השפעות חברתיות וכלכליות של נפט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסדה ימית לקידוח נפט.

ההשפעות החברתיות והכלכליות של נפט כוללות את ההשפעות חברתיות והכלכליות הרבות שיש לנפט על כלכלת העולם, לרבות השפעותיו על הפוליטיקה העולמית, אי שוויון, טרור ועוד.

הנפט, יחד עם פחם וגז טבעי, הוא אחד מ-3 ממקורות האנרגיה הראשיים עבור הכלכלה העולמית כיום. חשיבותו העיקרית לכלכלה העולמית היא בהספקת מקור אנרגיה איכותי למכוניות, מטוסים, משאיות ואוניות. דלקים אחרים מתקשים לספק איכויות דומות לנפט מבחינת צפיפות האנרגיה שלהם (היחס בין כמות האנרגיה לבין משקל ונפח הדלק) וקלות השימוש, האיחסון וההובלה שלו. השפעה חשובה אחרת היא היכולת להפיק חומרי גלם מהנפט לרבות חומרי הדברה ופלסטיק. נפט הוא גם חומר גלם חיוני כיום לתפעול של צבאות מודרניים שכן אין לו תחליף בתפעול של ציוד צבאי כגון מטוסים, טנקים, משאיות, ואוניות קרב.

בגלל החשיבות הכלכלית הגבוה שלו, לנפט יש גם חשיבות צבאית, מדינית גאו פוליטית חשובה. בניסיון להגיע לשליטה או גישה למשאבי נפט, הנפט היווה לא פעם מקור לסכסוכים צבאיים ומדיניים וקבע גם מטרות ויעדים בתוך מלחמות כמו מלחמת העולם השנייה. גם היום הנפט ממשיך להשפיע בעוצמה על הפוליטיקה העולמית. מחד הוא מאפשר עוצמה גדולה למדינות כמו איראן, רוסיה, סעודיה וקטאר, מעשיר אותן ומקל עליהן להשיג תמיכה ממדינות אחרות למעשי תוקפנות שלהן. מאידך הוא גורם להישענות של כלכלות אלה על משאב הנפט, ומקל עליהן שלא לפתח משטרים יותר דמוקרטיים ופתוחים הנחשבים תנאי חשוב לשם פיתוח טכנולוגי שמעניק יתרונות בתחומים כמו עוצמה צבאית ותחרות כלכלית.

תהליכים ארוכי טווח כגון שיא תפוקת הנפט, התחממות עולמית, זיהום ודלדול מאגרי הנפט הקונבנציונלי מציבים בעיות ואתגרים בפני המשך השימוש בנפט. קיימות חלופות שונות לשימושים בנפט כגון הפיכת גז טבעי ופחם לתוצרי נפט, דלק ביולוגי, רכבים חשמליים ועוד. עם זאת, רוב החלופות האלו סובלות מבעיות שונות. לדוגמה גם גז טבעי, פחם ואורניום הם דלק מחצבי ולכן סובלים מבעיות דומות של שיא תפוקה דלדול וזיהום. המרת גז או פחם לדלק נוזלי סובלת מבזבוז אנרגיה המתלווה לתהליכי המרת אנרגיה. דלק ביולוגי דורש משאבים חקלאיים ודילמות מזון מול דלק וכו'.

השפעות הנפט על הכלכלה העולמית

השפעה הנפט על החקלאות והמזון

נפט הוא משאבי חיוני למהפכה הירוקה ולחקלאות תעשייתית ולכן לשוק המזון העולמי בשלושה אפיקים לפחות. האחד הוא כחומר גלם ייצור של חומרי הדברה. דלקים מחצביים אחרים כגון גז טבעי יכולים בעקרון להחליף את הנפט כמקור לחומרי גלם וכך גם מתאן ממקורות טבעיים. אפשרות אחרת היא הקטנת השימוש בחומרי הדברה על ידי חקלאות אורגנית וחקלאות בת קיימא דלת אנרגיה.

