עבודה מרחוק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף עבודה מהבית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עבודה מהבית, עבודה מרחוק, טלה-קומיוטיטיג (באנגלית: Telecommuting), טל-יוממות, טלעבודה, אי-קומיטוינג, עבודה אלקטרונית או עבודה בבית היא סידור עבודה שמאפשר לעובדים לעבוד חלק מהזמן או כל הזמן מהבית או ממקום אחר לפי בחירתם. נסיעות היוממות לעבודה מומרות בקשרי תקשורת.

רבים עובדים מהבית, בעוד שאחרים, המכונים לפעמים "עובדים נודדים" משתמשים בתקשורת סלולרית כדי לעבוד מבתי קפה או כל מקום אחר. טלה-עבודה היא מונח רחב יותר שמתייחס לשימוש באמצעי תקשורת במקום כל צורה שהיא של נסיעה הקשורה לעבודה. מוטו נפוץ הוא "עבודה היא משהו שאתה עושה, לא משהו שאתה נוסע אליו".

תוכנית עבודה מהבית טובה דורשת סגנון ניהול שמבוסס על תוצאות ולא על מעקב צמוד אחר כל עובד. לדבר זה מתייחסים כאל ניהול מכוון מטרות שעומד בניגוד ל"ניהול באמצעות התבוננות". המונחים טלה-עבודה (Telework), וטלה-יוממות (Telecommuting) נטבעו על ידי האמריקאי ג'ק נילס ב-1973.

עבודה מהבית יכולה לחסוך לאנשים את הנסיעות למקום העבודה. בנוסף כאשר עובדים מהבית ניתן לעזור בעבודות הבית, בשמירה על הילדים ובטיפוח הקשר המשפחתי.

עבודה מרחוק יכולה להיעזר באמצעות כלים כמו רשתות פרטיות וירטואליות (Virtual private networks), שיחות ועידה בווידאו, וקול על רשתות IP. היא יכולה להיות יעילה ומועילה לפירמות ומוסדות כיוון שהיא מאפשר לעובדים ולצוותים לתקשר על פני מרחקים גדולים, דבר שחוסך עלויות כספיות, אי נוחות, זמן, וסיכון הכרוכים בנסיעות. כאשר חיבור רחב לרשת האינטרנט הופך לדבר שכיח יותר, יותר ויותר עובדים הם בעלי מספיק רוחב פס כדי להשתמש בכלים אלה כדי לחבר את המשרד הביתי שלהם לרשת הפנימית של העסק שלהם, ולרשת הטלפונים הפנימית.

נכון לשנת 2006, 43% מעובדי הממשל האמריקני עבדו לפעמים מהבית במקום לנסוע למשרד. זו עליה של 19% יחסית לסקר מקביל משנת 2005. [1]

גורמים משפיעים

התמריץ לאימוץ של עבודה מרחוק מתחזק עם הפיתוח וההטמעה של פתרונות טכנולוגיים וחברתיים מתאימים, פתיחות לתרבות ארגונית מתאימה בקרב פירמות ומוסדות חינוך, וחקיקה ממשלתית שמעודדת צעדים כאלה. כמו כן, ככל שמחירי הדלק עולים (ראו שיא תפוקת הנפט) וככל שעולה מחיר השימוש במכוניות (בעקבות חקיקה ומודעות גבוהה יותר לנושאים כמו זיהום אוויר ולהתחממות עולמית) כך עולה גם השימוש בעבודה מרחוק.

בשנת 1996 נושא העבודה מרחוק צבר תאוצה בארצות הברית לאחר שנחקק שם התיקון ל"חוק האוויר הנקי" שנועדו להקטין את פליטות הפחמן ואת רמות הפליטה של אוזון בגובה נמוך ב-25%. התקנה חייבה פירמות שיש להן מעל 100 עובדים לעודד אותם לשיתוף במכוניות, תחבורה ציבורית, וכן עבודה מרחוק. בשנת 2004 נחקק חוק על ידי הקונגרס האמריקאי, שנועד להגדיל את העבודה מרחוק לסוכנויות ממשל מסוימות. החוק איים למנוע כסף מהסוכנויות אם אלה לא יאפשרו לכל העובדים שהדבר רלוונטי עבורם את האפשרות לבצע עבודה מרחוק.

בעקבות עליית מחירי הדלק בעולם, חברות רבות בארצות הברית החלו לעבור לשבוע עבודה מקוצר, כמו גם לאפשר ליותר עובדים שלהם לבצע עבודה מהבית ועבודה מרחוק.[2]

יתרונות סביבתיים וחברתיים

עבודה מרחוק מקטינה את נסיעות היוממות במכונית, ולכן נחשבת לדבר רצוי, בגלל ההקטנה של זיהום אוויר, רעש, פליטה של גזי חממה, תאונות דרכים, פקקי תנועה ועוד השפעות חיצוניות של מכוניות.

שיקולים עבור פירמות

מבחינת הפירמות, השקעות ראשוניות בתשתית רשת ובחומרה מקבלות פיצוי כספי שנובע מהקטנת הוצאות נסיעה, הקטנת אובדן שעות עבודה ופנאי, רווחה גדולה יותר לעובדים (יותר זמן עם המשפחה, פחות מתח המקושר לנסיעות). הקושי הגדול הוא בנושאי סודיות ואמינות העובד, כמו גם ניהול של העובדים באופן יעיל. המגמה הזאת הופך למושך עבור חברות בעיקר כאלה שיש להם עלויות תפעוליות גדולות שקשורות לצורך במשרד מרכזי. למרות שיש הערכות שונות לגבי מספר העובדים שעובדים מרחוק בארצות הברית, יש כמה מחקרים שצופים עליה בשנים הקרובות. מחסומים מפני עבודה מרחוק כוללים אי אמון מצד מעסיקים וחוסר קשר אישי עבור המועסקים.

חסרונות

  • תוספת עומס - יש הטוענים כי עבודה מרחוק היא דבר שמהווה יותר אמצעי משלים ולא תחליפי לעבודה במקום העבודה - כלומר דבר שרק מגביר את עומס העבודה על עובדים. ".[1]
  • פגיעה באינטראקציה החברתית ובקשרים בתוך החברה בעיני מעסיקים רבים השיחות הבטלות בעבודה נראות מיותרת, אבל למעשה יש להן חשיבות במימדים הפסיכולוגיים - שהעובד לא ירגיש בודד, וכן יש חשיבות לקשרים החברתיים בתוך החברה (דברים המשפיעים על מוטיבציה לעבוד ועל איכות שעות העבודה). בנוסף יש חשיבות לאינטראקציות הלא רשמיות ולזרימת מידע רשתי ולמפגשים ספונטניים שמתרחשים במשרד. יש טענות כי "עד 70 דקות בכל יום במשרד רגיל מבוזבזות על הפרעות, ריכולים ליד מכונת הצילום, והסחות דעת אחרות",[2] וכי דברים מסוג זה נמנעים בעבודה מרחוק וכי בסופו של דבר הפריון יעלה מחדש. מצד שני, העדר "הפרעות" אלה, בעודו תורם לפריון בטווח הקצר, יוצר בעיות בדידות ותחושות לא נעימות אחרות בטווח הארוך יותר וכן פגיעה בהון חברתי של החברה.
  • מדידה של פריון העובד הופכת בעייתית במצב זה.
  • בעיות משפטיות יכולות לצוץ בעיות משפטיות הנגרמות מכך שחוקי עבודה שנועדו להסדיר את יחסי עובד ומעביד או להגן על העובד לא תמיד מתאימים לעבודה מהבית או לעבודה מרחוק.
  • עלויות מעבר הפירמה צריכה לעבור לסוג ניהול אחר, והדבר דורש צורות שליטה אחרות על העובדים והעבודה. מנהלים עלולים לחשוב,במשך החודשים הראשונים, שיש ירידה בפריון העבודה של העובד. הירידה הזאת מתרחשת כאשר העובד, עובדים עמיתים והמנהלים שלו מתאימים את דרכי הפעולה והציפיות למבנה העבודה החדש. [3] הירידה בתפוקה יכולה להיות מיוחסת גם לארגון לא מתאים של המשרד. המנהלים צריכים לגלות סבלנות ולתת לעובדים להתרגל למצב החדש.
  • קשיים טכנולוגיים של תקשורת בין העובדים, יוצרים בעיות ניהול, שליטה ושיתופי פעולה בין אנשים וצוותים.
  • בעיה נוספת היא בתחום הזדהות העובד עם מטרות החברה.

חסרונות של עבודה מהבית

לעומת חסרונות אלה שקיימים עבור כל סוגי העבודה מרחוק, לעבודה מהבית ישנם מספר חסרונות נוספים:

  • ערבוב בין עבודה ומשפחה - כאשר העבודה מרחוק מתבצעת בבית, יש חסרונות הנוגעים לערבוב בין זמן שמוקדש לעבודה לבין זמן שמוקדש לבית, במיוחד כאשר העבודה מהבית מבוצעת במטרה לספק טיפול טוב יותר לילדים קטנים. דבר זה יכול להוביל להזנחת מטלות של עבודה, למתחים משפחתיים על רקע הפרעות לעובד מצד בני משפחה או עבודת יתר (ראו בהמשך), להזנחת המשפחה (באופן פרדוקסלי, לעבוד יותר ממה שהעובד היה עובד אם היה עובד רק בחברה), להגדלת עומס העבודה על העובד (דחיית מטלות בשעות היום וטיפול בהן בלילה), ולתופעות כמו העדר שינה.
  • סיכון לתסכול נפשי כמה מחקרים בדקו את ההשפעות הפסיכולוגיות של עבודה מהבית, וחלקם מצאו כי העובדים מדווחים על בדידות ותסכול. התברר כי התסכול נבע מההתנגשות בין האחריות לעבודה לבין האחריות לבית ולמשפחה. תופעות אלו בולטות יותר בקרב נשים, אשר מתלוננות יותר מגברים על כך שעבודה מהבית מצמצמת מגעים ואפשרויות למידה.
  • סיכון חשיפת מידע לפירמה הפירמה מסתכנת בחשיפה של מידע מסווג, ובהעדר שליטה על סביבת העבודה הפיזית. לדוגמה נוצרה בעיה רצינית של פגיעה בפרטיות במשרד ממשלתי בארצות הברית לנושאי חיילים משוחררים, בעקבות גניבה של מחשב נייד מביתו של אחד העובדים.[4]
  • קנאה מצד עמיתים חברים עמיתים שעובדים במשרד יכולים לנטור לעובד שעובד מהבית.

מקצועות בהם עבדוה מהבית היא דבר מקובל

חברת מת"ת - מרכז תכנון תחבורה בע"מ העריכה על סמך מפקד האוכלוסייה בשנת 2008 מהם סוגי המקצועות שבהם אנשים רבים הולכים ברגל לעבודה או עובדים מהבית. רובם בעלי מקצועות חופשיים ותחומי תרבות ותקשורת כמו עיתונאים, אקדמאים, אדריכלים, זמרים וכו' וכן קוסמטיקאיות וסוכני נדל"ן. ‏[5] סה"כ במקצועות אלה עבדו כ-100 אלף איש, היות ובמשק באותה תקופה עבדו כ-3 מיליון עובדים, [6] מדובר על כ-4% מסך העובדים במשק. בממוצע במקצועות אלה כ-14% מהעובדים עבדו מהבית. כך שניתן להעריך כי באותו זמן לפחות חצי אחוז מסך העובדים במשק בישראל עבדו מהבית.

משלח יד כמות מועסקים מרחק ממוצע מהעבודה אחוז עובדים מהבית אחוז הולכים לעבודה
סופרים ומבקרי אומנות 514 7.8 35 32
פסלים ציירים וכו'. 3,162 9.2 24 20
קוסמטיקאיות ומאפרות 13,718 7.7 18 27
מעצבים 12,017 10.3 16 14
במאים 3199 11.1 16 11
אדריכלים ומתכנני ערים 10,679 13.4 15 12
תרפיסטים 7,288 10.1 15 17
אקדמאים במדעי הרוח 10,522 12.1 14 15
זמרים 2,520 9.8 13 5
גרפיקאים 12,882 12.3 13 16
סוכני ומתווכי נדל"ן 9,489 11.4 13 11
שמאים 2,312 13.1 12 7
פסיכולוגים 9,852 14.6 11 10
מלחינים 1,864 14.6 10 12
עיתונאים ותסריטאים 19,531 15.2 10 10
סה"כ 119,549 12 14 14

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Pliskin, N. (1998, March-April). "Explaining the paradox of telecommuting", para. 5 [Electronic version]. Business Horizons
  2. ^ Gantenbein, 1999, December, para. 24
  3. ^ Gantenbein, D. (1999, December). "All dressed up with no place to go" [Electronic version]. Home Office Computing, para. 21.
  4. ^ Lemos, Robert: Veterans Affairs warns of massive privacy breach Security Affairs Retrieved 03-11-06
  5. ^ מרחקי היוממות ופיצול הנסיעות לעבודה בין אמצעי התחבורה , השוואת ממצאי מפקד האוכלוסין והדיור לשנים 1995-2008, מתת - מרכז תכנון ותחבורה בע"מ.
  6. ^ מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי 2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים