אוליגופול
אוליגופול (באנגלית: Oligopoly) הוא מצב בו בשוק או בענף תעשייה מסויים יש מספר מועט של מוכרים ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים). בהעדר שוק משוכלל הדבר יכול להוביל לעלויות גבוהות יותר עבור הצרכנים.
אוליגופול הוא הצורה הנפוצה של תחרות בין מעטים. בעוד שמודלים רבים בכלכלה עוסקים בניתוח של שוק משוכלל, שבו יש מוכרים וקונים רבים, והמוכרים רואים את מחיר השוק כדבר נתון שהם לא יכולים לשנות אותו, ברוב הענפים העסקיים כיום אין תחרות כזו אלא תחרות בין מספר קטן של תאגידים רב לאומיים, שנהנים הן מכוח שוק במסגרת האוליגופול והן מסוגי כוח אחרים, בעיקר כוח פוליטי, תודות לקשרים שלהם מול ממשלות. מקור המילה הוא מיוונית ופירושה: אולי- מעטים, פולי- מכירה, כלומר מוכרים מועטים.
אוליגופסון ואוליגופול דו צדדי
אוליגופסון – הוא מצב שוק נוסף של תחרות בין מעטים - שוק שבו יש מספר קטן של קונים, כאשר מספר המוכרים עשוי להיות גדול. מצב כזה מתרחש בדרך כלל בשווקים שבהם הקונים הם ממשלות או גופים עסקיים גדולים. דוגמה טיפוסית לאוליגופסון הוא השווקים לקניית רכיבים המשמשים לייצור כלי רכב, מטוסים ואניות. לדוגמה מספר גדול (יחסית) של יצרנים של רכיבי משנה מתחרה מול מספר קטן של תאגידי רכב לדוגמה.
שוק שבו יש מוכרים מועטים וקונים מועטים נקרא אוליגופול דו-צדדי.
לעיתים תאגידים רב לאומיים שהן אוליגופול מול הצרכנים, הם קונים מעטים מול קבלני משנה קטנים יותר שעוסקות בהפקת חומרי גלם או מוצרי ביניים.
סוגי אוליגופולים
אוליגופול היא צורה נפוצה של מבנה שוק. כדי לתאר עד כמה שוק הוא ריכוזי, משתמשים לעיתים בשיעור ריכוזיות של 4 החברות, מדד זה מתאר את גודלו של נתח השוק של 4 החברות המובילות בענף כאחוז מתוך כלל השוק. לדוגמה ברבעון האחרון של שנת 2008, 4 חברות AT&T, Sprint, Verizon ו-T-Mobile שלטו יחדיו על 89% משוק הטלפונים הסלולרים בארצות הברית.
תחרות אוליגופולית יכולה להוביל למגוון תוצאות. בחלק מהמקרים, הפירמות יכולות ליישם נהלי סחר מונעים (תאום מחירים (Collusion), חלוקה של השוק וכו') כדי להעלות את המחיר וכדי להגביל את התפוקה, בדומה למונופול. אם קיים הסכם פורמלי לתאום כזה, הדבר ידוע כקרטל. דוגמה מפורסמת לקרטל כזה הוא OPEC קרטל נפט בינלאומי בין המדינות העשירות בנפט שיש לו השפעה עמוקה על מחירי הנפט בעולם. קרטל בין כמה יצרנים באותה מדינה הוא לרוב עבירה פלילית. דבר זה החל מאז חוקקו חוקי ההגבלים העסקיים, האנטי-טראסט, בארצות הברית בתחילת המאה ה-20, ובעקבותיה במדינות רבות בעולם.
פירמות בתחרות בין מעטים יכולות לנסות לבצע תאום מחירים, באופן רשמי או לא, וזאת בנסיון להגדיל רווחים. סיבה נוספת לתאום כזה היא כדי לייצב שווקים בלתי יציבים שבהם המחיר משתנה כל הזמן. ייצוב המחירים מייצב את הסיכונים הכרוכים בשווקים אלה עבור הפירמות בהקשר של השקעות ופיתוח מוצרים. קיימות הגבלות חוקיות על תאומי מחירים כאלה ברוב המדינות. תאומים אלה אינם חייבים להיות מגובים בהסכם רשמי כדי שיתקיים תאום מחירים (אם כי קיום של תקשורת בין חברות חייב להתקיים כדי שפעולה כזו תהיה בלתי חוקית). לדוגמה בכמה תעשיות יש הסכמה בין היצרנים מי הם "מנהיגי השוק" market leader שקובעים, באופן לא רשמי, את המחירים ולמחירים אלה שאר היצרנים מגיבים. מצב זה קרוי הנהגת מחירים Price leadership.
במקרים אחרים, התחרות בין מוכרים באוליגופול יכולה להיות חריפה, עם מחירים נמוכים יחסית וכמות ייצור גבוהה. דבר זה נתפס כדבר קרוב ליעילות כלכלית וקרוב לתחרות משוכללת. התחרות באוליגופול יכולה להיות גדולה יותר כאשר יש יותר פירמות בתחום תעשייה מסויים.
מודלים של אוליגופולים
בגלל שיש מספר קטן של מוכרים, לרוב כל אחד מהם מודע לפעולות האפשריות והממשיות של האחרים ולהשלכות של פעולות אלה על השוק ועליו. ההחלטות של פירמה אחת מושפעות על ידי ההחלטות של פירמות אחרות, ומשפיעות עליהן בחזרה. תכנון אסטרטגי של פירמות אוליגופוליות לוקח בחשבון את התגובות הסבירות של הפירמות האחרות.
בדומה למונופול שבו יש מוכר יחיד, גם באוליגופול, כשיש מספר מצומצם של מוכרים, הם יכולים לשלוט על ההיצע ובהתאם לכך על רמת המחירים של הסחורות בשוק גם ללא תאום ביניהם בפועל על ידי פגישות (קרטל). וזאת על ידי שכל הצדדים שומרים על "סטטוס קוו" מסויים.
בחירת אסטרטגיית פעולה באוליגופול יכולה להתבסס על תורת המשחקים, מאחר שזו מאפשרת מידול של התנהגות השחקנים האחרים בשוק:
- מודל סטקלברג – מודל בו החברות המתחרות פועלות בזו אחר זו. מודל זה רלוונטי למשל בשוק בו יש חברה דומיננטית אחת, ושאר החברות ממתינות להחלטתה כדי לגזור משמעויות ורק אז לפעול.
- מודל קורנו – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את הכמויות, כאשר לשתיהן מעמד שוק דומה. לדוגמה במצב שבו החברות צריכות לתכנן זמן רב מראש מה יהיו הכמויות. דבר כזה קיים לדוגמה בחלק מהתחומים בחקלאות שבה שותלים היום את השתילים כאשר עוד לא יודעים מה יהיה הביקוש העתידי.
- מודל ברטראן – מודל בו החברות המתחרות בוחרות בו-זמנית את המחירים.
מודל קורנו, או מודל קורנו-נאש, הוא המודל האוליגופולי הפשוט ביותר. המודל מניח כי קיימות שתי פירמות שלשתיהן מעמד שוק דומה (אף אחד מהן היא לא חזקה יותר באופן ברור ביחס לרעותה). החברות מתחרות על בסיס של כמויות ולא על בסיס של מחיר. כל אחת מהפירמות מניחה שהתנהגות הפירמה השנייה היא קבועה ולא משתנה. מניחים גם כי עקומת הביקוש היא לינארית וכי העלויות השוליות הן קבועות. כדי למצוא שיווי משקל במצב זה צריך לקבוע כיצד מגיבה כל חברה לשינויים בתפוקה של הפירמה השנייה - זו נקראת "פונקציית התגובה" (Reaction function) שלה - ומניחים שפונקציה זו היא קבועה. הנתיב לשיווי משקל הוא שורה של פעולות ותגובות. דפוס זה ממשיך עד לנקודה שבה אף פירמה לא רוצה לשנות את התנהגותה בהינתן האמונה שלה לגבי דרך התגובה של הפירמה השנייה ביחס לשינוי.
דואופול
צורה מיוחדת של אוליגופול היא דואופול - מצב שבו יש רק 2 חברות בשוק, או תיאור נפוץ יותר, מצב שבו שתי חברות בלבד שולטות ברוב השוק ומכתיבות את התנאים בו, ויש עוד פירמות קטנות בהרבה מבחינת נתח השוק שלהן. הדואופול הוא מודל אוליגופולי שיש לגביו מודלים תאורטיים רבים בגלל הפשטות היחסית שיש במודל.
דוגמאות לדואופול בישראל כוללות את הזכיינות של ערוץ 2, קשת ורשת; יש הטוענים כי גם הבנקאות בישראל היא דואופול שנשלט על ידי בנק הפועלים ובנק לאומי; במשק החלב בישראל שולטות תנובה וטרה (בבעלות חברת קוקה קולה).
גורמים לקיום אוליגופולים
קיימים הסברים שונים לסיבת הקיום של אוליגופולים. הסבר אחד הוא יתרון לגודל של חברות גדולות, וזאת בעיקר בגלובליזציה בשוק עולמי עם מעט חסמים שבו החברות הגדולות נהנות מיתרונות כמו מינוף פיננסי ועלויות נמוכות יותר. דבר זה מוביל למיזוגים ורכישות ומקטין את מספר הפירמות בענף. הסבר אחר, שמקובל בדרך כלל בקרב גורמי הימין הכלכלי, טוען שאוליגופולים נובעים אך ורק מהתערבות ממשלתית בשוק החופשי ושללא התערבות כזו אוליגופולים לא היו מתקיימים.
בעוד שלמוכרים באוליגופול אינטרסים מנוגדים בהקשר של אסטרטגיה מול הצרכנים (כל אחד מהם רוצה לתפוס נתח שוק גדול יותר, על חשבון שאר המתחרים) בדרך כלל יש להם אינטרסים משותפים מול גורמים אחרים - מול ספקים, עובדים, פירמות נוספות קטנות בענף, מתחרים מחו"ל, רגולטורים ומחוקקים, ועדי עובדים, ארגוני לשמירה על הבריאות של הצרכנים או העובדים, ארגוני סביבה, גופי תקינה ועוד. כך מוכרים אלה יכולים לשתף פעולה בהפעלת לובי פוליטי מול מחוקקים ולתאם עמדות גם בהיבטים אחרים של התנהלותם מלבד בנושאי מכירות.
אוליגופולים בעולם
תאגידים רב לאומיים גדולים רבים פועלים במסגרת שוק אוליגופולי עולמי ולא בשוק משוכלל. משק האנרגיה העולמי, שוק הרכב העולמי, שוק האשלג, יצרני תוכנה וחומרה של מחשבים, חברות נשק ועוד. לדוגמה שוק הרכב העולמי נשלט על ידי 18 תאגידי רכב גדולים שמייצרים מעל 80% מכלי הרכב הממונעים (מכוניות, אופנועים, משאיות ואוטובוסים). שני שליש מהשוק נשלט על ידי 10 חברות וחצי ממנו על ידי 6 חברות בלבד, שיש להן גם קשרי בעלות זו עם זו.
|
... והחשוב מכל, מקום שבו מספר החברות הוא קטן - וזוהי תופעה אופיינית לתעשייה המודרנית - הרי התלות ההדדית מוכרת ומכובדת, והחברות נמנעות ממדיניות קביעת מחירים, שיש בה כדי להחריף את חוסר הודאות לגבי כל הענף. | 
|
| -- ג'ון גלבריית, חברת השפע ע' 99 | ||
- ארבע חברות ענק של בתחום ראיית חשבון שולטות על השוק העולמי, וידועות כ-"4 הגדולות" החברות הן PriceWaterhouseCoopers, KPMG, דלוייט וארנסט אנד יאנג.
- שלוש חברות לעיבוד מזון קראפט פודס, פפסיקו ונסטלה שולטות על חלק ניכר משוק המזון העולמי המעובד. שלוש חברות אלה משמשות לעיתים כדוגמה ל"חוק השלוש", שטוען כי שווקים הופכים לרוב לאוליגופול של 3 חברות גדולות.
- בואינג ואיירבוס, הן דואופול עולמי בייצור של מטוסי נוסעים.
- ג'נרל אלקטריק, פרט אנד ויטני ורולס-רוייס שולטות במעל 50% משוק המנועים למטוסים בעולם.
- שלוש סוכנויות דירוג אשראי - סטנדרס אנד פורס, מודיס, ופיץ', שולטות ברוב השוק הזה ומרחיבות את השפעתן לשוק הפיננסי.
- נסטלה, הרשי ומארס, מייצרות את רוב הממתקים בעולם.
- מיקרוסופט, סוני ונינטנדו חולשות על שוק קונסולות המשחקים.
אוליגופולים בארצות הברית
מספר תחומים בתחום הפקת תקשורת והמדיה - הפקת סרטים וסדרות - הם למעשה אוליגופולים:
- שש חברות סרטים ענקיות מקבלות 87% מההכנסות מהפקת סרטי קולנוע בארצות הברית.
- הפקה ושידור תכנים בטלוויזיה וכן שידורי אינטרנט מהירים הוא אוליגופול של 7 חברות: וולט דיסני, CBS, ויאקום, קומסט, הרסט, טיים ורנטר וניוז קורפוריישן.
- שוק שירותי שיחות בטלפונים סלולריים נשלט על ידי 4 חברות ששולטות על 89% מהשוק - AT&T, וירוזון ווירלס, טי-מוביל, וספרינט נקסטל).
- ביטוחי בריאות בארצות הברית נשלטים על ידי מספר חברות ביטוח מעטות ששולטות על אחוזי שוק נרחבים ברוב המדינות. לדוגמה בקליפורניה יש 20 מיליון אזרחים שיש להם ביטוחי בריאות, זו המדינה בעלת התחרותיות הגדולה ביותר בתחום זה מכל המדינות בארצות הברית, אך 44% מהשוק נשלט על ידי 2 חברות ביטוח גדולות Anthem ו-Kaiser Permanente.
- בתעשיית הבירה, Anheuser-Busch ו-MillerCoors שולטות על 80% מהשוק.
- בשנת 2012 פרסם משרד המשפטים האמריקאי כי הוא יתבע שש חברות גדולות בתחום ההוצאה לאור בגלל תאום מחירים במכירת ספרים אלקטרונים. הנתבעות הן אפל, סימון ושוסטר, Hachette Book, פינגווין, Macmillan וHarperCollins.
אוליגופולים בישראל
גם בכלכלת ישראל שווקים רבים פועלים כתחרות בין מעטים: בנזין למכוניות, בנקים, פנסיה וביטוח, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל), מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות שיווק ויצרנים), רכב, ועוד, כך לדוגמה בתחום ייצור המזון בישראל קיימות אסם-נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה ששולטות ברוב שוק המזון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוליגופול בוויקיפדיה האנגלית
- Tim Hyde ,Conspiracies against the public, במה שונים קרטלים אמיתיים מאלו של ספרי הלימוד, גיליון פברואר 2017, American Economic Association
- תורת המחירים: נא להכיר - האוליגופול - תחרות בין מעטים מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
- תורת המחירים: האוליגופול - תחרות בין מעטים - חלק ב' מיכאל תבור, כלכליסט, 2009
- ההוכחה שאין תחרות בין תנובה, טרה ושטראוס אורה קורן, דה מרקר, 26.08.2013
