צמיחה כלכלית
|
|
צמיחה כלכלית (באנגלית: Economic growth) מוגדרת כגידול בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג) או בתל"ג על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את שיעור הצמיחה לנפש המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.
צמיחה כלכלית נחשבת לנתון הכלכלי החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של הכלכלה הנאו-קלאסית, בקרב סוציאל-דמוקרטים.
הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, ביניהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה באבטלה, ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי תזונה, מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או לתרבות הצריכה), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת טביעת הרגל האקולוגית, מעבר דמוגרפי, מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, עיור - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, אימוץ טכנולוגיות חדשות ועוד.
כלכלנים נאו-קלאסיים מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים מחזורי עסקים כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשיעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.
קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ולרווחה חברתית, וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם הכלכלה אקולוגית והקיימות אך גם מזרמים שונים מעט כגון הכלכלן אמרטיה סן. הכלכלן הרמן דיילי לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים לכלכלת מצב יציב שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.
היסטוריה של צמיחה כלכלית
במשך רוב ההיסטוריה של בני אדם הצמיחה הכלכלית הייתה איטית מאוד אם בכלל, והתאפיינה בתקופות של גידול בכלכלה לצד תקופות של האטה, מיתון או קריסה. שינויים טכנולוגיים וגידול אוכלוסין, שני "מנועים" של הצמיחה הכלכלית, היו איטיים למדי במשך עשרות אלפי שנים. דבר זה בא לידי ביטוי גם במיתוסים התרבותיים - עבור חברות עתיקות רבות, לא התקיים מיתוס של קידמה שבו העתיד נהיה טוב יותר ויותר, אלא תפיסה לפיה מה שהיה הוא מה שיהיה, תפיסת התקדמות מחזורית (התקדמות וקריסה במחזורים), או "גן העדן האבוד" לפיו החיים בעבר היו טובים יותר.
עם התקדמות הרנסנס והמהפכה המדעית באירופה, החל רעיון הקידמה לאחוז בתרבות ובכלכלה. עם התפתחות הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית החלו לזהות את הקידמה יותר ויותר עם גידול חומרי בכמות ההון התעשייתי, בהתקדמות טכנולוגית, בכמות המוצרים הנמכרת, כמות הזהב שיש למדינות וכו'. היעד של הגדלת הפיריון הלאומי התקיים במאות השנים האחרונות באירופה כדי להגדיל את היכולת הצבאית והפוליטית של מדינה בתחרות של המדינות זו בזו על הגמוניה והשפעה. עם זאת, עד להמצאת התוצר המקומי הגולמי בשלהי מלחמת העולם השנייה, היעדים של ממשלות כללו קידום של תוכניות ספציפיות כמו בינוי של כך וכך בתים, בנייה של כך וכך כבישים וכו'.
עם הזמן הצמיחה הכלכלית הפכה להיות יעד לאומי מרכזי, מתוך המחשבה שאם המשק כולו יהיה עשיר יותר, באופן אוטומטי הדבר יגרור עליה ברווחה הכלכלית, וממילא יהיו גם יותר כספים ציבוריים להשקעה בחברה. הרעיון הוא שהכלכלה אינה משחק סכום אפס, ולפני שרבים על חלוקת העוגה, משתלם לכולם לנסות להגדיל אותה. המחשבה היא שבעיות של אי שוויון כלכלי הן פחות חשובות יש צמיחה כלכלית, בעיקר מתוך התפיסה שצמיחה כזו מייצרת עבודה ומשפרת את מצבם של כולם - כולל אנשי השכבות הנמוכות ומעמד הביניים.
במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאוד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך הגלובליזציה בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.
מספר כלכלנים התנגדו לאימוץ הצמיחה כיעד לאומי ועולמי. בספרו חברת השפע, טוען ג'ון קנת גלבריית שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושירותים ציבוריים (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.
בשנות ה-70 כתבו דונאלה מדווז וחוקרים נוספים את הספר גבולות לצמיחה שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פירושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של חומרי גלם מחד ושל מערכות אקולוגיות מאידך. הכלכלנים קנת' בולדינג, הרמן דיילי והוגים נוספים בזרם הכלכלה האקולוגית, טענו גם הם שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או כלכלת מצב יציב. הסופר הכלכלי-חברתי דיוויד קורטן טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בניסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת להגדלת הפערים ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט במדדים חלופיים לתמ"ג.
גורמים לצמיחה הכלכלית
יש גורמים רבים לצמיחה הכלכלית ובמשך השנים הוצאו מנגנונים ותהליכים רבים שיכולים להסביר מדוע היא מתרחשת, ומה מחזק או מחליש אותה. כמו תופעות חברתיות רבות, אין בהכרח גורם יחיד לצמיחה כלכלית, וגורמים שונים יכולים אף לחזק או להחליש גורמים אחרים, ואף להיות מושפעים בעצמם מהצמיחה הכלכלית ומתוצאותיה.
- חלוקת עבודה והתמחות
הכלכלן הקלאסי אדם סמית דיבר על המושג של חלוקת עבודה של עובדים, וכתוצאה מכך התמחות של כל אחד מהם במשימה ספציפית. ההתמחות התרחשה גם בין מפעלים שונים שהתמחו בשלבים שונים בתהליכים ארוכים יותר או בנישות שוק למוצרים מעט שונים. סמית נתן את הדוגמה של מפעל קטן לייצור סיכות מחוטי ברזל. קו ייצור של כ-10 עובדים מורכב מפועל אחד שמרדד את החוט, פועל אחר חותך, פועל נוסף מחדד את הסיכות ועוד אחד מתאים ראש לסיכות, וכך הלאה עד שהפועל האחרון שדואג רק לאריזה. כאשר הם עובדים כצוות הם מייצרים כמות גדולה בהרבה של סיכות מאשר אם כל אחד מהם היה מייצר את כל שלבי התהליך. הדבר נובע מחלוקת העבודה ומהתמחות בתנועות, בכישורים ובציוד, כמו גם מחסכון זמן שנובע מכך שלא צריך לעבור בין משימות שונות.
תהליך דומה של התמחות מתרחש גם עבור מפעלים ואפילו אומות. סמית נתן הסבר משכנע לכך שהייצור התעשייתי עלה בצורה משמעותית מאז תחילת המהפכה התעשייתית יחסית לתקופה שלפניה שהתאפיינה בחקלאות ובתעשייה זעירה של בעלי מלאכה. מאז תקופת סמית גודל המפעלים והפרימות גדל מאוד. יתרונות לגודל של מפעלים הביאו לעליה חדה בכמויות של ייצור שנתי של פלדה לדוגמה. דבר זה היה מעורב גם בשיפורים טכנולוגיים שהוא מנגנון נוסף המסביר צמיחה כלכלית.
- תחרות כלכלית
תחרות כלכלית בין פירמות ובין מדינות (לדוגמה אירופה מאז ימי הביניים, ובעידן הגלובלי) גורמת לפירמות לחץ לפתח טכנולוגיות חדשות, לשפר את הניהול, ולהוזיל את הייצור. (לתחרות בין מדינות ראו הסבר במסגרת כלכלה היסטורית).
- סחר חופשי
הכלכלן הקלאסי דיוויד ריקארדו הציע מנגנון נוסף שמקדם את הצמיחה הכלכלית - סחר חופשי. הסחר החופשי מוביל להתמחות של מדינות ולניצול יתרון יחסי שלהן. לפי ריקארדו, 2 המדינות ירוויחו מהמצב, והתוצאה תהיה שבשתי המדינות תיהנה מתפוקה תעשייתית או חקלאית גבוהה יותר יחסית למצב לפני הסחר. התפתחות המסחר בין מדינות הוא מנגנון של הגדלת חלוקת העבודה וההתמחות.
- מדע ושיפורים טכנולוגיים
שיפורים בטכנולוגיה מאפשרים לפירמות להוזיל את הייצור של מוצר נתון, לשכלל מוצרים קיימים כך שיוכלו לספק יותר צרכים או לעבוד בצורה יעילה יותר, וכן להמציא שירותים ומוצרים חדשים, שלא היו בעבר. (הלחץ לבצע שיפורים טכנולוגיים קיים בין היתר בגלל התחרות בין מדינות שונות, וכן בגלל תחרות בין פירמות על צרכנים, הון, משאבים ועובדים). שינויים טכנולוגיים הם לעיתים קרובות תהליך אוטו-קטליטי כלומר תהליך שיש לו משוב מחזק שבו קל יותר לבצע מחקר מדעי וטכנולוגי, וקל יותר להמציא ולהטמיע עוד שינויים טכנולוגיים במקום שבו יש כבר טכנולוגיה מתקדמת ומגוונת יותר.
לפי הפרשנות של יובל נוח הררי (קיצור תולדות האנושות), המהפכה המדעית היא בעצם התהליך הבא: המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על השיטה המדעית שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. הידע המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי פיתוח טכנולוגי שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד משאבים, להגדיל את כוחן (על ידי צמיחה כלכלית, ו/או כיבושים צבאיים) ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.
- היכולת לרתום אנרגיה (של דלק מחצבי)
לפי הכלכלן רוברט איירס, ולפי הוגים נוספים מאסכולת שיא תפוקת הנפט וכלכלת אנרגיה, שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם מנגנון משוב של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.
לפי ריצ'ארד היינברג, הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם המהפכה התעשייתית הוא בעצם מהפכת הדלקים המחצביים -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאוד מרוכז, נוח וזול מאוד -דלק מחצבי. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו גילוי האש והמהפכה החקלאית כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.
- תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20
לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתרחשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים - סחר בין מדינות ה-OECD בשנות ה–50 וה-60 של המאה ה-20, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80 וה-90 של המאה ה-20. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים לשוק העבודה. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארצות הברית למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא אשראי לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מיתרון הגודל, והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא גידול אוכלוסין. דור הבייבי-בום הגדיל את כוח העבודה.
לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה, כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שהתרחש לפני מלחמת העולם השנייה. [1]
- הסברים נוספים
- יתרונות לגודל הם סיבה נוספת להוזלת הייצור.
- דמוקרטיזציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של שחיתות. (דרון אסמוגלו)
- גידול אוכלוסין - גידול האוכלוסייה ולכן מייצר הן היצע של כוח עבודה והן ביקוש לקניית סחורות רבות.
- גלובליזציה וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.
- שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל (יוזף שומפטר).
- טכנולוגיית מידע וניצול כלים של מחשוב כדי להוזיל הוראה, ניהול, שליטה ובקרה. טכנולוגיית מידע מאפשרת לנצל טוב יותר יתרונות לגודל ולהקטין חסרונות לגודל ולכן להוזלת עלויות ייצור.
- צמיחה שמובילה לשיפור ההשכלה וכתוצאה מכך שיפור המחקר המדעי והכשרת עובדים מיומנים שמובילים לעוד המצאות טכנולוגיות.
- מתן סובסידיות לניצול אוצרות טבע, ולהוזלת מחירי קרקע (רנטה) ומזון - על ידי ברית בין הקפיטליסטים לבין הפועלים (הרמן דיילי).
- קולוניאליזם - כיבוש של איזורים עניים או חלשים יותר, וניצול אוצרות טבע וכן כוח עבודה זול תוך ניצול העוני של הילידים. וכן נאו-קולוניאליזם - קבלת זיכיונות לכריית אוצרות טבע, או בנייה של איזורי עבודה ללא זכויות ועתירי זיהום תוך מתן שוחד או במסגרת שחיתות של פקידים ופוליטיקאים מקומיים. (הוגים סוציאליסטים)
- ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)
- העברת השפעות שליליות של הצמיחה (עלויות חיצוניות כמו זיהום) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות השפעות אלה המחיר האמיתי של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.
- אשראי והדפסת כסף על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגנונים פיננסיים כמו כסף תלוי חוב, ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. הנפקת הכסף הנדרש לשם פיתוח עסקים, ואשראי לצרכנים יכולים לדרבן את הכלכלה על ידי האצת פיתוח עסקים מחד, והגדלת הביקוש למוצרים מאידך.
השפעות של הצמיחה הכלכלית
רווחה חברתית ושביעות רצון
על פי התאוריה הכלכלית המקובלת, כלכלה נאו-קלאסית, צמיחה כלכלית היא דבר הכרחי לשם בריאות הכלכלה בהיבטים כמו הורדת אבטלה. כן היא דבר רצוי כדי להגדיל את הרווחה החברתית. לטענת התאוריה הנאו-קלאסית, כאשר הכלכלה "גדלה", אנשים צורכים יותר ולפי הניתוח של מיקרו-כלכלה גידול כזה מאפשר גידול בצריכה שמשפר את הרווחה האישית הממוצעת ולכן את הרווחה החברתית כולה.
אלא שדבר זה לא מתגלה בסקרי שביעות רצון מהחיים. כאשר משווים שביעות רצון מהחיים במדינות מול תמ"ג לנפש בדולרים במדינות שונות, רואים דבר אחר. במדינות עניות, גידול בתמ"ג גורם לעליה בשביעות הרצון הממוצעת, במדינות עשירות יותר קשר כזה אינו קיים. דבר זה מתקיים בצורה עקבית במספר רב של מחקרים. הן כאשר בודקים קשר לתוצר במונחים דולריים, הן במונחי שווי כוח קנייה (PPP). לדוגמה לפי מחקר של הקרן לכלכלה חדשה, לאוסטריה יש תוצר לנפש גבוה פי 2 ויותר מאשר מקסיקו אבל התושבים בה הם בעלי מדד שביעות רצון הם נמוכים יותר, לארצות הברית יש תמ"ג לנפש גבוה פי 3 מקוסטה-ריקה אבל רמת אושר מדווחת נמוכה יותר.
במדינות עשירות, לא מוצאים קשר בין צמיחה כלכלית לבין שביעות רצון מהחיים גם כאשר מחפשים קשר כזה בתוך אותה מדינה לאורך זמן. לדוגמה במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974-1995, וכלל שאלונים ל-100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו לחפש מתאם בין רמות אושר לבין פרמטרים אחרים כמו כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו'. לדוגמה הפרש הכנסה של 100 אלף דולר בשנה, מניב הפרש ממוצע באושר דומה להפרש האושר הממוצע בין נשים נשואות ואלמנות. אחד הממצאים של המחקר היא שלמרות צמיחה בתוצר לנפש, יש ירידה מתונה באושר המדווח בארצות הברית ושמירה על רמה דומה של אושר על פני שנים בבריטניה. וזאת למרות המשך הצמיחה הכלכלית לנפש בשתי המדינות בתקופה זו. [2]
השפעות בריאותיות ודמוגרפיות
צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת תוחלת החיים, הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסייה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.
הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר The Spirit Level בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו נורווגיה וארצות הברית, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו ישראל, יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי אי שוויון כלכלי משחק תפקיד חשוב יותר.
הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה לזיהום אוויר ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, פיתוח טכנולוגי לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה בזיהום חריף, אי שוויון כלכלי גבוה או פגיעה בהון טבעי מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה הייתה בתקופת הלודיטים באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר המהפכה התעשייתית הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מזיהום ומתנאי חיים קשים של העובדים העניים.
השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו סוכרת, סרטן, דיכאון מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר. המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.
כמו כן, במספר קטן של איזורים בעולם המכונים, אזורים כחולים יש תוחלת חיים גבוהה מאוד, דווקא במקומות שבהם אין תוצר כלכלי גבוה, ויש דגש רב יותר על כלכלה קהילתית, אורח חיים פעיל, שינה מרובה, תזונה בריאה ועוד.
בטווח הקצר, צמיחה כלכלית מובילה לגידול אוכלוסין שכן למשפחות יש יותר מזון והן נוטות להגדיל את מספר הילדים עקב כך. לעומת זאת בטווח הארוך יותר קיימת תופעה של מעבר דמוגרפי - ירידת מספר הילדים למשפחה, ירידת קצב הריבוי האנושי, בגלל שלל סיבות כמו הגדלת ההתמחות הכלכלית והצורך להאריך את שלב החינוך של ילדים וצעירים, דבר שמוביל לדוגמה לייקור גידול ילדים ולדחיית גיל הנישואין.
פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי
ערך מורחב – המהפכה המדעית
במאות השנים האחרונות, צמיחה הכלכלית היא חלק מתהליך שמשלב בתוכו מחקר מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ומציאת חומרים ומשאבים חדשים, רתימת הטכנולוגיות החדשות והמשאבים החדשים לשם צמיחה כלכלית, והפנית חלק מפירות הצמיחה בהשקעות כספיות למימון עוד מחקר מדעי, מסעות מחקר ופיתוח טכנולוגי. תהליך זה מכונה על ידי ד"ר יובל נח הררי, המהפכה המדעית.
שיפורים טכנולוגיים רבים נבעו מהתקופה מאז המהפכה התעשייתית שהתאפיינה בשילוב מואץ של מימון מחקרים, פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי וצמיחה כלכלית. הפיתוחים כוללים פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטרוניקה, טלגרף, טלפון, סניטציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בעירה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקומביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתטיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית, חלליות ולוויינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.
במסגרת זו גם התרחש קידום והרחבה חסרת תקדים של המדע כולל הפיזיקה הניוטונית, תרמודינמיקה, תורת היחסות, כימיה מודרנית, תורת האבולוציה, חקר הגנום, ביולוגיה, אקולוגיה, גאוגרפיה, אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, הנדסה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד.
במסגרת ההתמחות הכלכלית שנוצרה, נדרשו עובדים להשכלה נוספת, ונדרשה ידיעת קרוא וכתוב להורדת עלויות עסקה הקשורות בחוזים כלכליים. דבר זה הוביל להפצה של ידיעת קרוא וכתוב, הגדלת שנות הלימוד וההשכלה.
השפעות סביבתית וקיימות
- ערכים מורחבים – i=PAT, השפעה סביבתית, פיתוח בר קיימא
| בעיות סביבתיות | |
לצמיחה הכלכלית היו השפעות סביבתיות רבות, שחלקן מהוות איומי על המשך הקיימות של המין האנושי:
- הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסייה ולנפש. הגדלת צריכת האנרגיה. הגדלת טביעת הרגל האקולוגית.
- כילוי בקצב גדל של משאבים מתחדשים (כמו יערות, שדות דיג), של דלק מחצבי ושל משאבים מתכלים אחרים.
- התערבות מתחזקת במחזורי חומרים טבעיים. ההתערבות המוכרת ביותר היא הגדלת הפצה של גז חממה הגורמת לשינוי במחזור הפחמן ולהתחממות עולמית, מחזורים אחרים שמופרעים על ידי הפעילות הכלכלית הם מחזור החנקן ומחזור הזרחן שקשורים שניהם גם למערכות אקולוגיות ולמערכות חקלאות.
- הרס ישיר ועקיף של מערכות טבעיות והכחדה המונית על ידי ניצול משאבים כמו מים, כריתת יערות, שינוי תוואי קרקע, סחף קרקע, ציד ודיג, ניצול שטחים ומשאבים לחקלאות, קיטוע שטחי מחייה וזיהום.
- יצירת זיהום שמשפיע על בריאות האנשים, על מערכות הרבייה של יצורים חיים ושל בני אדם וכן על בריאותן של מערכות אקולוגיות. (ראו עקומת קוזנץ הסביבתית וזיהום אוויר).
- יצירת איומים קיומיים כמו איום במלחמה אטומית, התחממות עולמית, דלדול שכבת האוזון, זיהום גנטי במסגרת הנדסה גנטית או מלחמה ביולוגית, מגפות כלל עולמיות וכו'.
יש כלכלנים הסבורים כי המשך הצמיחה הכלכלית יוביל לשיפור היחס לסביבה (ראו עקומת קוזנץ הסביבתית), עקב שיפורים טכנולוגיים ויותר כסף שיושקע בשימור שטחי טבע וכדומה. עם זאת, כלכלנים אקולוגיים רבים מפקפקים בכך, וטוענים כי הנזק הסביבתי ודלדול המשאבים שנגרמים בגלל המשך הצמיחה הם גדולים מידי מכדי שיעברו תיקון על ידי גורמים אלה.
השפעות פוליטיות ותרבותיות
- ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורח חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.
- שינויים בהרגלי התזונה - מעבר לתזונה עשירה יותר, מעובדת יותר, שמנה יותר.
- שינויים תרבותיים כמו תרבות הצריכה, מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.
- הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל קפיטליזם
- הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות
- הגדלת הנטייה להשענות על השוק כספק שירותים - מעבר מייצור עצמי, משקים אוטרקיים (סגורים ללא סחר) וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות למשק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של המוסדות של שוק ומדינה על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד משפחה וקהילה.
- הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.
השפעות גאוגרפיות
- עיור מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת חקלאות לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.
- הגדלת הניידות של אוכלוסייה בתוך מדינה ובין מדינות. דבר שגורם לניוד של מחלות, קטיעת קשרים אישיים וקהילות חלשות יותר. דבר זה גורר גם שוק עבודה גמיש יותר שקל בו יותר לנייד עובדים ומפעלים ממקום למקום.
- קידום הגלובליזציה על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלאומית והעולמית.
ביקורת
מספר כלכלנים וכותבים אחרים ביקרו את התפיסה לפיה צמיחה כלכלית היא דבר שיכול להמשך למשך זמן רב, ביקרו את הקשר בין צמיחה כלכלית לבין רווחה חברתית והציעו חלופות. בין היתר הדבר כולל את:
- ג'ון קנת גלבריית, "חברת השפע", 1958.
- קנת' בולדינג, "בואה של ספינת החלל כדור הארץ", 1966.
- עזרא משען, "הבעיות של הצמיחה הכלכלית", 1967.
- ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן, חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי, 1971
- דונאלה מדווז ומדענים אחרים, "גבולות לצמיחה", 1972.
- ארנסט שומכר, "קטן זה יפה", 1973.
- הרמן דיילי, "כלכלת מצב יציב", 1977.
- דייוויד קורטן, "כשתאגידים שולטים בעולם", 1997
- רוברט איירס, "נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה", 1998
- הביולוג ג'ארד דיימונד, התמוטטות, 2008
- טים ג'קסון, "שגשוג ללא צמיחה", 2008
- פטר ויקטור, "להסתדר ללא צמיחה", 2008
ראו גם
קישורים חיצוניים
- צמיחה כלכלית בוויקיפדיה האנגלית
- אם התמ"ג עולה למה אמריקה יורדת? קליפורד קוב, טד הלסטאד וג'ונתן ראו, The Atlantic Monthly, אוקטובר 1995
- שלמה סבירסקי - אין די בצמיחה הארץ
- מחיר הצמיחה בעיר סינית הארץ
- האוגר הבלתי אפשרי סרטון אנימציה קצר על בעיית התפיסה של צמיחה אינסופית בייקום סופי
- דובי בן גדליהו, מיסי הרכב: למי אכפת מהפקקים, העיקר שתהיה צמיחה גבוהה, גלובס, 6.12.2016
- לי פיליפס, אשליית ביטול הצמיחה, פיגומים, 16.6.2020
- ג'ואל פוראמיטי, מארולה טסגקארי וכריסטוס זוגראפוס, ביטול הצמיחה הוא הדרך האחראית היחידה קדימה, פיגומים, 18.8.2020
הערות שוליים
- ^ ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ אשר שכטר, דה מרקר, 07.06.2014
- ^ David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb Well-Being Over Time in Britain and USA" Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |