קונספירציה

קונספירציה (באנגלית: Conspiracy) או מזימה או קשירת קשר, היא תכנית סודית או הסכם בין אנשים או תאגידים (המכונים קושרי קשר) למטרת פעולה לא חוקית או פוגענית כמו מרד, התנקשות פוליטית, העלאת מחירים, הסתרת מידע חשוב מהציבור (לדוגמה מחקר מדעי על נזקי העישון). קונספירציות נעשות לעיתים קרובות לשם השגת מטרה פוליטית או כלכלית. במובן הפוליטי קונספירציה מתייחסת לקבוצת אנשים שמתאחדים במטרה להפיל את השלטון או כדי להשיג שליטה פוליטית. קונספירציה יכולה להיות גם מעשה פשע או פגיעה בציבור כמו קיום של מאפיה, הסתרת זיהום או קיומו של קרטל. המונח מתייחס בדרך כלל לביצוע פעולה לא חוקית או פוגענית או, שכן אנשים לא נדרשים להסתיר דבר שהוא חוקי ומוסרי, ושלו איש לא יתנגד.

קיימות פעילויות מאורגנות שאנשים מבצעים בצורה סודית אבל לא נחשבות בדרך כלל כקונספירציות, לדוגמה סוכנויות ביון כמו ה-CIA בארצות הברית או "המוסד" של ישראל, וכן השב"כ או חוקרי משטרה עושים מעקבים סודיים אחרי אנשים או מוסדות, אבל פעולתם נחשבת לגיטימית כל עוד הם מבצעים את תפקידם הרשמי, שקשור לביטחון המדינה, ולא לשם השגת מטרה אחרת, כמו סיוע כלכלי לתאגיד מסויים או סיוע פוליטי למפלגה או פוליטיקאי. אנשים שומרים סודות באופן קבוצתי גם בנסיבות אחרות – כמו תכנון אסטרטגי של מאמנים בקבוצות ספורט וגם דבר זה נחשב לגיטימי כל עוד הוא לא נגד החוק ובמסגרת האתיקה של הספורט. דוגמה נוספת לשמירת סודות שלא נחשבת לרוב קונספירציה היא שמירת סודות מסחריים על ידי חברות ותאגידים (כל עוד אלה אינם פוגעים בציבור או נעשים בניגוד לחוק).

קונספירציה לא נחשבת כזו אם המעורבים בסוד לא מעורבים בו בצורה מודעת. לדוגמה המשך של מסורת חברתית שעובדת לטובת קבוצות מסויימות ולרעת קבוצות אחרות יכולה להיות לא-אתית אבל היא לא קונספירציה אם המעורבים בה לא מבצעים אותה לשם השגת יתרון זה. מצד שני, אם יש כוונה של קיום קונספירציה אז היא קיימת אפילו אם הפרטים המדוייקים שלה לא הוגדרו מעולם בצורה מפורשת על ידי המשתתפים.

בחוק הפלילי, קשירת קשר, היא הסכם בין שני אנשים או יותר לבצע פשע בזמן כלשהו בעתיד. סעיף זה משמש מדינות כדי להרשיע אנשים וארגונים שונים. לדוגמה ארצות הברית הרשיעה בסעיף זה את ארגון הטרור אל-קעידה בעקבות פיגועי הטרור נגדה, וכן את המנכ"ל של פולקסווגן בשל מעורבותו בהונאת הפליטות של מזהמים של מכוניות.[1]

קונספירציה בתחום הכלכלי היא דבר נפוץ למדי. במיוחד בהעדר חקיקה נגד הנושא. אחד הציטוטים המפורסמים זה הוא של הכלכלן הפוליטי אדם סמית:

	אנשי אותו ענף נפגשים לעיתים קרובות, אפילו לרגל שמחה או בילוי, אך עד מהרה הופכת השיחה לקונספירציה נגד הציבור, או לאיזו מזימה להעלאת מחירים.
-- אדם סמית, עושר האומות, 1776.

לא כל קונספירציה שפוגעת בציבור היא בהכרח בלתי חוקית. הדבר תלוי בחוקי המדינה שהשתנו עם המקום והזמן. בארצות הברית של סוף המאה ה-19 קמו הברונים השודדים. עם הזמן הם צברו כוח כלכלי ופוליטי רב וחלקם החלו לפתח כוח מונופוליסטי בתחומים כמו מסילות ברזל, טבק, פלדה, נפט ועוד. לקראת סוף תקופה זו החלו לקום "טראסטים" שהיו איגודים של עסקים שחלשו על ענפי תעשייה שלמים - בדרך כלל מונופול או קרטל. בעיקר היו שתי קבוצות טראסטים חזקות של ג'ון רוקפלר ושל ג'י. פי. מורגן. בתחילת המאה ה-20 נכנסו לתוקף חוקים נגד הגבלים עסקיים (אנטי-טרסאס) שהגבילו יכולת לקיים מונופול וקרטל והביאו לפירוק חברות גדולות לקטנות יותר. חוקים אחרים מנעו פרקטיקות נפוצות עד אז של הרצת מניות בבורסה.

עם השנים נחשפו הרבה קונספירציות שקשורות בפגיעה בבריאות הציבור. רובן הגדול בוצעו על ידי הסתרת מידע בריאותי או הסתרת מידע על חומרים מסוכנים במוצרים, במפעלים או בסביבה או סיכונים במוצרים עצמם כמו סיכונים במכוניות. בחלק גדול מהמקרים היה מדובר בפעילות לא מוסרית אבל חוקית, שהסתיימה במוות של אלפי אנשים ולפעמים מיליוני אנשים. דוגמה בולטת בתחום זה היא הכחשת נזקי העישון על ידי חברות טבק. הכחשה זו נגעה הן לניסיונות הסתרה ובלבול בנוגע להשפעות בריאותיות של מוצרי הטבק והן לשורת נושאים נוספים כמו התמכרות לטבק, שיווק טבק לבני נוער, סיגריות קלות או עישון מיד שנייה. מחלקה גדולה ומגוונת יותר של מקרי קונספירציה נוגעת לזיהום תעשייתי וניסיונות של חברות שונות להסתיר את נזקי הזיהום מפני עובדים, לקוחות, שכנים, רגולטורים ועוד. מחלקה זו מכונה הכחשת זיהום והיא כוללת לדוגמה הונאות אסבסט או מקרי זיהום בכספית, אסון בופאל ועוד. מקרים נוספים נוגעים לזיהום במזון. מקרה מפורסם של קונספירציה להסתרת מידע על סיכון במכוניות נוגע לפרשת פורד פינטו. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים של הטיית מחקרים על ידי חברות - בתחומים כמו תזונה, עישון, תרופות. אחד הדברים המרכזיים והמדאיגים בתחום זה היא הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות כולל לדוגמה התמכרות למשככי כאבים.

הנטייה של חברות לרמות ולבלבל את הצרכנים נחקרה גם מנקודת מבט כלכלית. בין היתר בספר תורת ההונאה של שני כלכלנים זוכי פרס נובל שילר ואקרלוף. הם טוענים כי במקרים מסויימים תחרות חופשית בין חברות מעניקה דווקא יתנו יתרון לחברות שמצליחות להתל בצרכנים, להסתיר מהם מידע חשוב או לנצל חולשות שלהם ויתקבע שיווי משקל שבו קשה להיות בשוק בלי לרמות או לנצל. זאת בניגוד למודל הנאו-קלאסי הפשוט, שמניח שחברה לא ישרה תפסיד לקוחות ותצא מהמשחק.

לעיתים קשה להוכיח קונספירציה, בגלל מעורבות של סוכנויות מודיעין או של ארגוני פשע בקיומן ומחוייבות של חברים במבצעים אלה לסודיות. מחקרים שבוצעו על עבודת ה-CIA וכן חשיפות של עובדים לשעבר בסוכנות מראה שהיו מקרים לא מעטים שבהם הסוכנות ניסתה להשפיע על אירועים מדיניים שונים. בין 1947 ל-1989, ארצות הברית ניסתה לשנות ממשלות של מדינות אחרות 72 פעמים. במהלך המלחמה הקרה, 26 מבצעים סודיים של ארצות הברית, הביאו לעליית ממשלות נוחות לארצות הברית וכ-40 מבצעים אחרים נכשלו.

"תאוריית קונספירציה" היא אמונה כי קיימת קונספירציה שהצליחה לקדם אירוע פוליטי או כלכלי, למרות שיש ראיות חזקות נגד קונספירציה כזו. לעיתים קרובות יש הבדלים ניכרים בין חשיפה של קונספירציה אמיתית, שבה מעורבים בדרך כלל מדענים, עיתונאים, שוטרים ופקידים, לבין "תאוריות" קונספירציה שיכולות להחזיק מעמד במשך מאות שנים על סמך שמועות ודעות קדומות - כמו עלילות דם נגד יהודים לפיהן יהודים משתמשים בדם ילדים כדי לאפות מצות לפסח. תאוריות כאלה כוללות תאוריות שנראות לפעמים טיפשיות כמו "העולם השטוח" או "אנשי הלטאה" או "אלביס פרסלי לא מת" לעומת "תאוריות" מסוכנות בהרבה כמו מיתוס תקיעת הסכין בגב שסייע לעליית הנאצים לשלטון, הפרוטוקולים של זקני ציון שסייע לאנטישמיות, וכן הכחשת אקלים שגורמת לדחיית התמודדות עם התחממות עולמית ועם השפעותיה.

ראו גם

• קשרי הון-שלטון
• הטיית מחקרים על ידי חברות
• לובי פוליטי
• שחיתות
• תעמולה
• תאוריית קשר
• כיצד להבחין בין קונספירציה לתאוריית קונספירציה
• אמת כמוצר ציבורי
• נתונים פתוחים

קישורים חיצוניים

• קונספירציה, ויקיפדיה האנגלית