תשתיות אופניים

תשתיות אופניים (באנגלית: Cycling infrastructure) הן כל סוגי התשתיות הפיזיות שיכולות לשמש רוכבי אופניים. דבר זה כולל כבישים שבהם מותר לרכוב באופניים (רוב הכבישים למעט כבישים מהירים), סוגים שונים של שבילי אופניים ונתיבי אופניים, כבישים משותפים למכוניות ולאופניים שבהם לאופניים יש זכות קדימה - רחובות אופניים, וכן מרחבים ציבוריים שמותרים לאופניים ואסורים לתנועה ממונעת כמו פארקים, מדרחוב, כיכרות ועוד. תשתיות אופניים נוספות כוללות צומת ידידותי לאופניים ופתרונות נוספים בצמתים ובכיכרות, רמזורים לאופניים, נקודות ממשק בין אופניים לבין תחבורה ציבורית, חניית אופניים, מדרגות אופניים, מתקנים לספירת רוכבים, שילוט מותאם לאופניים, מפות אופניים, מתקני רענון לרוכבים ועוד. תשתיות טובות לאופניים אמורות ליצר רשת אופניים - רשת רציפה ונוחה לרכיבה.

שביל אופניים באמסטרדם, הולנד. מאז שנות ה-70 שבילי האופניים הורחבו ושופרו, והדבר הביא לעלייה מתמדת בשימוש באופניים בהולנד. השבילים, כמו גם צעדים נוספים כמו חקיקה הביאו לכך שהולנד היא המדינה המערבית בעלת תחבורת האופניים מפותחת. היבטים רבים נוספים משפיעים על השימוש באופניים כמו עירוב שימושי קרקע, ועירוניות מתחדשת.

התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ"ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של רכב מנועי או הרבה מסלולים. במדינות מערביות רבות פירוש הדבר בדרך כלל כבישים ראשיים או מאספים בעיר. היקף ההפרדה של שבילי האופניים מהתנועה המנועית המהירה תלוי במהירות ובכמות הרכבים. בכביש עם תנועה דלה ומהירות של 30-50 קמ"ש יש במדינות רבות פתרון של נתיב אופניים, ללא הפרדה פיזית. במהירות מעל לכך יש שביל אופניים שהוא בעל הפרדה פיזית מהתנועה המנועית. כאשר מדובר בכביש עם תנועה מהירה רצוי להפריד את השביל לגמרי לשביל שאינו צמוד לכביש או במרחק כמה מטרים וגדר הפרדה.

בשנים האחרונות יש בהולנד מגמה של הפרדת רשת שבילי האופניים מרשת המכוניות כדי לשפר היבטים של בטיחות ונוחות לרוכבים. דבר זה מכונה Hoofdnetten או תשתית של "רשת ראשית". במקומות כמו ישראל או ארה"ב למכוניות יש גישה לכל רחוב, וכמעט כל רחוב משרת קודם כל את המכוניות. בערים רבות בהולנד יש רשת נפרדת לכל אמצעי תחבורה - יש רשת ראשית לתחבורה הציבורית, למכוניות, לאופניים ולהולכי רגל. מכאו שאם רוצים להגיע מנקודה אחת לאחרת, בשני אמצעי תחבורה, יהיה בדרך כלל מסלול שונה. דבר זה גורר רחובות שבהם לא נוח או לא פרקטי לנסוע במכונית - לדוגמה בגלל שהם רחוב ללא מוצא למכוניות אבל יש בהם מעבר לאופניים ולהולכי רגל. התוצאה היא רשת אופניים רציפה. משמעות הרשת היא גם שיש רחובות מרכזיים יותר עבור אופניים, וכי חלק מתשתיות האופניים הם לא בהכרח שבילים אלא גם רחובות שיותר מותאם לרכיבה. המשמעות היא גם שמכונית שחוצות שביל מרכזי כזה בדרך כלל יצטרכו להעניק זכות קדימה לרוכבי אופניים, בעיקר אם המכונית נמצאת על כביש משני. דבר זה גורר מציאות שבה רכיבה באופניים היא הרבה פעמים דבר נוח ומהיר יותר להתניידות בעיר לעומת מכוניות. אבל דבר זה גורר הרבה פחות תנועה של מכוניות בעיר ולכן גם פחות פקקי תנועה, כך שנהגים שחייבים לנהוג נהנים גם כן ממצב זה.

היבט נוסף הוא שבכבישים ראשיים יש גם בעיה של זיהום אוויר מתחבורה באופן שפוגע בבריאות הנהגים ורצוי להרחיק את הרוכבים מנתיבים אלה. שבילי אופניים רבים הם off road - שבילים בשדות, פארקים, גדות נהרות וכו' שמחברים אופניים דרך מרחבים בהם מכוניות לא נוסעות. מגמה נוספת שקיימת בעולם היא הקמת שבילים לאורך גדות נהרות, עם או בלי ביטול כבישים מהירים או כבישים רגילים שהיו שם.

אף שרוב הציבור מכיר בעיקר את שבילי האופניים ורואה בהפרדה של אופניים מהתנועה את הפתרון היחיד, פתרון זה למעשה משמש בעיקר ברחובות ראשיים - אלו הרחובות שבהן מבוצעת רוב התנועה של מכוניות ושל אוטובוסים אבל אלו הם רק חלק קטן מרחובות העיר. רוב השטח של רוב הערים בעולם מורכב מרחובות שקטים יותר עם פחות תנועה ועבור הנהג - זהו קטע הנהיגה שבו הוא נוהג בדקות הראשונות של הנהיגה שלו. ברחובות כאלה מתאימים פתרונות של עירוב תנועה - הפתרון הבסיסי הוא איזור מיתון תנועה ופתרונות דומים אבל מתקדמים מעט יותר הם רחובות אופניים ווונארף רחובות אלה יכולים לשמש לשם חיבור בתים אל שבילי האופניים, או להיות נתיב אופניים חשוב בפני עצמם. רחובות אופניים מבוססים על עקרון לפיו בטיחות בדרכים מבוססת על הומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. רחובות אלה מיועדים לשלב את הרוכב בצורה בטוחה בתנועה ממונעת ברחובות עם מעט מכוניות, שמהירות המכוניות מוגבלת בהם ל-30 קמ"ש ואף פחות. יתרון חשוב של רחובות אופניים הוא במניעת קונפליקט בשאלה מי יזכה בחלקים מתוך חתך הרחוב - האופניים והמכוניות חולקים את אותו מרחב אבל בצורה בטוחה לרוכבים. באופן זה ניתן למנוע גם מאבקים ארוכים על חניה של מכוניות ברחובות. הדבר בא על חשבון מגבלת מהירות למכוניות, אבל דבר זה הגיוני משלוש סיבות חשובות - ראשית מיתון תנועה נדרש ברחובות אלה כדי להגן על הולכי רגל, שנית ההפרעה למכוניות היא מינימלית בגלל שמדובר בקטע קצר מאוד מסך הנסיעה של הנהג. שלישית, רחובות כאלה מאפשרים להגדיל את כמות ההליכה והרכיבה בעיר ולכן לייעל את התחבורה הציבורית ולהפחית את השפעות פקקי התנועה. דווקא תכנון מוטה מכוניות גורם לעליה בכמות המכוניות והנסועה ולכן להגברת תופעה של ביקוש מושרה ופקקי תנועה. מסיבות אלה איזורי מיתון תנועה ורחובות אופניים מאומצים ביותר ויותר מדינות, במיוחד במדינות שבהן יש כבר שימוש רב במכוניות.

שבילי אופניים ורחובות אופניים מגינים על הרוכב בקטעי הנסיעה. כדי להגן על רוכבים בצמתים ומעגלי תנועה יש מגוון הסדרים של צומת ידידותי לאופניים. פתרונות אלה שונים בין צמתים מטיפוסים שונים כמו צמתים קטנים ללא רמזור או צמתים גדולים יותר ו/או עם רמזורים. פתרון נוסף שמקודם בשנים האחרונות בהולנד הוא שבילי אופניים Off-grid שבהם שבילים לאו דווקא חוצים את שביל המכוניות באותה צומת שאותה חוצים המכוניות אלה במעברי חצייה מיוחדים או שמגביהים את הכביש ומאפשרים לרוכבים לנסוע במפלס הרחוב.

בנוסף לתשתיות הישירות יש תשתיות נלוות הכוללות לדוגמה הצללה, מקומות מחסה מפני גשם, תכנון ידידותי להולכי רגל, ניקוז מותאם לרכיבה, תאורה מותאמת, גינון ועוד. במובן הרחב תשתיות אופניים נוגעות גם להיבטים רחבים יותר בתכנון עירוני - הכוללים גם עירוניות מתחדשת, וקידום תחבורה בת קיימא- עירוב שימושי קרקע, צפיפות העיר, תכנון מוטה תחבורה ציבורית והליכתיות. כך לדוגמה מעבר חצייה בטוח מגן גם על רוכבים חוצים ולא רק על הולכי רגל. בנייה צפופה במרכז העיר ועירוב שימושים מאפשרים לרוכבים יעדים רבים במרחק רכיבה נוח. בנוסף כך יש גם צעדים נוספים לעודד תחבורת אופניים כמו הדרכות על אופניים, פרסום מפות שבילים, תמריצים כלכליים להגעה באופניים לעבודה ועוד.

הדרך שבה מעוצבת רשת שבילי האופניים ותשתיות נוספות וכן איכות הבנייה והתחזוקה יכולה להיות בעלת השפעה משמעותית על השימושיות והבטיחות של הרוכבים. רשת טובה יכולה לספק למשתמשים דרך ישירה, בטוחה ונעימה שמקטינה את המאמץ ומגדילה את ההנאה ברכיבה ובשהייה ברחובות. ישובים שבהם יש רשת מפותחת של תשתיות אופניים הן בדרך כלל בעלות תחבורת אופניים ענפה. מחקרים מהשנים האחרונות על שבילי אופניים מצאו גם ממצאים מפתיעים לפיה הם מגינים לא רק על הרוכבים אלה גם על הולכי רגל ואף נהגים - בעיקר בגלל שיש פחות נהיגה פרועה של נהגים בעיר או נהיגה במהירות מוגזמת.

מדד LTS

Level of Traffic Stress או LTS הוא מדד שניתן למקטע-דרך או לצומת שמציין את מידת הלחץ התחבורתי שהוא כופה על רוכבי אופניים. מדד LTS הוא בעל 4 רמות. [1]

• LTS1 - הפרדה משמעותית מכל תנועה אחרת שהיא לא מהירה או בכמות קטנה. חציות נוחות, מתאים לרכיבת ילדים.
• LTS2 - לרוכבים יש תשתית רכיבה משלהם, למעט מקרים של חציה פורמלית של צמתים או מפגשים עם תנועה איטית או מועטה. יש הפרדה פיזית מתנועה מנועית מהירה. חציות כבישים שקל למבוגר לנהל משא ומתן על חצייתם. בהתאם לקריטריונים בעיצוב לפי תשתיות אופניים בהולנד. זו רמת מתח תחבורתי שרוב המבוגרים יכולים להתמודד איתה, במיוחד רוכבים שניתן לסווג כ"מוכנים לרכב אבל חוששים".
• LTS3 - כולל אינטראקציות עם תנועה במהירות בינונית או תנועה עם כמה נתיבים, או בצורה סמוכה לתנועה במהירות גבוה יותר. רמת המתח התחבורתי מתאימה למי שמסווגים כ"רוכבים נלהבים ובעלי בטחון".
• LTS4 - כולל אינטראקציה על תנועה במהירות גבוה או בסמיכות לתנועה כזו. רמת מתח תחבורתי שנסבלת רק על ידי "רוכבים חזקים וחסרי-פחד".

מדד LTS פורסם לראשונה בשנת 2012 בדו"ח על ידי Mekuria, Furth, and Nixon [2]

מדד LTS מאפשר לסווג תשתיות אופניים במקומות שונים ולנסות להבין עד כמה תשתיות אלה יסייעו לעודד תחבורת אופניים. לפי מקור אחד, רוב גדול של פוטנציאל הרכיבה באופניים מצוי בתשתיות עם סיווג LTS מסוג 1, 2 שפונות לכ-51% מהאוכלוסייה, סוג 3 מתאים ל-5% מהאוכלוסייה וסוג 4 מתאים ל-7% מהאוכלוסייה. ואילו כ-37% מהאוכלוסייה לא ירכבו כלל, ללא קשר לסוג התשתית. [3] עם זאת יש לציין כי דבר זה קשור גם למשתנים אחרים כמו צפיפות עירונית (כמה יעדים קרובים יש במרחק נסיעה), דעות קדומות נורמות או טאבו נגד רכיבה (לדוגמה נגד רכיבה של נשים בחברות מסורתיות) וכן גיל האוכלוסייה.

מחקר משנת 2016 מצא תצפיות מעורבות בנושא. [4] מדד LTS היא אחת השיטות להעריך את איכות תשתיות האופניים בתל אביב לצורך תכנית האב לאופניים לשנת 2025.

יישום תשתיות אופניים

בשנים האחרונות קיימת מגמה של הרחבה ניכרת של תשתיות לאופניים במקומות שונים בעולם כולל באירופה, בארצות הברית, בקנדה, בדרום אמריקה ובמרכזה, במדינות שונות באסיה כולל סין, יפן ובמדינות רבות נוספות. מגמה זו מתקדמת עקב היתרונות הרבים של תחבורת אופניים בהקשרים רבים כמו ייעול תחבורה ציבורית, הפחתת בעיות פקקי תנועה וחנייה, אפשרות לבצע בנייה עירונית צפופה ובכך להוריד מחירי דיור ולשפר את המסחר והתפקוד של ערים, היתרונות הבריאותיים של אופניים, הפחתת פליטות זיהום אוויר וגזי חממה, הפחתת זיהום רעש, שיפור של הון חברתי והפחתת פערים חברתייםמניעת פשיעה באמצעות תכנון עירוני ועוד. היבטים אלה גורמים בסופו של דבר לתרומה של האופניים לכלכלה העירונית ולכן לערים רבות בעולם יש גם אינטרס כלכלי לקדם תחבורת אופניים. התכנון של תשתיות האופניים משתנה ומתעדכן עם השנים. העיצובים המתקדמים ביותר לשבילים ותשתיות נוספות נמצאים בדרך כלל בהולנד ובדנמרק שבהן יש מסורת ארוכה של בניית תשתיות אופניים וכן מדיניות ותרבות של קידום רכיבה עירונית, והיבטים נוספים של עירוניות כמו הליכתיות. בהדרגה תשתיות אלה מתקדמות למדינות רבות נוספות - דוגמאות בולטות לכך כוללות את גרמניה, צרפת, בריטניה ווספרד שעד שנות ה-2000 היו מדינות בעלות תשתיות אופניים מעטות מאוד ובעלות אחוז נמוך של שימוש באופניים.

קישורים חיצוניים

• תשתיות אופניים, בוויקיפדיה האנגלית
• ההיסטוריה של תשתיות אופניים בוויקיפדיה האנגלית
• Promoting cycling for everyone as daily transport mode (PRESTO) - עשרות מסמכים על תכנון לאופניים לפי נושאים - תכנון בצמתים, שבילי אופניים, נתיבי אופניים, מיתון תנועה, קמפיינים, מפות אופניים ועוד. יוזמה של האיחוד האירופי
• מדריך העיצוב של דרכי אופניים עירוניות, NCATO, הארגון הלאומי של הממונים על התחבורה בערים, ארה"ב.

• Give Cycling a Push, PRESTO Cycling Policy Guide, Intelligent Energy, Europe
• תשתיות אופניים טובות יותר, UCI, איגוד הרוכבים הבינלאומי, Union Cycliste Internationale
• LOW-STRESS BICYCLING AND NETWORK CONNECTIVITY קטלוג רחובות לפי התאמתם לסוגי רוכבים שונים.
• design manuel for bicycle traffic CROW ארגון הולנדי להטמעת ידע אודות תחבורה ותשתיות כולל את המדריך ההולנדי המקיף לתשתיות אופניים.
• Sustainable safety - Bicycle inclusive planning and design, Arnold Bongers and Dick van Venn, שגרירות האופניים ההולנדית
• צומת ידידותי לאופניים סרטון ב-vimeo.
• Colored Pavement Material Guidance - מדריך לצבעים באיכות שונה לשימוש בשבילי אופניים או מדרכות, National Association of City Transportation Officials
• Cycling around a Dutch bus stop, Cycling around a Dutch bus stop, ספטמבר 2013

תשתיות אופניים באומנות

• אנדי סינגר - "אם תהפכו את מקום החניה הזה לשביל אופניים, איפה אני אחנה? אתם לא מתחשבים בצרכים שלי!"

מסמכים מישראל

• הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים משרד התחבורה, אוקטובר 2009
• הנחיות לתכנון שבילי אופניים לאורך כבישים בין עירוניים (פרק 9 של הנחיות לתכן גאומטרי של דרכים בין-עירוניות), מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל, 2012
• גידו סגל, סקר על תשתיות לתנועת אופניים בערים אירופאיות, 5.1.2016

הערות שוליים

אופניים
תחבורת אופניים: תחבורת אופניים - תחבורה פעילה - אופניים חשמליים - תובלה באופניים - תיירות אופניים - כלכלת אופניים - הסעת ילדים באופניים - רכיבה על אופניים בגיל מבוגר
תחבורת אופניים ברחבי העולם: אופניים באירופה - הולנד (אמסטרדם) - דנמרק (קופנהגן) - גרמניה - צרפת - בריטניה - שוודיה - ספרד (סיביליה) - ארצות הברית - ישראל (תל אביב-יפו, אופניים חשמליים בישראל)
תשתיות ומדיניות: תשתיות אופניים - שבילי אופניים - רחוב אופניים - צומת ידידותי לאופניים - חניית אופניים - מדרגות אופניים - תחבורת אופניים בעיר הררית - שילוב אופניים ברכבת - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - עירוב שימושי קרקע - חזון אפס תאונות דרכים - מיתון תנועה - תוכנית אב ארצית לתחבורה בת קיימא - עיר ללא מכוניות - איזור ידידותי להולכי רגל - קסדת אופניים - הגוצנטריות
מדריכים ופעילות: כיצד ללמוד לרכוב על אופניים - טיפים ליוממות אופניים - כיצד להימנע מפגיעת מכוניות - מסה קריטית - מסה קריטית בישראל - עירוניות טקטית - סיקלוביה - יום האופניים העולמי - ישראל בשביל האופניים