מזון בישראל

שבעת המינים. במשך אלפי שנים היוו מינים אלה את מקורות המזון החשובים ביותר לתושבי ארץ ישראל והיו הגידולים החקלאיים העיקריים בה. בנוסף לגידולים אלה ניתן לציין מקורות תזונה נוספים כמו בשר וחלב של עיזים וכבשים.

מזון בישראל נוגע לכלל ההיבטים של מזון ותזונה בישראל - ביקוש למזון, גידול המזון, עיבוד, ייבוא, ייצוא, צריכה, שיווק, אגירת מזון במאגרי מזון ובזבוז מזון.

תחום המזון בישראל נוגע להיבטים רבים כגון התשומות הנדרשות (כגון קרקע, מים, אנרגיה, דשנים) לגידול המזון ולשיווקו, מוסדות חברתיים המעורבים בייצור כולל חקלאות בישראל, חברות לייצור מזון מעובד חברות תובלה, ושיווק, של מזון וכן רגולציה על המזון מטעם משרדי ממשלה וניטור מצד ארגונים חברתיים שונים. למזון יש גם השפעות על תחומים שונים - נזקים של מזון לא בריא (כמו השמנה, סוכרת, מחלות לב ועוד), תרבות המזון בישראל, השפעות סביבתיות של המזון, השפעת התרבות והפוליטיקה על המזון ועוד.

לפי משרד הבריאות, בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב השמנה ותזונה לקויה (נכון לשנת 2017). אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך התמותה בישראל. הערכה זו דומה להערכת ארגון הבריאות העולמי ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות לפיכך למזון בישראל יש השלכות עצומות על מערכת הבריאות בישראל. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם נזקים של צריכה עודפת של מזון מתוק ומשקאות ממותקים, השפעות בריאותיות של מלח, וצריכה עודפת של שומנים, שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של מזון מעובד ומזון מהיר מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.

תזונה לא בריאה לא באה לידי ביטוי רק בהיבטים כמו בריאות, תחלואה ותמותה אלא יש לה גם השלכות נוספות. כמו השפעות נפשיות של השמנה, פגיעה ברווחה חברתית עקב בעיות בריאות, והיבטים נוספים כמו נכות, פגיעה בשוק העבודה, הגדלה של אי שוויון כלכלי בישראל ותרומה ליוקר המחייה.

חלק גדול מהמזון או התשומות למזון בישראל מבוסס על יבוא ולא על יכולת קיום עצמאית מחקלאות בישראל. אחת המגבלות העיקריות הנוגעות לכך היא משק המים בישראל. טביעת הרגל המימית של ישראל גדולה בהרבה מאשר כמות המים המגיעה אליה ממקורות טבעים. בשנים האחרונות תלות זו אפילו גדלה יותר שכן עקב גידול אוכלוסין בישראל מחריפה בעיית המים בישראל ובמקביל יש בצורת בישראל על רקע התחממות עולמית. גידול האוכלוסין גם מקטין את שטחי הקרקע לחקלאות. בנוסף לכך רוב המזון בישראל מבוסס על חקלאות תעשייתית שתלויה במשאבים מתכלים לשם קיומה, ולא בחקלאות בת קיימא, לפיכך חלק גדול מהמזון בישראל הוא לא מזון בר קיימא.

גידול, ייצור ויבוא מזון לישראל

ערך מורחב – חקלאות בישראל

בשנת 2012 ישראל ייצרה 6 מיליוני טונות של מזון מסוגים שונים. 4 מיליון טונות של מזון מהצומח, ועוד 2 מיליון טונות של מזון מהחי- בשר, דגים, ביצים וחלב. לצורך הפקת מזון מהחי ישראל מייבאת דגנים ומזון נוסף (בעיקר מהצומח). ישראל ייצאה 1.34 מליוני טונות של מזון, מרביתם הגדול מזון מהצומח, וייבאה 3.5 מיליוני טונות של מזון, רובו הגדול מזון מהצומח.

דגנים ובעיקר חיטה ואורז מהווים את הגורם התזונתי החשוב ביותר בישראל מבחינה ערך קלורי. נכון לשנת 2012, ישראל ייצרה 253 אלף טונות דגנים בשנה, אבל ייצאה את רוב הכמות - 191 אלף טונות בשנה. במקביל ישראל ייבאה 1.829 מיליון טונות דגנים. כך שסה"כ בעלי החיים והאנשים החיים בישראל דרשו 1.889 מיליון טונות דגנים בשנה. מתוך כמות זו, 968 אלף טונות, שהם 51%, משמשים לשם האכלת בעלי חיים שונים או מתבזבזים לפני המכירה - כך שכמות הדגנים נטו שנצרכה באופן ישיר על ידי בני האדם עמדה על 920 אלף טונות. מכאן שהייצור המקומי, בהנחה שלא משנים ייעודי שטחים חקלאיים או תשומות אחרות, מאפשר נכון לשנת 2012 לייצר 13% מסך הצריכה הכוללת של דגנים (של בני אדם, בעלי חיים ולפני פחת), או 28% מסך צריכת הדגנים הישירה (בהנחה שאין בזבוז כלל). כל הנתונים האלה מבוססים על חקלאות תעשייתית המשתמשת בתשומות שונות כגון דשן כימי, נפט לטרקטורים ולהשקיה, התפלת מים ועוד.

להלן כמויות הייצור, הייבוא, הייצוא הצריכה של סוגי מזונות שונים בישראל, בטונות לשנה, נכון לשנת 2012:

סוג מזון	סה"כ מזון	יבוא	ייצור	יצוא	שימושים ופחת	מזון נטו
דגנים	1,889,331	1,829,922	253,813	191,736	968,514	920,817
תפוחי אדמה ועמילנים	350,801	9,541	600,032	243,728	33,840	316,961
קטניות	158,004	85,079	84,608	11,675	21,089	136,915
סוכר ממתקים ודבש	353,479	488,632	6,583	108,865	14,544	338,935
ירקות ומקשה	1,746,512	571,572	1,647,544	414,604	160,921	1,585,591
פירות	1,579,039	388,181	1,539,433	348,575	108,944	1,470,095
שמנים ושומנים	200,975	69,426	121,688	1,147	1,363	199,613
בשר	562,646	64,231	516,818	18,404	1,285	561,361
ביצים	109,150	4,990	104,160	0	42	109,108
דגים	57,381	47,523	11,003	1,145	1,171	56,210
חלב ומוצריו	1,461,094	7,398	1,455,746	1,736	24,404	1,436,690
סה"כ	8,468,412	3,566,495	6,341,428	1,341,615	1,336,117	7,132,296
סה"כ מזון מהצומח	6,278,141	3,442,353	4,253,701	1,320,330	1,309,215	4,968,927

92% מכלל סוגי הבשר, 95% מהביצים, ו-100% ממוצרי החלב הכוללת שישראל צורכת, מקורם בגידול מקומי. לעומת זאת רק 19% מהדגים הנמכרים בישראל מגודלים בישראל. עם זאת המזון הנדרש לשם הפקת מזון מהחי, מקורו בעיקר בייבוא וגידול דגנים, תפוחי אדמה, עמילנים, קטניות ומזונות אחרים מהצומח. כך לדוגמה בסעיף פחת והעברות, שעומד על 0%-2% במזון מהחי, עומד על 51% בדגנים, 10% בתפוחי אדמה ועמילנים, 13% מהקטניות, ו-4% מהסוכר. בירקות ופירות סעיף זה עומד על 9%-7% אבל סביר שחלק מזה נובע מפחת גבוה יותר בירקות ופירות שמתקלקלים לפני הגעה לצרכן.

בעוד שבירקות ובפירות רוב הצריכה מקורה הוא גידול מקומי, בענפים כמו דגנים, סוכר וממתקים, ישראל מסתמכת על ייבוא בצורה חזקה. להלן טבלת התרומה של הייצור המקומי מסך צריכת המזון וכן מאחוז צריכת המזון נטו - ללא העברות של מזון לצורכי הזנת בעלי חיים ובהנחה של פחת אפסי. הטבלה גם מפרטת כמה מסך צריכת המזון תלוי כיום ביבוא מזון (שכן חלק מהצריכה מיוצא). בנוסף הטבלה מכילה את החשיבות היחסית של גידולי המזון לא ביחס לכמות הטונות הכוללת, אלא ביחס לכמות היחסית של קלוריות שישראלים צורכים. מכאן יוצא שסה"כ יכולת הגידול והייצור בארץ עומדת על כ-52% מסך הקלוריות שישראלים צורכים, אבל חלק מכך נובע מייצור מזון מהחי שתלוי בעצמו בייבוא מזונות אחרים. מתוך סך הערך הקלורי שמקורו מצריכה ישירה של צמחים, ישראל מסוגלת לייצר 32%

סוג מזון	אחוז ייצור מסה"כ	אחוז יבוא מסה"כ	אחוז פחת והעברה	אחוז ייצור ממזון נטו	קלוריות לנפש ליום	אחוז מקלוריות	אחוז ייצור מקלוריות
דגנים	13%	97%	51%	28%	1,092	30%	4%
תפוחי אדמה ועמילנים	171%	3%	10%	189%	119	3%	6%
קטניות	54%	54%	13%	62%	199	5%	3%
סוכר ממתקים ודבש	2%	138%	4%	2%	452	12%	0%
ירקות ומקשה	94%	33%	9%	104%	132	4%	3%
פירות	97%	25%	7%	105%	223	6%	6%
שמנים ושומנים	61%	35%	1%	61%	608	17%	10%
בשר	92%	11%	0%	92%	406	11%	10%
ביצים	95%	5%	0%	95%	48	1%	1%
דגים	19%	83%	2%	20%	21	1%	0%
חלב ומוצריו	100%	1%	2%	101%	295	8%	8%
סה"כ					3,630	99%	52%
סה"כ מזון מהצומח					2,825	78%	32%

צריכת מזון בישראל

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו, 6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמילנים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ צריכת מוצרי מזון מהצומח היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת הסוכר והממתיקים. מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן הערך הגליקמי של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגבירים בעיה של אכילת יתר.

סוג מזון	ק"ג לשנה 2005	ק"ג לשנה 2012	שינוי 2005-2012
דגנים	128.2	116.4	-9%
תפוחי אדמה ועמילנים	47.8	40.1	-16%
קטניות, אגוזים	17.6	17.3	-2%
סוכר ממתקים ודבש	20.5	42.8	109%
ירקות ומקשה	259.2	200.4	-23%
פירות	158.1	185.8	18%
שמנים ושומנים	29.4	25.2	-14%
בשר	66.1	71	7%
ביצים	13.5	13.8	2%
דגים	5.8	7.1	22%
חלב ומוצריו	191.4	181.6	-5%
סה"כ	937.6	901.5	-4%

נכון לשנת 2012, ישראלי ממוצע צרך 194 גרם בשר ביום. צריכת כלל סוגי הבשר עומדת על 71 ק"ג בשנה: 1.7 ק"ג בשר חזיר, 1.5 ק"ג חלקי פנים, 2.3 ק"ג בשר צאן, 8.4 ק"ג בשר הודו (12%), 12 ק"ג בשר בקר (17%), ו-44 ק"ג בשר עוף (62%). יחסית לשנת 2005 ישנה עליה של 7% בצריכת הבשר לנפש, הגדלת הצריכה של בשר צאן, בשר בקר ועוף וירידה בסוגי הבשר האחרים.

סוג בשר	ק"ג בשנה 2005	ק"ג בשנה 2012	אחוזים מצריכת הבשר 2012	שינוי 2005-2012
בקר	10	12	17%	20%
צאן	1.6	2.3	3%	44%
חזיר	1.9	1.7	2%	-11%
חלקי פנים	1.6	1.5	2%	-6%
הודו	11.5	8.4	12%	-27%
עוף	39.5	44	62%	11%
סה"כ	66.1	71	100%	7%

סה"כ צרכו תושבי ישראל 7.1 מיליוני טונות של מזון בשנת 2012, מתוך כמות זו, 4.9 מיליוני טונות היו מזון מהצומח (70%). לכמות זו יש להוסיף 1.3 מיליוני טונות של מזון פחת (זריקת מזון מקולקל לפני שלב המכירה) ומזון שיובא או גודל בישראל אבל הופנה לשם האכלת בעלי חיים. כך שסה"כ המזון שנדרש להאכלת תושבי המדינה עמד על 8.4 מיליוני טונות מזון.

צריכת המזון בישראל גדלה בגלל מספר תהליכים - שני התהליכים העיקריים המשפיעים על הביקוש למזון הם גידול אוכלוסיית ישראל והשני הוא צמיחה כלכלית הגוררת גידול בצריכת המזון לנפש.

הספקה ושיווק מזון

שיווק המזון בישראל הוא שוק אוליגופולי. לטענת ניר להב מהסוכנות היהודית, נכון לשנת 2014, 70% מהמצרכים בסופרמרקט מגיעים מחמישה ספקים: שטראוס, תנובה, אסם, החברה למשקאות ויוניליוור.

לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארצות הברית במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי תנובה העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.

בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בניסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של קואופרטיבים שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא קואופרטיב שלנו וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר קואופרטיבים למזון אורגני.

השפעות כלכליות של שוק המזון בישראל

ההשפעות הכלכליות של שוק המזון בישראל נחלקות למספר היבטים, ההוצאה הגלויה על המזון היא הוצאות של צרכנים על מזונות שונים. אפיקים נסתרים של שוק המזון היא דרך הוצאות שנכפות על הצרכנים בגלל נזקים בריאותיים ממזון לא בריא ובגלל זיהום והשפעות סביבתיות של מזון. היבטים נוספים נוגעים לעוד השפעות חיצוניות של קיום שוק המזון כולל תרומה של משאיות להובלת מזון ומכוניות של צרכנים לבעיות כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר ותאונות דרכים.

כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).

שילוב של פשטות מרצון ומעבר למזון איטי ומזון נא יחד עם צמחונות או טבעונות יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.

תזונה לא בריאה נחשבת כגורם הסיכון המרובה המהותי ביותר שמשפיע על בריאות של תושבי המדינות המערביות ובכלל זה ישראל. 5.9% מסך ההוצאות של משקי הבית בישראל הוקדשו לבריאות, ובנוסף משמעותי משולם לבריאות מצד הממשלה. שני הסכומים האלה מושפעים בצורה ניכרת מהשפעות בריאותיות של מזון. לדוגמה רפואת שיניים עלתה 1.5% מסך התקציב המשפחתי הממוצע, בדומה לסך כל התקציב הממוצע לריהוט. חלק ניכר מבעיות השיניים נוצר עקב השפעות בריאותיות של סוכר.

השפעות בריאותיות של מזון בישראל

ערך מורחב – תזונה בריאה

התרומה של גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-25% מהתמותה במדינות עשירות כמו ישראל נובעת מבעיות תזונה לקויה. יישום נתון זה לגבי ישראל פירושו ש-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה עקב צריכה גבוהה מידי של סוכר, עודף מלח במזון, מזון שמן ומעובד , מחסור בפעילות גופנית, השמנה ומחסור בפירות וירקות.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2009 , ההשפעה הכוללת של תזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית על התמותה בטרם עת במדינות מערביות עומדת על 25% מכלל התמותה. יישום נתון זה על ישראל פירושו כי כ-10,000 אנשים בישראל מתים מתזונה לקויה בכל שנה, בעיקר בגילאים מבוגרים יותר. הערכות אחרות הן אפילו גבוהות יותר. שלושת הגורמים המשפיעים ביותר בתחום התזונה הם צריכה של מזון מתוק ומשקאות מתוקים (סוכר), השפעות בריאותיות של מלח, וצריכה עודפת של שומנים, שלושתם יחד באים לידי ביטוי בצריכה עודפת של מזון מעובד ומזון מהיר מסוגים שונים - כולל מזון מעובד בסביבה הביתית.

השמנה

ערך מורחב – השמנה

בדומה למדינות מערביות אחרות, בישראל יש עליה משמעותית בשיעור ההשמנה. על פ ההערכה כ-15-20% מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל. לא כל מבוגר שמן היה ילד שמן, אך למתבגר שמן סיכוי גבוה להפוך למבוגר שמן עם סיכוי לתחלואה ולתמותה בשכיחות גבוהה בגיל המבוגר. [1]

על פי נתונים שנאספו בידי משרד הבריאות, ופורסמו בידי המועצה הלאומית לשלום הילד בשנת 2009 כמעט 8% מתלמידי בית הספר היסודי והחטיבה בישראל היו בעלי עודף משקל. עודף המשקל שכיח יותר בכיתות הנמוכות. כך, בכיתה א' עומד שיעור הסובלים מעודף משקל על ‭,8.1%‬ בכיתה ז' שיעורם ירד ל‭7.6%-‬ ובכיתה ט' הוא מגיע ל‭6.8%-‬. [2]

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנת 2013, נמצא כי 20% מקרב ילדי כיתות א' ו-30% מקרב ילדי כיתות ז' סובלים מעודף משקל. דבר זה נמצא על סמך מדידת המשקל והגובה של 250 אלף תלמידים בכיתות א' וז' בישראל בחתכים שונים לפי זרם החינוך. השיעור הגבוה ביותר של ילדים בעלי עודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי. [3]

כ-30% מתלמידי כיתות ז' בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה: 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. ההשמנה בכיתות ז' משמעותית במיוחד בקרב תלמידים לא יהודים, דבר שמעלה את הממוצע בחינןך הממלכתי. 35% מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. [4]

שיעורי הילדים הסובלים ממשקל נמוך מאוד ביחס לבני גילם (פחות מאחוזון 3 במדד BMI) ושיעורי הילדים הנמוכים מאוד יחסית לבני גילם (שגובהם פחות מאחוזון 3 לפי מדד בינלאומי) עולים עם הגיל בקרב האוכלוסייה החרדית והבדואית. שיעור התלמידים החרדים שסובלים מקומה נמוכה בכיתה ז' מגיע ל-6.8%, יותר מפי שניים לעומת שאר בני גילם בישראל. ממצאים אלה עשויים להצביע על חסרים תזונתיים.[5] ככל הנראה עקב עוני.

מזה שלושה עשורים שנה יש עליה מתמדת במשקל הממוצע של המתגייסים לצה"ל בקרב הבנים ובקרב הבנות, למרות שאין שינוי כמעט בגובה המתגייסים. במונחים של 20 שנה יש עליה של פי 2 בקרב בנים ובנות במספר המתגייסים בעלי משקל של 81 ק"ג ומעלה, עליה של 11% בשנה בבנים ו-12% בשנה בקרב הבנות. [6] [7]

בעלי משקל 81 ק"ג ומעלה	1989	1995	2007	2011
בנים	6.6%	9.4%	14.3%	16.3%
בנות	1.7%	2.6%	4.1%	4.8%

על פי הערכה של משרד הבריאות, הנזק הכספי שהשמנה גורמת בישראל, ובכלל זה עלות הטיפול בה ובמחלות הנלוות לה מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים.[8] בשנת 2018 הכריזו ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראל כי השמנה היא מחלה כרונית, וכי השמנה גורמת למוות של כ-4,000 איש בכל שנה בישראל.

סוכרת

ערך מורחב – סוכרת

סוכרת מסוג 1 ו-2 נגרמות לא רק כתוצאה מתזונה לקויה, אבל השמנה ותזונה משפיעות מאוד על התפתחות הסוכרת. לפי האגודה הישראלית לסוכרת, בישראל יש כ- 435,000 אנשים החולים בסוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. בישראל הסוכרת מתגלה בכ-% 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי 15%. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח חיים.

סוכרת פוגעת בבריאות על ידי מנגנונים שונים הנוגעים להפרעה למחזור הדם והחמצן לרקמות שונות. סוכרת גורמת לתמותה על ידי הגברת הסיכוי להתקפי לב, טרשת עורקים וחוסר הספקת חמצן לרקמות, וכן סיבוכים שנגרמים מהנכות. בעיות אלה הם גורם התמותה העיקריים עקב סוכרת מסוג 2. לפי נתוני הלמ"ס משנת 2008, סוכרת מהווה את גורם המוות הישיר השלישי בחשיבותו בישראל (אחרי סרטן ומחלות לב), 6.3% מהפטירות בשנה זו נגרמו כתוצאה מסוכרת.[9]

לדברי פרופ' מוטי רביד, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת לשעבר ומנהל ביה"ח מעייני ישועה: "יש יותר ויותר צעירים חולי סוכרת וככל שהמחלה מתחילה מוקדם יותר כך צפויים סיבוכיה להופיע מוקדם. יתירה מזו, אנו רואים יותר ילדים שמנים המפתחים סוכרת מסוג 2. הזנחת הוריהם ומערכת החינוך חרצו את גורלם להיות חולים כל ימי חייהם".[10]

פרופסור ארדון רובינשטיין, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת אמר : "הסוכרת היא מגיפה נוראית שיש לפעול כדי להביא לעצירתה. עלינו לפעול נגד תופעת השמנת היתר בקרב ילדים שמובילה בסופו של דבר לסוכרת. המחזור הנוכחי של הילדים יחיה פחות שנים מהוריהם, אלא אם נפעל בנושא ובהקדם". [11] רובינשטיין קרא לשר החינוך ולשרת הבריאות להגביר את כמות שעות הספורט בבתי הספר הוא הצביע על גם על שעות רבות של אי פעילות עקב משחקי מחשב. "הם משחקים שעות מול המחשב, מחוברים תמידית לטלפון הסלולרי ואנו רואים את התוצאה על פני השטח. חלה עלייה משמעותית במקרי ההשמנה הקיצונית של הדור הצעיר והמרחק למחלת הסוכרת - מתקצר".[12] הוא גם קרא לקיום שיעורי תזונה אחת לחודשיים בבתי הספר שכן יש בורות בתחום ומחקרים הראו כי ידע הוא המפתח להצלחה בתחום זה.

בדומה למדינות אחרות גם בישראל, סוכרת פוגעת יותר בשכבות עניות יותר ומשכילות פחות. מחקר משנת 2006 מצא כי במעמדות הנמוכים המצאות סוכרת הייתה גבוהה פי 2 ויותר לעומת שאר המעמדות, בכל קבוצת גיל למעט מעל גיל 65. מחקרים נוספים מצאו כי הסוכרת חמורה יותר - פחות מאוזנת, בקרב אנשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכן בקרב יישובים עניים יותר. [13]

זיהום מזון בישראל

ערך מורחב – זיהום מזון בישראל

בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים לזיהום ביולוגי ולזיהום כימי במזון. מקורם של חלק מהמזהמים באי הקפדה של מפעלים, יצרנים וצרכנים על הוראות תברואה דבר שגורר תחלואה בגורמי זיהום ביולוגים הדבר כולל גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.

חלק מהזיהום במזון מקורו במחלות וחלק אחר עקב הגברה ביולוגית של מזהמים כימיים שונים - כגון חומרי הדברה, מתכות כבדות, ודיוקסינים. מקורות של זיהום כימי במזון הם ריסוס של גידולים ומזון בחומרי הדברה וכן עקב זיהום אוויר בישראל ובזיהום מים בישראל, בעיקר עקב זיהום תעשייתי וזיהום חקלאי. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, מסרטנים וטרטוגנים.

מחסור במגנזיום וביוד

בשנים האחרונות החלו בישראל לבצע התפלה, כך שחלק משמעותי ממי השתייה בישראל מקורם במים מותפלים. מים מותפלים עלולים לגרום נזק לבריאות עקב מחסור במגנזיום וביוד במים. משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מ"ק מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל-2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה בסוכרת וסרטן. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים. נכון למרץ 2018, הפתרון של הוספת המגנזיום למים נתקל במספר קשיים טכניים וכלכליים[14] [15]ולא ייושם.

סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 כלל דגימות שתן של 1,023 ילדים ו- 1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות בישראל ב-229 יישובים. לפי הסקר בקרב 62% מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85% מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה.

מחקרים מתחילת המאה ה-21 טוענים שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפישה מרחבית. המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים ועל דגימות שתן של אמהותיהן באנגליה, בנורווגיה ובניו זילנד. בנשים הרות הצורכות תזונה עם חסר ביוד עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת פעילות של בלוטת התריס, במהלך ההריון ובעיקר לאחריו. [16]

השפעות סביבתיות של המזון בישראל

ההשפעות הסביבתיות של מזון בישראל מתחלקות להשפעות סביבתיות של החקלאות בישראל, ובכלל זה צריכת מים שפירים, שימוש בחומרי הדברה, זיהום מים בישראל עקב שאריות של חומרי הדברה ודשן כימי, השפעות סביבתיות של מפעלים ופירמות לעיבוד מזון (לדוגמה זיהום אוויר תעשייתי ושפכים של מפעלי מזון ומשחתות), השפעות של הובלה ושיווק המזון (לדוגמה זיהום אוויר מתחבורה הנגרם עקב משאיות לחלוקת המזון) זיהום ממסעדות ומבתי אוכל מהיר, וכן השפעות סביבתיות הנגרמות עקב צריכת המזון - בעיקר בתחום האשפה וזיהום מים.

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2008 טוען כי ישראלי ממוצע מייצר קילו וחצי אשפה ביום. ראש האגף לפסולת מוצקה במשרד טען כי סקר שנערך ב-2005 מצא שכ-40 אחוז מהפסולת הביתית בישראל מורכבת משאריות מזון. אבל המגמה היא של פחות מזון גולמי ויותר ויותר אריזות. [17]

השפעה חשובה של המזון בישראל היא השפעתו על טביעת הרגל המימית של ישראל - שכן לצורך הכנת המזון הנדרש לתושבי ישראל, ובעיקר גידול של מזון מיובא, יש צורך בכמות של כ-4 מיליארד קוב מים בשנה - כמות כפולה מצריכת המים הישירה של תושבי ישראל.

פיקוח על המזון בישראל

בישראל קיים פיקוח מחירים לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות משרד הכלכלה, והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות משרד החקלאות. [18] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם במזון מהחי וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל.

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[19]

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי. בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים

ראו גם

• חקלאות בישראל
• השמנה, השמנה בישראל
• סוכר, משקאות ממותקים, השפעות בריאותיות של סוכר
• השפעות בריאותיות של מלח
• קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל
• כלכלת השמנה
• זיהום מזון בישראל
• אי שוויון בריאותי בישראל
• משק המים בישראל
• ישראל ושינויי האקלים

קישורים חיצוניים

• המטבח הישראלי בוויקיפדיה בעברית
• ישראל יקרה לנו
• לקט ישראל - חלוקה מחדש של עודפי מזון לטובת אוכלוסיית הנזקקים בישראל
• איגוד תעשיות המזון - חלק מהתאחדות התעשיינים
• פרופסור אורן שבולת, ד"ר שירה זלבר שגיא, כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל, משרד הבריאות , 19 במאי 2016
• Adolescent obesity and related behaviours: trends and inequalities in the WHO European Region, 2002–2014 סקר על מדינות אירופה וישראל ביחס לבני נוער, Health Behaviour in School-aged Children (HBSC), פורסם ב-2017
• ערן הילדסהיים , משרד החינוך במסר לתלמידים: “אוכל מעובד חשוב לבריאות”, בבלוג "הכלכלה האמיתית", 21.05.2017

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה