הצללה במרחב העירוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הצללה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצללה במרחב העירוני היא מתן צל בערים באמצעות עצים, צמחים מטפסים, מבנים, יריעות ואמצעים אחרים. במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ, [1] ולדבר זה יכולות להיות השפעות על בריאות האוכלוסייה, על תחבורה פעילה על הרווחה ועל הכלכלה העירונית והארצית. הצללה נכונה ואיכותית משפיעה רבות על הכלכלה המקומית, על בריאות התושבים ועל רמת הקהילתיות והרגשת השייכות למקום. [1]

תמונה תרמית של מרכז העיר באטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית. כחול מציין טמפרטורות נמוכות, אדום טמפרטורות גבוהות יותר ולבן את האזורים הכי חמים. טמפרטורת האוויר ביום הגיעה לכ-26.7 מעלות צלזיוס, אבל חלק מהמשטחים הגיעו לכ-47.8 מעלות. התמונה ממחישה נושא של אי חום עירוני - אזורים של אספלט ובטון חשוף בולעים חום רב יותר וגורמים לסביבה חמה יותר לעומת סביבות אחרות כמו לדוגמה סביבה עם צמחיה.

השפעות צל על נוחות אקלימית ועומס תרמי

באקלים חם, הנוחות האקלימית של אדם מושפעת בעיקר מהפחתה של עומס תרמי על אדם. העומס התרמי הוא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. העומס התרמי שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בגורמים כמו איכות הבידוד, עוצמת הפעילות הגופנית, טמפרטורה של האוויר, עוצמת הרוח, הלחות והקרינה.

צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם ובכך משפר את הנוחות האקלימית.

בנוסף לכך צל מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת (יחד עם משתנים אחרים כמו לחות) כמה מהר יכול הגוף להיפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.

לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים. [2]

השלכות של מחסור בצל בעיר

חשיפה מעטה לשמש היא דבר מועיל לבריאות, היות והיא מאפשרת ייצור של ויטמין די. לעומת זאת חשיפה ממושעת לשמש גוררת סיכונים בריאותיים שונים. סיכון בריאותי חשוב הוא התפתחות של מלנומה. סרטן עור זה עלול להיות קטלני. השכיחות של מלנומה בישראל היא בין הגבוהות בעולם כ 1600 מקרי תחלואה בכל שנה. טיפול ממוצע בחולה היא כ 11,000 ש"ח בשנה, וסך העלות היא כרבע מיליארד ש"ח בשנה. [1]

בנוסף לכך חשיפה רבה לקרינת שמש מאיצה את תהליך הזדקנות העור, דבר שגורר הופעת כתמים וקמטים בעור. בנוסף חשיפה לשמש עלול להזיק לעיניים ולגרום מגוון מחלות כמו קטרקט ובעיות אחרות. [1]

שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מתכנון מוטה רכב פרטי והם מהווים חסם להליכה ברגל, רכיבה באופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר פקקי תנועה, זיהום אוויר מתחבורה, בעיות חניה, תאונות דרכים, התחממות עולמית ועוד השפעות חיצוניות של מכוניות. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה בפעילות גופנית ועידוד אורח חיים יושבני, שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל פרבור המסחר - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.

מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל משנת 2018, מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת אורח חיים יושבני) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. [1][3] לפי ארגון הבריאות העולמי הנזק מאורח חיים יושבני במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר השמנה ובשיעור דומה לה. [4]

השפעה נוספת של מיעוט צל היא החמרה של אי חום עירוני - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.

סוגי הצללה שונים

קיימם פתרונות הצללה שונים

  • עצים בעיר בעיקר עצים סוככים עם יכולת לספק צל נרחב.
  • סוככים עם או בלי מטפסים - במקרים בהם קשה לנטוע עצים - בין היתר במקומות מעל חניונים תת קרקעיים שבהם אין מקומות גידול לשורשים או כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על עצים. דוגמה לכך היא שימוש בגפנים לשם הצללת רחובות קטנים בספרד [1]
  • הצללה על ידי בתים ומבנים - בקרבת בתים גבוהים. נפוץ בנייה של "קו אפס" מהרחוב במרחבים עם בניה מרקמית.
  • הצללה על ידי שדרות עמודים - קרדו - קיים במקומות עם עירוב שימושי קרקע כמו ברחוב אבן גבירול. עיצוב כזה מגן גם נגד גשם.
  • ציליות - פתרון מקובל בגני משחקים רבים - הבעיה שדבר כזה הוא יקר לביצוע ולעיתים קרובות נותן צל חלקי בלבד.
  • פתרונות הצללה נוספים - בשנים האחרונות החלו הצעות להצללות שונות באמצעות יריעות, חוטים עם מטריות, ועוד.

הנחיות לצל במרחב העירוני

כתוצאה מנזקים של מיעוט צל ערים שונות בעולם החלו בשנים האחרונות להשקיע בסוגי הצללות שונות כדי לעודד תחבורה בת קיימא, עירוניות מתחדשת ואורח חיים פעיל לשם שיפור הבריאות הרווחה והכלכלה העירונית.

בשנת 2017 הכינה עיריית תל אביב יפו הנחיות לתכנון כמות צל במרחב הציבורי. אלו ההנחיות הראשונות בישראל לנושא זה. [5]

כמות הצל שההנחיות דורשות הן בהתאם לאופי המקום:

  • מרחב ציבורי פתוח - כמו רחובות, שבילים מעברים- רצף צל בכיסוי מינימלי של 80% מתוואי הולכי הרגל ורוכבי האופניים בצד אחד לפחות של הרחוב.
  • שטחים מגוננים, פארקים וגינות - רצף צל בלפחות 20% מכלל האזור המגונן.
  • אזורים פתוחים מרוצפים - כיכרות ורחבות עירוניות - לפחות 40% מהכלל האור יהיה עם רצף צל.
  • במבני ציבור - חצרות מבני חינוך וקהילות - לפחות 50% מכלל שטחי החצר בבית הספר, למעט מגרשי ספורט, במרכזי הספורט לפחות 20% מכלל השטח במרכזי הספורט
  • חניונים על קרקעיים - לפחות 50% משטח החניון.
  • כלל סוגי המקומות - במוקדי עניין ושהייה כמו ספסלים, משטחי ישיבה, מתקני משחק וכושר - רצף צל בכיסוי של 80% מאזור השהייה, במתקני משחק לילדים רצף צל ב-100%.

צל של עצים בהנחיות מוחשב כצל שעתיד העץ לתת 7 שנים מיום נטיעתו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות, פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
  2. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  3. ^ בקר, ניר, ונביעות, א‘, 2018. עלות תועלת של הצללה בישראל, משרד הבינוי והשיכון
  4. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11
  5. ^ תמי הירש אדריכלים, ואדריכל נוף שחר צור, מסמך הנחיות לצל במרחב הציבורי, עיריית תל אביב-יפו, נובמבר 2017