כיצד להבחין בין קונספירציה לתאוריית קונספירציה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כיצד להבחין בין קונספירציה לתאוריית קונספירציה קונספירציה, מזימה או קשירת קשר, היא תכנית סודית או הסכם בין אנשים למטרת פעולה לא חוקית או פוגענית כמו מרד, התנקשות פוליטית, העלאת מחירים, הסתרת מידע חשוב מהציבור (לדוגמה מחקר מדעי על נזקי העישון) ועוד. תאוריית קונספירציה, לעומת זאת היא "תאוריה" לגבי קיום של קונספירציה. התאוריה הזו יכולה להתקיים במשך עשרות ולפעמים אפילו מאות שנים, בלי שיש לה ראיות טובות, ולעיתים קרובות תוך כדי שהיא מופרכת על ידי גופים וראיות סותרות. דבר זה לא מפריע למשך קיום ה"תאוריה". לחלק מתאוריות קונספירציה יש לעיתים מימד של הסתה, גזענות, או שהן מופצות על ידי גורם פוליטי או כלכלי שיש לו עניין בקיומן.

אנשים רבים מאמינים בתאוריות קונספירציה ולעיתים קשה להבדיל בין שני הדברים בצורה ברורה. למרות זאת לעיתים קרובות הדבר קל למדי.

קונספירציות

חוסר האמינות של תאוריות קונספירציה רבות לא סותר את הקיום של קונספירציות אמיתיות שמתגלות מדי פעם. קונספירציות אלה קשורות בדרך כלל למעשי פשיעה, ניסיונות הפיכה או ניסיונות לרמות את הציבור על ידי תאגידים גדולים במגוון הקשרים, במיוחד על רקע קיום של קרטל, פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה הטיית מחקרים על ידי חברות) או הכחשת זיהום הסתרה של פעילות לא אתית של חברה או ממשלה וכן מזימות של ממשלות חזקות לשנות את המשטר במדינות קטנות יותר.

קונספירציה בהקשר הכלכלי היא דבר נפוץ למדי - עוד בזמנו של אדם סמית הוא טען כי כאשר בעלי הון נפגשים זה עם זה - הם קושרים קשר נגד הציבור. דוגמה ברורה לדבר זה היא הקמתם של "טראסטים" - המכונים כיום קרטל או אוליגופול בזמן הברונים השודדים - דבר שכיום מוגבל על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. לעיתים קל למדי להבחין בקונספירציות על בסיס קשרי הון-שלטון. מקרים נוספים של קשירת קשר כוללים את הרשעתו של דרייפוס בגלל קשר של מספר קצינים צרפתים, וכן פעילות של המאפיה. מבצעים חשאיים של גופי ביון כמו המוסד או ה-CIA לא נחשבים לרוב קונספירציה, כאשר הם מבוצעים לטובת בטחון המדינה ולא למטרה אחרת. לרוב מדובר במבצעים קטנים שבוצעו על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים. דוגמה להסתרה רחבת היקף יותר היא הסתרה מהציבור של פיתוח נשק סודי "פרוייקט מנהטן" (פיתוח הפצצה האטומית הראשונה) ונשקים סודיים אחרים כמו הטנק או המטוס החמקן, אם זאת, מדובר לרוב בדבר שמתגלה תוך מספר שנים.

קיימים מקרים שבהם כמה תאגידים מעוותים את האמת - לדוגמה הכחשת נזקי העישון על ידי חברות הטבק שהצליחו להתל בציבור ולמנוע פעילות נגדן במשך עשרות שנים וממשיכות לפעול כיום תודות להמשך הבלבול שקיים בקרב חלק מהציבור. דוגמה אחרת היא הונאות אסבסט או הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות.

מקרים של קונספירציות אמתיות שנחשפו, מראים שהן בדרך כלל שונות באופיין מתאוריות קונספירציה במספר מובנים: תאור ברור של המזימה, אופי המזימה והקושרים, הצעדים שננקטו לשמירת הקונספירציה בסוד, הגופים והאנשים שחושפים את המזימה, הראיות לקיום המזימה ועוד.

שימוש בשאלות כדי להבדל בין תאוריות קונספירציה לבין קונספירציה

דרך חשובה להבדיל בין תאוריות קונספירציה דמיונית לבין קונספירציה אמיתית היא לשאול לגבי הסוגיה את "חמש הממים" - שאלות בסיסיות הנוגעות לעיתונות ולחקירות משטרה: מה קרה? מי מעורב? מתי זה קרה?, היכן זה קרה?, מדוע זה קרה? ואפשר גם כיצד זה קרה?

שאלות נוספת וחשובות הן – מי המקור (או עדיף המקורות) שעליו אנחנו מתבססים? איך החומרים הגיעו אליו? האם המקור אמין? האם יש לו אינטרס נוסף? האם יש ראיות כמו הודעה של החברים בקונספירציה בבית משפט?

בדרך כלל בקונספירציה אמיתית, שאלות אלה ברורות למדי כבר בשלבים ראשונים של הפרשה, ועם הזמן יש יותר ויותר תימוכין לנושא. מידת האמינות של הראיות הולכת וגדלה – עוד מסמכים, עוד עדויות וכו', שכולם מצביעים על אותו הסבר. לעומת זאת בתאוריות קונספירציה התשובות לשאלות אלה נותרות מעורפלות. אין להן תשובה ברורה כלל, או שתומכים שונים בתאוריית הקונספירציה נותנים תשובות שונות ואף סותרות לאותה שאלה.

לדוגמה בהכחשת נזקי העישון ידוע איזה חברות השתתפו בהכחשה (מספר חברות טבק מארצות הברית) , איפה הן התכנסו (מטה בניו יורק) מתי הן ביצעו את ההכחשה (בשנות ה-50) איך הן ביצעו אותה (לדוגמה על ידי פרסום מטעה בעיתונות, הקמת "מכון הטבק") ולמה (כדי שהצרכנים לא יבהלו וירצו להפסיק לעשן).

לעומת זאת בתאוריה כמו נחיתת חייזרים בכדור הארץ לא ברור מי בעצם מסתיר את זה, איפה היו נחיתות, ולמה בצעם להסתיר את הנושא. או מי בדיוק מרוויח מקיום של תאוריה של עולם עגול (לעומת עולם שטוח) או מתי ואיפה החלו להפיץ תאוריה כזו. תומכי תאוריות קונספירציה מסכימים בדרך כלל על הפרטים הכלליים בלבד, אבל קשה להם לגבש תיאור מדוייק יותר, וזאת בגין ראיות קלושות או סותרות.

מי חושף קונספירציות

הגורמים שמעורבים בשלבים מוקדמים של חשיפת קונספירציה יכולים להיות פעילים חברתיים או עיתונאים, בשלבים מאוחרים יותר, יש לרוב תביעה משפטית או וועדות חקירה הנוגעות לנושא – ואז יש ראיות בדרך כלל מצד חוקרי משטרה, עדויות תצהירים או פסקי דין בבתי משפט, ובהמשך מסמכים בנושא מצד היסטוריונים, גופי ממשל או גופים בינלאומיים.

קונספירציות אמיתיות נחשפות בדרך כלל על ידי חוקרי משטרה, מדענים או עיתונאים (בדגש על עיתונות חוקרת). החשיפה שלהם מבוצעת בהדרגה על בסיס מסמכים בעלי מקור ברור, או מחקרים מדעיים. לעיתים קרובות החשיפה מסתייעת גם בעדויות של עובדים לשעבר או אנשים בתוך הארגון שיזם את המזימה ושמעו עליו.

תחזוקה של שקרים וקווי הסברה רחבי הקף דורשת תאום בין הרבה אנשים ולכן כמעט תמיד יש מסמכים פנימיים שמעידים על קיומה של מזימה. מסמכים אלה נחשפים עם השנים עקב הדלפות או עקב תביעות משפטיות שדורשות חשיפה של מסמכים כאלה. הקונספירציה הולכת ונחשפת ויש ראיות הולכות ומתחזקות לקיומה. לעומת זאת תאוריות קונספירציה בדרך כלל לא נתמכות על ידי מדענים, הראיות לקיום של קשירת קשר לא נחשפות ולא עקביות.

תאוריות קונספירציה מתחזקות בדרך כלל על ידי גרעין של "משוגעים לדבר" (לדוגמה סופר, עיתונאי או מדען שמוציא ספר) ולעיתים הן בעצמן מופצות על ידי גורמים בעלי אינטרס כמו חברות נפט שקידמו מחקרים ודוברים בנושא הכחשת אקלים, וסביבן קהל גדול יותר של תומכי התאוריה.

לעיתים קרובות חשיפה של קונספירציות אמיתיות לא מבוצעת על ידי קבוצה גדולה של פעילים, אלא על ידי קבוצה קטנה בהרבה של עיתונאים חוקרים ו/או מדענים או חוקרי משטרה. הכוח העיקרי של המדענים הוא במציאת ראיות שחושפות היבטים טכניים שהקונספירציה מנסה להסתיר (לדוגמה ראיות לכך שסיגריות מזיקות לבריאות או בבחינה מחודשת של מחקרים מהעבר. הכוח המרכזי של עיתונאות חוקרת היא בחשיפה של קשרים בין אנשים ומסודות לתחזוקת הקונספירציות - לדוגמה קשר בין חברות טבק לבין חוקרים, או בין חברות נפט או טבק לבין גופי ממשל. דבר נוסף הוא חשיפה של עיתונאים אלה שיטות פעולה של חברות או ממשלות על ידי גביית עדויות מעובדים לשעבר או על ידי הסתננות למפעל או מתקן. כך לדוגמה חשף אפטון סינקלר את הבעיות של תעשיית הבשר בספרו הג'ונגל.

שימוש בכלכלה פוליטית

אחד המאפיינים של תאוריות קונספירציה המבדילים אותן מקונספירציות אמיתיות הוא קיום של מאמץ גדול או לקיחת סיכון גדול לשם השגת רווח קטן מאד או לא קיים. תומכי תאוריות קונספירציה מתמקדים בדרך כלל בתיאורים טכניים או בפרטים רבים, בלי שיש להם הסבר משכנע לשאלה "למה?" במיוחד שאלה כזו היא בעייתית כאשר כביכול מעורבים בקונספירציה עוד ועוד אנשים, על פני מוסדות, מדינות, וזמנים שונים שכולם משתפים פעולה בסוד – כאשר לרוב אין להם שום אינטרס להסתיר אותו.

לדוגמה תומכים בהכחשת אקלים טוענים כי מדעני אקלים זוממים מזימה ונהנים להפחיד את העולם בתאוריה על התחממות שאינה קיימת. השאלה היא "למה" – למה למדעני אקלים לבצע כזו הפחדה. תשובה אחת היא "בשביל כסף" – אם המדענים יגידו שיש התחממות הם יקבלו יותר כסף ויוקרה למחקרים. אבל תשובה כזו בעייתית ממספר סיבות. ראשית ראיות להתחממות נאספו גם על ידי מדענים שלא מתחום האקלים אלא גם על ידי ביולוגים לדוגמה. שנית – מדענים רבים קיבלו כסף ממשלת ארצות הברית, גם כאשר זו הנשיא היה ג'ורג' בוש שהתנגד לרעיון של התחממות וחיפש מדענים שיצביעו על כך שזו אינה קיימת, שלישית מדעני אקלים שקיבלו כסף מאקסון מוביל הגיעו גם הם לאותה מסקנות כמו שאר המדענים. רביעית אם מדעני אקלים היו רוצים עוד כסף למחקרים הם היו צריכים דווקא להגיד שעוד לא יודעים ולא שיש התחממות – שכן מרגע שידוע שיש התחממות ושהיא איום מסוכן, עיקר הכסף והמחקר צריך לעבור לא לשאלות אחרות שאינן בסמכות מדעני האקלים כמו כיצד לפתח תאים סולאריים יעילים יותר או כיצד לבנות בתים שחוסכים יותר אנרגיה.

שאלת ה"למה" הולכת ומסתבכת ככל שהשנים עוברות והמעורבים בפרשה המקורית מאבדים מכוחם ומוחלפים על ידי אנשים אחרים שיש להם לעיתים קרובות אינטרס שונה. לדוגמה אם מניחים ששלטון מפא"י או רופאים בישראל היו גופים במשטרה היו מעורבים בפרשת ילדי תימן, לא ברור מה האינטרס של גופי שלטון או רופאים היום לבצע חיפוי על פרשה זו . מזימות וסודות אחרים נחשפים לעיתים בגלל שאנשים נוטים להחליף נאמנויות. לדוגמה פושעים שהיו במאפיה, חושפים מזימות במסגרת שיתוף פעולה שלהם עם המשטרה ונקמה בשותפים שלהם לשעבר. אנשים שהיו מעורבים בפעילות לא חוקית בצבא או במשטרה נתקפים רגשות אשם עם השנים. עובדים שפוטרו או פרשו לא תמיד מרגישים שהם חייבים לשמור סוד שנחשפו אליו במהלך עבודתם. אנשים משנים אידאולוגיה או נכנסים לדת או משנים דת וכתוצאה מכך אמונות שלהם לגבי הצדקה של שמירת סוד משתנה.

לעומת זאת בתאוריות קונספירציה כל הסודות נשמרים לכאורה במשך הרבה זמן, על ידי קבוצה הולכת וגדלה של אנשים. לדוגמה מי שמאמין בתאוריית קונספירציה על כך שיהודים הורגים ילדים נוצרים ומשתמשים בדמם כדי לאפות מצות לפסח, מאמין שסוד זה נשמר במשך הרבה זמן, חרף העובדה שקיימים מיליוני יהודים וחלק מהם יצאו מתוך היהדות לנצרות או לאתאיזם, ולפעמים התנגדו ליהדות.

חלק גדול מתאוריות הקונספירציה הן מוטעות. לעיתים קרובות ניתן להסביר בעיות חברה וסביבה עקב מנגנונים "משעממים" יותר, וגלויים יותר, כמו שחיתות, קשרי הון-שלטון, הטיית מחקרים על ידי חברות, חברות יחסי ציבור והשפעת ההון על העיתונות אשר גורמים לעיוותים שונים ומספקים הסבר טוב יותר מאשר קשירת קשר רחבה וחובקת כל.

הימנעות משימוש בשיטות מדעיות

חלק מתאוריות הקונספירציה ניתן להוכיח או להפריך על ידי ביצוע של ניסוי מדעי. לרוב, תומכים של תאוריית קונספירציה אינם בקיאים במדע או בשיטות מדעיות ואינם מציעים ניסוי כזה. לדוגמה לגבי התאוריה לפיה "העולם שטוח" ניתן לשלוח לוויין או חללית לחלל ולצלם את כדור הארץ מזוויות שונות כדי לבדוק האם הוא עגול או לא. דבר כזה ניתן היום לביצוע אפילו באמצעים פשוטים וזולים למדי. למעשה את העקמומיות של כדור הארץ ואת חישוב ההיקף שלו ביצע כבר ארטוסתנס כ-250 שנה לפני הספירה, על ידי טריגונומטריה וחישוב הבדלים של צל במקומות שונים באותו זמן.

דוגמה אחרת נוגעת לילדי תימן. אם אכן ילדים רבים נחטפו ונמכרו לאימוץ לישראל או למדינות אחרות, אזי חלקם ילדו ילדים . כיום יש מיפוי גנומי של עצי משפחה, שהולך ומתרחב בעולם. במקרים רבים אנשים מוצאים קרובי משפחה שלהם שחיים במדינה אחרת שעליהם מעולם לא שמעו. אם אכן הייתה נחיתה על הירח, יש במקום שרידים של החלליות שהיו שם, בניית טלסקופ חזק מספיק יכולה לאתר חלליות אלה. אבל תומכים של תאוריית "זיוף הנחיתה על הירח" אינם טורחים לבנות דבר כזה.

לעיתים תומכי תאוריות קונספירציה אכן מבצעים ניסויים ומחקרים ומפרסמים מאמרים – כמו במקרה של הכחשת אקלים או התנגדות לחיסונים – ועם זאת רוב המדענים שאמונים על התחום מבטלים ניסויים או מחקרים אלה בהסברים שונים ואינם מאמינים להסברים אלה. במובן זה "תאוריות" אלה נמצאות במצב מעט יותר טוב לעומת "תאוריות" שלגביהן אין שום תמיכה מדעית למרות אפשרות לבצע כזו.

המהפכנות כביכול של תאוריות קונספירציה

תאוריות קשר הן כביכול "נגד הממסד" וחלק מהאמונה והפצה שלהן מתבססת על רגשי עליונות שהן גורמות למאמינים בהן - מול ההמונים שהם כביכול פתאים שמאמינים לכל דבר. למרות זאת תאוריות קונספירציה בדרך כלל מסייעות לשימור של סדר יום שמרני, לבחור במנהיגים מושחתים או טוטליטריים ולמנוע התמודדות מול בעיות אמיתיות. לדוגמה החשש הרב של אנשים מפני חיסונים לא רק גורם לנזקים בריאותיים בגלל חיסונים, הוא גם גורם למיקוד של שיח ותשומת לב בנושא זה, במקום בסיכונים בריאותיים גלויים וברורים בהרבה כמו עישון, תזונה מזיקה, זיהום אוויר וצורות נוספות של זיהום, טרטוגנים או אורח חיים יושבני. בנוסף - ביקורת על חברות התרופות בנושא החיסונים מחמיצה, יוצרת "רעש" ומקטינה את היכולת לשמוע ביקורת מבוססות יותר כמו הארכה מלאכותית של פטנטים, תת השקעה בקידום בריאות והטיית מחקרים על ידי חברות תרופות.

יש אנשים שחוששים שהממשלה משתפת פעולה עם חייזרים ובכך פוגעת באוכלוסיה, אבל דבר זה יכול לשמש כהסחת דעת למקרים שבהם הממשלה באמת משתפת פעולה בקשרי הון-שלטון ופוגעת בציבור. נכון שדבר זה או פחות רומנטי מחייזרים, אבל הוא דבר שיש לו ראיות טובות יותר והוא גם פוגע יותר בציבור – במיוחד אם זה קשרים הנוגעים לחברות טבק, חברות מזהמות ושאר חברות הנוגעות לפגיעה בבריאות הציבור.

מיקוד בהכחשת אקלים דוחה התמודדות עם משבר האקלים ועם השפעות סביבתיות נוספות. ה"מהפכנות" שיש בפקפוק במדענים, מונעת חשיבה מאתגרת יותר על הדרך שבה פעילות האדם עלולה לפגוע במערכות אקולוגיות.

ה"מהפכנות" של תומכי תאוריות קונספירציה רבים בדרך כלל לא קוראת תיגר על מבני כוח גלויים כמו קפיטליזם או הדרך בה בנויים תאגידים רב לאומיים, ולרוב לא כרוכה בתיקון חברתי עמוק או בהצעות לצעדי תיקון כמו שביצעה לדוגמה התנועה הפרוגרסיבית אלא ברצון ילדותי ומונע-אגו להוכיח ש"אנחנו צודקים".

ראו גם