זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות

זנגביל הוא מוסד ירושלמי העוסק בנושאי צמחונות, זכויות בעלי-חיים, הגנת הסביבה ותזונה. הוא ממוקם ברחוב בלפור שבשכונת רחביה. מטרתו לעודד מעבר לתזונה צמחית על מנת למנוע מחלות אצל בני אדם, למנוע סבל של בעלי חיים, ליצור אחריות קהילתית בדגש על חלוקה צודקת של משאבים בעולם ולהגן על כדור הארץ מאסון סביבתי.

על המקום

בזנגביל מתקיים מגוון רחב של פעילויות קבועות: הרצאות, סדנאות מזון, ייעוץ תזונאי, דוכני הסברה לזכויות בעלי חיים, שווקי קח-תן, ספרייה מתפתחת, חנות עם מוצרים אתיים, קואופרטיב מזון אורגני בשם "בר קיימא" וגינת ירק.

בעלות המקום היא בידי "האיגוד היהודי הבינ"ל לצמחונות". האיגוד הוקם ונתרם על ידי פיליפ פיק. המוסד פועל כחלק מרשת קהילות צמחוניות יהודיות בכל העולם. הסניף היחיד מלבד הסניף בירושלים ממוקם בלונדון, והוא הסניף המרכזי של האיגוד. איגוד זה הוקם בעקבות קהילת יהודים בלונדון אשר ראו את הקשר ההדוק בין מקורות היהדות לצמחונות, וכן לסביבה. האיגוד כיום משמש כמרכז הפצה של מגזינים שנשלחים לחברים בכל העולם ובו מאמרים בנושא, סיקור אירועי חג צמחוניים בקהילות השונות ומתכונים צמחוניים לחג.

הסניף בישראל החל לפעול בשנות התשעים בשכונת טלביה, ופעל במסגרת של פעילויות חודשיות או דו-חודשיות מרבית שנות הפעילות. בשנת 2008 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה משום ניהול בלתי סדיר של העמותה. בעקבות מהלך זה שונתה בעלות המקום, ופעילות המקום חודשה ואף הוגברה. עם זאת, תהליך החייאת העמותה עוד לא הושלם ולכן העמותה נחשבת עדיין בפירוק.

כיום זנגביל מופעל בידי קהילה ומספר פעילים הפועלים בהתנדבות. רכז הארגון בפועל הוא עו"ד יוסי וולפסון. החל מספטמבר 2010 מופעלת בת שירות לאומי.

רקע

מאחורי הגישה עומדים כתביו של הרב קוק, בהם "חזון הצמחונות והשלום". הרב קוק ידוע בבחירתו בתזונה צמחונית, וכמוהו גם תלמידו המפורסם הרב דוד הכהן שבחר להתנזר ממזון מהחי. מקורות נוספים הם מצוות "צער בעלי חיים" אשר מודגשת מספר פעמים רבות במקורות היהודיים, ועמה מציאות החזקת בעלי חיים כיום במשקים מתועשים.

חוקי הכשרות מנחים כיצד יש לשחוט בעלי חיים ולמנוע מהם סבל, אך אין בהליך הכשרות יחס לשאר התנאים בהם מוחזקים בעלי חיים במהלך חייהם. ריצ'רד שוורץ, מהרבנים המפורסמים שעסקו בנושא, כתב עשרות מאמרים וספרים, ובביקוריו בישראל נוהג לקיים הרצאות במרכז הירושלמי.

מתוך ספרו

	* יש לנו זכות בחירה לגבי התזונה שלנו, ואל לנו לתת להרגלים, נוחות ואפילו למסורת להיות הקובעים הבלעדיים לגביה. חובה עלינו לקחת בחשבון ערכים יהודיים בסיסיים (והייתי מוסיפה - וגם ערכים מוסריים אוניברסליים), שאינם מתיישבים עם המציאות הקשה של התנאים שבהם מגודלים בעלי החיים בתעשיות המזון המודרניות. היהדות רואה בצמחונות תזונה אידאלית, התואמת לכוונה הראשונית של ה', שבני האדם יהיו צמחונים (טענה זו הוא מבסס בפרק הראשון בספרו). מצווה היא לגלות יחס מתחשב כלפי בעלי החיים וכלפי בני האדם, אולם אכילת בשר בעלי החיים, שגודלו בתנאים מחפירים, פוגעת הן בבעלי החיים והן באדם עצמו, מאחר שהיא גורמת לבעיות בריאותיות ואקולוגיות ואחראית לרעב העולמי .

פוסקים וכותבים נוספים בנושא: הרב בני לאו, הרב יובל שרלו, ד"ר יעל שמש, הסופר ג'ונתן ספרן פויר, יצחק בשביס זינגר, פרנץ קפקא, שאר ישוב כהן, הרב שלמה גורן, הרב דוד רוזן (לשעבר רב ראשי של אירלנד).

פרוייקט "המהטמה":

המהטמה- הוא פרוייקט המאורגן על ידי פעילים עצמאיים. מטרת הפרוייקט היא לפתוח אנשים לאלטרנטיבה של אי אלימות ואי פגיעה בצורה של עשיה וחוויה. ולאפשר לכמה שיותר אנשים מרקע חברתי שונה להיחשף לאוכל טבעוני, להנגיש אותו, וללמד כיצד להכין אותו. הוא שואב את השראתו מפרוייקטים דומים באירופה, כדוגמת הקואלי קלאב בבריטון, אנגליה.

היוזמה החלה את דרכה במסגרת ה'דילה-בר', במרכז 'דילה' להפצת מידע אלטרנטיבי. לאחר סגירת המרכז עברה הקבוצה לפעול במסגרת זנגביל.

עקרונות מנחים:

• בר טבעוני:

בעקבות החיים רצופי הסבל שעוברים בעלי חיים במשקים המתועשים, הבר לוקח חלק בחרם כל מוצר שממן סבל של בעלי החיים. הבחירה בתזונה טבעונית היא גם מסיבה בריאותית, ולכן כמחצית מחומרי הגלם הם אורגניים, עם דגש על שימוש בדגנים מלאים והפחתת השימוש בסוכר מזוקק, שומנים מוקשים ומוצרים מעובדים. סיבה נוספת לבחירה בטבעונות היא סביבתית, (ראו השפעות סביבתיות של מזון מהחי), ולכן יש בחירה מכוונת במוצרים מקומיים, אורגניים, לא מעובדים ועם קשר ליצרנים.

• מתנדבים בלבד:

הפעילות כולה מאורגנת על ידי מתנדבים. בחירה זו נעשית על מנת להעצים את המשתתפים ולאפשר פתח ליוזמה אישית ובחירה ברמת המעורבות. בנוסף, הבחירה נועדה לאפשר למחירי האוכל להיות זולים במיוחד.

• תרומה מומלצת:

מחיר האוכל הוא בגדר תרומה מומלצת בלבד, והוא מסתמך על הרצון הטוב והמסירות של הלקוחות, במסורת של כלכלת מתנות, זאת על מנת שהקהילה תוכל לתמוך ברמות השונות של היכולת הכספית בקהילה, ושהאוכל יהיה נגיש לקהלים שונים.

• סחר הוגן:

עידוד תמיכה בארגוני הפצה והתקנים של סחר הוגן, אשר מספקים לכל חבריהם שכר מספק, הטבות בריאות, טיפול בילדים, ואפשרות להלוואות.

קישורים חיצוניים

• האתר של זנגביל
• אתר על צמחונות ויהדות, נשיא אמריטוס ריצ'רד שוורץ
• קואלי קלאב, בריטון, אנגליה בוויקיפדיה האנגלית
• סקירת ספרו של ריצ'רד שוורץ באתר אנונימוס
• קואופרטיב בר קיימא ברחביה