הנפט הוא מקור אנרגיה למבצעי כרייה והפקה של דשן כימי כגון פוספט ואשלג המשתמשים במכונות ניידות. למקור זה ניתן למצוא תחליף בדמות ציוד מכאני שיונע באמצעים אחרים כגון חשמל או גז טבעי, או על ידי הפחתת השימוש בדשן כימי על ידי חלופות כגון קומפוסט ומערכות חקלאות מזון במעגל סגור.

היבט חשוב שבו נפט שינה את החקלאות הוא התרומה שלו למיכון החקלאות. מכונות בשדה אשר נמשכו בהתחלה על ידי סוסים ובהמות אחרות, מתופעלות כיום על ידי מכונות חקלאיות המונעות באמצעות מנוע בעירה פנימית שמאפשר להן לפעול למשך זמן ארוך יותר ובהספקים גדולים בהרבה. הדבר כולל טרקטורים (לחריש, שידוד, גרירת עגלות, ריסוס, ולמשימות רבות אחרות), קטפות, קומבאינים, ועוד. הפקת נפט מפחם או גז טבעי יכולים לשמש כמקור אנרגיה למכונות ניידות (לכרייה ולחקלאות), אבל תוך אובדן אנרגיה. חלופה אפשרית למכונות אלה כוללת בעיקר שימוש במכונות המונעות בחשמל בדומה למכונות חשמלאיות או כאלה המונעות בדלק ביולוגי. חלופה אחרת היא החלפת המכונות הגדולות ברובוטים קטנים יותר. חלופה שלישית היא חקלאות כמו פרמקלצ'ר שבה משתמשים פחות במכונות. התלות של החקלאות ושוק המזון העולמי היא מקור לדאגה בקרב הוגים בתחום של בטחון תזונתי וחקלאות בת קיימא, בעיקר על רקע שיא תפוקת הנפט, התחממות עולמית ומשבר המזון העולמי מ-2008.

שימוש ברכב פרטי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות חיצוניות של רכב פרטי

השפעה חברתית וכלכלית מרכזית של הנפט היא שימוש מוגבר ברכב עם בעירה פנימית, בעיקר מאז תום מלחמת העולם השנייה, כאשר הדבר מתייחס בעיקר לשימוש ברכב פרטי ובמשאיות. לדבר זה יש השפעות רבות אחרות על תחום הדיור והתכנון העירוני כגון פרבור, ופיתוח מוטה רכב פרטי, זיהום אוויר מתחבורה, פקקי תנועה ותאונות דרכים, תת פעילות גופנית ועוד. רוב ההשפעות האלה הן עלויות חיצוניות כלומר עלויות שאינן משולמות על ידי יצרי הרכב או משתמשי הרכב באופן ישיר (ובהתאם לכמות שימוש) אלא על ידי הציבור כולו, גם אם אינו נהנה מהרכב. אלו הן השפעות חיצוניות של רכב פרטי

חלופות התחבורה לרכב הפרטי מונע בנפט כוללות רכב חשמלי, שימוש בתחבורה ציבורית ותחבורת אופניים כולל אופניים חשמליים שמסוגלים כולם לעבוד על מקורות אנרגיה אחרים כגון פחם אנרגיה גרעינית, או אנרגיה מתחדשת. שינויים נוספים מאפשרים להקטין את הצורך בתחבורה על ידי עבודה מהבית וקיצור או ביטול הצורך בנסיעות על ידי עירוב שימושי קרקע, תכנון מוטה תחבורה ציבורית, רחוב ידידותי להולכי רגל ועוד עיצובים עירוניים של עירוניות מתחדשת.

תעופה אזרחית במטוסים

שימוש מרכזי נוסף וייחודי לנפט על פני מקורות אנרגיה אחרים הוא הזיקוק שלו בתור דלק מטוסים. דבר זה בעצמו איפשר את התפתחות התעופה במטוסים לשם תיירות, מסחר ותובלה, ושימושים צבאיים.

לאחר פיתוח מנוע הבעירה הפנימית ולאחר מכן מנועי הסילון שמבוססים על נפט, התפתחה התיירות ביחס לתקופה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). השפעות של התיירות הזו כוללות פיתוח כלכלת תיירות במקומות רבים בעולם, אבל גם פגיעות שונות כגון מסחור של איזורים מסויימים. השפעה נוספת היא איום על החוסן הבריאותי והעברת מגיפות. החלופות לתיירות במטוסים כיום הן בעיקר אוניות ורכבות. פיתוחים עתידיים הנשקלים למצב של מחסור בנפט כוללים פיתוח של צפלין. רכבות מהירות יכולות להיות תחליף למטוסים, אבל בשל מהירותן הגבוהה הן סובלות בדרך כלל מחיכוך גבוה ולכן גם הן צרכניות אנרגיה גדולה.

פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי תאגידים ופירמות ופיתוח של מסחר בינלאומי, השקעות רב-לאומיות. דבר זה פיתח מאד את התפשטות התאגידים לכדי תאגידים רב לאומיים שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאד את התפשטות הגלובליזציה. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים.

גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת הון חברתי ופירור של קהילות. דן אריאלי דן בספר לא רציונלי, אבל לא נורא על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים.

השפעה נוספת של תעופה במטוסים היא תובלה של סחורות דחופות כגון חלפים דחופים למפעלים, הספקה צבאית למדינות ידידות, סיוע בינלאומי לאיזורים נפגעי אסון, והספקת פירות, ירקות, דגים ותוצרת חקלאית טריה דומה, למדינות עשירות - לדוגמה הטסת פירות וירקות לאירופה, הטסת דגים ומזון ים למסעדות יוקרה. לתובלה זו יש גם צדדים שליליים כגון פגיעה בחקלאות מקומית והחדרת מינים פולשים.

דלק ביולוגי יכול להחליף במידה מסויימת את הנפט כמקור דלק למטוסים. גנרלים בעלי מודעות סביבתית, בשם הניצים הירוקים, עובדים על פיתוח דלקים כאלה לשימוש צבא ארצות הברית. עם זאת סוג דלק כזה מעלה בעיות של מזון מול דלק וקשה להאמין שיוכל לשמש בקנה מידה רחב.

תובלה ימית וגלובליזציה

הנפט שינה לא רק את התעבורה היבשתית, הוא גם מקור אנרגיה חשוב לתובלה הימית. לאחר פיתוח ספינות הקיטור אשר שימשו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והונעו בפחם, הן הוחלפו באוניות שרובן המכריע מונע בדלקים המיוצרים לרוב מנפט. (מספר נושאות מטוסים וחלק מצוללות הקרב מונעות על ידי כור אטומי). המיכליות, אוניות המכולה ואוניות התבואה מאפשרות הפצת מוצרים וסחורות בכל רחבי העולם והן עמוד השדרה עליו בנויה הגלובליזציה והמסחר הבינלאומי. פרופ' יובל נח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות" מציין שכל נפח התובלה הימית של ימי הביניים היה יכול להיכנס במסגרת 2-3 אוניות מסע מודרניות.

תרומה לייצור מוצרים

תחום נוסף שבו נפט מהווה גורם חשוב הוא בתחום של ייצור מוצרים. חלק מהנפט הולך לדלק למפעלים (בצורה של מזוט, סולר) וכך מהווה מקור אנרגיה חשוב לשם חימום תנורים ובמנוע בעירה פנימי של מכונות קבועות שונות כגון גנרטורים, תנורים, כבשנים ועוד. בדרך כלל חשמל הוא מוצר חליפי לנפט כזה לדוגמה תנורי אינדוקציה.

היבט חשוב נוסף של נפט הוא היותו חומר גלם חשוב לאלפי תרכובות כימיות ולמאות אלפי סוגי מוצרים שונים. נפט הוא חומר גלם חשוב עבור מוצרי פלסטיק וניילון, חומרי הדברה, בדים סינתטיים למיניהם, תרופות, צבעים ועוד.

היבט שלישי של נפט לייצור מוצרים הוא תפעול של ציוד מכנאי כבד ומכונות.

השפעות הנפט על מדינות המפיקות ומייצאות נפט

נפט כגורם מעצב של הכלכלה והמחלה ההולנדית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - המחלה ההולנדית

בטווח הקצר והבינוני, הנפט מדינות עתירות נפט. דוגמה בולטת לכך היא ההתחזקות של מדינות ערב כתלות במחירי הנפט העולמיים. בשנים של התייקרות הנפט בעשור מאז שנת 2000, איראן לדוגמה היא בעלת הכנסות שנתיות של 100 מיליארד דולר מיצוא נפט וגז טבעי.

  • המדינות המזרח-תיכוניות מייצאות הנפט הרוויחו ב-2006 כ-600 מיליארד דולר מנפט וגז. בשנים 2003 עד 2006 הסתכמו ההכנסות מייצוא של מדינות אלו בכ-2,100 מיליארד דולר.
  • בשנת 2007 הכנסות המדינות הערביות יגיעו ל-700 עד 800 מיליארד דולר, וב-2008 צפוי שהן יחצו קו ה-1,000 מיליארד דולר.
  • רזרבות מטבע החוץ האמיתיות של העולם המוסלמי צפויות להגיע בשנים הקרובות ל-1,500 מיליארד דולר.
  • חלוקת הכנסות - ערב הסעודית מקבלת כ-250 מיליארד דולר בשנה, נסיכויות המפרץ כ-180 מיליארד, איראן היא בעלת הכנסות של 100 מיליארד דולר בשנה מייצוא נפט, גז ותזקיקים. הכנסות איראן מייצוא הנפט והגז של בשש השנים שחלפו: לפחות 350 מיליארד דולר. [1]

דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה.

השפעה כלכלית ארוכות טווח בקרב מדינות שמייצאות נפט היא התפתחות המחלה ההולנדית - תת השקעה בענפים אחרים שאינם ייצוא של משאבי טבע. אפיקים כלכליים אחרים ושל חינוך והון אנושי מוזנחים בגלל הסתמכות יתר של המדינות על הכנסות מנפט. פגיעה נוספת בענפים אחרים מתרחשת בגלל ייקור המטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים עקב זרימת מטבע זר שנועד לקנות את הנפט.

הדוגמה המקובלת ביותר להתפתחות המחלה ההולנדית היא הולנד שגילתה מרבצי גז טבעי ונפט בים הצפוני. כלכלנים רבים טוענים שכתוצאה מייצוא מהיר של הנפט נפגעה כלכלת הולנד. העיתונאי תומס פרידמן מדבר על היבט זה בספר חם שטוח וצפוף. לטענתו בחריין הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה ב-1998 ומאז היא מובילה ברפורמות. כשקל לשאוב נפט מהאדמה לא משקיעים ביצרנות.

מדינות כמו קטאר, לוב וערב הסעודית מנסות לשנות מצב זה על ידי השקעות בתחומים כמו תיירות, קלינטק, חינוך, חקלאות ועוד.

סבסוד העניים ותעשיות על ידי הוזלת מחיר האנרגיה

השפעה נוספת של הנפט על כלכלות מדינות נפט היא הסבסוד של העניים על יד סבסוד מחירי האנרגיה, מחיר הדלק לתחבורה, ולעתים קרובות גם של המזון באמצעות כספי הנפט. דבר זה היה מקובל במדינות רבות כמו מצרים, סוריה, לוב וערב הסעודית, גם ארצות הברית מוזילה את השימוש בדלק בתחבורה על ידי סבסוד שלו, וכן מסבסדת גם את החקלאות שלה.

הדבר הזה מחריף את המחלה ההולנדית שכן הוא מעודד תת השקעה בהון אנושי, ויעילות אנרגטית, וגם יוצר תלות של המדינה ביכולת לצמצם פערים בכספי הנפט. במדינות כמו מצרים לא רק שהפסקת מכירת הנפט פגעה בהכנסות המדינה ועודדה אבטלה, היא גם הקטינה את היכולת של המדינה לתמוך בעניים ולהקטין פערים. במובן זה תמיכה בעניים על ידי רווחי נפט וסובסידיות מנפט הן גורם שגורם לפגיעה אנושה בחוסן והתמודדות עם משבר אנרגיה, שכן בזמן המשבר לא רק שסובלים מהעליה במחירי האנרגיה, אלא גם מאובדן הגנות שמכירת האנרגיה סיפקה, בנוסף היא גם מקדמת את התפתחות משבר אנרגיה כזה שכן עם נפט מוזל קל יותר להתנהל בצורה בזבזנית.

סיאוב והתפתחות משטר דיקטטורי

השפעה נוספת של ייצוא נפט היא הגדלת הסיכוי לשחיתות, סיאוב שלטוני והתפתחות משטר דיקטטורי.

פרידמן בספר חם שטוח וצפוף: מתאר מנגנון של דיכוי הדמוקרטיה משום שהשלטון אינו נזקק למיסים מהציבור. המוטו של המהפכה האמריקנית היה: "אין מיסוי בלא ייצוג". המוטו של מדינות הנפט האוטוריטית הוא "אין מיסוי, ולכן גם אין ייצוג". משטרים הנשענים על נפט, שאינם נאלצים להטיל על אזרחיהם מסים כדי לקבל הכנסה – מפני שהם יכולים פשוט לקדוח באר ולמכור את הנפט בחו"ל – אינם צריכים להקשיב גם לבני עמם או לייצג את רצונותיהם.

מנגנון נוסף נוגע לחשיבות של שמירה על זכויות הפרט, זכויות קניין וחופש הדיבור לשם צמיחה כלכלית. מדינות רגילות שרוצות לייצא מוצרים או שירותים למדינות אחרות, צריכות לשמור איתן על יחסים דיפלומטיים טובים. בנוסף, כדי להיות מסוגלות להתחרות במתחרים מהעולם, על המדינות לשמור על יתרון טכנולוגי שדורש מחקר ופיתוח. הללו דורשים מחקר אקדמי, שבתורו דורש פתיחות מחשבתית וחופש דעה. (ראו המהפכה המדעית לפירוט). הכלכלן המוסדי דרון אסימוגלו כתב לדוגמה על חשיבותם של מוסדות לשמירה על זכויות הקניין.

מכירת נפט לעומת זאת אינה דורשת פתיחות כזו ואינה דורשת כיבוד של זכויות אדם. מסיבה זו מדינות רבות שהן יצואניות של נפט לא נדרשות לעבור שינוי בדומה למדינות אחרות, ורבות מהן שומרות אל משטר דיקטטורי או מתדרדרות אליו. דוגמאות לכך כוללות את מדינות ערב, איראן ורוסיה.

השפעות צבאיות וגאופוליטיות של נפט

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי

השפעה הנפט על הלחימה בעידן המודרני

לנפט ולמוצרי אנרגיה השפעה אדירה על תפקודם של צבאות, כך שאלה שינו בצורה ניכרת את התפקוד שלהם ב-150 השנים האחרונות, כך שנכנסו טכנולוגיות חדשות מבוססות נפט.

השפעה אחת של הנפט על הצבאות המודרניים היא שימוש במשאיות (שהייתה קיימת כבר בתקופת מלחמת האזרחים בספרד) לשם הובלת נשק, חיילים והספקה ממקום למקום. אחת המגבלות העיקריות של צבאות הוא הספקה של מזון, מים ותחמושת ללוחמים - מכאן האמרה "הצבא צועד על קיבתו". לפני עידן הדלק המחצבי החיילים הלכו ברגל והספקה לכוחות הלוחמים בוצעה בעיקר על ידי כרכרות ובפרדות משא, או בגמלים וכן על ידי מיסוי ושוד של האוכלוסייה המקומית שהייתה בקרבת הצבא. בתקופה מודרנית יותר אך לפני הנפט היה צריך להשתמש ברכבות המונעות בקיטור או בספינות להוביל את החיילים. מינוע הכוחות וההספקה קיצר את זמני הלחימה והקטין את הבעיות הלוגיסטיות שכן לפני כן נדרשו לפעמים שבועות וחודשים של נסיגות והתקדמויות (לדוגמה במלחמת העצמאות של ארצות הברית). גנרלים יכלו לנייד כוחות ממקום למקום וכך להשתמש בכוח צבאי קטן יותר כדי להגן על שטח גדול יותר. מצד שני עבור כוחות תוקפים הדבר איפשר ביצוע מתקפות פתע באגפי האויב.

השפעה אחרת של ניוד הצבאות היא גלובלית - צבאות של מדינות גדולות כמו יפן או ארצות הברית יכלו לנייד כוחות של עשרות אלפי חיילים למדינות מרוחקות ולקיים בהן מלחמה ממושכת (כמו פלישת יפן לסין, פלישת גרמניה לרוסיה, ומלחמת ויאטנם) - במלחמות עתיקות יותר הדבר היה נדיר יותר וקשה הרבה יותר (פלישת ההונים לאירופה, ומסעות הצלב - שניהם מקרים מיוחדים ולא אופניים לצבאות בעבר). דבר זה איפשר יצירה של כמה מדינות חזקות שיכולות לפגוע מבחינה צבאית בכל מדינה אחרת בעולם - במיוחד מדינת כמו ארה"ב ורוסיה ומתרגם בתורו לכוח פוליטי משמעותי. לפני עידן הנפט אפשר להשוות זאת רק למעמדה של בריטניה, שנזקקה לשם כך לקיים מושבות נרחבות בחלק גדול מהעולם דבר שהתרגם גם לעלויות גבוהות יותר ויותר עקב הדינמיקה של כיבוש זר והתנגדות מקומית שבסופו של דבר מוטטה את האימפריה הבריטית.

השפעה נוספת וחשובה של הנפט על הלחימה הוא שימוש בכלי נשק יבשתיים מתניידים כגון ג'יפים, זחל"ם, תותח מתנייע ובראש ובראשונה טנקים. (דבר שהחל בסוף מלחמת העולם הראשונה) וכן שימוש באוניות צבאיות מונעות בסולר (במקום בקיטור ורוח). דבר זה שינה לחלוטין את קרבות היבשה ונתן יתרון אדיר למדינות מתועשות על פני מדינות עניות או פחות מתקדמות.

שימוש חשוב מאד של נפט בהקשר הצבאי הוא פיתוח מטוסים צבאיים ולוחמה אווירית, והשגת עלויות צבאית של צבאות עשירים ומתקדמים על פני צבאות גדולים יותר של מדינות עניות יותר. דבר זה החל במלחמת העולם הראשונה, ותפס תאוצה בימי מלחמת האזרחים בספרד, ומלחמת העולם השנייה. הדגמת חשיבות הכוח האוויר (או הפגיעה בו) באה לידי ביטוי בכוחו של חיל האוויר הגרמני מול רוסיה וכוחות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה, בקרבות של יפן מול ארה"ב בזירה הפסיפית במלחמה זו, במערכות שונות שבהם נלחמה ישראל (בעיקר מלחמת ששת הימים, יום כיפור) וכן במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991.

הניצים הירוקים מובילים את צבא ארצות הברית לנסות לפתח מטוסים צבאיים שמסוגלים לטוס על תערובת של נפט עם דלק ביולוגי.[2] כיוון אחר הוא פיתוח של כלי מלחמה זעירים וכלי מלחמה רובוטיים (כגון מטוס ללא טייס, ספינה זעירה רובוטית וכו') שהם חסכוניים יותר באנרגיה משום שאינם צריכים לשאת טייסים וחיילים.

הנפט כיעד צבאי ולאומי

השפעה צבאית ומדינית של הנפט הייתה סימון של מאגרי נפט גדולים כיעד צבאי ומדיני מצד מדינות חזקות. הדבר בא לידי ביטוי הן בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים והרוסים נאבקו על השליטה על מאגרי נפט בצפון-מערב אסיה ובאירופה. חלק מקשיי התפקוד של הצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה נבע ממחסור בנפט.

בגלל החשיבות העצומה של נפט לכלכלה כל המדינות מבטיחות שיש להן מקורות הספקה לנפט. אם זה על ידי כיבוש של מקורות נפט (לדוגמה כיבוש של האימפריה הבריטית את עירק, כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית), אם על ידי שוחד למשטרים וניהול משטרי חסות (לדוגמה יחסי סעודיה וקטאר עם ארצות הברית) ואם על ידי השפעה דרך חברות נפט גדולות על משטרים מקומיים, ואם על ידי מסחר.

סובלנות ותמיכה כלפי דיקטטורות מצד מדינות אחרות

כאשר מדינה רגילה מתנהגת בצורה תוקפנית או מפרה זכויות אדם. מדינות אחרות, תאגידים רב לאומיים, משקיעים וצרכנים יכולים להשתמש במנגנון השוק ומדיניות החוץ כדי להפעיל עליה לחץ להשתנות. דבר כזה קשה יותר לבצע מול מדינות שמייצאות נפט - שכן זהו משאב שקשה מאד להחליף אותו, והוא מצוי בשפע רק במספר מצומצם של מדינות. צרכנים יתקשו להחרים קניית נפט ממדינה מסויימת, ותודות להכנסות הקלות מהנפט, קל (באופן יחסי) למדינות המייצאות הנפט להסתדר ללא השקעות זרות.

העיתונאי תומס פרידמן מדבר על היבטים אלה בספרו חם שטוח וצפוף: "אנו מממנים את צבאותיהם של אויבנו באותה מידה שאנו מממנים את צבאנו אנו. מכספי המיסים שלנו אנו מממנים את הצי, את חיל האוויר ואת חיל הנחתים האמריקניים, וברכישות האנרגיה אנו ממנים בעקיפין את אל-קאעידה, את חמאס, את חיזבאללה והג'יהאד האיסלמי".

פרידמן טוען שהמקור לעושרו של אוסאמה בן-לאדן הוא חברת הבניה המשפחתית, שעשתה את הונה מחוזים ממשלתיים ממומנים בכספי נפט. נסראללה מבטיח פיצויים לנפגעי מלחמת לבנון השנייה מכספי איראן (מפיקת הנפט השנייה בגודלה באופ"ק). פרידמן טוען שגם קונדוליסה רייס, שרת החוץ בממשל בוש, מספרת כיצד הפוליטיקה של האנרגיה מעוותת את הדיפלומטיה ברחבי העולם.

פרידמן טוען שקיים גם איום עתידי, כשמחיר הנפט יעמוד על 200 דולרים לחבית אופ"ק יוכל לקנות את בנק אוף אמריקה ברווחים של חודש, את אפל ברווחים של שבוע, ואת ג'נרל מוטורס ברווחים של יומיים.

מלבד פרידמן מודאגות ממצב זה גם קבוצות אחרות. דוגמה אחת היא "הניצים הירוקים" - קבוצה של גנרלים ואנשי מודיעין מארצות הברית שמודאגים מהתלות של ארצות הברית בייבוא נפט.

לובי פוליטי של חברות נפט

פרידמן מתאר בספרו באופן נרחב את הלובי שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום חסכון אנרגיה וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש בתחבורה ציבורית.

השפעות סביבתיות של נפט

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - בירוא יערות, זיהום מים, זיהום אוויר, התחממות עולמית

לנפט השפעות סביבתיות רבות בכל מהלך מחזור החיים שלו כולל בירוא יערות לשם הקמת מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, מתקנים. כמו כן דליפות נפט באיזורי יער עלולים לגרור זיהום מים, זיהום קרקע והרס בתי גידול בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. השפעה דומה של זיהום מים וזיהום ים היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. בתי זיקוק לנפט גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות זיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מים בחומרים מסרטנים כגון בנזן ומתכות כבדות. דוגמה לדבר זה הם בתי הזיקוק בחיפה שתורמים לזיהום האוויר במפרץ חיפה. לבסוף, הנפט הוא חומר גלם עיקרי לבנזין שנשרף במנועי בעירה פנימית של מכוניות, ובמנועים של סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר זיהום אוויר וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של פחמן דו חמצני שהוא גז חממה חשוב הגורר התחממות עולמית.

לכל ההשפעות הסביבתיות האלה יש גם השלכות חברתיות וכלכלית רבות. לדוגמה זיהום אוויר גורר תחלואה בסרטן ובמחלות לב, שגורמים לסבל אנושי רב וגם עולים למשק בפגיעה ברווחה, באובדן ימי עבודה לחולים ולמשפחתם, בטיפול בנכים ובטיפול רפואי.

ראו גם


קישורים חיצוניים


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות