קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל

קשרי הון-שלטון בשוק המזון בישראל הם הקשרים בין חברות מזון בישראל, לבין גורמים בממשלה, בכנסת, במערכת המשפטית, בעיריות בתקשורת ובאקדמיה היכולים להשפיע על החלטות מדיניות, רגולציה ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות לנושאים ציבוריים הנוגעים לתעשיית המזון.

היבטים אלה כוללים התייחסות לסוגיות של בריאות הציבור כמו תזונה בריאה מול מזון מהיר ותעשייתי או מזון מעובד, וכן היבטים של כלכלת השמנה ועודף מלח, סוכר ושומן במזון וכן שיווק מזון לילדים, הספקה זולה של ירקות ופירות טריים, וכן זיהום במזון. סוגיה נוספת היא אלכוהול והשפעותיו הרבות על בריאות הציבור ועל החברה כולל אלכוהוליזם, סרטן, אלימות בגלל אלכוהול, נהיגה בשכרות, ועוד. סוגיות נוספות בתחום המזון נוגעות לאריזות חד פעמיות, זיהום תעשייתי ופליטות של גזי חממה ממזון, סוגיות של הגבלים עסקיים ועלויות המזון בארץ, סוגיות כשרות, זכויות עובדים בתעשיית המזון, וסוגיות אתיות הנוגעות לתעשיית הבשר ותעשיית המזון מהחי הנגועות לזכויות בעלי חיים.

תרומה של מספרי גורמי סיכון מרכזיים לתמותה שנתית בישראל. כ-25% מהתמותה, כ-10,000 אנשים בשנה, נגרמת מתזונה לקויה ומחסור בפעילות גופנית, כ-20% מהתמותה, כ-8,000 איש בשנה, נגרמת מעישון זיהום אוויר גורם למוות של כ-2,500 תושבים בשנה. השפעת התזונה על הבריאות מורכבת מגורמים שונים כמו עודף סוכר, עודף מלח, עודף שומן והשמנה שגורמים לנזקים ביחד ולחוד. קשה לכמת השפעה של כל גורם בודד על התזונה שכן ההשפעה שלהם עשויה להיות חופפת - כלומר אנשים בעלי עודף סוכר וגם בעלי משקל יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר ביחס לכל גורם בנפרד

לסוגיות אלה השפעות כבדות משקל על המשק בישראל. תזונה לא בריאה גורמת להשמנה ולמצוקות נפשיות נלוות, מעלה תחלואה במחלות שונות כמו מחלות לב, שבץ וסרטן, גורמת לנכויות ולמקרי מוות רבים. לפי משרד הבריאות, תזונה לא בריאה יחד עם אורח חיים יושבני הם גורמי סיכון בריאותי חשוב בישראל. לפי הערכת משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב השמנה ותזונה לקויה. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך התמותה בישראל. הערכה זו דומה להערכת ארגון הבריאות העולמי ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות יותר מכל גורם סיכון בריאותי אחר. בנוסף לסבל של החולים ומשפחותיהם, מדובר גם על עלויות יקרות על המשק.

בדומה למדינות רבות אחרות בעולם יש מגמה של השמנה בישראל. נתונים של מזון בישראל מצביעים על עליה בצריכת הסוכר, המלח והבשר וירידה בצריכת ירקות ופירות. מגמות אלה מתחילות בגיל צעיר עקב שיווק מזון לילדים, ורצון של חברות מזון לקבוע דפוסי אכילה והתנהגות שיועילו להן. היבטים אלה מושפעים גם מודעות ונגישות לתזונה בריאה. שכן תזונה גרועה, עתירת מלח וסוכר אופיינית יותר לשכבות עניות יותר. הדבר מחריף אי שוויון בריאותי בישראל – לדוגמה תפוצה של סוכרת בקרב שכבות עניות יותר. עלויות המחלות התזונתיות מרחיבות אי שוויון כלכלי בישראל בגלל הצורך לטפל בבני משפחה חולים ובגלל מקרי נכות ומוות על רקע מזון לא בריא.

אריזות של מזונות ומשקאות הכוללות עטיפות של מזונות, שקיות ניילון, כלים חד פעמיים, ובקבוקים מהווים חלק גדול מהפסולת בישראל, בעיקר בקשר של פסולת פלסטיק, נייר וזכוכית, ומהווים גם מקור חשיפה למיקרו-פלסטיק כמו פתלטים שיכול להיכנס לגוף.

חברות מזון מפעילות לובי פוליטי רשמי ולא רשמי שיוצר לחץ על גורמים באקדמיה, חברי כנסת, שרים, עיתונאים וארגונים חברתיים ובריאותיים. השפעתן על התקשורת נובעת מפרסומות ברדיו ובעיתונות. במאה ה-21 נחשפו יותר ויותר מקרים של הטיית מחקרים על ידי חברות מזון עקב השפעתן על חוקרים באקדמיה ומוסדות מחקר. לובי פוליטי רשמי בכנסת הצליח לא פעם למנוע, למסמס או להחליש יוזמות של רגולציה למען קידום מזון בריא, מניעת כלכלת השמנה או מניעת זיהום הנובע מתעשיית המזון. שיטות הפעולה דומות לקשרי הון-שלטון בתחום הטבק בישראל וכמותן נוגעות לבריאות הציבור באופן נרחב. כל זאת למרות מודעות גוברת של הציבור בנושאים אלה.

קשרי הון-שלטון בתחום המזון נחשפים על ידי עיתונאים חוקרים, רופאים ואנשי בריאות הציבור, ארגונים ופעילים חברתיים וכן ארגוני סביבה. כמו כן הדברים נסמכים על מידע מהעולם, במיוחד בהקשרים של השפעות סביבתיות והשפעות בריאותיות בעקבות מחקרים של מדענים ושל גופי בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי.

תרומות חברות מזון לחסידות גור על רקע חוק סימון מוצרי מזון

בתחקיר של עיתון דה מרקר שהתפרסם בשנת 2019 התברר כי בשנים שבהם יעקב ליצמן, שפועל מטעם חסידות גור, קידם את רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים, נרשמה פריחה בתרומות של חברות מזון לעמותות של החסידות. חברות כמו קוקה קולה, שטראוס, טמפו ותנובה תרמו עשרות עד מאות אלפי שקלים לעמותות אלה. זאת למרות שעד 2012 לא תרמו חברות המזון כמעט בכלל או תרמו מעט לעמותות הקשורות בחסידות.

בשנים 2013-2017 עסק משרד הבריאות ברפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים. לפי הרפורמה יסומנו מוצרים עתירי סוכר (כמו משקאות ממותקים, ממתקים ועוד) או עתירי מלח נתרן (חטיפים, סלטים, גבינות) ושומן רווי (מאפים, גבינות).

בשנת 2014 עמד משרד הבריאות לאסור על מכירת משקאות ממותקים במוסדות חינוך ופתח בקמפיין נרחב נגדם. בשנת 2014 עלה לראשונה הרעיון של מס סוכר על משקאות ממותקים כדי לספק תמריץ נגד שתייה שלהם. דבר זה היה צפוי לפגוע בצורה קשה בחברות למשקאות ממותקים כמו טמפו והחברה המרכזית למשקאות קלים (משווקת קוקה קולה). בין מרץ 2013 למאי 2015 ליצמן לא כיהן כשר הבריאות, בזמן זה תרמו לעמותות המזוהות עם גור החברות טמפו, ושמן מרוקאי.

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן,) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ-50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ש"ח לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח. אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים.

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב ניסיונות רגולציה מול השפעות בריאותיות של אלכוהול. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת השכרות (תיקוני חקיקה)", שקבע איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב-21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו.

בשנת 2016 ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. [1] הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תיארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר.

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות סוכר – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר השפעות מזיקות של סוכר על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו.

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס סוכר על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע השמנת ילדים בישראל. [2] בנובמבר 2016, בתגובה לדו"ח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [3] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[4] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [5] בשנת 2016 הכריז ליצמן כי הרעיון למס סוכר ירד מהפרק.

בסוף 2016 הגישה "ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל" את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד לחם מלא. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מלשווק מזון מזיק לילדים ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [6][7] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [8] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות שהשמיע לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובגלל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [9]

ביוני 2017 התברר כי משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר הצטרפו לעמדת חברות המזון, והודיעו על התנגדות לסימון מזונות מזיקים. הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. איילת שקד התנגדה למהלך בטענה כי הוא ינגוד "חוק סימון מזון ארוז" מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014. איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, והמטרה של החוק היא לפי שקד לחסוך מיליוני שקלים ליצרנים.

[10] יש לציין כי נזקי מזון מזיק עולים למשק מיליארדי שקלים בשנה - ראו השפעות בריאותיות של סוכר לדוגמה. אחת הדרישות ברפורמה הייתה לסמן כמה כפיות סוכר המוצר מכיל בטענה שהדבר ברור יותר מאשר סימון בגרמים. באוקטובר 2017 דווח כי סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר לא יכלל בהמלצות שיוגשו בנושא זה לכנסת. [11] זאת אף שחברי וועדת האסדרה, כמו פרופסור איתמר רז, תמכו בצעד זה וראו בו דבר מהותי מאוד.

בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [12] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [13]

לובי פוליטי בסוגיות פסולת

בשנת 2000 טען ארגון מגמה ירוקה כי לובי פוליטי של חברת קוקה קולה עומד מאחורי מניעת הרחבת חוק הפיקדון. מנכ"ל תאגיד המיחזור אסופתא, ירון ברדוגו טען בשנת 2016 כי חברות ייצור המשקאות הגדולות (כמו קוקה קולה) הפעילו לובי פוליטי כך שחוק הפיקדון לא יחול על מכלי משקה גדולים אלא רק על הקטנים. ברדוגו הוסיף כי לנוכח הצלחת החוק נעשו ניסיונות רבים לתקן את החוק כך שיחול גם על מיכלי משקה גדולים יותר אבל לחץ של החברות מנע דבר כזה.

דניאל מורגנשטרן, פעיל סביבתי ומומחה בתחום המיחזור, טוען גם הוא כי חברות המשקאות מנעו הרחבה שלו: "מעת שנחקק חוק הפיקדון, עשו מתנגדיו כל אשר לאל ידם כדי לחבל בחוק, להרחיקו מנגישות לציבור הצרכנים הרחב ובעיקר למנוע את החלתו על המכלים המשפחתיים שמהווים עד היום יותר מ־90% מתוצריה של החברה המרכזית למשקאות". חברות המשקאות חוששות מירידה במכירות עקב הפיקדון. הן מפעילות לחצים על הממשלה ובעיקר על המשרד להגנת הסביבה. ביוני 2016 הודיעה המשרד להגנת הסביבה כי הוא חושב להעביר את בקבוקי המשקה המשפחתיים מחוק הפיקדון לחוק האריזות, שבמסגרתו לא משולמים דמי פיקדון כלל. חוק האריזות נחשב פחות אפקטיבי מחוק הפיקדון.

ראו גם

• כלכלת השמנה
• פוליטיקה של המזון בארצות הברית
• תזונה בריאה
• מזון מהיר
• בריאות הציבור
• תזונה בישראל
• השמנה בישראל