יעקב ליצמן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב ליצמן

יעקב (יענקל) ליצמן (נולד ב-2 בספטמבר 1948) הוא שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם סיעת יהדות התורה. ליצמן הוא חסיד גור ואחד האנשים הבולטים בחסידות זו.

ליצמן שובץ במקום הראשון ברשימת יהדות התורה לכנסת ה-18, בשנת 2009, אולם הוא לא קיבל לידו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, עקב התנגדות של חברי סיעתו‏[1] ומונה לסגן שר הבריאות[2].

במהלך כהונתו של ליצמן, בשנת 2011, התקיימה שביתת הרופאים שנמשכה מספר חודשים. ליצמן יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות[3]. בממשלת ישראל ה-34, לאחר תקופה בת שנתיים בה יעל גרמן כיהנה בתפקיד, חזר לכהן כסגן שר הבריאות (כאשר הוא מתפקד כשר בפועל ולא ראש הממשלה שהוא השר באופן רשמי). הוא ערך רפורמה, שהחל בה בכהונתו הראשונה, בנושא בריאות הנפש, והעביר את הטיפול בבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים‏[4].

באוגוסט 2015, בעקבות עתירה שהגישה סיעת יש עתיד, קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל לכהן כסגן שר ועליו להתמנות לשר. בעקבות כך, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה לשנות החלטה קודמת של המועצה לפיה חברי כנסת מטעם אגודת ישראל לא יישאו בתפקידי שרים והתירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות. בעקבות כך, החליטה הממשלה למנותו לשר הבריאות, וב-2 בספטמבר 2015 נכנס לתפקידו.

בפברואר 2019 נחקר ליצמן באזהרה בחשד להפרת אמונים ולשיבוש מהלכי משפט לאחר שניסה לטרפד את הסגרתה לאוסטרליה של המורה מלכה לייפר החשודה בפדופיליה. הוא שיקר לכאורה וניסה לארגן חוות דעת פסיכיאטרית לטובתה. חוקרי להב 433 גבו עדויות מרופאים במסגרת חקירת החשדות נגד ליצמן והעדויות שנגבו על ידי המשטרה ביססו את החשדות נגדו. ליצמן הגיב דרך יועץ התקשורת שלו ואמר כי הוא מסר את גירסתו המלאה וענה לכל השאלות כנדרש וכי הוא סמוך ובטוח בניקיון כפיו וימשיך לסייע לכל פנייה שמגיע ללשכתו, בכפוף לחוק ולנוהל הקיים. מספר ימים לאחר מכן אמר כי לא ידע במי מדובר כאשר פעל לטובת לייפר.[1] [2] ב-6 באוגוסט 2019 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד ליצמן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. על פי המשטרה התגבשה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בשתי פרשות. בראשונה הוא חשוד שהציע לעובדי משרדו הטבות כדי שימנעו סגירת מסעדה שבעליה מקורב אליו. בשנייה הוא חשוד כי ניסה למנוע מפסיכיאטרים להמליץ על הסגרתה של מלכה לייפר, הנאשמת בעבירות מין בקטינות. [3] ליצמן הגיב דרך לשכתו ואמר כי פעל לטובת אזרחי ישראל, בשקיפות מוחלטת ועל פי חוק והוא בטוח ללא ספק כי לאחר בחינה מדוקדקת יתגלה כי לא נפל כל פגם במעשיו. [4].

בשנת 2019, עשור לאחר כניסתו לתפקיד שר או סגן שר הבריאות (עם הפסקה של כשנתיים באמצע), נערך לליצמן הסדר ניגוד עניינים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.[5]

ליצמן נשוי לחוה, עובדת בעיתון המודיע[5], אב לחמישה ומתגורר בירושלים.

קשרים עם חברות טבק ועצירת יוזמות למניעת עישון

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל

עישון בישראל נחשב אחד מגורמי הסיכון הבריאותיים החשובים ביותר. נזקי העישון כוללים גרימת מוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, שהם כ-20% מהתמותה בישראל. לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית עישון טבק הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".[6] עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של מחלות סרטניות, 6 סוגים של מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD), דלקת ריאות ושפעת. ‏[7] למרות זאת משרד הבריאות תחת ליצמן לא עושה כמעט דבר כדי לקדם מניעת עישון ואף מנסה לעצור יוזמות של גורמים אחרים בתחום.

ביוני 2010 הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה ציבורית נוספת לצמצום העישון ונזקיו. חלק ממטרות הוועדה היו לגבש הצעת חוק שתוסיף הגבלות על שיווק ופרסום מוצרי עישון, בהתאם לאמנה של ארגון הבריאות העולמי למניעת עישון (FCTC), שעליה חתומה מדינת ישראל. האמנה כוללת גם סעיף המנחה (אם כי לא מחייב) נבחרי ועובדי ציבור להימנע מהתחשבות באינטרס העסקי של חברות הטבק בשיקולים לגיבוש החקיקה בנושא, ולמנוע מהן לקחת חלק ביוזמות החקיקה בעניינן. חרף ההמלצה, הנחה ליצמן, שהיה אז סגן שר הבריאות, את חברי הוועדה לפנות לחברות הטבק ולהציע להן להשמיע את טענותיהן בפני הגוף הציבורי.‏[8]

בשנת 2001 קנדה הייתה המדינה הראשונה בעולם שהדפיסה תמונות אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות שנמכרו במדינה. החפיסות, התכסו בתמונות זוועה המתארות את נזקי העישון לדוגמה ילדים חולים עם מסיכות חמצן או גידולי סרטן בצוואר. זה היה צעד חדשני, נועז ופורץ דרך, שתוך זמן לא רב הוכיח את יעילותו. בעקבות ההצלחה של תמונות אזהרה על חפיסות ביצעו מדינות רבות נוספות צעד זה: 105 מדינות אימצו צעד זה, כולל מדינות עולם שלישי כמו ברזיל וגם מדינות שכנות לישראל, כמו מצרים וירדן. בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מהמאבק בעישון בישראל, אולם דבר זה נבלם. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", "זה לא אסתטי" ו–"לא נאשר את זה בעזרת השם".‏[9]

בינואר 2017 חשף תחקיר של חיים רבלין מערוץ 2, קשרים לכאורה בין חברות הטבק לבין שר הבריאות יעקב ליצמן. התחקיר חשף כי דרך תשלום של כמה אלפי שקלים בודדים, לעיתונאי בעיתון חרדי "המודיע", הצליחו התחקירנים שהתחזו לנציגים של חברת סיגריות אלקטרוניות מיפן לארגן פגישות עם צמרת משרד הבריאות ועם ליצמן בתוך מספר שבועות. ליצמן מצולם במצלמה הנסתרת שהוא "לא מתעסק בעישון". דבר זה זכה לביקורת בגלל התרומה המשמעותית של עישון לתחלואה ותמותה בישראל. בניגוד להצהרה זו, ליצמן פעיל בקידום אינטרסים של חברות הטבק. בניגוד לעמדות של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ליצמן נפגש עם חברות הטבק, מקדם הקלות לחברות ומתנגד לחקיקה שמגבילה עישון. בתחקיר נטען כי עיתון "המודיע", המזוהה עם חסידות גור, פרסם פרסומות רבות מטעם חברות הטבק, בתקופה שבה היו זקוקות החברות לתמיכת ליצמן בכנסת. ‏[10].

בקדנציה שלו כשר הבריאות, לא קידם ליצמן שום חוק או תקנה לצמצום נזקי העישון. על פי ערוץ 2, הצעות שהועלו על ידי הדרג המקצועי בסוגיות הנוגעות להגבלת עישון – או שנדחו על הסף או שהתמסמסו בטיעונים שונים. המתווך מטעם עיתון המודיע שיזם את הפגישה טען כי השר לא יפעל נגד סיגריות אלקטרוניות. בעקבות פרסום התחקיר טען ליצמן כי משרד הבריאות נמצא בלב תהליך לעדכון חקיקה בנושא. ‏[11] ההתנהלות הזו לצד הפגישות עם נציגים של חברות טבק, הן חלק מדפוס פעולה של ליצמן בכל הנוגע לנושא העישון. ‏[12].

אמנת המסגרת לפיקוח על טבק שהיא אמנה בינלאומית שישראל חתומה אליה, מחייבת שקיפות בעניין פגישות של שרים ופקידים עם נציגי חברות טבק. אך לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, עולה כי שר הבריאות ליצמן נפגש פעמיים, כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות, עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא עובדה זו לידיעת הציבור. מבקר המדינה מעיר כי "חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות". ‏[13]

להצעת החוק להגבלת שיווק ופרסום העישון שהועברה בסוף שנת 2018, הוצמדה גם הצעת החוק של ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) להוספת תמונות אזהרה. צעד זה עולה גם בקנה אחד עם האמנה הבינלאומית לפיקוח על טבק, שישראל חתומה מאז 2011. אחד מסעיפי האמנה מדבר על הנהגת אזהרות בתמונות. למרות דברים אלה ממשיך שר הבריאות ליצמן להתנגד באותם טיעונים - לפיהן התמונות הן לא אסתטיות" ומנסה להגיע לפשרה על פרסום בחפיסה אחידה אבל ללא תמונות גרפיות. בן ראובן השיב לטענה זו כי גם חולה בסרטן עקב עישון זה אסתטי. ארגוני בריאות כמו האגודה למלחמה בסרטן, איגוד רופאי בריאות הציבור, ובחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, מתנגדים לפשרה שמקדם ליצמן כדי להעביר את החוק ללא הזהרות גרפיות. [6]

יוזמות להפחתת תזונה מזיקה וקשרים בין חברות מזון לחסידות גור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של סוכר

בתחקיר של עיתון דה מרקר שהתפרסם בשנת 2019 התברר כי בשנים שבהם יעקב ליצמן, שפועל מטעם חסידות גור, קידם את רפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים, נרשמה פריחה בתרומות של חברות מזון לעמותות של החסידות. חברות כמו קוקה קולה, שטראוס, טמפו ותנובה תרמו עשרות עד מאות אלפי שקלים לעמותות אלה. זאת למרות שעד 2012 לא תרמו חברות המזון כמעט בכלל או תרמו מעט לעמותות הקשורות בחסידות.‏[14]

בשנים 2013-2017 עסק משרד הבריאות ברפורמת סימון מוצרי מזון מזיקים. לפי הרפורמה יסומנו מוצרים עתירי סוכר (כמו משקאות ממותקים, ממתקים ועוד) או עתירי מלח נתרן (חטיפים, סלטים, גבינות) ושומן רווי (מאפים, גבינות)‏[14]

בשנת 2014 עמד משרד הבריאות לאסור על מכירת משקאות ממותקים במוסדות חינוך ופתח בקמפיין נרחב נגדם. בשנת 2014 עלה לראשונה הרעיון של מס סוכר על משקאות ממותקים כדי לספק תמריץ נגד שתייה שלהם. דבר זה היה צפוי לפגוע בצורה קשה בחברות למשקאות ממותקים כמו טמפו והחברה המרכזית למשקאות קלים (משווקת קוקה קולה).‏[14] בין מרץ 2013 למאי 2015 ליצמן לא כיהן כשר הבריאות, בזמן זה תרמו לעמותות המזוהות עם גור החברות טמפו, ושמן מרוקאי.‏[14]

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן, ועוד) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ-50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ₪ לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח . אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים. ‏[14]

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב נסיונות רגולציה מול השפעות בריאותיות של אלכוהול. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת השכרות (תיקוני חקיקה)",שקבע ,איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב- 21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו. ‏[15]

בשנת 2016 ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. ‏[16] [7]

הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר. ‏[14]

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות סוכר – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר השפעות מזיקות של סוכר על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. ‏[16]

חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס סוכר על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. ‏[16] בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע השמנת ילדים בישראל. [8] בנובמבר 2016, בתגובה לדו"ח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [9] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[10] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [11] בשנת 2016 הכריז ליצמן כי הרעיון למס סוכר ירד מהפרק.‏[14]

בסוף 2016 הגישה "ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל" את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד לחם מלא. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מלשווק מזון מזיק לילדים ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [12][13] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [14] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות שהשמיע לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [15]

ביוני 2017 התברר כי משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר הצטרפו לעמדת חברות המזון, והודיעו על התנגדות לסימון מזונות מזיקים. הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. איילת שקד התנגדה למהלך בטענה כי הוא ינגוד "חוק סימון מזון ארוז" מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014. איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, והמטרה של החוק היא לפי שקד לחסוך מיליוני שקלים ליצרנים. [16] יש לציין כי נזקי מזון מזיק עולים למשק מיליארדי שקלים בשנה - ראו השפעות בריאותיות של סוכר לדוגמה.

אחת הדרישות ברפורמה היתה לסמן כמה כפיות סוכר המוצר מכיל בטענה שהדבר ברור יותר מאשר סימון בגרמים. באוקטובר 2017 דווח כי סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר לא יכלל בהמלצות שיוגשו בנושא זה לכנסת. [17] זאת אף שחברי וועדת האסדרה, כמו פרופסור איתמר רז, תמכו בצעד זה וראו בו דבר מהותי מאד. ‏[14]

בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [18] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [19][16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פנחס וולף, הנקמה של פרוש: ליצמן לא יו"ר ועדת הכספים, וואלה! NEWS,‏ 1 באפריל 2009
  2. ^ שמואל קופר, ליצמן לביבי: אהיה סגן שר הבריאות, צופר, 6 באפריל 2009
  3. ^ דן אבן, שרי הממשלה אישרו רשמית את תוכניתו של יעקב ליצמן, לממן טיפולי שיניים על חשבון סל התרופות, בעיתון הארץ, 20 בדצמבר 2009
  4. ^ הרפורמה הראשונה של ליצמן: העברת בריאות הנפש לקופות החולים, וואלה.
  5. ^ מכתב מנשות הח"כים החרדים לשרה נתניהו, מכתב מחברת החדשות של ערוץ 2 להנהלת המודיע
  6. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction", Centers for Disease Control and Prevention.
  7. ^ Brian D. Carter et al, Smoking and Mortality — Beyond Established Causes, N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211
  8. ^ איתמר ב"ז, "אין לי שום דבר עם החברות", העין השביעית, 28.01.2014
  9. ^ רוני לינדר-גנץ, ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה", דה מרקר, 12.02.2017
  10. ^ חיים ריבלין, ‏מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2017‏
    חיים ריבלין, ‏החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בינואר 2017‏
    חיים ריבלין, ‏איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?, באתר ‏mako
    חיים ריבלין, ‏כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בינואר 2017‏
  11. ^ חיים ריבלין, ‏החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בינואר 2017‏
  12. ^ חיים ריבלין, ‏איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?, באתר ‏mako
    חיים ריבלין, ‏כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בינואר 2017‏
  13. ^ אבי טמקין, "ליצמן התנגד ליישום פעולות לצמצם את מספר המעשנים", גלובס, 08.05.2018
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 14.6 14.7 ליאת לוי, "לתרום לדתיים זה טוב": ב-2015 חזר ליצמן למשרד הבריאות. ואז החלה תופעה מוזרה, דה מרקר, 13.09.2019
  15. ^ דו"ח תקופתי של חברת טמפו, 2017
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 הפוליטיקה של הסוכר הישראלי, אתר "אתגר ללא סוכר"
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.