סרטן הלבלב

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סרטן הלבלב (באנגלית: Pancreatic cancer) הוא גידול ממאיר בתוך בלוטת הלבלב. בכל שנה מאובחנים מעל ל-47 אלף חולים במחלה זו בארצות הברית ומעל 35 אלף מתים ממחלה. סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) נמוכים מאוד, ורק 5% מהחולים שורדים חמש שנים לאחר האבחנה. כ-95 אחוזים ממקרי סרטן הלבלב הם מסוג אדנוקרצינומה. שאר 5 האחוזים הם גידולים נאורואנדוקריניים ושיטות האבחון והטיפול בהם שונים מאלה הראשונים. באופן כללי, סיכויי ההחלמה של חולים בגידולים נאורואנדוקריניים טובה יותר. בשנת 2016 פורסם מחקר בכתב העת נייצ'ר המצביע על כך שסרטן הלבלב הוא למעשה 4 מחלות שונות, הנובעות ברוב המקרים מפגמים גנטיים שמתפתחים במהלך החיים ב-32 גנים בתאים בצינוריות המחברת את הלבלב לתריסריון. גילוי זה מעלה את הסיכוי לאבחון ולטיפול במחלה. [1] 21 בנובמבר הוא יום המודעות הבינלאומי לסרטן הלבלב. [1]

סוגי סרטן הלבלב

ישנם מספר סוגים של גידול סרטני בלבלב.

  • אדנוקרצינומה דוקטלית (Ductal Adenocarcinoma). כ-95% מחולי סרטן הלבלב חולים בסרטן זה. הוא מתפתח בתאים המרפדים את צינורות הלבלב ומובילים מהלבלב אל התריסריון. תאים אלה הם תאים אצינריים ותוך צינוריים (דוקטלים), רוב הגידולים הם תוך צינוריים מסוג אדנוקרצינומה. יתר סוגי הסרטן נפוצים הרבה פחות. [2]
  • גידולי כיסתות (ציסטות) - גידולים של שקי נוזל המצויים בלבלב.
  • סרטן של תאי בלוטה אונית (Acinar), המוכר גם בקיצור ACC, ומתפתח בתאים בלוטיים המפרישים את מיצי הלבלב.
  • גידולים נוירואנדוקרינים - המתפתחים בתאים האחראיים על הפרשות הורמונליות, בהם אינסולין והורמונים נוספים.
  • לימפומה - גידול סרטני של תאי הלימפה בלבלב.

הטיפולים בגידולי כיסתות וסרטן מסוג ACC דומים לטיפולים בסרטן מסוג אדנוקרצינומה. הבדיקות והטיפולים בגידולים נוירואנדוקרינים ולימפומה של הלבלב שונים לחלוטין.

התפתחות סרטן בצינורות הלבלב כתוצאה מארבע מחלות שונות

רוב הגידולים בלבלב מקורם בצינוריות (Ductal Adenocarcinoma). צינוריות אלה מעבירות את תוצרי הלבלב (אנזימים המפרקים את המזון) לתריסריון וממנו למערכת העיכול. התאים המרכיבים את הצינוריות האלו, הם תאי קשקש (אפיתל), שהם תאי ציפוי. תאים אלה מתחלקים ומתחדשים בתדירות גבוהה כחלק מהדרישה הפיזיולוגית של צינוריות שעובר דרכן נוזל.[1]

התדירות הגבוהה של התחדשות התאים היא דבר שתורם לגידולים סרטניים באיברים נוספים. ההתחלות התכופה מגבירה את הסיכוי להצטברות של טעויות בהעתקת הדנ"א (החומר התורשתי בתא, שמורכב מגנים שונים) מתא אחד לתאים החדשים שהתחלקו ממנו. כלומר, מצטברים יותר פגמים גנטיים, ובהם מוטציות - שינוי בגנים, הכפלת גנים או היעלמותם. אם נפגמים גנים שמעורבים בבקרה על חלוקה תאית — נוצרת חלוקה אין־סופית של התאים המובילה לגידול סרטני. [1]

מחקר שפורסם במגזין נייצ'ר, בפברואר 2016 טוען כי ניתן לחלק את סרטן הלבלב ל-4 תתי-סוגים, בעלי מאפיינים שונים. במסגרת המחקר, מעל 100 חוקרים ממדינות שונות בחנו פגמים גנטיים בתאי לבלב סרטניים של 456 חולים. פגמים אלה אינם עוברים בתורשה אלא מתפתחים עם חלוף השנים עקב חלוקה מוגברת של תאי הלבלב, ובעיקר תאי הקשקש בלבלב (מעל 90% ממקרי סרטן הלבלב אינם תורשתיים). במחקר, שנמשך שבע שנים, בחנו החוקרים את התאים הסרטניים של החולים באמצעות שבבים גנטיים, שבהם נסקרו רמת הביטוי של הגנים ותקינותם. [2] [1]

החוקרים איתרו כ-45,000 פגמים גנטיים בתאי הלבלב הסרטניים, ובהם מוטציות בגנים האחראים על בקרת חלוקת התאים ועודף או חוסר בגנים שכאלו. פגמים אלו היו מרוכזים במספר קטן של גנים — 32 בלבד מתוך מעל 20,000 הגנים בגוף האדם. החוקרים הסיקו כי 32 הגנים האלו מעורבים בהפיכת תא לבלב רגיל לסרטני. מתוך קבוצות הגנים הפגומים התגלו 4 קבוצות של אוספי גנים פגומים באנשים שונים, דבר שגרם לסיווג המחלה ל-4 תתי סוגים בעלי מאפיינים שונים. [1]

  • סרטן לבלב של תאי קשקש (Squamous) — נוצר בשל פגמים בגנים שאחראים על חלוקתם של תאי הקשקש בלבלב, מה שגורם לחלוקה לא מבוקרת שלהם.
  • סרטן לבלב של תאי־אב (Progenitor) — תאי-אב הם תאים שמתמיינים לתאים בוגרים מסוגים שונים שאינם יכולים להתחלק יותר. סרטן זה נוצר בשל פגמים בגנים המעורבים בהתמיינות תאי-אב לתאי הקשקש, מה שגורם לחלוקה לא מבוקרת שלהם.
  • סרטן לבלב חיסוני (Immunogenic) — נוצר בשל פגמים בגנים ששייכים למערכת החיסון ואחראים על התגובה החיסונית של תאי לבלב. כך, מערכת החיסון אינה יכולה לתקוף תאים סרטניים ואף עלולה לייצר תגובה דלקתית שמעודדת את צמיחתם וחלוקתם.
  • סרטן לבלב של תקלת התמיינות תאים המפרישים חומרים לתוך הרקמה או מחוצה לה (ADEX) — נוצר בשל פגמים בגנים שאחראים על תהליך ההתמיינות של תאי הלבלב, שבו נקבע אם הם יהפכו לכאלו המייצרים הורמונים מווסתי סוכר בדם כגון אינסולין (המופרש לתוך רקמת הגוף) או כאלו המייצרים אנזימים לפירוק מזון (המופרשים למערכת העיכול שנמצאת מחוץ לרקמת הגוף). פגם בגנים האחראים לתהליך זה עלול לגרום לחלוקה לא מבוקרת של תאי הלבלב.

הגדרת סרטן הלבלב כארבע מחלות שונות עשויה להביא לפריצת דרך רפואית בשלבי האיבחון והטיפול. ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לחפש אצל אוכלוסיות בסיכון סמנים בדם המאפיינים את תתי־הסוגים (כגון אנטיגנים שמפרישה מערכת החיסון בשל הגידול הסרטני) וכך לתרום לגילוי מוקדם, עוד לפני הופעת התסמינים, בשלב שבו סיכויי ההחלמה גדולים יותר.[1]

בשנת 2019 הצליחו חוקרים לאתר סרטן לבלב בשלב ראשוני מאוד אצל גברים נשאי גן ה-BRCA (המכונה: הגן היהודי) שעברו בדיקות סקר שגרתיות. מבין 400 גברים שנבדקו, 4 אותרו בחולים בסרטן לבלב בשלב הראשוני של המחלה, וכולם הצליחו להחלים מהמחלה. [3]

כיום, כאשר חושדים כי קיים גידול מבצעים ביופסיה ומסתכלים במיקרוסקופ על התאים שמרכיבים אותו. התקווה היא שבעתיד ניתן יהיה לבצע אפיון גנטי של התאים הסרטניים (סקירת הפגמים הגנטיים בהם) ולקבוע באיזה תת־סוג של סרטן מדובר. אפיון גנטי של 32 גנים הוא בדיקה זולה שתאפשר להתאים יותר במדויק את סוג הטיפול לסוג הסרטן. כיום ניתן לחולים טיפול מיותר שלא פועל על רובם, התקווה היא שבעתיד ניתן יהיה לתת להם טיפול מותאם אישית, כזה שינסה לפגוע במנגנון של פגם גנטי ספציפי. חלק מתתי־הסוגים דומים למחלות סרטן אחרות שיודעים לטפל בהן (למשל כאלו המבוססות על טיפול אימונותרפי, של מערכת החיסון).[1]

גורמי סיכון לתחלואה בסרטן הלבלב

גורמי הסיכון לסרטן הלבלב כוללים את הגורמים הבאים[4] [5] :

גורמי סיכון מולדים

  • גיל - הסיכון לחלות בסרטן הלבלב עולה עם הגיל. כמעט כל החולים הם מעל גיל 45. כמעט 90% מהחולים הם מעל גיל 55, ו-70% מהחולים הם מעל גיל 65. נכון לשנת 2009 הגיל הממוצע לחולה הוא 72. [3] היבט זה של גידול בסיכון עם הגיל קיים ברוב סוגי הסרטן ונובע בין היתר מהגדלת הסיכון לקיום קלקולים שונים בתאים שמאפשרים התפתחות תאים סרטניים. בדרך כלל יש תקופת חביון ארוכה - כלומר הסיבות להתפתחות הסרטן יכולות להתקיים עשרות שנים לפני הופעת הסרטן עצמו.
  • מגדר גברי - לגברים סיכוי תחלואה גבוה יותר ב-30% ביחס לנשים. הבדל זה יכול להיות בחלקו בגלל שיעורי עישון גבוהים יותר בקרב גברים, שכן עישון הוא גורם סיכון משמעותי. ההבדל בין גברים ונשים היה גבוה יותר בעבר (כאשר עישון היה נפוץ הרבה יותר אצל גברים לעומת נשים) ובשנים האחרונות הפערים בתחלואה מצטמצמים.[4]
  • מוצא אפריקאי - תושבי ארצות הברית ממוצא אפריקאי הם בעלי סיכון מוגבר במקצת לחלות בסרטן לעומת תושבים לבנים. הסיבות לכך אינן ברורות אבל ייתכן והן קשורות להבדלים בגורמי סיכון אחרים כמו סוכרת, ועישון בקרב גברים והשמנה בקרב נשים[4]
  • היסטוריה משפחתית - קרוב משפחה ממעלה ראשונה שחלה בסרטן הלבלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן זה. [5]. עם זאת רוב האנשים שחולים בסרטן הלבלב הם בלי היסטוריה משפחתית. עבור חלק מהחולים יש סינדרומים שעוברים בתורשה, הם ידועים וניתן לזהות אותם בבדיקות גנטיות. אלו כוללים Hereditary breast and ovarian cancer syndrome, Familial atypical multiple mole melanoma ועוד. סינדרומים אלה אחראים על עד ל-10% מסך התחלואה בסרטן הלבלב. עבור חלק מהחולים עם רקע משפחתי, הגן שאחרי לסיכון המשפחתי טרם זוהה.[4]

גורמי סיכון של אורח חיים ותזונה

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – רפואה מונעת, עישון
  • עישון - עישון הוא גורם הסיכון החשוב ביותר לסרטן הלבלב. [5] אדם מעשן הוא בעל סיכוי גדול פי 2 לחלות בסרטן הלבלב יחסית לאדם לא מעשן.[4] הדבר קשור כנראה לחומרים מסרטנים שקיים בסיגריות ונכנס למחזור הדם ופוגע בלבלב. מעריכים כי 20%-30% מחולי סרטן הלבלב נגרמים מעישון וצריכת טבק. כל סוגי צריכת הטבק מגדילים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב, כולל צורות צריכה שלא כרוכות בעישון.[4] חוקרים רבים סבורים שעישון מסביר מדוע סרטן הלבלב עולה ב-50 השנים האחרונות בארצות הברית, וכעת הוא מתחיל לרדת עם הירידה בשיעורי העישון.
  • עודף משקל - אנשים בעלי משקל יתר או השמנת יתר חולנית הם בעלי סיכוי גבוה במקצת לחלות בסרטן הלבלב. [5] אנשים בעלי משקל יתר חולני (Obese) הם בעלי סיכון מוגבר של 20% אחוז לחלות בסרטן הלבלב. [4] ייתכן כי השמנה בטנית מהווה גורם סיכון אפילו בקרב אנשים שאינם בעלי משקל יתר. [4]
  • חשיפה לכימיקלים בעבודה - חשיפה גבוהה בעבודה למספר כימיקלים שמשמשים בניקוי יבש ובתעשיית המתכות עלולים להגביר את הסיכון לסרטן הלבלב. [4]
  • שתיית אלכוהול - לפי משרד הבריאות של ארצות הברית, מתקיימים מחקרים בשאלה האם שתיית אלכוהול היא גורם סיכון לסרטן הלבלב.[5] כמה מחקרים מצאו קשר בין שתיית אלכוהול גבוהה לבין סרטן הלבלב. שתיית אלכוהול תורמת להיווצרות דלקת כרונית של הלבלב, שמהווה גורם סיכון. עם זאת אבל לא ברור האם דלקת הלבלב שקשורה בשתיית אלכוהול גורמת לסרטן הלבלב, ובאופן כללי לא מצאו קשר חזק בין שתיית אלכוהול לבין סרטן הלבלב.[4] לעומת זאת לפי דיווח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, על תרומת האלכוהול לנזקים בריאותיים, אלכוהול תורם למספר סוגי סרטן וביניהם סרטן הלבלב. לפי הדו"ח, 4% מנטל התחלואה ו-4% מבין מקרי המוות מסרטן הלבלב ברחבי העולם מקורם בצריכת אלכוהול. [6]
גורמי סיכון שנמצאים במחקר
  • צריכת שומן ובמיוחד צריכת שומן מהחי - מתקיימים מחקרים גם בנושא זה. [5]
  • תזונה לקויה - מספר מחקרים מצאו צריכת בשר מעובד ובשר אדום (כמו בייקון, נקניקיות) ודיאטה עניה בירקות ובפירות עלולה להגדיל את הסיכון לסרטן הלבלב, אבל לא כל המחקרים מצאו קשר כזה. [4]
  • מחסור בפעילות גופנית - מספר מחקרים מצאו שייתכן קשר בין מחסור בפעילות גופנית לבין סרטן הלבלב, אבל לא כל המחקרים מצאו קשר כזה. [4]
  • תזונה עתירת סוכר - תזונה עשירה במשקאות מוגזים מתוקים (כמו קולה) מעלה את ההסתברות לסוכרת ולהשמנה - שניהם חשודים כגורמי סיכון לסרטן הלבלב. מכאן עלה החשד שצריכת משקאות מתוקים מעלה את הסיכון לסרטן הלבלב. בשנת 2000 נמצאו ראיות לקשר אפשרי בין צריכת סוכר לבין סרטן הלבלב. מחקר רפואי שנערך בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת נורת'איסטרן שבחן את גורמי הסיכון ללקות במחלות לב, הסתבר כי הללו מהווים גם גורמי סיכון ללקות בסרטן הלבלב. תוצאות המחקר המתפרסמות בגיליון שיצא ב-17 במאי 2000 של ביטאון הרפואה האמריקאי Journal of the American Medical Association. מהמחקר עולה החשד לקשר בין רמות סוכר גבוהות בדם לבין סרטן הלבלב, וזאת גם לאחר שבודדו גורמי סיכון ידועים דוגמת העישון או גיל החולים. [7] ונמצא גם קשר בין חשיפה לסוגי סוכר שונים לבין התפתחות תנאים סרטניים.[8] ראיות ממחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מצביעות על כך שמטבוליזם-גלוקוז לא תקין ממלא תפקיד חשוב בסרטן הלבלב. מחקר משנת 2002 בקרב נשים, מצא שמטבוליזם של גלוקוז יכול לשחק תפקיד באטיולוגיה של סרטן הלבלב. תזונה עשירה בגליקמיה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן הלבלב אצל נשים שכבר יש להן מידה בסיסית של עמידות לאינסולין. צריכת פחמימות וצריכת סוכרוז לא נמצאה קשורה לסיכון לסרטן הלבלב הכללי. עלייה של 53% בסיכון לסרטן הלבלב אבל בצורה לא מובהקת נצפתה בקרב נשים עם עומס גליקמי גבוהה, וממצא דומה נצפתה עבור צריכת פרוקטוז. הקשר בין עומס גליקמי לבין צריכת פרוקטוז עם הסיכון לסרטן הלבלב היה בולט ביותר בקרב נשים שמנות או עם פעילות גופנית נמוכה. [6] לעומת זאת במחקר משנת 2016 הסיקו חוקרים כי סוכר בדם בקרב חולי סוכרת אינו מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן וכי חולי סרטן וסוכרת שחלו בסרטן וטופלו באינסולין הם בעלי סיכוי גבוה יותר להחלים כאשר יש להם רמות גבוהות יותר של סוכר. [7] צריכת סוכר נובעת בדרך כלל מצריכת סוכר סמוי שנמצא במשקאות ממותקים, מוצרי חלב ממותקים ומוצרי בצק. במחקר ענק של האיחוד האירופי, European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition - EPIC, שעקב אחר 470 אלף משתתפים, נמצא שאין קשר בין צריכת משקאות ממותקים (עם סוכר טבעי או מלאכותי) לבין סרטן הלבלב. צריכה של מיצי פירות או נקטר קשורה לירידה לא גדולה בתחלואה בסרטן. החוקרים ממליצים על מחקר נוסף על סוגי המיצים כדי להבהיר נקודה זו. [9]

מחלות ומצבים רפואיים

  • סוכרת מהווה גורם סיכון לסרטן הלבלב. [5] סוכרת יכולה להיות סימן מוקדם להתפתחות סרטן לבלב. בשנים האחרונות ישנם מחקרים המצביעים על קשרים בין תזונה (בעיקר צריכת סוכר) לבין סוכרת. מחקרים קובעים כי הסיכון בקרב חולי סוכרת לפתח גידול סרטני גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה- בין 35% למעל ל-50% סיכון, בסוגי סרטן נפוצים כולל סרטן הלבלב. הקשר בין שתי המחלות אינו ברור וייתכן והוא נובע מגורם סיכון משותפים. [8]
  • דלקת לבלב כרונית קשורה לסרטן הלבלב, אבל לא ידוע מנגנון של סיבתיות בין הדברים. יש סיכון גבוה במיוחד לאנשים שלמשפחתם יש היסטוריה של תחלואה בדלקת הלבלב.
  • כיבים במערכת העיכול - הדבקות בהליקובקטר פילורי - חיידק הגורם לדלקות ולכיבים בתריסריון ובקיבה (אולקוס) מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן הלבלב, כמה חוקרים מאמינים כי חומציות יתר של הקיבה עלולה להגביר את הסיכוי לסרטן הלבלב.
  • דלקת חניכיים.

זיהום סביבתי

בשנים האחרונות מתברר כי חשיפה לחומרי הדברה, אם כסיכון מקצועי (מדבירים, חקלאים) ואם בגלל מגורים בכפרים ליד שדות מרוססים וחשיפה לחומרים אלה דרך זיהום אוויר או שתיית מאגרי מים מזוהמים בחומרי הדברה כתוצאה מריסוס שדות או דליפות ממאגרים או מפעלים המייצרים חומרי הדברה, קשורה לתחלואה בסרטן הלבלב, כמו גם בסוגי סרטן אחרים. [10]

מחקרים מסויימים רומזים על האפשרות שחשיפה לכמה כימיקלים במקום העבודה או דיאטה עשירה בשומנים עלולה להגביר את הסיכון לתחלואה בסרטן הלבלב.

רוב האנשים שהם בעלי גורמי סיכון ידועים לא חולים בסרטן הלבלב. הדבר יכול לנבוע מכך שהם חלו במחלה אחרת ומתו ממנה קודם, בשל הגיל הגבוה יחסית שבו מתפתח הסרטן, או מכך שסרטן נגרם משילוב בין רגישות גנטית לגורם מסרטן מסויים. כמו כן רבים מהחולים בסרטן הלבלב הם ללא שום גורם סיכון שנזכר.

טיפול

הטיפול במקרי סרטן הלבלב משתנה בהתאם לשלב הגידול. התקדמות מן העת האחרונה בשטח הכירורגיה מאפשרות היום ביצוע ניתוחי כריתת הגידול במקרים מסויימים, אשר בעבר היו בלתי אפשריים לנוכח ריבוי כלי הדם בלבלב. הליך וויפל (Whipple procedure) הוא הניתוח המקובל ביותר לגידולים הקיימים בראש הלבלב. משך שנים היה הטיפול בסרטן הלבלב מוגבל לטיפול כימותרפי בחומר ‎5-fluorouracil (5-FU)‎ בלבד. זאת, עד לפיתוח ה-Gemcitabine. ל-Gemcitabine לא נמצא כל יתרון על פני 5‎-FU, באחוזי ההישרדות של חולים בסרטן הלבלב. אולם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את התרופה בהתוויה של סרטן הלבלב היות שנמצא כי קיים שיפור בתסמינים אצל חולים המשתמשים בתרופה זו, על פני תרופת ה-5‎-FU.

לאחרונה נמצא שחלק מהתרופות הביולוגיות החדשות הפועלות על מנגנונים שונים כגון קשירה לקולטן פקטור גדילה ותרופות המעכבות יצירת כלי דם בעלות יעילות מסוימת בשליטה ועיכוב המחלה. לגבי גידולים שמאובחנים בשלב מאוחר מדי ולא ניתן לנתחם, טיפול ניסיוני באלקטרופורציה בלתי הפיכה הראה עליה באחוזי הישרדות לעומת הטיפול המקובל במקרים אלו כיום - כימותרפיה וקרינה.

מחקר משנת 2019 בהובלת ד"ר טליה גולן, שנערך בקרב 154 חולים שיש להם מוטציה בגן BRCA 1/2, מצא כי התרופה הביולוגית "לינפרזה" של החברות אסטרהזניקה ומרק, המיועדת לחולות סרטן שד ושחלה, הצליחה לעצור את התקדמות המחלה גם אצל חולים בסרטן לבלב גרורתי. [9]

סרטן הלבלב בישראל

סרטן הלבלב הוא אחד הסרטנים הקטלניים ביותר בישראל. נכון לשנת 2012, מתו 872 ישראלים מסרטן הלבלב. מכאן שזהו הסרטן החמישי בחשיבותו ביחס לתמותה לאחר סרטן הריאה (1,700 נפטרים), סרטן בלוטות הלימפה (1,300) סרטן המעי הגס (1,300), וסרטן השד (1,000). סרטן הלבלב הרג 471 גברים ו-400 נשים - כמות הנפטרים הגברים גבוהה ב-17% לעומת הנשים. בקרב גברים סרטן הלבלב הוא הסרטן הרביעי בקטלניותו מבין סוגי הסרטן ובקרב נשים - החמישי. [11]

בשנת 2012 מתו מסרטן הלבלב 232 תושבים ישראלים מתחת לגיל 65, אלו מהווים רבע (26%) מבין כלל הנפטרים בסרטן הלבלב. היות ובשנה זו מתו בישראל 8,350 תושבים מתחת לגיל 65, כך שחולי סרטן הלבלב היוו 2.8% מתוך כלל הפטירות בגילאים אלה. שיעור דומה לאחוז הנפטרים משבץ (2.6%) ויותר מכלל מי שמתו עקב רצח (1.7%) בקרב קבוצת גיל זו. מבין כלל הנפטרים מסרטן עד גיל 65 (2,959 תושבים) אחוז הנפטרים מסרטן הלבלב הוא 7.8% - אחד מכל 12. 159 גברים ו-73 נשים מתו מסרטן הלבלב מתחת לגיל 65, כך שבגילאים אלה הסיכון למוות מסרטן הלבלב גבוה בגברים פי 2 לעומת נשים. [11]

באוגוסט 2019 נוסדה העמותה הישראלית לסרטן הלבלב. העמותה פועלת למען קהילת חולי סרטן הלבלב ובני משפחותיהם והנה חלק מהקהילה הבינלאומית למאבק בסרטן הלבלב. מטרות העמותה הן: הגברת מודעות למחלה ולסימפטומים בקרב הציבור בישראל; הנגשת מידע מהימן בעברית אודות המחלה, דרכי טיפול וחידושים בתחום ; מתן תמיכה, הכוונה וסיוע לחולים ובני משפחות; גיוס תרומות למאבק בתחום סרטן הלבלב המתבצעים בישראל. [10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 ד"ר אילן סמיש, מחקר: סרטן הלבלב הוא ארבע מחלות שונות, הארץ, 10.04.2016
  2. ^ Genomic analyses identify molecular subtypes of pancreatic cancer, Nature 531, 47–52 (03 March 2016) doi:10.1038/nature16965
  3. ^ http://www.cancer.org/docroot/CRI/content/CRI_2_4_2X_What_are_the_risk_factors_for_pancreatic_cancer_34.asp
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 Pancreatic cancer risk factors the American Cancer Society (ACS)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 What You Need To Know AboutTM Cancer of the Pancreas, National Cancer Institute, U.S. DEPARTMENT OF HEALTH AND HUMAN SERVICES
  6. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  7. ^ רמות סוכר גבוהות מהוות גורם סיכון לסרטן הלבלב ZAP DOCTORS, 18/05/2000 (
  8. ^ ד"ר איילת רוזנלפד, האם הסוכר מתדלק תאים סרטניים? , 23 בפברואר 2011, הבלוג של איילת, מנכ"לית "משפחה בריאה" ויועצת תזונה.
  9. ^ Sweet-beverage consumption and risk of pancreatic cancer in the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC), American Journal of Clinnical Nutrition, September 2016 vol. 104 no. 3 760-768
  10. ^ Gilden RC, Huffling K, Sattler B (January 2010). "Pesticides and health risks". J Obstet Gynecol Neonatal Nurs 39 (1): 103–10. PMID 20409108
  11. ^ 11.0 11.1 נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012, משרד הבריאות, יולי, 2015