תעשיית הנפט
תעשיית הנפט (באנגלית: The petroleum industry) היא תעשייה הכוללת את החברות העוסקות בגילוי, הפקה, זיקוק, הובלה ושיווק של נפט ושל מוצרי נפט. המוצרים העיקריים בתחום הם נפט לתעשייה (Fuel oil) ובנזין (Gasoline). הנפט הוא גם חומר גלם למוצרי תעשייה רבים כולל תרופות, ממסים, דשן כימי, חומרי הדברה, אספלט, וחומרי פלסטיק. התעשייה מחולקת בדרך כלל ל-3 מרכיבים מרכזיים - מעלה הזרם, מרכז הזרם ומורד הזרם, לעיתים קרובות שתי הקטגוריות האחרונות מאוחדות לאחת. הנפט הוא חלק מרכזי בצריכת האנרגיה העולמית, בעיקר לתחבורה ולתעשייה. אם מתעלמים מתרומות אנרגיה חינמיות (לדוגמה אנרגיית השמש לחימום וקירור בתים, למאור, ייצור ראשוני להספקת חמצן ומזון), הנפט מהווה 32% מהאנרגיה הנצרכת בשוק באירופה ואסיה ועד 53% מהאנרגיה במזרח התיכון. ארצות הברית צרכה 25% מסך הנפט שהופק בשנת 2007. אם מתייחסים לכלל תעשיית הנפט כמקשה אחת (הפקה, הפצה, זיקוק ומכירה) אזי תעשיית הנפט מייצגת את התעשייה הגדולה ביותר מבין ענפי התעשייה במונחים של שווי דולרי.
נפט הוא מרכיב מרכזי לתעשיות חשובות רבות, כולל תחבורה, תרופות, חקלאות תעשייתית וכן צבא (דלק למטוסים, טנקים ומשאת) ולכן הוא בעל חשיבות לאומית עבור מדינות רבות, ואלו לא מהססות לנקוט בצעדים מדיניים ואף צבאיים כדי להבטיח הספקת נפט רציפה. חלק מהממשלות, כמו ממשלת ארצות הברית, מספקות סיבסוד נרחב לחברות נפט, על יד הספקה של מקלטי מס בכל שלב של חיפוש והפקת הנפט.
היסטוריה של תעשיית הנפט
ג'ון רוקפלר וסטנדרט אויל
- ערך מורחב – הברונים השודדים
בשנת 1854 נקדחה באר הנפט הראשונה בארצות הברית. הנפט שימש ליצור קרוסין לשם מאור, והיה כרוך בתחילה בבזבוז משמעותי. באותה תקופה עוד לא היו מכוניות או מטוסים (שהן צרכניות הנפט המרכזיות כיום). בתחילה היתה תחרות חופשית עם הרבה מתחרים - הרבה קודחים, הרבה מזקקי נפט והרבה מוכרים קמעונאים - אם מוכר כלשהו ניסה להעלות את המחיר הלקוחות יכלו לעבור למתחרים וכך המחיר נשמר במחיר תחרותי. ג'ון ד. רוקפלר התמקד בתחום זיקוק הנפט. הוא הנהיג חידושים רבים בתחום הזיקוק, תוך הגדלה של אחוז הקרוסין מכל חבית נפט גולמי, וניצול של חומרים 'מיותרים' לצרכים אחרים: בנזין שימש כדלק, חלק מהזפת לציפוי ובידוד, נפטא הועבר למפעלים מופעלים בגז, שמן סיכוך, וזלין ופרפין לנרות, וכן הלאה. פיתוחי אלה הקנו לו כסף רב ויתרון משמעותי על פני בתי זיקוק אחרים. הוא הרחיב את החברה וקנה בתי זיקוק נוספים בשנת 1865 ובשנת 1867. בשנת 1870 הוא הקים יחד עם שותפים את חברת "סטנדרד אויל" והפך לנשיאה[1] . בזמן זה הייתה זו כבר חברת הזיקוק הגדולה ביותר באוהיו, עם שליטה ב-10 אחוז מסך כל זיקוק הנפט בארצות הברית. אחת הבעיות בתחום הייתה זיקוק של תוצרי נפט ברמה לא אחידה. סטנדרד אויל הבטיחה תוצר אחיד ובעל איכות ידועה, ומכאן גם שמה.
ב-1873 הייתה פניקת בורסה עקב מפלות קשה בבנקים, וחברות רבות פשטו את הרגל. אחד היתרונות לגודל של חברות גדולות הוא שהן יכולות להתמודד עם מפולת כלכלית טוב יותר מחברות קטנות. עד שנת 1880, רוקפלר קנה כמה חברות קטנות, כרת ברית עם כמה מתחרות אחרות וריסק כמה חברות אחרות - כך הפכה החברה למונופול בתחום הנפט, ששלט על 90% מהנפט בארה"ב וכן לחברת זיקוק הנפט המובילה בעולם. המונופול אפשר לסטנדרד אויל להנות ממחיר מונופוליסטי, לקבל רווח גבוה יותר ולצמוח עוד. בנוסף, "סטנדרד אויל" הפכה גם למונופסון - קונה יחיד - ולכן יכלה לשלם לחברות ששאבו נפט פחות כסף וליהנות מרווח משמעותי עוד יותר. היו לתאגיד כמה מתחרים קטנים אבל הם חששו שאם יורידו את המחיר יותר מידי יחסית לסטנדרד אויל, רוקפלר ירסק אותן. [2]
למרות שהתאגיד לא היה מונופול מוחלט הוא הכתיב את התנאים לעסקים רבים מסביב - כולל ספקים, ונותני שירותים. הוא היה כה גדול שיכל להכתיב תנאים אפילו לתאגידים גדולים אחרים כמו חברות הרכבות. עד כמה שהדור הראשון של הברונים השודדים של חברות הרכבות נראו מאיימים כוחם היה מוגבל מול רוקפלר. [2] דבר זה אפשר לרוקפלר לקבל מחיר הובלה זול יותר לנפט והעניק לו יתרון נוסף על חברות מתחרות. החברה החלה להתפשט גם לשאר העולם, תוך תחרות עזה עם רוסיה, שבה התגלו בבאקו בשנת 1885 מרבצי נפט עשירים ואיכותיים בהרבה מכל אלו שהיו מצויים בארצות הברית. נוסף לאחזקות שלו בתחום הנפט, רוקפלר השיג שליטה גם בחברות רכבות וישב בדירקטוריונים של חברות רבות נוספות.
רוקפלר צבר עושר עצום ונחשב לאדם העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית. על פי תחשיב של פורבס, הונו היה 318.3 מיליארד דולר במחירי היום. הוא נחשב לאחד האנשים שהשפיעו בצורה משמעותית על כלכלת ארצות הברית לקראת סיום תקופת הברונים השודדים משום שהוא חלש אל אימפריה של עסקים נוספים ולא רק על עסקי הנפט וזאת לצד הבנקאי ג'י פי מורגן. רוקפלר פרש מעיסוק פעיל בחברה בשנת 1895. ופעל רבות בתחום הנדבנות. הוא היה אחד התורמים הראשונים למחקר רפואי, במיוחד במאמץ של הכחדה כמעט מוחלטת של קדחת צהובה ו-Hookworm בארצות הברית. הוא ייסד את אוניברסיטת שיקאגו, אוניברסיטת רוקפלר ואוניברסיטה נוספת בפיליפינים. הוא היה אדם דתי ותמך בקפיטליזם, במיוחד תחת ההשקפה של דארוויניזם חברתי. הוא צוטט לעיתים קרובות באמירה "הצמיחה של עסקים גדולים היא רק תוצר של שרידתם של המתאימים ביותר".
עם הזמן חל זעם בציבור בארצות הברית נגד הברונים השודדים וכוחם הגדול בכלכלה ובפוליטיקה. כתגובה קמה התנועה הפרוגרסיבית שקראה להתערבות הממשלה כדי לשבור את כוחם של מונופולים ו"טראסטים" שחלשו על הכלכלה, תנועה זו השפיע על המפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית. בשנת 1890 עבר חוק הגבלים עסקיים של שרמן, אבל בגלל לחץ פוליטי חזק של התאגידים הגדולים לקח זמן עד שחוק זה קיבל שיניים. בספטמבר 1901, מונה הרפובליקאי טדי רוזוולט לנשיאות והחל לקדם סדר יום פרוגרסיבי יותר של התערבות הממשל בכלכלה. הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טראסטים במסגרת חוק הגבלים עסקיים של שרמן.
בזכות חוק זה הגישה ממשלת ארצות הברית תביעה נגד החברה בשם Standard Oil Co. of New Jersey v. United States. בשנת 1911, הורה בית המשפט לפרק את החברה, בהתבסס על מונופול גאוגרפי ועל התרומה של המונופול ל"פניקה של 1910-11" (שנבעה גם מפחד לגורל הכלכלה לאחר פרוק החברה) הסוגיה העיקרית במשפט הייתה האם המחוקק רשאי להגביל חברה שהגיעה למעמד של מונופול על ידי קנייה (שהייתה חוקית אז) של רוב המתחרות שלה - אבל אחר כך גרמה לפגיעה בתחרות.[1] אפשר להבין את הגודל של סטנדרט אויל אם מסתכלים על החברות שיצאו ממנה: מוביל, אקסון, צסברו פונדס, שברון, אמוקו, וצ'ייס (הבנק של רוקפלר).[2]
שבע האחיות - חברות הנפט המערביות הגדולות
עם התפתחות הפקת הנפט וחשיבותו לכלכלה, גדלו גם חברות הנפט. בתחום תעשיית הנפט יש מספר יתרונות לגודל - יידע יחודי על גילוי והפקת נפט, הקמת מתקני הפקה גדולים, יכולת לגייס הון משמעותי. כמו כן יש חשיבות של קשרי הון-שלטון כדי לקבל זיכיונות לחיפוש, כמו גם היתרים אחרים הנדרשים לתשתיות נפט כמו צינורות נפט, מתקני זיקוק ונמלי נפט. משום כך צמחו עם השנים מספר תאגידים רב לאומיים שחלשו על התחום.
משנות ה-40 ועד לראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 שלטו בתעשיית הנפט "שבע האחיות" - 7 תאגידי ענק שחלשו על הפקת הנפט בארצות הברית ובמדינות ערב, והשפיעו במידה רבה על שוק הנפט העולמי ועל הפוליטיקה העולמית. מרכזי התאגידים האלה ישבו בארצות הברית בבריטניה ובהולנד.
- "חברת הנפט האנגלו-פרסית" (כיום BP)
- רויאל דאטש של;
- "סטנדרד אויל של ניו ג'רזי" (לימים אקסון ולאחר מכן אקסון מוביל);
- "סטנדרד אויל של ניו יורק" (לימים "מוביל" ולאחר מכן חלק מאקסון מוביל).
- "סטנדרד אויל של קליפורניה" (כיום שברון);
- "גאלף אויל" (Gulf Oil) - לימים נרכשה על ידי "סטנדרד אויל של קליפורניה" (לימים שברון);
- "טקסקו" (לימים התמזגה עם שברון);
התחזקות כוחן של חברות הנפט הלאומיות
התאגידים המערביים הגדולים, שהן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, איבדו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הרבה מכוחם. הם הוחלפו על ידי חברות נפט לאומיות במדינות המפיקות. שוויון של החברות בבורסה, נובע בעיקר מגודל המאגרים המוכחים שלגביהן יש לה זיכיון או בעלות וכן ממחיר הנפט. אם בשנות ה-50 "7 האחיות" שלטו יחד על כ-85% מהמאגרים העולמיים, נכון ל-2013 מעל 90% מהעתודות נמצאות בשליטה מלאה או חלקית של חברות הנפט הלאומיות (national oil companies) עם בעבר היו למייג'ור גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.[2] תאגיד הנפט הציבורי האמריקאי הגדול בעולם הוא אקסון-מוביל, מבחינת גודל המאגרים זו החברה ה-14 בעולם. עם בעבר היו ל"מייג'ור" גם יידע יחודי בהפקת נפט, עם השנים ידע זה עבר לחברות הלאומיות.
בשנות ה-90 היה משבר בענף בגלל ירידת מחירי של הנפט, וחברות רבות עברו מיזוגים ורכישות. כיום במקום "שבע האחיות" יש קבוצה של 5 או 6 חברות הקרויות “Supermajors" או פשוט מייג'ורס. קבוצה זו כוללת את אקסון מוביל (ארצות הברית), רוייאל-דאטש-של (הולנד), שברון (ארצות הברית), תאגיד BP (בריטניה), טוטל (צרפת), ולפעמים כוללים בה גם את ConocoPhillips (ארצות הברית). להלן רשימת תאגידי נפט גדולים הנסחרים בבורסות. כוחן הפוליטי והכלכלי של חברות אלה עדיין משמעותי - אקסון-מוביל היא החברה השנייה בגודלה בארצות הברית (לאחר וול-מארט) מבחינת הכנסות שנתיות, אבל הוא נמוך בהרבה יחסית לכוחן בעבר.
חברות הנפט הגדולות בעולם
מבחינת גודל כמויות ההפקה, 10 חברות הנפט הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), גז-פרום (רוסיה), חברת הנפט של איראן, אקסון מוביל, פטרו-צ'ינה (סין), BP (בריטניה), רויאל דאטש-של (הולנד), Pemex (מקסיקו), שברון (ארצות הברית), תאגיד הנפט של כוויות. [3]
לעומת זאת החברות בעלות העתודות הגדולות בעולם הן ארמקו (ערב הסעודית), החברה הלאומית לנפט של איראן, החברה הלאומית לנפט של עיראק, Pemex (החברה הלאומית העולמית של מקסיקו), PDVSA (החברה הלאומית של ונצואלה), חברת הנפט הלאומית של אבו-דאבי, חברת הנפט הלאומית של לוב, חברת הנפט הלאומית של ניגריה, חברת הנפט הלאומית של קטאר, וחברת הנפט הלאומית של אלג'יר. [4] מתוך רשימה זו, החברות המערביות, גז-פרום, ופטרו-צ'יינה כלל לא נמצאות בקרב 10 החברות בעלות העתודות הגדולות בעולם, פירוש הדבר שהן מפיקות חלק גדול יותר מחלקן היחסי בעתודות הנפט.
חברות נפט לאומיות גדולות
להלן רשימת 10 החברות הלאומיות הגדולות בעולם מבחינת עתודות הנפט המוכחות שלהן. הנתונים על עתודות הנפט מובאות במיליארדי חביות. עתודות הגז הן בטריליון רגל מעוקב, ועתודות הנפט והגז ביחד הן ביחידות של מיליארד שווה ערך חבית נפט. [5]
שם באנגלית | שם בעברית | מדינה | עתודות נפט | עתודות גז | עתודות נפט וגז כוללות |
Saudi Aramco | סעודי ארמקו | סעודיה | 260 | 254 | 303 |
NIOC | חברת הנפט הלאומית של איראן | איראן | 138 | 948 | 300 |
INOC | חברת הנפט הלאומית של עיראק | עיראק | 116 | 120 | 134 |
Pemex | פאמקס | מקסיקו | 102 | 56 | 111 |
PDVSA | PDVSA | ונצואלה | 99 | 171 | 129 |
ADNOC | חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי | אבו דאבי | 92 | 199 | 126 |
NOC | חברת הנפט הלאומית | לוב | 41 | 50 | 50 |
NNPC | חברת הנפט הלאומית של ניגריה | ניגריה | 36 | 184 | 68 |
Qatar Petroleum | קטאר פטרוליום | קטאר | 15 | 905 | 170 |
Sonatrach | Sonatrach | אלג'יר | 12 | 159 | 39 |
חברות נפט לאומיות חשובות נוספות כוללות גם את גזפרום - חברת הגז והנפט הרוסית שהיא מפיקה הגז הגדולה בעולם ואחת החברות המפיקה כמות גדולה של נפט. וכן את פטרו-צ'ינה, PetroChina חברת הנפט הלאומית של סין, המפיקה הרביעית בגודלה בעולם.
חברות ציבוריות בתחום הנפט
להלן רשימה של חברות ציבוריות שונות בתחום הפקת הנפט והאנרגיה. הנכסים וההון העצמי הם במיליארדי דולרים נכון ל-2013.
שם | סימון בורסה | הון עצמי | נכסים | מדינה | גודל |
ROYAL DUTCH SHELL | RDSA | 180 | 357 | הולנד | מייג'ור |
ExxonMobil | XOM | 174 | 346 | ארצות הברית | מייג'ור |
Chevron Corp | CVX | 149 | 253 | ארצות הברית | מייג'ור |
BP PLC | 130 | 305 | בריטניה | מייג'ור | |
TOTAL S.A. | TOT | 100 | 218 | צרפת | מייג'ור |
ConocoPhillips | COP | 48 | 117 | ארצות הברית | מייג'ור |
Schlumberger Ltd | SLB | 34 | 61 | ארצות הברית | |
Phillips 66 | PSX | 20 | 48 | ארצות הברית | |
Anadarko Petroleum Corp | APC | 18 | 51 | ארצות הברית | |
The Williams Companies Inc | 8 | 26 | ארצות הברית | ||
Halliburton Co | HAL | 7 | 29 | ארצות הברית | |
Occidental Petroleum | OXY | ארצות הברית | |||
EOG Resources | EOG | ארצות הברית | |||
BG GROUP PLC | בריטניה | ||||
Canadian Natural Resources Limited | קנדה | ||||
TransCanada Corporation | קנדה | ||||
כאמור עתודות הנפט של החברות הציבוריות נמוך משמעותית מעתודות הנפט של החברות הלאומיות. ExxonMobil לדוגמה הייתה בעלת עתודות נפט וגז טבעי מוכחות בסך 25.2 מיליארד חביות נפט בשנת 2013. [6]
קשרי הון-שלטון-עיתון
חברות נפט וחברות פחם מפעילות טקטיקות שונות כדי להשפיע על מחוקקים, עיתונים, קבוצות לחץ והציבור הרחב כדי למנוע מדיניות שעלולה לפגוע ברווחים שלהם. שיטות פעולה כוללות פרסום, קיום תעמולה, לובי פוליטי ועוד. פעילות לובי חשובה של חברות נפט היא קבלת זכיונות חיפוש או הפקה. לעיתים הדבר כרוך בשוחד או בקשרים עם שליטים מפוקפקים והדבר עלול להיות כרוך גם בפגיעה בזכויות אדם. בעבר חברת הנפט "של" היתה תחת ביקורת בגלל הרג של פעילי זכויות אדם שפעלו מולה. היבט נוסף הוא בשל סכסוכי קרקע על שטחים הנדרשים להפקה זיקוק או הובלת נפט בצינורות. דבר זה גורם לא פעם לסכסוכים עם בעלי אדמות או שבטי ילידים שהשקרקע שלהם מזדהמות. נושאים חשובים נוספים נוגעים להכחשת זיהום (בהקשר של זיהום אוויר, זיהום מים,ברוא יערות, דליפות נפט) ובהקשר של הכחשת אקלים.
The Fossil Fuel Industry Documents Archive הוא מאגר ענק של מסמכים פנימיים של חברות דלק מחצבי, שמרוכז על ידי הספרייה של אוניברסיטת קליפורניה, כדי לתעד מסמכים של חברות דלק מחצבי ושל קבוצות קשורות לתעשייה זו, שממחישים את השפעת תעשיית הדלק המחצבי על מחקרים הנוגעים לחקר האקלים, רגולציה, ועל מדיניות הקשורה לבריאות הציבור. [3]
פרשת אקסון מוביל ושינוי האקלים
- ערך מורחב – פרשת אקסון מוביל ושינוי האקלים
בספטמבר 2015 חשפו תחקירנים של Inside Climate News, יחד עם "לוס אנג'לס טיימס" תחקיר לגבי הסתרת מידע מהציבור על ידי חברת הנפט אקסון. לפי התחקיר המדענים של חברת הנפט "אקסון" ומנהליה, ידעו כבר לפני עשרות שנים, לפחות מאז 1977, שדלק מחצבי תורמים להתחממות גלובלית, אך מאז החברה עושה מאמצים לטעת ספק לגבי הקשר של בני האדם לבעיות האקלים. לפי התחקיר James F. Black חבר בחטיבת המחקר של חברת הנפט אקסון, הזהיר את מנהלי החברה מפני התחממות עולמית כבר בשנת 1977. מנהלי החברה לא התעלמו מהנושא, ובמשך שנות ה-80 שכרו חוקרי אקלים כדי לקדם מודלים ומחקרים להבנת הנושא. מדעני החברה פרסמו 53 מאמרים בירחונים מדעיים. כל המחקרים הללו הסכימו בצורה מפורשת או משתמעת כי הגורם להתחממות עולמית הוא האדם. למרות זאת החברה עצמה לא פרסמה בציבור כי המחקרים שלה עצמה מצאו כי התאוריה של התחממות עולמית היא נכונה. במקום זאת החברה מימנה ארגונים להכחשת אקלים. [4][5] עיתונאים תקפו את החברה על כך שהיא נקטה במדיניות דו-פרצופית. כמו כן נטען כי אם החברה הייתה מפרסמת את מה שהיה ידוע לה במשך 25 שנה, דבר זה היה מקצר את הזמן שבוזבז בוויכוחים ארוכים. [6] בעקבות הגילוי החלה חקירה של התובע הכללי של ניו יורק בחשד לפיו התאגיד הטעה את הציבור ואת בעלי המניות בנוגע לסיכונים של שינויי אקלים הנוצרים בעקבות שימוש בדלק מאובנים. [7][8] באוקטובר 2019 משפט נגד אקסון מטעם התובע הכללי של ניו יורק, בטענה כי היא הטעתה את המשקיעים שלה בכך שלא גילתה להם על סיכונים שמציבים שינויי אקלים ביחס לעסקים שלה, בגלל שלא פרסמה מידע שהתחשב בממצעי המדענים שלה. [9]
ראו גם
- כרייה
- שוק האנרגיה העולמי
- דלק מחצבי: נפט, גז טבעי, פחם
- השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי, קללת המשאבים
- סוכנות האנרגיה הבינלאומית
- דליפת נפט, זיהום אוויר מתחבורה, התחממות עולמית
- הכחשת אקלים
- פרשת אקסון מובייל ושינוי האקלים
- גז טבעי בישראל
קישורים חיצוניים
- תעשיית הנפט בוויקיפדיה האנגלית
- ניו-יורק טיימס, שדה נפט מפלצתי אחד בטקסס הפך את ארה"ב לאימפריית נפט, דה מרקר, 4 בפברואר 2019
- ישראל פישר, הזהב השחור מאבד משמעות. היכונו לעידן הפוסט-נפט, דה מרקר, 14 בפברואר 2021
- שני אשכנזי, מסמכים פנימיים של תעשיית הנפט חושפים כיצד פועל מצג השווא הירוק, כלכליסט, 11 בדצמבר 2022
הערות שוליים
- ^ כיום (2021) סטנדרד אויל הינה חלק מאקסון מוביל
- ^ 2.0 2.1 2.2 מייקל גודווין, כלכלה בקומיקס, פרק 3
- ^ Fossil Fuel Industry Documents Archive
- ^ NEELA BANERJEE, LISA SONG AND DAVID HASEMYER,Exxon's Own Research Confirmed Fossil Fuels' Role in Global Warming Decades Ago, inside climate news, SEP 16, 2015
- ^ Dana Nuccitelli, Two-faced Exxon: the misinformation campaign against its own scientists, the guardian ,25 Nov 2015
- ^ Bill McKibben, Imagine if Exxon had told the truth on climate change, the guardian ,28 Nov 2015
- ^ לחץ בארה"ב: לחקור אם אקסון מובייל הסתירה מידע לגבי ההתחממות הגלובלית, כלכליסט, 31.10.2015
- ^ חקירה נגד אקסון בארה"ב - בחשד כי הטעתה הציבור בנוגע לשינויי אקלים, כלכליסט, 06.11.2015
- ^ Exxon to face trial in New York investor fraud lawsuit, סוכנות הידיעות רוייטרס, OCTOBER 22, 2019
תעשיות פוגעניות |
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות - תעשיית ההימורים |
רקע ושיטות פעולה: התמכרות - הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון-שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה |