יין ג'ייקובס שייסדה את הזרם של עירוניות מתחדשת השתמשה במונח דומה להון חברתי - "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג פייר בורדייה השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תיאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין הון תרבותי, הון סימבולי והון כלכלי. הסוציולוגים James Coleman, Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 המושג של הון חברתי צבר פופולריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של הבנק העולמי ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה רוברט פטנאם (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם Lewis Feldstein - הספר Better Together.
סוגי הון חברתי
פטנאם מבחין בין שני סוגי קשרים בין אנשים.
- הון חברתי מלכד (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך קהילה - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).
- הון חברתי מגשר (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות). שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית.
לטענת פטנאם ליהודים יש כמות באופן מסורתי כמות גבוהה של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. בארצות הברית, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, כך שיוכל לשמש גם כהון חברתי מגשר. [1]
דרכי מדידה של הון חברתי
אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):[2]
- מעורבות פוליטית וציבורית – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי.
- השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמליות – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים.
- הדדיות - אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים. המשתנה של מחויבות הדדית נבדק באמצעות שאלות על קיומה של תמיכה רגשית בין אנשים, הדדיות בהקשר של מתן שירותים שונים (עזרה הדדית בטיפול בילדים, בהסעות ועוד) ותמיכה כספית (מתן הלוואה בעת צורך).
- אמון באנשים אחרים – אמונה במחויבות הדדית בין האדם לבין אחרים ותחושה של אמון בינו לבין האחרים. המשתנה של תחושת אמון מתייחס לציפייה של אדם כלפי אחרים בקהילתו, שהתנהגות כל אחד מחבריה תהיה תקנית, הגונה ומשתפת פעולה. משתנה זה נבדק באמצעות שאלות ישירות ביחס למידת האמון של המרואיין בחברים ממעגלי קירבה שונים ובאנשים מקבוצות חברתיות שונות.
בחלק ממחקרי ההון חברתי מופיעים שלושה משתנים נוספים. לגבי משתנים אלה יש חילוקי דעות - האם הם מרכיב של הון חברתי או רק תוצאה שלו. למשל, האם ככל שרמת האמון במוסדות-ממשל שונים גבוהה כך רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר או לחילופין ככל שרמת ההון החברתי גבוהה יותר, אזי רמת האמון במוסדות הממשל גבוהה יותר. להלן פירוט משתנים:[2]
- אמון במוסדות – רמת האמון של אדם במוסדות שונים: בממשל, בבתי המשפט, במשטרה, ברשות המקומית ועוד. ככל שרמת האמון במוסדות מסוג זה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי תהיה גבוהה יותר.
- עזרה לזולת – ככל שנכונותו של אדם לסייע לזולת הינה גבוהה יותר, ובאה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים, כך גם רמת ההון החברתי הינה גבוהה יותר. אחד המדדים למשתנה זה הינו מספר הפעמים בשנה שבה אנשים תורמים דם.
- תחושת שייכות לקהילה - ככל שתחושת השייכות של אדם לקהילה הינה גבוהה יותר כך גם רמת ההון החברתי שלו תהיה גבוהה.
יש צורך בפיתוח סולם מדידה לרמות שונות של הון חברתי, על מנת שניתן יהיה לקדם מחקרים השוואתיים, בין מקומות ו/או קבוצות חברתיות שונות הנבדלות ברמת ההון החברתי.
גורמים המשפיעים על הון חברתי
לפי פרופסור רוברט פטנאם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, פרבור והשפעות חברתיות של הטלוויזיה. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[1]
לפי פטנאם יש מספר דרכים בהן קהילות עירוניות יכולות לשקם ולבנות הון חברתי לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקניקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".[1]
תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגדירו סוציולוגים שלושה תנאים הכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטראקציות חוזרות ונשנות בלתי מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות חברתיות ולתת אמון באחרים. לפי רבקה ג’. אדמס, מרצה לסוציולוגיה ולימודי זקנה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבגרינסבורו, זו הסיבה שאנשים כה רבים מכירים את חבריהם לחיים בימי הלימודים באוניברסיטה (ובישראל - בצבא).[2] לאחר גיל 30 אנשים מתקשים להכיר חברים חדשים בגלל מחסור בהזדמנויות כאלה.
בתחום של כלכלה התנהגותית מציין דן אריאלי כי הטיסות התכופות והמעברים התכופים של מדינות בעקבות שינוי עבודות בארצות הברית, גורמים אולי לשיפור ביעילות פארטו של שוק העבודה, אבל גורמים גם לקושי גדל במציאת בני זוג וביצירת קשרים חברתיים.
תכנון עירוני והון חברתי
לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן והפעיל הסביבתי דיוויד אינגוויץ' מדגיש את חשיבותם של רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות אזורים ללא מכוניות והקטנת כמות הרעש לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (הימנעות מפרבור) ועירוב שימושי קרקע לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, גינות קהילתיות וכו'.
מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מעוני ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.[2]
פרויקט המקומות הציבוריים הוא ארגון שמטרתו היא לקדם תכנון קהילתי של המרחב הציבורי. הגישה העיקרית של הארגון נקראת "עשיית מקום" Placemaking. הוא מנסה להפוך את המקומות הציבוריים כמו רחובות או כיכרות למקומות חיוניים ושוקקים שעוזרים לתת שירותים לקהילה.
השפעות של אי שוויון על הון חברתי
מחקרים הראו כי קיים קשר ברור בין אי שוויון כלכלי ולכידות חברתית. בחברות שוויוניות יותר סביר הרבה יותר שאנשים יבטחו זה בזה יהיו קשרי קהילה טובים יותר ופחות רציחות.
במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארצות הברית ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.
רוברט פטנאם, פרופסור למדע המדינה בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. לטענת פטנאם, משנת 1965-70 ארצות הברית הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית. הכלכלן ג'וזף שטיגליץ עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של אי שוויון כלכלי על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[3] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.
- אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של הוגנות. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.
- אי השוויון פוגע במידת האמון הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים - הדבר מוביל לייקור של עלויות עסקה ודבר זה פוגע בכלל המשק.
השפעות של הון חברתי
חסם בפני בדידות
בשנים האחרונות עם הירידה בהון חברתי - בקשרים חברתיים שונים - יש גם עליה במגמות על דיווחים על בדידות. כלומר אנשים שחיים לבד ומרגישים סבל כתוצאה מכך ואף אנשים שחיים ביחד עם אנשים אחרים אבל חווים בדידות. דבר זה קשור לעליה בסממנים אחרים דומים כמו עליה במשקי בית בודדים, והתפשטות בעיות של דיכאון, מתח נפשי עודף או חרדה.
להיבטים אלה יש השפעות ניכרות על הרווחה החברתית, על הבריאות הפיזית והנפשית וכן על הכלכלה. לדוגמה אנשים בודדים יותר נוטים יותר להגיע למצבי התמכרות לחומרים שונים או לשירותים כמו התמכרות להימורים או התמכרות למשחקי מחשב. דבר זה מחזק כלכלת התמכרות בחברה שבתורה תורמת להרס נוסף של קשרים חברתיים ומחריפה בעיות של בדידות. הבדידות עצמה (שהיא שונה מהתבודדות מרצון) מלווה בסבל פיזי ונפשי וגורמת למחלות רבות, במיוחד דיכאון ומתח נפשי.
האם חברה יכולה לתפקד ללא הון חברתי?
לא ברור מהו המינימום של הון חברתי הנחוץ לחברה כדי להתקיים וכמה הון חברתי נחוץ לפעולה יעילה של קהילה. עם זאת סוציולוגים טוענים, כי מידה כלשהי של הדדיות, זהות משותפת ושיתוף פעולה לתועלת הדדית נחוצים בחברה. [2]
מודל האדם הכלכלי, שנפוץ בכלכלה הנאו-קלאסית מניח כי אנשים הם אנוכיים לחלוטין וממקסמים תועלת בצורה רציונלית בלי שום התחשבות באנשים אחרים. טענה זו נידונה בהרחבה בכלכלה והיא נחשבת לאחת ההנחות המרכזיות, אדג'ווארת מצדיק הנחה זו בספרו משנת 1881. הכלכלן אמרטיה סן טוען שאדג'ווארת טעה משום שפסילת זולתנות טהורה אינה בהכרח מובילה לתועלתנות טהורה. אחת ההשלכות של הנחה התועלתנות הטהורה היא כי בהקשר כלכלי כל אנשים ישקרו תמיד אם הדבר מועיל להם. סן מגחיך את הרעיון הזה על ידי הסיטואציה שבה שני אנשים זרים נפגשים בפינת רחוב, ומתנהגים בצורה שמתאימה יותר לפסיכופט או שקרן פתולוגי מאשר לאדם רגיל:
| "היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך. | ||
| -- "רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977[3] | ||
סן תוקף הנחה זו בהקשר של מוצרים ציבוריים, והוא מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. [3] הכלכלן דן אריאלי מדגים בספרו האמת על באמת את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטייה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי משתמש בכלכלה ניסויית כדי לבחון ולשלול את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.
ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים מוסדות חברתיים רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין, חוזי עבודה, מדע, ממשלה, שוק וכו'. הכלכלן המוסדי אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת סדר חברתי ושיתופי פעולה הוא על ידי מיתוס.
פווין (2007) מציע הגדרה של ארבעה מצבים של מלאי ההון החברתי:[2]
- הון חברתי מינימלי – ובמקרה הקיצוני היעדר הון חברתי בכלל. הפרטים לא מתעניינים ברווחת האחרים ומשתדלים למקסם את רווחיהם. תועלת הכלל אינה נחשבת.
- הון חברתי בסיסי – הפרטים מתעניינים רק בעצמם אך ישתפו פעולה אם ירוויחו מכך. הדגשת תועלת הפרט מובילה למיקוח למען שיפור תנאי החליפין.
- הון חברתי איתן – קיימת מחויבות למפעל משותף ואסטרטגיה של שיתוף פעולה. התועלת ההדדית ממוסדת והדיון מתמקד בדרכים לשפר או להגדיל את התוצר הכללי.
- הון חברתי מרבי – יש מיזוג אינטרסים בין הפרטים והתמזגות בכלל. ההתנהגות הבסיסית היא נאמנות, כלומר נשארים בקבוצה בכל מקרה.
השפעות של הון חברתי על רווחה
במסמך חמש דרכים לרווחה, שהוא חלק ממטא-מחקר של ממשלת בריטניה, טוענים המחברים כי יצירת קשרים חברתיים חשובה מאוד לקידום רווחה עבור אנשים מכל הגילאים, וכי הקשרים מהווים "בולם זעזועים" כנגד מחלות נפשיות.
מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות.
מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science ושהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008, מצא כי תושבי ארצות הברית היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון כלכלי גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של הוגנות ואמון כללי. הנחקרים פחות סמכו על אנשים אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי-שוויון חזק יותר. הדבר התקיים בקרב משיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא בקרב משיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נבע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.[4]
השפעות הון חברתי על הבריאות
מספר מחקרים מצאו כי נוכחות של הון חברתי בצורה של רשתות חברתיות וקהילות הן בעלות השפעה חיובית ומגנה על הבריאות. הון חברתי משפיע על התנהגות של לקיחת סיכונים בריאותיים. פרטים שנמצאים בתוך רשת חברתית או קהילה עשירה בתמיכה, אמון חברתי, מידע ונורמות, הם בעלי משאבים שמסייעים להשגת מטרות בריאותיות. [5] לדוגמה, אנשים שחולים בסרטן יכולים לקבל מידע, כסף ותמיכה נפשית שנחוצים להם כדי לעבור טיפול רפואי ולהחלים. (ראו גם רפואה משתתפת). הון חברתי מעודד גם אמון חברתי והשתתפות. גורמים אלה יכולים להיות תמריץ נגד לקיחת סיכונים בריאותיים כגון עישון, או שתייה מוגזמת של אלכוהול. [6]
מחסור בהון חברתי יכול אולי לפגוע בבריאות. לדוגמה תוצאות של סקר שמילאו תלמידים בני 13-18 בשוודיה הצביעו על כי שהון חברתי נמוך ואמון חברתי נמוך קשורים סטטיסטית קשורים לתסמינים פסיכוסומטיים, כאבים בשרירים ובשלד, ובדיכאון. [7] בנוסף, הון חברתי שלילי יכול לגרוע בריאות. למרות שיש מעט מחקרים שמעריכים הון חברתית באוכלוסייה שסובלת מפשיעה, קיים מידע שיכול להצביע על כך שהון חברתי יכול להיות בעל תפקיד שלילי בקהילות שבורות. אנשים שסטו מהנורמות החברתיות של כלל החברה (לדוגמה פושעים) מעודדים אנשים אחרים לסטות גם הם על ידי הגדרות חיוביות ועל ידי הזדמנויות ללמוד. [8] עם זאת, באותן קהילות תיקון של נורמות (לדוגמה השמה של דמויות חיובית לחיקוי) יכולה להיות בעלת השפעה חיובית.
הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.[9] רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.[10][11] ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.
לטענת רוברט פטנאם רשתות חברתיות טובות משרות ביטחון ומשפיעות על הזהות העצמית של חבריהן ועל בריאותם. הון חברתי גבוה בקהילות הוא המנבא הטוב ביותר לרווחתן, ויש בהן תמותת תינוקות נמוכה יותר, פחות הריונות בגיל ההתבגרות, הישגים גבוהים לתלמידים וסיכויים גבוהים יותר להצליח בחיים.[1]
תפקוד כלכלי ופוליטי
לטענת רוברט פטנאם בקהילות ובמדינות שבהן יש הון חברתי גבוה מעלימים פחות מס. בחבל אמיליה רומנה באיטליה, למשל, גילו פטנאם ועמיתיו כי הון חברתי גבוה החבל נהנה משלטון מקומי טוב עם תקציב מאוזן ושירות לאזרחים ברמה גבוהה. בנוסף, יש לחבל ביצועים כלכליים טובים אף שאינו מרכז של הון. במחקר בעבור האיחוד האירופי מצאו פטנאם ועמיתיו קשר הדוק בין ההון החברתי לצמיחה כלכלית ולרמות היזמות והחדשנות.[1]
לטענת רוברט פטנאם יש ראיות לכך שהון חברתי גורר פחות שחיתות, פחות כסף שחור וכסף שבורח מהקהילה. לטענתו מחקרים מראים כי אפקט הניבוי החזק ביותר לרמת פשיעה בשכונה הוא כמה אנשים בשכונה מכירים זה את זה בשמם הפרטי. ככל שיש יותר כאלה, כך רמת הפשיעה צונחת.[1]
הון חברתי בכלכלה אקולוגית
בתחום הכלכלה האקולוגית יש חוקרים, כמו רוברט קוסטנזה, המבחינים בין 4 סוגי הון:
- הון תעשייתי - מכונות ומפעלים המסייעים למהלך הייצור ומעלים את פריון העובדים.
- הון אנושי - מאגר של מיומנות, ידע, ותכונות אישיות שמאפשרות לבצע עבודה או לייצר תועלת כלכלית.
- הון חברתי - תכונות של החברה שמאפשרות לה לשגשג - כמו אמון בין אנשים, ידע משותף וחופשי (לדוגמה קוד פתוח) או סולידריות.
- הון טבעי - מערכות טבעיות הנדרשות לשם תפקוד כלכלי תקין כמו מערכות לייצור חמצן או טיהור מים, וכן מאגרים של משאבים מתכלים ומתחדשים (כמו מאגרי נפט או יערות.
חשיבה זו מעלה שאלה לגבי רמת התחליפיות של סוגי הון שונים. בעוד הכלכלה הנאו-קלאסית, אינה מבחינה בין סוגי ההון, או אם היא מבחינה היא מניחה שקיימת תחליפיות חזקה בין סוגי ההון, ובפרט הנחה כי הרס של הון טבעי ושל הון חברתי מקבל פיצוי על ידי הגדלת ההון התעשייתי והטכנולוגיה. בכלכלה אקולוגית ההנחה היא כי אין תחליפיות חזקה בין סוגי ההון השונים, וכי הון טבעי והון חברתי הם חיוניים לשם תפקוד כלכלי וחברתי. יש הטוענים כי ההבדל בין מידת התחליפיות מגדירה את ההבדל בין קיימות חזקה לקיימות חלשה.
כסף כדבר שתלוי בהון חברתי
ערך מורחב – כסף
אמון הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם כסף ואשראי נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך ההיסטוריה של הכסף, כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה). הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להיאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).
אשראי מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד צמיחה כלכלית, וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד ריבית. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה (עלויות עסקה) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.
ביקורת מערכתית
גישה אחרת בכלכלה אקולוגית, שקרובה יותר למערכות מורכבות, כופרת בגישה של הון, וטוענת כי זהו מושג אנטי- מערכתי, או דימוי בעייתי הלקוח מהניתוח הנאו-קלאסי אשר משתמש בניתוח שולי. הון הוא מושג פיננסי בו ניתן לחבר ולחסר סכום זהה ואין חשיבות לסדר בזמן או במרחב, ליחסים. דבר זה קיים כאשר מחברים ומחסרים כסף או גרגרים בערימות חול.
לעומת זאת, במערכות מורכבות אין הומוגניות ויש חשיבות למיקום היחסי בין הרכיבים או ליחסים ביניהם. לדוגמה מכונית היא מערכת מורכבת עם רכיבים שכל אחד מהם נמצא במיקום מרחבי וביחסים עם חלקים אחרים, אין הגיון לחסר מרכב "2 קילו חלקים" ואז להוסיף לו 3 פעמים "1 קילו חלקים", ולקבל רכב ש"גדל" בקילו חלקים. בגלל שיש הרבה יותר דרכים לחבר חלקים בצורה לא נכונה מאשר בצורה נכונה (עקרון אנה קרנינה) סביר שנקבל רכב שלא נוסע או לא מתפקד. השאלה היא איזה רכיבים החסרנו, איזה רכיבים הוספנו, ואיך חיברנו את הרכיבים החדשים. באופן דומה בהון חברתי קשה לכמת קשרים חברתיים, או כאשר הם יכולים להיות בעלי אופי אחר, שלב אחר ביחסים וכו'.
אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לה עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.
המושג חשל הוא מושג בהנדסה, מערכות ותחומים נוספים, ולפיו התגובה של המערכת לקלט מסויים, תלויה בהיסטוריה של המערכת. מושג זה מתאים להקשר החברתי (כמו גם לתהליכים אחרים שיש בהם חשיבות להיסטוריה כגון תהליכים ביולוגיים). היבטים כמו אמון, כבוד או אמינות הם דברים שנבנים בצורה איטית ויכולים להיהרס בצורה מהירה. לעומת זאת חשל אינו מתאים לניתוח לפי גישה של הון שבה ניתן לחבר ולחסר כמויות בלי התחשבות בהיסטוריה.
ראו גם
- הון
- רווחה סובייקטיבית
- בדידות, דיכאון, מתח נפשי
- תרבות הצריכה, כלכלת התמכרות, התמכרות
- פסיכולוגיה סביבתית
- מוסד חברתי
- מניעת פשיעה
- עיר ידידותית גיל
- חמש דרכים לרווחה
- מיתוס
- סדר מדומיין
- מוצר ציבורי
- כלכלה התנהגותית
- כלכלה מוסדית
- מדוע אומות נכשלות
קישורים חיצוניים
- הון חברתי בוויקיפדיה האנגלית
- הבלוג social capital, מאת Thomas Sander, מנהל Saguaro Seminar's בהרווארד.
- מאמרים
- הון חברתי מכון ראות.
- עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון, הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני, פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43
- ד"ר איציק גונן, מנהיגות ליצירת הון חברתי ובניין קהילה, בתוך ספר "שדמות": בינוי קהילה - פיתוח הון חברתי כבסיס לקהילתיות מתחדשת, 2010 בהוצאת משרד הרווחה ומכללת אורנים
- ד"ר אילן תלמוד וויקטוריה בראט, הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה, Israeli Sociology 2003, 5 (2) 435-452
- סיכום מאמר: ג’יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי המקור - Coleman, James S. 1988. “Social capital in the creation of human capital.” American Journal of Sociology, Vol. 94: S95-S120.
- רינת בן נון, תפקיד הקהילה בהישגי התלמידים
- Robert D. Putnam THE PROSPEROUS COMMUNITY Social Capital and Public Life The American Prospect no. 13 (Spring, 1993)
- Tammy Leonard et al. Social capital and public goods The Journal of Socio-Economics, Volume 39, Issue 4, August 2010, Pages 474–481
- כתבות
- למה אנחנו לא מצליחים לרכוש חברים אחרי גיל 30?, אלכס וויליאמס, ניו יורק טיימס, 03.08.2012, הארץ
- רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש" איתי להט, כלכליסט, 14.06.2012
- כיבוי אש והון חברתי כיצד מכבי אש בבריטניה עוברים למניעת אש ול"כיבוי אש קהילתי", בלוג social capital
- הסוטובוסקו הישראלי: המקום שבו צומחת השחיתות גיא רולניק, על החשיבות של מניעת שחיתות ובניית הון חברתי בישראל, דה מרקר, 26.12.2014
- הפיל הענק שבחדר, גיא רולניק, דה מרקר, 13.02.2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש" איתי להט, כלכליסט, 14.06.2012
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני, פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43
- ^ 3.0 3.1 Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332
- ^ Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). Income inequality and happiness. Psychological science, 22(9), 1095-1100
- ^ Lin, N. Building a network theory of social capital. In N. Lin, K. Cook, & R.S. Burt, (Eds.), Social capital: Theory and research, (pp.3-29). New York: Aldine de Gruyter.
- ^ Bolin, K., Lindgren, B., Lindstrom, M., & Nystedt, P. (2003)Investments in social capital implications of social interactions for the production of health.
- ^ Aslund, C., Starrin, B., & Nilsson, K. (2010). "Social capital in relation to depression, musculoskeletal pain, and psychosomatic symptoms: a cross-sectional study of a large population-based cohort of Swedish adolescents." BMC Public Health 10(715).
- ^ Sutherland, Edwin H. and Donald R. Cressey (1978). Criminology. Philadelphia: J.B. Lippincott Company.
- ^ Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p91.
- ^ Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.
- ^ Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.
| מוצר ציבורי |
| מוצרים ציבוריים: הון חברתי - אמון - כסף - רפואה מונעת - מידע - הון טבעי - שרותי המערכת האקולוגית - דייג יתר - מגוון ביולוגי |
| מושגים: מוצר ציבורי - מוצר פרטי - מוצר משותף - מוצר מועדון - מוצר בלבדי - מוצר יריבי - נחלת הכלל - הטרגדיה של נחלת הכלל |
| אנשים וספרים: לטובת הכלל - חברת השפע - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - אלינור אוסטרום - דייוויד בוליר |
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |
