עישון מיד שלישית

שיתוף

עישון מיד שלישית (באנגלית: Third-hand Smoking) הוא השאיפה של עשן או של תוצרי העישון על ידי אנשים שאינם המעשן עצמו ולא ישירות מהמעשן אלא שאיפת תוצרי העישון מהעשן שנספג בשיער, בגדים, מצעים, שטיחים, ריהוט וכו'. משקעי העשן, המכילים חלקיקי מתכות כבדות וחומרים מסרטנים או רדיואקטיביים, עלולים לדבוק בידיהם של ילדים ובהמשך למצוא דרכם למערכת העיכול - במיוחד אצל ילדים שזוחלים או משחקים על הרצפה. את המושג הגדיר החוקר Jonathan Philip Winickoff בשנת 2009.

עישון

סוג נוסף של עישון מיד שלישית הוא עוברים של אמהות בהריון שנמצאות בסביבה מעשנת ואינן מעשנות בעצמן. האם נחשפת לעישון כפוי מצד מעשנים לידה - בדרך כלל קרובי משפחה או חברים לעבודה - וקולטת את תוצרי העשן לגוף. לא רק שנגרם בכך נזק לבריאות שלה, אלא שיש אפשרות שגם העובר שלה עלול להיפגע.

עישון מדי שלישית הוא הסיבה שמגדירים את המונח עישון פסיבי או "עישון כפוי" בצורה הזו ולא כ"עישון מיד שנייה". זאת משום שההגדרה "עישון מיד שנייה" מצמצמת את הגדרת העישון הפסיבי לרק למי שנמצאים בקרבה מיידית וישירה ליד המעשן ומדירה את מי שנחשפים לעישון בדרכים עקיפות.