אירוע ההכחדה בהולוקן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף הכחדת הולוקן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקרפדה הזהובה מקוסטה ריקה, Golden Toad of Costa Rica, שנכחדה בסביבות 1989. העלמותה מיוחסת למספר גורמים כמו התחממות מזג האוויר, וחדירת מינים פולשים של בעלי חיים וחיידקים

אירוע ההכחדה בהולוקן (באנגלית: Holocene extinction event) תהליך של הכחדה המונית כתוצאה מהשפעות סביבתיות של הפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של כדור הארץ. האירוע מתרחש בתקופה הנוכחית (מבחינה גאולוגית) של ההולוקן (שהחלה בערך מלפני 12,000 שנים מהיום), עקב השפעות סביבתיות של בני אדם. הנושא נקרא גם הכחדה אנתרופוגנית - הכחדה שנובעת מפעילות בני האדם.

המספר הגדול של הכחדות מינים מקיף משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים כולל: יונקים, ציפורים, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים. אחוז גבוה מההכחדה מתרחשת ביערות הגשם הטרופי. האיגוד הבינלאומי לשימור טבע (International Union for Conservation of Nature and Natural Resources) תעד את הכחדתם של 784 מינים מאז שנת 1500 לספירה, ועד היום (2012). ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע. עם זאת, היות שרוב המינים הקיימים אינם מוכרים לבני האדם, רוב ההכחדות הן בלתי מתועדות. לפי תאוריית המינים-בשטח ולפי הערכות שונות, קצב ההכחדה הנוכחי עלול להגיע עד לכ-140,000 מינים בשנה.

חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות האדם הנבון, שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים וגרם להכחדה של מינים גדולים שונים של בעלי חיים ולשינוי של מערכות אקולוגיות יבשתיות. חלקה העיקרי של ההכחדה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת בעשורים האחרונים, בשל שילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית שמתדלקים גורמים ישירים כמו הרס בתי גידול, הכנסת מינים פולשים, זיהום והרג יתר (צייד יתר ודייג יתר).

הכחדה בפרה-היסטוריה

בהגדרה רחבה אירוע ההכחדה בהולוקן כולל את היעלמותם של מיני בעלי חיים גדולים , בעיקר יונקים ועופות גדולים, בסוף עידן הקרח האחרון, בתקופה מלפני 13,000 שנה עד 9,000 שנה מהיום. הכחדה זו המכונה megafauna, נחשבה בעבר לתוצאה של שינוי האקלים, אם כי הסבר סביר יותר שלה הוא התפשטות בני האדם, שהתרחשה בתאום מושלם עם העלמות מינים אלה הן באוסטרליה והן באמריקה (הצפונית והדרומית) עם הגעת האדם הנבון אליהן. אירוע זה נקראים לפעמים הכחדת עידן הקרח. עם זאת, אירוע ההכחדה בהולוקן מתמשך במשך האירועים של האלף האחרון, כולל ימינו אלו.

הכחדה בתקופה המודרנית

קצב ההכחדה הנצפה הואץ באופן דרמטי במהלך 50 השנים האחרונות. אין הסכמה כללית האם להכליל הכחדות עכשוויות יותר כאירוע ייחודי או רק כחלק מתהליך ארוך טווח שצובר תאוצה. רק במהלך התקופות המודרניות יותר של ההכחדה סבלו גם צמחים מהכחדה רחבת היקף. באופן כללי, אירוע ההכחדה בהולוקן מתאפיין בנוכחות של גורמי הכחדה מעשי ידי אדם ובזמן הגאולוגי הקצר שלו (עשרות שנים עד אלפי שנים) יחסית לרוב אירועי ההכחדה האחרים. ניתן לאפיין אותו בשינויי אקלים ובנוכחות בני האדם.

מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי. הדו"ח האיגוד משנת 2007 קבע שבמהלך שנה זו נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.

סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים לשטחי מחיה רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, כריתת עצים וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר.

קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן אוסטרליה, ברזיל, סין ומקסיקו.

סיבות מעשה ידי אדם להכחדה

בעיות סביבתיות

כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות האדם הגורמים היסודיים המניעים את ההכחדה הם גידול אוכלוסין וגידול הצריכה לנפש עקב (צמיחה כלכלית) שני גורמים אלה מתדלקים גורמים ישירים יותר להכחדה:

נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים‏[1].

כך לדוגמה התחממות של אוקיינוסיים והפיכתם לחומציים יותר גוררת הלבנת אלמוגים ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה ואיתה מינים רבים התלויים בהם כמו דגי שונית. [1] דוגמה אחרת להשפעת שינויי אקלים כיום היא הרס יערות באיזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל פלישת מינים שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או שרפות יער [2]

דוגמה להשפעה נוספת של שינויי אקלים היא השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [3][2]


גורמים שגורמים להכחדה של מין אחד יכולים לגרום להכחדה של מינים אחרים התלויים בו או הנמצאים איתו בקשרי גומלין אחרים במסגרת מערכת אקולוגית. דבר זה מכונה "הכחדה מיד שנייה".

כתבה של CNN משנת 2016 מונה את הסיבות הבאות להכחדה :[4]

  • התחממות עולמית - בין היתר גורמת להלבנת אלמוגים.
  • חקלאות עולמית - 37% מהשטח היבשתי הוא חוות ושטחי מראה. (הבנק העולמי 2000)
  • ציד של חיות טבע - פשע סביבתי כולל מסחר לא חוקי בחיות הוא בהיקף של 91 עד 258 מיליארד דולר בשנה. גודל זה דומה בהיקפו לסוגי פשיעה אחרים כמו סחר בסמים, סחר בבני אדם וזיופים. מינים כמו קרנפים ופילים עלולים להיכחד.
  • זיהום - כל שנה זורקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010.
  • מחלות - כ-40% מהדו-חיים נמצאים בסכנת הכחדה. פטריות רעילות שגורמות למחלות שונות. בני אדם תורמים להעברת הפטריות על ידי מסחר בצפרדעים על פני יבשות שונות.

מחקר משנת 2019 טוען ש 40% ממיני החרקים נמצאים בסכנת הכחדה, שסך הביומסה של החרקים קטנה ב 2.5% כל שנה ושהדבר עלול להביא לקריסת הביוספירה כי החרקים חיוניים לקיום צמחים ובעלי החיים גדולים. 4 הסיבות המרכזיות החל מהחשוב ביותר ועד לפחות חשוב: אובדן בתי גידול עקב חקלאות תעשייתית ועיור, זיהום מדשן כימי וחומרי הדברה, החדרת מינים פולשים ושינויי אקלים[3].

דוגמאות למינים בסכנת הכחדה

להלן דוגמאות למיני בעלי חיים גדולים הנמצאים בסכנת הכחדה.

  • בין 2007 ל-2014 הערכה היא ששליש מהפילים נעלמו מאפריקה כ-144 אלף פרטים. בתחילת המאה ה-20 היו כ-10 מיליון פילים, ב-1979 כמיליון פילים, בשנת 2006 היו לפי WWF כ-352 אלף פילים, חלק מהחוקרים חוששים כי פילים יכחדו בתוך 20 שנה.
  • נכון לשנת 2007 נמצא תת מין של הגורילה בסכנת הכחדה המוגדרת קריטית. זאת, לאחר שהתברר שחלק מאוכלוסיית הגורילות באפריקה הצטמקה ב-60% בתוך שני עשורים, עקב ציד למטרות מאכל והתפשטות נגיף האבולה.
  • מצבו של האורנג אוטנג, הורע מאד. אחת הסיבות לכך היא ברוא יערות לטובת גידול מטעים שמהם מייצרים שמן דקלים.
  • ההיפופוטם, הצטרף בשנת 2006 לרשימת המינים בסכנת הכחדה. ההיפופוטם בסכנת הכחדה בגלל מצב הכלכלי והפוליטי באפריקה. מחסור במזון גרם לעליית הביקוש לבשר של מין זה והעוני מביא לכך שהוא ניצוד גם בגלל השנהב הנמצא בשיניו. כך, למשל, בקונגו-זאיר הביאו מלחמות האזרחים והציד הנרחב להקטנת אוכלוסיית ההיפופוטמים ב-95%.
  • דוב הקוטב נכלל לראשונה ברשימה בשנת 2006 בגללה סכנה הצפויה לו מהתחממות העולמית הגורמת להפשרת קרחונים שהם בית הגידול שלו. לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לקטון בכמעט שליש.
  • בשנת 2007 נכחד כנראה אחד המינים הבודדים של דולפיני נהרות, הדולפין מהמין ביג'י, שחי בנהר היאנג-צה בסין. הדולפין לא נראה יותר בשנה האחרונה וההנחה היא שהוא נכחד בעקבות הזיהום הרב בנהר, והיעלמות הדגים ששימשו לו מזון עקב דיג מוגבר. בשבועות האחרונים נבדקים דיווחים על דולפין שנצפה, ואולי יתברר שכמה פרטים בכל זאת שרדו.
  • מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל.

ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים.

מלבדם יש אלפי מינים אחרים בסכנת הכחדה. למרות כ-250 שנה של מיון טקסנומי, כ-85% אחוז מהמינים ביבשה וכ-90% מהמינים במים טרם סווגו על ידי מדענים. המינים המוכרים ביותר הם מיני היונקים והציפורים, מינים רבים של דגים ופרוקי רגליים טרם סווגו, ואיתם מינים רבים של יצורים-חיים ממלכות כמו צמחים, פטריות ועוד. סה"כ יש מעל 8 מיליון מינים אקריוטים ביבשה ומעל 2 מיליון מינים בים, שחלקם הגדול לא מוכר לאנושות, חלק ניכר מהם עלול להיכחד לפני שיסווגו על ידי מדענים.

השלכות של הכחדת מינים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שירותי המערכת האקולוגית

עבור בני האדם, הכחדה של מין בודד של יצורים חיים אינה משנה הרבה בפני עצמה. אבל יחד היצורים החיים מהווים אקוסיסטמה שמספקת שורה שלמה של שירותים שירותי המערכת האקולוגית. שירותים אלה כמו ייצור חמצן, מחזור של חומרי פסולת, טיהור מים, הטמעת פחמן ושמירה על ההרכב הכימי המאוזן של האוקיינוסים הם חיוניים להמשך היציבות האקולוגית שמאפשרת את הקיום של האנושות, כולל החקלאות והכלכלה האנושית.

הכחדת מינים גוררת ירידה במגוון הביולוגי תורמת לערעור של מערכות אקולוגיות ולהקטנת היכולת של מערכות אלה לספק שירותים אקולוגיים חשובים לחקלאות ולכלכלה בכלל. היבטים כמו מניעת סחף קרקע, הסעת גשם, ייצוב האקלים, הספקת חומרי גלם וכו' עלולים לפגע וגורמים לנזק של מיליוני דולרים בשנה.

השלכות כלכליות של הכחדת מינים

בנוגע לבעיות סביבה רבות, כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר הפגיעה בסביבה יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ להפנים את הנושא לתוך השוק וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של השוק יקטין את הפגיעה בסביבה.

אלא שהכחדת מינים היא דוגמה לכשל שוק בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני הייתה גידול בכמות הפרטים שניצודו.

הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת מערכות אקולוגיות, וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פוטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה (נזק בלתי הפיך), ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו-קלאסית שבה כל דבר הוא הפיך.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people Science ,11.11.2016
  2. ^ T. J. Stevenson et al, Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems, Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453
  3. ^ Robert Walker The Insect Apocalypse Is Coming: Here Are 5 Lessons We Must Learn 10 לאפריל 2019, Ecowatch

קישורים חיצוניים

הכחדה בישראל
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים