הליכתיות

הולכי רגל בכיכר עירונית בעיר בילבאו בספרד. 65% מתושבי העיר מגיעים לעבודה ברגל.

הליכתיות או נוחות הליכה (באנגלית: Walkability) היא מידת הנוחות הבטיחות וההתאמה של רחוב, שכונה או עיר הולכי רגל. לנוחות ההליכה של רחוב יכולת מהותית בעידוד ההליכה ברגל, בפרט ולתחבורה פעילה בכלל. הליכתיות היא היבט חשוב בתכנון עירוני בר קיימא ויש לה יתרונות כלכליים, בריאותיים, סביבתיים וחברתיים רבים. בגלל יתרונות אלה, יותר ויותר ערים בעולם כיום מקדמות בשנים האחרונות את נוחות ההליכה. אזור ידידותי להולכי רגל הוא אזור או רחוב שיש לו נוחות הליכה, אבל הדגש אינו חייב להיות על אזור מיוחד והוא יכול להתפרס על פני עיר או מטרופולין שלמים. הליכתיות היא מושג חשוב בתחומים של קיימות, תכנון ערים מקיים, עירוניות מתחדשת, אקולוגיה עירונית וקידום בריאות.

הגורם המרכזי המשפיע על נוחות ההליכה הוא תכנון הליכתי -תכנון שנועד לשפר את הנוחות והבטיחות של הולכי רגל. תכנון כזה כולל קיומן של מדרכות, איכות המדרכות, בלוקים עירוניים קצרים שמקצרים את מרחק ההליכה, עירוב שימושי קרקע כך שיש יעדים רבים במרחק הליכה, מניעת חסמי הליכה (כמו כבישים מהירים, מתחמים סגורים גדולים, מחלפים ועוד), מתן קדימות להולכי רגל בחציית רחובות וצמתים (לדוגמה מעבר חציה בטוח), רוחב הכבישים והרחובות, שבילי הליכה, מהירות הנסיעה ברחובות ועוד. היבטים נוספים כוללים את מצב התנועה של כלי רכב והסדרי התנועה ברחוב, דפוסי שימושי קרקע, גישה לבניינים, בטיחות ברחוב (נגד פשיעה, תאונות דרכים ותאונות אחרות), יכולות התמצאות ברחוב, שימושיות הרחוב וכמה הוא אסתטי ונעים.

לנוחות הליכה יש השלכה מהותית על יכולת התפקוד של ערים מבחינה תחבורתית, כלכלית, חברתית וסביבתית. שכונות או ערים נעימות להולכי רגל יכולות להגביר את התנועה של הולכי רגל ברחובות, ולדבר זה יש השלכות רבות. מבחינת תחבורה תכנון כזה מפחית את הצורך בהתניידות במכוניות (לדוגמה על ידי עירוב שימושי קרקע), ומגביר את היעילות של תחבורה ציבורית כחלק מתפיסה של תחבורה בת קיימא. תכנון אנטי-הליכתי יכול לגרום לכך שאחוז הולכי הרגל בעיר יגיע לפחות מ-3%, ועם תכנון הליכתי אחוז הולכי הרגל יכול להגיע ל-30% ואף יותר במדד של פיצול נסיעות. השלכות כלכליות של תכנון הליכתי כוללות תרומה חשובה לשגשוג של עסקים מקומיים במרחב העירוני. השפעה כלכלית חשובה היא הפחתת השפעות חיצוניות של מכוניות כמו הפחתת החשיבות של פקקי תנועה ובעיות חנייה. תכנון הליכתי יכול לסייע לתכנון עירוני למניעת פשיעה ולהגברת הון חברתי בשכונות. יתרונות בריאות של הליכה בטוחה יותר בעיר כוללת שיפור בטיחות הולכי הרגל ושיפור בטיחות בדרכים באופן כללי, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובפליטת גזי חממה, ופחות זיהום רעש ועוד השפעות בריאותיות של מכוניות. יתרון חשוב הוא עידוד של אורח חיים פעיל ותחבורה פעילה שמפחיתים נזקים של אורח חיים יושבני. יתרונות בריאותיים של פעילות גופנית יומיומית כוללות הפחתת תחלואה במחלות לב, שיפור ההרגשה, התפתחות ילדים בריאה יותר, פחות מתח נפשי ועוד. רחובות עם יותר הולכי רגל הם רחובות תוססים ומעניינים יותר ודבר זה גורם לשיפור נוסף בתפקוד של החברה והכלכלה של העיר - לדוגמה משיכה של תיירות לעיר.

דוגמאות להיבטים אלה ניתן לראות בערים פריז, וברצלונה וערים רבות באירופה. בשנים האחרונות ערים רבות בעולם מתקדמות לכיוון של עיר הליכתיות יותר - הדבר בא לידי ביטוי על ידי ציור פירמידה שבה הולך הרגל נמצא בחלק העליון (באותו מישור כמו רוכבי אופניים או מעליהם)- עוד לפני הדאגה לתחבורה ציבורית, תובלה בעיר ובמקום האחרון -מכוניות פרטיות. מדיניות זו, משתלבת עם מדיניות דומה של עירוניות מתחדשת במאות ערים בעולם כולל לונדון, וינה, ברלין, מדריד ועוד. מגמות אלה מתקיימות גם בערים נוספות בעולם כמו ערים צפופות בצפון מזרח אסיה (במיוחד סין ויפן) וכן בערים שונות בארצות הברית - שם רוב הערים הן בעלות תכנון מוטה מכוניות שמקשה על שינוי מהותי. צעדים לעידוד הליכתיות כוללים היבטים כמו מיתון תנועה, עירוב שימושי קרקע, ביטול כבישים מהירים, מעברי חצייה בטוחים, מתן דגש לעצים בעיר וטבע עירוני ועוד. תכנון הליכתי מקודם גם על ידי אירועים ציבוריים כמו יום ההליכה העולמי, סיקלוביה והגברת מודעות להיבטים כמו תחבורה פעילה או חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים. הדבר כרוך גם בשינוי תפיסות של הציבור ושל מקבלי החלטות לגבי היבטים כמו תחבורה, תכנון עירוני ובריאות. דוגמה לדוברים בעד הליכתיות הם העיתונאית והפעילה העירונית ג'יין ג'ייקובס (מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות) או המתכן העירוני ג'ף ספק (עיר הליכתית) כמו גם פעילים, סופרים, מתכננים וראשי ערים ברחבי העולם שפועלים בנושא.

רקע

כדי שאנשים ילכו ברחוב, על הרחוב להיות בטוח, נוח, מושך ומקושר לרחובות אחרים. מרחק ההליכה הנוח לרוב האנשים הוא כ-400 מטר. אדם ממוצע עובר מרחק זה בזמן הליכה של כ-5 דקות. בחברה מודרנית, מרחקים גדולים יותר מגבירים את הסיכוי לכך שאנשים יבחרו באמצעי תחבורה אחרים כמו מכונית או אופניים. [1] נוחות ההליכה לא נמדדת רק על-ידי מדידת מרחק אווירי מהמוצא ליעד. ייתכנו חסמי הליכה - פסים או בלוקים שמונעים גישה או מקשים על חציה של הולכי רגל - אלו כוללים, כבישים מהירים, מחלפים, כבישים ראשיים, גדרות, בלוקים עירוניים גדולים ללא מעבר חופשי להולכי רגל (עקב מפעלים, מחנות צבא, משרדי ממשלה, בתי ספר גדולים ועוד)- אלה יכולים להקשות על הליכה ליעדים שונים בעיר כמו חנויות, מוסדות חינוך או גנים. מחסומים אלה מחייבים את הולך הרגל לבצע עיקופים גדולים. פירוש הדבר שלא נוח ולא נעים להגיע לחלק מהמקומות, או שהם נמצאים בפועל במרחק גדול יותר מ-5 דקות הליכה. לפי המתכנן העירוני ג'ף ספק, עיר הליכתית (Walkable city) היא עיר שבה המכונית היא מכשיר אופציונלי לחופש, ולא מכשיר תותבת שחייבים להשתמש בו. [2]

עד לתחילת המאה ה-20 רוב המרחב העירוני הציבורי היה מוקדש להולכי רגל. כלי תחבורה אחרים - כמו עגלות, כרכרות, חשמליות, ואופניים היו "אורחים" במרחב וזכות הקדימה הייתה לרוב של הולכי הרגל. עד לתקופה זו הרחובות תפקדו כמרחב ציבורי שמאפשר הליכה, מפגש או התכנסות, ושימש גם כמקום משחק לילדים. במהלך המאה ה-20, התרחב מאוד השימוש במכוניות ככלי תחבורה מרכזי בעיר. כניסת המכוניות הביאה לשינוי דרמטי בערים הקיימות, עם עליה דרמטית במספר הנפגעים הולכי הרגל. הדבר הוביל לזעקה ציבורית. בניסיון לפתור את הבעיה ובלחץ חברות המכוניות החל תהליך של דחיקת הולכי רגל והטלת מגבלות עליהם - לדוגמה במקום לאפשר חציה של הרחוב איפה שנוח להולך הרגל, הוקצו מעברי חציה רק בפינות רחובות, הכניסו רמזורים להזרמה מהירה של מכוניות, הוכנסו חוקים לאיסור על "התפרצות לכביש ועוד". היבטים אלה מכוסים בספר נלחמים בתנועה. הדבר גרר גם שינוי בתכנון העירוני - מצד אחד פרבור משתרע בשכונות וערים חדשות - וגם שינויים רבים בערים הקיימות - כמו הכנסה של רמזורים, מניעת חצייה של הולכי רגל לא במעבר חציה, והפרדת שימושי קרקע - הרחקת מקומות עבודה אל "אזורי תעשייה" מרוחקים מהעיר. סך הדברים האלה המכונים תכנון מוטה מכוניות לוו גם על ידי מדיניות לעידוד שימוש במכוניות כמו החזרי הוצאות רכב או מדיניות של בטיחות בדרכים שהקלה על פגיעה בהולכי רגל - לדוגמה מתן אפשרות לנסיעה מהירה בעיר, והטלת האחריות על תאונות על הולכי רגל. סך ההיבטים האלה הובילו לירידה מתמדת בשיעור הולכי הרגל בעיר. במקביל בערים כאלה בטיחות הולכי הרגל היא גרועה. דוגמאות לכך ניתן לראות בנתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם - כאשר בערי ארה"ב שיעור ההליכה הלך וירד יחד עם שמירה על בטיחות גרועה של הולכי הרגל ביחס למדינות אחרות.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 החל גל של עניין במצבם של הולכי הרגל ובטענה כי הכנסת המכוניות לעיר הזיקה לתפקוד הערים בהקשרים רבים. מתכננים עירוניים החלו לקדם הסדרים לשיפור מצבם של הולכי הרגל כמו מדרחוב או רחוב הולנדי. מגמות אלה התחזקו בהמשך על ידי מחקרים רבים נוספים בדבר יתרונות ההליכה לעיר, לבריאות, לכלכלה ועל ידי תכנון עירוני מתקדם יותר לעידוד ההליכה. הצעדים צברו תאוצה ברחבי אירופה בשנות ה-90 ובצורה נוספת בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר ההכרה בחשיבות של הליכה לבריאות ולסביבה קיבלה הכרה גם מגופים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי וכאשר ערים רבות כמו לונדון, ניו יורק, פריז ועוד החלו לקדם צעדים לקידום ההליכה בתחומן על ידי צעדים כמו אזורי מיתון תנועה, מעברי חציה בטוחים יותר ועוד.

גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל

קיום של יעדים רבים במרחק הליכה

היבט מרכזי בשיפור הידידותיות של עיר או שכונה להולכי רגל הוא הצבת שימושי קרקע נחוצים כמו חנויות מזון ונוחות, מוסדות חינוך, גינות בשכונות מגורים, כך שאנשים יוכלו להגיע אליהם בהליכה רגלית בתוך כ-5 דקות. היבט נוסף הוא לקדם תעסוקה בתוך שכונות מגורים על ידי משרדים ועוד בתוך השכונה כך שחלק מהאנשים יכולים להגיע לעבודה ברגל. דבר נוסף הוא לא לתכנן בלוקים עירוניים גדולים שקשה לעקוף אותם. במקרה של בלוקים קיימים, כדאי לתכנן דרכי קיצור בטוחות ונעימות שעוברות דרך הבלוקים האלה.

פריז בשעת הלילה. בתמונה רואים שני היבטים של עירוניות מתחדשת - בנייה מרקמית של בתים בגובה 4–8 קומות, דבר שמוביל לצפיפות עירונית גבוהה של 20 תושבים לדונם; ובלוקים קצרים שמאפשרים קיצור של מרחקי הליכה.
תכנון עירוני כזה, יחד עם היבטים נוספים כמו עירוב שימושי קרקע, גורם לכך שלעיתים קרובות, מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. שיעור העובדים שמגיעים לעבודה בתחבורה פעילה בפריז עומד על 55% ונמצא במגמת עליה, ליותר מחצי ממשקי הבית בפריז אין מכונית. גם קניות, לימודים, חברים ושירותים עירוניים נמצאים לעיתים קרובות במרחק הליכה. היבטים אלה מייעלים מאוד גם את התחבורה ציבורית- קל להגיע לתחנות שלה בהליכה, היא יכולה לאסוף מספר רב של נוסעים ללא צורך בפיתולים, ודבר זה מקצר את זמן הנסיעה לנוסע ומאפשר תדירות גבוהה של התחבורה הציבורית.

מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות, במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים. בערים בעלות אחוז גבוה של הולכי רגל (פריז, ברצלונה, טוקיו, מדריד, בילבאו ועוד יעדים רבים נמצאים במרחק הליכה. ) דבר זה מושג על ידי שילוב של צפיפות עירונית (בדרך כלל על ידי בנייה מרקמית), גריד עירוני צפוף, בלוקים קצרים, ועירוב שימושי קרקע.

• צפיפות עירונית הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט עירוב שימושי קרקע קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג בבנייה מרקמית (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן).
• עירוב שימושים - עירוב שימושי קרקע פירושו שבאותו בניין, רחוב או שכונה יש גם מקומות מגורים וגם מקומות עבודה ומסחר. פירושו של דבר שקניות ולפעמים עבודה יכולים להימצא במרחק הליכה. ללא עירוב כזה, גם בעיר צפופה אנשים יאלצו לנסוע לקנות או לעבוד במקום אחר. עירוב שימושים גורם גם לכך שיש תנועה של הולכי רגל ברחוב ברוב שעות היממה דבר שמשרה אווירה בטוחה יותר ומעניינת יותר לרחוב. מנגד לעירוב שימושים יש הפרדת שימושים שבאה לידי ביטוי במתחמים - הללו מעודדים נסיעות במכוניות או אמצעים אחרים וגם יוצרים אזורים שוממים בשעות מסויימות (לדוגמה מתחמי משרדים מייצרים סביבה שוממת בשעות הלילה) - כך שהליכה בהן אינה בטוחה - ודבר שמהווה מרחב חיץ עבור הולכי רגל שרוצים לחצות אותם.
• בלוקים קצרים ומעברים בין בתים - היבטים רבים בתכנון עירוני עלולים לגרור חסימות להולכי רגל - כבישים מהירים, כבישים ראשיים עם מעברי חצייה מרוחקים, שכונות "בלון" עם עצי תנועה ללא מעבר להולכי רגל (רחובות ללא מוצא להולכי רגל), מסילות ברזל, בלוקים עירוניים ארוכים, מתחמים סגורים (כמו בתי ספר גדולים, מוזיאונים ועוד) עלולים לגרום לכך שמרחק הליכה בין שתי נקודות שמרוחקות זו מזו כמה מאות מטרים עלול להתארך למסלול הליכה של מספר קילומטרים.

איכות המדרכות

כיכר דאם, באמסטרדם, הולנד. הכיכר מתפקדת כמקום מפגש עירוני ויעד תיירותי למיליוני תיירים ומקומיים שנה. שילוב של תחבורה ציבורית ונוחות הגעה אל הכיכר, יחד עם אלמנטים בכיכר עצמה וסביבה, הופכים אותה למקום מעניין ונעים עבור הולכי רגל: אומנות, אדריכלות, מקומות מסחר וממכר מזון, עירוב שימושי קרקע, רוכלים זעירים, אומנים, מקומות ישיבה פורמליים ובלתי פורמליים, והיבטים נוספים.

• קיומן או העדרן של מדרכות. יש רחובות ואזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. מחסור במדרכות עלול להתקיים במיוחד לצד כבישים ראשיים.
• רוחב המדרכה - הרוחב המינימלי של מדרכה הוא כך שהיא תספיק להליכה נוחה של לפחות אדם אחד. בנוסף היא אמורה לאפשר מעבר להורים עם עגלות ילדים ולאנשים עם עגלות קניות. מדרכה נוחה היא מדרכה שמאפשרת לשני אנשים בוגרים ללכת זה אחד ליד השני. המדרכה יכולה להיות רחבה יותר ברחובות שבהם צפויים הולכי רגל רבים יותר כמו ברחובות מסחריים במרכזי הערים.
• איכות משטח ההליכה - מדרכות צריכות להיות ללא מכשולים ושקעים, וללא מרצפות שבורות או רופפות. בורות ניקוז ומכסים אחרים צריכים לאפשר הליכה בטוחה. כמו כן אסור שהמשטח יהיה חלק מידי דבר שיגרום להחלקות.
• רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים - מכשולים נייחים עלולים להיות עצים, עמודי חשמל, ספסלים, ארונות חשמל וטלפוניה, ברזי כיבוי אש, מתקני קשירה לאופניים, עמודים וגדרות.
• רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים - מדרכות עלולות להיחסם באופן חלקי או מלא על ידי: מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, פסולת או מוצרים של אתרי בניה, פסולת, גזם, פחי אשפה, כלובי מחזור, אופניים שחונים על המדרכה, כסאות ושולחנות של בתי קפה או מסעדות, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.
• שבילים להולכי רגל ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו מדרחוב. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. שבילי הליכה מאפשרים גמישות הליכה רבה יותר - מעבר בין בנינים או בשטח פתוח שבו אין מכוניות. עם זאת שבילים כאלה צריכים להיות נעימים מספיק להליכה בהיבטים של בטחון אישי, תאורה וכדומה. דוגמה לשבילי הליכה אשר מקצרים מרחקי הליכה בין בלוקים אפשר למצוא בכפר סבא.

איכות ובטיחות של חציית כבישים

ערך מורחב – מעבר חצייה בטוח

• נוחות ובטיחות של חציית כבישים מהו רוחב הכבישים שיש לחצות, כמה נתיבים יש בהם? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש מעברי חצייה? האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל? מיתון תנועה יכול לשפר מאוד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות. דרך נוספת היא דיאטת כבישים.
• תכנון רמזורים להולכי רגל - צמתים רבים מתוכננים מתוך מחשבה רק על תנועת המכוניות, כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל) צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי. במסגרת חזון אפס מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר מפחית את הסיכוי שנהגים יעצרו ויתנו זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל.
• מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. מיתון תנועה ורחובות שקטים, נוחים יותר להליכה ולחצייה.

נוחות אקלימית

• הצללה ומשטר אקלימי נוח היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים רבים משפיעים על הנוחות האקלימית: צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות), לחות ועוד. יש חשיבות למניעת אי חום עירוני הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. היבטים אלה יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האקלימית של הולכי הרגל. צל מושג בדרך כלל על ידי נטיעת עצים ושמירה עליהם ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות - קולונדה (בדומה לרחוב אבן גבירול בתל אביב). פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים.
• מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז - היבט נוסף הוא התמודדות עם מי גשם - אפילו במקומות כמו תל אביב כ-10% מהימים הם ימים גשומים. הדבר מקשה על הליכה ברגל הן בגלל הגשם עצמו, בגלל רוחות שעלולות לשבור מטריות או לפגוע בהולכי רגל ובגלל הצטברות של מי גשם רבים בכבישים ובמדרכות. שלוליות במדרכה עלולות לגרום החלקה או הרטבות של רגלי ההולכים. כבישים מוצפים עלולים לגרום לכך שכבישים יהיו בלתי עבירים בימי גשם. בעיה נוספת היא התזת מי גשם על הולכי רגל מצד מכוניות. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא קציר מי נגר בשיטות שונות כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים. דבר זה כולל תכנון של המרזבים במבנים כך שינקזו את הגשם לאגני חלחול בטוחים (שלא יפגעו ביסודות הבניין או במדרכות) וכן הוספת אגני חלחול וצמחייה ברחוב שיכולים להאט את זרימת המים לכביש ולהפנות חלק מהמים לתוך תת הקרקע.

היבטים נוספים

• כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'.
• בטיחות ובטחון אישי - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. ראו פרטים בערך מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי.
• זיהום רעש וזיהום אוויר - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. דוגמה לרחוב הסובל מזיהום רעש וזיהום אוויר הוא רחוב אלנבי בתל אביב, וזאת עקב כמות גבוהה של אוטובוסים שעוברים ברחוב. כאשר נמצאים ברחוב ביום שבת רואים שינוי מהותי באופיו של הרחוב.
• מידת התלילות של הרחוב - רחוב תלול הוא רחוב פחות נוח. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. פתרונות אחרים כוללים הגבלת השיפוע של הרחוב על ידי מדרגות לוליאניות. כאשר צריך לחצות בקע בין שני רכסי גבעות ניתן להשתמש גם בגשרים.
• גישה למבנים - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל.
• קלות ההתמצאות והניווט בעיר וברחוב - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה ועוד.

היבט נוסף הוא התמקדות ב-Place making כלומר הפיכת היעדים של ההליכה למקומות שמכוונים לבני אדם ומעניינים, וזאת על ידי עירוב שימושי קרקע רבים כמו: חנויות, בתי מגורים, משרדים, ספסלים, מדרכות, שירותים, תאי מידע, מדרכות, שבילי אופניים, נוף, אומנות, מזון ועוד, ועל ידי תכנון המרחב הציבורי כך שיתאים למגוון סוגי אנשים - נשים, גברים, נכים, ואנשים בגילאים שונים. יש לזכור שכל הנסיעות מתחילות ומסתיימות בהליכה ברגל, ולכן אפילו במגרשי חניה יש צורך לתכנן שבילי הליכה בטוחים להולכי רגל.

צעד נוסף הוא לתכנן את השכונות והאזורים בעיר כך שיהיה נעים ללכת בהן. בניינים, רחובות ותכנון הנוף צריכים להיות מכוונים לחוויה של האנשים. דוגמה לצעדים אוניברסליים לכך שהרחוב יהיה נעים יותר כוללים קירוב של הבניינים קרוב לרחוב, הימנעות מחזיתות בניינים ריקות (ללא חנויות או חלונות מגורים שפונים אל הרחוב), והשמה של עצים לאורך מדרכות. [3]

• עצים בעיר משפרים את איכות האוויר, מספקים צל ומוסיפים יופי לרחוב. מחקר משנת 2005 של Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון, מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%. [4]

השפעות של תכנון ידידותי להולכי רגל

השפעות תכנון ידידותי להולכי רגל גוררת בדרך כלל יותר הולכי רגל ברחובות, והפיכה שלהם לבטוחים יותר ונעימים יותר. הדבר גורר גם הפחתה שימוש באמצעי תחבורה אחרים, במיוחד פחות שימוש ברכב פרטי על שלל ההשפעות החיצוניות שלו כגון פקקי תנועה, בעיות חנייה, תאונות דרכים, זיהום אוויר, זיהום רעש וכו'. במקביל יש שיפורים שונים לכלכלת העיר ויתרונות חברתיים כמו הגדלת הון חברתי.

אחוז הולכי הרגל בעיר

שיפור הליכתיות נמדד בין היתר ברמת התוצאה - כמה הולכי רגל יש ברחוב, ומה אחוזי הרגל מבין פיצול נסיעות או במדדים אחרים של תחבורה. תכנון עירוני מתאים יכול להגדיל בצורה ניכרת את אחוז הולכי הרגל בעיר. יש ערים בעולם שבהם חלק גדול מהתושבים מגיעים לעבודה ברגל. גם צרכים נוספים רבים - כמו לימודים, קניות, רפואה, גינות וטבע עירוני נמצאים במרחק הליכה ומאפשרים לתושבים לוותר על נסיעות מיותרות.

אחד המדדים לכמות גבוהה של הליכה היא אחוז האנשים שהולכים ברגל לעבודה כחלק ממדד של פיצול נסיעות. בעיר בילבאו בספרד, בסקר שנערך בקרב אנשים בני 7–70 אמרו 65% מהתושבים שהם מגיעים לעבודה וללימודים ברגל. [5] סקר פיצול נסיעות בקרב תושבי פריז (2.2 מיליון תושבים) מצא כי 55% מהתושבים מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה (כמעט כולם ברגל), 38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. . סקר משנת 2012 ברמת המטרופולין של ברצלונה בספרד (על פני 4.6 מיליון תושבים), מצא כי 46% הגיעו לעבודה ברגל, 30% הגיעו במכונית והיתר באמצעים כמו תחבורה ציבורית ועוד. [6] לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, בעיר טוקיו ביפן, שמונה 12 מיליון תושבים מצא כי 23% מהעובדים הגיעו לעבודה ברגל, לעומת 12% מהתושבים בעיר שהשתמשו במכונית, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. [7]

בקצה השני של הסקאלה נמצאות ערים בארצות הברית. התכנון בארצות הברית מוטה בצורה חזקה לכיוון של פרבור ותכנון מוטה מכוניות. שתי הערים הגדולות בארצות הברית שבהן עירוניות מתחדשת ויש בהן צפיפות, ניו יורק סיטי, וסן פרנסיסקו, מגיעות שתיהן ל-10% מן העובדים שמגיעים לעבודה ברגל. בערים אחרות אחוז הולכי הרגל נמוך עוד יותר. לדוגמה בלוס אנג'לס, 4% מהעובדים מגיעים לעבודה ברגל, ובעיר ג'קסונוויל רק 1% מהעובדים הולכים לעבודה. דבר זה בא לידי ביטוי גם בשימוש באמצעי תחבורה אחרים - כ-80%-90% מהעובדים ברוב הערים בארצות הברית מגיעים לעבודה במכונית, ורק ב-4 ערים גדולות אחוז, המשתמשים בתחבורה ציבורית עולה על 25%.

שיפור ההון החברתי

לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן והפעיל הסביבתי דיוויד אינגוויץ' מדגיש את חשיבותם של רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות אזורים ללא מכוניות והקטנת כמות הרעש לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (הימנעות מפרבור) ועירוב שימושי קרקע לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, גינות קהילתיות וכו'.

מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון, טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מעוני ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.

השפעות כלכליות

הולכי רגל במדרחוב הומה, במונטריאול שבקנדה.

הוגים שונים מהתחום של עירוניות מתחדשת כמו ג'יין ג'ייקובס הצביעו על היתרונות הכלכליים של הליכה לעיר. מחקר משנת 2016 של חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בדק את הנושא. החוקרים העניקו ציוני הליכתיות ל-30 המטרופולינים הגדולים בארצות הברית, בהתבסס על נתונים של כ-600 שכונות. הערים הנוחות ביותר להליכה מבין הערים הגדולות בארה"ב כללו את ניו יורק סיטי, וושינגטון הבירה, בוסטון, שיקאגו, סן פרנסיסקו וסיאטל. לאחר מכן החוקרים בחנו קשרים בין הליכתיות של העיר לבין גורמים כמו פיתוח כלכלי (בהתבסס על תוצר מקומי גולמי לנפש), שיעור הבוגרים עם תואר קולג' לפחות ושוויון חברתי (בהתבסס על מחירי דיור ותחבורה כמו גם מספר המשרות ליד מקום המגורים). בגלל הפרבור הרב שיש בארצות הברית, שכונות עם הליכתיות גבוהה מהוות רק 1% מהשטח של 30 המטרופולינים, אבל הם מהוות את רוב הפיתוח של משרדים ובניינים רבי-קומות. בין 2010 ל-2015 נתח השוק של מקומות הליכתיים גדל בכל 30 המטרופולינים, כאשר ב-27 מתוכם הצמיחה גדלה פי 2 יחסית לשנת 2010. [8][9]

מחקר שפורסם בשנת 2018 בדק תשע מיליון מתושבי ארצות הברית, כדי לבחון אם יש קשר בין מגורים בשכונה עם הליכתיות לבין ניידות חברתית – כלומר מה הסיכוי של ילד שגדל בחמישיון ההכנסה הנמוך ביותר להגיע לחמישיון העליון עד גיל 30. המחקר השווה את השפעת ההלכתיות בהינתן משתנים אחרים שנמצאו כמשפיעים על ניידות חברתית כמו איכות בית הספר, אי שוויון כלכלי, מוצא אתני, הון חברתי (במדד של השתתפות אזרחית וקהילתית) ואת אחוז המשפחות עם הורה יחיד. המחקר מצא כי הליכתיות שיפרה את הניידות החברתית באופן משמעותי. יש אפשרות שהשפעה זו נובעת מהיבטים אחרים דומים כמו צפיפות עירונית.

שכונות עם היקף הליכתיות גבוה יותר הן בעלות מאפיינים כמו הכנסות גבוהות יותר, בריאות טובה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר, יותר תעשיות של הון אנושי, גישות ליברליות יותר ופחות פשיעה. החוקרים ביצעו בדיקה נוספת בהתחשב בגורמים אלה, אבל הליכתיות נשארה קשורה לשיפור בניידות החברתית. החוקרים כתבו כי משתנה הליכתיות הוא משתנה מסביר מהותי יותר לעומת משתנים מסבירים מסורתיים יותר כמו הון חברתי או מדד אי שוויון.

השפעות בריאותיות של הליכתיות משופרת

ערך מורחב – תחבורה פעילה

המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על פעילות גופנית מתונה כמו הליכה מהירה, במשך לפחות 22 דקות ביום, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי התחבורה הציבורית מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[10] הסיבות לכך כוללות הפחתה בתאונות דרכים (לרמה של רבע מישובים פרווריים), שיפור כושר גופני והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של תחבורה פעילה), הפחתה בזיהום אוויר מתחבורה, שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים.

מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו עירוב שימושי קרקע, ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, מצליחים 43% להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מאנשים שנמצאים באזורים בעלי תכנון מוטה רכב פרטי מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה).

ראו גם

• הולכי רגל, הולכי רגל בישראל
• מיתון תנועה, אזור מיתון תנועה, מדרחוב, מעבר חצייה בטוח, Woonerf
• חזון אפס
• עיר ידידותית לילדים
• עיר הליכתית (ספר)
• מרחב משותף (תחבורה)
• הצללה במרחב העירוני, עצים בעיר
• תחבורה בת קיימא
• עירוניות מתחדשת
• ביטול כבישים מהירים
• מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי
• עירוניות טקטית
• תכנון מוטה מכוניות הגוצנטריות

קישורים חיצוניים

• הליכתיות בוויקיפדיה האנגלית
• מראה מקום, מדד לעידוד הליכה בעיר - משווה בין מרחבים שונים במספר ערים בישראל
• מהו רחוב נוח להליכה מצגת מטעם walkonomics.com
• walkonomics.com יישום חינם לסמארטפונים לדירוג נוחות ההליכה של רחובות
• Global Street Design Guide launched as a free download world landscape architect, 2017
• london living streets ארגון למען רחובות נוחים ובטוחים יותר להולכי רגל בלונדון.
• יואב לרמן, תנו לי מילה בעברית ל-Walkablity, עוד בלוג תל אביבי 2008
• יואב לרמן, בכיכרות שלנו אין קסם מיוחד, על החשיבות של מקומות ישיבה משניים בכיכרות, 2008
• "הליכתיות" (Walkability) כערך תכנוני וכהרגל החל מגיל בית הספר היסודי, בבלוג "מחשבות של אדריכל", ינואר 2010
• ירון גרופמן, אזור ידידותי להולכי רגל מעלה את ערך הנכס, דה מרקר 26.6.2012
• הולך הרגל במרקם העירוני - הגנת זכויות הולכי הרגל - שיפור איכות החיים בסביבות עירוניות, פרופ' משה מרגלית ואחרים, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאדריכלות, 2010
• How traffic signals favour cars and discourage walking, the conversation, June 11, 2018
• Laura Laker , מהן הערים עם הליכתיות הטובה בעולם?, the guardian, 12 Sep 2017
• עפרה פלמר גרנות, עשרה צעדים ליישום תרבות הליכתית – מבט לערי פורטוגל, בבלוג Urban Glance, אוקטובר 2017

מפות

• מפת הולכי הרגל בישראל. המפה מציגה אזורי מיתון תנועה, חסמים להליכה כמו כבישים ראשיים או בלוקים ארוכים, דוגמאות למעברי חצייה באיכות טובה או רעה ועוד.
• מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם, המפה כוללת דוגמאות של אזורי מיתון תנועה, מעברי חצייה בטוחים ועוד שיפורים לתשתיות ההליכה ממקומות שונים בעולם.

סרטונים

• Walkability סרטון ביוטיוב, Urban Planning 101
• The general theory of walkability הרצאת TED מאת Jeff Speck
• לפני ואחרי שיפוץ של רחוב באוטרכט הולנד סרטון יוטיוב

הערות שוליים

הולכי רגל
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית

אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים

אופניים
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל