קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים

קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים הוא הנושא של קידום בריאות ורפואה מונעת בקרב ילדים ונוער.

ילדים אינם "מבוגרים קטנים" וחלק מהסיכונים שלהם שונים מאלה של מבוגרים - הם פגיעים יותר לתאונות ונמצאים בסיכון יתר לתאונות דרכים בעיקר כהולכי רגל ורוכבי אופניים ולתאונות בסביבה הביתית כגון חנק, נפילה או טביעה. הם מהווים קהל יעד לפרסום ושיווק של מוצרים לא בריאים כגון מוצרי מזון מתוקים ומשמינים, עישון סיגריות, אלכוהול. ילדים הם פגיעים יותר לזיהום סביבתי ולגורמי סיכון ביולוגים הן בסביבה הביתית, הן במזון והן לזיהום מחוץ לבית. הדגשים בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה ובנושאים הנפשיים הם מעט שונים ממבוגרים. דגשי קידום הבריאות יכולים להיות שונים לילדים בגילאים שונים, ולפעמים יש הבדלים בין בנות ובנים, וכן בסיכונים של ילדים ממשפחות מבוססות לעומת ילדים עניים יותר וכן הבדלים בין ילדים עם רקע תרבותי שונה כמו לדוגמה בין ערבים ויהודים.

בנוסף לדגשים של מניעת היפגעות או תחלואה בזמן הילדות עצמה, רפואה מונעת וקידום בריאות בתקופת הילדות והנוער, מיועדים גם להקנות הרגלי בריאות שימנעו בעיות בריאות בהמשך החיים. הרגלים שונים בילדות יכולים לקבוע הרגלים לכל החיים וכן התמכרויות שמשפיעים על הבריאות כגון פעילות גופנית, תזונה ועוד. סיבה נוספת לשים לב לדבר זה היא תהליכי התפתחות של הילדים הן מבחינה גופנית והן מבחינה שכלית חברתית ומינית - נזקים במהלך התפתחות זו קשה ולפעמים בלתי אפשרי לתקן בגיל מאוחד יותר. סיבה נוספת להקפדה על הבריאות בגיל צעיר היא שיש סוגי מצבים גופניים, פציעות ומחלות שמתחילים בגיל צעיר אך הם חבויים למשך תקופה ארוכה - נזקים של השמנה, עישון, חשיפה לחומר מסרטן, טרטוגן, נזקים נפשיים, מחסורי תזונה ושינה, ותסמינים או התפרצות של מחלות מדבקות בעלות משך זמן דגירה ארוך (כגון שחפת או שלבקת חוגרת). הנזקים עלולים להתגלות רק בגיל מבוגר יותר, כאשר הנזק הבריאותי הוא כבר בלתי הפיך או דורש מאמץ שיקום וריפוי קשים בהרבה.

מאמצי התערבות להגברת בריאות הילדים כוללים התייחסות למספר מרכיבים שונים - מודעות של ההורים לנושאי בריאות וגידול בריא של הילדים שלהם, פעילות של גורמי בריאות רשמיים כמו רופאים, אחיות, טיפת חלב, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הבריאות וכו', קידום רפואה קידום של חינוך בריאותי של הילדים עצמם למודעות לנושאים כגון תזונה, נזקי עישון, פעילות גופנית, עיצוב הסביבה הביתית (על ידי תקינה, רגולציה והסברה להורים) וכן הסביבה העירונית (על ידי תכנון עירוני וחוקים) כך שיהיו בטוחים לילדים מפני תאונות וסלחניים לתאונות. מן הצד השני יש לחצים של חברות מזון מהיר, תעשיית המזון, חברות הסיגריות, חברות מכוניות, חברות תקשורת, חברות מזהמות וחברות תרופות שהאינטרסים הכלליים שלהם היא להגדיל את הרווחיות ככל האפשר, גם על חשבון בריאות הילדים. ילדים ובני נוער הם יעד נוח לשיווק ויצירת הרגלים מצד חברות מזון מהיר וחטיפים, חברות טבק, תעשיית ההימורים, חברות למשחקי וידאו ועוד. מלבד עיצוב טעמי הילדים, הדבר עלול להוביל לסוגים שונים של התמכרויות. מודעות גדלה למתח בין האינטרסים הללו לבין האינטרס הציבורי הרחב, מובילה לצעדים שונים להגבלות פרסום ושיווק של מוצרים שונים וכן לצעדי רגולציה נוספים.

התפתחות הילד והתפתחות הרגלי בריאות

תקופת הינקות הילדות והנערות הן תקופות מיוחדות שבהן הגוף גדל ומתפתח.יש מספר גורמים בריאותיים שמתרחשים בתקופת הילדות, ויכולים להשפיע על בריאות הפרט לכל אורך חייו.

• השפעות על העובר - חשיפה לרעלים, חומרים טרטוגניים, מחלות שונות (כמו איידס), מחסור בחמצן, וחבלות לעובר. פגיעה בעוברים יכולה לפגוע בהתפתחות מינית תקינה, לגרום פגיעה מוחית, לפגוע במערכת החיסונית, לגרום מומים שונים או סיבוכים רפואיים. סיבוכים אלה הם סיבת מוות נפוצה בגיל הילדות.
• השמנת יתר בקרב ילדים - תאי שומן יכולים להתרבות או לא להתרבות עד גיל מסויים. לאחר גיל זה כמות תאי השומן באדם קבועה אם כי כל תא שומן יכול לגדול או לקטון. לכן אנשים שהיו שמנים בילדותם הם בעלי תאי שומן רבים יותר לעומת אנשים שהיו רזים בילדותם וכתוצאה מכך קשה להם יותר לשמור על משקל תקין.
• תת תזונה - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד. היבטים אלו התגלו במחקרי תאומים במדינות עניות כמו מקסיקו.
• מחסור בשינה - ילדים גדלים ומתפתחים בעיקר בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה ושינה לא איכותית עלולים לגרום לפגיעות בהתפתחות.
• חשיפה לזיהום - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה לזיהום סביבתי כגון זיהום במזון, עישון מצד קרוב משפחה, זיהום אוויר, זיהום קרקע, חומרי הדברה, זיהום מתרופות, חשיפה לקרינה סלולרית וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.
• אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית, אלימות במשפחה, תאונות או אובדן של קרובי משפחה או חברים.
• חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.
• תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.

בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאוד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר:

• התחלת עישון והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. שיווק ופרסום של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאוד על הסיכוי להתחלת עישון. ללחץ נפשי, לחץ חברתי ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאוד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה חשיפה לשתיית אלכוהול וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.
• הרגלי תזונה בריאה לילדים - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, משקאות ממותקים, מזון מעובד, סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא כלכלת השמנה - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.
• הרגלי צפייה בטלוויזיה ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).
• הרגלים הקשורים למשחקי מחשב. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוהה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.
• הרגלי פעילות גופנית וספורט, ופיתוח אורח חיים פעיל כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדוגמה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום למתח נפשי וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר להתחלת עישון. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.
• הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.
• הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, זהירות מונעת, הרגלי תחבורה, נורמות הנוגעות למין.

הפחתת תאונות בקרב ילדים ונוער

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל. תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. לפי ארגון "בטרם", כ-144 ילדים מתים בכל שנה בישראל, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהיפגעות לא מכוונת (תאונות). 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. בישראל יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[2]

בשנת 2014 נהרגו בישראל 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן תאונות דרכים (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%).

ילדים בגילאים ובעלי רקע שונה הם בעלי סיכון שונה.

• ילדים בגיל 0-4 ובני נוער בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לעומת גילאים אחרים.
• ילדים קטנים חשופים יותר לתאונות דריסה בסביבת הרכב כמו רכב שנוסע לאחור, ומלבד תאונות דרכים הם גם בסיכון בגלל סכנות חנק (ממזון, שקיות, בלונים, חוטים שונים ועוד), טביעה ונפילה.
• ילדים בגיל 10-14 חשופים יותר לתאונות אופניים יחסית לילדים אחרים. כל הילדים חשופים לסכנה כהולכי רגל.
• ילדים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון יתר לתמותה מתאונות דרכים (בעיקר בנסיעה במכונית, בנסיעה ברכב ממונע אחר, וכהולכי רגל) וכן עקב טביעה, ודקירה.
• מספרי מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.
• ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר. (היבטים אלה הם חלק מדפוס רחב יותר - אי שוויון בריאותי).

הבית וחצר הבית הוא המקום שבו מתרחשות מרבית התאונות בקרב ילדים (39%). בקרב ילדים יהודים עיקר הסכנות בסביבה זו הן טביעה (22%), נפילה וחנק. ואילו בקרב ילדים ערבים עיקר סכנת המוות הוא מהיפגעות מרכב בחצר הבית (42%) והרעלה או כוויה עקב שריפה (17%). זירת הדרכים היא הזירה השנייה המסוכנת לילדים ובה ילדים נפגעים בעיקר מנסיעה במכונית וכהולכי רגל וחלקם עקב שכחה במכונית. מלבד דבר זה, במרחב הציבורי הסיבה העיקרית למוות היא טביעה.

ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים קם במטרה לפעול למען בטיחות הילדים כנגד תאונות. הוא נציג של הארגונים Safe kids World Wide, ו-European Child Safety Alliance שעוסקים בנושא בעולם. מטרת הארגון היא להפחית את שיעורי התמותה מפגיעות בקרב ילדים בגילאי 0-17 ב-35% (יחסית לממוצע בשנים 2005-2003) וכן להוריד את שיעור התמותה בקרב ילדים ערבים שם שיעור ההיפגעות בקרב ילדים גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית. [3]

המלצות הארגון מחלוקות לפי גילאים שונים - המלצות לתינוקות, פעוטות, ילדים ונוער. וכן לפי מקומות בבית, ברכב, בגינת המשחקים ובשעות הפנאי, וכן בטיחות בבתי הספר ובגנים.

המלצות לבית בטוח יותר לילדים

לדוגמה להלן 9 צעדים להכנת בית בטוח יותר לילדים בדגש על הגיל הרך[4]:

1. חלונות בטוחים נגד נפילת ילדים - מתקינים סורגים או התקנים להגבלת פתיחת החלון ל-10 ס"מ.
2. חומרים מסוכנים במקום בטוח - מתכננים ארונות הניתנים לנעילה, לאחסון חומרים מסוכנים בגובה של 1.5 מ' ומעלה.
3. אמצעי חימום בטוחים לילדים - בוחרים אמצעים בטוחים לחימום הבית: מזגן/ רדיאטור/ הסקה מרכזית/ חימום תת-ריצפתי(לא תנור סליל או גז לדוגמה), ומגבילים אותם לחום מרבי של 50 מעלות צלזיוס (וברמת קרינה שאינה עולה על 4 מיליגאוס בחימום תת-ריצפתי).
4. מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.
5. מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.
6. ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.
7. בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.
8. רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.
9. שקעים בטוחים לילדים -מתקינים שקעים חסומים או מסתובבים.

המלצות בגינת המשחקים

המלצות בגינת המשחקים כוללות [5]:

• להשגיח על הילדים בכל משך השהייה בגן השעשועים ושמירה על קשר עין רצוף.
• להסיר מהילדים שרוכים, שרשרות וחוטים שעלולים להיתפס במתקנים.
• לא לאפשר לילדים לאכול בזמן השימוש במתקנים מחשש לחנק.
• להרחיק את הילדים מנדנדות וקרוסלות בתנועה.
• משחקים במתקנים בהתאם לגיל המצוין בהם ובאופן השימוש המקובל.
• לוודא שהמתקנים אינם שבורים ושהם בטוחים לילדים ולהתריע לרשויות במקרה ואין זה כך.

מניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים

ערכים מורחבים – חזון אפס, תאונות דרכים בישראל

מעל 40% מכלל מקרי המוות של ילדים בתאונות בישראל נגרמו בשל תאונות דרכים - הן כנוסעים במכוניות, כנוסעים ברכב מנועי אחר, כהולכי רגל או כרוכבי אופניים. הגורם המשמעותי ביותר במניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים, דומה לזה של מבוגרים והוא תכנון עירוני והגברת שימוש בתחבורה בת קיימא ביישובים. תכנון עירוני מוטה מכוניות ופרבור מגבירים את השימוש ברכב ומגביר את האורך, את המהירות הממוצעת של הנסיעות ברכב, ואת ההסתברות של נהגים שינהגו כאשר הם עייפים, חולים או שיכורים. דבר זה מגביר את הסיכוי להיפגעות ילדים כהולכי רגל וכן במסגרת פעילות אחרת ברחוב כמו משחק ברחוב או בגינה. ככל שנוסעים יותר במכונית עולה גם הסיכון להיות מעורבים בתאונה עם מכונית אחרת. צעדים כמו עירוב שימושי קרקע, שבילי הליכה בטוחים לבתי ספר, איזור מיתון תנועה מגבירים מאוד את בטיחות הולכי הרגל ורוכבי אופניים וכתוצאה מכך את הבטיחות של ילדים ונערים. יש מספר מדינות מערביות וערים בעולם שאימצו את חזון אפס - תכנית מערכתית להורדת מספר ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים.

צעדים שהמשפחה יכולה לבצע כוללים קנייה והתקנה של מושבי בטיחות לילדים, בוסטר למכונית, חובת חבישה וחבישה נכונה של קסדת אופניים ומניעת שכחה של ילד במכונית. בישובים ערבים ובקרב ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד לפגיעה של רכב בחצר הבית.

מניעת טביעה

טביעה תורמת ל-14% מכלל מקרי המוות מתאונות של ילדים בישראל והיא הגורם השני בחשיבותו למוות בתאונות בילדים לאחר תאונות דרכים. מניעת טביעה בקרב ילדים קטנים כוללת השגחה על הילדים וכללי זהירות בהקשר של אמבטיה, בריכות קטנות וגישה לבריכות שחיה באתרי נופש וכו'. מניעת טביעה בקרב ילדים גדולים יותר כוללת השגחה צמודה בבריכות ובים. טביעה בים קשורה גם ללימוד התנהגות בטוחה בים והבנת הסיכון של סחף (יש לשחות הצידה לאורך החוף ולא נגד כיוון הסחף עד להתשת כוחות), ושחיה בחופים ללא מציל או כניסה לים סוער. בקרב בני נוער קיימת גם בעייה של טביעה עקב רחצה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

תזונה בריאה בקרב ילדים

ערכים מורחבים – תזונה בריאה, כלכלת השמנה, השמנה בקרב ילדים, השפעות בריאותיות של סוכר, מלח

לתזונה בגיל הילדות יש השפעות הן על התפתחות הגוף ובריאותו לאורך החיים, על התפתחות של מערכות קריטיות כגון התפתחות המוח, מערכת הרבייה ומערכת החיסון. השפעה נוספת הנוגעות לתזונה כוללות הקניית הרגלי תזונה נכונים והקטנת חשיפה לשיווק מזון לא בריא לילדים.

צפייה בטלוויזיה חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. מחקרים מראים כי אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים. בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים.

גם בני נוער חשופים גם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים. מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות לדוגמה כאשר השחקנים שותים משקה או אוכלים חטיף של חברה מסויימת. הדבר בולט במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, אבל הוא קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.

ההמלצות הקליניות של ההסתדרות הרפואית לילדים בני שנתיים עד שש הן כי יש לדון עם ההורים בנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת יתר של חטיפים וממתקים. בגיל שבע עד 13 תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ"ג ליום. [6] ההמלצות למתגברים הן לייעץ בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן.

המלצות לגבי הפחתת הסוכר במזון

הנזקים הבריאותיים של סוכר מתייחסים בעיקר לסוכר שמוסף למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית וכן למיצי פירות וסוכר שנמצא בצורה סמויה במוצרי בצק ובמעדני חלב. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה משמעותית לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם, עששת ועוד.

באפריל 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצה להגבלת צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. סוכר זה הוא סוכר שאינו סוכר בפירות שלמים או בחלב, אלא סוכר שמוסף למיצים ממותקים, למוצרי בצק ועוד. יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום לאדם מבוגר. .

מחקרים מראים כי ילדים עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים (כולל משקאות מוגזים כמו קולה וכו') הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל יתר או משקל יתר קיצוני לעומת ילדים שצרכו מעט משקאות קלים. כמו כן הראיות מצביעות על כך שבעיות שיניים הם נפוצות יותר כאשר יש צריכה גבוהה יותר מ-10% מסך האנרגיה הנצרכת. המשמעות של המלצה חזקה כזו היא כי ניתן לאמץ אותה כמדיניות ציבורית ברוב המקרים. הפחתה נוספת בכמות הסוכר מועילה נגד בעיות שיניים.

על פי איגוד רופאי הלב בארצות הברית, בעוד שמקסימום הסוכר המוסף שבטוח למבוגרים לצרוך ביום עומד על 6-9 כפיות, לילדים המקסימום המומלץ הוא נמוך יותר. ילדים בגילאי 6-8 אמורים לצרוך כ-1,600 קלוריות ביום ולכן ההמלצה היא לצרוך לכל היותר עד 3 כפיות סוכר ביום. עבור ילדים גדולים יותר שצורכים כ-1,800 קלוריות ביום, צריכת הסוכר המומלצת היא לכל היותר כ-5 כפיות סוכר ביום. [7].

הערכה היא כי רוב הילדים (והמבוגרים) צורכים כמות גדולה של סוכר מעל ההמלצות. לדוגמה במעדן אחד של מעדן חלב "דני" יש 2.6 כפיות סוכר. [8] בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי סוכר שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [9] הצריכה הממוצעת בישראל (ללא הפרדה לילדים ומבוגרים) היא כ- 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות לאכילה או לקטוז בחלב (שאינם נחשבים כיום לסיכון בריאותי).

פעילות גופנית לילדים

ערכים מורחבים – אורח חיים יושבני, אורח חיים פעיל, פעילות גופנית בישראל

המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית (CDC) ממליץ על לפחות שעה ביום של פעילות גופנית עבור ילדים. [10] זאת לעומת המלצה דומה של פעילות גופנית של חצי שעה מדי יום, חמש פעמים בשבוע עבור מבוגרים (ראו אורח חיים פעיל)

סקר של ארגון הבריאות העולמי שהשווה את הרגלי הפעילות הגופנית של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.

בדצמבר 2012, ערכו משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים.

על פי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד בשנתון "ילדים בישראל-2010", כשני שליש מהילדים, בגילאי 6-12, צופים בטלוויזיה לפחות 5 שעות ביום. אין נתונים על משך הזמן בו נמצאים מול מסך המחשב כך שבפועל מדובר בזמן מסך ארוך יותר. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. מעל 28% מהילדים והנוער משתמשים במחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום, יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם.[11]

בשנים האחרונות יש בזמן המסך של ילדים. בעוד שיש ירידה בכמות הצפייה בטלוויזיה, ילדים נמצאים זמן רב יותר מול מחשבים, הן מול משחקי מחשב והן לצרכים אחרים. וכן מול סמרטפונים ברשתות חברתיות. הדבר עלול ליצור בעיות שונות - החל מאורח חיים יושבני ופגיעה בפעילות גופנית, עבור דרך השפעות דומות להתמכרות על המוח ובמקרים קיצוניים בעיות חמורות יותר כמו התמכרות למשחקי מחשב. המלצות ארגון הבריאות העולמי עומדות על עד שעתיים שעות מסך לבני נוער, אבל רוב בני הנוער באירופה נמצאים מול מסכים יותר זמן.

מניעת חשיפה והתמכרות לעישון

עישון כפוי על עוברים תינוקות וילדים

ערך מורחב – עישון פסיבי

עישון פסיבי, נגרם לילדים בעיקר עקב הורים מעשנים. לפי ארגון הבריאות העולמי ההשפעות של דבר זה על ילדים כוללות:

• עישון של הורים אחראי ללפחות 17 אלף מקרי אישפוז של ילדים מתחת לגיל 5 בכל שנה.
• אמהות שמעשנות מכפילות את הסיכון של הילדים שלהן למות עקב "מוות בעריסה".
• עישון מיד שנייה הוא גורם סיכון בריאותי לאסתמה, זיהום באוזן התיכונה, ברונכיט ודלקת ריאות בקרב ילדים.

עישון סיגריות בהריון גורם למספר סיבוכים לאם שיכולים לפגוע בה או בעובר— פקיעה מוקדמת של הקרומים, הפרדות שלייה, שליית פתח והפלות ספונטניות.

הילודים לאמהות מעשנות סובלים יותר מלידות מוקדמות (פי 5-2), תמותה סביב-לידתית מוגברת (עלייה ב-65%-40%), משקל לידה נמוך, סיכון מוגבר ל"תסמונת המוות בעריסה" (SIDS), חך ושפה שסועים וכן נמצאים בסיכון מוגבר לפיגור התפתחותי בשנים הראשונות לחייהם (Fetal tobacco syndrome). ילדים שהיו חשופים לעישון בהריון, נמצאים בסיכון למחלות דרכי הנשימה, בעיקר אסתמה, דלקות אוזניים חוזרות, מחלות המטולוגיות בעיקר ALL ולימפומה ושכיחות מוגברת של הפרעות קשב וריכוז.

בשנים האחרונות מדענים מנסים לברר היבטים של עישון מיד שלישית - כיצד שרידי עישון כמו מתכות כבדות שנותרו על שטיחים או בגדים יכולים להכנס למערכת העיכול של תינוקות ולגרום לנזקים שונים.

הורים מעשנים לא רק גורמים לנזקי עישון אלא הם מגדילים את הסיכון של ילדים לעשן, כך גם קרובי משפחה אחרים ובמיוחד אחים בוגרים. הילד יכול לעשן כאמצעי חיקוי למבוגר, מתוך מרד במבוגר, מתוך סקרנות או מתוך תחושה ש"הוא אוסר עלי, אבל בעצמו הוא כן עושה את זה".

מניעת עישון בקרב ילדים ונוער

ערכים מורחבים – מניעת עישון, עישון בקרב בני נוער, התמכרות לעישון

בעוד שרוב הציבור מתייחס לעישון טבק כבעית בריאות אישית של מבוגרים שמכורים לטבק, למעשה חלק גדול מבעיית העישון מקורו בהכוונה של שיווק סיגריות לילדים ולנוער כתופעה כוללנית מכוונת וחברתית. בשנות ה-60 חברות סיגריות גדולות פרסמו את המוצרים שלהן בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער. מגמה זו של הכוונת שיווק טבק לילדים ולנוער הפכה עם השנים לסמויה יותר אבל היא ממשיכה גם כיום. לדוגמה יש חשש כי חברות טבק בישראל מפרסמות באינטרנט מתוך כוונה להגיע לקטינים.

התחלת העישון מתחילה במקרים רבים כמעין טקס התבגרות (מצד נערים אחרים, בן זוג נחשק וכו') שכביכול מעיד כי הילד הצטרף לעולם המבוגרים. אנשים מבוגרים יותר (ולפעמים אפילו נערים בני 16-17) הם כבר בעלי הבנה טובה יותר של העישון ומבינים את הסכנות לבריאות וכי העישון ממכר וחלקם הגדול מעוניין להיגמל, לכן החשיבות היא לשווק מוצרי טבק לאנשים בגילאים צעיר ככל האפשר. בעיה זו חריפה יותר בקרב שכונות עניות שבהן יש נורמות חברתיות אוהדות יותר לעישון ורושם לפיו "כולם מעשנים" או "כל המבוגרים מעשנים".

גורמי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל מחשיבים את עישון הטבק לאחת הסיבות המרכזיות למוות בטרם עת ולנטל תחלואה בעולם. הפסקת עישון או מניעת עישון נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסייה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו. בדומה למדינות מערביות רבות, עישון בישראל הוא גורם הסיכון הבריאותי המהותי ביותר לבריאות הציבור. אחד מכל חמישה ישראלים מת כתוצאה מעישון, כ-8,000 אנשים בשנה מתוכם כ-800 מתים עקב עישון כפוי. השפעות בריאותיות של עישון כוללות הגברת הסיכון לחלות בשורה ארוכה של מחלות כולל מחלות נשימה, מחלות כלי דם (כמו התקפי לב, שבץ) וסוגים שונים של סרטן.

עישון מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר - התמכרות לעישון עלולה להתחיל עם החשיפה לסיגריה ראשונה (או נרגילה ראשונה) ואצל ילדים רבים חשיפה זו מתחילה לפני גיל 13. למרות שיש מגמה ארוכת שנים של ירידה בתחום העישון בישראל, בשנים האחרונות יש עליה במגמות עישון בקרב הנוער. אחד הגורמים לכך הוא הגברת העישון של נרגילות בקרב ילדים ונערים, שמביאות לאחר מכן למעבר למוצרי טבק אחרים.

על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' ו-י'), שנערך בישראל בשנים 2010-2011: [12]

• אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.
• אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים.
• דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים.
• שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[13]

נערות יהודיות מעשנות פחות מנערים יהודים. יהודים מעשנים פחות מלא יהודים, ובשכונות מבוססות מעשנים פחות מאשר בשכונות עוני או בישובים בפריפרייה. בחברה הערבית חל בשנים האחרונות שינוי מהותי - נערות ערביות שבעבר כמעט ולא עישנו מעשנות כיום יותר ויותר ושיעורי העישון בקרבן דומות כיום לשיעור העישון בקרב נערים יהודים.

סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. מגדר גברי, השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון.[14] על פי דיווח עצמי של מתגייסים לצה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% בקרב בנות ומ-25% ל-31% בקרב בנים.[15] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה בהשמנה בקרב מתגייסים.

חברות הטבק עוסקות מזה מספר עשורים בהפצה של דיסאינפורמציה ושקרים לציבור - הכחשת נזקי העישון והטעיה לגבי התמכרות לטבק ולגבי היבטים נוספים. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בסוף שנות ה-90 בעקבות תפיסה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות על ידי הרשויות בארצות הברית, במסגרת תביעה משפטית רחבה נגד החברות. באופן פומבי חברות הסיגריות הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן גורם מסרטן כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק.

חברות הסיגריות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.

מסמכים פנימיים של חברות טבק מראים שהחברות לא היססו למקד את שיווק הסיגריות לילדים ונערים צעירים. מחקרים של חברות הסיגריות חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער. ומסמכים של מנהלים מדגישים את חשיבות ה"סיגמנט" של הנוער כקהל יעד שיאפשר להם להגדיל מכירות. שאלה נוספת שעלתה במחקרי חברות הטבק היא מתי הנערים הם כבר מכורים לטבק. מסמך משנת 1977 טוען לדוגמה כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם".

תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה "השאיפה הראשונה" "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה.

התמכרות לסיגריות יכולה להתרחש בתוך זמן קצר. מחקר משנת 2007 שעקב אחרי 1200 נערים בארצות הברית לאורך 4 שנים, מצא כי מתוך 217 בני נוער שניסו את הסיגריה הראשונה, כ-60%, איבדו שליטה על צריכת הטבק שלהם. 10% מהנערים התמכרו כבר לאחר הסיגריה הראשונה או בתוך יומיים בלבד. 25% מבני הנוער התמכרו בתקופה של 30 יום משאיפת הסיגריה הראשונה, מתוך קבוצה זו מחצית התמכרו כבר לאחר שהגיעו לרמה של 7 סיגריות בחודש. מתוך 83 נערים שהגיעו לתלות בסיגריות המוגדרת לפי מדריך הרפואי ICD-10, מחצית הגיעו להתמכרות זו כאשר עישנו 46 סיגריות בחודש (סיגריה וחצי ליום). הנערים המכורים הפגינו תסמינים גמילה מסיגריות בדומה למעשנים וותיקים, כאשר לא יכלו לקבל ניקוטין. החציון של ההתמכרות התרחש בצריכה של 5.35 מיליגרם לליטר, רמה שנמוכה בהרבה לעומת הרמה שמקובלת כדי להבדיל בין מעשן פסיבי לאקטיבי.[16][17] . יש ילדים שבפעמים הראשונות לא לוקחים את העשן לריאות. דבר זה עלול ליצור אשליה נפוצה אצלם לפיה הם יוכלו לבחור אם לעשן או לא לעשן. התמכרות היא דבר שמשתנה בין אדם אחד לשני ואצל שני שליש מהמעשנים מתקשים מאוד להיגמל. אחד הדברים הנפוצים הוא שהילדים מבינים באיחור שהם התמכרו לטבק. מסיבה זו יש חשיבות גדולה למודעות לא רק לנזקי העישון אלא גם למנגנונים של התמכרות לעישון טבק.

מחקר של המחלקה לרפואה מניעתית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מהשמנה, מתח נפשי, אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).

ילדים ונערים מוקפים לעיתים בדיעות קדומות ומידע מוטעה על סכנות העישון ועל התמכרות לעישון - נערים מעשנים ואף צעירים מעשנים מפיצים לא פעם מיתוסים שמופצים או הופצו בעבר על ידי חברות הטבק. הדבר נובע בין היתר מהדחקה - חלק מהמעשנים מרגיש שאם יהיו מעשנים רבים יותר סימן שהוא בטוח - שכן אם העישון נפוץ סימן שאיו בו סכנה. הפצה של דעות קדומות כאלה חמורה יותר בחברות מעשנות כמו בחברה הערבית או בשכונות או ישובים עניים יותר. לדוגמה המחשבה שנרגילות אינן מסוכנות, "הוכחה" שעישון אינו מסוכן בגלל שאני מכיר זקן שמעשן, סיגריות זה סקסי, סיגריות עוזרות להירגע, סיגריות זה סימן למרד וכו'.

אצל נערים רבים נפוצה המחשבה ש"אני אוכל לשלוט בזה" - המחשבה לפיה "אני לא אתמכר". רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה פרסומות לסיגריות. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[18]

• יש חשיבות להכיר לילדים את העובדות על סיגריות ונרגילות עוד לפני חשיפה למיתוסים שגויים על טבק. חשוב להסביר לא רק שעישון מסוכן, אלא גם מדוע לא כל המעשנים בהכרח ימותו מעישון, מדוע יש מעשנים שנראים בריאים.
• היבט חשוב נוסף שכדאי להסביר לילדים הוא שעישון הוא ממכר - בקרב אנשים שונים ההתמכרות היא שונה - יש אנשים שיכולים אולי לצאת בקלות מהעישון אבל יש גם אנשים שלמרות מאמצים כבירים מצדם לא מצליחים להיגמל. קשה לדעת תוך כמה זמן ההתמכרות לטבק תתחיל ואצל חלק מהאנשים ההתמכרות היא מהירה ואצל חלק הדרגתית יותר.
• תפיסת הזמן אצל ילדים ונערים היא שונה לעיתים קרובות לעומת מבוגרים. מה שיתרחש בעוד שנה הרבה פחות חשוב ממה יקרא מחר או עוד שבוע. מה שיקרא בגיל 50 או 60 נראה לא רלוונטי בכלל. חשוב להתמודד עם השלכות קרובות יותר בזמן של עישון - לדוגמה התמכרות לעישון תחל בהרבה מקרים כבר בתוך חודשים מספר. ריח רע או דחייה ממעשנים והיבטים קוסמטיים של עישון יכולים לדבר לנערים ונערות יותר מאשר הסיכון לסרטן.
• חשוב להסביר לילדים ואף להדגים להם איך יבצעו עליהם מניפולציות רגשיות כדי שיתחילו לעשן. דבר זה מכונה "חיסון נפשי" - הכרות עם טיעון מסוכן אבל בסביבה תומכת שתסייע לילד לנטרל את הסיכון מבעוד מעוד.
• נערים המבקשים למרוד בחברת המבוגרים או בהיבטים שלה פונים לעיתים קרובות לעישון. חשוב להבהיר להם שב"מרד" זה הם בעצם משתעבדים לקבוצה אחרת של מבוגרים שמוכרים להם מוצר מזיק וממכר, על ידי ניצול החולשה שלהם וניצול הרצון להיות עצמאי ואינדיבדואלי.
• כדאי גם להכיר לילד או לנער הכרות עם שיטות של מניפולציות שאפשר לבצע כדי לשכנע אנשים לא מיומנים, וכן הכרות מוקדמת עם שיטות ההסברה של חברות הסיגריות וטיעונים של מעשנים כדי להרגיע את עצמם, ואת הצורך של מעשנים צעירים לעודד אחרים לעשן כדי להרגיש ש"כולם מעשנים" ולכן הם עצמם בטוחים.
• היבט נוסף הוא להקנות לילדים ונערים טכניקות התרגעות מול מתח נפשי המלווה את גיל ההתבגרות - כמו פעילות גופנית, תרגילי נשימה, מדיטציה והתבוננות פנימית - אין צורך בחומרים שונים כדי להתמודד עם מתח נפשי ואנשים רבים צריכים ללמוד כיצד להתמודד עם מתח כזה בצורה בונה ולא הורסת.

ראו גם

• רפואה מונעת
• השמנת יתר, מזון מהיר ותעשייתי, משקאות ממותקים, כלכלת השמנה
• אורח חיים יושבני, תחבורה פעילה, הולכי רגל בישראל, תחבורת אופניים בישראל
• השפעות בריאותיות של מכוניות, תכנון מוטה רכב פרטי, תאונות דרכים בישראל
• התמכרות
• השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה, תרבות הצריכה לילדים
• התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות לסמארטפון, התמכרות להימורים
• אלכוהול ובריאות
• מניעת עישון, שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער, התמכרות לטבק, חברות הטבק, נרגילה מתח נפשי
• השפעות בריאותיות של קרינה סלולרית
• זיהום אוויר בישראל, זיהום מזון בישראל
• הצהרת פארמה

קישורים חיצוניים

אתרים לילדים ולנוער

• אתר "בום" - בריאים ומאושרים אתר משחקים לילדים לחשיבות אורח חיים בריא ופעיל ומצעי ידע וכלים לשמירה על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית בשגרת חיי היום-יום, משרד הבריאות, משרד החינוך ועוד

המלצות כלליות ומחקרים

• HBSC - ארגון לחקר התנהגות בריאות בקרב ילדים בגיל בית ספר, Health Behaviour in School-aged Children מטעם ארגון הבריאות העולמי
• Parma Declaration on Environment and Health אמנת פארמה לשמירה על הבריאות ואיכות הסביבה למען ילדים, ארגון הבריאות העולמי והאיחוד האירופי, 2010

הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת - בעריכת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל (מתוך אתר ויקירפואה):

• קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות מהלידה ועד גיל שנתיים
• קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים
• קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים
• קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים
• Adolescent obesity and related behaviours: trends and inequalities in the WHO European Region, 2002–2014 סקר על מדינות אירופה וישראל ביחס לבני נוער, Health Behaviour in School-aged Children (HBSC), פורסם ב-2017

מניעת תאונות בקרב ילדים

• ארגון "בטרם"
• דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2013, ארגון "בטרם"
• דו"ח מדאיג: בכל יומיים וחצי נהרג ילד בתאונה ד"ר איתי גל, ynet 27.05.2014

שיווק מזון לילדים ותזונה לילדים

• עידו אפרתי, פחות בשר, יותר פירות וירקות: המלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות, הארץ, 19.06.2017
• ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוערהאגודה לבריאות הציבור, 2011
• עידו אפרתי, תקנות תזונה חדשות לצהרונים: תיאסר הגשת צ'יפס, קטשופ ומשקאות ממותקים, הארץ, 11.7.2017
• רותם שטרקמן, רוני לינדר-גנץ, "גדל פה דור של אנשים חולים. כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50", ראיון עם פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דה מרקר, 21.07.2017
• ילדים כצרכנים globalissues
• ילדים ותרבות הצריכה המרכז לחלום האמריקאי החדש
• משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.
• עשרת הדברות להקניית הרגלי תזונה נכונה לילדים גילי דלל
• תזונה נכונה לילדים אתר eatwell
• השמנת-יתר בקרב ילדים בוויקיפדיה האנגלית

אורח חיים יושבני ופעילות גופנית בקרב ילדים

• ד"ר גל דובנוב-רז, אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית, בית החולים שיבא, תל השומר
• ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה.

מניעת עישון בקרב ילדים ונוער

• סמים אלכוהול וטבק משרד החינוך
• מפזרים את מסך העשן מצגת של משרד החינוך ומשרד הבריאות בנושא מודעות לעישון
• עישון - גורמים לעישון במתבגרים ויקירפואה
• מניעת עישון סיגריות ונרגילות סדנאות למוסדות חינוך, באתר "יסודות"
• קמפיין "Truth" נגד עישון
• Have Your Children Had Their Anti-Smoking Shots? "חיסון" אנשים מפני שכנוע זבלי על ידי חשיפה שלהם למנה מוחלשת ממנו בדומה לרעיון של חיסון, American Psychological Association, January 16, 2004
• פרסום מוצרי טבק בוויקיפדיה האנגלית

זיהום וילדים

• ד"ר ג'ימי קריקון, אלה נווה, זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.2009
• סכנה ממשית לבריאות ילדי חיפה והצפון אסף זלינגר, מעריב, 13.10.2006
• דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום אחיה ראב"ד, ynet 11.10.2009
• משרד הבריאות: חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר אחיה ראב"ד, 14.04.2015, ynet
• הטעות של משרד הבריאות, ההפסד של תושבי חיפה עידו אפרתי, הארץ, 22.04.2015
• זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה" גיא זוהר, 20.04.2015, 103 FM
• חומרי ההדברה בחקלאות פוגעים בבריאות ילדי הצפון גיא ורון, חדשות ערוץ 2, 26.04.2015

השפעות בריאותיות של טלוויזיה ומסכי מחשב

• פסיכולוגיה – התמכרות לטלוויזיה אינה רק מליצה, רוברט קובי ומיהלי קסיקשנטמיהלי, סיינטיפיק אמריקן, 2002
• התפתחות הילד: התמכרות לטלוויזיה ד"ר מוטי לוי, 02.04.2009
• השפעות של טלוויזיה על ילדים University of Michigan Health System
• רופאי הילדים בארצות הברית יסבירו להורים על הקשר בין צפייה בטלוויזיה לבין השמנת יתר של ילדים דוקטורס אונלי, 2011
• ילדים, מתבגרים וצפייה בטלוויזיה ד"ר אמיר כימיא, מרכז שניידר לרפואת משפחה
• ד"ר גל דובנוב-רז, אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית, בית החולים שיבא, תל השומר
• Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media American Academy of Pediatrics, 2011
• Media Use by Children Younger Than 2 Years American Academy of Pediatrics, 2011
• השפעות בריאותיות של צפייה עודפת של ילדים בטלוויזיה limitv.org
• התוכנית הבאה עשויה לגרום לקשיי נשימה ילדים שיושבים שעות ארוכות מול הטלוויזיה עלולים לסבול יותר מאסתמה, הארץ, 04.03.2009
• מחקר: צפייה בטלוויזיה מקצרת חיים ב-5 שנים ד"ר איתי גל, 16.08.2011, ynet
• פרויקט מיוחד: מה מעוללת הטלוויזיה לילדים? רותי דוסו, מעריב, 13.11.2007
• כיצד הטלוויזיה משפיעה על ילדך kidshealth
• הנוער בישראל: שיאני העולם בגלישה באינטרנט, מקום שני בעולם בצפייה בטלוויזיה, 15.07.2012 ynet
• בכמה הילד ישמין מכל שעת צפייה בטלוויזיה? ד"ר איתי גל ynet 17.07.2012,
• דבוקים למסך: כך תגמלו את הילד מהטלוויזיה אלי זוהר ניב, ynet, 04.10.2011
• התמכרות למחשקי וידאו בוויקיפדיה האנגלית
• מחוברים: התמכרות למשחקי מחשב מורן בר, 2010
• התמכרות למשחקי מחשב ד"ר אילן טל, אפריל 2013
• משחקים ברשת: כיצד למנוע התמכרות בקרב ילדים אלירן דן. 2009
• משחקי מחשב - הדלת החדשה שלומית אידיסיס, מחנכת כיתה בזומר ר"ג
• האם הילד שלך מכור למחשב? לין גרנרוט קפלן, 2009, ynet

הערות שוליים

בריאות הציבור, קידום בריאות, ורפואה מונעת

תזונה והרגלי אכילה: מזון מעובד - השמנת יתר - סוכרת - כלכלת השמנה - עיצוב להרזיה - מזון מהיר ותעשייתי - סוכר - משקאות ממותקים - מלח - בשר מעובד - מזון אורגני - דגנים מלאים

הרגלי חיים והתמכרויות: התמכרות - עישון - מניעת עישון - גמילה מעישון - אלכוהול ובריאות - השלכות בריאותיות של טלוויזיה - התמכרות למשחקי מחשב

תנועה ובטיחות בתחבורה: השפעות בריאותיות של מכוניות - זהירות בדרכים - תחבורה פעילה - הליכתיות - מיתון תנועה - תחבורת אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - אורח חיים יושבני - אורח חיים פעיל - פעילות גופנית

זיהום וסיכונים לשיבוש מערכות: גורמים מסרטנים - זיהום - זיהום אוויר - זיהום מים - זיהום במזון - חומרי הדברה - מתכות כבדות - ניקיון ידידותי לסביבה - משבש אנדוקריני - טרטוגן - עמידות לאנטיביוטיקה

רווחה נפשית וחברתית: פסיכולוגיה חיובית - מתח נפשי - דיכאון - חמש דרכים לרווחה - הון חברתי - גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות

עקרונות ונושאים מערכתיים: הוליזם - גורם סיכון בריאותי - נטל תחלואה - נכות - אזורים כחולים - טכנולוגיה נאותה - חשיבה מערכתית - רפואה משתתפת - חברות התרופות - הכחשת נזקי העישון - עקרון הזהירות המונעת - עירוניות מתחדשת - אי שוויון בריאותי - אי שוויון בריאותי בישראל - סיבות מוות בישראל