מדוע אומות נכשלות
מדוע אומות נכשלות: המקורות לעוצמה, שגשוג ועוני (באנגלית: Why Nations Fail: The Origins of Power, Prosperity, and Poverty) הוא ספר עיון משנת 2012 שנכתב על ידי שני כלכלנים אמריקאים דרון אסמוגלו פרופסור מ-MIT וג'יימס רובינזון פרופסור מהרווארד. בספר הם מנסים לענות על אחת השאלות הבסיסיות ביותר בכלכלה ובפוליטיקה - מדוע חלק מהמדינות (לדוגמה נורווגיה) משגשגות, בעוד מדינות אחרות (כמו מאלי לדוגמה) נכשלות. ההסבר של אסמוגלו ורובינזון הוא הבדלים בהתפתחות של מוסדות חברתיים ובכך הם משייכים את הספר לזרם הכלכלה המוסדית.
הספר מספק דוגמאות היסטוריות לטענה שהצלחה כלכלית של מדינות, כפי שהיא נמדדת בצמיחה כלכלית נקבעת על ידי המוסדות הפוליטיים שיש במדינות או באיזורים. מוסדות משתפים (Inclusive institutions) הם מוסדות שבם יש ביזור של הכוח הפוליטי ואין בהם ריכוזיות של הכוח הפוליטי או ריכוזיות כלכלית והן משגשגות וחדשניות תחת שלטון חוק הוגן ודמוקרטי, בעל מערכת שיפוטית עצמאית מהשלטון וזכויות קניין, לעומתם יש מוסדות נצלניים או לקחניים (Extractive institutions) שמנצלים את כוחם כדי לשאוב משאבים, כוח כלכלי וכוח פוליטי או תרבותי מתוך הציבור אל אליטה מסויימת.
לפי הספר המוסדות הפוליטיים הם חשובים בהרבה יחסית לגאוגרפיה, משאבים או תרבות. כמו כן הספר טוען שחופש כלכלי ומוסדות משתפים ודמוקרטיים מביאים לשגשוג כלכלי (צמיחה כלכלית) אך צמיחה כלכלית אינה בהכרח מובילה לדמוקרטיה. מדינות כמו בריטניה או ארצות הברית הפכו לעשירות בגלל שאזרחיהן מרדו באליטות ששלטו בכוח ויצרו חברה דמוקרטית יותר שבה הזכויות הפוליטיות הוקצו באופן רחב יותר ושהממשלה בהן הייתה קשובה והייתה צריכה לתת דין וחשבון מקיף יותר בפני האזרחים שלה. במדינות אלה, חלקים גדולים מהאוכלוסייה יכלו לנצל הזדמנויות לפיתוח כלכלי. לעומתן, מדינות שנשלטו על ידי אליטות צרות, נכשלו והן עניות ביותר. מדינות שבהן יש מוסדות לקחניים וטוטליטריים נמצאות במלכוד 22 של פלוטוקרטיה, דיכוי של התפתחות טכנולוגית ורעיונות חדשים ובדיכוי של חופש אישי וכלכלי.
הספר מתכתב עם ספרו של ג'ארד דיימונד רובים חיידקים ופלדה וטוען כי הסבריו של דיימונד אינם טובים להבדלים בין אומות לאחר שנת 1500, או להבדלים דקים יותר, כגון מדוע מדינות שונות באיזור הסהר הפורה התפתחו באופן שונה.
ביקורות
מבקרים רבים מהללים את הספר, כולל Charles C. Mann עורך משותף לסיינס, Atlantic Monthly וווירד. גם העיתונאי תומס פרידמן משבח את הספר.
ביקורת אחת על הספר הוא שהכותבים לא הציגו די עובדות סטטיסטיות ומסגרת טיעונים יותר עמידה לבחינה כדי לתמוך בטענות שלהם.
ג'ארד דיימונד מבקר את הכותבים בגלל מיקוד חזק מידי על מוסדות חברתיים. לטענתו הדבר גורם לכך שהם מזניחים או מתעלמים לגמרי מגורמים אחרים כמו נזק סביבתי או בידוד גאוגרפי מאיזורים אחרים. כמו כן הוא טוען שגם במסגרת הניתוח המוסדי, המיקוד במוסדות משתפים גורם לכותבים להתעלם מכך שמשאבים טבעיים יכולים להיות צרה או בעיה (קללת המשאבים). יחד עם זאת דיימונד גם משבח את הספר וטוען כי הוא דרך מצויינת לקורא הממוצע להבין את החשיבות של מוסדות, בהשוואה לרוב הכתיבה האקדמית הכלכלית. וכי זה צריך להיות "ספר חובה" לפוליטיקאים ולכל מי שהנושא של פיתוח כלכלי מעניין אותו. [1]
כלכלן הפיתוח ג'פרי זאקס מבקר את הספר בטענה שהוא מתעלם מגורמי השפעה נוספים, כמו גאוגרפיה.
ראו גם
- כלכלה מוסדית, כלכלה פוליטית
- הון חברתי
- מוסד חברתי
- קללת המשאבים
- רובים חיידקים ופלדה
- התמוטטות
- עקרונות להתמודדות עם שינוי הסדר העולמי ספרו של ריי דאליו על עליה וירידה של אימפריות עקב תהליכים חברתיים
- קיצור תולדות האנושות
- המהפכה התעשייתית
- פתולוגיה כלכלית
קישורים חיצוניים
- מדוע אומות נכשלות אתר הספר
- מדוע אומות נכשלות בוויקיפדיה האנגלית
- מה גורם לאומות להיות עניות או עשירות? סקירת הספר על ידי ג'ארד דיימונד, The New York Review of Books * המחברים עונים לביקורת של דיימונד והוא משיב לביקורת The New York Review of Books
- מדוע אומות נכשלות, סקירת הספר, תומס פרידמן, ניו יורק טיימס, 31.3.2012
- כך עקפה ישראל את מדינות ערב תרגום מאמרו של תומס פרידמן על הספר, דה מארקר, 02.04.2012
- מדוע אומות נכשלות סקירת הספר בבלוג "דעת מיעוט", אורי כ"ץ
- אליטות סוחטות, ועדים, בנקאים וטייקונים גיא רולניק, דה מרקר
- מדוע אומות נכשלות, אליטות בוזזות בסין, ארצות הברית וישראל, אמנון פורטוגלי, עבודה שחורה, 30.04.2012