משקאות ממותקים
משקאות ממותקים הם משקאות שמוסף להם סוכר וממתיקים מלאכותיים שונים. הדבר כולל משקאות מוגזים שונים כמו קוקה קולה, פאנטה ומשקאות מוגזים אחרים, תה קר ממותק, אייס-קפה, משקאות אנרגיה ומשקאות מתרכיזים שונים, מיצים טבעיים (כמו מיץ תפוזים סחוט) וכן מיצים המכילים וחומרי טעם שונים. בשנים האחרונות יש שימוש ב-"מים בטעמים" שהם לכאורה מים, אבל למעשה מכילים גם הם כמות ניכר של סוכר. מבין מחקרי הבריאות השונים יש המתרכזים במשקאות מוגזים, משקאות אנרגיה, משקאות ממותקים בכלל.
בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המצביעים על נזקים בריאותיים של צריכת סוכר שמגיע ממשקאות ממותקים שונים. בניגוד לסוכר ממקורות אחרים (כמו סוכר בעוגות לדוגמה) הסוכר במשקאות לא מעורר תחושת שובע ולא מונע צריכה של מזון נוסף ולא מאותת לגוף שהוא קיבל כמות גדולה של אנרגיה. חמור מכך, הפירוק של סוכר כזה, המכיל כמות גדולה של פרוקטוז, שונה מפירוק של סוכר שמגיע מפירות לדוגמה (שמכיל גם סיבים תזונתיים ולכן מתפרק יותר לאט ובצורה שונה). צריכה ממושכת וכרונית של פרוקטוז הופכת את הכבד לשומני, מעלה את הסיכוי להשמנת יתר וגורמת לשורה שלמה של מחלות. [1]
שיווק של משקאות ממותקים
ערכים מורחבים – כלכלת השמנה, מזון מהיר ותעשייתי
צריכת משקאות ממותקים נמצאת בעליה בעולם כחלק מתהליכי גלובליזציה וכחלק מהתרחבות הצריכה של מזון מהיר ותעשייתי. בצריכה של מזון זה נפוצה מאוד הצריכה של משקאות ממותקים, בעיקר של משקאות מוגזים. בחלק מהמדינות מערביות ייתכן ועליה זו מתמתנת עקב הגברת המודעות בחלק מהאוכלוסייה לנזקים בריאותיים של משקאות ממותקים ומוגזים.
יצרני מזון רבים מוסיפים כמות עודפת של סוכר ומלח למוצרים שלהם מסיבות שונות - כדי לתרום לחיי מדף של בשר מעובד, להסוות טעם לא מחמיא של הבשר ושל חומרי גלם אחרים, להגביר את התיאבון. סיבה מרכזית להוספת סוכר, מלח וכן תבלינים חריפים שונים היא כדי להגדיל את הצריכה של משקאות מוגזים ו/או ממותקים שעליהם יש רווחיות גדולה יותר בשל חיי מדף ארוכים וחומרי גלם זולים. מצד שני צריכת המשקאות הממותקים מקלה על צריכת המזון ורטבים חריפים, מתוקים ומלוחים ועל צריכת מזון שמנוני אלו הם מוצרים משלימים.
נוסף לסיבות אלה שמעודדות יצרני מזון מהיר ומסעדות להגדיל את הביקושים למשקאות ממותקים, גם אסטרטגיות השיווק של יצרני מזון מהיר ושל משקאות קלים וממותקים מחזקות זו את זו - הן בגלל שמדובר במוצרים משלימים והן בגלל היכולת של מותג אחד למשוך קונים לטובת צריכה של מותג אחר - לדוגמה פרסום של קוקה קולה במקדונלד'ס יכול לשפר את המכירות של שני הצדדים בגלל זיהוי והזדהות עם מוצר מוכר - אם מתחשק ללקוח קוקה קולה יש סיכוי גבוה יותר שיבחר לאכול במקדונלד'ס ולא במקום אחר שאינו מגיש קוקה קולה. מבחינות אלה גם המותגים עצמם יכולים להיות מוצרים משלימים וגם הפרסום שלהם הוא משלים.
צפייה בטלוויזיה חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, ופרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.[1] בארצות הברית הפרסום למזון ולשתייה מתוקה הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. [2]
בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.[2] מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.
צריכת משקאות ממותקים
בין השנים 2005 ל-2012 עלתה צריכת הסוכר בישראל ביותר מפי 2 - מ-68 גרם ביום ל-117 גרם סוכר ביום. מדובר בכמות של כ- 30 כפיות סוכר ליום. חלק גדול מהזינוק בצריכת הסוכר קשור לצריכת סוכר דרך משקאות ממותקים.[3][4]
ארגוני בריאות מבחינים בין סוכרים שונים. סוכרים כמו לקטוז או סוכר שמגיע מפירות שלמים או ירקות שלמים לא נחשבים כמזיקים. לעומת זאת סוכר שמוסף למזון או סוכר שיש במשקאות ומיצים נחשב "סוכר חופשי" שהעיכול שלו מתנהל אחר, גורם לכבד שומני ותורם להשמנה בטנית. בתפריט של ילד ממוצע בן שנתיים מארצות הברית, כ-36% מהסוכר החופשי מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר.ואילו 19% מגיעים מקינוחים המבוססים על דגנים או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע ממתקים [2]
וועדת החינוך של הכנסת קיימה באוגוסט 2013 ישיבה בנושא מכירת משקאות ודברי מזון לא בריאים בבתי הספר. מנתונים אשר הוצגו בפני הוועדה עולה, כי כיום כ-50% מהתלמידים רוכשים את ארוחותיהם בבתי הספר. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת בין עשרת המקומות הראשונים מהמדינות הסובלות מהשמנה ומקום ראשון בחוסר פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער. בעשור האחרון אחוז המתגייסים השמנים לצה"ל הכפיל את עצמו. מסקרים שהוצגו בוועדה עולה כי 42% מהתלמידים שותים לפחות פחית משקה ממותק אחת ביום. לפי הטענה דבר זה מעלה את הסיכון לחלות בסוכרת ב-22%. כמו כן כשליש מהתלמידים סובל מעודף משקל. [3]
לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. [5]
לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן [6] שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה לכ-35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או נורווגיה שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. [5] במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות פעילות גופנית וצופים יותר בטלוויזיה לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.[5]
לגבי נערים בישראל בני 11, 13% מתוך הבנים ו-9% מתוך הבנות (סה"כ 11%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 14%). לגבי נערים בישראל בגיל 15, 17% מתוך הבנים ו-8% מתוך הבנות (סה"כ 13%) היו בעלי השמנת יתר ועודף משקל (הממוצע העולמי הוא 13%)[5]
השפעות בריאותיות של משקאות ממותקים
למשקאות ממותקים יש השפעות בריאותיות ניכרות. לפי אתר בית הספר לבריאות של אוניברסיטת הרווארד, משקאות ממותקים מגבירים את הסיכון לסוכרת מסוג 2, למחלות לב, ולמחלות כרוניות נוספות. [7]
השפעה בריאותית נוספת של משקאות ממותקים היא דרך כלכלת השמנה או הקניית הרגלי תזונה לא טובים ועידוד צריכה של מזון לא בריא כמו מזון מהיר, מזון שמכיל כמות גבוהה של מלח, סוכר ושומן, וכן של בשר מעובד. משקאות ממותקים מוגזים הם מוצר משלים למזונות מזון מהיר, הן בהיבט של פרסום ושיווק לקונים והן בהיבט של הסוואת טעמים לא מחמיאים של מזון מהיר.
הגברת הסיכוי לתמותה
מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2015 בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי, טוען כי קיים קשר סטטיסטי בין צריכת משקאות ממותקים לבין מוות של 184 אלף בני אדם כתוצאה מתחלואה עודפת הנגרמת משתיית משקאות ממותקים. המחקר נערך על ידי צוות חוקרים משותף מאוניברסיטאות בארה"ב ובבריטניה. הם בדקו את הקשר הסטטיסטי בין צריכה של משקאות ממותקים על 611 אלף בני אדם מ-51 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2010–1980. בין היתר נבדקה ההשפעה של משקאות מוגזים, תה קר ממותק, משקאות אנרגיה ומשקאות מתרכיזים שונים. התוצאות הראו כי כמות צריכת המשקאות הממותקים היתה מתואמת סטטיסטית עם אחוז התמותה בקרב המשתתפים במחקר. [4]
לפי המחקר, מתוך 184 אלף בני האדם שמותם מקושר לצריכת משקאות הממותקים, 133 אלף ממקרי המוות קשורים למחלת הסוכרת. עוד 45 אלף בני אדם מתים ממחלות לב ועוד 6450 בני אדם מסרטן, כאשר לכמות הסוכר אותה צרכו היה קשר סטטיסטי להדרדרות במצבם. כמות מקרי המוות הגדולה ביותר נרשמה בארצות הברית שבה מתו מדי שנה 25,347 קורבנות. אחוז הנפטרים הגבוה ביותר נרשם במקסיקו עם 404 קורבנות לכל מיליון תושבים. לפי המחקר מרבית האנשים שבריאותם ניזוקה בצורה קשה כתוצאה משתיית משקאות ממותקים היו בגילאי 20-44 ממדינות בעלות מצב כלכלי נמוך או בינוני.[5]
לפי החוקרים הממצאים מוכיחים את הצורך במאמצים להפחית את צריכת המשקאות הממותקים ברחבי העולם. זה יכול להתבצע בדרך של מדיניות בריאות יעילה יותר או התערבות ממוקדת במטרה למנוע מחלות הנובעות מהשמנת יתר.
סוכרת
מטה-מחקר משנת 2010 מצא שאנשים שצורכים משקאות ממותקים באופן קבוע- 1 עד 2 פחיות שתייה ביום או יותר - הם בעלי סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ב-26% יחסית לאנשים שצורכים משקאות כאלה לעיתים נדירות. במחקרים שבדקו את הקשר לתסמונת מטבולית נמצאה עליה של 20% בקרב אלו ששתו משקאות מתוקים בקביעות.[8]
מחקר נוסף שבוצע בשנת 2013 מצא מתאם הסתברותי בין משקאות מוגזים ממותקים כמו קולה, לבין גידול של 20% בסיכוי לפתח סוכרת מסוג 2, אם כי מתאם כזה לא נמצא לגבי משקאות דיאטטיים או משקאות המכילים פרי. [6]
התקפי לב
מחקר שעקב אחר 40,000 גברים במשך שני עשורים מצא כי אלו ששתו פחית שתייה ביום, הגדילו את הסיכון להתקף לב ולמוות מהתקף לב בהשוואה לגברים שצרכו משקאות ממותקים לעיתים רחוקות. [9] מחקר דומה בנשים מצא מתאם דומה בין צריכת משקאות ממותקים לבין מחלת לב. [10]
דלקת פרקים כרונית
שיגדון (Gout) או צינית, היא דלקת מפרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעלייה ברמת חומצת השתן בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים שם נוצרת דלקת המפרקים או בכליות, שם היא יוצרת אבנים.
מחקר בן 22 שנה על 80,000 נשים מצא כי אלו שצרכו פחית ביום של משקה ממותק היו בעלות סיכוי גבוה ב-75% לדלקת פרקים כרונית לעומת נשים שצרכו משקאות אלה באופן נדיר. [11] חוקרים מצאו תוצאות דומות להעלאת הסיכון גם ביחס לגברים. [12]
השמנה
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל להשמנה. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית קולה ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ-10% מצריכת הקלוריות. [13]
ד"ר פרנק הו (Frank Hu), פרופסור לתזונה ואפידמיולוגיה מאוניברסיטת הרווארד, טוען כי יש מספיק ראיות מדעיות לכך שהפחתת משקאות ממותקים תוריד השכיחות של השמנת יתר ושל מחלות הקשורות להשמנה זו.[14]
דלדול עצם
קולה ומשקאות תוססים אחרים מכילה חומצה זרחתית. מחקר אחד הראה שהדבר מאיץ את הדלדלות העצם, דבר שתורם למחלות כמו אוסטאופורוזיס. .ASBMR (2003). "Cola Soft Drinks May Contribute to Lower Bone Mineral Density in Women". Retrieved May 16, 2006.
הזדקנות תאים
במחקר שפורסם ב-American Journal of Public Health בשנת 2014, שנערך על כ-5,000 נסיינים בריאים בגיל 20-65, נמצא כי ה-DNA של אנשים ששתו 350 מ"ל משקאות ממותקים ותוססים כל יום, הזדקן ב-4.6 שנים בממוצע, זאת עקב התקצרות הטלומרים בתא.[7] הטלומרים מתקצרים בכל פעם שהתא מתחלק כך שהם מהווים מעין שעון ביולוגי לתא. אחוז גבוה יותר של תאים בעלי טלומרים קצרים קשור להזדקנות לא רק של התאים אלא גם למנגנוני הזדקנות של הגוף כולו. [8]
השפעות סביבתיות של משקאות ממותקים
השפעות סביבתיות של משקאות ממותקים נובעים מכמה אפיקים. האחד הוא הייצור ההפצה של המיצים. היות ומדובר במוצר צריכה נפוץ יש לו עלויות הובלה ניכרות, אם כי בדרך כלל הייצור של המשקה הממותק עצמו הוא מקומי. השפעה חשובה נוספת היא הייצור ובעיות האשפה של המחזור של פחיות משקה ושל מיכלים אחרים של משקאות ממותקים. אלו יוצרים בעיית פסולת חריפה. הפקת אלומיניום צורכת כמות גדולה של אנרגיה בשלב הכרייה שלו. מסיבה זו מוכנסים במדינות רבות תקנות של מחזור אריזות אלה. גם ליצרנים עצמם לפעמים משתלם למחזר את הפחיות וניתן למחזר פחיות כאלה מספר רב של פעמים. בעיה אחרת נוצרת על ידי מיכלי פלסטיק ומכילים של תערובת של קרטון עם פלסטיק שהמחזור שלהם קשה בהרבה ו/או בלתי אפשרי.
השפעה סביבתית נוספת של משקאות ממותקים היא על ידי הגברה אפשרית של צריכת מזון מהיר ושל מזון מהחי. למזונות אלה השפעות סביבתיות ניכרות והרגלי שתייה של משקה ממותק יכול להגביר את הצריכה של מזונות אלה ולהפוך אותם גם לחלק מההרגלי תזונה.
הפחתת שימוש במשקאות ממותקים
מספר גופים ופוליטיקאים קוראים למניעה של מחלת הסוכרת על ידי שורה של צעדים חברתיים ואישיים. הצעדים האישיים כוללים שינוי הרגלי תזונה והגברת הפעילות הגופנית. הצעדים החברתיים כוללים עידוד של האוכלוסייה לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית, חינוך תזונתי והערמת קשיים על חדירת מזון משמין לתפריט של משפחות וילדים. דוגמה לצעדים אלה היא עידוד הליכה לבית הספר ותחבורה פעילה ובכלל, הוצאות מכונות משקה ממותק מבתי ספר, תוכניות הסברה לאומית בנושא תזונה ועוד. [9]
ראו גם
- סוכר, מזון בישראל
- השפעות בריאותיות של סוכר
- סוכרת, סוכרת בישראל
- מזון מהיר ותעשייתי
- בשר מעובד
- כלכלת השמנה
- אומת המזון המהיר
- שיווק מזון לילדים ולבני נוער
- קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים
קישורים חיצוניים
- פרופסור אורן שבולת, ד"ר שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות, 19 במאי 2016
- כדאי שתגידו למשקה המוגז שלכם "תן גז" ד"ר דנה פלורנטין, שירותי בריאות כללית. 28.10.2014
- המיצים הממותקים שיהרגו אתכם ד"ר לימור בן יעקב, הארץ, 23.12.2012
- מחקר: מאות אלפים מתים בגלל משקאות מתוקים ניסן צור, nrg, 30.6.2015
- תחליפי סוכר – האמנם תורמים לבריאותנו? ד"ר פליציה שטרן, האגודה לבריאות הציבור
- מרגו סנגר-כץ, ניו יורק טיימס, דעיכתו של אייקון אמריקאי: נפילתם של המשקאות התוססים, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2015
- הדובים האמיתיים סרטון אנימציה אמנותי להמחשת על הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים.
- האושר מתחיל בתוכי: ביקור טראומתי ב"מוזיאון קוקה קולה" נטע אלכסנדר, בלוג "התפוח המכני", הארץ, 4.4.2016
- Rob Moodie et al, Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries, על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013
- רויטרס, בריטניה מנסה להילחם בהשמנת היתר: תטיל מס מיוחד על משקאות ממותקים, דה מרקר, 18.8.2016
- ד"ר מעין ברנע-זהר המלצה: מלחמה במשקאות הממותקים באמצעות מסים, מכון דוידסון, 13.11.2016
- עידו אפרתי, תקנות תזונה חדשות לצהרונים: תיאסר הגשת צ'יפס, קטשופ ומשקאות ממותקים, הארץ, 11.7.2017
- רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50", ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017
- ניסיונות קוקה קולה להשפיע על מודעות הציבור ביחס לתזונה
- המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה שירות כלכליסט, 26.11.2015
- בעקבות הסערה: תפורק העמותה למאבק בהשמנה שמומנה על ידי קוקה קולה שירות כלכליסט, 2.12.2015
- מה קורה לגוף אחרי ששותים קולה - ומה יקרה ביום שבו יפסיקו לפחד ממנה גיא רולניק, דה מרקר, 15.4.2016
הערות שוליים
- ^ , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.
- ^ 2.0 2.1 ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער
- ^ מאזן הספקת מזון בישראל 2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23
- ^ מאזן הספקת מזון בישראל 2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות, 19 במאי 2016
- ^ Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University
- ^ Soft Drinks and Disease The Nutrition Source, Harvard T.H. Chan School of Public Health
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ de Koning L, Malik VS, Kellogg MD, Rimm EB, Willett WC, Hu FB. Sweetened beverage consumption, incident coronary heart disease, and biomarkers of risk in men. Circulation. 2012;125:1735-41, S1
- ^ de Koning L, Malik VS, Kellogg MD, Rimm EB, Willett WC, Hu FB. Sweetened beverage consumption, incident coronary heart disease, and biomarkers of risk in men. Circulation. 2012;125:1735-41, S1
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ Malik VS, Popkin BM, Bray GA, Despres JP, Willett WC, Hu FB. Sugar-sweetened beverages and risk of metabolic syndrome and type 2 diabetes: a meta-analysis. Diabetes Care. 2010;33:2477-83.
- ^ Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media American Academy of Pediatrics, 2011
- ^ Hu FB. Resolved: there is sufficient scientific evidence that decreasing sugar-sweetened beverage consumption will reduce the prevalence of obesity and obesity-related diseases. Obes Rev. 2013;14:606-19.
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.