בליית קרקע
בליית קרקע או סחיפה או סחף קרקע או ארוזיית קרקע (באנגלית: Erosion) היא הסרת קרקע ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, מים, או קרח; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). [1] בליית קרקע היא אחד הגורמים החשובים שגורמים לאובדן קרקע (land degradation) - הרס של קרקעות חקלאיות ואקולוגיות וכתוצאה מכך פגיעה בחקלאות ואיום על עתיד החקלאות והבטחון התזונתי.
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע לבליית קרקע (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.
בליית קרקע היא תהליך טבעי שאינו מזיק בתנאי שקצב היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות הפעילות האנושיות הגבירה את קצב הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. [1] שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת עצים, חיפוי קרקע, חקלאות ללא חריש, יערות מאכל ועוד.
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור המערכת האקולוגית. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו זיהום מים על ידי משקעים, נזק למערכות אקולוגיות, אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות, פגיעה בפריון החקלאי והגברת תהליכי מדבור.
על פי הביולוג ג'ארד דיימונד, באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה בארצות הברית כמחצית משכבת הקרקע שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.[2]
בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של אובדן קרקע (כמו המלחת קרקע, זיהום קרקע, ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו משבר המים העולמי. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים לחקלאות ומאיים על הביטחון התזונתי.
בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא, בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.[3]
דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה משחיקת קרקע, דווקא בזמן של גידול אוכלוסיית העולם וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.[2] מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
גורמים לבליית קרקע
בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של חקלאות תעשייתית (כמו חריש), כריתת יערות, שריפות, רעיית יתר מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. [1]
קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באזור ואת שימושי הקרקע.
באופן כללי, בהינתן קיום של אקו-סיסטמות ושל צמחייה, ניתן לצפות כי אזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או אזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.
בעיות סביבתיות | |
כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינויים, בהקשר זה. ביער בראשיתי, האדמה והמינרלים בה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את הקרקע ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים הזורמת בקרקע על ידי שתייה שלהם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער. בהתאם לכך, אדמת יער נסחפת בקצב קטן פי 500 עד פי 10,000 יחסית לאדמה חקלאית.
יערות רבים נכרתים או נשרפים. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת חקלאות כרות והבער, או לשם הפקת דלק מהעצים, והפקת תוצרי עץ מהעצים כמו חומרי בניין או ריהוט. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.
מלבד בירוא יערות יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים מדבור, זיהום מים, המלחת קרקעות, מחסור במים, רעיית יתר וזיהום קרקע. התחממות עולמית תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה באזור המזרח התיכון, ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [1]
רעיית יתר של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.
היקף בליית קרקע בעולם
- ערך מורחב – אובדן קרקע
סחף הקרקע הוא אחת מהסיבות העיקריות לאובדן קרקע -פגיעה בקרקע הפורייה מעשה ידי אדם.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם קערת האבק. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו חישוף הקרקע מעשבים לצורך חריש של שדות חיטה, ורעיית יתר, וכן בגלל בצורת קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
לפי הערכת המילניום של המערכת האקולוגית (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ-40% מהאדמות החקלאיות בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית.[1] [4]
על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה(כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל[5]) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל בצורת, בירוא יערות, ושינויי אקלים[6].
לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש בדשן כימי גרמו לאובדן שליש מהקרקעות החקלאיות באיכות מספיקה או גבוהה, ב-40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחשת בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה במערכות אקולוגיות ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים לנקודת האל חזור[7]
הביולוג ג'ארד דיימונד טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.
הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD - Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו בסיס הנתונים העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. [1]
השלכות של בליית קרקע
- ערך מורחב – בטחון תזונתי
תרומה למדבור
באזורי ספר מדבר, בליית קרקע מהווה תהליך שמחזק תהליכי מדבור. מצד שני גם תהליכי מדבור מחזקים בליית קרקע, כך שמדובר בלולאת משוב מחזקת. באזורים מצפון ומדרום לסהרה, אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה, מערב ארצות הברית יש כיום תהליכים מהירים של מדבור. בליית קרקע מקטינה את כמות ואיכות הקרקע ובכך פוגעת בצמחייה. אובדן הצמחים (שמייצבים את הקרקע באמצעות שורשים) גורר עוד סחף קרקע וגם פוגע ביכולת של הקרקע לאגור מים. דבר שמייבש את הקרקע גורם לה להיות שברירית יותר וגם מפחית את כמות המשקעים באזור בגלל שיש פחות הסעה ושינויים בהחזרת האור מהקרקע.
הן המדבור והן סחף קרקע באזורי ספר-מדבר גוררים עוני של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.
השפעות על החקלאות והמזון
בספר התמוטטות מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה להשמדת יערות גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל בני המאיה, האנסאזי, שוכני איי הפסחא, בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, דבר שהוביל לרעב ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 הסכנות הסביבתיות המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. [8]
אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של סין שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.[9]
בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים אחרים של המלחת קרקע (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), זיהום קרקעות והקטנת הפוריות שלהן, ומדבור (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.[9]
בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי שיא תפוקת הנפט והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור באשלג ובפוספט וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאוד את סחף הקרקע.[2]
השפעה על נהרות
מלבד אובדן שטחי חקלאות, בליית קרקע יכולה לגרום גם להרס מקורות מים, העכרתם ופגיעה במינים שחיים במים אלה. השפעה נוספת היא סתימת הנהרות לשייט.[9]
מניעה והפחתה של בליית קרקע
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם שינויי אקלים אנטרופוגניים, חקלאות תעשייתית וברוא יערות, הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר לאנרגיה נקייה לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר לחקלאות בת קיימא.
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות[10].
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים, בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)[11] [12] [13]
יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה לחקלאות בת קיימא. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת מדבור.
השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.[14] שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. [15]
שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. [16] בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו גידולים מעורבים (בהשוואה לגידול יחיד (מונוקולטורה) המשמש בחקלאות תעשייתית) ומחזור גידולים הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.
אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא הימנעות מחריש והפיכת האדמות באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם קציר מי גשם והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.
ראו גם
חקלאות | |
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה |
קישורים חיצוניים
כללי
- בליית קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- בקרת סחף קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- ניבוי ומידול בליית קרקע בוויקיפדיה האנגלית
- יערות, עצים ומזון חלק משירותי המערכת האקולוגית שמספקים יערות לחקלאות. מחלקת היערנות, ארגון המזון העולמי
- נתונים על בליית קרקע בעולם FAOSTAT, ארגון המזון העולמי
- פרופסור Duncan Cameron ואחרים, A sustainable model for intensive agriculture , מודל לחקלאות תעשייתית (אינטנסיבית) בת קיימא, אוניברסיטת שפילד, 2 בדצמבר 2015
סחף קרקע ובליית קרקע בישראל
- אסף בן נריה, גשמים כאלה מזיקים לחקלאות, אתר זווית, 14 בפברואר 2017
- יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות, החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010
- ד"ר י. אביעד ואחרים ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור המשרד להגנת הסביבה, אוגוסט 2008
- החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות, צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010
- משרד החקלאות נערך למניעת סחף קרקע בפארק הכרמל, מרלן-אביבה גרינפטר, אפוק טיימס, 08.12.2010
- טיפול בסחיפת קרקע בוואדיות דרום מערב ירושלים, פרוייקט וואדי היובל, ט"ו בשבט 2010.
- נתיב דודאי, דוד חיימוביץ ומני בן–חור, צמח הווטיוור ככלי לשימור ולמניעת זיהום קרקע בישראל, אקולוגיה וסביבה (האגודה הישראלית לאקולוגיה), אוגוסט 2011, גיליון 3, (עמ' 183-191).
- התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל, המשרד להגנת הסביבה, ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)
- חקלאות משמרת - מניעת סחף קרקעות משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2007)
- פקודת סחף הקרקע (מניעה),1941 פקודה שמיועדת לשר החקלאות להתקין תקנות למניעה סחף־קרקע ולתיקון נזקים שכבר נגרמו על ידי סחף־קרקע.
- ניסוי במניעת סחף קרקע ואקלום צמחי מדבר ליד כביש 6.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Soil erosion/Land degradation FAOSTAT, ארגון המזון העולמי
- ^ 2.0 2.1 ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 433.
- ^ ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 125.
- ^ Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land
- ^ ויקיפדיה אוקראינה, גאוגרפיה
- ^ Sunday Herald 2008: The year of global food crisis 08.03.2008
- ^ Oliver Milman Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say גארדיאן, 02.12.2015
- ^ Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025
- ^ 9.0 9.1 9.2 ג'ארד דיימונד, התמוטטות, עמוד 326.
- ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
- ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
- ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
- ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
- ^ Connor, David J. et al,Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems, Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351
- ^ לסקירה היסטורית ואריכולוגית של מערכות טראסות ראו Treacy, John M. & Denevan, William M. chapter - The creation of cultivable land through terracing, in The Archaeology of Garden and Field, editor Miller, Naomi A. University of Pennsylvania Press, 1998, isbn 9780812216417
- ^ Forman, Richard T.T.Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions, Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors
מים | |
מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור |
|
זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים | |
מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל |
קיימות | |
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים |