פרמקלצ'ר
פרמקלצ'ר (באנגלית: Permaculture) היא שיטת תכנון שעוסקת ביצירת מערכות יצרניות על בסיס בן-קיימא בסביבות המגורים והחקלאות תוך שימוש בחוקי הטבע.
מובנו הצר של המונח פרמקלצ'ר הוא "חקלאות מקיימת" (permaculture = permanent agriculture), במובן המאוחר והרחב יותר, פירוש המונח הוא "תרבות מקיימת" (permanent-culture) שכולל גם רעיונות אתיים ופילוסופיים כללים, וכן טווח רחב יותר של עיצובים ופתרונות בנושאים כמו מים, כלכלה בת קיימא, בניה ושיפוץ, אנרגיה, טכנולוגיה נאותה, שימור וחידוש חומרי גלם, פשטות מרצון, תודעה מקומית, וחיבור תרבותי. ככזו פרמקלצ'ר נחשבת לאחת השיטות הפופולריות לעיצוב מקיים.
היסטוריה
באמצע שנות ה-70 זוג אקולוגים אוסטרליים בשם ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן פיתחו רעיונות לגבי חקלאות מקיימת, דהיינו שאינה מדלדלת את המשאבים הדרושים לה, ואינה פוגעת באדמה ובסביבה הטבעית. בעקבות דאגתם משימוש הולך ונרחב בכימיקלים וחומרי הדברה המזהמים את המים ואת האדמה ומפרים את האיזון האקולוגי.
ספרם הראשון, Permaculture one התפרסם בשנת 1978.
לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה ותכנון של אתרי-חקלאות רבים, מוליסון והולמגרן שכללו ופיתחו את השיטה והרחיבו את היריעה לכדי תכנון הוליסטי של מערכות. כעת הפרמקלצ'ר כלל גם תכנון של בתים, עסקים, כלכלות, תכנון חברתי ועוד.
בשנות השמונים מוליסון והולמרגן פיתחו מודל לקורס מתכננים באורך של 72 שעות כדי להכשיר מתכנני פרמקלצ'ר רבים, מוליסון הרצה במעל ל-80 מדינות וכיום הקורס נלמד ברוב מדינות העולם. נפתחו קהילות, פרוייקטים ובתי ספר רבים והנושא מקבל תשומת לב גדלה. הדבר נכון במיוחד בשנים האחרונות - עם הגידול בעניין במזון אורגני בקרב צרכנים, ועם העליה במחירי הנפט של השנים האחרונות ומנגנון שיא תפוקת הנפט- דבר שמייקר את תשומות החקלאות התעשייתית (על ידי ייקור של דלקים, דשנים כימיים, חומרי הדברה, יריעות ניילון, תשומות הובלה ועוד).
עקרונות אתיים
קיימים שלושה עקרונות אתיים מנחים בפרמקלצ'ר:
- דאגה לאדמה: מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו.
- דאגה לבני האדם: מתן אפשרות גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם: מים נקיים, אוויר נקי ומזון ללא רעלים, מחסה ומידע.
- הגבלת האוכלוסייה, פשטות מרצון וחלוקת עודפים: מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט (ביזור משאבים), והקצאת משאבים לטובת פרוייקטים סביבתיים.
שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של כל אדם ושל כלל בני האדם, להשתמש במשאבים מקומיים ובמשאבים מתחדשים ולפתח כלכלות מקומיות מקיימות ויציבות.
עקרונות עיצוב
הפרמקלצ'ר שואב השראה מהניתוחי מדע האקולוגיה, כדי לנתח את מאפייני עיצוב של אלמנטים שונים ושל הקשרים בינם. כל אלמנט עיצובי מנותח בהקשר של הצרכים שלו, התפוקה שלו ותכונותיו. תרנגולת, לדוגמה, דורשת: מים, בקרה של מיקרו-אקלים, מזון ותרנגולות אחרות, ומספקת: בשר, ביצים, נוצות וזבל עופות, תוך שהיא מתחחת את האדמה. האלמנטים השונים נאספים יחד ומהווים מכלול שלם כך שהתוצר של אלמנט אחד מזין את הצרכים של האלמנטים האחרים. יש שאיפה להשיג סינרגיה בין אלמנטים במערכת ולהקטין את הפסולת ואת הדרישה לעוד משאבי טבע, אנרגיה או עבודה של בני אדם שבאים מחוץ למערכת.
עיצובי פרמקלצ'ר התפתחו במשך הזמן, והם יכולים להיות מורכבים מאוד ולהפיק כמות רבה של מזון וחומרים תוך צריכה מינימלית של חומר ושל אנרגיה. יש אימוץ של טכניקות והשראה מהתחומים של חקלאות אורגנית, יערנות מקיימת, Horticulture (מדע ואומנות טיפוח הצמחים), וחקלאות-יערנות (Agroforestry - שילוב של יערנות ושל חקלאות לקבלת שימוש קרקע מקיים יותר) ושיטות ניהול קרקע של עמים ילידים; תרומה מרכזית של הפרמקלצ'ר לתחום העיצוב האקולוגי היא הפיתוח של קבוצת עקרונות תמציתיים וברורים שניתן להעביר אותם באימון קצר ואינטנסיבי.
שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כימיים וביולוגים כדי לתכנן וליצור מערכות רבגוניות, יצרניות ויעילות אנרגטית. לדוגמה מערכת השקייה המבוססת על תבנית הסתעפות (בדומה לעץ, ריאות) ועשויה מאבן מקומית והעברת המים על ידי כבידה.
הדגש בתכנון ובעיצוב הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים: במערכת אקולוגית מבוססת כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים ישנם אינספור הקשרים בין כל המרכיבים, מארג המזון, מיקום, שעות פעילות של בע"ח וכו'. הקשרים אלו חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפרמקלצ'ר תנסה לחקות יציבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות. לדוגמה ערימת קומפוסט מקיימת קשר ברור עם אנשים על ידי צריכת הפסולת האורגנית שלהם ועם הגינה על ידי יצירת דשן, אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר תאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת, העץ גם יהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השורשים וייתן יבול גבוה יותר.
דגש נוסף הוא יצירת מערכות בעלות רבגוניות גבוהה (Diversity), בדומה למערכות אקולוגיות בטבע בהן הרבגוניות היא גבוהה ויצירת מערכות חקלאיות מעורבות ואינטנסיביות (Polycultutre) בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית (Monoculture) אשר מובילה לצורך מתמשך בכימיקלים ורעלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת לסחף ולאובדן אדמות. לדוגמה בוסתן עצי פרי משולב, מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה. ניתן להוסיף עוד נדבך לרבגוניות של גינות חורף עונתיות מתחת לעצים נשירים או מטפסים ומתחת לחופת עצי הבוסתן ניתן לגדל גידולי צל או פטריות.
ליבה של הפרמקלצ'ר הוא הספקת מגוון כלי-עיצוב למרחב המחייה האנושי. מגוון כלים אלה עוזרים למעצב להכין מודל סופי שמבוסס על הדרכים בהן פועלות מערכות אקולוגיות.
חיקוי המערכת האקולוגית וחשיבות הקשרים
דוגמה פשוטה לקשרים במערכת אקולוגית היא כיצד השמש משפיעה על צמחים ומספיקת להם אנרגיה לגדול. הצמחים יכולים להיאכל על ידי צבי או לספק צוף לדבורים בתמורה להאבקה. צבאים יכולים לפזר זרעים של צמחים בגללים שלהם. הזרעים יכולים לגדול לעצים שיספקו מקלט ליצורים אחרים הדבורים יכולות לספק מזון לציפורים, והעצים מספקים להם מקומות בהם יוכלו לגדל קינים. עלי העצים נופלים ומשמשים כמקור מזון לחקרים ולפטריות. כל זה מהווה רשת של קשרים שמאפשרת קיום למגוון גדול של צמחים ושל יצורים חיים ומספקת להם מזון ומקורות מחסה. אחד החידושים של עיצוב הפרמקלצ'ר היה להעריך את היעילות והיצרניות של מערכות אקולוגיות טבעיות ולנסות ליישם זאת כדי לספק מזון ומחסה לבני האדם.
מתודולוגיית OBREDIM
OBREDIM הם ראשי תיבות של Observation, Boundaries, Resources, Evaluation, Design, Implementation and Maintenance. התבוננות, גבולות, משאבים, הערכה, עיצוב, יישום ותחזוקה. השלבים בשיטה זו הם בעלי דימיון לשיטות בהם משתמשים מנתחי מערכות בתכנון של מערכות תוכנה.
- התבוננות - מאפשרת לראות את אתר מתפקד בתוך עצמו, ולנסות להבין את היחסים הפנימיים שלו. יש הממליצים על תצפיות בנות שנה על אתר לפני נטיעה של גידול כלשהו. במהלך תקופה זו, ניתן להכיל בתכנון את כל הגורמים כמו מבנה הקרקע, הצמחייה הטבעית וכו'. תצפית של שנה מאפשרת לצפות באתר במשך כל העונות, אם כי במיוחד באיזורים עם אקלים ממוזג, יתכנו שינויים משמעותיים בין שנים שונות.
- גבולות - מתייחסים לגבולות הפיזיקליים שיש כגון גבולות עם השכנים.
- משאבים כוללים את האנשים המעורבים, מימון כספי כמו גם את הדברים שאותם אפשר לגדל או לייצר
- הערכה של שלושת הגורמים הראשונים מאפשרת התכוננות ל-3 השלבים הבאים. וזה מהווה שלב שבו יש לנהוג בזהירות ולחשב את המשאבים שיש ברשותך.
- עיצוב הוא תמיד תהליך יצירתי ואינטנסיבי ותמיד כדאי לנסות למתוח את היכולת של הבחנה בקשרים סינרגטיים עתידיים
- יישום הוא השלב הפיזי שבו חופרים, ומעצבים את האתר
- תחזוקה היא דבר שתמיד נדרש כדי לשמור על האתר במצב אופטימלי, תוך שינויים מינוריים לפי הנדרש, עיצוב טוב יקטין או ימנע את הצורך בשינויים עתידיים חשובים.
תבניות עיצוב
השימוש בתבניות שחוזרות על עצמן הוא לרוב גורם מרכזי בעיצוב פרמקלצ'ר. התבניות יכולות להיות טבעיות או שאובות מאתרי פרמקלצ'ר אחרים. דבר זה דומה למינוח התבניות שבה משתמש Christopher Alexander בארכיטקטורה והיא מקובלת גם בהנדסת תוכנה.
כל הדברים, כולל הרוח, גלי הים וכדור הארץ שסובב על צירו וחג סביב השמש, יוצרים תבניות שחוזרות על עצמן. ביישומי תבניות מעצבי פרמקלצ'ר משתדלים לפתח 1. מודעות לתבניות שקיימות בטבע (וכיצד מתפקדות תבניות אלה), 2. יישומים של התבניות באתר כדי לספק צרכי עיצוב מוגדרים.
לדוגמה כדי לתכנן שבילים אפשר להשתמש בדוגמה של ענפים מסתעפים במקום בתבנית של שבילים ישרים וזוויות ישרות. או להשתמש בשבילים דמויי ריאה מהשביל המרכזי.
איזורי פרמקלצ'ר
איזורי פרמקלצ'ר הם דרך לארגן את האלמנטים העיצוביים בסביבה האנושית תוך התבססות על תדירות השימוש של בני האדם. אלמנטים שמרבים לבצע עליהם מניפולציות או קציר ממוקמים קרוב לבית באיזורים אחד או שנים, בעוד שאלמנטים שדורשים פחות תחזוקה ממוקמים באיזורים מרוחקים יותר מהבית.
שכבות
בפרמקלצ'ר ובחוואות יער, מזהים 7 שכבות גובה
- 1. צמרת - עצי פרי ועצי אגוז גבוהים
- 2. שכבת עצים נמוכה - עצי פרי ננסיים
- 3. שכבת שיחים - פטל וגרגירים
- 4. עשבוניים - צמחי תבלין, סלק, קומפרי
- 5. שורשיים - (ריזוספרה) ירקות וצמחי שורש
- 6. פני הקרקע - גידולי פני שטח כמו תות שדה וכיסוי האדמה
- 7. שכבה אנכית - (מטפסים, גפנים).
יש המגדירים גם שכבה שמינית, מיקוספרה (פיטריות) שבדרך כלל נכללת בשכבת פני הקרקע.
מערכת אקולוגית בשלה כמו יער-גשם עתיק היא בעלת מספר עצום של קשרים בין הצמחים ובעלי-החיים המאפיינים כל שכבה: עצים גבוהים, עצים נמוכים, פני הקרקע, האדמה, פיטריות, חרקים וחיות אחרות. צמחים גדלים בגבהים שונים ויוצרים "מדרגות". דבר זה מאפשר קיום למגוון גדול יחסית של מיני חיים בשטח מצומצם יותר. צמחים מגדלים עלים, פרחים ופירות בתקופות שונות של השנה.
לדוגמה, בבריטניה שום-הבר מניב עלים בפני הקרקע של היער לפני שחופת העצים מופיעה שוב באביב. באופן זה היער סובל מעט ככל האפשר מסחף קרקע היות ותמיד יש שורשים וחיפוי של הקרקע. הדבר גם מציע מקום מחייה למגוון גדול של יצורים חיים שמספקים שירותים לצמחים כמו הפצת זרעים, האבקה, ופירוק חומרי מזון. הפרודוקטיביות של היער במובן של כמות הביומסה שנבנית עולה על זו של שדה חיטה הפורה ביותר. באופן זה היער יכול להיות פורה הרבה יותר עם כמות קטנה בהרבה של דשן. הקשרים הרבים בתוך היער מאפשרים מגוון אפשרויות וגורמים לפירוק מקסימלי של שטף האנרגיה שנע דרך המערכת.
מגוון גידולים - פוליקטורה
פוליקטורה (Polyculture) היא חקלאות שמשתמשת במגוון גידולים באותו שטח, תוך חיקוי של המגוון של מערכות אקולוגיות, והימנעות ממונוקולטורה - משטחים גדולים של גידול יחיד. הדבר כולל מחזור זרעים, מגוון גידולים (Multi-cropping) וגידולים- פנימיים (Inter-cropping). גידולי-סמטאות (Alley cropping) הוא פישוט של שיטת השכבות שבדרך כלל משתמשת רק ב-2 שכבות כאשר יש לסירוגן שורות של עצים ושל צמחים קטנים יותר.
שימוש במשאבים קיימים
מעצבי פרמקלצ'ר שמים דגש על ניצול משאבים קיימים, ועל רב שימושיות של דברים. מעצבים בשיטה זו משתמשים לעיתים קרובות גם בחומרי פסולת כדי לבצע שימוש חוזר או מחזור של החומרים בחקלאות או בבניה ירוקה.
גילדות
גילדות פרמקלצ'ר הן קבוצה של צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים שעובדים טוב במיוחד זה עם זה. זו הרחבה של המושג החקלאי המוכר של גידולים משולבים (Companion planting). אלו יכולות להיות גילדות ידועות מהטבע כמו גילדת אלון לבן שמתמקדת בעצי אלון לבן וכוללת 10 סוגי צמחים אחרים. ניתן להכין קהילות מקומיות על ידי החלפה של צמחים שמתאימים יותר לשימוש אנושי.
"שלוש האחיות" - תירס, דלעת (Squash) ושעועית הם גילדה ידועה מאוד ביבשת אמריקה, אם כי זו גילדה של גידולים חד שנתיים ולכן מהווה דוגמה לא מייצגת. רוב גילדות הפרמקלצ'ר נבנות משילוב של לפחות 3 צמחים רב-שנתיים, וכן נבחרים לרוב צמחים שלכל אחד מהם לפחות 3 פונקציות.The British NationalVegetation Classification מספקת שורה מלאה של קהילות צמחים בבריטניה.
הגדלת קצוות
מתככני פרמקלצ'ר שמו לב כי במקומות מפגש של סביבות שונות מהווים איזור שבו יש פעילות רבה וקשרים רבים. הדוגמה הטובה ביותר להדגמת עקרון זה היא חוף הים. המקום בו הים והיבשה נפגשים מהווה איזור עשיר שעונה על צרכים רבים של חיות ובני אדם. לשם דוגמה, כמעט כל בני האדם חיים בטווח של 100 קילומטרים מחוף הים. באופן דומה רוב החיות חיות ליד איזורים של נהרות או אגמים, וחלק גדול מהמינים בים חיי בקרבת היבשה ובקרבת שכבות המים הקרובות לאוויר ולא בעומק הים.
רעיון זה ממומש בעיצובי פרמקלצ'ר באמצעות שימוש בספירלות בגני עשבים או יצירת בריכות בעלות מבנה חוף גלי במקום בעיגול פשוט - היות ועיצובים אלה מגדילים את שטח הפנים של הקצוות או של איזורי השפה. יש טענה כי גם איזורי גבול בין יער לבין איזורים פתוחים הם הפוריים ביותר.
תרבות מקומית
פרמקלצ'ר מושם דגש רב על מגוון כערך שמעשיר את החיים ומספק להם בסיס יציב. דבר זה נכון לגבי צמחים מקומיים לחקלאות ולצרכים אחרים (כמו רפואה) או שימוש בחומרים מקומיים לבנייה. דבר זה נכון גם בהקשר של תרבות מקומית ושמירה על מגוון של תרבויות מקומיות בעולם,
דבר זה נעשה הן כדי לשמור על הייחוד התרבותי של כל אזור בעולם. והן מתוך הרצון לשמור על תרבות מקומית, וכלכלה מקומית שבהן יש שימוש נמוך יותר במשאבים ובאנרגיה, ובכך לשמור על טביעת רגל אקולוגית נמוכה.
פרמקלצ'ר עירוני
פרמקלצ'ר עירוני הוא נסיון להתאים את עקרונות הפרמקלצ'ר לחיים עירוניים. בעוד שהגוף העיקרי של הפרמקלצ'ר ממוקד בחקלאות בת קיימא הפרמקלצ'ר העירוני מנסה לתת כלים לחיים בני קיימא עבור התושבים העירוניים שכיום מהווים מעל 50% מאוכלוסיית העולם. העיור המואץ גרם לכך שמעל 92% מתושבי מדינת ישראל חיים בעיר, כך שפרמקלצ'ר עירוני יכול להוות היבט חשוב בחתירה לקיימות ולסביבתנות. היבטים כמו בנייה ירוקה, טכנולוגיה נאותה, תחבורה בת קיימא, חסכון אנרגטי ועוד נכללים בפרמקלצ'ר העירוני ומקבלים בו מיקוד גבוה יותר.
פרמקלצ'ר בישראל
בישראל קיימת תנועת פרמקלצ'ר הומה, ומספר גדל של אנשים ומוסדות עוסקים בתחום ומלמדים אותו. מקומות בולטים בהם מיישמים פרמקלצ'ר ותחומים קרובים אפשר למצוא:
- אדמאמא בניר משה שבדרום הארץ שבה יש קהילה בהנחיית גור רתם,.
- עמק הטל ברחובות, שהוקמה על ידי אמיליו מוגלינר.
- חוות חווה ואדם ליד מודיעין, היא חווה אקולוגית שבה מיושמים עקרונות בתחום ומועברים קורסים. [1]
- משק צוף שהיה קיים בפרדס חנה, שהוקם על ידי טליה שניידר. שקידם מאוד את נושא הפרמקלצ'ר בעיר, וכולל בית גן שלם, וממחיש תחומים רבים בפרמקלצ'ר. עכשיו עברה לטלז-סטון במבואות ירושלים.
- המרכז לאקולוגיה יצירתית בקיבוץ לוטן שבערבה [2], [3]
חוות ומקומות נוספים העוסקים בתחום או בתחומים קרובים (מדרום לצפון):
- חוות מתנת המדבר ברמת נגב [4],
- אתר השומרה בירושלים (יער בטיפוח אקולוגי [5],
- מכללת פרמה - בית גן ללימודי אקולוגיה מעשית(-ליד שוהם)
- גן השדה של רעי פויכטונגר בכפר רות (ליד מודיעין). [6]
- יבולים, חווה אקולוגית קהילתית כפר מל"ל ענת גלנץ ורוני אשור [7]
- חוות "יש מאין" במושב נהלל. בחווה מתקיימים קורסי פרמקלצ'ר, סדנאות בניה אקולוגית ומתקיים בה שוק סחר חליפין מידי חודש.
- התיישבות החדשה בחוקוק (ליד הכנרת) בהובלת צבי ניר.
- בית לבב וקהילת אדמה במעלות [8]
- שלומית ואחיק דור משאר ישוב (בגליל העליון ליד החרמון).
- מיכל ויטל, כמו גם המרכז לאקולוגיה יצירתית בלוטן עוסקים בפרמקלצ'ר בהקשר של בנייה.
- הוצאת יער של טליה שניידר, היא הוצאת ספרי פרמקלצ'ר. הספרים בה מודפסים על נייר 100% ממוחזר, והיא מוציאה לאור ספרים ובהם מידע מעשי לאורח חיים אקולוגי. [9]
- אתר עץ בעיר עוסק בפרמקלצ'ר בהקשר של אקולוגיה עירונית
- זנגביל- מרכז קהילתי לצמחונות בירושלים- מארחים קורסים, סדנאות בגינה הלימודית.
- לגדל אמאדמה - ניבה ויותם קיי מלמדים קורסי פרמקלצ'ר בכפר סאלד שבגליל עליון. [10]
- חוות מעון-כפר אקולוגי המונה כ-20 משפחות
מרכזים נוספים ללימוד פרמקלצ'ר בהקשר עירוני יותר אפשר למצוא דרך גינות קהילתיות שקיימות בישובים רבים בישראל.
ספרים
- גן עדן בפתח הבית, הוצאת יער
- פרמקלצ'ר: מדריך למתחילים, מאת גרהם ברנט, הוצא לאור על ידי סלון מזל, תרגמה לעברית דריה פיטרסון. באתר באופן טבעי ניתן להוריד את הספר כולו, לחצו כאן להורדת הספר.
- יסודות הפרמקלצ'ר - (אנגלית) ספר להורדה באינטרנט מאת דייוויד הולמגרן, 2006
- מהפיכת הקנה הבודד (The one-straw revolution) - (אנגלית) ספרו של מסאנובו פוקואוקה משנת 1978 בהוצאת nyrb (אין אפשרות להורידו באינטרנט).
ראו גם
- פשטות מרצון
- טכנולוגיה נאותה
- עיצוב מקיים
- אקולוגיית קוד פתוח
- קומפוסט
- בנייה ירוקה
- מים אפורים
- "בידיים" המעבדה הוירטואלית לקיימות
- חקלאות פרמקלצ'ר
- משק חצי אוטרקי
קישורים חיצוניים
כללי
- דף הבית של דייוויד הולמגרן
- פרמקלצ'ר בוויקיפדיה האנגלית
- אין דבר כזה פסולת שיר הומוריסטי
פרמקלצ'ר בישראל
- פרמקלצ'ר ישראל
– קבוצה ברשת החברתית פייסבוק - ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי - אתר ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי
- חווה ואדם חווה אקולוגית במודיעין
- המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר קיבוץ עמיר ת.ד 209 ד.נ גליל עליון
- פרמה - בית גן ללימודי פרמקלצ'ר ואקולוגיה מעשית
- יבולים - חווה אקולוגית קהילתית
- לגדל אמאדמה - לימוד קורסי פרמקלצ'ר
- שפע הטבע- יוצרים סביבת חיים מקיימת בלוג בנושאי פרמקלצ'ר
- הוצאת יער
- דון קישוט מניר משה, כתבה על אדמאמא, מיכל גרינברג,31.10.2003 הארץ
- עושים שלום עם הטבע: קהילות פרמקלצ'ר, כתבה על אדמאמא ועמק הטל, טלי חרותי-סובר, ynet, 04.04.2006
| חקלאות | |
|
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל |
 |
|
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית | |
|
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא | |
|
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה | |
| קיימות | |
|
תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין |
 |
|
מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב | |
|
ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים | |
| תרבות הצריכה | |
|
מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית |
 |
|
סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב | |
|
חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית | |