חוד אסף פלדה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוד אסף פלדה (הידוע גם כחוד מתכות וחוד פלדה ולשעבר - קריית הפלדה ומפעלי הפלדה בעכו) הוא מפעל לעיבוד מתכת ולמחזור פסולת מתכת למטילי פלדה לתעשיית הבניין. המפעל ממוקם 3 ק"מ מדרום לעכו, באיזור התעשייה של עכו דרום, סמוך למפרץ חיפה ולקריות. כיום הוא בבעלות החברה חוד אסף פלדות.

במשך שנים יצר המפעל זיהום קרקע וזיהום מים חמור במתכות כבדות. בנוסף המפעל יצר זיהום אוויר חמור במשך שנים בדיאוקסינים ובמתכות כבדות מסוכנות כולל מתכות מסרטנות כמו כרום שש ערכי. בעקבות סגירת המפעל בשנת 2001, ומינוי מפרק - נתגלה זיהם הקרקע באיזור, עשרות שנים לאחר שהחל לעבוד. בעקבות מכירתו מחדש טופלו חלק מהמפגעים, ירדה רמת הפליטות, והמדינה והמפרק פעלו לניטור זיהום הקרקע, והתחייבו לשקם אותה. בשנת 2006 הוגשה תביעה ייצוגית נגד החברה שהמפעל בבעלותה, ובשנת 2009 גובש הסכם פשרה שכולל השקעת 14 מיליון ש"ח לצמצום הזיהום מהמפעל.

לאחר תהליכים משפטיים ממושכים, בשנת 2015, החל פרויקט פינוי הפסולת מקריית הפלדה בעכו, בעלות של כ-42 מיליון ש"ח, אשר נחלקת באופן שווה בין המדינה למפרק[1]. נכון לאפריל 2016, דווח כי שלב זה של עבודות הפינוי הסתיים לאחר פינוי של כ-265 אלף טון פסולת[2].

נכון לשנת 2012, המפעל הוא המקור העיקרי לפליטת כספית, עופרת וקדמיום לאוויר של מפרץ חיפה - שלוש מתכות כבדות מסרטנות ורעילות מאוד. [1]

פעילות

מפעל חוד אסף פלדה בעכו משתרע על פני 80 אלף מטרים ונמצא מצפון לקריות. המפעל עוסק בפעילות התכה של גרוטאות (בין היתר גרוטאות רכב), וייצור מטילי פלדה. הגרוטאות מותכות באמצעות קשת חשמלית, ולאחר מכן מוספים אליהן תוספים שונים כדי לייצר מוטות פלדה המשמשים לבטון מזויין לבנייה. יציקת מטילי הפלדה מתבצעת במערכת יציקה רציפה. ממפעל זה מועברים מטילי פלדה למפעל הערגול שנמצא בקריית גת ואשר מייצר כ-250 אלף טונות פלדה לבנייה, רשתות ושימושים נוספים. [2]

לפי דיווח המפעל לבורסה נכון לשנת 2013, היו לו הכנסות של כמיליארד ש"ח, רווח גולמי של 99 מיליון ש"ח, ורווח נקי של 1.5 מיליון ש"ח. [3]

בשנת 2009 עבדו במפעל 400 עובדים, מתוכם 150 עובדי ייצור. 90 עובדים במפעל ההתכה ו-70 עובדים בחצר מחזור הגרוטאות. [3]

בעלות

המפעל קיים מתחילת שנות ה-50, וברוב השנים היה בבעלות תאגיד כור. בשנות ה-90 נקלע המפעל לקשיים פיננסיים וביולי 2001 המפעל נסגר, ומונה למפעל מפרק, עורך הדין אילן שביט.

בשנת 2003 נמכר המפעל לחברת "חוד אסיף תעשיות בע"מ" (שבבעלותה מפעל נוסף לערגול ולעיבוד מתכת בקריית גת), בבעלות אורי שני, אשר נסחרת בבורסה [4]. באוקטובר שנת 2004 חזר המפעל לפעול.

זיהום קרקע ומים

באיזור המפעל הצטברו ערימות גדולות של פסולת המכילה סוגים שונים של מזהמים שהובילו לזיהום קרקע חמור בעופרת ובמתכות כבדות נוספות שהגיעו גם למי התהום ויצרו בעיה של זיהום מים.

לאחר סגירת המפעל ב-2001 הוכן דו"ח של המשרד להגנת הסביבה בקריית הפלדה. [5] מי שמונה למפרק המפעלים, עורך הדין אילן שביט, ערך בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה סקרים להערכת היקף הזיהום. בשנת 2003 ערך המשרד להגנת הסביבה סקר שדה בשטח קריית הפלדה, שנערך מטעם חברת "אנוש מערכות ניהול והנדסה". עמותת "אזרחים למען הסביבה" הפועלת בגליל דרשה מהמשרד לאיכות הסביבה לקבל את ממצאיו של סקר שדה וקיבלה אותם בשנת 2004. [4]

בסקר נלקחה קרקע מ-53 נקודות ובוצעו 9 קידוחים למי תהום בעומק של עד 14 מטרים. על פי הבדיקות, הקרקע בקריית הפלדה מורכבת מחצץ, אפר, פסולת פחם וסיגי מתכת; יש בה ריכוזים של כמה מתכות רעילות ברמה גבוהה מהמותר וכן זיהום של חומרים שונים שמקורם בדלק. רמת העופרת הגיעה לשיעור של 2,240 מיקרוגרם לקילוגרם, בעוד שהרמה המותרת בקרקע היא 400 מיקרוגרם. ב-36 מתוך 39 דגימות קרקע התגלתה חריגה ברמת החומר הרעיל ארסן, והיו עוד עשרות חריגות ברמות של חומרים רעילים נוספים. בקרקע גם נמצא חומר שנאסף ממתקנים למניעת פליטת זיהום אוויר ולאחר מכן הושלך כפסולת. [4]

עורכי הסקר מצאו במים ריכוזים החורגים מהמותר של המתכות אלומיניום, נחושת, עופרת, מגנזיום וניקל. הם מצאו גם ריכוזים חריגים של פחמימנים, מזהמים שמקורם בדלק. הבדיקות הראו שזיהום מהקרקע נשטף וממשיך לחלחל למי התהום. [4]

המפרק של מפעלי קריית הפלדה, עורך הדין שביט, מסר בשנת 2004 שבתוקף תפקידו התברר לו שבמשך שנים רבות לא ננקטו על ידי המדינה פעולות אכיפה ממשיות למניעת זיהום סביבתי בקריה. לדבריו, עלות ניקוי הקרקע תיקבע על פי הסקרים שבוצעו אז. על פי הבנה עם המדינה, הנטל הכספי של הניקוי, עד לסכום של 40 מיליון שקלים, ייפול באופן שווה על המדינה ועל הגורמים המנהלים את הליך הפירוק. [4]

בשנת 2007 עתרו העמותות אדם טבע ודין, אזרחים למען הסביבה והקואליציה לבריאות הציבור לבג"ץ, נגד השר להגנת הסביבה ושר האוצר, בדרישה לטפל באופן מיידי בהר הפסולת שב"קריית הפלדה" בעכו (שנמכרה לידי חוד אסף). העמותות טענו כי האתר מהווה סכנה בריאותית ומקור לזיהום קרקע ולסכנה לזיהום מי התהום באיזור.

בעתירה נאמר כי בשנת 2001 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעניק סיוע כספי לקריית הפלדה לצורך פינוי וסילוק הר הפסולת המסוכנת. החלטת הממשלה קבעה כי משרד האוצר יקצה כספים, מכספי תוכנית לפיתוח איזורי תעשייה של משרד התמ"ת, לסילוק הר הפסולת ולניקוי המתחם. בשנת 2006 הוסכם שוב על יישום מיידי של ההחלטה אבל היא לא בוצעה.

לטענת אדם טבע ודין, האתר הכיל כמויות עצומות של מתכות כבדות מסוגים שונים כגון קדמיום, עופרת, כרום, מנגן שחלקם מוצקים וחלקם גרגירי אבק קטנטנים אשר ספחו אליהם חומרים מסרטנים ורעילים במיוחד כגון דיאוקסינים. מזהמים האלה עלולים להינשא גם עם הרוח אל הישובים הסמוכים. [6]

בשנת 2010 השופטת ב. גילאור מבית המשפט המחוזי החליטה תקדימית למפרק מפעלי פלדה בעכו לנהל את פרויקט ניקוי הקרקע המזוהמת בפיקוח בית המשפט. לטענת השופטת הררי הפסולת משתרעים על פני שטח של כ-23 דונם ומכילים כ-375,000 טון פסולת, אשר עלולה להוות מפגע איכות סביבה במיוחד לאיכות החיים של תושבי עכו וסביבתה, לרבות חשש להשפעות בריאותיות. כל זאת בתביעה של מפרקי המפעלים הישנים נגד הבעלים החדשים של המפעל ונגד בנקים שונים. [7]

זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום אוויר במפרץ חיפה
זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

פליטת דיאוקסין

במשך שנים, זיהם המפעל את האוויר המים והקרקע סביבו בדיאוקסין - חומר מסרטן מאוד גם בכמויות קטנות.

בדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה משנת 2005 יש תוצאות של בדיקות פתע שנערכו ב”חוד פלדה” בשנה זו. המפעל חרג ב-148% מהתקן לפליטת מתכות לאוויר.

מחקר של מומחים מהטכניון בראשות פרופ’ יורם אבנימלך, הוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה. המומחים קבעו כי: “אנו ממליצים לאכוף מיד את מילוי התנאים ברישיון העסק, כל דחייה בביצוע עלולה לעלות בנזקים חמורים לציבור”. יורם אבנימלך אומר: “המלצנו לאנשי המשרד לבקר במפעלים דומים בחו”ל כדי ללמוד איך להתמודד עם תעשיות כאלה, וטענו שאם התעשייה לא עומדת בדרישות יש לסגור את המפעל ולא להרעיל את הסביבה”.

בקיץ 2006 ערך המשרד להגנת הסביבה בדיקת פתע במפעל וגילה כי המפעל פולט דיאוקסינים בהיקף של עד פי 10 מהתקן. [5] בכמות גדולה פי 3 יחסית לכל שאר המפעלים המזהמים במפרץ חיפה.[3]

בעקבות בדיקת המשרד, התחייב המפעל בתאריך 18/10/2006:

  • להתקין מתקן להזרקת פחם פעיל במערך הטיפול בגזי הפליטה, כדי לטפל בדיאוקסינים. לטענת המשרד לאיכות הסביבה זו הטכנולוגיה הישימה הטובה ביותר לתעשייה זו. התקנת המתקן הסתיימה בתוך כחודש. [8]
  • המפעל התחייב לערוך טיפול מקיף ומיידי בגג המבנה המשמש להתכה למניעת יציאת גזים לסביבה. הטיפול כולל החלפת חלק מהגג ואת איטום הגג.

ממזרח ליישובים עין המפרץ וכפר מסריק, ישנן בריכות דגים. דיאוקסין שנפלט מהמפעל עלול להגיע לבריכות אלה ולהצטבר שם.

פליטת מתכות כבדות

במפעלי הפלדה בעכו בוצעה התכת פלדה בלא שהותקן בהם הציוד המתאים למזעור מרבי של כמות החומרים המסוכנים, בהם מסרטנים, שנפלטו לאוויר. לפי מחקר שערך פרופ' אליעזר גנור ב-1988, פלט המפעל אלפי טונות של מתכות מדי שנה, ביניהן כאלה המוכרות כמסרטנות, כמו קדמיום, כרום 6 ערכי, עופרת, ניקל וארסן. [6]

פירוט המתכות הכבדות המסרטנות, שנפלטו לאוויר באיזור חיפה בשנת 2012, לפי דיווחי המפעלים. סה"כ נפלטו 358 ק"ג של מתכות מסרטנות ורעילות. רוב הפליטה של מתכות אלה בוצעה על ידי בתי זיקוק לנפט בחיפה, וחוד אסף פלדה.

כחלק מהדיווחים למרשם פליטות לסביבה (מפ"לס) לשנת 2012, דיווח המפעל על פליטה לאוויר של 28 ק"ג קדמיום, 82 ק"ג עופרת, ו-17 ק"ג כספית[9]. חוד אסף מתכות הוא המקור העיקרי בחיפה ל-3 סוגי מתכות כבדות הרעילות האלה.[10] בשנת 2014 פרסם ארגון אדם טבע ודין דוח על רעלים הנפלטים על ידי תעשיות שונות בישראל וגורמות לזיהום אוויר חמור. לפי הדוח 17 ק"ג הכספית שהמפעל פלט היו 5% מסך פליטות הכספית בישראל. [11]

קדמיום הוא חומר רעיל, מסרטן וודאי בבני אדם, משבש פעילות הורמונלית דמוי אסטרוגן וחשוד כחומר טרטוגני, ולפיכך עלול לפגוע עוברים ובפוריות. עופרת היא מסרטן סביר בבני אדם וכספית היא מסרטן אפשרי בבני אדם.

עופרת וכספית עלולים לגרום לנזקים למערכת העצבים ולסוגי הרעלה שונים כגון נזק לכליות ונזק לראייה.[12] כל החומרים האלה אינם מתפרקים בסביבה והם מצטברים במעלה שרשרת המזון.

כמו כן דיווח המפעל על פליטת כרום (לא כרום שש ערכי) ונחושת. וכן פליטת חומר חלקיקי מרחף ופליטת אמוניה. [13]

בדיקות של המשרד להגנת הסביבה בשנת 2006 העלו כי הכרום שנפלט מארובות המפעל לאוויר היה גבוה פי 100 עד 300 מהתקן באזור כפר מסריק, ופי 65 עד 500 בשערי המפעל. פליטות אדי וחלקיקי קדמיום חרגו פי 250 עד 450 באזור הקיבוץ ופי 215 באחד משערי המפעל. פליטות אדי וחלקיקי הונדיום לאוויר חרגה פי 15 עד 24 באזור הקיבוץ, ובשערי המפעל פי 17. [3]

סיכון לעובדים ולשכנים

בשנת 2008, מצא רופא תעסוקתי ריכוז גבוה של עופרת בדם אצל -4 עובדים שחשבו לתבוע את המפעל. אחד מאותם ארבע עובדים, ישראל אסולין 54, שעבד כמפעיל עגורנים אושפז באותה שנה, בשל כאב בטן ונתגלה אצלו סרטן ממאיר בכבד. הוא מת 4 חודשים מאוחר יותר כתוצאה מהסרטן. לאחר מותו הוגשה תביעה של העובדים נגד המפעל. [3]

פועלים נוספים סובלים מתופעות של האטה במוליכות העצבית. אחד מהם אמר - "הרופא הסביר לי שאם אני מקבל מכה, אז אני מרגיש אותה רק אחרי כמה דקות. העצבים שלי פשוט מוליכים לאט יותר את הפקודה למוח". [3]

בשנת 2000 מתה זלדה רשף מקיבוץ כפר מסריק, בגיל 56 מסיבוכים של סרטן הלבלב ובעצמות. בשנת 2009 מת בנה של זלדה, יזהר רשף, בגיל 37 בגלל סרטן שהתפשט לכבד. בתו של יזהר, יובל שנולדה בשנת 2005, סובלת מהפרעות בנשימה ונזקקת לטיפול באינהלציה. לדעת תושבי המקום יש קשר בין הפליטות מהמפעל לבין התחלואה בקיבוץ. [3]

ביקורת

תושבי כפר מסריק הגרים בסמוך חשדו שהמפעל אחראי לתחלואה גבוהה בקרבם, לטענתם, בסרטן ובמחלות לב.

ב-24.12.2006 קיימו תושבי כפר מסריק, עין המפרץ ועכו, יחד עם ארגוני הסביבה אזרחים למען הסביבה בגליל מגמה ירוקה הפגנה נגד המפעל בדרישה לסגור אותו ולפתוח אותו מחדש רק אם יעמוד בתקנים. כמו כן, מנהל מחוז הצפון במשרד לאיכות הסביבה, שלמה כץ, הגיע כדי לחזק את ידי המפגינים. הוא אמר כי לחצם של האזרחים מקל עליו את העבודה מול המפעלים ומול הממונים עליו. [14] גם חבר הכנסת עיסאם מח’ול מחד"ש הצטרף להפגנה, דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת קרא לקיים דיון דחוף במליאה על המפעל. חבר הכנסת יוסי ביילין קרא לסגור את המפעל עד שלא יאושר שכל המפגעים בו תוקנו.

נמתחה ביקורת מצד תושבים, ארגונים וחברי כנסת (כמו יוסי ביילין) על כך שהמשרד לאיכות הסביבה לא פיקח כיאות ולא אכף תקני זיהום אוויר על המפעל. ליאורה אהרון, מאזרחים למען הסביבה בגליל טענה כי התרעות על אי תפקוד המשרד בנושא זה לא נענו במשך שנים. [15]

תביעה ייצוגית נגד המפעל

ב-28.12.2006 הוגשה נגד המפעל תביעה ייצוגית בסך מיליארד ש"ח. התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ניתנה בשם ארבעה אזרחים, תושבי כפר מסריק, עין המפרץ, עכו וקריית מוצקין. בתביעה מפורט כי בטווח של עד כ-6.5 ק"מ מהמפעל מתגוררת אוכלוסייה של כ-200 אלף איש.[16]

בינואר 2009, הוגשה הצעת פשרה לפיו חברת חד אסף פלדות תשקיע במפעל כ-14 מיליון שקל לצמצום פליטות של מזהמים.[17]

קשרי הון-שלטון והכחשת זיהום

המפעל היה בבעלות של כור, אחת החברות הגדולות במשק במשך שנים רבות. מי ששלט בכור על כור בשנים 1988-1997, היה איש העסקים בני גאון. לאחר פרישתו של גאון מכור הוא התמנה לנשיא האגודה למלחמה בסרטן. במשך שנים רבות הכחישה האגודה את הקשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה בסרטן, למרות ביקורת ברורה של אנשי מקצוע. תחקיר גלובס משנת 2006 העלה את האפשרות כי חלק מהסיבה להימנעות מהכרה בזיהום אוויר כמסרטן והעדר פעילות הסברה או לובי נגדו מצד האגודה קשורה בחלקה לתורמים של האגודה למלחמה בסרטן, ביניהם גאון והקשרים שלו ל"כור". [6]

באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בבני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין סרטן שלפוחית השתן[7] בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. [8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרויקט פינוי הפסולת מקריית הפלדה בעכו יצא לדרך בעלות של 42,000,000 ש"ח 04.2015, infospot, מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה
  2. ^ פרויקט פינוי הפסולת מקריית הפלדה בעכו מתקרב לסיום לאחר כשנה מיום תחילת העבודות 04.2016, infospot, מרכז מידע לאנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 נשם קדמיום: מה קורה במפעל חוד אסף מתכות בעכו? עדי חשמונאי, nrg, 20.11.2009
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 הארובה שמתחת לקרקע צפריר רינת, הארץ, 12.08.2004
  5. ^ המפעל מתיך והתושבים מתים יואב כהן, גלי צה"ל, 22/12/06
  6. ^ 6.0 6.1 איתי רום, נלחמים, לפעמים, גלובס, 10.5.2006
  7. ^ IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths, IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013
  8. ^ ירון קלנר, עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן, ynet, 28.09.2014