בירוא יערות

חלקת יער שנשרפה במסגרת חקלאות כרות והבער בדרום מקסיקו. חלק ניכר מבירוא היערות הוא לשם חקלאות או מחצבים ולאו דווקא לשם העץ.

בירוא יערות (באנגלית: Deforestation) הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם. השפעותיה הרסניות במיוחד כשמדובר ביער אקולוגי (כגון חורש טבעי).

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כחומרי גלם למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום (פחם העץ או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם נייר וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת - לשם חקלאות, למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה חקלאות כרות והבער.

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהיקף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל מערכות אקולוגיות, להכחדת מינים והקטנת המגוון הגנטי. אזורים שבוראו עוברים בדרך כלל סחף משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם להצפות אובדן מי שתייה, ולמדבור.

בירוא יערות הוא תהליך מתמשך שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 8,000 שנה, דבר שהוביל להרס של כ-80% משטחי היער שהיו בכדור הארץ. הקצב תהליך היעור גדל והוא מתרחש והולך בעשורים האחרונים. יש לו השפעות נרחבות על שינוי האקלים, על הכחדת מינים על תהליכי מדבור על הגאוגרפיה והסביבה.

היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה. יערות ישראל בוראו בעבר באופן משמעותי. בעשורים האחרונים יש נטיעה של עצים רבים, אם כי קיימת ביקורת על סוגי העצים וקשיים בנושא בגלל התחממות גלובאלית בישראל ובצורת בישראל וכן כריתת יערות עקב גידול אוכלוסיית ישראל.

היסטוריה

בני אדם כורתים ושורפים יערות כבר זמן רב. המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה הובילה לגידול במספר האנשים בפלנטה ולהגדלה מתמדת בשטחי החקלאות. שטחים אלה נלקחו על חשבון מערכות אקולוגיות אחרות, לרוב על חשבון יערות. תהליך כריתת היערות היה תהליך ארוך טווח שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים. במקומות רבים מדובר בחקלאות כרות והבער - הקרקע מאבדת בהדרגה את יסודות ההזנה שנוצרו באדמת היער, ונגרם תהליך של סחף קרקע - כך שתוך שנים מספר הקרקע ננטשת והחקלאים עוברים לבער חלקות יער חדשות, דבר שיוצר מדבור. בחלק מהמקומות החקלאים הצליחו לשמור על פריון הקרקע. בגלל שילוב של מחלות מדבקות, מלחמות ועוני - גידול אוכלוסיית העולם התרחש בקצב איטי ועם הגידול הזה גדל בהתמדה השטח החקלאי ושטחי המרעה על חשבון שטחי יערות. לפי הערכות תהליך איטי זה הוביל בהדרגה להרס של כ-80% משטחי היערות שהיו בעבר. יערות עצומים שהיו ברחבי אירופה, רוסיה, דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון, אפריקה ויבשות אמריקה נכרתו. בחלק מהמקומות תהליכי מדבור הפכו את האיזור הפורה למקום צחיח או מדבר.

קצב אובדן היערות

אזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. באדום - ברוא יערות, ירוק בהיר - יערות קיימים וירוק כהה - תוספת ליערות. בירוק צהבהב - אובדן קרקע. המקומות בהן יש תוספת של יערות הם יערות באזורים קרובים יותר לקטבים בהם יש יערות שונים מהיערות שאובדים. אובדן היערות תורם לאובדן קרקע.

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות אזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר. פירוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר בשנה וצמיחת שטחי חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה.

ממחקר זה עולה כי שטחי יער נהרסים בקצב של 125 אלף קילומטרים רבועים בשנה, שטח גדול פי 5 משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר). גם דבר זה הוא בעצם הצגה אופטימית של הדברים שכן ההנחה היא שהשטחים הנוספים שנוספו הם באיכות דומה לשטחים שאבדו. למעשה, לעיתים קרובות יער חדש הוא לא באותה איכות כמו יער ישן - שכן יש ביער זה פחות מגוון מינים ופחות קשרים בין מערכות אקולוגיות שונות.

ברוב האזורים אין מגמה ברורה, אבל באזור יערות הגשם הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל היתה ירידה מתועדת של קצב בירוא היערות (עד שנת 2012). עם זאת מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינדונזיה, מאלזיה, פרגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע משריפות יער ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטים ויחסיים.

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כמות 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה. קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב-טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[1] הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. אזורים אדומים במפה הם אזורים עם אובדן יערות, באזורים כחולים נוספו יערות ובאזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [2]

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון קמ"ר הם שטחי יער מכל הסוגים.[3] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה (לא יגדל ולא יקטן), יאבדו כל היערות בעולם בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[4] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בכל כדור הארץ בתוך כ-200 שנה.

קצב בירוא יערות האמזונס פחת מאוד בראשית המאה ה-21 אבל החל לגבור שוב משנת 2012. מאז מאז עלייתו לשלטון של חיימה בולסוניירו בברזיל התגבר מאוד קצב ברוא יערות האמזונס כך שיש סיכוי שהוא יקרוס אם המצב לא ישתנה. הדבר ישפיע לרעה על כל העולם. המדענים אומרים שלמרות שנטיעת טריליון עצים יכולה לקחת מהאטמוספרה שני שליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט על ידי בני האדם לשמור על היערות הקיימים הוא הרבה יותר חשוב. עצים גדולים סופחים יותר פחמן דו חמצני וממלאים הרבה תפקידים במערכת האקולוגית.

לפי סוכנות החלל של ברזיל, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נכרת או נשרף בכל דקה. בשנת 2019 פרצו 73 אלף שריפות ביערות הגשם עד אוגוסט, לפי סוכנות החלל הברזילאית, זו עלייה של 80% לעומת שנת 2018.

באוגוסט 2019 התחוללו שריפות ענק באמזונס. היערות בערו במשך 3 שבועות. סוכנות החלל של ארצות הברית זיהתה את השריפות מהחלל. העשן מהשריפה הגיע עד סאו פאולו, מרחק 3,500 ק"מ מהיער, וגרם לתושבים להסתגר בבתים ולסגור תריסים כדי להמנע מזיהום האוויר הכבד. תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי.

גורמים המשפיעים על בירוא יערות

באופן כללי ניתן לחלק את קצב בירוא היערות לנוסחת I=PAT - כלומר I - ההשפעה הכוללת (כמות היערות שנהרסת בשנה) שווה לכמות האוכלוסייה (P) כפול A - ההוצאה לנפש בדולרים בשנה, כפול T - כמות כריתת העצים שכל דולר שמוצא על מוצרים שונים גורם לה. פירוש הדבר הוא כי גידול אוכלוסין בהכרח מוביל לכריתת יערות אלא אם מוצאים דרכים להקטין את כמות העצים הנכרתים לנפש. כמות זו מושפעת מגורמים שונים הנוגעים בעיקר לחקלאות, אנרגיה, ריהוט, בנייה, עץ ונייר שהם ענפי התעשייה המשפיעים בעיקר על כריתת עצים.

יש מספר גורמים המשפיעים על קצב בירוא היערות:

• חקלאות כרות והבער - חקלאים, ובדרך כלל חקלאים קטנים המעבדים חלקה בסמוך ליער שאותה שרפו או כרתו, דבר זה נפוץ במיוחד ביערות טרופיים כמו יער האמזונס. בתוך מספר שנים חומרי ההזנה בקרקע נגמרים עקב סחף קרקע והאדמה הופכת חולית או מדברית. במקרים אחרים השינוי פחות דרמטי והופך להיות אדמות מרעה, ובכל מקרה - האדמה לא מספיק עשירה כדי לאפשר חקלאות. החקלאים מתקדמים הלאה אל תוך היער וכורתים חלקה נוספת.
• כריתת עצים לדלק - במדינות עניות כמו מדינות אפריקה יש שימוש בעצים לצורכי הסקת הבית ולצורכי בישול. במדינות כמו אתיופיה כריתה כזו פירושה שנערות ונשים צריכות ללכת מרחקים גדלים והולכים עד ליערות כדי לכרות אותם. הבישול והסקת הבית במדורה או באח יוצרת גם בעיה חמורה נוספת של זיהום אוויר ביתי במדינות עניות.
• כריתת יערות לשם הפקת מוצרי עץ - עץ לבנייה ועץ לרהיטים נכרתים לעיתים קרובות מיערות עד.
• עץ לנייר - כיום עצים לנייר מופקים בעיקר מחוות עצים שמגדלות את העצים במיוחד למטרה זו. דבר זה יוצר בעיה של מונוקולטורה.
• שריפות יער בשנים האחרונות יש מגמה של שריפות יער בכמה מדינות הדבר בולט במיוחד באזורים כמו מערב ארצות הברית או אוסטרליה שיש בהן אקלים יבש, יחד עם זאת הדבר קיים גם ביחס ליערות הצפון באזור רוסיה והקוטב הצפוני וכן שריפות ביער הגשם בברזיל. מומחים מעריכים כי התחממות עולמית גורמת יובש של הקרקע ושינוי של הצמחייה שגורם לכך ששריפות יער הן נפוצות יותר וכן כי מרגע ששריפה החלה היא מתפשטת על פני שטח גדול יותר.

יש השפעה גם לשאלה של מדינות ממשלות ומודעות ציבורית. עד לפני כמה שנים היתה ירידה בקצב כריתת יערות בברזיל, באמצעות צעדים אכיפה וקנסות. בולסנארו וממשלתו מתחו ביקורת על מדיניות זו והובילו לירידה חדה של החרמת עץ שנכרת באופן לא חוקי. בולסנארו הזמין את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגביר את קצב ניצול אוצרות הטבע מיערות ברזיל. החקלאים בברזיל שיושבים ליד היערות טוענים כי יש להגביר את קצב ברוא היערות.

דפוסי צריכת המזון וגידול האוכלוסייה משפיעים על המוטיבציה לדרישה לשטחי חקלאות נוספים. היבטים כמו גידול אוכלוסיית העולם, הגדלת צריכת מזון מהחי וצריכת מזון מעובד מגדילים את הביקושים לעוד שטחים חקלאיים. כמו כן קיום של מרעה מהווה תמריץ כלכלי לא לנסות לשקם שטחי מרעה חזרה לשטחי יער. שוק המזון העולמי וכן היבטים של גלובליזציה וקיום של תאגידי רב לאומיים מחזקים היבטים של פצלת - אנשים לא יודעים מה ההשלכות של המעשים שלהם וכיצד דפוסי הצריכה שלהם או החלטות של מנהיגים שבהם בחרו משפיעות על כריתה ושריפה של יערות. כמו כן הכחשה סביבתית והיבטים של הצפת מידע במסגרת תרבות הצריכה מאפשרים לאנשים להתעלם מהתרומה של השפעת ההחלטות שלהם לברוא יערות.

השפעות סביבתיות של בירוא יערות

שינויי אקלים

בעיות סביבתיות

ייצור ראשוני זיהום עמידות לאנטיביוטיקה בירוא יערות דייג יתר סחף קרקע מדבור משבר המים העולמי הרס בתי גידול הכחדה המונית מינים פולשים החמצת אוקיינוסים מחזור הזרחן מחזור החנקן הידלדלות שכבת האוזון התחממות עולמית שיא תפוקת הנפט גידול אוכלוסין צמיחה כלכלית

בירוא יערות תורם לשינויי אקלים והוא אחד המרכיבים החשובים בהגברת אפקט החממה ובהתחממות עולמית. בירוא יערות טרופיים לבדו גורם לשחרור של כ-20% מפליטת גזי החממה העולמיים. כמו כן כריתת יערות מביאה להפחתה בכמות המשקעים, בגלל שהעצים פולטים לחות במהלך תהליך הנשימה והם גם יוצרים אזור לחץ אטמוספרי נמוך מה שעוזר להביא גשם.

סחף קרקע

יערות מאפשרים למי גשמים לחזור למי התהום. ללא יערות, מי גשמים מתקשים להיכנס לקרקע וגורמים הן להצפות והן לסחף קרקע.

הכחדת מינים

התרומה לייצור הראשוני של שטחים שונים שונה זה מזה. ביערות גשם וביערות טרופיים יש תנאים טובים לגידול מהיר של צמחים, בקצב מהיר בהרבה יחסית לביומות אחרות, בגלל שפע של אור בקו המשווה ובשל אקלים חם ולח. לאור זה יש בהם ריכוז גבוה של מיני צומח, פטריות ובעלי חיים בהיקף שאין במקומות אחרים. כמו כן גם מבחינת כמות ביו-מאסה או כמות בעלי החיים והצמחים יש בהם יותר לעומת אזורים אחרים כגון מדבריות, טונדרות, ערבות עשב וכו'. דבר דומה, אם כי בהיקף נמוך יותר מתרחש בביצות, ביערות מחטניים וביערות סאב-טרופיים וממוזגים. כריתה ושריפת יערות, בעיקר של יערות טרופיים גורמת להרס בתי גידול שמוביל להכחדה המונית של מינים אנדמיים (מינים שנמצאים רק באזורים אלה). דבר זה מערער את התפקוד של מערכות אקולוגיות וגורם לאובדן המגוון הביולוגי ומהווה הרס בלתי הפיך ופגיעה מוסרית ואסתטית.

אובדן חומרי הזנה ומדבור

ערך מורחב – חקלאות כרות והבער

השפע ביערות טרופיים עשוי להטעות, שכן כמות עצומה של צמחייה תלויה בשכבה דקה של עלים ורקבובית המגנים על הקרקע מפני סחף קרקע ושמירה על חומרי הזנה. לאחר כריתה או שריפה של יער גשם מתיישבים חקלאים במקום למשך מספר שנים. אלא שהקרקע מאבדת במהירות את חומרי ההזנה שנסחפים עם המים. בתוך מספר שנים מועט הופכת האדמה לצחיחה ובלתי מתאימה לעיבוד חקלאי והחקלאים עוברים לכרות את חלקות היער הסמוכות.

השפעות חברתיות וקיומיות של בירוא יערות

בספר התמוטטות משנת 2004 מציין הביולוג ג'ארד דיימונד מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה שלהן עקב נזק לחקלאות עקב סחף קרקע או אובדן חומרי גלם חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את איי הפסחא ואיי מונגרנבה שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאוד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות בני המאיה. התיישבות הנורדים בגרינלנד גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק ברזל. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, ניו גינאה והאי הזעיר טיקופיה. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות נטיעת עצים ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון בקרקע עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב, והיא דרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ויערנות, ולאחר מכן כפה מגבלות דרקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם בתנאים אלה, שיקום היערות לקח מאות שנים.

דיימונד מביא גם את סיפורם של הרפובליקה הדומיניקנית מול האיטי, כדוגמה איך שוני תרבותי בין שתי החברות הביא למדיניות ניהול שונה בתכלית של היערות, למרות ששתי החברות חולקות את האי היספניולה באוקיינוס האטלנטי. בירוא יערות מהווה גורם מרכזי המשפיע על החברה והכלכלה גם במקרים של רואנדה וסין המודרנית.

חלופות לבירוא יערות

ערך מורחב – שמירה על היערות ושיקום יערות

ישנן חלופות של יערנות מקיימת או חלופות להקטנת השימוש בעץ לשם מוצרים או לשם שימוש בקרקע.

• חקלאות בת קיימא ופרמקלצ'ר מטייבת את הקרקע ושומר על שטחי החקלאות. אובדן שטחים כאלה מהווה תמריץ חשוב לכריתת יערות טרופיים.
• תנורי שמש יכולים לחסוך חלק משמעותי מהשימוש בעץ לשם חימום ובישול.
• סיעוף משמש לשם קבלת מוצרי עץ תוך שמירה על רוב עצי היער בצורה שלמה.
• יערנות חקלאית משמשת לגידול חקלאות בצד עצים.
• ריהוט מקיים נועד בין היתר להקטין את הנזק לעצים וליערות על ידי בחירת עצים שבאו מיערנות מקיימת יותר, ועל ידי שימוש ברהיטים שמחזיקים משך זמן גדול יותר.
• ייעור אקולוגי וכן שימוש בחוות עצים לשם הספקה מקיימת יותר של מוצרי עץ כמו נייר.

ראו גם

• סחף קרקע - אחת ההשלכות המרכזיות של בירוא יערות.
• יערות מאכל - במקום לכרות יערות לפינוי מקום לחקלאות, גישה זו מציעה לשלב את שני הדברים באותו מקום.
• ריהוט אקולוגי - בעלת משמעות בהקשר של אחד הביקושים לכריתת יערות.
• אנרגיה מתחדשת - חשובה לשמירה על יערות במדינות עניות שמסתמכות על כריתת עצים לשם הפקת דלק לבישול ולחימום.
• כשלי שוק ומשאבים ביוטיים, פרק מתוך הספר כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים, מאת הרמן דיילי
• מדבריות האורן - סוג של יער מדברי; יער מדברי גורם לאפקט דומה לבירוא יער (אך חמור פחות) בשל אובדן כמות עלווה ירוקה, התמעטות משקעים ועוד.
• שריפות יער בישראל

קישורים חיצוניים

כללי

• בירוא יערות בוויקיפדיה האנגלית
• בירוא יערות באנציקלופדיית כדור הארץ
• בירוא יערות באמזוניה באנציקלופדיית כדור הארץ
• סיבות לבירוא יערות באנציקלופדיית כדור הארץ
• רשת הפעולה של יערות הגשם - RAN
• מונגה-ביי אתר ענק בנושא יערות הגשם
• האתגרים של ניהול יערות בצורה בת קיימא ספר של ארגון המזון העולמי, 1995
• היערות הגבוליים אז והיום, האמן הסביבתי כרמל הורוביץ.

נתונים

• נתונים על שטח היערות בעולם בחתך היסטורי, לפי מדינות ואזורים שונים, הבנק העולמי.
• שטחי היערות בעולם מכון וורלד ווטש
• Hansen et al.High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change Science, 15 November 2013

כתבות

• בירוא יערות באזור הטרופי Rebecca Lindsey, נאס"א, 2007
• יערות, עצים ומזון חלק משירותי המערכת האקולוגית שמספקים יערות לחקלאות. מחלקת היערנות, ארגון המזון העולמי
• האמת על נייר סרטון על יערות וחשיבותם האקולוגית, בירוא יערות ונייר
• שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.1.2013
• הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה גרדיאן, בהארץ, 17.1.2013
• אמיר אדר, הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים, על מימון חברות בירוא יערות על ידי בנק HSBC, דה מרקר, 26.01.2017

הערות שוליים

חקלאות
רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל
אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית
חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא
ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה