השפעות בריאותיות של מכוניות

למכוניות פרטיות יש השפעות רבות על הבריאות. השפעות אלה כוללות השפעה על התמותה, פציעות, מחלות, בעיות נפשיות, נטל תחלואה ונכות. הדבר מבוצע דרך מספר אפיקים:

• תאונות דרכים ודרכן תרומה לתמותה, פציעות, נכות ובעיות נפשיות.
• אורח חיים יושבני ודרכו השפעה על השמנה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד.
• זיהום אוויר מתחבורה ודרכו תרומה למחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם, סרטן, אסתמה ואולי גם מחלות נוספות כמו אוטיזם.
• זיהום רעש הגורם למתח נפשי, חירשות ומחלות לב.
• פגיעה בבריאות הנפשית -הגדלה של המתח הנפשי עקב פקקי תנועה, נהיגה ממושכת, וטראומות, וכן דרך גדלת העול הכלכלי שגורם המתח בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. השפעות נפשיות נוספות נגרמות על ידי הורדה של תחבורה פעילה - אורח חיים יושבני.
• יצירת קיטוע של שטחים עירוניים ובכך פגיעה בקשרים החברתיים דבר שפוגע בבריאות הנפשית.
• תרומה לאי שוויון בריאותי - פגיעה בנגישות לשירותי רפואה ולמזון בריא יותר, ופחות אפשרות כלכלית להשיג שירותים אלה בגלל הוצאות על רכב.

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית בארצות הברית (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[1] הדוח מצא כי בישובים בעלי תכנון מוטה תחבורה ציבורית יש הרבה פחות הרוגים בתאונות דרכים, (לרמה של רבע מישובים פרווריים), כי משתמשי תחבורה ציבורית הם בעלי בריאות משופרת עקב תחבורה פעילה והליכה לתחנות תחבורה ציבורית, שבישובים עם תחבורה ציבורית יש פחות זיהום אוויר מתחבורה, ויש ירידה במתח הנפשי וכן השפעות אחרות, הנובעות משיפור המצב הכלכלי של התושבים עקב אפשרויות תחבורה זולות יותר. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים.

מאמר משנת 2011 מצד קבוצת חוקרים, מצביע על הנזקים הרבים של מכוניות על בריאות. ההיבטים כוללים: תאונות, פגיעה בפעילות גופנית, רעש, פגיעה בהון החברתי. המאמר מציין גם את השפעתם על אי שוויון בריאותי ופעילות הלובי הפוליטי של מכוניות נגד הפחתת השימוש ברכב ונגד פעילות בתחומים כמו התחממות עולמית, נושא שיש לו השפעות בריאותיות נוספות.

ההשפעות הבריאותיות של המכוניות הן חלק מתוך ההשפעות שיש למכוניות על החברה שכוללות גם תופעות אחרות כגון: אובדן זמן בפקקי תנועה, אי שוויון תחבורתי, ייקור הדיור עקב הוצאות על חניה, תרומה לאי חום עירוני ובזבוז חשמל, פרבור, פגיעה בהון חברתי, קיטוע שטחי מחייה, תרומה להתחממות עולמית ועוד.

תכנון מוטה רכב פרטי ופרבור מחריפים עוד יותר את השפעות המכוניות על הבריאות על ידי הגדלה של תופעות כגון נסועה כוללת, תאונות דרכים, פקקי תנועה, זיהום אוויר, הפחתת פעילות גופנית ועוד. הם בעלי השלכות כלכליות ובריאותיות נוספות. אלה כוללים ייקור נוסף של העלויות הכלכליות של התושבים, פקקי תנועה וייקור שירותי רשת אשר מייקרים גישה לשירותי רפואה, למוצרים בריאים, פריסה של שירותי בריאות בקהילה והגעה של שירותי חירום והצלה. בנוסף דפוסים כאלה יכולים להקשות על קידום של חלופות למכוניות כמו תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. השפעות נוספות של פרבור יכולות להיות דרך השפעתו על הון חברתי, דפוסי פשיעה ועוני.

תאונות דרכים

תחבורה בישראל

תחבורה בישראל פקקי תנועה בישראל פרבור בישראל נתונים על תחבורה בישראל תחבורה ציבורית בישראל תחבורת רכבות בישראל תחבורת אופניים בישראל הולכי רגל בישראל תאונות דרכים בישראל זיהום אוויר בישראל רקע: פרבור תכנון מוטה רכב פרטי השפעות בריאותיות של מכוניות השפעות חיצוניות של מכוניות משבר הדיור בישראל עירוניות מתחדשת תחבורה בת קיימא הליכתיות בנייה מרקמית תכנון מוטה תחבורה ציבורית תחבורת מעברים איזורי מיתון תנועה

ערכים מורחבים – תאונות דרכים, תאונות דרכים בישראל

תאונות דרכים גורמות לסבל עצום המתבטא בחיי אדם, פציעות וסבל גופני ונפשי לנפגעים ולבני משפחותים. לתאונות יש עלויות חברתיות וכלכליות גבוהות שמוטלות על כלל החברה. לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2013 תאונות דרכים גרמו למותם של 1.25 מיליון בני אדם. מספר הפצועים והנכים מתאונות דרכים ברחבי העולם נאמד בעשרות מיליוני בני אדם בשנה.

הסיכוי למות בתאונת דרכים במדינה כמו ארצות הברית גבוה פי 3 יחסית למוות עקב נשק חם, והוא גבוה כמעט פי שתיים יחסית לסך סיבות המוות הפתאומי האחרות שאינן מחלה, כמו ירי מנשק חם, שריפות, סופות, תאונות טיסה, רעידות אדמה וכו'. [2]

בנוסף למוות, פציעות גופניות ופגיעות נפשיות של הנפגעים בתאונה ובני משפחה, לתאונות יש גם השפעות נוספות כגון פגיעה ברכוש, עלות רפואית לטיפול בפציעות ולשיקום נכים, עלות רפואית לטיפולים נפשיים במעורבים, בני משפחה ועדי ראיה, פגיעה במעסיקים וירידה בפריון הכלכלי, הפסדי תוצר, פקקי תנועה בכביש לאחר תאונה, עלות ההפעלה של צוותי החירום המגיעים למקום התאונה (משטרה, מגן דוד אדום, מכבי אש), עלויות למערכת המשפט, עלויות תשתיות שנועדו למנוע את התאונות, עלויות אכיפה למניעת תאונות ועלויות חברתיות וכלכליות עקיפות (לדוגמה ליווי של הורים את ילדיהם בכביש מחשש לתאונות, הגבלת חופש תנועה של הולכי רגל בעיר ועוד). הוועדה למיסוי ירוק העריכה בשנת 2008 את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים בישראל בכ-0.67% מהתמ"ג, שהם 7 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני שנת 2014). מחקר מאוחר ומקיף יותר של משרד התחבורה מצא כי הערכות קודמות יותר הסתכמו על דיווחי חסר של תאונות, המחקר מעריך את הנזק הכלכלי של תאונות בישראל ב-15 מיליארד ש"ח נכון לשנת 2012, המהווים 1.1% מסך התמ"ג של המדינה.

עבור הנוסעים, השימוש בתחבורה ציבורית בטוח בהרבה יחסית למכונית. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו הולכי רגל) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.

אחוז המתים בתאונות הדרכים בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסייה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסייה התרחש למרות שכלולים רבים בטכנולוגיה (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל-75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ו/או נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.

בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש בפינלנד, גרמניה וישראל, ופחות מ-5 אנשים ל-100 אלף איש בשווייץ, שוודיה והולנד. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות

אזורים בעלי תכנון מוכוון תחבורה ציבורית ועירוניות מתחדשת מספקים יתרונות גדולים לתושבים שבהם, שכן הם נוהגים פחות ק"מ בכל שנה, הם חשופים פחות לסיכון מצד נהגים אחרים (כהולכי רגל וכנהגים), ויש להם אפשרויות תחבורה טובות יותר שמאפשרות להם להימנע מנהיגה במצבים מסוכנים כמו נהיגה בזמן עייפות, מחלה או שיכרות. למרות שכמות התאונות הכוללת גבוהה יותר באזורים עירוניים (בארצות הברית) בגלל שיש יותר אינטראקציות בין רכבים, חומרת התאונות וכמות הנפגעים (מתים, פצועים) היא גבוהה יותר באזורים בעלי צפיפות נמוכה יותר (פרברים) בגלל מהירות גבוהה יותר ובגלל זמני תגובה איטית יותר של צוותי חירום ורפואה. במילים אחרות, תושבים של שכונות עירוניות הם בעלי תאונות רבות יותר אבל חמורות פחות ואילו תושבי הפרברים והכפרים הם בעלי תאונות מעטות יותר אבל קטלניות.

כתוצאה מכך אחוז האנשים שמתים מתאונות (של תחבורה ציבורית ושל מכוניות) באזורים בעלי תכנון מוטה תחבורה ציבורית הוא נמוך משמעותית ככל שכמות הנסיעות בתחבורה ציבורית גדל. בארצות הברית, באזורים בעלי כמות נסיעות בתחבורה ציבורית שעולה על 400 מייל בשנה, התמותה מתאונות דרכים ל-100 אלף איש עומדת על פחות מ-10, ומגיע לפעמים ל-5 אנשים בשנה, בעוד שבישובים עם כמות נסיעות בתחבורה ציבורית נמוכה מ-200 מייל בשנה, יש ישובים רבים שבהם שיעור ההרוגים ל-100 אלף נע בין 15 ל-25 בני אדם בשנה.

זיהום אוויר מרכב פרטי ומתחבורה

ערכים מורחבים – זיהום אוויר מתחבורה, השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

השוואה בין פליטות של פחמן דו חמצני בין סוגי ערים שונות בעולם. פליטה זו נמצאת בקורלציה למזהמי אוויר אחרים כגון חומר חלקיקי ותחמוצות חנקן שכן היא קשורה לכמות גזי הפליטה הנפלטים מהמכונית. המבנה המפורבר והפרדת שימושים הנהוגה בערי ארצות הברית (וכן בקנדה ובאוסטרליה), גורם לשימוש נרחב ברכב פרטי במקומות אלה לעומת ערי אירופה שלתושביהן יש הכנסה דומה, אך יש להן תכנון עירוני שונה ונוטה יותר לעירוניות מתחדשת. כתוצאה מהשימוש המוגבר ברכב יש בארצות הברית רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר, תרומה להתחממות עולמית ועוד השפעות חיצוניות של רכב פרטי.

לפי סוכנות הסביבה של ארגון האומות המאוחדות, זיהום אוויר עירוני מקושר למוות מוקדם של כ-1 מיליוני אנשים ברחבי העולם בכל שנה (נתון דומה לכמות האנשים שמתה בגלל תאונות דרכים). הערכה היא כי זיהום האוויר העירוני עולה כ-2% מהתמ"ג של מדינות מפותחות וכ-5% מהתמ"ג של מדינות מתפתחות. 90% מזיהום האוויר במדינות מתפתחות מקורו בזיהום אוויר מכלי רכב מנועיים, הנובע משילוב של כמות גדולה של רכבים ישנים, יחד עם תחזוקה גרועה של הרכבים, תשתיות לא מספקות ודלקים באיכות גרועה. הפרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, ביחס לזיהום אוויר בעולם והקשר שלו למחלות לב ושבץ עלול להעלות את הערכה זו לכמות גבוהה יותר.

רוב זיהום אוויר מתחבורה מגיע מכלי רכב יבשתיים. הדבר נובע מ-4 מקורות זיהום אוויר עיקריים:

• זיהום הנפלט על ידי המכוניות (ממפלטים ומשחיקת צמיגים),
• זיהום הנגרם על ידי כלי רכב יבשתיים אחרים כמו אוטובוסים, משאיות ואופנועים, ובחלקו מוחמר עקב פקקי תנועה הנגרמים על ידי מכוניות,
• זיהום הנגרם בזמן הייצור של מחזור חיים של התחבורה היבשתית: הפקה וזיקוק של נפט, זיהום הנגרם בזמן הכרייה והייצור של חומרי גלם למכוניות (פלדה, אלומיניום, זכוכית), ייצור המכוניות עצמן וייצור הצמיגים. הכנת חומרי גלם ובנייה של תשתיות תחבורה כגון כבישים גשרים ומחלפים.
• זיהום הנגרם בסוף החיים של המכוניות כאשר מתיכים אותן לגרוטאות מתכת.

רוב המחקרים והערכות של זיהום אוויר מתחבורה נוגעים בשני המקורות הראשונים לזיהום, ומתעלמים מזיהום אוויר תעשייתי שנגרם עקב תחבורה.

לזיהום האוויר יש לא רק השפעות בריאותיות אלא גם השלכות אקולוגיות כגון גשם חומצי, ותרומה להתחממות עולמית. תהליכים אלה עלולים להיות בעלות השפעות בריאותיות נוספות.

סוגי מזהמי אוויר הנפלטים מרכב מנועי

זיהום האוויר הישיר הנפלט ממכוניות כולל זיהום חלקיקי, תחמוצות חנקן, הידרוקרבונים, (ואוזון בגובה הקרקע הנוצר כתוצאה מכך), פחמן חד חמצני. בעבר נכללה גם עופרת כחלק מזיהום האוויר מתחבורה וכן נפלטו גם תחמוצות גופרית אך כיום חומרים אלה אינם נפלטים על ידי מכוניות במדינות מפותחות, תחת זאת חומרים אלה נפלטים במהלך זיקוק הדלק. בנוסף למזהמים הנפוצים זיהום האוויר מתחבורה מכיל גם חומרים נדירים יותר אך רעילים ומסוכנים יותר כגון בנזן, 1,3-בוטדיאן וacetaldehyde - מסרטנים וודאיים בבני אדם.[3]

זיהום חלקיקי

זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008. רוב זיהום האוויר בערים כמו ירושלים ותל אביב בישראל נובע מזיהום אוויר מתחבורה. דבר זה מוחרף על ידי פקקי תנועה הגורמים להגדלת ריכוזי הזיהום.

ההשפעות הבריאותיות של חומר חלקיקי נבדקו בצורה רחבה על בני אנשים ובעלי חיים, והן כוללות אסתמה, סרטן ריאה, מחלות לב, ומוות מוקדם. קשר אפשרי קיים גם לחשיפה של הורים לזיהום לזיהום חלקיקי (לדוגמה דיזל) לבין הסיכוי של הילדים לפתח אוטיזם.

החלקיקים הגדולים יותר מסוכנים פחות בגלל שהם נתפסים ביתר קלות על ידי שערות הגנה וריר בתוך האף והגרון ולאחר מכן נפלטים אל מחוץ לגוף על ידי הנשימה, שיעול, או שהם נבלעים לתוך מערכת העיכול. חלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון, PM₁₀, יכולים להגיע לקנה הנשימה ולריאות ולגרום לבעיות בריאותיות. חלקיקים בגודל כזה אינם מייצגים גבול ברור בין חלקיקים הנכנסים לעומק מערכת הנשימה לבין חלקיקים שנעצרים בתחילתה אבל רוב הגופים העוסקים בתחום מתייחסים לנתון זה כדי לנטר כמויות של חלקיקים באוויר.

החלקיקים הקטנים מ-2.5 מיקרון, PM_2.5, עוברים הגנות אלה ביתר קלות ומגיעים לתוך קנה הנשימה לריאות - כולל לעומק הריאות במרכזי החילוף חמצן ופחמן דו חמצני.חלקיקים קטנים מאוד (קטנים מ-100 ננו-מטר) עשויים לחדור את קרומי הראות ולנדוד עם זרם הדם לאיברים אחרים. רמות גבוהות של חלקיקים קטנים באוויר (בעיקר חלקיקים שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרון) קשורה לשורה של בעיות בריאותיות, כמו מחלות לב, בעיות בתפקודי ראה וסרטן ריאות. חומר החלקיקי המרחף. חלקיקים אלה הם בעלי חדירות גבוהה למערכת הנשימה, והם סופחים על פניהם חומרים אורגניים, מתכות וחומרים מזיקים אחרים.

תחמוצות חנקן

המקור הנפוץ ביותר לזיהום של תחמוצות חנקן הוא מנועי בעירה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור פאלפ שפולטים חנקן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נוספות. חנקן דו-חמצני הוא מזהם סביבתי רחב היקף בסביבה העירונית, כאשר בחלק מהמקומות הוא מגיע לריכוזים של 30 מיקרו-גרם למטר-רבוע, כמות קרובה לרמות בלתי בריאות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי כמות של 40 מיקרו-גרם למטר-רבוע היא מסוכנת. [4] . תחמוצות חנקן נקשרו במספר מחקרים לסרטן ריאות. החנקן הדו-חמצני משנה גם את הרכב האטמוספירה ובין היתר הוא מעורב בייצור של אוזון בגובה הקרקע שהוא מזהם בפני עצמו.

אוזון בגובה הקרקע

האוזון הוא מחמצן חזק מאוד ולכן עלול לפגוע בחומרים אורגניים על ידי כך שהוא שורף את קירות התא. את התוצאות הפיזיולוגיות של פגיעה זו ניתן לחלק לשתי רמות: ראשית, חשיפה ארוכת טווח גורמת לפגיעה בחלקים העדינים ביותר בדרכי הנשימה בכלל ובריאות בפרט, נזק הדומה מאוד לנזק הנגרם מעישון. הרקמות של קירות דרכי הנשימה הופכות לנפוחות ומודלקות, לבסוף מתפתחים אזורים מצולקים. כשהמצב מחמיר יכולת הנשימה קטנה ולכן גם העברת חמצן לכל הגוף.

שנית, נפגע התפקיד ההגנתי של הריאות נגד מחלות מדבקות הנגרמות מגורמים ביולוגיים כגון חיידקים ואורגניזמים אחרים. זאת ככל הנראה בגלל הפגיעה בתאים האחראים להגן על הגוף מפני פולשים זרים, מידת הרגישות לדלקות גוברת. פירוש הדבר שעולה הרגישות לתחלואה למחלות מדבקות בדרך הנשימה כגון דלקת ריאות, שחפת וכו'. מחקרים חדשים מראים כי חשיפה מצטברת לרמות נמוכות של ריכוזי אוזון יכולה להיות מזיקה יותר מחשיפה חד פעמית לרמות ריכוזים גבוהות יותר.

ההשפעות כוללות:

• גירוי בדרכי הנשימה, שיעול
• ירידה ביעילות פעולת הראות: קושי בשאיפה עמוקה -הנשימה הופכת רדודה יותר ומתפתח קושי בנשימה בעת פעילות מאומצת.
• החמרה של אסתמה על ידי הגברת הרגישות לאלרגנים.
• הגברת הפגיעות לזיהומי מערכת הנשימה.

ההשפעות הבריאותיות של האוזון בגובה הקרקע הן בעיקר על ילדים, זקנים ואנשים עם מחלות לב ונשימה.

השפעות בריאותיות של זיהום מרכב מנועי

התפלגות סיבות המוות עקב זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) ברחבי העולם. אנשים רבים חוששים מפני תרומה של זיהום אוויר לסרטן, אולם השפעתו הבריאותית העיקרית היא למחלות לב כלי דם ושבץ. במדינות עשירות זיהום אוויר סביבתי גורם למוות של 450 אלף איש בשנה, אם כי לא ידוע כמה מתוך זה הוא זיהום אוויר מתחבורה.

מחלת לב כלילית ושבץ

פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מצא כי באופן כללי, זיהום אוויר סביבתי (להבדיל מזיהום אוויר ביתי) גורר 3.7 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. מתוכם 450 אלף מקרי מוות בשנה במדינות עשירות. מתוך מקרי המוות הללו, 80% מיוחסים למקרי מוות עקב שבץ ומחלת לב כלילית. עם זאת לא ידוע כמה מתוך זיהום זה מקורו בתעשייה ובייצור חשמל וכמה נובע מזיהום תחבורתי.

השפעות קצרות טווח של זיהום אוויר בהקשר של מחלות לב הן פגיעה באנשים שיש להן בעיות לב וכלי דם. זיהום אוויר יכול לגרור אירוע של התקף לב או בעיות אחרות, ו"לדחוף אנשים מעבר לצוק". מחקרים מראים כי יש עליה במקרי האישפוז ובמקרי המוות כאשר יש ריכוזים גבוהים של ערפיח בלוס אנג'לס, ומחקרים מראים כי דבר זה מתרחש גם במדינות אחרות.[5] על פי מחקרים שביצעה האגודה האמריקאית למניעת מחלות לב, שפורסמו בשנת 2010, אפילו חשיפה של מספר שעות לזיהום אוויר מסוג חלקיקים יכולה לגרום למוות של חולי לב או להחמרה במצבם ומסוכנת במיוחד עבור חולים כרוניים. [6]

השפעות ארוכות טווח של זיהום אוויר הן השפעות דלקתיות על הלב דבר שמעודד מחלת לב כלילית. חוקרים מודאגים במיוחד מחומר חלקיקי עדין בגודל 2.5 מיקרון ומטה, שקשורים לשריפת דלקים. הם עוברים את מערכות הסינון של הגוף וגורמים לגירוי של הריאות ושל כלי הדם סביב ללב.[7]

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת Northwestern בשיקגו קשר בין זיהום אוויר חלקיקי לבין הופעה של קרישי דם שעלולים להוביל להתקפי לב ולשבץ. זיהום חלקיקים גורם לדלקת בריאות, וכתוצאה מכך להפרשה של מרכיב במערכת החיסונית המוכר בתור interleukin-6, שבתורו מעודד הופעת קרישי דם. המחקר נולד בעקבות מחקר סטטיסטי אחר שמצא כי חשיפה לאדי דיזל שיבשה את היכולת של אנשים שעברו התקף לב לפרק קרישי דם. [8]

ב-1993 פורסם מחקר באנגליה שבדק לאורך 17 שנה 8,000 איש בששה אזורים בעלי ריכוזים שונים של חלקיקי PM_2.5. לפי המחקר, באזורים בעלי ריכוזים גבוהים של חלקיקים הסיכוי למוות מוקדם גבוה ב-26% יחסית באזורים בעלי ריכוזי חלקיקים נמוכים. מחקרים נוספים הראו קשר בין מחלות לב-ריאה לבין חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר של 2.5 מיקרומטר ומטה.

מחקר משנת 2002 שפורסם ב-American Medical Association טוען כי חלקיקי- PM_2.5 גורמים לרמות גבוהות של משקעים בעורקים דבר הגורם למחלות לב.

וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי למחלות לב ריאה - בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם.

לעיתים תכופות אוזון בגובה הקרקע והחלקיקים הנשימים עדינים (PM_2.5) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם).

מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה תמותה ממחלות נשימה גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע).

במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד. הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.

מחקר אפידמיולוגי במרכזים עירוניים בארצות הברית העלה מתאם גבוה בין ריכוז האוזון באוויר למוות מוקדם. המחקר העריך שירידה של שליש בריכוז האוזון תציל את חייהם של כ-4000 אנשים בשנה בארצות הברית. בהתאם, הוחמרו תקנות זיהום האוויר באזורים שונים בארצות הברית לשם הורדת רמת האוזון בטרופוספירה.

מחלות סרטניות

מסרטן וודאי

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, סיווגה בשנת 2012 גזים הנפלטים ממנועי דיזל כחומר מסרטן וודאי בקרב בני אדם (קבוצה אחת) בהתבסס על ראיות לקשר בין חשיפה לזיהום לבין סרטן ריאה.

סוכנות ההגנה של ארצות הברית מעריכה כי זיהום האוויר מתחבורה יבשתית שם אחראי למחצית ממקרי הסרטן הנגרמים כתוצאה מזיהום אוויר במדינה, יש לשים לב כי נתון זה עשוי להשתנות בין מקומות שונים לפי דרגת חומרת הזיהום התעשייתי וכן גורמים המשפיעים על חומרת זיהום האוויר מתחבורה. [9]

בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מדנמרק מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.

מחקר שבוצע באוניברסיטת יוטה בשנת 2002 על חצי מליון אזרחים על פני 8 שנים בערים שונות, גילה קשר בין זיהום של חומר חלקיקי באוויר ממכוניות וממפעלים לבין תחלואה ותמותה מסרטן הריאה. המחקר גילה עליה של 8% בתמותה מסרטן ריאות על כל עליה של 10 מיקרוגרם של חלקיקים במטר רבוע. [10]. מחקר דני משנת 2010 בדק את הקשר בין תחמוצות חנקן שמקורן בזיהום אוויר מתחבורה לבין תחלואה בסרטן ריאה ומצא קשר צנוע בין שני הדברים.

מחקר דני משנת 2011 מצא כי יש קשר אפשרי בין חומרי זיהום אוויר שונים שמקורם בפליטות מתחבורה לבין צורות אחרות של סרטן כולל סרטן צוואר רחם וסרטן המוח.

וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא טענה כי לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות גידולים סרטניים שונים.

דבר זה יכול להיות מוסבר על ידי כך שתגובות כימיות בין גזים באטמוספירה, פחמימנים ותחמוצות חנקן אשר יוצרים אוזון בגובה הקרקע, עלולים להיות מעורבים בתגובות נוספות אשר יוצרות פורמלדהיד, גורם מסרטן וודאי בבני אדם.

בשנת 2008 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן לימפומה מסוג נון הודג'קינס.

הפרעות בנשימה ופגיעה בריאות

מחקרים אשר בוצעו באזור לוס אנג'לס מראים שאנשים לא מעשנים, אשר נחשפו לרמות גבוהות של אוזון, סבלו מהפרעות בנשימה שבדרך כלל מופיעות בקרב אנשים המעשנים חפיסת סיגריות ליום. אנשים העוסקים בפעילות מתונה שנחשפו למשך 6-7 שעות לרמות נמוכות של אוזון סובלים מתפקוד ראות מופחת וזיהומים המלווים בתסמינים של כאב בבית החזה, לחץ בדרכי הנשימה ושיעול.

מחקרים אשר בוצעו בקרב ילדים ונערים במחנות קיץ בהם מבלים את רוב שעות היממה באוויר הפתוח הראו כי חשיפה יומיומית לריכוזי אוזון בגובה התקן האמריקאי (235 ppb לשמונה שעות לטענת המשרד להגנת הסביבה)ואף נמוך ממנו גרמו לתפקוד ראות ברמה נמוכה יותר.

מחקר נוסף בדק תגובה של קבוצת רוכבי אופניים צעירים ובריאים והראה שחשיפה לרמות אוזון בריכוז ממוצע של 87 מיקרוגרם למטר מעוקב עם ערך מקסימלי של 195 מיקרוגרם למטר מעוקב גרמה, לאחר הפעילות, להופעת תסמינים של קוצר נשימה ולחץ בבית החזה, זאת למרות שהריכוזים היו נמוכים בצורה משמעותית מהתקנים אשר נקבעו בארצות הברית לאוזון.

קבוצות אוכלוסייה הסובלות מאלרגיות או רגישות בדרכי הנשימה עלולות להרגיש רע מהשפעות החשיפה לאוזון אשר נוטה להשפיע לא רק על הריאות אלא גם על האף ודרכי הנשימה.

אוטיזם

מחקרים בשנים האחרונות בודקים את האפשרות של חשיפה לזיהום אוויר לבין אוטיזם, שכן זיהום אוויר יכול להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח ולהיכלל בקשת האוטיסטית. חשיפת הורים לזיהום של חומר חלקיקי מדיזל, קשורה באופן סטטיסטי לסיכון פי 2 לתחלואה של ילדים באוטיזם לעומת הורים שלא נחשפו. היבטים דומים נגרמו גם עקב חשיפה לזיהום תעשייתי עקב מתכות כבדות. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, לזיהום חלקיקי עדין (PM_2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר שעקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ) מצא שבאזורים מזוהמים מאוד הסיכון לאוטיזם יכול להיות כפול לעומת אזורים נקיים. הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [11]

מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר משנת 2014, בהובלת Deborah Cory-Slechta, תאר כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגיל מוקדם יכול לגורר שינויים מזיקים במוח של עכברים, כולל הגדלה של חלקים במוח שנצפתה במוחות של בני אדם שיש להם אוטיזם וסכיזופרניה. בדומה למחלות אלה, השינויים מתרחשים בעיקר בקרב גברים. העכברים סובלים גם מתת תפקוד בזכרון קצר-טווח, יכולות לימוד ושליטה על דחפים. המחקרים האלה מתאימים למספר מחקרים חדשים שמצביעים אל קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אוטיזם בילדים. מחקר בולט במיוחד הוא מחקר מ-JAMA Psychiatry משנת 2013, שדיווח כי ילדים שחיו באזורים בעלי רמות גבוהות של זיהום אוויר מתחבורה בשנת חייהם הראשונה, היו בעלי סיכוי גבוה פי 3 לפתח אוטיזם. [12]

זיהום אוויר הנפלט במהלך זיקוק דלק ושלבים אחרים

קובץ:פליטת מתכות כבדות מסרטנות כזיהום אוויר ממפעלים באזור חיפה.png

פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה בוצעה על ידי 2 מפעלים שקשורים לתחבורה ממונעת - בתי הזיקוק בחיפה (זיקוק בנזין וסולר לתחבורה) וחוד אסף פלדה (טיפול בגרוטאות מתכת)

זיהום אוויר נוסף נפלט במהלך מחזור החיים של המכוניות שאינו נסיעה.

לדוגמה חלק ניכר מהבנזין שנצרך בארץ מזוקק בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. בתי הזיקוק בחיפה הם מזהם האוויר העיקרי שם. לפי דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה, פלטו בתי הזיקוק במהלך 2012 לאוויר: 1,432 טונות של תחמוצות חנקן, 2,209 טונות של תחמוצות גופרית, 257 טונות של פחמן חד חמצני, 257 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, 115 טונות חומר חלקיקי עדין מרחף, 69 טונות של חומר חלקיקי מרחף בגודל 10 מיקרון, 91 טונות מתאן, 12 טון אמוניה, 5 טונות של פחמנים הדרוכלורופלואורים, 2.9 טונות ניקל, 1 טונה של ואנאדיום, 940 ק"ג טולואן, 951 ק"ג קסילן, 296 ק"ג של בנזן, 33 ק"ג עופרת, 7 ק"ג כספית, 4 ק"ג בריליום, ו-4 ק"ג קדמיום. [13]

זיהום אוויר נוסף נפלט במהלך מחזור החיים של הרכב- כריית מתכות והפקת חומרי גלם כגון פלדה, אלומיניום וזכוכית, ייצור המכוניות, והפרטות מהמכוניות. היבטים אחרים כוללים זיהום הנגרם מהיבטי תפעול של הרכב הפרטי (כגון מוסכים), הפקת נפט, הובלת הנפט ואיחסונו, והובלת מכוניות. לדוגמה, נכון לשנת 2012 מפעל חוד אסף פלדה, שחלק חשוב מפעילותו הוא מחזור גרוטאות רכב, הוא המקור העיקרי במפרץ חיפה לפליטת קדמיום, עופרת וכספית לאוויר - שלוש מתכות כבדות מסרטנות ורעילות. [14]

הערכה כלכלית של זיהום אוויר מתחבורה

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עליה ניכרת בכמות הפקקים, כמות כלי הרכב והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 היתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים. זאת ככל הנראה עקב שיפורים במנועים. טענה זו עומדת מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של פחמן חד חמצני בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[15] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[16]

לפי הלוחות של עלות זיהום האוויר שמפרסם המשרד להגנת הסביבה, העלות של כל טונה זיהום אוויר מתחבורה עולה עם השנים.

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009. עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014. נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM₁₀ או PM_2.5 שהוא סוג מזהם מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM₁₀.

סוג המזהם	כמות שנפלטה (טונות)	עלות הזיהום לטונה (₪ לטונה)	סה"כ העלות בשנה (מיליוני שקלים)
תחמוצות חנקן	48,116	80,978	3,896.3
פחמן חד חמצני	185,371	1,119	207.4
פחממנים (חומרים אורגניים נדיפים)	39,547	23,023	910.5
אבק מרחף (חומר חלקיקי)	954	101,631	96.9
סה"כ	273,988		5,111

על פי הערכה זו, סה"כ עלות זיהום האוויר מתחבורה מגיעה לכ-5 מיליארד ש"ח בשנה שהם כ-0.5% מהתמ"ג נכון לשנת 2013. דבר זה אינו כולל היבטים שונים כגון חשיפה גבוהה יותר של אנשים לזיהום אוויר עקב הקרבה למקורות הזיהום (לוחות המשרד להגנת הסביבה אינם מבחינים בין זיהום עירוני לבין עירוני). נתוני הלמ"ס אינם מעודכנים ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון מתכות כבדות או אוזון בגובה הקרקע.

על פי מחקר של משרד התחבורה הבריטי, זיהום אוויר מתחבורה עירונית עומד על 0.72-0.3 אחוזים מהתמ"ג שהם 3-7.5 מיליארד ש"ח בשנה (על פי התאמה לתמ"ג הישראלי, אך ללא התחשבות בצפיפות ובמזג האוויר). על פי הערכה של הוועדה למיסוי ירוק, שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, עלות זיהום האוויר מתחבורה יבשתית, הגיעה לכ-2.08 אחוזים מהתמ"ג. שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013.

אורח חיים יושבני

ערכים מורחבים – אורח חיים יושבני, תחבורה פעילה

השוואת אחוז התחבורה הפעילה מבין סך התחבורה העירונית בין גרמניה, הולנד וארצות הברית בשנת 1995. השפעת הגיל על הליכה ברגל ואופניים זניחה יחסית למשתנים הקשורים בתכנון עירוני ובתרבות.

השימוש המוגבר במכונית, יחד עם מעבר למשרות משרדיות המבוצעות ליד מחשב, ושעות ארוכות של צפייה בטלוויזיה הן סיבות מרכזיות ל"אורח חיים יושבני" שגורם לירידה בפעילות גופנית וגוררת פגיעה רצינית בבריאות האוכלוסייה בחברה המערבית. משרד הבריאות האמריקאי והישראלי מכירים בכך כי אורח חיים יושבני מגבירים את תחלואה בסוכרת מסוג 2, מחלת לב כלילית, שבץ ומספר מחלות סרטניות כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס.

לפי ארגון הבריאות העולמי, פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי להשמנה, והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק העישון מזיק ממנו לבריאות. דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.

לפי מחקר משנת 2012, 9% ממקרי המוות המוקדם בעולם נובעים מאורח חיים יושבני, והפגיעה שלו בתוחלת החיים (של כלל האוכלוסייה) דומה לפגיעה הנגרמת עקב עישון.[17] לפי מחקר משנת 2004, אורח חיים יושבני, יחד עם הרגלי תזונה גרועים, תרם לכ-400 אלף מקרי מוות ברי-מניעה בשנה בארצות הברית, שהם 14% מסך מקרי המוות בשנה במדינה זו.

תכנון מוטה רכב פרטי ושימוש ברכבים פרטיים מפריעים לביצוע פעילות גופנית יומיומית דרך מספר אפיקים ותהליכים:

• אדם שבוחר לנהוג מאבד הזדמנות לתחבורה פעילה במסגרת הליכה אל תחנות תחבורה ציבורית, או ללכת או לרכוב באופניים לעבודה או לסידורים.
• נהגים גורמים לזיהום אוויר ולתאונות דרכים ובכך מאיימים על חופש התנועה של משתמשי דרך אחרים. דבר זה הוא בגדר השפעה חיצונית שעלולה להרתיע משתמשים אחרים שרוצים להגיע בתחבורת אופניים או בהליכה ברגל ליעדים שונים, אבל פוחדים לבריאותם. בערים שונות בעולם שבהם הותקנו שבילי אופניים ותשתיות אחרות מספר הרוכבים מבין העובדים עלה לשיעור של 5-30% מבין העובדים. היות וההשפעה העיקרית של שבילי אופניים היא הגברת הרגשה של בטיחות כנגד תאונות דרכים ניתן להעריך כי אחוז דומה באוכלוסייה נמנע משימוש בתחבורה פעילה עקב השפעה זו.
• החשש מפני תאונות דרכים והעדר תשתיות בטוחות גוררים המלצות של גופים רשמיים לאסור על ילדים ללכת ברחוב ללא ליווי הורה עד גיל 9. גם לאחר גיל זה חשש מפני תאונות דרכים יכול להרתיע הורים וילדים מלהגיע ברכב או באופניים. כתוצאה מכך הורים רבים, בעיקר נשים, מסיעות ילדים לבתי ספר, גני ילדים, חוגים וחברים. דבר זה מקטין את כמות הפעילות הגופנית שמבצעים ילדים ונערים, ומקטין את כמות הזמן הפנוי שיש להורים - כך שיש להם פחות זמן לביצוע פעילות גופנית.
• דפוסי בינוי עירוני של תכנון מוטה רכב פרטי כמון פרבור מגורים, פרבור מסחר, קיטוע שכונות על ידי כבישים מהירים, הפרדת שימושי קרקע ועוד גורם לכך שלא נוח להשתמש בתחבורה פעילה - המרחקים ליעדים אחרים גדול מידי, וגם יעדים קרובים לכאורה בקו אווירי, מחייבים ביצוע עיקופים ארוכים של כבישים מהירים או מחלפים.
• השימוש הגובר ברכב פרטי בערים גורר קושי גובר והולך למצוא חניה לרכבים. הדבר גורר הצרה של מדרכות, חניית רכבים על מדרכות, חסימת מדרכות ושבילי אופניים ועוד. כל אלה מסכנים הולכי רגל ורוכבי אופניים.
• תכנון מוטה רכב פרטי, כגון פרבור, בנייה בצפיפות נמוכה ובעיות חניה מקשים על פיתוח תחבורה ציבורית יעילה ועל שבילי אופניים דבר שמעודד עוד אנשים לעבור לתחבורת רכב פרטי. במקרים קיצוניים יותר (במספר ערים בדרום אמריקה), הפגיעה בהולכי רגל חמורה יותר כך שכלל לא מוקצים להם מדרכות או מעברי חצייה.

מחקר משנת 2009 של המכון לבריאות קהילתית באוניברסיטת בראון מצא כי נסיעות ארוכות יותר לעבודה קשורות לעליה באכילת חטיפים וירידה בפעילות גופנית. סקר שנערך ב-2012 בקרב 4,300 עובדים הנוסעים כל יום לעבודה בעיר פורת וורת' (Fort Worth) טקסס, מצא כי אנשים שנוסעים בכל יום לעבודה המרוחקת מעל ל-25 ק"מ מביתם, נוטים להיות שמנים יותר ולסבול מלחץ דם גבוה יותר. מי שנוסעים בין 25 ל-32 ק"מ בכל יום הם בעלי סבירות הגבוהה מ-50% לסבול מהשמנת יתר, ובעלי סבירות פחותה ב-33% לבצע את כמות הפעילות הגופנית השבועית הנחשבת לבריאה. [18]

תחבורה פעילה שכוללת יוממות אופניים והליכה ברגל, קשורה באופן כללי לשיפור הכושר, הבריאות והרווחה הגופנית והנפשית. ארגון הבריאות העולמי, כמו גם גופי בריאות נוספים רואים בפעילות גופנית של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, ורכיבה על אופניים והליכה ברגל נחשבות על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו. גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.

הליכה רגלית ורכיבה באופניים כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, לפי ארגון הבריאות העולמי ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית (אורח חיים פעיל) כדי להקטין את הסיכון לתחלואה במחלות לב-ריאה, סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה וכמה סוגים של סרטן. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת תקטין גם את רעש ואת זיהום האוויר ובכך תשפר את איכות החיים בעיר.

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע פעילות גופנית מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר. אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית, החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.

עודף מתח נפשי ודיכאון

ערכים מורחבים – לחץ נפשי, דיכאון

לחץ נפשי (דחק או סטרסט) כרוני הוא גורם בריאותי חשוב שעלול לגרור נזקים שונים. ארגון הבריאות העולמי טוען שמתח נפשי הוא אחד הגורמים החברתיים המרכזיים המשפיעים על בריאות.[19] לחץ נפשי חשוד בגרימת השפעות ישירות על הבריאות (כמו פגיעה במערכת החיסונית, פגיעה בלב ובכלי דם, וגרימת סוכרת). למתח נפשי השפעות בריאותיות חשובות על ידי פיתוח הרגלים לא מוצלחים בנסיון להתמודד איתו. הרגלי אלה כוללים עישון, צריכת אלכוהול, צריכת סמים, הרגלי נישנוש ותזונה גרועים, צריכה עודפת של קפאין, צפייה עודפת בטלוויזיה, והפרעה למחזורי השינה קשורים כולם להתמודדות לא מוצלחת עם מתח נפשי ויש להם השפעות חשובות על הבריאות.

שימוש מוגבר במכוניות יכולות להגדיל לחץ נפשי דרך מספר אפיקים:

• פקקי תנועה מגבירים את הלחץ הנפשי בגלל הרגשת חוסר שליטה, פחד לאחר וכו'.
• חשיפה לנהיגה לא זהירה של נהגים אחרים, זעם כביש, נהיגה בנתאי עייפות עלולה ליצור חוויה מתישה של נהיגה מתוחה ולא נעימה.
• רעש מתמשך יכול לגרור דחק. בקרב הורים המסיעים ילדים קטנים מקור הרעש יכול להיות גם אירועי דחק של הילדים שמצידם מוגבלים במקום קטן ומשעמם.
• האמצעי המומלץ ביותר להקטנת מתח נפשי הוא קיום של פעילות גופנית יומיומית. אסטרטגיה מרכזית לכך היא שימוש באורח חיים פעיל ותחבורה פעילה. מכוניות עלולות להפריע לדבר כזה במספר אפיקים כגון הקטנת הפעילות של הנהגים עצמם, הסעת ילדים, איום על משתמשי דרך אחרים, בזבוז זמן בפקקים ועוד. מכוניות יכולות גם לסייע להגיע למתקני ספורט, אבל השפעה זו קטנה יחסית להשפעות האחרות של המכוניות בגלל העלות הגבוהה שלה במונחי זמן ומאמץ. לכ-30% ממשקי הבית בישראל אין כלל מכונית, לכן גם השפעה כזו כלל אינה פתוחה בפניהם.
• העול הכלכלי הגדול הנגרם על ידי הוצאות ישירות על הרכב ובגלל השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי פירושו הגדלת לחץ נפשי הנגרם בגלל עוני ועקב אי שוויון כלכלי. לכך נוספות השפעות לחץ נוספות הנובעת מאי שוויון תחבורתי.
• תאונות דרכים ואירועי כמעט היפגעות יכולים לגרום לטראומה, ובעקבותיה אירועים פוסט-טראומטים המגבירים את הסיכוי להתפתחות לחץ לא בריא.
• תזונה לא מאוזנת - במיוחד צריכה של קפה, תה, משקאות אנרגיה, וכמויות גבוהות של סוכר ומלח או מזון שמן שיש במזון מהיר. (ראו בהמשך)

תושבי הפרברים המתניידים כל יום לעבודה ברכב, חווים רמות גבוהות יותר של לחץ נפשי. לפי מאמר שפורסם ב-2012 בכתב העת לפסיכולוגיה כלכלית (Journal of Economic Psychology), ברשימה שכללה 16 פעילויות יומיות, הנסיעה לעבודה דורגה כשנואה ביותר, אף יותר מהעבודה עצמה, עבודות בית וטיפול בילדים. [20]

פקקי תנועה יכולים לעודד התפתחות של מתח-נפשי. מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, ואגרסיביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.

מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו בטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.

פעילות גופנית היא דרך מוכחת ומומלצת להקטנת המתח-הנפשי. לדוגמה הוכח כי השתתפות קבועה באימון גופני אירובי (לדוגמה ריקוד, ריצה, אופניים וכו') יכולה להוריד את רמות המתח הכלליות, לשפר ולייצב את מצב הרוח, לשפר את השינה ולשפר את הביטחון העצמי באופן כללי יותר - שמירה על אורח חיים בריא כמו מספיק שעות שינה, תזונה בריאה ופעילות גופנית יכולה להפחית מתח.

פעילות כזו יכולה להיות הליכה ברגל או רכיבה על אופניים. יש חשיבות לקידום של שבילי אופניים ולאזור ידידותי להולכי רגל וצעדים כמו מיתון תנועה כדי שפעילות של תחבורה פעילה תשפר את המצב הגופני בלי לחשוף את המשתמשים לסיכונים כמו רעש, איום מצד כלי רכב ממונעים או מצד משתמשי דרך אחרים (כגון פגיעת רוכבי אופניים בהולכי רגל).

איכות התחבורה הציבורית יכולה להשפיע על הבריאות הנפשית במספר דרכים. תחבורה ציבורית איכותית יכולה להקטין את המתח הנפשי על ידי שיפור הגישה של אנשים לשירותי חינוך ולתעסוקה (הקטנת אי שוויון תחבורתי) ובכך הספקה של הזדמנויות ארוכות טווח לשיפור המצב הכלכלי והורדת מתח נפשי על רקע כלכלי. כמו כן הם יכולים לשפר את ההון החברתי והקהילתי ולאפשר אינטראקציות חיוביות בין שכנים. לשפר את הגישה לפעילויות חברתיות והתרגעות (וכך לשפר את האינטראקציות החברתיות החיוביות ואת הפעילות הגופנית), ועל ידי הקטנת אי הוודאות וההתקהלות באזורי המתנה לתחבורה ציבורית. שיפור בהליכתיות של שכונות מקושרת להקטנת תסמינים של דיכאון. נוסעים רבים חושבים כי נסיעה בתחבורה ציבורית איכותית היא פחות מלחיצה לעומת נהיגה.

בנוסף לנזקים הישרים שלו, לחץ נפשי כרוני הוא תורם מהותי לדיכאון. [21] הדבר נכון הן לגבי מתח כרוני והן לגבי מתח אקוטי. הדיכאון יוצר נזקים בריאותיים מהותיים (כמו נכות וכן מחלות נפשיות אחרות) והוא תורם מרכזי לנטל התחלואה.

מתח נפשי, בעיקר מתח נפשי כרוני, מוביל להפרשת הורמוני מתח כגון קורטיזול, ומקטין את ההפרשה של הורמונים המשמשים כמוליכים עצביים אחרים במוח כגון סרטונין ודופמין, דבר שמקושר לדיכאון. כאשר מערכות כימיות-עצביות אלה עובדות בצורה תקינה הן משפיעות על הרגולציה של תהליכים ביולוגיים כמו שינה, תיאבון, דחף מיני ומאפשרים ביטוי של רגשות ומצבי רוח נורמליים. כאשר תגובות מתח יתר מתמשכות יתר על המידה ולא נסגרות לאחר התרחשות של מצב בעייתי, זה יכול להוביל לדיכאון עבור אנשים הרגישים לכך. שינויים רבים במוח המתרחשים במהלך אפיזודות של דיכאון דומים לשינויים המתרחשים בזמן מתח-יתר ממושך וחזק.

לפי פרסום של מכון טאוב משנת 2014, אף כי דיכאון לא נחשב כגורם מוות מהותי, יש לו השפעה גבוהה על נטל התחלואה של החברה בישראל, כלומר על כמות השנים שבהם אנשים חווים סבל. לפי המחקר, דיכאון הוא הסיבה השלישית בחשיבותה לנטל התחלואה (לאחר בעיות גב ומחלת לב כלילית) והוא גורם 4.8% מנטל התחלואה בישראל- גורם מהותי יותר לנטל התחלואה לעומת סוכרת, סרטן ריאה או תאונות דרכים. באופן כללי מחלות נפשיות משפיעות בצורה חזקה על נטל התחלואה ביחס למשקל שלהן בנושא תמותה בלבד. ההשפעה על נטל התחלואה של מחלות נפשיות חזקה יותר בגילאים צעירים יותר. הן מהוות 24%-30% מנטל התחלואה בגילאים 10-39 ומהוות 20%-13% מנטל התחלואה בגילאים 40-54.

זיהום מים וקרקע

ערך מורחב – זיהום מים בישראל

זיהום מים ממכוניות וכלי רכב מנועיים אחרים כולל שאריות דלקים מתחנות דלק המשרתות מכוניות, דלק ושמן משומשים, חומצות, עופרת וחומרים רעילים בסוללה החשמלית ותשטיפי שמנים מהכבישים מזהמים את מי התהום וגורמים גם לזיהום קרקע. זיהום זה משפיעה על תחלואת בני האדם, על היבולים החקלאיים ועל ערך הדיור.

זיהום מים בדלקים

מים מזוהמים בדיזל. טיפות של שמן ודלק נשטפות אל מי התהום. הדבר משמעותי במיוחד מעל אקוויפר החוף שהוא מאגר המים המרכזי של ישראל, ומעליו בנויה כמות גבוהה של כבישים ובתים.

דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן הוא חומרים רעילים או מסרטנים, שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. בין החומרים ניתן לציין את הבנזן - חומר מסרטן שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הם טולואן, וקסילן. מזהם נוסף הוא MTBE, חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום עופרת. הוא בעל מסיסות גבוהה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממוקדי הזיהום. בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל.

בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל אקוויפר החוף, כ-190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.

עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).

בחוות המיכלים הגדולות בארץ יש זיהום מי תהום ויש ניטור ובקרה. חלק מהמקומות פועלים לצמצום הזיהום. בכמה מקומות כמו תחנת דלק בחולון ובדרום תל אביב נמצאו זיהומים מסוכנים לציבור. באתרים שנמצאו בהם עדשות דלק יש הניחה לשאיבה מיידית של הדלק. בשנת 2006 סולקו בדרך זו 15 אתרים. נפח הדלק שנשאב הוא כ-5,000 ליטר בתחנות, ובמתקני דלק גדולים יותר כמות הדלק שנשאבה היא 120 אלף ליטר.

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט בחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה.

זיהום מים ממצברי רכב

ערך מורחב – עופרת

ברחבי העולם משתמשים ב-6 מיליון טונות של עופרת בכל שנה. העופרת היא מתכת כבדה רעילה מאוד, שמשפיעה על מערכת העצבים. כ-75% אחוז מהשימוש בעופרת הוא לטובת ייצור של מצברי רכב. מצבר הרכב מורכב מחומצה ומעופרת שמאפשרים הספקת חשמל בזמן ההתנעה והנסיעה, ובנוסף הוא מאפשר טעינה חוזרת של המצבר מהמנוע.[22]

עופרת משתחררת לסביבה לא רק כתוצאה משימוש בה במצברים, אלא גם במהלך חיי המוצר שלה - כרייה, הפקת המתכת מהעופרה, ייצור, מחזור והטמנה. לפי הערכה אחת, 136 אלף טונות של עופרת משוחררות לסביבה בארצות הברית לבדה.[23]

תוכנית של ארגון הבריאות העולמי, International Programme on Chemical Safety, הגדירה את העופרת, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר לבריאות הציבור.[24]

עופרת היא חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים, ומתרכז ברקמות רכות ובעצמות במשך הזמן. מסיבה זו עופרת נחשבת אחד המזהמים המסוכנים הן בזיהום מים. עופרת נחשבת על ידי משרד הבריאות כגורם מסרטן סביר בבני אדם.

עופרת היא חומר טרטוגני - היא עוברת את מחסום השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינוריים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה

בשנת 2003 גרם אתר אחסון של חברת המצברים הישראלית "שנפ" לזיהום קרקע בצומת וולקן בחיפה. האתר המיועד לאחסון מצברים, שזיהם את הקרקע בעופרת, כספית, גופרית וחומרים פחמימניים. המשרד להגנת הסביבה קבע כי הקרקע המזוהמת היא פסולת מסוכנת, ויש לטפל בה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשמה הערת אזהרה בטאבו שהקרקע במקום מזוהמת ודורשת טיפול. מטיוטת הבקשה להיתר רעלים למפעל בנתניה בשנת 2008 עולה כי במפעל יש 12 ארובות, שמונה מהן פולטות לאוויר עופרת.

נזקי רעש

ערך מורחב – זיהום רעש

רעש כביש - Roadway noise - הוא סך כל הרעש הנובע מכלי תחבורה יבשתיים ממונעים. הוא נובע מרעש של הגלגלים שנעים על הכביש, מרעשי המנוע והנעת הכוח לגלגלים, מסוג הכביש, מחיכוך אווירודינמי, ומחריקות בלמים. במדינות רבות רעשי כביש הם המקור העיקרי של כלל האוכלוסייה לזיהום רעש. בארצות הברית רעש מתחבורה יבשתית תורם יותר מכל מקור אחר לחשיפה סביבתית לרעש (שאינה ביתית או תעסוקתית).

זיהום רעש עלול לגרום למספר מחלות והפרעות לבריאות ביניהן: אובדן שמיעה עם השנים, מתח נפשי, כאבי ראש, בעיות שינה ומחלות כלי דם ולב. בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבלים לבין יתר לחץ-דם (hypertension). מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבלים יכולים להגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.

רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (Vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי. השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות וורטיגו.

מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה עוני, זיהום או בעיה אחרת.

הבעיה של מתח נפשי עודף היא חמורה במיוחד שכן מתח כזה גורם לא רק נזק בריאותי בפני עצמו, אלא הוא גורם סיכון חשוב עבור בעיות בריאות אחרות - בגלל אלימות או דיכאון שעלולים להתרחש עקב מתח נפשי, וכן בגלל ניסיונות לא מוצלחים למנוע לחץ נפשי - לדוגמה על ידי עישון או על ידי אכילת יתר או צריכה של מוצרים מתוקים או מוצרי בצק.

כאבי גב וצוואר

נהיגה במכונית עלולה לגרום לכאבי-גב וצוואר ממספר סיבות. כאשר נוהגים במשך זמן רב, מופעל לחץ רב באזור של חמש החוליות התחתונות של עמוד-השדרה (עמוד שדרה מותני- Lumbar curve) דבר שמפעיל לחץ על החוליות עצמן והסחוסים ביניהן. בנוסף, עמוד השדרה כולו חשוף לזעזועים ולטלטלות במהלך הנסיעה. מכוניות מודרניות רבות הן בעלות גג נמוך יותר, במטרה להקטין את חיכוך האוויר ולשפר את ביצועי הדלק. כדי לאפשר זאת, מושב המכונית הוא נמוך ומוטה לאחור, דבר שמיישר את הרגליים, מקטין את התמיכה שהן מספקות בנשיאת משקל-הגוף בזמן ישיבה, גורר מתח על שרירי מיתר הברך (Hamstring) ומושך את האגן אחורה. מתח נוסף מופעל על הצוואר עקב הטיית המושב אחורה והאילוץ של הנהג להסתכל ישר קדימה, דבר שעלול למתוח את הצוואר בזווית של עד 20 מעלות. כוונון נכון של מושב הנהג יכול להקטין את הסיכון לפתח כאבי גב וצוואר [25]

33% מהעובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת יותר משעה וחצי, סובלים מבעיות בצוואר או בגב שגרמו לו כאבים חזקים, כך עולה מסקר שנערך ב-2010 שבו השתתפו 173,500 עובדים. בקרב עובדים שהנסיעה שלהם לעבודה אורכת 10 דקות או פחות בעיות אלה מתרחשת בהסתברות של 25%. [26]

לפי מחקר של מכון טאוב משנת 2014, למרות שכאבי גב וצוואר לא גורמים למוות, יש להם חשיבות גבוהה בהקשר של נטל תחלואה, כלומר שנות אדם שנחוו כסבל או מגבלות. כאבי גב תחתון הם הגורם מספר אחד לנטל תחלואה בישראל והם תורמים ל-8% מנטל התחלואה וכאבי צוואר מהווים 3% מנטל התחלואה. סה"כ שניהם תורמים ל-11% מסך נטל התחלואה. להשוואה סוכרת ומחלת לב כלילית, אף שהם גורמים כמעט לרבע מכלל התמותה (23%) תורמים לנטל התחלואה בכמות דומה לזו של כאבי גב וצוואר (11%). הבעיות האורתופדיות יחד עם בעיות נפשיות (בדגש על דיכאון) הן שני הגורמים המרכזיים בנטל התחלואה בישראל עד גיל 50.

קשר סטטיסטי לשטיון (דמנציה)

שִׁטָּיוֹן ( דֵמֶנְצְיָה, Dementia; ) הוא ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, המאפיינת קבוצת מחלות המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה. מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית, הגורמת לסובל ממנה לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי. השכיחה בהן היא מחלת אלצהיימר. בפברואר 2017 פרסמה קבוצת חוקרים מקנדה מאמר בירחון לנסט, לפיו מגורים ליד כביש ראשי קשורים באופן סטטיסטי לתחלואה גדולה יותר בשיטיון. מחקר מעקב אחר 2 מיליון קנדים החוקרים מצאו כי אנשים שגרו קרוב יותר לכביש ראשי היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח שטיון. אנשים שגרו במרחק נמוך מ-50 מטרים מכביש ראשי היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-7% לעומת מי שחיו במרחק 300 מטרים או יותר מהכביש. מי שחיו במרחק 50 עד 100 מטרים היו בעלי סיכוי מוגבר בגובה 4% ומי שהיו במרחק 100 -200 מטרים היו בעלי סיכוי גבוה ב-2%. לא נמצא קשר סטטיסטי בין מגורים בקרבת כביש ראשי לבין פרקינסון או טרשת נפוצה. לא ידוע המנגנון הסיבתי לקשר הסטטיסטי בין מגורים ליד כביש ראשי לבין שיטיון, החוקרים חושדים בזיהום אוויר מתחבורה ובזיהום רעש. [27] [28] ישנם חוקרים אשר מעודדים את האנשים להשתמש בברחובות שקטים יותר לשם פעילות של ריצה, הליכה או רכיבה באופניים, וכן פונים למתכננים עירוניים בבקשה להוריד את כמות זיהום הראש וזיהום האוויר.

בשנת 2016 פרסמה Barbara Maher מאוניברסיטאות לנקסטר, יחד עם חוקרים נוספים מבריטניה, ומקסיקו כי קיים קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין אלצהיימר, בגלל נוכחות של חלקיקים מיקרוסקופיים של המינרל מגנטיט (Magnetite) בדוגמיות ממוחות של 37 אנשים ממקסיקו סיטי וממנצ'סטר שסבלו מנזקי ניוון במוח. מחקר משנת 2016 מצא כי אנשים מבוגרים שחוו אובדן שמיעה במהלך הגיל, הם בעלי סיכון מוגבר לפתח שטיון לעומת אנשים בני גילם ששמרו על השמיעה. [29]

קשר סטטיסטי לפגיעה בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים

מחקר של חוקרים ספרדים בדק שפורסם בשנת 2015, מצביע על קשר אפשרי זיהום אוויר מתחבורה לבין התפתחות ילדים. החוקרים בדקו 2700 ילדים בגילאים 7 עד 10 מ-39 בתי ספר בברצלונה שהיו חשופים לרמות גבוהות עד נמוכות של זיהום אוויר מתחבורה. בתי ספר בעלי מדד חברתי-כלכלי דומה השוו זה לזה. הילדים נבחנו 4 פעמים באמצעות מבחן ממוחשב כדי לבדוק מגמות התפתחות על פני שנה. זיהום אוויר כרוני מסוג חומר חלקיקי, חנקן דו חמצני נמדדו פעמיים במהלך שבוע ונמדדו הן בחצר והן בתוך הכיתות. החוקרים התחשבו גם בגיל, מגדר, השכלת ההורים, מצב סוציו-אקונומי ורמת זיהום האוויר בבית. ילדים שלמדו בבתי ספר עם זיהום גבוה היו בעלי התפתחות קוגניטיבית נמוכה יותר לעומת ילדים בבתי ספר עם זיהום נמוך, הן במודלים גסים והן במודלים עם התאמות למשתנים אחרים. הקשר נמצא בכל המדדים הקוגניטיביים. לדוגמה השוואת ילדים מהרבעון המזוהם ביותר לילדים מהרבעון הכי פחות מזוהם ביחס לזיהום בתוך הכיתה היתה קשורה קשר סטטיסטי לירידה של 13% ביכולות הזיכרון. החוקרים לא שוללים כי יישנם השפעות חברתיות נוספות שהשפיעו על ההתפתחות נמוכה יותר, אבל הקשר נשמר גם לאחר הוספת התאמות נוספות (כמו יוממות, איכות החינוך או עישון בבית.

צריכה של מזון מהיר וקפה

ערך מורחב – מזון מהיר ותעשייתי

פרבור, שימוש רב במכוניות, ושעות נהיגה ארוכות קשורות לבניית מסעדות מזון מהיר ולצריכה של מזון מהיר. באופן היסטורי מסעדות בארצות הברית החלו לשרת לקוחות במכוניות בעיקר בשנות ה-30. חלק מהחידושים העיקריים של חברת מקדונלדס לעומת מזללות שקדמו לה היו שינויים והתאמות שנועדו להתאים לקהל לקוחות שהגיע במכוניות. בין יתר השינויים שנכללו היו עיצוב המסעדה כך שתתאים לנהגים (הזמנה באשנב), ובניית כל תפריט המסעדה והכנת המזון בה לחימום והגשה של מזון מעובד שהוכן מראש וניתן להגיש אותו בתוך מספר דקות על ידי שימוש במכונות וצוות לא מיומן.[30] הספר אומת המזון המהיר מתאר את השיקולים הכלכליים של קניונים להקמת מסעדות מזון מהיר (שמושכות קהל) ואת השיקולים של מסעדות מזון מהיר לקידום מסעדות בפרברים. בין היתר מסעדות מזון מהיר משרתות נהגים שרוצים לאכול, ולחזור לנהיגה מהר ככל האפשר . מסעדות מזון מהיר רבות מצויידות לשרת קהל מובחן של נהגים - מבחינת בניית המסעדה (אשנב לנהגים), מהירות ההגשה של המזון, סוג המזון (ניתן לאכול בידיים), צורת האריזה (ניתן להניח את המזון במכונית ללא חשש שישפך) וכו'. מבחינת הנהגים מהיר יותר לעצור במסעדת מזון מהיר, רצוי כזו הממוקמת ליד כביש מהיר, ולא במסעדה רגילה.

מזון מהיר נחשב כיום כתורם לשורה של מחלות הקשורות לתזונה בין היתר סוכרת, ומחלות לב. כמות גבוהה של שומן, מלח וסוכר הנהוגה ברוב צורות המזון המהיר פוגעת בלב, באיברי מערכת העיכול ובמערכות כלי הדם. בשר מעובד שנפוץ במיוחד במסעדות מזון מהיר, נחשב כיום לגורם סיכון הן למחלות לב, והן כגורם מסרטן וודאי בבני אדם.

בנוסף לכך, נהגים שותים קפה, משקאות אנרגיה, משקאות מוגזים ואוכלים חטיפים מלוחים מתוקים, כדי להישאר ערים בשעות ארוכות של נהיגה, כניסיון להימנע משעמום, או בגלל שהם צריכים לנהוג בתנאי עייפות או מחלה.

הארגון הבריטי The Stress Management Society לסיוע לאנשים שנפגעו ממתח נפשי ולמניעה שלו, טוען כי תזונה מאוזנת (יחד עם פעילות גופנית) הן הדרכים הקלות ביותר להימנע ממתח נפשי. הארגון טוען כי מזונות כמו קפה, קקאו, תה, סוכר, מלח, מזון מהיר, אלכוהול, משקאות מוגזים, משקאות אנרגיה ואגוזים יכולים להיות טריגר להתפרצות אירוע מתח.[31] הארגון טוען כי כמויות גדולות של סוכר המתחבאות במזונות שונים (לדוגמה בקורנפלקס, בקטשופ, בלחמניות, משקאות תוססים, "מים בטעמים" ועוד) וכן שומן עלולים לפעול כ"מעוררים" (בדומה לקפה או שוקולד) שיוצרים מתח נפשי. כמות גבוהה של מלח מעלה את לחץ הדם. [32]

חלופות ופתרונות

יש צעדים רבים הננקטים כדי להקטין השלכות בריאותיות שונות של רכב פרטי - שיפורי טכנולוגיה ועיצוב של מכוניות, רחובות וערים כגון אזורי מיתון תנועה, חגורות בטיחות, רכבים בטוחים יותר ועוד נועדו להקטין בעיות של תאונות דרכים. שיפורים במנועים ושימוש בדלקים שעברו זיקוק איכותי יותר מובילה להפחתה הדרגתית של זיהום אוויר מתחבורה. יש ניסיוניות של הרשויות גם לצמצם זיהום מים ממקורות שונים כגון צמצום זיהום מים מתחנות דלק ופיקוח על זיהום מים הנגרם ממצברי רכב. השפעת רוב הצעדים האלה היא מוגבלת כל עוד השימוש ברכב פרטי הולך וגדלה. לדוגמה מאמצים רבים נעשים כדי להקטין את תאונות הדרכים בישראל ובעולם, ומספר ההרוגים יורד בהתמדה. אבל עדיין כ-400 איש מתים כל שנה ואלפי אנשים נפצעים ו/או הופכים בשל כך לנכים.

תחבורה בת קיימא היא אוסף של טכנולוגיות, דרכי תכנון ומוסדות חברתיים שנועדו להפוך את התחבורה למקיימת - היינו ככזו היכולה להתקיים על פני דורות רבים. לרוב תחבורה כזו שמה דגש גם על בטיחות והגנת הבריאות של בני אדם ושל יצורים חיים נוספים, על ידי הקטנת השימוש במכוניות ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר לאדם ולסביבה. הדגשים בתחבורה מקיימת כוללים:

• המנעות מפרבור וקידום עירוניות מתחדשת לשיפור התכנון העירוני כך שיותאם יותר לתחבורה בת קיימא;
• הקטנת כמות הנסיעות וקיצור מרחק הנסיעה, על ידי עירוב שימושי קרקע או עבודה מרחוק;
• שימוש באמצעי תחבורה "רכים" וחסכוניים במשאבים ובאנרגיה כמו הליכה ברגל ותחבורת אופניים ותכנון עירוני המתאים להם כגון אזור ידידותי להולכי רגל שבילי אופניים מיתון תנועה ועוד;
• הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית במגוון דרכים כגון תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית, תחבורת מעברים, BRT ותמריצים כלכליים מתאימים;

• חסכון באנרגיה ושימוש באמצעי תחבורה המשתמשים באנרגיה מתחדשת, שילוב של אמצעי תחבורה שונים למטרות שונות (כגון שילוב אופניים ורכבת), ועוד.

ראו גם

• השפעות חיצוניות של מכוניות
• תאונות דרכים
• השפעות בריאותיות של זיהום אוויר, זיהום אוויר מתחבורה
• אורח חיים יושבני, תחבורה פעילה, מתח נפשי, פקקי תנועה
• נפט, השפעות גאו פוליטיות של נפט, דליפת נפט, זיהום מים, זיהום קרקע
• אי שוויון תחבורתי
• פרבור
• מזון מהיר ובשר מעובד

קישורים חיצוניים

• TRID בסיס הנתונים הגדול בעולם למחקרים בנושא תחבורה
• פרבור ובריאות בלוג Sprawl and Health שעוקב אחר פרסומים הנוגעים לשני התחומים.
• Howard Frumkin Urban Sprawl and Public Health, Public Health Reports, may-june 2002 vol 117, CDC
• פרבור ובריאות הציבור, ספר עיון שכתבו רופאים ומתכננים עירוניים בשנת 2004
• פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב, המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה
• Howard Frumkin, Traveling Toward Health: The Marriage of Transportation and Public Health , 2004
• שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013
• הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקואדור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט יריב פלג, 24.04.2014, הארץ
• שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת
• זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013
• סוכנויות הידיעות, גרמניה תוציא מהחוק את מנוע הבעירה הפנימית, דה מרקר, 10.10.2016
• אבי בר-אלי, הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות, דה מרקר, 25.10.2016
• מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה,ynet, 05.03.2017
• Proximity to Busy Roads Increases Dementia Risk, Shayla Stern, January 13, 2017
• שני אשכנזי, כש-12 חברות מזהמות יותר מהאיחוד האירופי כולו: כך תעשיית הרכב מתדלקת את משבר האקלים, גלובס, 10 בספטמבר 2019

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.