מיתון תנועה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף Traffic calming)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש.

מיתון תנועה (באנגלית: Traffic calming) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את הבטיחות, במיוחד של תחבורה רכה - הולכי רגל רוכבי אופניים וכדי לשפר את האקולוגיה עירונית, הכלכלה והרווחה של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של תכנון ידידותי להולכי רגל שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו עירוניות מתחדשת אקולוגיה עירונית וחזון אפס. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות נוספות כמו כמו אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, יפן, ישראל ועוד.

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של תחבורה רכה, במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. מתכננים עירוניים משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא אזור מיתון תנועה - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45 , 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. נגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא דיאטת כבישים - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא Woonerf - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25-30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30-40 קמ"ש.

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב פקקים ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של הליכתיות ותחבורת אופניים (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי תחבורה פעילה ועוד), שיפור איכות החיים והרווחה של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת זיהום רעש ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור בהון אנושי בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של זיהום רעש , ושיפור תחבורה רכה), ורעיונות של צדק תחבורתי ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו עיר ידידותית לילדים.

רקע

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של תאונות דרכים, וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

אמצעים פיזיים למיתון תנועה

גישות היסטוריות למיתון תנועה כללו שימוש באמצעי ריסון שונים. במיוחד נהוגים כיכרות, ופסי האטה - הכנסת אמצעים אלה לשכונות מגורים בדרך כלל מאיטה את מהירות הנסיעה לכ-50 קמ"ש. ברחובות שקטים יותר נהוג היה גם שימוש ב"רחובות הולנדים", פסי האטה גבוהים יותר ריצוף הרחוב והסרת הרוב.

מיתון תנועה יכול להתבצע פתרון מקומי (כמו פסי האטה) אבל בשנים האחרונות הגישה במדינות מערביות רבות משתנה ל"איזורי מיתון תנועה" - פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים.

כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר
שער

"שער" הוא אמצעי מיתון שמקובל בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה. שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.

אמצעי ריסון

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוהה) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי ואיי-תנועה.

מעברי חצייה מוגבהים

הגבהת מעברי חצייה, משפיעה על הנהג בדומה לבאמפר, בנוסף הדבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט. זהו חלק מתפיסה רחבה יותר של איזורים בעיר שבהם "הנהג הוא האורח" ולא השליט של הרחוב - והוא נאלץ לתת זכות קדימה למשתמשים אחרים - כמו הולכי רגל או רוכבי אופניים.

הסטת תוואי

הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין "אוזניים" שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר.

חתך הרחוב

אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, לפני כניסה לבית ספר, גינה וכו'.

אמצעים נוספים

היבט אחר שלפעמים נוקטים בו הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.

השפעות של מיתון תנועה

השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת רעש, הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באיזור ועוד.

הפחתת מהירות התנועה

הפחתת מהירות התנועה תלויה באמצעי ריסון התנועה, במרווחים בין אמצעי הריסון וכן בשיקולים אחרים כמו סוגי כלי הרכב, נורמות חברתיות, ואכיפה. בוצעו בעולם עשרות מחקרים על האפקטיביות של אמצעי ריסון תנועה. סקר מחקרים של שלוחה של משרד התחבורה האמריקאי, FHWA, מצאה כי המהירות של 85% מתוך הנהגים הואטה בממוצע של 18% עבור פסי האטה. [1][1]

שיפור בטיחות הדרכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תאונות דרכים

סיבה מרכזית להגבלת המהירות התנועה היא הפחתת הסיכוי להתרחשות תאונה, והפחתת הסיכוי למוות, נכות, פציעה קשה או פציעה מכל סוג בתאונות דרכים, אפילו אם התרחשה פגיעה. מיתון תנועה מקובל כיום בערים ומדינות מערביות רבות בגלל סיבה זו והוא גם חלק מתכניות רחבות יותר כמו חזון אפס תאונות דרכים ותכניות דומות שיש ברחבי העולם.

קיימות מספר סיבות לכך שמיתון תנועה מפחית תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:

  • שיפור הראות נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר , הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.
  • מרחק העצירה קצר יותר מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.
  • יותר זמן לביצוע פעולות חירום בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה.
  • פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה גם במקרה של פגיעה באדם או ברכב, כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. ‏[2] בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה פחות חמורות.
  • שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל או מכשול קשיח.

כאשר נהג נוסע במהירות של 25 מייל בשעה, יש לו שדה ראיה של 100 מעלות. במהירות זו הוא יכול לזהות בקלות יחסית מכשולים בצד הדרך או סכנות אחרות. במהירות של 80 מייל בשעה, שדה הראיה של הנהג מצוצמם בהרבה ומכסה רק 30 מעלות. דבר זה מקטין את היכולת של הנהג לזהות סכנות פוטנציאליות. [2]

מחקר אחד מצא כי כל הורדה של מייל אחד בשעה במהירות הרכב, מורידה את שיעור הפציעות ב-5%. לכן הורדה של 10 מייל בשעה, יכולה להוביל לירידה של 50% בשיעור הפציעות. תוצאה זו אושררה על ידי מספר מחקרים אחרים. (DfT, 2007) ‏[3]

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. בתאונות של מכוניות עם הולכי רגל, כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל. ‏[4]

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות הוא 5%. [5]

לפי מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל. ‏[6]

עבודת דוקטורט של שני חוקרים מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק שבוצעה בשנת 2004 ביצעה מטה-אנליזה של 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:‏[7]

  • כמות הפצועים הקלים גדלה בחזקה של 1.5 ביחס למהירות.
  • כמות הפצועים הקשים גדלה בחזקה של 3 ביחס למהירות.
  • כמות ההרוגים בתאונות דרכים גדלה בחזקה של 4 ביחס למהירות.
  • כמות כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדלה בחזקה של 2.7 ביחס למהירות.

פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמה, תוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. ‏[7] כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים אלה התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים (תאונות עירוניות ולא עירוניות לדוגמה).

לפי פרסום של משרד התחבורה של ארצות הברית, שליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים שם מתו עקב מהירות מופרזת. ‏[8]

לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.

לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [3]:

  • עליה של 50% בשימוש באופניים.
  • ירידה של 57% בתאונות קטלניות.
  • ירידה של 45% בתאונות קשות.
  • ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.
  • ירידה של 43% בתאונות שמעורבים בהן הולכי רגל.
  • ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.
  • ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.
  • ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. [9]

פגיעת מכוניות וכלי רכב בילדים הולכי רגל היא סיבת מוות החשובה ביותר בקרב ילדים בגילאים 5-14 בארצות הברית. ‏[10] ילדים רבים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם - בעיקר כשהם נפגעים כהולכי רגל או רוכבי אופניים.

מחקר על האפקטיביות של פסי האטה ואמצעים אחרים לריסון תנועה שבוצע בשנת 2004 מצא כי לילדים שחיים במרחק בלוק אחד מפסי האטה הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי להפגע מכלי רכב - הסיכון ירד בכמעט 50%. כמו כן המחקר מצא גם כי במקרה וילדים נפגעו מכלי רכב, בשכונה שיש בה אמצעי ריסון תנועה, הסיכון להפצע או למות ירד ב-53% עד 60%. ‏[11]

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של איזור 20 מייל בשעה (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI), בקרב ילדים הולכי רגל היתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים ירידה של 48% בפציעות. ‏[12]

השפעות על נהגים

בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות יוממות לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות.

מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא פקקי תנועה ומהירות הנסיעה נמוכה מאוד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.

לפי הניסיון של איזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנה הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על האופי השקט של השכונה.

הפחתת רעש מתחבורה

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות זיהום הרעש בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו מתח נפשי, בעיות לב ועוד. בעיר ציריך בשוויץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [4] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות הרעש מתחבורה.‏[13] ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. ‏[14] חברות המכוניות התנגדו לניסוי. [5]

השפעות חברתיות וכלכליות

הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את בטיחות הולכי הרגל וכדי להפחית את הרעש ואת זיהום האוויר מצד תחבורה ממונעת. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי תכנון עירוני מוטה מכוניות ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.

לפי יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.

השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר בהליכה ברגל ובנסיעה באופניים. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות רעש, פקקי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים.

אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.

המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פירוש הדבר שיפור בהון חברתי.

הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין

רובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד. [6]

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

  • יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאיזורי מיתון תנועה.
  • חלוקת הרובע לאיזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של שטחים ירוקים על חשבון כבישים וחניות.
  • מספר הרחובות ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פירוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.
  • מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.
  • כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.
  • כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.
  • רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פירוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

יישום של מיתון תנועה במדינות שונות בעולם

יישום של מיתון תנועה בכלל וכן של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו הולנד, שוודיה, גרמניה, בלגיה. במדינות אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בחלק מהערים האלה מיתון התנועה רחב יותר וכולל גם האטת התנועה - במהירויות של 40-50 קמ"ש ברחובות ראשיים.

בשנים האחרונות מיתון תנועה מתרחב ומיושם גם במדינות נוספות - במיוחד בערים רבות בצרפת, בריטניה וספרד. ניתן לראות דוגמאות גם במדינות נוספות כמו הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה הוא רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף, הצרת הרחוב ועוד.

דוגמאות למיתון תנועה כוללים:

  • שוודיה : סטוקהלם, [7], אורברו [8] ועוד ערים רבות נוספות.
  • הולנד: אמסטרדם [9] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [10]
  • גרמניה: ברלין, [11], לייפציג [12], המבורג [13], מינכן [14] , שטוטגארט[15] ועוד ערים רבות נוספות.
  • נורווגיה: אוסלו [16], ברגן [17]
  • דנמרק: קופנהגן [18] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [19]
  • בריטניה: לונדון [20]. בשנת 2018 פרסם משרד התחבורה של לונדון רבתי (TFL) מפה של רחובות לונדון עם מהירות מקסימלית מותרת. רוב החלק המרכזי של לונדון , למעט האיזור ליד הפרלמנט הבריטי, הוא רחובות 30 קמ"ש (20 מייל בשעה) שאר איזור לונדון וכן חלק מהרחובות הראשיים באיזור מרכז לונדון הם רחובות 45 קמ"ש (30 מייל בשעה). מספר כבישים ראשיים עוברים בתוך לונדון ומאפשרים נסיעה ב-60-100 קמ"ש. ‏[15] דוגמאות נוספות כוללות את הערים פורטסמות'[21], ברמינגהאם [22], יורק [23], בריסטול [24], וגם עיירות קטנות כמו האל [25], או בלקפול [26] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.
  • צרפת: פריס, [27] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך איזורי מיתון תנועה) [28], בורדו [29]
  • שווייץ: ציריך[30] ברן [31]
  • איסלנד: רייקיאוויק [32]
  • ספרד: מדריד [33], ברצלונה [34], ולנסיה [35], ויטוריה [36] בילבאו [37], ועיירות קטנות כמו גראנויירס [38]
  • סלובניה: לובלינאה [39], וגם בעיירה קטנה כמו נובו-מסטו [40]
  • הונגריה: בודפסט [41] וגם עיר קטנה יותר כמו דברצן [42]
  • בולגריה: סופיה [43], וגם עיירה קטנה כמו בורגאס [44]
  • יוון: לאריסה [45] וגם בכניסות לחלק מהכפרים [46]
  • יפן: טוקיו [47], הירושימה [48]
  • אוסטרליה: סידני [49]
  • ארצות הברית: בעיר ניו יורק הוחלט בשנת 2014 שכל הרחובות הם 25 מייל בשעה (40 קמ"ש) אלא אם צויין אחרת. [50] כמה רחובות ראשיים הם בעלי מגבלת מהירות של 50 קמ"ש ויש מקומות ליד בתי ספר שבהם המהירות היא נמוכה יותר. [51] מיתון תנועה ל-40 קמ"ש קיים גם בחלק מהרחובות הראשיים בהונלולו, הוואי. [52]

מיתון תנועה בישראל

תחבורה בישראל

רקע:

בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.

בשנת 2002 פרסם משרד התחבורה הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העיריה לקדם איזורי מיתון תנועה בשנת 2011, על ידי השמת שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. בשנת 2017 החלה העיריה לסמן את הרחובות האלה עם שבלונה בולטת על הרצפה, מתוך הבנה כי נהגים רבים לא ראו את המגבלה, ומתוך רצון למשוך רוכבי אופניים לרכוב בכביש ברחובות אלה במקום לרכוב במדרכה. ברוב איזורי מיתון התנועה בתל אביב מדובר במיתון רק עם שילוט, אם כי בחלקם משולבים גם במפרים, שימוש בריצוף של צמתים וכו'. מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מחקרים ודוחות
תכנון ומדיניות
מפות
שונות
סרטונים

הערות שוליים

  1. ^ A Desktop Reference of Potential Effectiveness in Reducing Speed, Federal Highway Administration ,July 2014
  2. ^ ראו התנגשות פלסטית בויקיפדיה
  3. ^ Traffic Calming road safety observatory
  4. ^ Some eye-opening traffic calming statistics, trafficlogix.com
  5. ^ Calm down, the economist, Sep 3rd 2011
  6. ^ Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets, New York City ,DOT, 2012
  7. ^ 7.0 7.1 Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) Speed and road accidents: an evaluation of the power model. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.
  8. ^ TRAFFIC SAFETY FACTS, 2012, NHTSA
  9. ^ Rune Elvik (2001a), “Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.
  10. ^ Grossman D. The history of injury control and the epidemiology of child and adolescent injuries. Future Child. 2000;10:23–52.
  11. ^ Tester JM, Rutherford GW, Wald Z, Rutherford MW. A Matched Case–Control Study Evaluating the Effectiveness of Speed Humps in Reducing Child Pedestrian Injuries. American Journal of Public Health. 2004;94(4):646-650.
  12. ^ Traffic Calming road safety observatory
  13. ^ Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h, עיריית ציריך, יוני 2017
  14. ^ Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich, 03.07.2018
  15. ^ LONDON DIGITAL SPEED LIMIT MAP TFL
אקולוגיה עירונית

בבית פנימה (אורח חיים): locavore - ניקיון ידידותי לסביבה - פשטות מרצון - עבודה מרחוק - מיחשוב ירוק - שימור מזון ללא מקרר חשמלי - קומפוסט

תכנון עירוני: עירוניות מתחדשת - פרבור - עירוב שימושי קרקע - פיתוח מוטה תחבורה ציבורית - ערים ללא מכוניות - בנייה ירוקה

תחבורה: תחבורה בת קיימא - הולכי רגל - תחבורת אופניים - השפעות חיצוניות של מכוניות - מרחב משותף - BRT - תחבורת מעברים - חנייה - אופניים חשמליים

תופעות: אי חום עירוני - פרבור - ביקוש מושרה - אפקט הבייגלה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - תסמונת הבניין החולה - שלטי חוצות

ישובים ומדינות לדוגמא: קופנהגן - ונקובר‏ - אוטווה - בריזביין - פורטלנד - קוריטיבה - תחבורת אופניים בהולנד - BedZED - אורוויל - שכונת וובן, פרייבורג - בוגוטה - מלבורן - פריז - ברלין - ברצלונה

כלים לשינוי: אוטובוס מהלך - מסה קריטית - גינה קהילתית - מרחב משותף - בנייה ירוקה - פרמקלצ'ר - מפה ירוקה - גני הניצחון - מיתון תנועה - הליכתיות - התייעלות אנרגטית

אישים וארגונים: מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - תחבורה היום ומחר - המרכז לקיימות מקומית - ישראל בשביל האופניים - עץבעיר - פרויקט המקומות הציבוריים - דיוויד אינגוויץ' - ז'יימה לרנר - ג'יין ג'ייקובס

ספרים וסרטים: ערים ללא מכוניות - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - אומת הפרברים - Walkable city - אגדה אורבנית - סוף עידן הפרברים


הולכי רגל

הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני

הולכי רגל

תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל

ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית


אופניים

תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים

אופניים

תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)

תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים

מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת
תזונה והרגלי אכילה: השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים
הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב
תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית
זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה
רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות
עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל