שינויי אקלים בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת השתנות המשקעים, אשר משווה את המשקעים בחורף בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבאירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעיתים לשיטפונות ואלו במזרח התיכון כמות המשקעים ירדה מה שגורם לעיתים לבצורת.

שינויי אקלים בישראל נוגעים בעיקר להשפעת ההתחממות העולמית על מדינת ישראל והם חלק משינוי האקלים במזרח התיכון ובעולם.

ההשפעות של ישראל על שינויי האקלים, לפחות באופן ישיר, הן קטנות. פליטת גזי חממה מצד ישראל מהווה כ-0.2% מהפליטות העולמית. לעומת זאת טביעת הרגל הפחמנית לנפש בישראל גבוה יחסית לעולם. ישראל יכולה להיות גורם משמעותי בזירה הבין לאומית, על ידי הובלה של טכנולוגיות ויוזמות חברתיות או כלכליות, ועל ידי השפעה על אליטה חברתית-כלכלית במדינות נוספות.

ההשפעות של שינויי האקלים על ישראל עלולות להיות הרסניות. ישראל נמצאת במזרח התיכון - אזור רגיש מאוד לשינויי אקלים, אשר הטמפרטורות בו עולות בקצב גבוה פי שתיים לפחות יחסית לממוצע העולמי, שני שליש משטחה הוא מדבר, ולכן הרגישות שלה לשינויי אקלים גבוהה. נכון ל-2018 ייתכן וההשפעות חמורות יותר מהשפעות זיהום האוויר בישראל. ההשפעות העיקריות הן עלייה בעומס החום, שינוי במשטר המשקעים ועלייה בזיהום האוויר בגלל סופות חול ואבק. לפי מדעני אקלים, לא הפחתת פליטות, עד שנת 2100 צפוי כי הטמפרטורות הממוצעות בחודש יולי בישראל תהיה כ-40 מעלות[1][2], טמפרטורה שהיום מאפיינת את מדבר סהרה.[3] כמו כן, צפוייה החמרת בצורת בישראל בגלל תזוזת משקעים לכיוון צפון, והגברת האידוי בגלל החום, מה שיכול להביא לכך שכל ישראל תהפוך למדבר[4][5]. באופן כללי, קשה להבין את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והמערכתיות של שינויי אקלים, ובמיוחד קשה לדעת מה עלולות להיות ההשלכות על ישראל דרך השפעות על מדינות אחרות - לדוגמה אפשרות של גלי פליטים או מתיחות צבאית על רקע השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון. השפעות אפשרויות אחרות הן דרך השפעות של התחממות עולמית על אזורים אחרים בעולם - לדוגמה השפעה של התחממות עולמית על החקלאות ברחבי העולם ודרכה השפעה של שוק המזון העולמי.

הצעדים שישראל נוקטת כדי להיאבק בשינויי האקלים עד כה, ישראל לא נקטה בצעדים משמעותיים ברמה הבין לאומית, וזאת בניגוד למדינות אחרות שרגישות לשינויי אקלים כמו מדינות איים באוקיינוס השקט. בתוך המדינה נעשו צעדים מסוימים להפחתת פליטות והסתגלות לשינויי אקלים. רוב ארגוני הסביבה טוענים שהצעדים האלה לא מספיקים כדי לפתור את הבעיה והרבה פחות ממה שישראל יכולה לעשות. כדי להגביר את המודעות הציבורית ואת פעולות הממשלה בנושא פועלים מספר ארגונים בנושא, בין היתר על ידי מצעדי אקלים.

השפעת ישראל על התחממות העולמית

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. אוכלוסיית ישראל מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מאוכלוסיית העולם. לפי הנתונים שמסרה ישראל לארגון האומות המאוחדות בהתחייבויות שלה בהסכם פריז היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם[6], זה גם הנתון מ-2010 [7].

טביעת הרגל הפחמנית לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי, ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב-2013 היו כ-11.46, באקוויוולנט של טונות פחמן דו חמצני, ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מכריתת יערות וחקלאות [8]. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה ב-2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ-9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי[9]. ב-2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ-9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני[10]. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן גודל האוכלוסייה עולה. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פליטות גזי החממה של שישראל במיוחד בתחום התחבורה (ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת קידוחי גז ונפט בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות, מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום אנרגיות מתחדשות, למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. גם טכנולוגיות אחרות כולל הי-טק וביו-טק יכולות לעזור לדוגמה על ידי עבודה מרחוק, תובלה ברחפנים, כלכלה שיתופית, כלכלה מעגלית, כימיה ירוקה ועוד.

מבחינה תרבותית, פוליטית ותקשורתית לישראל יש נוכחות רבה בתקשורת, והשפעה על יהדות ארצות הברית וקשרים טובים עם ממשלת ארצות הברית. עם זאת ישראל לא ניצלה מעמד זה כדי לקדם קריאה בנושא, למרות שתהליכים כאלה עשויים להחליש מדינות אויבות של ישראל שפרנסתם העיקרית היא מכירת נפט, ישראל גם לא ניצלה את מעמדה לעורר את המודעות בעולם להשפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי וחיזוק כלכלת הנפט לדיקטטורה, התנגדות למדע, חוסר סובלנות, אלימות וטרור.

התחממות עולמית

השפעות התחממות עולמית על ישראל

סעיף זה עוסק בהשפעות שינויי האקלים על ישראל.

סקירה כללית

בשנת 2008 ערך המשרד להגנת הסביבה סקירה כללית על השפעת שינויי האקלים על ישראל בהווה, בעתיד, ההשלכות שלהן והמלצות ביניים לפעולה. תקציר מסקנותיו הוא:

במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, ואף יותר מכך באגן הים התיכון. שינויים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. באגן הים התיכון צפויה עליית טמפרטורה ממוצעת של 1.5-2.2 מעלות עד סוף המאה הנוכחית וירידה בכמויות הגשמים בתחום של 27-4 אחוז ,בהשוואה לסוף המאה העשרים. בנוסף, צפויה עלייה בעוצמת אירועי גשם קיצוניים, עליה בטמפרטורת קיץ מרבית וממוצעת ועלייה במספר גלי החום.
תצפיות ותחזיות לישראל

מגמות שינויי האקלים שהתרחשו בשנים האחרונות: • התחממות של כ-C°2 בהשוואה לשנות ה-70.• עלייה במשך השכיח של ימים המוגדרים "חמים".• עלייה במספר אירועי חום • הקצנה בגשמים העונתיים והיומיים• עלייה בשכיחות שנים קיצוניות (רטובות/שחונות)• נטייה לימים חמים וקרים יותר• קיץ חם יותר וחורף קר יותר• קצב עליית מפלס בים התיכון: כ-10 מ"מ לשנה.

תחזיות שינויי האקלים (בתלות בתרחישים העתידיים השונים)

• כמויות המשקעים צפויות לרדת ב-10% עד שנת עד 2020 וב-20% עד 2050• הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות ב-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2020 בהשוואה לשנים 1990-1960 ולקראת סוף המאה ה-21 ,היא עשויה לעלות ב-5 מעלות צלזיוס • עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים (שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב)

השלכות עיקריות של שינויי האקלים בישראל
  • מים: • עלייה בתדירות ובחומרת שיטפונות, •ירידה בהעשרה (Recharge (של מי תהום העלולים לגרום לנזקים כבדים לרכוש ולאדם • אובדן של 3.16 מלמ"ק מים לכל ק"מ לאורך מישור החוף, בעקבות עליית מפלס ים פוטנציאלית של 50 ס"מ.• ירידה של 25% ויותר בזמינות האובדן יוחמר עם העלייה בתדירות שנים שחונות. המים עבור השנים 2099-2070 בהשוואה לשנים 1990-1961 .• שינויים במליחות הכנרת.
  • ים וחופים: • עליית מפלס הים התיכון, צפויה לגרום להשלכות הבאות:• עלייה של 10 ס"מ תוביל לנסיגה של 10-2 מ' של קו החוף ואובדן של 2-4.0 " קמ"ר חוף כל 10 שנים.• פגיעה במושבות האלמוגים במפרץ אילת • פגיעה בתיירות ובפעילות הנופש והקיט בחופים• • פגיעה במבנים חופיים (כגון מזחים ומעגנות,קירור תחנות כוח חופיות) בו אתרים ארכיאולוגיים נסיגת המצוק החופי והרחבת תחום הסיכון של תשתיות הבנויות עליו ב-50-40 מ' מזרחה.• פגיעה במינים ובמערכות אקולוגיות של הסביבה החופית. עלייה בטמפרטורת מי הים התיכון, תוביל לעלייה בחדירה ובקצב ההתבססות של מינים זרים שמקורם מים סוף.
  • בריאות הציבור:• העלייה בטמפרטורות בראשית האביב, תוביל להקדמת מפגעי יתושים וקדחת הנילוס המערבי בבני אדם.• עלייה באירועי גשם קיצוניים יחד עם טמפרטורות גבוהות מהמצב הנוכחי, יכולה להעלות את רמת אוכלוסיות היתושים ולשנות את תפוצתם. • עלייה בעומסי חום תוביל לפגיעה באוכלוסיות קשישים, חולים ועובדים החשופים לחום.• חשש (בהסתברות נמוכה) להתפרצות מחודשת של מחלת המלריה.
  • חקלאות:• נזק ליבול בעקבות ירידה בזמינות מים • עלייה בסיכון לסחף קרקע, עלייה של כ-20% בדרישה למים בהשקיה, ירידה ביבולי פירות וירקות, הופעת מזיקים ופתוגנים חדשים, עלייה בשכיחות מחלות צמחים ובעלי חיים.• עליית הטמפרטורות בחורף תועיל לגידולים מסוימים • ירידה ביצרנות של חיות המשק • מחסור במספוא ועלייה במחירו• קיצוץ חד במים ממקורות טבעיים להשקיה בחקלאות • התקצרות עונת היצרנות של שטחי מרעה • העלייה בריכוז CO2 באטמוספרה עשויה להועיל לצימוח, אך גם עלולה להוביל להפחתה ביבול ולעודד שימוש מוגבר בקוטלי עשבים • פגיעה באוכלוסיות של מיני חרקים מאביקים • פגיעה בערך התזונתי ובזמן המדף של תוצרת חקלאית.
  • מגוון ביולוגי:• מינים שונים של צומח ופרפרי יום נמצאו כבעלי רגישות נמוכה לירידה בכמויות תזוזה מרחבית צפונה בתפוצה של מינים ים תיכוניים,ותפיסת השטח על ידי מערכות • הופעת מיני אצות כחוליות בכנרת, המייצרות רעלנים, ועשויות לפגוע באיכות מי השתייה ולצמצם את המגוון הביולוגי באגם • העלייה בתנאי יובש והתארכות העונה היבשה, יעלו את הסיכון לשריפות יער.
  • אנרגיה:• ביקוש החשמל צפוי לגדול בקצב של 2.3% לשנה, בממוצע ארוך טווח • עלייה בשיא הביקוש לחשמל בזמן עומסי חום וקור.[11].

יש לציין שהטמפרטורה בארץ ירדה עד לשנות ה-70 ואז החלה שוב לעלות עד שהתייצבה על ממוצע גבהה יותר מזה שהיה בהתחלה[12]. סך הכל לפי נתוני דוקטור יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים של גרינפיס הטמפרטורה הממוצעת באזור עלתה ב-1.5 מעלות מאז התחילו המדידות[13]

השפעה על היציבות המדינית באיזור

נכון לשנת 2017 אחת ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על ישראל הוא שינויי האקלים במזרח התיכון והשפעתו על היציבות המדינית והביטחונית באזור. ניהול מים גרוע יחד עם גידול אוכלוסין ותקופת בצורת בשנים 2008-2011 הביאה למשבר חקלאי חמור בסוריה. הדבר גרר גל פליטים מצפון מזרח המדינה, למשבר מזון ולמשבר חברתי וכלכלי שהיו חלק מהסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. מלחמה זו השפיעה על סוריה, ירדן, לבנון, טורקיה, יוון וישראל דרך הלחימה עצמה, משבר הפליטים שנוצר בעקבות המלחמה והיחסים עם מדינות אחרות - כולל איראן, טורקיה, סעודיה, רוסיה וארצות הברית.

לפי פרופסור רבינוביץ' הפגיעה ביציבות האזורית יכולה להיות בגלל שהמדינות מסביב לישראל יוכלו לייצר פחות מזון בגלל בצורות וגם בגלל שכאשר יש בצורת המחירים עולים והמדינות האלה יתקשו לייבא אותו.[14]

עלייה בטמפרטורות , לחות וגלי חום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על עומס החום בישראל

העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים

מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רואים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.

בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות על עלייה בטמפרטורה של 1.4 מעלת צלסיוס משנות ה 50 ועד 2017. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה עלייה של 1.2 מעלה עד 2050. לפי תרחיש ההפחתה משנות ה-30 ב-0.9 מעלה[15].

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל בטווח הארוך. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000[16].

סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב הסכם פריז, כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר וב-0.9-1.1 מעלות ביולי[17].

את התפלגות הטמפרטורות בישראל, לפי חודשים, בשנים 2009-2018 (האם הטמפרטורה היתה מתחת לממוצע, ממוצעת, או גבוהה מהממוצע ובכמה מעלות) אפשר לראות באתר תחזית מזג האוויר בישראל של בועז דיין. ההשוואה היא לממוצע הטמפרטורות בשנים 1981-2005. יש לציין שבשנות ה-70 הטמפרטורה היתה נמוכה יותר גם מהממוצע הזה, ולפני המהפכה התעשייתית עוד יותר נמוכה[18].

את העלייה בטמפרטורות לא מראים בתחזית מזג האוויר כי כל כמה שנים מעדכנים את הממוצע. מכיוון שהטמפרטורעולה מעלים גם את הממוצע ולכן גם כאשר הטמפרטורה חריגה מאוד ביחס למה שהיה לפני שינויי האקלים (שהחלו בערך בשנת 1830), זה תמיד ממוצע או קצת מעל הממוצע. בשנת 2019 הטמפרטור בישראל הגיעה לשיא שכמוהולא יה מאז 1948[19].

יחד עם העלייה בטמפרטורה קיימת גם עלייה בלחות. שתי תופעות אלה יחד מגבירות את עומס החום בקיץ בישראל[20].

על פי הנתונים של מרכז הידע הלאומי להערכת השלכות שינויי האקלים על ישראל, שהביא אבנר פורשפן מהשירות המטאורולוגי בשנת 2012, ב-15 השנים בין 1997 לבין 2012 היו החמות ביותר שידעה ישראל מאז התחלת המדידות.[21] יש עלייה גם ברצף השנים החמות במספר הימים החמים במשך השנה, בתדירות גלי החום. בעבר הקיץ הלך והתחמם ואילו בתקופה האחרונה גם החורף בישראל התחמם.

עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מורגשת יותר בערים הגדולות בגלל אי החום העירוני-מחסור בצל, בשטחי אספלט ובטון, העדר רוח, פליטת חום מכלי רכב, מכשירי חשמל. בבאר שבע הטמפרטורה היומית עלתה ב-2.6 מעלות ובסביבה הכפרית שלה רק ב-1.5 מעלת צלזיוס[22]. בטמפרטורה של 30 מעלות העומס התרמי בתנאי שמש מלאים יכול להגיע ל-45-55 מעלות. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה הממוצעת היא 22 מעלות. בתנאי שמש מלאים מדד העומס התרמי מגיע ל-45 מעלות. מצד שני צל ורוח בעיר יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. בתל אביב בתנאי צל חלקיים-מדד העומס התרמי הוא 32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%[23].


על-פי דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי משנת 2016, חלה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת סטטיסטית בתדירות גלי החום- אירועים שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת גבוהה מהממוצע ב- בשש מעלות צלזיוס במשך שלושה ימים רצופים. עלייה זו בשכיחות גלי החום נמצאת בהתאמה למגמה הכללית של העלייה בטמפרטורה הממוצעת באותה תקופה. נוסף על כך נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בפרקי הזמן שבין גלי חום[24].

ההשפעות של העלייה בעומס החום

אחת ההשלכות של התחממות וגלי חום היא תקופות חום ואובך שיכולות לגרום לבעיות בריאות. בספטמבר 2015 התרחש גל חום חזק בצרוף אירוע אובך, דבר שהוביל לאשפוז של כ-632 איש תוך יום אחד בלבד[25]

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3.7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה[26]. על פי מחקר של אוניברסיטת תל אביב הנערך במימון המשרד להגנת הסביבה, כל גל חום גורם למות 45 בני אדם בישראל בממוצע, כאשר רוב הנפגעים הם אנשים בני יותר מ-70. המחקר לא בדק אשפוזים, ביקורים רפואיים, השפעות על מגזרים סוציו-אקונומיים שונים.[27].

באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6%-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל[28], קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ-15 ל-16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות[29].

ההתגברות בעומס החום מגבירה את אורח החיים היושבני, כי אנשים לא רוצים לצאת ממקומות ממוזגים החוצה[30]. זה יכול להגביר את הצריכה האנרגטית בגלל עלייה בשימוש במזגנים, טלוויזיות, מכוניות ועוד.

התגברות הבצורת והשפעות על משק המים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל

הקשר בין שינויי האקלים לבצורת בישראל

שינויי האקלים גורמים להתגברות הבצורת בישראל בדרכים הבאות:

  • הפחתת כמות המשקעים.
  • בגלל שינויי האקלים, המשקעים נוטים לרדת במספר קטן שאירועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים.הדבר מקטען את חלחול המים לקרקע.
  • עליית הטמפרטורות גורמת להגברת האידוי, דבר שגורם לאובדן מים מהקרקע וממאגריי מים ולייבוש הצמחייה.
  • הגברת הייבוש של צמחייה מקטין את היכולת של צמחים לסייע בחלחול מים למי התהום.
  • עליית מי הים שגוררת המלחת מאגרי מי תהום.

התגברות הבצורת עקב שינויי האקלים

בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות הפחתה בכמות המשקעים ב 30 השנים האחרונות בקצב של 25 מילימטר בעשור. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה ירידה של כ 7% בכמות המשקעים עד 2050 ויותר מ 25% עד השנים 2071 - 2100. לפי תרחיש ההפחתה החל משנות ה 30 ירידה של 7% עד שנת 2050 ו ב 12% עד השנים 2071 - 2100[31].

לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018, עמוד 4, סעיף "שינויי אקלים", "בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין 1.1% ל-3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ"[32].

ב-2018 אמרה ד"ר ארנה מצנר, ראש תחום מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: "בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בכמות המשקעים. יש לזה השלכות על כל משק המים שלנו, יש לכך השלכות על הגידולים שאנחנו מגדלים, על המסחר החקלאי, על המגוון הביולוגי בטבע. שינויים בתנאי הגידול של בעלי החיים, תפוצה שונה של מיני צמחים, הכחדה. אנחנו רואים עלייה בפני הים, לה יש השלכות על השינוי בחומציות ובמליחות. השינויים האקלימיים משפיעים על הבריאות, על החקלאות, יש להם השלכות כלכליות וגיאופוליטיות"[33].

בשנת 2018 שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ דיבר על התגברות הבצורת בישראל בשנים האחרונות והכריז: "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"[34]

בסך הכל המדבר בחצי הכדור הצפוני זז צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה נכון ל-2011. התזוזה שלו צפונה החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. [35]

יש לציין, כי שינויי אקלים אינם מתרחשים בצורה מונוטונית. כלומר אם העולם הולך ומתחמם בממוצע רב-שנתי, אין זה אומר שכל שנה הופכת להיות חמה יותר מהשנה הקודמת. זאת בגלל שיש מספר מחזורי אקלים שיכולים לשנות את הטמפרטורה של האוויר. לדוגמה אירועי אל-ניניו ואל-נינה מזרימים כמות גדולה של חום בין האוקיינוס לבין האטמוספירה, וגורמים לתקופות חמות וקרות יותר מדי כמה שנים. שינויי האקלים עקב התחממות עולמית מתרחשים כתהליך ארוך טווח של התחממות שבה יש מחזורים שונים (כמו קיץ וחורף, אל ניניו ועוד). דבר זה גורם לבלבול בקרב חלק מהאנשים ומנוצל לעיתים קרובות לצורכי הכחשת אקלים.

מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע (ירוק), מתחת לממוצע (אדום) או ממוצעים (לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.

במאה ה-21 בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחילת המדידות.[36]. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה (ראו משמאל)[37].

השפעות הבצורת

בשנים 2013-2016 פקדה את צפון ישראל בצורת קשה. ב-90 שנה האחרונות רק בשנה אחת היו פחות משקעים.[38] הבצורת בצפון הייתה כה קשה שהביאה לתמותה של עצי חורש ועצי בר זית מיובש בגליל המערבי והתחתון ובכרמל על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל דוקטור עמרי בונה. תופעה זו תרמה רבות לגל השרפות שפקד את ישראל בנובמבר 2016[1]

בפברואר 2018 שר האנרגיה יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים ואת רשות הטבע והגנים לצמצם את השאיבה מהכינרת ולהרחיב את ההתפלה. זאת כי לאחר 4 שנות בצורת מפלס הכינרת ירד מאוד ויש אפשרות שב 2018 הוא יעבור את "הקו השחור" שמתחתיו אן אפשרות לשאוב מים מהכינרת באמצעים הקיימים. גם בשנת 2018 עד סוף פברואר לא ירד הרבה גשם. הבצורת גרמה לנזק לצמחייה באזור הכינרת. כך ש-"מתחילים במשרד האנרגיה לחשוש ממצבה הקשה של הכנרת, ובעיקר לכל הטבע שסובב אותה. על פי גורמי מקצוע באזור, מתברר כי המצב של האזור מושפע גם כן מהעניין, שהופך להיות פחות ירוק." וכמו כן "המהלך הגיע לאחר התרעות חוזרות ונשנות על מצב הצמחייה באזור."[39].

מהמפה ניתן לראות שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים רוב המשקעים - באזורים ההרריים בצפון ובמרכז. יש לציין, שכאשר מגיעים לישראל עננים מהים הם נוטים להוריד את רוב הגשמים דווקא באזורים האלה, כך שאפשר לשער שאם יגיעו פחות עננים זה יתבטא יותר באזורים האלה. בכל מקרה, בגלל שיש יותר אזורים אדומים מירוקים ובגלל שהגרעון הוא באזורים בהם יורדים בדרך כלל רוב הגשמים נוצרת בצורת. זאת כי הפחתת כמות משקעים בחצי באזור בו יורדים 800 מילימטר משמעותית יותר מעלייה של חצי באזור בו יורדים 200 מילימטר, וגם כי באזורים בהם יורדים 200 מילימטר אין צמחייה ולכן המים אינם נשמרים בקרקע ומתאדים במהירות בחזרה לאוויר.

נכון לקיץ 2018 המצב לפי רשות המים הוא כזה: "ברשות המים הסבירו כי ישראל חווה רצף נדיר של חמש שנות בצורת, מה שהוביל ישירות למחסור החמור ביותר במים - 2.5 מיליארד קוב. מדובר במחסור החמור ביותר מאז שהתחילו המדידות לפני 70 שנה (קום המדינה). עוד על פי הנתונים, מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים: בכנרת חסרים כמיליארד קוב מים והיא קרובה מאי פעם לקו השחור - הקו הנמוך ביותר, שנמצא 214.87 מטר מתחת לפני הים - מפלס שמתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים. המעיינות המרכזיים כמו הדן והבניאס המזינים את הירדן בשפל קיצוני, ומפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד[40]".

"לראשונה מאז החלו המדידות (לפני כ-100 שנה) שמי הכנרת מתאדים בקצב גדול יותר מכמויות המים הנכנסות אליה מגשמים, נהר הירדן והנחלים. תופעה זו גורמת להמשך ירידת המפלס למרות שכבר כשלוש שנים כמעט ולא שואבים מים מהכינרת למערכת הארצית. מצב הנחלים ומקורות המים בשפל חסר תקדים. המעיינות המרכזיים המזינים את הירדן (הדן והבניאס) בשפל הקיצוני ביותר מזה כ-70 שנות מדידה. מפלס מי התהום בגליל ירד למינימום ההיסטורי המדוד".

ההתייבשות גורמת ליותר סופות אבק עקב התייבשות קרקע. בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב".

כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דרסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא חקלאות תעשייתית. עם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזיום מתים כל שנה כ-4,000 ישראלים - יותר מזיהום אוויר בישראל. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות[41][42][43][44][45].

רק בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. עם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי צמחייה טבעית אשרת מקבלת את המים מהגשמים, הרבה יותר טובה לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה שנוטעים אותה וצריכים להשקות אחר כך. במקום זאת הורגים את הצמחייה הטבעית בריסוס, כיסוח, גיזום ונוטעים במקומה צמחייה זרה הדורשת השקייה. את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים, וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו בגינות קהילתיות[46].

עלייה במפלס מי הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מפלס פני הים בישראל

אחת ההשלכות של התחממות עולמית היא עלייה במפלס מי הים. עלייה כזו מתרחשת הן בגלל שהאוקיינוסים מתחממים (ולכן נפחם גדל) והן עקב הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני מדף יבשת שמעלים את כמות המים בים. עליה כזו אינה בהכרח לינארית. עד כה עלה מפלס המים בעולם בכ-20 סנטימטרים, המשך התחממות עלול להפשיר כמות גדולה בהרבה של קרחונים ולגרום לעליה גדולה יותר.

נתונים על עליית פני הים ותזוזת קו החוף בישראל

יש נתונים שונים על עליית פני הים בעתיד. לפי ההפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים הים בכל העולם צפוי לעלות בממוצע עד מטר אחד עד סוף המאה. הנסן הטוען שהנתונים האלה שמרניים מידי, ושעד עכשיו צדק לרוב בתחזיותיו אומר שהעלייה יכולה להיות עד 3 מטר עד 2065[47]. עם זאת ההשפעה על ישראל עשויה להיות שונה במקצת.

מפלס פני הים בישראל עולה, והעליה קיבלה תאוצה החל משנות ה-1990. שירמן ניתח את הנתונים על עליית פני הים בישראל בשנים 1958 - 2000. התוצאה הייתה שמפלס הים בישראל יורד ועולה כתוצאה ממחזורים אסטרונומיים, אבל מפלס הים עלה בתקופה זו ב-5.9 סנטימטר [48]. כלומר קצב שנתי של 1.4 מ"מ בשנה בממוצע. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. בין 1992 ל-2002 מדד רוזן עליה בקצב גבוה הרבה יותר של בקצב של 10 מ"מ בשנה. עם זאת קצב העליה הואט בשנים בין 1998 ל-2003 כך שהעליה בשנים האלה היא רק של כ-5 מ"מ בשנה. [49]

לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב גדול מהערך הממוצע העולמי של 3 עד 4 מילימטר לשנה. [50]. לטענת רוזן הסיבה העיקרית לכך שהעלייה מהירה יותר מהממוצע העולמי היא תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים והזרמים בחלק זה של הים התיכון.[51]

רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 במטר אחד. רוזן טוען שלנוכח הנתונים האחרונים על המסת הקרחונים, ייתכן שהעליה תהיה גבוהה יותר.[52]

נסיגה בקו החוף ופגיעה בחופים ובמבנים בקרבת החוף

עליית גובה פני הים גורמת לנסיגת קו החוף מזרחה, הצרת החופים ועלייה בזמן משכי ההצפה של אזורי חוף רדודים וכן לחדירה של מי ים אל מוצא הנחלים ולהמלחה אקוויפר החוף. הקטנת שיפוע הזרימה של מוצא נחלים ימיים עקב עליית המפלס תגרום להגברת השקיעה של סדימנטים בפתחי נחלים[52].

כבר כיום עליית המים בים גורמת לכך שקו החוף של ישראל נסוג, עם כי בנסיגה מתונה, והמשך עליית פני הים צפויה להגביר אותו. לדבר זה צפויות להיות השפעות חברתיות כמו הצורך להזיז מבנים שונים.[53]

בסך הכל, לפי דו"ח של דב ס. רוזן, עלייה של 10 סנטימטרים תוך 10 שנים 1992-2002 גרמה לתזוזת קו החוף 2-10 מטרים מזרחה. מה שאומר: עליית פני הים בסנטימטר אחד = תזוזת קו החוף ב-60 סנטימטר בממוצע. מדי עשור אובד שטח חוף בהיקף של 2-0.4 קילומטרים רבועים.[54]

לפי המשרד להגנת הסביבה בזמן הקרוב צפויה עלייה בגובה פני הים - עליה ממוצעת של 0.58 סנטימטר בשנה, כל 10 שנים מאבדים כ- 5 מטר חוף[55].

על פי איתמר פורת, מהחברה להגנת הטבע, עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים = תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה. יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר[56].

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל. חוף זבולון בהרצליה ברוחב של כ-20 מטר.[57]. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר[58].

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה-21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

המלחת מי תהום כתוצאה מעליית פני הים

המלחת אקוויפר החוף פירושה הקטנת כמות המים שעומת לרשות משק המים בישראל. היות וזו האקוויפר הגדול ביותר בישראל פירוש הדבר הורדה של כמות המים השנתית שישראל מסוגלת לאגור בין שנה גשומה אחת לאחרת - כלומר מה גודל החוסן שיש לישראל ביחס לבצורת בישראל. השלכה נוספת עלולה להיות משבר הומניטרי וערעור היציבות המדינית של רצועת עזה שכבר היום נמצאת במצוקת מים עקב המלחת מי תהום, שאיבת יתר וזיהום מי תהום. בנוסף, שאיבת מי תהום יכולה לגרום לשקיעת קרקע (כי המים תופסים נפח בתוך הקרקע) וזה יכול להגביר משמעותית את עליית פני הים מה שיגרום לעוד המלחה של אקוויפר החוף[59]

השפעה עקיפה של עליית פני הים על שטפונות

לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו, אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון[60]. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צירוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"[61][62]. לכניסה למערכת לחצו כאן

שטפונות

שינויי האקלים עלולים להגביר את השיטפונות בישראל במספר דרכים. יש הטוענים כי יש התחזקות אירועי גשם בגלל העלייה בטמפרטורות (כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות)[63], ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי. עם זאת, מחקר של השירות המטאורולוגי שהתייחס לתקופה 1920 -2015 לא נמצאה מגמה מובהקת של עליה בגשמים קיצוניים. שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: וגם 2=יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 : מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל דו"ח מחקר מס' 21921416 , השירות המטאורולוגי.

נוסף לגשמים קיימת התייבשות קרקע עקב בצורת, מה שמונע חלחול, ותורם לשיטפון כאשר הגשם מגיע. עליית מפלס פני הים בישראלעלולה לתרום לעוד שטפונות בעתיד. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. [64]. בעיה נוספת שגורמת לשטפונות היא איטום הקרקע וסגירת ערוצי זרימה של נחלים בישראל כמו סגירת האפיק של נחל איילון בתל אביב ושל נחל הגעתון בנהריה. הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאד[65]

בדצמבר 2016 נרשמו הצפות בכל רחבי הארץ בעקבות כמות גדולה של גשם והפעם הם גם גבו חיי אדם. על פי המומחים מקור ההצפות הוא בשינויי האקלים אך גם בהרס השטחים הפתוחים בגלל בנייה ופרבור מה שמונע חלחול. על פי דוקטור רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות: " שינויי האקלים הצפויים באזורנו יתבטאו באירועי גשם עוצמתיים יותר, והתגובה של השטחים הבנויים תהיה בהגברת ספיקות השיא והנפחים של מי הנגר מהעיר לסביבתה".[66]

באביב 2018 השטפונות בנגב גבו את חייהם של 13 בני אדם, מהם 10 באסון בנחל צפית. בשטפונות נהרגו יהודים וערבים, אנשים עניים ועשירים, דבר המדגיש כי שינויי האקלים משפיעים על כולם.[67]. השטפונות כנראה קשורים לשינויי אקלים. לפי דוקטור יונתן אייכנבאום מנהל הקמפיינים של גרינפיס: " הממצאים המדעיים קובעים שבארבעים השנים האחרונות, מספר ימי הגשם הקיצונים עלה ב-30% ומספר ימי החום הקיצוניים ב-400%. שיטפון בודד או יום חום מזדמן יכולים להיות אירוע אקראי שמקומו בתחזית מזג האוויר, אבל המגמה שמאחוריהם צריכה להיות בכותרת הראשית."[68]. מרשות המים הודיעו כי זהו "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה". נמסר גם כי זה השיטפון הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות. הגשם השפיע גם על אילת. 20 מ"מ גשם בתוך ארבע שעות באילת, כמעט כל הכמות השנתית, גרמו להצפות, סחף רב וסגירת כבישים. לאלו התווספו סופות רעמים וברקים, ברד וסופת חול קשה שגרמה לנזקים לתשתית החשמל בערבה. הכבישים המובילים לעיר אילת -כביש 90, כביש 12 וכביש 40 נחסמו לתנועה למשך יומיים בשל שיטפונות וסחף. תושבים ונופשים רבים נתקעו שעות בכביש הערבה. גם שדה התעופה עבד בצורה חלקית לאחר שהמסלול הוצף או נסגר בשל סופת חול. ה"פאנג'ויה", מסיבה המונית של 12,000 סטודנטים שהיתה אמורה להתקיים בלגונה של אילת בוטלה לאחר שהגשם לא פסק מלרדת. לגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. בשונה מאדמת יער, אדמה במדבר כמעט ולא סופגת מים והם מתאדים לאחר זמן קצר. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת. למרות זאת מקורות מים רבים התמלאו זמנית בערבה ואנשים רבים יצאו לטייל בהם למחרת. מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע. רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.[69].

בינואר 2019 התרחשו שטפונות נוספים, באזור תל אביב ובצפון הארץ בסמוך לנהריה בעקבות אירועי גשם החזקים ביותר מאז החלו המדידות. [2] הדבר גרם הצפות נרחבות באזור שפך נחל איילון בשכונות הדרומיות של תל אביב, נזק גדול ברכוש ולמותם של שני אנשים שנתקעו במעלית בחניון תת קרקעי. בנהריה הוצף חלק גדול מהעיר. בעיית ההצפות והשלכותיה קשורה לא רק לשינוי אקלים אלא גם לביות בתכנון כמו איטום הקרקע ואולי גם לתפקוד בעייתי של כוחות ההצלה. [3] [4][5]

השפעות על החקלאות והתזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינויי אקלים והחקלאות בישראל

שינויי האקלים פוגעים בחקלאות בישראל דרך מספר אפיקים. יש יותר שיטפונות בגלל שהגשם יורד בכמויות גדולות בבת אחת, ודבר זה פוגע ביבולים ומגביר בעיה שלסחף קרקע. הדבר כולל גשם שיורד לא בעונה, שטפונות, גלי חום, אירועי אובך ובצורות, כל זה גורם לבעיות שונות המשפיעות על היבול. השפעה אחת של דבר זה היא יצירת מחסור בירקות ופירות והדבר תורם לעליות מחירים. [6] [7]. הגברת מזג אוויר קיצוני גורמת גם לשטפונות שגורמים לאובדן יבולים ומגבירים בעיה ארוכת טווח אחרת של סחף קרקע.

קיימת עלייה בכמות גלי החום התת-קרקעיים, בהם הקרקע מתחממת יותר מידי, דבר זה עלול לפגוע בצמחים ובבעלי החיים[8]. אחד המקרים של גלי חום תת-קרקעיים גרם למחסור הפתאומי בעגבניות בסתיו 2015. על פי דוקטור נועם צ'כנובסקי, תופעות אלה עלולות להפוך תכופות יותר, דבר שיעלה את מחירי הירקות והפירות. [70]. יש חשש בריאותי מפני דבר זה, במיוחד מפני הפחתת צריכה של ירקות ופירות בקרב שכבות עניות יותר. צריכה נמוכה של ירקות ופירות נחשבת לגורם סיכון בריאותי. כבר כיום קיימת מגמה של הפחתת צריכת ירקות ופירות בישראל.

על פי דוקטור עמיר גבעתי, מהשרות ההידרולוגי ברשות המים, הגשם שהגיע בסוף נובמבר 2016 הציל את חקלאי ישראל מאסון. אחרת פשוט אי אפשר היה לתת מים לחקלאים. הוא אומר גם שאנו זקוקים למים רבים נוספים כדי להגיע למצב נורמלי.[71].

בקיץ 2017 גל חום גרם לפגיעה ביבול הפירות והירקות[72]. כתוצאה מכך נוצר מחסור קודם כל בעגבניות, ועלייה במחירים. זה גם גרם לירידה בתפוקת החלב של הפרות, בסך 4 ליטר לפרה ביום, למרות שהדבר לא הביא למחסור.[73]. בסתיו 2017 המחיר הממוצע של עגבניות היה 5.29 ש"ח לק"ג, לעומת 2.5-2.7 ש"ח ביולי. המחיר הסיטונאי התייקר בשיעור דומה.[74].

בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקדו נפגעו בגלל גלי קור[75].

השפעה על זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר בישראל

בעולם נעשו מספר מחקרים על הקשר בין שינוי האקלים להחמרת זיהום האוויר. מכיון שהתכונות הכימיות של החומרים לא משתנות ממדינה למדינה ניתן להניח שההשפעות יהיו דומות גם בישראל. על פי סוכנות הגנת הסביבה בארה"ב, אשר מפעילה את "התכנית לחקר שינויים גלובליים" שינויי האקלים גורמים לעלייה בזיהום האוויר בדרכים הבאות:[76] [77].

  • עלייה ברמת האוזון בגובה הקרקע
  • עלייה בזיהום בחומר חלקיקי עקב שריפות יער ושינויים בתנאים המטאורולוגיים כמו יותר ימים עם "אוויר עומד" כלומר פחות רוח.
  • החמרה בזיהום אוויר ביתי ובהשלכות של זיהום האוויר בכלל, בין היתר כי באקלים קיצוני אנשים יישארו יותר בתוך הבית.
  • עלייה בזיהום הגורם לאלרגיה עקב שינוי בזמן ובעוצמת הפריחה של צמחים מסויימים מה שיכול לגרום בין השאר להגברת התחלואה באסתמה.
  • פגיעה חמורה יותר בבריאות של מזהמים, כמו לדוגמה האוזון, בטמפרטורות גבוהות יותר.

על פי מחקר של אוניברסיטת הרווארד שינויי האקלים יקשו על עמידה בתקנים של מזהמים כמו אוזון, כאשר ההשפעה החזקה ביותר תהיה בערים מזוהמות במהלך אירועי זיהום.[78] ב-16 בדצמבר 2016 כ-1,100 רופאים ואחיות בארה"ב פנו לטראמפ בבקשה לפעול בדחיפות כנגד שינויי האקלים כאיום בריאותי, כאשר בין ההשלכות במקום הראשון עמדה התגברות זיהום האוויר[79]

על פי פרופסור יואב יאיר, בשנים האחרונות שינויי האקלים גרמו לעלייה בעוצמה ובתכיפות של אירועי האובך כדוגמת הסופה שהייתה בספטמבר 2015[80] סופה זו גרמה לזיהום אוויר כבד של חומר חלקיקי בכל רחבי הארץ[81]. זיהום של חומר חלקיקי נחשב אחד הזיהומים המסוכנים ביותר מבין מזהמי האוויר, עקב תרומה שלו למחלות לב וריאה. השרפות וסופות האבק גורמות לעלייה חדה ופתאומית בכמות החומר החלקיקי באוויר. מה שעלול להיות מסוכן יותר להתפתחות מחלות מסוימות מחשיפה ממושכת[82] על פי דוקטור דניאל מדר, סופות האבק והשרפות הקשות שנגרמו בגלל שינויי האקלים בנובמבר 2016, הביאו לזיהום אוויר חמור בחלקיקים בכל הארץ. לפי הערכתו, אם האקלים ימשיך להיהרס תגרם החמרה נוספת [83]

על פי פרופסור ויקטור נובאק ההשפעה המשמעותית ביותר של שינוי אקלים על בריאות הישראלים היא יותר סופות חול המגבירות בין השאר את זיהום האוויר[84].

בעיה נוספת היא שמחשש לשריפות יש צמצום של הצמחייה בקרבת ישובים ובתוך יישובים. דבר זה עלול להחמיר את זיהום האוויר כי עצים בקרבת הבית יכולים להפחית זיהום בצורה ניכרת. לדוגמה הפחתה של חצי מהזיהום החלקיקי. [85]. דוגמה להשפעה זו יכולה להיות בבחיפה.

השפעות שינויי האקלים על תחלואה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של שינויי האקלים על ישראל

בנוסף למחלות מעודף חום מים מותפלים וזיהום אוויר יש עוד מחלות ששינויי האקלים משפיעים עליהם:

קורונה: אין כרגע (נכון ל-2022) קונצנזוס מדעי בנושא אך הגרסה הרווחת בעולם המדעי היא ששינויי אקלים וסחר בבעלי חיים תרמו להתפרצות מגפת הקורונה העולמית.[86][87][88]

כלבת: לפי משרד החקלאות וד"ר רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, האחראי מטעמה על פיזור החיסונים, מסתבר שההתחממות מחלישה את החיסונים נגד הכלבת בבעלי חיים והבצורת גורמת לחיות הבר להגברת המגע עם חיות-הבית ולכן יש יותר מקרי כלבת גם בבעלי חיים וגם בבני אדם. התופעה מתרחשת בכמה מקומות בעולם, כולל בישראל. יש השערה שההתפרצות קשורה גם למלחמה בסוריה אשר חלקית גם קשורה לשינויי אקלים[89].

נתונים על כמה שינויים בתחלואה הקשורים לשינויי אקלים נאספו על ידי משרד הבריאות (בשנת 2014) והקרן לבריאות וסביבה (בשנת 2018) אספו [90][91]. להלן הנתונים העיקריים:

קדחת הנילוס המערבי: העלייה בטמפרטורות הביאה לעלייה בכמות היתושים, דבר שגרם לעלייה במקרי קדחת הנילוס המערבי בישראל. בשנת 2014 דיווחו חוקרים ממשרד הבריאות שלאחר עשורים של התפרצויות מצומצמות וקצרות של קדחת מערב הנילוס בישראל, דווחו קרוב ל-1,400 מקרים של המחלה בשנים 2012-2000. העליות החדות במספר מקרי התחלואה התרחשו במקביל לזיהוי גנוטיפים וירליים חדשים באוכלוסיית היתושים. בשנים 2012-2014 חלה ירידה בכמות המקרים וב 2015 הכמות שוב קפצה למעלה ל-140 מקרים.

ויבריו וולניפיקוס מחקר אחר שנעשה בישראל מצא קשר בין עליית טמפרטורת המים בברכות דגים, בעקבות גל-חום לבין עלייה בתחלואה מחיידקי ויבריו וולניפיקוס (Vibrio vulnificus) בישראל.

קמפילובקטר: בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה מחיידק הקמפילובקטר (Campylobacter), חיידק פתוגני לבני אדם הגורם למגוון תסמינים במערכת העיכול. מחקר, שבדק את השפעת הטמפרטורה בישראל על תחלואה מקמפילובקטר בשנים 2010-1999, מלמד שטמפרטורות גבוהות במהלך השנה כולה, קשורות לעלייה בתחלואה מהחיידק. ביחס לאוכלוסייה הכללית, נמצא כי עלייה של מעלת צלזיוס אחת מתחת לסף של 25 מעלות צלזיוס מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-3.8%. עלייה של מעלה אחת מעל סף זה מעלה את התחלואה מקמפילובקטר ב-15.4%. המחקר מצא גם שקבוצות גיל שונות מתאפיינות בסף רגישות תרמית שונה לתחלואה מקמפילובקטר, ומסקנת החוקרים הייתה שהממצא הזה שייך להשפעות בריאותיות פוטנציאליות של ההתחממות הגלובלית.

לישמוניאזיס עורי: טפיל הלישמניה גורם למחלת עור חריפה המתאפיינת בכיבים ובזיהומים. מאז 2002 חלה עלייה דרמטית בשיעור מקרי הלישמניאזיס העורי: ממקרה אחד ל-100,000 נפש בשנת 2002 ל-4.5 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2012. משנת 2012 חלה ירידה בשיעורי ההיארעות (2.7 מקרים ל-100,000 נפש בשנת 2015). מרבית המקרים שהתגלו בישראל עד אמצע שנות התשעים, נגרמו על-די הטפיל Leishmania major, אולם ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים שנגרמו על-ידי Leishmania tropica(4). לנוכח העלייה הזאת, ב-2012 החליטה הממשלה על תכנית לאומית להפחתת מפגעי טפיל הלישמניה בישראל. את התכנית מממנים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות משתמש במערכת הניטור של מחלות זואונוטיות ובמערכת הדיווח של השירות המטאורולוגי כדי ללמוד על הקשר בין תנודות בטמפרטורות, שהן סמן לשינויי אקלים, לבין היארעות של לישמניאזיס עורי. עד כה התמקד המחקר בשלושה אזורים בישראל הנחשבים לבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. מן המחקר עולה כי עלייה במספר המקרים החדשים מתרחשת כ-12 שבועות בממוצע לאחר עלייה ניכרת בטמפרטורות. בהמשך הדרך יתמקד המחקר בניסיון להבין את ההשפעה של לחות מוחלטת על התחלואה.

מחקר ישראלי-פלסטיני שפורסם בשנת 2016 ניתח זנים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. החוקרים מצאו 96 זנים שונים של L. tropica בישראל וברשות הפלסטינית. בצפון הארץ מצאו החוקרים גם קבוצה חדשה של זני L. tropica, הקרובים מבחינה אבולוציונית לזנים מאפריקה, וכן זנים חדשים אחרים הקרובים מאוד מבחינה אבולוציונית לזנים אסיאתיים. זנים אלה נמצאו הן בישראל והן ברשות הפלסטינית. יש חשד שהדבר נובע משינויים אקלימיים וסביבתיים, נוסף על השפעות ישירות של פעילות אנושית, כגון הגירה ומעבר אוכלוסיות בין מדינות ויבשות.

החמרה בשריפות יער

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התחממות עולמית ושריפות יער, שריפות יער בישראל

בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער. ממחקרים בעולם נראה שכמעט כל שריפות היער נגרמות עקב פעילות אנושית כמו תאונות או הצתה. עם זאת ההחמרה בשריפות היער - הסיכוי שמוקד שריפה קטן יהפוך לשריפת יער גדולה, וכן עוצמת הבעירה, משך הבעירה וכמות השטח שנשרף מושפעת מהתחממות עולמית הן בעולם וגם בישראל, אם כי קשה לכמת היבט זה בדיוק. מחקר שנערך במערב ארצות הברית נראה כי ביחס לשנות ה-80, כמות השריפות היער גדלה פי 4, משך השריפות גדל פי 5 וכמות השטח שנשרף גדל פי 6. [9]

התחממות עולמית תורמת להחמרת השריפות במספר אפיקים. החום והיובש מגדילים את היובש של העצים והצמחייה ומגדיל את הסיכוי להתפשטות האש, היובש יכול לייבש את העצים והיערות בשנים ובחודשים לפני השריפה. היבט חשוב נוסף הוא שהיובש מקשה על העצים ודבר זה מקל על התפשטות של עשבים חד שנתיים שמתפשטים, גדלים במהירות ונותרים יבשים לאחר מכן. דוגמה לשריפה שהיובש והבצורת סייעו לה הייתה השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 שהתרחשה בחודש דצמבר לאחר תקופת בצורת ממושכת. [92] על פי דוקטור שי לוי מאוניברסיטת חיפה, ביולי 2016 כבר ניתן היה לראות בברור את הקשר בין התגברות השריפות לשינויי האקלים בישראל[10].

בנובמבר 2016 בעקבות הבצורת המתמשכת והרוח המזרחית היבשה פקד את ישראל והשטחים גל כבד של שריפות. שריפות רבות פרצו גם במדינות השכנות: בדרום לבנון, ירדן, טורקיה, צפון מצרים. על פי המדען הראשי של הקרן הקיימת לישראל, דוקטור עמרי בונה, היובש היה כה גדול שעצים רבים התחילו למות מחוסר מים ברחבי הגליל המערבי, בכרמל והגליל התחתון, כאשר עצים מתים, כלומר יבשים, הם מהווים חומר דליק מאוד. המומחים אומרים שאם לא יעצר ההרס האקלימי, תופעות אלה ימשיכו להתגבר.[11] [12][13][14]

יש לציין כי התגברות השריפות בישראל תואמת את התחזית של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים[15]. עוד ב-2012 פורסם דוח של חוקרים מ-2 אוניברסיטאות לפיו המסת הקרח בקטבים מביאה להחלשות בזרמי האוויר ממערב למזרח וכתוצאה מכך להתגברות הרוחות המזרחיות[93]. לפי המרכז המטאורולוגי הישראלי רצף הרוחות המזרחיות בנובמבר 2016 היה חריג[94]. בו זמנית נקבע כי נובמבר 2016 היה היבש ביותר מאז התחילו המדידות.

המצב בישראל הוחמר בגלל הסכסוך הישראלי פלסטיני: יש חשד שניסו לנצל את הגל הזה להצתות מצד פלסטינים וערבים ישראלים. רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות אם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט[95][96][97][98] .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [16][17][18][19].

בכתבה מסכמת על גל השרפות ב-2016, צוין כי כמות הימים עם סיכון גבוה לשרפות הייתה גדולה פי 5 ב-2016 מאשר בשנים רגילות בגלל יובש, חום ורוחות מזרחיות. נכתב בה גם שהרוחות המזרחיות והשרפות גרמו להרבה נזק מסוגים שונים. הצד האופטימי היה שהשירות המטאורולוגי הצליח לחזות את הסכנה מבעוד מועד, מה שטרם למניעת אסון גדול יותר.[99]

שרפות היער הם בעיה חמורה בישראל: באופן ממוצע מתרחשות בישראל כאלף שרפות יער בשנה, בהיקף של 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.[100] כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות. מה שאומר שבקצב כזה אם לא יינטעו יערות חדשים היערות ייעלמו תוך 50 שנה, אבל זה יכול להיות מהר יותר בגלל החום והיובש שנגרמים בגלל שינויי האקלים.


המצב עם השרפות בישראל מוחמר בגלל הסכסוך הישראלי - פלסטיני: במקרים מסוימים יש חשד להצתות על רקע לאומני ובמקרים אחרים כמו באזור עוטף עזה, מבוצעים הצתות כאלה באופן גלוי. כך לגבי גל השרפות ב-2016 רשות הכבאות הכריזה כי רוב השרפות התחילו כתוצאה מהצתות(אשר לא היו מתפתחות לשרפות כה גדולות אם לא היה את החום, היובש והרוח) למרות שיש האומרים כי ההוכחות שהיא הציגה אינן מספיקות לקביעה זו. כל החשודים בהצתות שנעצרו שוחררו כנראה כי לא היו הוכחות מספיקות למשפט[101][102][103][104] .למרות זאת גל השרפות גרם גם להרבה גילויים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית באזור כאשר 8 כבאיות פלסטיניות וכמה מירדן ומטוסי כיבוי מטורקיה, מצרים השתתפו במאמצי הכיבוי ואילו כוחות צה"ל השתתפו במאמצי הכיבוי בשטחי הרשות. נוסף על כך השתתפו במאמצי הכיבוי מטוסים מהרבה מדינות נוספות. שיתוף פעולה זה סייע רבות להיאבק עם גל השרפות. [20][21][22][23].

יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם מעשה שלילי כי העלמות היערות מקטינה את האפשרות לחיות באזור גם לאוכלוסייה היהודית וגם לערבית. העלמות היערות גורמת למדבור, עלייה בטמפרטורות, סופות חול, אובדן קרקע, התייבשות. היא גם מקטינה את הסיכויים להצלחה של אמצעים כמו זריעת עננים שמתבצעת בישראל כבר כמה עשורים[105]. היערות מביאים לחות לאוויר, גם בנשימה שלהם וגם בעזרת שינוי לחצים באטמוספרה שגורם להסעת עננים מהים. אם לא תהיה לחות באוויר, זריעת חלקיקים שמסביבם אמורים להיווצר העננים לא תעזור. ראו מידע על כך בערך יער. כנראה שאחד התנאים העיקריים כדי להחדיר למוח האנשים את העובדות האלה, היא הפסקת הסכסוך הישראלי - פלסטיני.

השפעת ההתחממות על מערכות אקולוגיות ימיות

דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים משנת 2015 קובע שבמהלך שלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה של המים בים התיכון ב-3 מעלות צלזיוס. טמפרטורת המים בים התיכון מגיעה בשנים האחרונות לשיא של 31.5 מעלות בכל שנה, טמפרטורה שבעבר הייתה נדירה באזור. דבר זה גרם לפגיעה במערכות האקולוגיות בים התיכון וחשוד כגורם חשוב בהכחדת מינים באיזור. ד"ר גיל רילוב, ראש המעבדה לאקולוגיה של חברות ימיות במכון לחקר ימים ואגמים, שהיה שותף לכתיבת הדו"ח, עורך את פעולות הניטור והסקרים האלה על שוניות הים התיכון, וגם חוקר במעבדתו את תופעת היעלמות מינים. לפי הערכתו בשנים האחרונות נעלמו מחופי ישראל עשרות מינים מקומיים ואולי אפילו יותר. אחת הסיבות האפשרויות לכך היא התחממות של הים. לדוגמה, מחקר שערך ארז ירוחם ופורסם במגזין נייצ'ר מצביע על התחממות הים כסיבה סבירה לתמותה והעלמות כמעט מוחלטת של קיפודי ים מסוג Paracentrotus lividus באיזור הים התיכון. [24] לאזור מגיעים מינים שונים מאזורים חמים דרך תעלת סואץ. אלה רגילים למים חמים יותר ולכן דוחקים החוצה את המינים המקומיים ששייכים למערכות האקולוגיות בים התיכון[106]

פגיעה נוספת שקיימת בכל העולם וגם באיזור ישראל היא הלבנת אלמוגים - עקב התחממות עולמית נפגעות האצות שחיות בסימביוזה עם האלמוג, האלמוג שניזון מחומרי מזון שהאצות מייצרות גווע ברעב והופך ללבן. האלמוגים מהווים את אחד הבסיסים החשובים לקיומם שם עשרות מיני דגים באיזור ופגיעה בהם פירושה פגיעה במערכת האקולוגית הימית כולה. עם זאת יש אולי תהליך של הסתגלות בקרב חלק מהאצות והאלמוגים לחום.

גלי קור

שינויי האקלים מסוגלים לגרום לקירור של מקומות שונים בעולם. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות הצפויות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הירידה בכמות הקרחונים שמזינה אותו. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים לאיזור אנגליה ולכן התוצאה העיקרית של התחממות עולמית על אנגליה והמרחב בסמוך לה (כולל הולנד וכו') היא ירידה של הטמפרטורות.

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי[107].

היבט זה נכון כנראה גם לגבי גלי קור המגיעים לישראל - התחממות עולמית עלולה להחמיר את שיאי הקור. כרגע אין קונצנזוס מדעי איזו מההשלכות של שינויי האקלים גורמת לגלי הקור בישראל אבל ברור שזה קשור לסיבות שגורמות לגלי הקור בעולם. בשנת 2015 נשבר שיא הקור בישראל כאשר התחנה ברמת הגולן רשמה טמפרטורה של 14.2 מעלות צלזיוס מתחת לאפס והשלג הגיע למקומות אליהם הוא לא מגיע בדרך כלל. ב-1950 היה חורף קר במיוחד אבל אז רמת הגולן לא הייתה בידי ישראל ולכן ייתכן הטמפרטורה באזור הזה כבר הגיעה לרמה הזאת באותו זמן. עם זאת ב-35 השנים שהתחנה פעילה לא הייתה טמפרטורה כזאת.[108] [109]

עקב שינויי האקלים חלה עלייה במספר אירועי הקור החמורים, במיוחד בשנים 2015-2017. הדבר פוגע בין השאר בענף גידול האבוקדו הנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים ומאיים על הענף כולו. החקלאים מפתחים אמצעים שונים להתגוננות אשר הצליחו לצמצם את הנזק ב-50%[110].

החודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחורף 2016-2016 היו בישראל קרים מהממוצע כאשר בפברואר הטמפרטורה הייתה הנמוכה ב-20 השנים האחרונות. זאת למרות מגמת ההתחממות הכללית בעולם: מבחינה גלובלית, ינואר 2017 היה חם ב-0.88 מעלות צלזיוס מהממוצע של המאה ה-20. מדובר בחודש ינואר השלישי החם ביותר מאז החלו המדידות ב-1880 (ינואר 2016 היה הכי חם, וינואר 2007 השני הכי חם). פברואר 2017 היה חם ב-0.98 מעלות צלזיוס מהממוצע וזה החודש ה-386 ברציפות שבו הטמפרטורה העולמית גבוהה מהממוצע של המאה ה-20[111]

פליטים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פליטים סביבתיים

שינויי האקלים הם אחד מהגורמים העיקריים למלחמות וסכסוכים באפריקה. המלחמות גורמות לזרם פליטים למדינות שונות כולל ישראל. כמות גדולה של פליטים הגיעה לישראל החל מסוף שנות ה-90 כאשר הרוב הגיעו מסודאן ואריתראה דרך מצרים וסיני לישראל. בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם מתחילת 2018 מצוינות המדינות בהן שינויי האקלים גורמים ליותר מלחמות וסכסוכים באפריקה. מדובר ב-26 מדינות ובהם סודן וארתריאה[112]

חלק גדול מהפליטים הגיעו לדרום תל אביב. תופעה זו גרמה למשבר כלכלי וחברתי חמור. יש הטוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה. יש לציין שפעמים רבות אין לפליטים שום אפשרות אחרת להתקיים חוץ מלגנוב כי לא עוזרים להם. ממשלת ישראל בנתה גדר בין ישראל למצרים כדי למנוע את הגעת הפליטים, הפעילה נוהל "מחדרה עד גדרה", כלומר אסרה על הפליטים להתגורר במרכז וכלאה חלק גדול מהפליטים במתקן הכליאה "חולות". על פי נתוני רשות ההגירה, נכון ליוני 2016 חיים בישראל כ-41,477 מבקשי מקלט, 92 אחוז מהם הם מאריתראה או מסודן [113].

בתחילת 2018 התקבלה החלטה המאפשרת את גירוש הפליטים מאפריקה. בעקבות ההחלטה התחיל קמפיין כדי לא לאפשר את הגירוש. יש לציין שגירוש הפליטים לאפריקה גורם להחרפת המצב במדינות אלה. הדבר גורם לעוד פליטים וגם מקשה על המדינות האלה להתמודד עם בעיית שינויי האקלים אשר מהווה את אחת הסיבות העיקריות לגלי הפליטים. לדוגמה רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים[114]. פליטות נוספות של פחמן דו חמצני לאטמוספרה פירושן שינויי אקלים חריפים מה שיגרום לעוד פליטים ויסכן גם מדינות עשירות כמו ישראל והמדינות באירופה וצפון אמריקה המגרשות את הפליטים.

הפרעות חשמליות עקב סופות חול

בזמן האחרון החלו להופיע בישראל יותר סופות חול. פרט לבעיה שגורם זיהום האוויר בחלקיקי חול ואבק, הסופות נושאות עימן מטען חשמלי גבוה שגורם לשיבושים במערכת התקשורת ולבעיות בריאותיות כמו כאבי ראש. במצב רגיל המתח החשמלי בגובה פני הקרקע הוא כ-120-130 וולט. בסופות הקיצוניות ב-2015 המתח הגיע ל-8,000 וולט. דבר זה עלול לשבש את התקשורת בין כוחות אוויריים לקרקע ובכך לפגוע בבטיחות התעופה וכן לפגוע בתקשורת הסלולרית[115].

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

עלייה בכמות הברקים

עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה העולמית גורמת לעלייה ב-12% בכמות הברקים[116]. ההשפעות העקיפות יכולות להיות יותר אוזון באוויר שהוא גז חממה ומזהם אוויר, כאשר הוא בגובה קרקע ומצד שני פחות מתאן שהוא גם גז חממה[117]. הברקים עלולים לגרום לשרפות יער וגם לשרפות במתקנים כמו מכלי דלק. ב-2015 היתה בישראל סופה עם 17,000 ברקים בעוד שהממוצע השנתי הוא 14,000. ראו בסרטון עם ההרצאה של הפרופסור יואב יאיר דקות 43-44[118]

השפעות עתידיות של התחממות עולמית על ישראל

התחזית של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים צופה כי ישראל, כמו רוב המזרח התיכון, תסבול משינוי אקלימי בעקבות ההתחממות העולמית. עיקר השינוי הצפוי הוא הגברת אירועי בצורת ועליה של הטמפרטורות ושל היובש. על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקס פלנק, עלייה של 2 מעלות עלולה לגרום לכך שעד שנת 2050 חלקים מהמזרח התיכון יהפכו לבלתי ראויים למגורי אדם. לפי נתוני החוקרים המזרח התיכון יתחמם בקצב מהיר פי 2 ויותר ביחס לממוצע בעולם כאשר רוב ההתחממות תתרחש דווקא בעונה החמה- עונת הקיץ. כתוצאה מכך צופים החוקרים, שאם הטמפרטורה העולמית תעלה ב-2 מעלות הטמפרטורה הממוצעת בעונה החמה במזרח התיכון תגיע ל-46 מעלות צלזיוס. מספר הימים המוגדרים כ"חמים מאוד" יעלה מ-16 ל-80 בשנה ובנוסף יגבר זיהום האוויר בגלל סופות חול.[119] [120]

על פי הערכות של נאס"א אם פליטות גזי החממה ימשכו בקצב הנוכחי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל ביולי תגיע ל-40-45 מעלות צלזיוס, עד סוף המאה, טמפרטורה דומה לזו ששוררת כיום במדבר סהרה. היום באילת הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 33-34 מעלות(הטמפרטורה הממוצעת היא "באמצע" בין הטמפרטורה הימית והלילית)[121].

ב-4 ביולי פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה רשמית, לפיה, בישראל, הטמפרטורה תעלה בעד 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. בהודעה אין מספרים אבסולוטיים - כלומר מה בדיוק תהיה הטמפרטורה. לא ברור האם מדובר בתרחיש עסקים כרגיל או בתרחיש הפחתת פליטות רצינית. כמו כן לא ברור ביחס לאיזו שנה היא תעלה[122].

בגלל שינויי האקלים באוקיינוסים, האזורים הטרופיים מתחממים יותר מהר מהאזורים הממוזגים, "תא הדלי" מתרחב וזרם הסילון הסובטרופי זז צפונה. כל זה גורם לפחות גשם במזרח התיכון.[123][124][125][126]. בנוסף סופות נוטות לנוע יותר צפונה ודרומה מקו המשווה ככל שהאקלים מתחמם בגלל המבנה שלהם. על כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית, צפוי כי מערכות מזג האוויר עם גשם יזוזו 2 מעלות רוחב צפונה בחצי הכדור הצפוני ו-2 מעלות רוחב דרומה בחצי הכדור הדרומי. תזוזה של 2 מעלות רוחב פירושה תזוזה של 222 קילומטרים.[127][128]. אם כל ההתחייבויות שנקטו על עצמן המדינות נכון לשנת 2017 יקויימו הטמפרטורה תעלה ב-3.4 מעלות. הדבר יגרום לתזוזת הגשמים צפונה ב-194 קילומטר במרגלות ההרים המזרחיים, ב-129 קילומטר בגב ההר, ב-65 קילומטר במרגלות ההרים המערביים, במישור החוף כמות המשקעים לא צפויה להשתנות בעשרות השנים הקרובות אבל יתכנו יותר גשמים בתחילת החורף ופחות בסופו. נוסף על הצפנת הגשמים עלייה של 3.4 מעלות בטמפרטורה העולמית תגרום לעלייה ב-6-7 מעלות בישראל מה שבפועל יגרום להפיכת ישראל למדבר.[129]. פירוש הדבר שהתחממות מעל 1.5 מעלות תהיה בעלת השלכות קשות מאוד על ישראל ושכנותיה.[25].

השלכות ישירות של התחממות כזו עשויות להיות דרך השפעה על החקלאות וכן השפעה על משק החשמל בישראל דרך הגברת השימוש במזגנים בקיץ והגברת חימום וקירור עקב הגברת הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוני. כמו כן אירועי מזג אוויר קיצוני כמו אירועי אובך, סופות שלגים, הצפות, סופות ברד ועוד עשויות להזיק לישראל בצורות שונות וכך גם שריפות יער. התחממות עולמית עלולה לגרום לעליית מפלס פני הים התיכון וים אילת. דבר זה עלול לגרור נזק לתיירות. כמו כן עליה כזו עלולה לפגוע במשק המים בישראל עקב המלחת מי תהום, האטת הזרימה בנחלים ובעיית הצפות, וכן איום להצפה של ערי חוף בישראל וכן מתקנים ימיים שעלולים לסבול נזקים שונים.

השפעות עקיפות של התחממות עולמית על ישראל כוללות את ההשפעות של התחממות על המזרח התיכון ואפריקה, השפעות על שווקי היבוא ו הייצוא של ישראל והשפעות של אמנות בינלאומיות על כלכלת ישראל ומעמדה בעולם. ההשפעות של התחממות עולמית על המזרח התיכון אולי החלו כבר עם התרומה שלהם למלחמת האזרחים בסוריה והשפעת הדבר על מצבה של ישראל וכלל היחסים במזרח התיכון בשנים האחרונות. השפעת התחממות העולמית על אפריקה כוללת בעיקר חשש מפני פליטי סביבה שחלקם מגיעים למצרים ולישראל. ההשפעה על מצרים היא ערעור המצב הכלכלי חברתי במדינה. השפעה מסויימת קיימת גם על ישראל בעיקר השפעה על שכונות בדרום תל אביב שקלטו כמות גדולה של מהגרים ממדינות אפריקה.

בעיות של חקלאות ואקלים, עלולות לייקר ולהקשות על ייבוא מזון לישראל כמו גם לפגוע בחקלאות בישראל. השפעות על הייצוא של ישראל של התחממות עולמית כוללות ביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק, לייעוץ חקלאי וכן לציוד צבאי. בעיות הצפות, סופות ואסונות טבע אחרים עקב שינויי אקלים עשויים להגביר את הביקוש לציוד רפואי, למיזמי היי-טק וכן למכירת נשק לסכסוכים מקומיים. לישראל יש ניסיון רב בטיפול במים ובחקלאות באקלים מדברי ולדבר זה ייתכן ביקוש גדל במדינות רבות בעולם. אמנות בינלאומיות להקטנת פליטות הפחמן עשויות לייקר את יבוא הדלקים וחומרי גלם אחרים לישראל וכן להקטין את כוחן הפוליטי של שכנותיה של ישראל שמתבססות בעיקר על ייצוא של נפט וגז טבעי.

התמודדות ישראל עם התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התמודדות ישראל עם שינויי האקלים

למדינת ישראל יש מספר מאפיינים יחודיים אשר משפיעים על האופן בו היא יכולה לפעול כדי לפתור את בעיית משבר האקלים:

1. ישראל היא מדינה יחסית רגישה לשינויי האקלים. היא נמצאת על גבול אזור האקלים המדברי חצי ממנה הוא מדבר, כלומר עלייה בטמפרטורה וירידה בכמות המים, יכולה להפוך אותה למדבר. זה בדיוק מה שקורה ככל שהטמפרטורה העולמית עולה ולכן היא צריכה לפעול בכל הכוח כדי לפתור את משבר האקלים.

2. ישראל היא מדינה אשר פולטת פחות מחצי אחוז מהפליטות העולמיות. לעומת זאת יש לה השפעה רבה על מדינות כמו ארצות הברית ועל מדינות רבות נוספות. היא יכולה להשפיע על המדינות האלה כדי שיצמצמו פליטות.

3. ישראל היא מדינה שיכולה לעזור בכסף שלה ובטכנולוגיה למדינות שונות להתגבר על שינויי האקלים. לדוגמה בהשקייה בטפטפות, בנטיעת עצים ל"חומה היראוקה הגדולה" שאמורה לעזור לעצור את המדבר.

4. בים ליד ישראל נתגלו הרבה מאגרי גז ונפט. החברות שונות רוצות לנצל כמה שיותר מהגז והנפט הזה כדי להרוייח כמה שיותר לפני שמחיר נמוך יותר של אנרגיות מתחדשות יהפוך אתם ללא אטרקטיביים. אבל זה יכול להגביר את הפליטות משמעותית.

5. ישראל היא מדינה הנמצאת לעיתים קרובות בסכסוך עם שכניה. הסכם שלום יכול לעזור משמעותית לפתור ארת הבעיה ברמה המקומית: יפסקו הפגיעות בצמחייה מהצתות ועקירות אשר מהווים חלק מהסכסוך ועוזרים למדבר לכבוש את הארץ, בעת שריפה הצפה או עוד אירוע קיצון המדינות יוכלו לעזור זה לזו(כמו שהיה לדוגמה בגל השרפות בנובמבר 2016). ישראל תוכל לספק מזון למדינות הזקוקות לו ומדינות אחרות יוכלו לעזור לה באספקת מים טבעיים. כמו כן, זה יעזור לפתור את הבעיה ברמה הגלובאלית, כי הסכסוך הזה הוא אחד מהגורמים לסכסוך בין הגוש המערבי למוסלמי בכלל והפסקת הסכסוך ביניהם תוכל לעזור גם להפחתת הפליטיות וגם במניעת קריסת המדינות במזרך התיכון בגלל השפעות שונות של שינויי אקלים.

6. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. מצד אחד האוכלוסייה שלה גדלה במהירות מצד שני עקב שינויי האקלים, המדבר מצמצם את השטחים הירוקים שלה. העלייה בטמפרטורה מחייבת נקיטת צעדים כדי לספק אקלים סביר ברחובות ועצים יכולים להוריד את הטמפרטורה בעשרות מעלות. ישראל זקוקה לכמה שיותר מי תהום כדי שאפשר יהיה לשאוב והשטחים הירוקים מאפשרים חלחול ושימור המים בקרקע. הדבר מחייב שמירה על השטחים הירוקים מחוץ לערים וגם על אלה שבתוכם. ודווקא בשנים האחרונות התגברה הפגיעה בשטחים האלה. הסיבה היא בנייה מוגברת בגלל שטוענים שחסרים דירות כבישים, חניות, הפיכת החצרות למשטחי בטון לעיתים קרובות גם למטרות חניה וגינון אינטנסיבי. אין שום צורך לבנות על השטחים הירוקים כי את כל הצרכים של מדינת ישראל בדירות לעשרות השנים הקרובות אפשר לפתור בקלות באמצעות בנייה במקום חניות וכבישים, הגבהת בניינים קיימים, אכלוס דירות ריקות ובנייה במקום אזורי תעשייה, בסיסי צהל נטושים וקניוני רפאים.

כנראה הצעד המשמעותי ביותר בנושא הוא התנתקות ממהרכב הפרטי: בגלל המכוניות, שטחים עצומים מתבזבזים על חניות, בגלל הרכבים נוצרים פקקים ואז צריכים לסלול כבישים חדשים מה שמכסה עוד שטחים ירוקים בבטון וגורם לקיטוע בתי גידול, כאשר יש יותר מידי פקקים זיהום אוויר ורעש בגללם האנשים נוהגים לבנות פרבר חדש על חשבון השטחים הירוקים למרות שיש עוד הרבה מקום ביישוב הישן. כמו כן קשה להגביה בתים במצב כזה, כי כאשר לכל משפחה יש 1-2 רכבים לבניין גבוה ידרשו המון חניות ואז יצטרכו לבנות בתים במרחק גדול מידי אחד מהשני כדי שיהיה מספיק מקום לחניות. בנוסף, אם לשים כמה בתים גבוהים ליד, יווצר פקק אדיר כאשר כל הדיירים ירצו לנסוע לעבודה או ללימודים. אותה כמות תושבים בבתים עם מעט קומות לוקחת יותר שטח. לכן חשוב להגביר שימוש בהליכה, תחבורת אופניים בישראל ותחבורה ציבורית בישראל.

7. ישראל היא מדינה שיש לה לא מעט שטחי חוף אבל מהרבה סיבות כמו בנייה ועוד, החוף נעשה פחות ופחות נגיש לציבור. כתוצאה מכך הפכו לפופולריות מאוד הבריכות הפרטיות אבל השימוש בהם גורם לבזבוז מים עצום וישראל להפך צריכה לחסוך בהם. לכן חשוב להנגיש כמה שיותר את החופים לציבור.


מדינת ישראל נוקטת באמצעים רבים כדי להתמודד עם שינויי אקלים אם כי לדעת ארגוני סביבה רבים הם לא מספיקים. ישראל בשונה ממדינות נוספות שנפגעות קשה משינויי אקלים איננה מפעילה לחץ בזירה הבין לאומית להפחתת פליטות, למרות שהיא מנסה לסייע למדינות אחרות שנפגעות משינויי אקלים, בטכנולוגיה שלה.

צעדים אופרטיביים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את משבר האקלים

ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. הצעדים העיקריים הם אלה:

  • מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015[130].
  • לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
  • מערכת מזון בת קיימא: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.
  • תעדוף למוצרים מקומיים, בין היתר כדי לחסוך את הפליטות מהסעת המוצרים.
  • פעילות בזירה הבין לאומית: לחץ קבוע להפחית פליטות(כמו שעושות מדינות האיים באוקיינוס השקט), עזרה למדינות שנפגעו קשה משינויי האקלים, לא להתבייש לבקש עזרה בעצמינו, לא לקנות מחברות שפוגעות בסביבה.
  • להחזיר את האקלים לקדמותו באמצעות הפחתת פליטות ולא הנדסת אקלים.
  • מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.
  • טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגירוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת משבר הפליטים. לעומת זאת גירוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על היערות.
  • נטיעת צמחייה מקומית שאיננה רגישה לשרפות ובצורת, ביערות, בחקלאות, בחצרות.
  • לא לבנות על החופים בין היתר כי הים עולה ובולע אותם: במצב זה צריך להשתדל לשמור על החופים. חוץ מי זה אין טעם לבנות מבנים שהים יציף אותם בקרוב. לשמור על במצוק החופי.
  • שונית האלמוגים באילת בינתיים לא נפגעה משינויי האקלים, לכן כאשר כל כך הרבה שוניות אחרות נהרסו חייבים לשמור על מה שיש ולא להרוס אותה בפרויקטים כמו חוות הדגים באילת.
  • לעשות קמפיין בתקשורת שיסביר לציבור מה הם שינויי אקלים איך להתגונן מהשפעותיו בישראל ואיך להיאבק בו ברמה האישית.
  • להיערך למאבק במחלות השונות שמביאים אתם שינויי אקלים.
  • למגן תשתיות הכרחיות לחברה הישראלית כנגד השפעות שונות של שינויי אקלים.
  • להוציא מקורות זיהום אוויר משמעותיים אל מחוץ לערים הגדולות כי שינויי האקלים ידועים כמגבירי זיהום אוויר.
  • לשאוף לשלום עד כמה שניתן.
  • לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.

התחייבויות בין לאומיות

בשנת 1994 נכנסה לתוקף אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז גזי חממה באטמוספירה לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.[131]

בשנת 2009 התקיימה ועידת האקלים בקופנהגן. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים להתייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.[131]

במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת ועידת האקלים בפריז [132]

בחודש יולי של 2015 ערכו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[26]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[27].

בדצמבר 2015 נחתם הסכם פריז למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פירוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; יעד של 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; ויעד של 20% הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.[131]

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[28] [29] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [30].

פעילות בפועל של הממשלה

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד זיהום האוויר, פקקי תנועה, זיהום מזון מחומרי הדברה, זיהום חופים ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור הסכם פריז החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל.

ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים (שזה גם חלק מהתחייבויותיה בהסכם פריז)[133]. התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".[134]. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית[135].

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים[136]

אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנרגיה מתחדשת בישראל

בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק ממקורות מתחדשים[31]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מאנרגיית רוח. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא אנרגיה סולארית. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[32] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[33][34] ב-2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[35] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[36]

היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא התייעלות אנרגטית - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - בנייה ירוקה כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.

בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק כאן[137].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגני-קומפוסט[138].

בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר בכ-1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ-12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ-9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ-1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.

המשמעות היא שכל בעל מתקן יוכל להחזיר את התשלום שהוא משלם בכל חודש לחברת החשמל תוך הבטחה שעודפי ייצור יוכלו להימכר לרשת במחיר השוק. עוד מבטיחים ברשות שהתעריף לא ישתנה במשך 25 שנה[139].

בדצמבר 2017 הכריז משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ שהוא מתכוון להיפטר משימוש בנפט ופחם בישראל עד 2030 ולעבור לגז ואנרגיות מתחדשות. הוא הכריז שהוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית של הולנד "ללא זיהום אוויר". לפי התכנית שלו, בשנת 2030, 80% מהאנרגיה בישראל צריכה להיות מיוצרת מגז ו 20% מאנרגיות מתחדשות[140].

בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.[141]

צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – התמודדות ישראל עם שינויי האקלים, תחבורה בת קיימא, השפעות חיצוניות של מכוניות, תחבורת אופניים בישראל, תחבורה ציבורית בישראל

אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה בהסכם פריז להפחית את הנסועה הפרטית בישראל ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030[142].

השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. טמפרטורה סבירה לא רק מעלה את אורך ורמת החיים אלה גם מאפשרת תנועה ברגל או על אופניים. מקור: גרינפיס בלגיה

נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע והם כבר הביאו להישגים משמעותיים: לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית. על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.

שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה הן צעדים שנקטה הממשלה כגון הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק[143]. זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010[144]. כמות הנסיעות ברכבת בשנה הוכפלה כמעט פי 5 בשנים 2000-2017, מ-13 מיליון ל-64 מיליון. כמו כן נסללו שבילי אופניים בערים שונות, קודם כל בתל אביב, וקודמו פרויקטים כמו "תל אופן", מה שהוביל לעלייה בשימוש באופניים, התחילו מיזמים של רכב שיתופי.

עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל[145] מה שאומר שיש בעיות במימוש היעד. ייתכן וחלק מהבעיות הן אלה:

1. אין קמפיין הסברה שמסביר לאנשים את החשיבות של המאבק בשינויי אקלים ומה הם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואולי בגלל זה ככל שעולה הרווח למשפחה ונהיה קל יותר לקנות או לשכור רכב, האנשים נוטים לקנות אותו כי זה סמל לסטטוס מסוים.

2. אין תחבורה ציבורית בשבת.

3. תכנון ערים מוטה רכב פרטי: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של נת"צים ציבורית ושבילי אופניים ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים.

מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור

אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של חומרי גלם - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות הכרייה של משאבי טבע כמו נפט, גז טבעי פולטת גזי חממה. גם ההפקה של חומרי גלם כמו פלסטיק, זכוכית, סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.[146] [147]

ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או פשטות מרצון היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע בצמיחה כלכלית. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו מעריסה לעריסה לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל באחריות יצרן מורחבת בתחום האלקטרוניקה.

שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני.

אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא מיחזור. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה[148]. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות[149]. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. [150]. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך מיחזור.

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגני-קומפוסט[151]

שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא שימוש חוזר. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו[152].

השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא הפחתה במקור[153], כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.

על פי הנתונים של הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. [154]. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד[155]. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[37][38]

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה בישראל לפני כניסת החוק השתמשו בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה בלבד מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה[156].

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק החד פעמיות. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון, מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות. החוק תקף רק לגבי הרשתות הגדולות[157].

החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ-280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ-80%. רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80%-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב-80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.[158].

צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחשוב ירוק

לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות גזי החממה בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל-14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה[159].

על פי דו"ח של גרינפיס מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדו"ח, צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה[160]

פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא מחשוב ירוק והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.

בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן: 1. על בתי הספר יאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים. 2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך. 3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים. 4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.

עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.[161] יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראו מידע בערך נייר.

מאבק בבצורת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל

באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ-10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. [162]. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.

חסכון במים

בעשור הראשון של המאה ה-21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"[163] גרם לירידה בצריכה של כ-14%[164]. התפלת מים בישראל יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.

בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים[165][166] [167]. הרקע לכך הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להיפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים[168][169][170]. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"[171]. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המקלחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. [172].

טיהור מים

בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשירותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. [173].

התפלת מים

נכון לשנת 2016 התפלת מים בישראל היא בהיקף של בשנת בישראל כ-542 מיליון מטר קוב [174]. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים[175].

משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים[176][177][178]. לפי הנתונים מ-2017 בגלל מחסור במגנזיום מתים כל שנה כ-4,000 ישראלים - יותר מזיהום אוויר בישראל. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018[179][180][181]. עם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[39] [40].

מחקר אחד מעלה חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד[182] ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס[183] דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד[184].

מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה[185]. משרד הבריאות פרסם המלצות חדשות בנושא[186] . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות[187].

מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח התפלה בישראל גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה בדלק מחצבי שהוא משאב מתכלה.

אגירה טובה יותר של מים

לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של ‏קציר מי נגר. הכוונה היא לאפשר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, לחייב את המתכננים לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. [188].

חקלאות

ב-2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים חקלאות אורגנית כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי החוק האורגני נוצר גוף הנקרא: "השירותים להגנת הצומח ולביקורת" אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו[189].

באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב-1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגני-קומפוסט.[190]

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים בחומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים.[191]

שמירה והרחבה של הטבע העירוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבע עירוני

חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.

טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שיטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle) - האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר[192].

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מוחמרת על ידי אי החום העירוני. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב-50%-60%. לדוגמה בתל אביב הטמפרטורה שנתית הממוצעת היא 22.9 מעלות, אבל, בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל-45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב-63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל[193].

בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות לחניות, כחלק מהעלויות החיצוניות של הרכב הפרטי וגינון אינטנסיבי. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים (שפ"פים).

בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל-100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.[194] יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות, זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש-100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.

הכחשת אקלים בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכחשת אקלים

בדומה למדינות אחרות בעולם, גורמים הקשורים לימין כלכלי, לימין השמרני ולליברטריזם בישראל עוסקים בהכחשת אקלים כלומר בהפצת דעות לפיהן אין התחממות עולמית, או שהתחממות זו אינה נובעת מפעילות אנושית, או שעדיף לא לעשות דבר מול התחממות זו שכן הנזקים שלה יהיו משניים. וכן בדעה לפיה מדעני אקלים רבים וגופי מדע מרכזיים סבורים אחרת עקב תאוריית קשר של מדענים אלה במטרה להגזים בסכנות של התחממות עולמית כדי לזכות במענקי מחקר.

בועז ארד, ממקימי התנועה הליברלית החדשה ותומך התאוריה של איין ראנד, באתר "אנוכי" טוען במאמר משנת 2007 כי התחממות זו היא "עלילה בקנה מידה גלובלי, המוזנת בדלק האנטי-גלובליזציה, אנטי-רציונליות, אנטי-חומרנות ואנטי-קפיטליזם המשולב בפילוסופיות ששורשיהן יונקים מנבואות קץ-הימים מבקשת להחזיר אותנו לימי טרום המהפכה התעשייתית." [195].

ד"ר גבי אביטל, הוא דוקטור להנדסת אווירונאוטיקה, וחבר מרכז ליכוד. בנובמבר 2009 מונה אביטל ידי שר החינוך גדעון סער לתפקיד המדען הראשי של משרד החינוך. בתחילת 2010 התפרסמו בעיתונות התבטאויות (חלקן נאמרו לפני כניסתו לתפקיד) המתנגדות להוראת תורת האבולוציה בלי שיוצגו לתלמידים במקביל גם ההתנגדויות לתורת האבולוציה, ונגד התאוריה שלפיה התחממות עולמית היא תוצאת פעילותם של בני האדם. בין היתר אמר אביטל: "כל הסממנים של דת פנאטית נמצאים שם (בארגוני ירוקים) - קנאות והרבה רוע. הירוקים אומרים ש'יישרף העולם - רק שיהיה ירוק'". בתשובה לשאלה האם הוא נוהג למחזר, השיב: "אני מתאמץ לשים את הפלסטיק בפח אשפה רגיל. כדור הארץ לא הולך להיות מושמד. הקב"ה הבטיח לנו...וההשפעה של האדם היא זניחה". חלק גדול מהציטוטים המוקדמים של ד"ר אביטל הופיעו בבלוג "הפרפר השחור", המוקדש להתחממות העולמית. במכתב לסער, כתב מחבר הבלוג, איל מורג, כי אביטל "לא מבין מהו מדע ולכן צריך להרחיק אותו מכל תפקיד שקשור למדע". פעילים בארגוני סביבה, כמו ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה וד"ר ליה אטינגר ממרכז השל קראו לפטרו. [196], השר גדעון סער התנער מדבריו[197]. בעקבות דבריו נשלח מכתב צד חתני פרס ישראל ונובל וכן מדענים נספים הדורש לפטר את אביטל, בין היתר על ידי שני חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר. [198]. אביטל חזר על דבריו ברעיון לעיתון מעריב, באוגוסט 2010. [199]. באוקטובר 2010 הוא פוטר על ידי מתפקידו על ידי גדעון סער.[200].

"ישראל היום" פרסם בשנת 2014 מאמר לא חתום בעל הכותרת "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם". [201]

אתר "מידה" מארח תדיר מאמרים שיוצאים שמנסים להכחיש קיום של התחממות עולמית או רעיונות דומים - לדוגמה הלל גרשוני (בעל תואר בתלמוד), או ד"ר אמיר שני (מרצה לתיירות, אתיקה וסביבה באוניברסיטת בן–גוריון וחבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה), [41]

הטיעונים של הכחשת אקלים בישראל אינם שונים במהותם מטיעוני הכחשת אקלים ברחבי העולם. וכוללים את הטענות הבאות:

  • אין בעצם התחממות מאז שנת 1998. (לדוגמה גבי אביטל, אתר מידה 2013). הדבר מתעלם מכך שתהליך שינוי האקלים אינו מונוטוני - הוא אינו מתרחש בקצב אחיד על פני זמן. חלק גדול מההתחממות היא חימום של האוקיינוסים, וזרימה של חום אל ומתוך האוקיינוסים, כמו גם מחזורי אקלים אחרים כמו שונות מחזורית בקרינת השמש גורמים לכך שהתחממות אינה מונוטונית. כך או כך, גם מאז 1998 הייתה התחממות הן בשנת 2015 ולאחר מכן שנת 2016 הוכרזה על ידי נאס"א כשנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות.
  • התחממות עולמית היא קונספירציה של ארגוני סביבה, או של מדעני אקלים שרוצים תקציבי מחקר. הדבר מתעלם מכך שארגוני סביבה אינם מעורבים בפעילות של גופי מחקר אקלים, וכי האינטרס של מדעני אקלים שרוצים לזכות בתקציבי מחקר גדולים הוא לשמור על עמימות בתחום או לצאת בהצהרות מפתיעות - ולא לחזק את הקונצנזוס המדעי. יש עשרות קבוצות מחקר שונות ברחבי העולם ומאות מדעני אקלים שיש להם אינטרס לזכות בפרסום, אם יהיו להן תוצאות מפתיעות. פרשיות כמו "אקלים גייט" מעידות שמדענים הן בני אדם וכי חשיפת אלפי מכתבים של מדעני אקלים לא חושפת שום ראיה לקונספירציה מצד המדענים.
  • מדעי אקלים הזהירו אותנו בעבר מפני התקררות עולמית, זו הייתה טעות ולכן הם טועים בכל דבר אחר. (לדוגמה בועז ארד, 2007) למעשה התקררות עולמית הייתה תאוריה אקלימית שנויה במחלוקת בשנות ה-60 וה-70 שזכתה לחשיפה צעקנית מצד עיתונים מסחריים. בעיתונות המקצועית של מדעני האקלים היה באותו זמן ויכוח בשאלה איזו תאוריה נכונה יותר - אין שום שינוי באקלים, התחממות עולמית או התקררות עולמית. עקב הוויכוח הזה נעשו עוד מחקרים רבים מאוד, הן בתחום חקר האקלים והן בתחומים אחרים. עם הזמן הצטברו ראיות בעד התאוריה של התחממות עולמית עקב פליטת גזי חממה, ותאוריות אחרות כמו התקררות עולמית, או שינוי אקלים בגלל שינויים בשמש, נזנחו.

פעילות אזרחית בנושא האקלים

מספר ארגוני סביבה פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את גרינפיס - הים התיכון, אדם טבע ודין, הפורום הישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, ידידי כדור הארץ, העמותה לכלכלה בת קיימא, ישראל בשביל האופניים וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב-ארגוני בקואליציית דרכים לקיימות, שמרכז ארגון חיים וסביבה. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו תחבורה בת קיימא, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה ועוד.

קואליציית "דרכים לקיימות" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום פיתוח בר קיימא שמרוכזת על ידי ארגון חיים וסביבה. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.

ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "דרכים לקיימות" את המסמך "ישראל ושינויי אקלים 2015" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר לאנרגיות מתחדשות, שינויים בתחבורה בישראל, בנושא בנייה ירוקה ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [42]

בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".

בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את הסכם פריז[202]

ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון[203]

בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה[204]. מספר ארגוני סביבה כמו מגמה ירוקה ופעולה ירוקה פעלו בתחומים של תרבות הצריכה והגברת פשטות מרצון.

ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה • מחזור הפחמן • שיווי משקל • שוק האנרגיה העולמי • דלק מחצבי • תהליך ארוך טווח • תהליך בלתי הפיך • התחממות עולמית • שינויי אקלים • אפקט החממה • גזי חממה • גרף מקל ההוקי • החמצת אוקיינוסים • עמעום עולמי • מודל אקלימי • הפתעה אקלימית • התקררות עולמית • טביעת רגל פחמנית • פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: המסת קרחונים ושלגים • עליית מפלס פני הים • השפעה על סופות • השפעה על בצורות ומידבור • השפעות כלכליות של התחממות עולמית • שינויי אקלים וחקלאות • פליטים סביבתיים • ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד • השערת מדיאה • השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון • רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה • שינויי אקלים בישראל • הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: ההיסטוריה של חקר שינויי האקלים • המחלוקת על התחממות עולמית • הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים • פרוטוקול קיוטו • דו"ח שטרן • ועידת האקלים בפריז • אמת מטרידה (סרט) • ‏מצעד האקלים • הכחשת שינויי האקלים • התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) • התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת • חסכון אנרגטי • התייעלות אנרגטית • תחבורה בת קיימא • עירוניות מתחדשת • בנייה ירוקה • השפעות סביבתיות של מזון מהחי • שימושי קרקע • חקלאות בת קיימא • צמיחה כלכלית • I=PAT • פשטות מרצון • גידול אוכלוסין • כלכלה בת קיימא • זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

פעילות
מידע

הערות שוליים

  1. ^ ירון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי 16.06.2015, ויינט
  2. ^ עודד כרמלי הים יהיה יותר חם מג'קוזי: כך ייראו החיים בישראל בשנת 2100 07 באוגוסט 2019, הארץ
  3. ^ ויקיפדיה מדבר סהרה: טמפרטורה
  4. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  5. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  6. ^ מדינת ישראל ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC) 29.09.2015, interim NDC Registry
  7. ^ ויקיפדיה List of countries by greenhouse gas emissions
  8. ^ ויקיפדיה List of countries by greenhouse gas emissions per capita
  9. ^ המשרד להגנת הסביבה פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה, ינואר 2009
  10. ^ המשרד להגנת הסביבה הפחתת פליטות גזי חממה בישראל מאי 2017
  11. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים פרק א -' השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. יולי 2008, מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה לשכת המדען הראשי
  12. ^ מדינת ישראל משרד התחבורה השרות המטאורולוגי שינויים אקלימיים בישראל ממצאי השירות המטאורולוגי מרץ 2015
  13. ^ גרינפיס ישראל טראמפ וביבי, אל תשימו אותנו במוזיאון של ההיסטוריה האנושית 25.05.2017, גרינפיס ישראל
  14. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם globs0817
  15. ^ יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי
  16. ^ מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע אוגוסט 2012
  17. ^ המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23
  18. ^ בועז דיין שינויי אקלים בישראל 2009-2018 אתר מזג האוויר בישראל
  19. ^ מיטל לוקוף אין דבר כזה "יחסית לעונה" 30 ביולי 2017, העין השביעית
  20. ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד להגנת הסביבה
  21. ^ אבי בליזובסקי, "התקופה של 15 השנים האחרונות בישראל היא התקופה החמה ביותר משנת 1951", הידען, 1 במרץ 2012
  22. ^ פרופסור פנחס אלפרט, דוקטור עודד פוצ'טר, בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב ההשפעה המשולבת של שינויי האקלים ואי החום העירוני על מגמת עומס החום בישובים עירוניים - מגמות נוכחיות ותחזית לעתיד המשרד לאיכות הסביבה
  23. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  24. ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
  25. ^ רוויטל בלומפלד, מנזקי האובך: עלייה של עשרות אחוזים בפניות למד"א, 632 איש טופלו, וואלה, 9 בספטמבר 2015
  26. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה בריאות וסביבה בישראל 2014 שנת 2014
  27. ^ עומר כביר כל גל חום בישראל מביא לתמותה עודפת של 45 איש בממוצע 31 למאי 2022, כלכליסט
  28. ^ חזי שטרנליכט סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD ישראל היום, 14.11.2016
  29. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] שנת 2014
  30. ^ Sarah Berry How climate change could affect the way we exercise 26.04.2017, The Sidney Morning Herald
  31. ^ יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי
  32. ^ המשרד להגנת הסביבה דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות דצמבר 2017
  33. ^ נעם ברקן גשם לא בעיתו 07.05.2018, ויינט
  34. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  35. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  36. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין
  37. ^ השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018
  38. ^ יאיר קראוס, שנה שלישית ברציפות: הצפון סובל ממחסור בגשם, nrg, 4.2.2016
  39. ^ מעריב אונליין תוכנית חדשה במשרד האנרגיה: תופסק שאיבת המים מהכינרת
  40. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  41. ^ יוסף בן שאול4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017
  42. ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICHDESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News
  43. ^ חיים רבלין, החדשות מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  44. ^ Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel 3 ביולי 2018, Science Direct
  45. ^ צפריר רינת עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות29.03.2018, הארץ
  46. ^ טל כהן גשמי סוף עונה 22 במרץ, זווית
  47. ^ ויינטמדען האקלים המוביל בעולם: "גובה פני הים יעלה ב-3 מטרים עד 2065",ynet 26.07.2015
  48. ^ דב צביאלי פני הים - לאן? המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
  49. ^ דב ס. רוזן, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003
  50. ^ גלוב בלוג עלייה לצורך עלייה גלוב בלוג
  51. ^ נשיונל ג'אוגרפיק מפלס ים תיכוני פברואר 2015
  52. ^ 52.0 52.1 שלומית פז, אורן קידר, שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007
  53. ^ דב ס. רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל, חקר ימים ואגמים לישראל
  54. ^ צפריר רינת הארץ, וואלה קו החוף זז מזרחה בגלל עלייה במפלס הים התיכון הידען, 09.04.2004
  55. ^ המשרד להגנת הסביבה בריאות וסביבה – שינויי אקלים: היערכות בתחום הבריאות16.11.2017, אתר המשרד להגנת הסביבה
  56. ^ איתמר פורת, עליית מפלס פני הים התיכון, החברה להגנת הטבע
  57. ^ מצילים את חוף זבולון אז מהו רוחב החוף? 7.8.2012
  58. ^ עיריית ראשון לציוןחוף הים
  59. ^ Svetlana Jevrejevaa,1, Luke P. Jacksona,b, Riccardo E. M. Rivac,d, Aslak Grinstede, and John C. Mooref,g,1 Author Affiliations Coastal sea level rise with warming above 2 °C 03.10.2016 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
  60. ^ סרג'יו דב רוזן איך אומרים "הארווי" בעברית? 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")
  61. ^ בילי פרנקל עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה? ויינט 21.7.2013
  62. ^ סרג'יו דב רוזן איך אומרים "הארווי" בעברית? 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")
  63. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  64. ^ עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים. מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008
  65. ^ אילנית אדלר גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו חדשות ערוץ 2 13.12.2016
  66. ^ אטילה שומפלבי ואסף בן נריה, זווית כך נצליח למנוע את ההצפה הבאה ויינט 17.12.2016
  67. ^ ויקיפדיה אסון נחל צפית
  68. ^ יונתן אייקנבאום מי אחראי לאסונות טבע 09.05.2018, העין השביעית
  69. ^ דן לביא, רונית זילברשטיין סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב 28.04.2018, ישראל היום
  70. ^ דוקטור נועם צ'כנובסקי חקלאות במבחן זווית, 20.12.2015
  71. ^ ירון דרוקמן סערה אחרי נובמבר בלי גשם: "היבש ביותר זה 100 שנה" ויינט 1.12.2016
  72. ^ מירב קריסטל מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום 04.07.2017, ויינט
  73. ^ אורה קורן עונת המלפפונים: משרד החקלאות מתריע מפני מחסור בעגבניות בחגים 30.08.2017, מאקו
  74. ^ שני מוזס מחסור בעגבניות ברשתות השיווק: המחיר לצרכן עלה ב-12% 19.10.2017, גלובס
  75. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  76. ^ EPAClimate Impacts on Human Health EPA
  77. ^ U.S global change research programAir Quality Impacts U.S. global change research program
  78. ^ Jacob, Daniel J., and Darrel A. Winner[https://dash.harvard.edu/bitstream/handle/1/3553961/Jacob_EffectClimate.pdf?sequence=2 Effect of climate change on air quality.] The Harward Community, 2009
  79. ^ Climate and Health Letter with Names Environment America 16,12,2016
  80. ^ פרופסור יואב יאיר בגלל התחממות כדור הארץ התכיפות של אובך וסופות אבק כמו זו המתרחשת כעת תגדל הידען 10.9.2015
  81. ^ המשרד להגנת הסביבה בתוך שנה בישראל: שני סופות אבק חסרות תקדים המשרד להגנת הסביבה, 13.9.2015
  82. ^ שחר שלוחחשיפה קצרה, סכנה גדולה זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, 13.12.2016.
  83. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016
  84. ^ ד"ר איתי גל דו"ח: אלו המחלות הנגרמות משינויי האקלים בעולם 19.03.2017 ויינט
  85. ^ Michael Graham Richard[http://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-are-awesome-study-shows-tree-leaves-can-capture-50-particulate-matter-pollution.html Trees are awesome: Study shows tree leaves can capture 50%+ of particulate matter pollution ] TreeHugger, 2.12.2013
  86. ^ רוברט בייר, אנדרה מאניקה, קמילו מורה שינוי בתפוצת מיני העטלפים מראה על תפקיד אפשרי של שינויי האקלים בהתפרצות מגפת הקורונה ינואר 2021
  87. ^ מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית צוטט על ידי
  88. ^ YOUNGO פרספקטיבות הבריאות והדרישות בשיחות אקלים של יונגו 13 בספטמבר 2021
  89. ^ מאיה פלח, זווית מומחים: זו הסיבה להתפרצות הכלבת בצפון הארץ 02.01.2018, ויינט
  90. ^ משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבהבריאות וסביבה בישראל 2014 שנת 2014
  91. ^ הקרן לבריאות וסביבה שינויי אקלים 2017
  92. ^ ד"ר איתן ישראלי, על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער, globeblog, 24 בדצמבר 2013
  93. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  94. ^ מדינת ישראל, משרד התחבורה, השרות המטאורולוגי יובש ורוחות מזרחיות חזקות נובמבר 2016 – סקירה ראשונית מדינת ישראל, משרד התחבורה השירות המטאורולוגי 24.11.2016
  95. ^ מערכת גלצ נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות" 04.05.2017, גלי צה"ל
  96. ^ ג'קי חורי, ניר חסון תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי 12.01.2017 הארץ
  97. ^ יוסי מזרחיגל השרפות: מה נשאר מההצהרות? 03.12.2016, מאקו
  98. ^ ניר חסון עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות19.01.2017, הארץ
  99. ^ דוקטור דניאל מדרתתחילו להתרגל לאירועים חריגים סוכנות הידיעות למדע ולסביבה זווית, 17.12.2016.
  100. ^ נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, מערכת חיזוי שרפות - מת"ש, כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 1 - יוני 2012
  101. ^ מערכת גלצ נציב הכבאות הראשי: "רוב הדלקות בנובמבר - הצתות" 04.05.2017, גלי צה"ל
  102. ^ ג'קי חורי, ניר חסון תושב אום אל-פחם שהואשם בהצתה בגל השרפות שוחרר לאחר חודש וחצי 12.01.2017 הארץ
  103. ^ יוסי מזרחיגל השרפות: מה נשאר מההצהרות? 03.12.2016, מאקו
  104. ^ ניר חסון עשן בלי אש בדוח הכבאות על גל השרפות, אין ראיות להצתות המוניות19.01.2017, הארץ
  105. ^ בועז דיין זריעת עננים בישראל ושינויי האקלים
  106. ^ מאיה פלח, ים חם, זווית, 4 באוגוסט 2015
  107. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  108. ^ מטאו טק, נחום מליק במהלך הסופה נשבר שיא הקור שנמדד בישראל-מינוס 14.2 מעלות Ynet 12.1.2015
  109. ^ דליה מזורי הסופה שהייתה: הטמפרטורה הנמוכה ב-35 שנים NRG 11.1.2015
  110. ^ ערוץ 7 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה13.03.2017
  111. ^ דוקטור דניאל מדר למרות הלילות הקרים, העולם עדיין מתחמם 06.04.2017, זווית, מאקו
  112. ^ Climate Home Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council 31.01.2018
  113. ^ ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל מבקשי מקלט בישראל
  114. ^ Carbon Brief Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland 26.01.2018, Ecowatch
  115. ^ מאיה פלחישראל מתחשמלת זווית- סוכנות הידיעות למדע וסביבה, מתוך אתר "הידען" 27.7.2016
  116. ^ David M. Romps1,, Jacob T. Seeley, David Vollaro, John Molinari Projected increase in lightning strikes in the United States due to global warming 14.11.2014, Science
  117. ^ Jane J. Lee Climate Change May Spark More Lightning Strikes, Igniting Wildfires 15.11.2014, National Geographic
  118. ^ יואב יאיר שינויים אקלימיים במזרח התיכון" עם פרופ' יואב יאיר 23.03.2017, אקדמיה ברשת
  119. ^ Jos Lelieveld, Yiannis Proestos, Panos Hadjinicolaou, Meryem Tanarhte, Evangelos Tyrlis und Georgios Zittis Klaus Klingmüller, Andrea Pozzer, Swen Metzger, Georgiy L. Stenchikov und Jos Lelieveld Climate-exodus expected in the Middle East and North Africa Max Plank Gesellshaft 2.5.2016
  120. ^ מחקר: בקרוב לא יוכלו לגור בחלקים במזה"ת ynet 13.5.2016
  121. ^ ירטון דרוקמן ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי ynet, כלכלה ירוקה וקיימות 16.6.2015
  122. ^ המשרד להגנת הסביבה הידעתם? עד שנת 2050 תהיה עלייה של עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע בישראל בשל שינויי אקלים – השאלה מה עושים עם זה 4 ביולי 2019
  123. ^ דוקטור אסף רוזנטל התרחבות האיזור המשווני כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תגרום לאסונות 8.12.2007, הידען
  124. ^ אייל מורג [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.co.il/2006/06/blog-post_114945575595540726.html?m=1 זרמי הסילון זוחלים לכיוון הקטבים] 04.06.2006, אפקט הפרפר השחור
  125. ^ Martin Hoerling NOAA study: Human-caused climate change a major factor in more frequent Mediterranean droughts 27.10.2011 National Oceanic and Atmospheric Administration, United States Department of Commerce
  126. ^ ערוץ מזג האוויר בישראל קו המדבר נע צפונה במהירות של כ-1.5 קילומטר בשנה 14.12.2011, Israel Weather.co.il
  127. ^ מכון ויצמן מחקר: התחממות כדור הארץ תגביר את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים 13.11.2017, ויינט
  128. ^ יובל בגנו בשל ההתחממות הגלובלית: "ישראל עלולה להפוך לצחיחה כמו הנגב" 15.11.2017 מעריב
  129. ^ בועז דיין שינויי האקלים יגבירו את תנועת סופות הגשם לעבר הקטבים וישראל תתייבש 28.11.2017, IsraelWeather , תחזית מזג האוויר בישראל מאת בועז דיין
  130. ^ ד"ר גיל פרואקטור עומר תמיר, רון קמרה רפאל )רפי( סילוק, אלי טרדבורקס, James Harries, Dr. John Watterson, David Birchby, Iain Morrow, Theo Breuer-Weil, Craig Dun, Richard Hodges, Philip Wright, Judith Bates, בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל ספטמבר 2015, המשרד להגנת הסביבה
  131. ^ 131.0 131.1 131.2 לקראת ועידת האקלים בפריז 2015 המשרד להגנת הסביבה
  132. ^ לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה, צפריר רינת, הארץ 19.05.2015
  133. ^ המשרד להגנת הסביבה היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית 31.12.2018
  134. ^ המשרד להגנת הסביבה ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים 29 ביולי 2018
  135. ^ מור הופרט החום עולה, התקציב לא 29.07.2018, דבר ראשון
  136. ^ המשרד להגנת הסביבה משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז 16.05.2017
  137. ^ משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית להתייחסות עמדות הציבור]
  138. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  139. ^ ליאור גוטמן מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל 26.11.2017, כלכליסט
  140. ^ אורה קורן שטייניץ: "נתוני זיהום האוויר מדאיגים. עד 2030 יופסק השימוש בדלקים מזהמים" 04.12.2017, דה מרקר
  141. ^ אורה קורן מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים 04.12.2017, דה מרקר
  142. ^ מדינת ישראלISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC) 29.09.2015
  143. ^ הרשות הארצית לתחבורה ציבורית גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל
  144. ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
  145. ^ הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות שינויי אקלים שנת 2017
  146. ^ Anand BodhPlastic waste may trigger water bombs in Himalayas Times of India 28.8.2014
  147. ^ Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from PhytoplanktonPubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.
  148. ^ רועי קוצר פליטת גזי חממה מטיפול בפסולתמצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010
  149. ^ "מי עדן" כדור נגד התחממות האתר הרשמי של חברת "מי עדן"
  150. ^ ויקיפדיה מיחזורויקיפדיה
  151. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  152. ^ ויקיפדיה שימוש חוזרויקיפדיה
  153. ^ ויקיפדיה הפחתה במקורויקיפדיה
  154. ^ Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015
  155. ^ אלכסנדר סעודה שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמותצלול
  156. ^ המשרד להגנת הסביבהשקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017
  157. ^ המשרד להגנת הסביבה צמצום השימוש בשקיות פלסטיקהמשרד להגנת הסביבה 6.9.2016
  158. ^ מיכל רז-חיימוביץ' ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון 24.05.2017, גלובס
  159. ^ Lotfi Belkhir How smartphones are heating up the planet 26.03.2018, The Conversation
  160. ^ greenpeace New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres Greenpeace 21.4.2011
  161. ^ ליאור דטל משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר דה מרקר 6.9.2016
  162. ^ פרופסור דן זסלבסקי משק המים בישראל 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  163. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  164. ^ יובל ארבל ודניאל בן יהודה השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007 אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3
  165. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  166. ^ גיא ורון מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז15.10.2017, מאקו
  167. ^ לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים Yutube
  168. ^ אדריאן פילוט ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"16.01.2018, כלכליסט
  169. ^ אורה קורן כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"17.01.2018, דה מרקר
  170. ^ סוניה גורודיסקי שטייניץ: משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה" 16.01.2018, גלובס
  171. ^ הדר קנה רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות 22.05.2018, TheMarker
  172. ^ רשות המים ישראל שוב מתייבשת
  173. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  174. ^ רשות המים, מדינת ישראל צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק) 30.11.2017.
  175. ^ ויקיפדיה התפלה
  176. ^ Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel 08.12.2016, Journal of Water and Health
  177. ^ אסף בן נריה שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.
  178. ^ חיים רבלין מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב 05.04.2016, מאקו
  179. ^ יוסף בן שאול4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017
  180. ^ JUDY SIEGEL-ITZKOVICHDESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News
  181. ^ צפריר רינת עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות29.03.2018, הארץ
  182. ^ Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem, Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL
  183. ^ עידן אפרתי צפריר רינת, חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס 14.09.2016, הארץ
  184. ^ Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis אוקטובר 2016, Cambridge Core
  185. ^ קרין לויט פרידריך מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים 28.03.2017, ויינט
  186. ^ משרד הבריאות יוד
  187. ^ משרד הבריאות תזונה בריאה בהריון
  188. ^ המטהר איסוף מי גשם
  189. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר חקלאות אורגנית
  190. ^ המשרד להגנת הסביבה אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר 14.08.2017
  191. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  192. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  193. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  194. ^ אילנה קוריאל תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים? 04.12.2017, ויינט
  195. ^ בועז ארד, התחממות גלובלית והגיון קר, באתר "אנוכי", 10 בינואר 2007
  196. ^ צפריר רינת, אור קשתי, המדען הראשי במשרד החינוך, ד"ר גבי אביטל: בני האדם אינם האחראים להתחממות כדור הארץ, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
  197. ^ אור קשתי, שר החינוך גדעון סער מסתייג מהתבטאויות המדען הראשי במשרדו על תורת האבולוציה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
  198. ^ אור קשתי, חתני פרס ישראל ונובל: לפטר המדען הראשי של משרד החינוך, באתר הארץ, 28 בפברואר 2010
  199. ^ שלום ירושלמי, המדען הראשי פותח את שנת הלימודים, nrg, 28/8/2010
  200. ^ אפרת זמר-ברונפמן, המדען של סער פוטר בגלל דבריו למעריב, מעריב, 4 באוקטובר 2010
  201. ^ "צר לי להודיע: העולם לא מתחמם", 24.01.2014
  202. ^ מעריב אונליין מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית 18.05.2017 מעריב אונליין
  203. ^ יובל בגנו האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל 20.06.2017, מעריב
  204. ^ אנשי ונשות הסביבה אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט 29.01.2018
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=שינויי_אקלים_בישראל&oldid=126332"