אזור מיתון תנועה
אזור מיתון תנועה או אזור 30 קמ"ש (30 km/h zone) הוא אזור עירוני קטן, שב מהירות של רכב מנועי מוגבלת למהירות של 20-30 קילומטר בשעה. אזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של הולכי רגל כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך ובהתאם להיבטים של תכנון עירוני. אזור מיתון תנועה הוא כלי מרכזי בנושא רחב יותר של מיתון תנועה שכולל גם האטת תנועה ברחובות מסחריים ראשיים, מעברי חצייה בטוחים, האטת מכוניות בצמתים, האטת משאיות בכבישים מהירים, והיבטים נוספים.
השטח הכולל של אזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל אורך צלע של אזור מיתון תנועה הוא פחות מ-1 קילומטר. בין אזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינימלית - הנהגים מבלים באזור מיתון התנועה מספר קטן של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה), ובכל שאר זמן הנסיעה הם נוהגים בכבישים ראשיים יותר. הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבהים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצעי הצרה ("אוזניים" או הרחבת המדרכה לפני מעברי חצייה) וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
ההשפעה של אזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - - הגברת השימוש בתחבורה פעילה (הליכה ברגל ורכיבה באופניים), צמצום של תאונות דרכים ובמיוחד של תאונות קשות וקטלניות, הגנה על הבטיחות והנוחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים, עיר ידידותית יותר לילדים ולמבוגרים, צמצום הרעש מתנועה ושיפור איכות החיים של תושבי השכונה.
יותר ויותר מדינות וערים מיישמות אזורי מיתון תנועה. הדבר החל במדינות צפון אירופה כמו הולנד, דנמרק, ושוודיה. בשנים האחרונות מיישמות אותו גם מדינות מערביות אחרות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, שווייץ, ספרד, ויפן. מגמה זו מתרחבת גם למדינות במזרח אירופה כמו סלובניה, הונגריה, ובולגריה ועוד. הדבר קיים במספר ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. בישראל יש אזורי מיתון תנועה בעיקר בתל אביב-יפו. אזור מיתון תנועה הוא כלי חשוב של מיתון תנועה בערים, ומלבדו יש גם ערים המקדמות צעדים אחרים של מיתון תנועה (למהירות של 30-40 קמ"ש) ברחובות מסחריים. עיריות רבות משתמשות במיתון תנועה כתשתית אופניים במקביל לשימוש בשבילי אופניים ובמסגרת תכנון רחב יותר של הליכתיות - שיפור החוויה והבטיחות של הליכה ברגל ורכיבה באופניים ושילוב שלהם בתכנון מוטה תחבורה ציבורית. ניתן להשתמש באזור מיתון תנועה כדי לקדם רחובות אופניים. צעדים אלה הם מהווים כלים באסטרטגיה כוללת של תחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת ומשתלבים במגמות כמו חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, עידוד של הליכתיות ותחבורה פעילה לשם שיפור הבריאות, ערים קומפקטיות לשם הגדלת אוכלוסיית העיר ללא הגדלת שטחה, ועידוד של תיירות אקולוגית ותיירות חכמה.
רקע
במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מתכנון מוטה רכב פרטי. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, וקניות במרחב העירוני. בנוסף, הפיכת רוב הרחובות לכבישים, דבר שהפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאוד, דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של מתח נפשי, קושי לקיים שיחה ברחוב, ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.
הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.
מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של תאונות דרכים, וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.
אמצעי ריסון תנועה
אזור מיתון תנועה אינו פתרון נקודתי ומקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. חתך הרחוב באזור מיתון תנועה מתוכנן כדי להגביל את מהירות הנהיגה ל-30 קמ"ש (ובחלק מהמקרים - פחות מכך). אולם ברוב המקרים יש צורך לרסן את מהירות התנועה באמצעות אמצעי ריסון - אמצעים שמאלצים את הנהגים להאט בצורה פיזית. דבר זה חשוב במיוחד במקומות שבהם מיתון התנועה מהווה חידוש והנהגים רגילים לנהיגה מהירה בהרבה. [1] נוסף לאמצעי הריסון ניתן להוסיף היבטים נוספים כמו היבטים אחרים של תכנון פיזי (כמו שינוי צמתים, שינוי כיווני התנועה), פעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים. מיתון תנועה לא מבוסס על שילוט בלבד, שכן אם הרחוב הוא רחוב פתוח, ללא צמתים ואלמנטים אחרים אזי לנסוע במהירות 30 קמ"ש דורש מאמץ וריכוז מצד הנהג (נהיגה הגנתית. מאמץ מכוון כזה הוא משאב מוגבל שסובל מבעיה של דלדול אגו - כאשר עייפים, חולים, או יש פגיעה בריכוז בגלל טרדות שונות או בגלל הסחות דעת בגלל הטלפון - או בגלל נורמות אחרות - הריכוז הזה נחלש או נעלם. במיתון תנועה אמיתי נהיגה איטית היא הדבר הטבעי ונסיעה מהירה יותר היא דבר קשה או אפילו בלתי אפשרי.
אמצעי הריסון נחלקים לשלושה סוגים מרכזיים - פסי האטה, היצרויות והסטת תוואי ואיי תנועה. [1] רוב האמצעים האלה הם נקודתיים ולכן הן מפוזרים לאורך קטע דרך בין שערים וצמתים או שהם משולבים בצמתים או במעברי חצייה. מומלץ להשתמש במגוון אמצעי ריסון, בהתאם לסוג הרחוב.[1] הסיבה לכך היא שיעילות אמצעי שונים משתנה מול סוגי רכב שונים. פסי האטה משפיעים פחות על רכב כבד וגבוה, ואילו היצוריות משפיעות פחות על אופנועים.
אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים אמצעים לשינוי אנכי של הנהיגה כמו פסי האטה, וכן אמצעים להסטה רוחבית - הסטה של תווי התנועה לצדדים ואיי תנועה והיצרות (הצרת הכביש).
- שער
בכניסה וביציאה מאזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג שהוא יוצא מאזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאזור מיתון תנועה.
- פסי האטה - במפרים
קיימים פסי האטה בגובה ובאורכים שונים בהתאם למהירות הרצויה ובהתאם להערכת מהירות הרכב המגיע. מבחינים בין SPEED HUMP - פס האטה צר ברוחב של כל הכביש, SPEED TABLE - זהו פס האטה רחב יותר שיכול להכיל את כל בסיס הגלגל, ו-SPEED CUSHION- מלבן האטה שלא מכסה את כל רוחב הכביש. רכבי חירום והצלה שיש להם ציר רחב יותר יכולים לעבור את הכריות האלו בלי להאט ואילו רכבים רגילים לא יכולים. [1]
- מעברי חצייה מוגבהים
הגבהת מעברי חצייה, משפיעה על הנהג בדומה לפסי האטה, בנוסף הדבר מקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט.
- הסטת תוואי
הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי תנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין אוזניים שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר.
אמצעי נוסף להסטת התוואי הוא מעגל תנועה או כיכר.
- הצרת חתך הרחוב
אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, לפני כניסה לבית ספר, גינה וכו'.
- תמרור סימון ושילוט
במקומות רבים יש שילוט שמודיע על כניסה לאזור מיתון תנועה. בחלק מהמקומות הסימן הוא עיגול כחול או אדום עם 30 או 20 קמ"ש. בחלק מהמקומות מוסיפים לכך גם סימון מיוחד על הכביש וכן שילוב של אבני מרצפת לא מחוספסות או חלוקים כדי להתריע בפני הנהג. בנוסף במקומות אלה יש שילוט של הספקת אזור מיתון תנועה
- אמצעים נוספים
היבט אחר שלפעמים נוקטים בו הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.
השפעות של מיתון תנועה
השפעת אזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת רעש, הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באזור ועוד.
שיפור בטיחות הדרכים
ערך מורחב – תאונות דרכים
סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ-30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות, לפציעה קשה ולפציעה בכלל בצורה דרסטית. הסיבות לכך הן מרובות- נהגים רואים יותר כאשר הם נוסעים יותר לאט. מרחק העצירה של המכונית גדול יותר ולנהג יש יותר זמן לבצע פעולות חירום (כמו להסיט את ההגה) כאשר המהירות איטית יותר. גם הולכי רגל יכולים להגיב במהירות איטית יותר. אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני שפגע בעצם אחר ובמקרה של פגיעה באדם או ברכב מעורבת בהתנגשות פחות אנרגיה.
עבודת דוקטורט של שני חוקרים מאוניברסיטת אלבורג בדנמרק שבוצעה בשנת 2004, ביצעה מטה-אנליזה של 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. המחקר מזהה חזקות שונות ביחס לפרמטרים שונים של תאונות דרכים:[2]
- כמות הפצועים הקלים גדלה בחזקה של 1.5 ביחס למהירות.
- כמות הפצועים הקשים גדלה בחזקה של 3 ביחס למהירות.
- כמות ההרוגים בתאונות דרכים גדלה בחזקה של 4 ביחס למהירות.
- כמות כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדלה בחזקה של 2.7 ביחס למהירות.
לפי החוקרים הורדה של מהירות הנסיעה ב-10%, מובילה לירידה של כ-38% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. [2] כדי להוריד את מספר ההרוגים מתאונות הדרכים ב-50% יש להפחית את המהירות ב-15%.
ביחס להולכי רגל מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[2]
מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [3]
לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [3]:
- עליה של 50% בשימוש באופניים.
- ירידה של 57% בתאונות קטלניות.
- ירידה של 45% בתאונות קשות.
- ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.
- ירידה של 43% בתאונות שמעורבים בהן הולכי רגל.
- ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.
- ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.
- ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. [4]
מחקרים ארוכי טווח שבוצעו במספר מקומות באירופה הצביעו על הורדה דרסטית בכמות ההורגים והפצועים הקשים- הורדה בין 44% ל-70%. דבר זה זוהה גם במחקרים מקומיים שעשו ערים שונות באירופה. [5]
שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של פסי האטה לאזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם. מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [4]
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.
השפעות על נהגים
בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות יוממות לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהן עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך במספר דקות בודדות בלבד.
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא פקקי תנועה ומהירות הנסיעה נמוכה מאוד. ההשפעה המרכזית של אזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
לפי הניסיון של אזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנת הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על אופי שקט של שכונה.
הפחתת רעש מתחבורה
יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות זיהום הרעש בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו מתח נפשי, בעיות לב ועוד. בעיר ציריך בשווייץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [5] שהם הפחתת הרעש בכ-40%. [6] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות הרעש מתחבורה.[6] ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. [7] חברות המכוניות התנגדו לניסוי. [7]
השפעות חברתיות וכלכליות של אזורי מיתון תנועה
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את בטיחות הולכי הרגל וכדי להפחית את הרעש ואת זיהום האוויר מצד תחבורה ממונעת. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי תכנון עירוני מוטה מכוניות ולכן נתגלה כי לאזורי מיתון תנועה יש השפעות על הליכתיות - נוחות ההליכה של הולכי הרגל. השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.
השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר בהליכה ברגל ובנסיעה באופניים. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות רעש, פקקי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים.
אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי רעש ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.
המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פירוש הדבר שיפור בהון חברתי.
הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין
ברובע Mohabit בברלין הוכן אזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפרויקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד.[8]
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האזור כללה:
- יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאזורי מיתון תנועה.
- חלוקת הרובע לאזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של שטחים ירוקים על חשבון כבישים וחניות.
- מספר הרחובות ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פירוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.
- מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.
- כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.
- כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.
- רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פירוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.
יישום של אזורי מיתון תנועה
אזורי מיתון תנועה במדינות שונות בעולם
יישום של אזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו הולנד, שוודיה, גרמניה, בלגיה. במדינות מערב אלה אזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בשנים האחרונות הפתרון מיושם גם במדינות אחרות כמו צרפת, בריטניה, ספרד, הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, אזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן אזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה מגובה רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף.
בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו בהולנד לקדם את הרעיון של שמירה על בטחון הילדים באזורי מגורים בעיר על ידי אזורי מיתון תנועה. אלו מכונים בהולנדית Woonerf (וברבים - Woonerven). תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ לאפשר תחבורה בטוחה להולכי רגל, רוכבי אופניים ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות באמצעי ריסון תנועה כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור אזורים ידידותיים לבני אדם.[8]
דוגמאות לאזורי מיתון תנועה כוללים:
- שוודיה: סטוקהלם, [9], אורברו [10] ועוד ערים רבות נוספות.
- הולנד: אמסטרדם [11] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [12]
- גרמניה: ברלין, [13], לייפציג [14], המבורג [15], מינכן [16], שטוטגארט[17] ועוד ערים רבות נוספות.
- נורווגיה: אוסלו [18], ברגן [19]
- דנמרק: קופנהגן [20] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [21]
- בריטניה: לונדון [22], בריסטול [23], וגם עיירות קטנות כמו האל [24], או בלקפול [25] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.
- צרפת: פריס, [26] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך אזורי מיתון תנועה) [27], בורדו [28]
- שווייץ: ברן [29]
- איסלנד: רייקיאוויק [30]
- ספרד: ברצלונה [31], ולנסיה [32], ויטוריה [33] בילבאו [34], ועיירות קטנות כמו גראנויירס [35]
- סלובניה: לובלינאה [36], וגם בעיירה קטנה כמו נובו-מסטו [37]
- הונגריה: בודפסט [38] וגם עיר קטנה יותר כמו דברצן [39]
- בולגריה: סופיה [40], וגם עיירה קטנה כמו בורגאס [41]
- יוון: לאריסה [42] וגם בכניסות לחלק מהכפרים [43]
- יפן: טוקיו [44], הירושימה [45]
- אוסטרליה: סידני [46], מלבורן (כניסוי של שנה מאוגוסט 2018)[47]
להלן מפות של מספר ערים בעולם בעלות מיתון תנועה, נכון לשנת 2018. הרחובות בצבע ירוק הם רחובות בעלי מגבלת מהירות של 30 או 20 קמ"ש. הרחובות הכחולים הם 50 קמ"ש, ומהירויות גבוהות יותר הם בצבע סגול או אדום. ברוב הערים אזורי מיתון תנועה יושמו לאחר שנת 2000 ובחלקן לאחר שנת 2010.
מיתון תנועה בסטוקהולם, שוודיה
מיתון תנועה באמסטרדם, הולנד
מיתון תנועה בפריז, צרפת
מיתון תנועה בברלין, גרמניה
קידום של אזורי 30 קמ"ש
נוכח היתרונות של אזורי מיתון תנועה בהגנה על משתמשי דרך פגיעים כמו ילדים, הולכי רגל ורוכבי אופניים, ובהפחתת השימוש ברכב וקידום תחבורה בת קיימא יש רשת גדולה של ארגונים לא ממשלתיים שתומכת בקידומן. באירופה כוללת הרשת כמה עשרות ארגונים - חלקם ארגונים על-לאומיים כמו ליגת הרוכבים האירופאית, הפדרציה הבינלאומית של הולכי-הרגל (International Federation of Pedestrians), "התאחדות האקלים" ועוד, ורובם הגדול הם ארגונים לאומיים, לדוגמה מעל 20 ארגונים שונים ברחבי גרמניה. [9]
כמו כן אזורי מיתון תנועה מקודמים על ידי תומכים בחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, במדינות שונות, דבר הכולל ארגונים למניעת תאונות דרכים.
ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי, ארגון התחבורה העולמי ITF, ארגון הממונים על התחבורה בארצות הברית (NACTO), וארגונים נוספים שעוסקים בתחבורה ותכנון תומכים במיתון תנועה, זאת על בסיס הקשר החזק בין מהירות לתאונות דרכים.
ארגונים כמו london living streets שרוצה רחובות שנוח ונעים להיות בהם, תומכים במיתון תנועה על ידי קמפיינים למען "רחובות חיים" עם מעט תנועת מכוניות ו-"20 זה הרבה" - 20 מייל בשעה למיתון תנועה ברחובות. הן גם הוציאו מדרכים "מדריך לשכונה עם מעט תנועה". [48]
אזורי מיתון תנועה בישראל
בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.
חלק גדול ממעברי החצייה בישראל בנויים בצורה מיושנת ולא בטוחה, שאינה מקובלת כבר במדינות מערביות מתקדמות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ועוד. הדבר כולל מעברי חצייה רחבים מידי, עם מכוניות שחונות קרוב מידי למעבר החצייה, או מעברי חצייה שבהם הולך הרגל צריך להסתכל שני נתיבי נסיעה מנוגדים במקום לכלול "אזור מקלט" או "אי תנועה" מרכזי אשר מפצל את החצייה לשניים ושממנו הולך הרגל יכול להסתכל בכל פעם רק לכיוון אחד. גם מהירות ההגעה של מכוניות למעברי חצייה עלולה להיות גבוהה מידי עקב אי-ריסון של מהירות המכוניות על ידי המתכננים.
בשנת 2002 פרסם משרד התחבורה הנחיות לאזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט אזורי מיתון תנועה בישראל כאזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים.
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו אזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.
בשנים 2011-2018 הותקנו בתל אביב-יפו באופן פורמלי מעל 75 אזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 3-2 רחובות ובעלי אורך ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה אזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו אזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. נכון לשנת 2018 כמעט כל שטחה של העיר ורוב הרחובות שבה הם רחובות 30 קמ"ש. יוצאי הדופן הם כמה אזורי באזור מרכז העסקים של העיר. נהגים רבים אינם מרגישים דבר זה היות והם נוסעים בעיקר בכבישים הראשיים יותר שנמצאים בין אזורי מיתון התנועה.
דוגמאות נוספות לאזור מיתון תנועה קיימים במספר מצומצם של רחובות בהרצליה ובירושלים. בישובים קטנים רבים כמו מושבים או קיבוצים יש אזור מיתון תנועה בישוב - כמו במדרשת שדה בוקר בנגב - עם או בלי אמצעים פיזיים לריסון תנועה.
סיכום קצר
אזורי מיתון תנועה הם אזורים קטנים של מספר רחובות שכונתיים שבהם מהירות הנסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש. ברחובות אלו אין כמעט הפרעה לנהגים בגלל שמשך הנסיעה בתוך האזור הוא 2 דקות או פחות - בתחילת הנסיעה ובסופה - בכל שאר הזמן הנהג נוסע ברחובות ראשיים. לעומת זאת ריסון התנועה ל-30 קמ"ש מונע פגיעות קטלניות בהולכי רגל וברוכבי אופניים. מסיבה זו מאות ערים ברחבי העולם מיישמות אזורי מיתון תנועה - כולל ברלין, פריז, לונדון ועוד - לא רק שזה מציל חיים - משתמשים בזה גם כדי להגביר את התחבורה הפעילה בעיר כדי להוריד פקקים ובעיות חניה, ולשפר את הבריאות, הסביבה והכלכלה העירונית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אזור 30 קמ"ש בוויקיפדיה האנגלית
- מיתון תנועה בוויקיפדיה האנגלית
- אתר 30 קמ"ש בערי אירופה
- אמצעים שונים למיתון תנועה עיריית סקרמנטו
- איך כמעט הגעתי לדבר על מיתון תנועה בפריים טיים אצל לונדון וקירשנבאום בבלוג של יודן רופא
- סטטיסטיקה של מיתון תנועה נתונים מתוך מחקרים משווים על השפעות על תאונות דרכים.
- דוחות של Institute of Transportation Engineers בנושא מיתון תנועה
- הביקוש לרחובות בטוחים יותר בסן פרנסיסקו עולה על גדותיו streetsblog, 2012
- Is It Safe?, A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum
- The Benefits of Slower Traffic, Measured in Money and Lives Eric Jaffe, 2015
- פרופ' אראל אבינרי, תחבורה מקיימת ושיטות לשינוי התנהגותי מכון ירושלים לחקר ישראל, קיימות עירונית, מרץ 2014, אבינרי מפרט על צעדים נוספים למיתון תנועה מלבד האטה פיזית.
- מירב מורן, לנסוע רק 30 קמ"ש בעיר: מתי יגיע לישראל הצעד שהציל חיים באירופה ובארה"ב?, דה מרקר, 19.11.2018
- מפות
- מפת עירוניות מתחדשת בעולם. המפה כוללת שכבה עם דוגמאות של כניסות ויציאות מאזורי מיתון תנועה ברחבי העולם, ותשתיות נוספות של מיתון תנועה והיבטים להגברת הבטיחות של הולכי הרגל ורוכבי אופניים.
- שבילי אופניים בתל אביב וגוש דן -מפה ציבורית המפה כוללת שכבה של אזורי מיתון תנועה קיימים בתל אביב והרצליה.
- מפת אזורי מיתון תנועה בתל אביב והצעה לגבעתיים - אזורי מיתון תנועה בתל אביב הם ברובם עם שילוט בלבד וללא עיצוב הרחוב עצמו.
- תכנון ומדיניות
- מיתון תנועה ותחבורת אופניים, פרוייקט PRESTO של האיחוד האירופי
- תכנון תחבורה עירונית - תכנון אזורי מיתון תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2002
- "ארגז הכלים" למיתון תנועה
- החסמים בפני יישום מיתון תנועה בישובים עירוניים בישראל והמדיניות הנחוצה כדי להתגבר עליהם. יודן רופא, קרל מרטינס ואחרים, קרן רן נאור, דצמבר 2010
- ד"ר פארלי סתר וד"ר הדס מרציאנו השפעת סימון הגבלת המהירות על גבי הכביש על המודעות למהירות המותרת ועל מהירות הנהיגה, קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל, 9.4.2017
- סרטונים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הנחיות למיתון תנועה, 2002, חלק של אמצעי ריסון
- ^ 2.0 2.1 Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) Speed and road accidents: an evaluation of the power model. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.
- ^ Calm down, the economist, Sep 3rd 2011
- ^ Rune Elvik (2001a), “Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.
- ^ How road safety in European cities is increasing, thanks to 30 km/h (20mph), פורסם בשנת 2015
- ^ Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h, עיריית ציריך, יוני 2017
- ^ Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich, 03.07.2018
- ^ Mike Cavenett, HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly, London Cyclist magazine, 2011
- ^ European network for 30 km/h
| הולכי רגל | |
|
הולכי רגל: הולכי רגל - תחבורה פעילה - הולכי רגל בישראל - תחבורה רכה - אורח חיים יושבני |
 |
|
תכנון עירוני ובטיחות: עירוניות מתחדשת - חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - הליכתיות - עירוב שימושי קרקע - בנייה מרקמית - עצים בעיר - מיתון תנועה - אזור מיתון תנועה - מעבר חצייה בטוח - מרחב משותף (תחבורה) - מדרחוב - Woonerf - בטיחות הולכי רגל - בטיחות הולכי רגל בישראל | |
|
ספרים, כלים לשינוי ומאבקים: Fighting Traffic - מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות - עיר הליכתית - המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם - מרחב - התנועה לעירוניות בישראל - Reclaim the Streets - פרויקט המקומות הציבוריים - יום ההליכה העולמי - אוטובוס מהלך - סיקלוביה - עירוניות טקטית
| |
| אופניים | |
|
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר |
.jpg) |
|
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל) | |
|
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות | |
|
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים | |