פריון כלכלי

פריון כלכלי (באנגלית: Productivity) הוא מונח בחקר הכלכלה העוסק ביחס שבין כמות התפוקה לכמות התשומה בייצור, והוא מהווה כלי מדידה חשוב ביעילות הייצור. פריון גבוה – כלומר, תפוקה גדולה ביחס לתשומה – הוא גורם חשוב ביעילותן של חברות ומדינות, לצד היבטים אחרים כמו הון חברתי והפחתת בזבוז בגלל הוצאות לא רצויות כמו השפעות חיצוניות או בעיות אחרות לדוגמה פקקי תנועה או הוצאות בריאות גבוהות בגלל השמנה. חברות רבות, המעוניינות ביצרת רווח, מעוניינות בהגדלת הפריון – כלומר, הגדלת התפוקה ללא הוספת גורמי ייצור או זמן.

ניתן להבחין בין סוגים שונים של גורמים התורמים לתהליך הייצור ולחשב את הפריון הכלכלי של כל רכיב. החלוקה המקובלת ביותר היא בין פריון עבודה - הפריון של סך כל העובים בעסק, ענף או במשק של מדינה כלשהי, לבין פריון ההון - הפריון שנגרם בשל תרומת של בעלי הון ובעלי מניות שמוזרם לעסק בדמות השקעות כספיות. צורה אחרת של מדידת פריון, קרובה יותר למודלים של כלכלה אקולוגית כמו מודל זרמים ומאגרים תתיחס להבדילם בין זרם (של עבודה , חומרי גלם, אנרגיה) ושל מאגרי-הון - וכן לסוגי הון שונים - הון תעשייתי (מכונות ומפעלים), הון אנושי (כמו השכלה), הון חברתי (כמו אמון, נורמות, בתי משפט הוגנים וכו') והון טבעי. לדוגמה הגדלת הפריון של הון במונחים כספיים עלולה להיות עם הגדלת הפגיעה בבריאות העובדים או לגרום לדלדול מהיר יותר של מלאי הון טבעי.

בדרך כלל מדידות של פריון הן ביחס לכסף (בחברות פרטיות) ומדדים כמו תוצר מקומי גולמי (במדדים של מדינות). עם זאת ניתן למדוד פריון גם במימדים פיזיים. היתרון של דבר זה הוא ביכולת השוואה על פני זמן, וכן באפשרות של חיבור הדבר למדדי קיימות כמו טביעת רגל אקולוגית, טביעת רגל אנרגטית, טביעת רגל מימית ועוד. לדגומה כאשר מדברים על התייעלות אנרגטית או התייעלות טכנולוגית ניתן למדוד לדוגמה כמה אנרגיה ומים נדרשו בממוצע לשם הפקת טונה אחת של פלדה בשנה מסויימת. דבר זה מועיל בדינונים לגבי "צמיחה ירוקה" מול כלכלת מצב יציב. אחד המדדים החשובים בהקשר זה הוא פריון חקלאי שנמדד בדרך כלל בהקשר של כמות תוצרת חקלאית (בטונות) שניתן לגדל בשטח נתון בשנה אחת. שיטות אחרות של מדידת פריון חקלאי נוגעות לכלל התשומות - לדוגמה הפריון ביחס לתשומות כמו אנרגיה, דשנים או הפריון החקלאי ביחס להשקעה כספית. ניתן ליישם גישה פיזיקית של פריון לגבי סחורות וחומרי גלם שונים כמו ברזל, פלדה, פוספט וכו'. קשה יותר לבצע מדידות פריון לגבי מוצרי תעשייה (לדוגמה אופניים, מכוניות) בגלל שמדובר במוצרים בעלי איכות משתנה.

שכר עובדים ופריון כלכלי

במודלים של מיקרו-כלכלה בזרם של כלכלה נאו קלאסית השכר של העובדים בשוק משוכלל נקבעים אך ורק לפי התפוקה השולית שלהם. לפיכך הפריון הוא הגורם היחיד שמשפיע על השכר - אם הפריון של העובדים עולה בהכרח השכר של העובדים עולה. כלכלנים מזרמים אחרים כמו כלכלה פוליטית ערערו על רעיון זה. לעובדים יש כוח מיקוח מסויים מול מעסיקים. כאשר העובדים הם עניים יותר או כאשר מדובר בעסקים גדולים יותר או מקושרים יותר, או כאשר אין ארגוני עובדים, כוח המיקוח של העובדים יורד. ירידה בכוח המיקוח של עובדים נובעת גם מהקלות של מעסיקים למצוא עובדים חדשים - אם יש יותר אבטלה או אם מדובר בענף שדורש השכלה או הכשרה קל למצוא עובדים צעירים רבים בעלי השכלה מתאימה, יורד כוח המיקוח של עובדים, ועם הירידה בכוח המיקוח יש גם ירידה בשכר העבודה של העובדים.

דוגמה אחת לכך היא כניסה של מכונות רבות יותר ומזון מעובד לענף המסעדות. הפריון של כל עובד ממוצע או שולי עלה בגלל שכל עובד יכול למכור כעת יותר מנות מזון בשעה, התפוקה השולית שלו עלתה, לעומת זאת קל הרבה יותר להכשיר עובד במסעדת מזון מהיר לעומת עובד במסעדה רגילה - ולכן קל יותר לאיים בעובד בפיטורים או למצוא עובד חסר נסיון ולהכשיר אותו במהירות - ולכן למרות שיש יותר הון תעשייתי במסעדת מזון מהיר והפריון של עובד עלה, השכר של העובדים במסעדות כאלה ירד.

בשנים האחרונות יש מחקרים כלכליים שמסתכלים על פריון כלכלי ועל שכר, כחלק ממדידה של אי שוויון כלכלי וכלכלה פוליטית. סמוך ל- 2008 הכלכלן לארי מישל בדק את הפריון של עובדים בארצות הברית- במונחים של כמות ייצור בשעת עבודה, והשווה אותם לשכר העבודה של אותם עובדים. לטנעת מישל, ב-40 השנים מאז אזור 1980, נוצר פער גדל והולך בין פריון העובדים בארה"ב לבין השכר שניתן להם. הנתונים שלו עוררו ספקנות רבה בקרב כלכלנים ורבים ניסו לחלוק על נתונים אלה, בחוסר הצלחה, עם הזמן התקבל הרעיון שלו.

מדידות דומות שבוצעו על ידי הכלכלן יוני בן-בסט מפורום ארלוזרוב מצאו כי בשנים 1995-2021, נוצר גם בישראל פער בין הפריון הכלכלי לבין שכר העובדים. הפריון - במונחים של תוצר מקומי נקי (עלויות ייצור) לשעת עבודה, עלה בתקופה זו ב-88% לעומת זאת שכר העובדים עלה ב-62%. הפער בין שני הנתונים האלה הוא הפער בין שכר העובדים לבין פריון העבודה. הפער בין הפריון של העובדים לבין השכר שלהם זרם כרווחים לבעלי הון ולבעלי מניות (מחקרים אחרים מראים כי הכנסות מהון הן בעיקר בקרב העשירון העליון והמאיון העליון. לפי נתוני פורום ארלוזרוב, הכנסות מהון מהווות 25% ו-52% מן ההכנסות, בהשוואה לשאר העשירונים שעבורן הכנסות מהון מהוות 9.6% מההכנסות). במקביל ירד חלקם של סך העובדים מסך ההכנסות . בשנים 1995-2003 חלקם של העובדים (שכירים ושאינם שכירים) מתוך התוצר המקומי הגולמי במגזר העסקי עלה מ-72% ל- 75%, מאז היתה ירדה כמעט בכל השנים (למעט עליה זמנית בשנים 2013-17) כך שבשנת 2021 חלקם של העובדים בהכנסות עמד על 64%.

ראו גם

• מודל זרמים ומאגרים
• פריון חקלאי
• פריון ילודה בישראל
• אי שוויון כלכלי אי שוויון כלכלי בישראל

קישורים חיצוניים

• פריון כלכלי, ויקיפדיה באנגלית