טרטוגן
טרטוגן (באנגלית: Teratogen) הוא חומר, מחלה או גורם סביבתי העלול לפגום בהתפתחות העובר ברחם. תהליך הפגיעה בעובר נקרא טרטוגנזה (Teratogenesis) והוא יכול להוביל להפרעה קונגניטלית.
מקור המילה טרטוגן הוא מהמילה היוונית "teratoma", שפירושה "מפלצת". טרטוגנים עלולים לפגוע בעוברים של כל סוגי בעלי החיים, כולל בעוברים של בני אדם. היקף וטיב הנזק של הטרטוגן בעובר תלוי בסוג הטרטוגן, בכמות החשיפה של העובר ובעיתוי התרחשות החשיפה לטרטוגן. מערכות שונות של העובר מתפתחות בזמנים שונים ולכן אותו טרטוגן עלול להשפיע בצורה שונה על עוברים שונים.
דוגמאות לטרטוגנים
תרופות
תרופות רבות עלולות לסכן עוברים, והן אסורות לשימוש על ידי נשים בהריון. בתרופות אלה מופיע סימון מיוחד על אריזת התרופה. בנוסף לתרופות הידועות כטרטוגניות, ישנן גם תרופות החשודות כטרטוגניות.
תרופת התלידומיד. התלידומיד נמכר באירופה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 בהיקף נרחב כתרופה נגד בחילות, ומספר רב של נשים קנו את התרופה נגד בחילות הריון. התלידומיד מכיל אננטיומרים ימני ושמאלי. בעוד האננטיומר הימני אכן מונע האננטיומר השמאלי הוא טרטוגן. עקב תהליכי בדיקה לקויים, דבר זה לא נתגלה לפני שיווק התרופה.
תרופות כימותרפיות
קרבמזפין (טגרטול) שייכת למשפחת תרופות המשמשות לטיפול בפרכוסים. היא גם משמשת בפסיכיאטריה לטיפול בחולים במחלה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה) להרגעה של חולים עם התפרצות אלימות, ולסיוע בטיפול בדיכאון.[1]
חומרים ממכרים
אלכוהול (אתנול) - חשיפה לאלכוהול בזמן ההריון כרוכה בסיכון משמעותי ל"תסמונת אלכוהול עוברית". התסמונת כוללת הפרעה בגדילה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית עם היקף ראש קטן ותווי פנים אופייניים. שפה שסועה, חך שסוע ומומי לב מתוארים לעתים כחלק מהתסמונת.[1] במקרה של נשים שתייניות כבדות, אלכוהול עלול להביא ללידת תינוק עם פיגור שכלי, או אפילו מת. סיכון מרכזי לחשיפה לאלכוהול בהריון הוא פיתוח מגוון של בעיות שכליות. הסיכון לנזק מוחי בעובר כתוצאה מחשיפה לאלכוהול קיים לאורך כל ההריון כיוון שהתפתחות המוח נמשכת לאורך ההריון כולו[2]. חשיפה עוברית לאלכוהול היא הגורם המוביל למוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) בעולם המערבי[3]. קיים חשש כי מאות ילדים שאומצו ממזרח אירופה והובאו לישראל וכן מאות ילדים שנולדו בישראל סובלים מתסמונת אלכוהול עוברית. עם זאת רבים מהם לא מאובחנים בשל חוסר מודעות של הורים, עובדי רווחה ורופאים לנושא. נשים שונות מגיבות אחרת לאלכוהול וקשה לדעת מה אם בכלל היא כמות בטוחה. [4] גורמי בריאות שונים ובתוכם משרד הבריאות בישראל ממליצים שלא לשתות אלכוהול כלל בתקופת ההריון.[5].
עשן סיגריות - עישון בהריון מעלה סיכון לסיבוכי הריון (כגון: הפלה, רעלת הריון, לידה מוקדמת, הפרדות שלייה ומות עובר תוך רחמי). כמו כן, מתוארת ירידה במשקל הלידה ביילודים לנשים מעשנות. ההשפעה תלויה בכמות הסיגריות היומית. קיימת המלצה רפואית שלא לעשן בעת ההיריון. במרבית העבודות, אין עדות לכך שעישון סיגריות טבק מעלה את הסיכון למומים מולדים. עם זאת, חלק מהעבודות תומך בקשר חלש בין עישון בתחילת הריון לבין שסעים באזור הפה והשפה.[1]
קפאין (Caffeine) - אין עדות לכך שקפאין מסכן את העובר בצריכה נמוכה בזמן ההריון. כאשר האשה צורכת מעל 150 מ"ג קפאין ליום, תתכן עליה מתונה בשיעור ההפלות העצמוניות ובהפרעה בגדילה התוך רחמית של העובר. כמות הקפאין במשקה תלויה בסוג המשקה, [1] וקיים קופאין במיני מזונות שונים.
קוקאין - מעלה את השכיחות של סיבוכי הריון כגון, הפלה, מות עובר תוך רחמי, לידה מוקדמת, פקיעה מוקדמת של קרומים, משקל לידה נמוך, הקף ראש נמוך, הפרדות שליה, יתר לחץ דם.[1] הרואין [1]
גורמים זיהומיים טרטוגניים
נגיפים, חיידקים וטפילים שונים עלולים לגרום להפרעות לעוברים.
אבעבועות רוח הנגרמת על ידי נגיף ה-zoster Varicella - מחלת אבעבועות רוח לראשונה בחיים בשבועות 13-20 להריון עלולה לגרום להדבקת העובר ולנזק אופייני. פגיעות אפשריות הן במערכת העצבים המרכזית, בעיניים, בגדילה, צלקות בעור והיפופלזיה (תת-התפתחות) של גפיים בצד של המעורבות העורית. [1]
אדמת היא טרטוגן קשה מאוד אם היא מופיעה בתחילת ההריון. תוצאותיה עלולות להיות מומים חמורים בוולד.
עגבת (Syphilis) - עגבת פעילה בהריון גורמת לעליה משמעותית בשכיחות של הפלות, מות עובר תוך-רחמי ומוות בתקופת היילוד. בהריונות המסתיימים בלידת יילוד חי, קיימת סכנה משמעותית לעגבת מולדת (צהבת, פריחה, דלקת מפרקים, אנמיה, נזלת מוגלתית-דמית, הגדלה של כבד, טחול וקשרי לימפה, וממצאים אופייניים של מעורבות עצמות וסחוס ברנטגן). [1]
טוקסופלסמוזיס (Toxoplasmosis) - מחלה הנגרמת על ידי נגיף חד תאי (toxoplasma gondii) שנישא בקרב משפחת החתולים, בעיקר חתולי הבית. בני אדם עלולים להידבק בנגיף על ידי מגע עם הצואה או הפרשות שלו. בנוסף הנגיף יכול לעבור מהחתול לחיית בית אחרת, או כתוצאה מאכילת בשר שלא בושל כראוי.[1] הנגיף עלול לגרום להדבקה של העובר ולנזקים כתוצאה מכך, בעיקר כאשר האישה עוברת זיהום ראשוני בהריון. הנזקים כוללים פגיעה במערכת העצבים המרכזית, בעיניים ובשמיעה. הסיכון להדבקת העובר גבוה יותר ככל שהזיהום הראשוני מאוחר יותר בהריון. הסיכון לנזקים קשים בעובר כתוצאה מההדבקה גבוה יותר כאשר הזיהום הראשוני מוקדם בהריון, ואילו כאשר האשה נדבקת בשלב מאוחר של ההריון הסיכון לנזקים קטן ביותר.[1]
זיהום כימי ותעשייתי
חומרים רדיואקטיביים וקרני רנטגן הם טרטוגניים. [1]
פחמן חד חמצני -הרעלת פחמן דו חמצני, יכולה לגרום למוות עוברי, לידת ולד מת ולפגיעה נוירולוגית בעובר. חשיפה כרונית לריכוזים נמוכים בין החודש השני לשביעי להריון דווחה כגורמת למומים מולדים מרובים. [1]
מתילן כלוריד עובר בגוף ביוטרנספורמציה לפחמן חד חמצני, והוא חשוד כבעל פוטנציאל טרטוגני מינימלי. מתילן כלוריד הוא סוג של ממס אורגני שהיא קבוצת חומרים החשודה כטרטוגנית; [1]
PCB חשיפה רחבת היקף ל-PCB עלולה לגרור לידת ולד מת; דיסקולורציה אפורה-חומה של העור, החניכיים (gingiva) והציפורניים נוכחות שיניים בלידה; דלקת הלחמית; משקל לידה נמוך; עיכוב התפתחותי; היקף ראש קטן[1] ופגיעה התפתחותית. [2]
עופרת עופרת עוברת את השליה ומצטברת בעובר. היא יכולה לגרום להפלות ולפגות. הוצע קיומו של קשר תלוי-מנה למומים מולדים מינוריים. לילדים עם רמות עופרת בדם טבורי מעל 10µg/dL היה תפקוד נמוך יותר במבחנים התפתחותיים. רמת החשיפה הבטוחה לאדם רגיל ולאשה בהריון בעופרת היא שונה [1]
קדמיום חשוד כטרטוגני. [3] הוא חשוד כגורם למשקל לידה נמוך, ירידה ב-full term deliveries וירידה בתפקוד מוטורי ואינטלקטואלי בגיל 5 שנים. אין עדות לטרטוגניות באוכלוסיות שנחשפו לקדמיום. [1]
זיהום אוויר מתחבורה ומדלק
תחנות דלק וכן תחבורה מנועית המונעת בדלק כמו סולר או בנזין פולטת תרכובות אורגניות נדיפות כמו בנזן וטולואן. דבר זה מסוכן במיוחד עבור מי שעובדים בתחנות תדלוק או בקרבתן ואף במשרדים או בניני מגורים שנמצאים בקרבת תחנות דלק. [6] בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם ובנוסף הוא חומר טרטוגני. [7] טולואן הוא בעל קשר מוכח מבחינה מחקרית לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ולהפסקת הריונות. [6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הוועדה הבינמשרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים, משרד הבריאות, 2015
- אריה סעדה, רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים, abiliko, 13.7.2012
- גורמים טרטוגנים ידועים בבני אדם הועדה הבין-משרדית למסרטנים, מוטגים וטרטוגנים" 2003
- טרטולוגיה בוויקיפדיה האנגלית
- מום מולד בוויקיפדיה האנגלית
- טרטולוגיה- ענף המחקר של מומים מולדים בוויקיפדיה האנגלית
- השפעות של מזהמים סביבתיים על התפתחות העובר בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 אריה סעדה, רשימת גורמים העלולים לסכן עוברים וילדים, abiliko, 13/07/12
- ^ Guerri, C. (2002). Mechanisms involved in central nervous system dysfunctions induced by prenatal ethanol exposure. Neurotoxicity Research, 4(4), 327–335. תבנית:PMID
- ^ Abel, E.L., & Sokol, R.J. (1987). Incidence of fetal alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies: Drug alcohol syndrome and economic impact of FAS-related anomalies. Drug and Alcohol Dependency, 19(1), 51–70. תבנית:PMID
- ^ שני ליטמן, אלפי ישראלים אימצו ילדים מרוסיה ומזרח אירופה. הם לא ידעו למה הם נכנסים, הארץ, 28.11.2018
- ^ התנהלות בריאה בהריון, באתר משרד הבריאות
- ^ 6.0 6.1 בחינת ההשפעה של בנייה למגורים בצמוד לתחנות דלק, הקרן לבריאות ולסביבה, מאי 2017
- ^ בנזן במילון החומרים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה
הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.